מדד תשומות הבניה למגורים עלה בחודש יולי 2015 ב-0.1% והגיע ל-106.7 נקודות לעומת 106.6 נקודות בחודש קודם. (על בסיס יולי 2011 = 100.0 נקודות).מתחילת השנה עלה המדד ב-0.3%.
מדד תשומות הבניה הוא מדד שמשמש את הקבלנים להצמדת התשלומים מרוכשי הדירות.
השינויים המשמעותיים במדד – עלייה של 0.9% בפרק עפר. בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד חצי אחוז. בחודש יולי 2015 עלו מחירי שכירת ציוד ורכב ב-0.8% ושכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף ב-0.2%. לעומת זאת ירדו מחירי חומרים ומוצרים ומחירי הוצאות כלליות ב-0.1%, כל אחד. מבין החומרים והמוצרים ירדו במיוחד מחירי ברזל לבנייה (ב-2%), חומרי מחצבה אחרים (ב-1.6%).
כלכלני הראל העריכו לאחרונה כי בחודשים יולי עד ספטמבר, יעלה מדד תשומות הבניה ב-0.3%
מדד תשומות הבניה הוא מדד חשוב מאוד לרוכשי דירות חדשות מכיוון שהתשלומים לקבלן צמודים למדד זה. ומכאן, שככל שהמדד גבוה יותר כך החוב כלפי הקבלן גדל. רוכשי הדירות נמצאים בדילמה – – האם להקדים את התשלומים לקבלן, ולחסוך את עליית מדד תשומות הבניה? אלא שאז צריך לקחת בחשבון את הריבית על המשכנתא. אם המדד צפוי להיות גבוה מהריבית עדיף (מבחינה כלכלית בלבד) להזדרז בתשלום, אחרת כדאי לדחות את התשלום לקבלן.
בשנים קודמות יותר מדד תשומות הבניה עלה יותר מאשר מדד המחירים לצרכן, הנה קצת היסטוריה – מדד מחירי תשומות הבניה עלה בשנת 2011 ב-3.7% גבוה משמעותית מהעלייה במדד המחירים לצרכן שהסתכמה ב-2.2%; מדד תשומות הבניה בשנת 2012 עלה ב-3.3% כפול ממדד המחירים לצרכן; מדד תשומות הבניה ב-2013 עלה ב-1.4% בעוד מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.8%; ובשנת 2014 עלה מדד תשומות הבניה ב-0.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן דווקא ירד.
ולמי שאוהב היסטוריה – בשנת 2010 מדד מחירי תשומות הבניה עלה ב-3.9% בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה ב-2.7%; בשנת 2009 מדד מחירי תשומות הבניה לא עלה (על רקע ההאטה החריפה שהחלה בסוף 2008) והמדד הכללי עלה בשנה זו ב-3.9%; בשנת 2008 מדד מחירי תשומות הבניה עלה ב-3.3% בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה ב-3.8%. בשנת 2007 עלה מדד תשומות הבניה ב-3.1% בעוד מדד המחירים לצרכן עלה ב-3.3%, ובשנים קודמות לרוב עלה מדד תשומות הבניה משמעותית יותר ממדד המחירים לצרכן. בסיכום עשר השנים האחרונות, נמצא שמדד תשומות הבניה עולה יותר ממדד המחירים לצרכן, אם כי, קיימת שונות גדולה בין השנים.
מה שחשוב מאוד לזכור ביחס למדד תשומות הבניה – היסטורית מדדי הקיץ גבוהים .פעם היה מדובר במדדים גבוהים מאוד (על רקע השכר הגבוה יותר ששולם לפעולים בקיץ במקביל להתארכות שעות העבודה). היום זה קיים, אבל פחות משמעותי מבעבר.
מדד תשומות הבניה הוא מדד שלא ניתן לעקוב אחריו, לא ניתן להצמיד את הכסף אליו ולקבל תשואה ריאלית (כמו שניתן לעשות ביחס למדד המחירים לצרכן), לא ניתן לגדר אותו (להגן מפני עלייתו) וזו כמובן בעיה לרוכשי הדירות. המדד יכול לברוח כלפי מעלה והם חשופים, בעוד שאת המכשירים האחרים – מדד מחירי הדירות, הצמדה למט"ח הם יכולים לגדר ולהגן מפני עלייתם.
אז מה עושים – או שלא עושים כלום, או שיוצאים מנקודת הנחה שמדד מחירי תשומות הבניה קרוב למדד המחירים לצרכן ואז אם יש כסף שעדיין לא שולם ורוצים להגן עליו מפני עליית המדד, יש להשקיע אותו באפיק הצמוד למדד, או להגן על עליית ערך המדד (מכשירים פיננסים שנסחרים בשוק ומיוצרים בבנקים).
ממה מורכב המדד?
מדד תשומות הבניה שמחושב ומפורסם מדי חודש (ב-15 בחודש) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) הוא מדד המודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבניה של קבלנים וקבלני משנה. נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבניה למגורים, החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בניה. המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בניה, לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבניה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבניה.
משקלות המדד מבוססים על ממצאי סקר הוצאות בבניית בנייני מגורים שנערך בשנת 2003. בסקר נחקר הרכב התשומות של כ-125 פרוייקטים שבנייתם החלה בספטמבר 1998 ונסתיימה עד סוף ספטמבר 2002.
מדגם מוצרים ושיטת איסוף מחירים – במסגרת המדד נמדדים ישירות מחיריהם של חומרים ושירותים. מחירי החומרים והשירותים נאספים ממדגם של סיטונאים ויצרנים, המספקים חומרים ושירותים לקבלנים בכל אזורי הארץ. המחירים הנמדדים הם אלה שמשלמים הקבלנים הראשיים וקבלני המשנה למשווקים לסוגיהם.
בקיצור, מדד תשומות הבניה מודד כמה עולה לבנות; הסוקרים של הלמ"ס בודקים את המחירים יש להם את המשקולות של כל הרכיבים (125 רכיבים) ואז נקבע מחיר הסל. מחיר הסל הנוכחי ביחס למחירו בחודש הקודם מבטא את העלייה של המדד באחוזים ביחס לחודש קודם.