הייתם מאמינים שמניית המעו"ף גזית-גלוב החלה את דרכה כשלד בורסאי? בטח שמעתם את הביטוי שלד בורסאי, בד"כ לשלילה. אבל לפני שחורצים את גורלות השלדים כדאי להבין דבר או שניים בכל הנוגע להם. אמנם יש שלדים בעייתיים שיניבו לכם הפסדים, אבל יש כאלו עם פוטנציאל.

אך תחילה נבין מהו שלד בורסאי או כפי שמכונה בארה"ב Public shell שנחשב כינוי נפוץ בארה"ב לחברות ציבוריות נטולות תוכן. תרגום הביטוי בעברית הוא מעטפת ציבורית, על משקל קונכייה – צדף. עם זאת, בבורסה של ת"א מישהו בחר לתרגם את המושג הזה לצמד המילים "שלד ציבורי", מונח המדיף ניחוח שלילי.

אבל דווקא אם בוחנים את שוק ההון, אותן חברות ריקות מתוכן, מהוות לעיתים, פלטפורמה הכרחית ונפוצה לצמיחת חברות פרטיות החוששות מכישלון הנפקה ראשונית לציבור, והבורסות בעולם ובישראל מלאות בסיפורים על התעוררות חברות public shell, בזכות הצורך של חברות פרטיות לחדור לשוק ההון, מבלי לעבור את המסלול הארוך  של הנפקה ראשונית לציבור ומכאן נובע הפוטנציאל שלעיתים טמון בהשקעות בשלדים ציבוריים, אך גם סיכון גדול שכרוך במספר משתנים:

1. אפשרות למחיקת החברה מהמסחר.

2. בעת מיזוג נעשה דילול משמעותי של מניות, כך שגם אם נכנס ערך לחברה, מחזיקי המניות הקיימים עלולים לספוג את הדילול ואף להפסיד חל' ניכר מכספם בשל הדילול.

ואיך בעצם חוסכים את ההנפקה הראשונית?  ובכן, שלדים בורסאיים מהווים פלטפורמה טובה לגופים פרטיים ליצוק את הפעילות שלהם ולהיכנס בדלת האחורית בבורסה. לרוב הטכניקה היא כזו – מנפיקים מניות בשלד  לטובת הפעילות הנכנסת (בעלי המניות של הפעילות הנכנסת הופכים להיות בעלי השליטה בשלד הממוזג שיש בו כבר פעילות), ואז בעצם הופכים לחברה עם תוכן. השאלה איזה תוכן, היא שאלת מיליון הדולר? פעמים רבות זה נופל מהר מאוד, ולעיתים כאמור זה מצליח להפוך למשהו גדול – גם דלק רכב התחילה משלד בורסאי.

בבורסה של ת"א עשרות חברות שנחשבות חברות שלד בורסאי, אך לא תמיד ניתן לדעת ולזהות אותן בדיוק. בד"כ אלו חברות שכאמור אין בהן פעילות. חלקן נסחרות ברשימת השימור או ברשימת החברות דלות הסחירות

ראו המדריך לניהול השקעות עצמאי

מהו שלד בורסאי?

שלד בורסאי הוא בדיוק כמו כל חברה נסחרת אחרת (חברה שמניותיה נסחרות בבורסה). לרוב המסחר בשלד הבורסאי נחשב דליל, משום שאין בחברה פעילות. חוסר הפעלות נובע או מכישלון החברה, או מכירת הפעילות. כל אחד יכול לרכוש שלד בורסאי, למזג לו תוכן – לאחר אישורים רגולטוריים כמובן, ובכך ליהנות מהיתרונות של שוק ההון בכל הנוגע לגיוסים וחשיפה ציבורית, כמו גם להתנהל כפי שהשוק הציבורי דורש. היתרון של כניסה לשוק ההון דרך שלד בורסאי הוא דילוג על תהליך ההנפקה הראשונית לציבור שנחשב ארוך, דורש עמידות סף גבוהות יחסית וכרוך בעלויות גבוהות. רכישת שלד בורסאי לצורך מיזוג לחברה פרטית מתבצעת בד"כ  בדרך של מיזוג  הפוך – תהליך של כניסה לבורסה בדלת האחורית, תהליך שבו הבעלים של החברה הפרטית, שרוצה להפוך אותה לציבורית, מעביר את אחזקתו בפעילות, ובתמורה מקבל שיעורי אחזקה מהחברה הציבורית (לרוב שליטה).

פעמים רבות לשלד הבורסאי רשומים הפסדים כתוצאה מפעילותו הקודמת, וניתן,  תחת תנאים מסוימים, לקזז הפסדים אלה לצורכי מס מהרווחים בפעילות החדשה. זה מתונה בפעילות החברה הבורסאית כפי שרשומה בספרים ופעילות החברה המתמזגת. לכן פעמים רבות תמצאו שלדים בורסאיים עם הפסדים צבורים לצרכי מס שנחשבים אטרקטיביים למשקיעים וחשוב לבדוק זאת, כי להפסדים אלה יש ערך כלכלי שיש לחשבו בקביעת ערכו של השלד הבורסאי.

במקרה שתרצו לבדוק שלדים בורסאיים חשוב לבדוק עסקאות בעלי עניין שכן בשלד בורסאי יש חשיבות רבה לכך ומפעילות זו ניתן ללמוד לגבי המיזוג המיועד, שכן מטרת השלד לקלוט חברה פרטית ולפי עסקאות בעלי עניין ניתן להבין או ללמוד את סוג המיזוג שיהיה. לכן, תנועת בעלי עניין בשלדים ציבוריים עשויה להוביל לתנועה חיובית והשלד עשוי לזנק. אבל חשוב להדגיש זה לא מדע מדוייק כמובן, והמסחר בשלדים הוא ספקולטיבי מאוד, תנודתי מאוד ותלוי מאוד בהערכת השווי של הפעילות הנכנסת שמשפיע על כמות המניות המונפקות וערך השלד רגע אחרי המיזוג. כבר התרחשו מצבים בעייתים שהשווי אחרי המיזוג נסחר בשווים מנופחים לחלוטין בגלל הערכת שווי גבוה, ומיד אחרי השלמת המיזוג נרשמו ירידות חדות והמשקיעים בשלד הפסידו הון עתק. בקיצור – זהירות!

עסקאות בעלי עניין שבן השלד לא מגיב באופן חיובי לעסקה נובעות מחוסר התלהבות בנוגע ליציקת התוכן, ו/ או למחיר יציקת התוכן. יש מצבים שלשלד קיים חוב שהמזומן שבו אמור לשרת את בעלי העניין ואז בעלי החוב חוששים שהמזומן שהיה שאמור היה להגן עליהם ובעצם לסייע להם יתועל לעסקים אחרים, כך שהחזר החוב אליהם יעמוד בסכנה.

טכניקת המיזוג לשלד בורסאי נחשבת פשוטה, למשל סטארט אפיסט שהקים חברת ביומד רוצה להיכנס לשוק. הוא מוצא חברה בורסאית שהיא שלד שאליה הוא יכול להתמזג, בשלב ראשון הוא קונה אותה בסכום נמוך יחסית, או מתחבר אל בעלי מניותיה, או מתחבר לפיננסייר. לעתים מדובר בחברה שיש לה מעט פעילות, אבל כזו שאותה ניתן למכור במהירות, כך שניתן לנקות  אותה מפעילות לגמרי. בשלב השני, השלד  מפרסם שהוא מעוניין לרכוש מבעל השליטה את הפעילות הפרטית שלו. העסקה צריכה לרוב להיות מאושרת על פי כללים מחמירים של עסקות בעל עניין, ולזכות בתמיכת לפחות שליש מבעלי המניות שלהם אין עניין בעסקה. לאחר קבלת האישור מועברת הפעילות לבעלות החברה, והיא הופכת משלד בורסאי לחברה עם פעילות. חברה שכזאת עשויה לזכות ליותר עניין מהציבור, בהתאם לפוטנציאל הצמיחה והרווח שלה. בשנים האחרונות בגלל האטרקטיביות של השלדים עסקאות מהסוג הזה הפכו פופולאריות ויש גופים שמתמחים בשלדים ורוכשים אותם למטרות מיזוג משמע הופכים מעין מתווכים דבר שעלול לייקר את עסקאות השלד, שכן תופעת השלדים הפכה בשנים האחרונות נפוצה בעיקר בשל הגאות בורסה, שכן כאמור היא מאפשרת ליזמים להגיע לבורסה במהירות, מבלי לעבור תהליך מפרך של הכנת תשקיף וגילוי נאות כך שהיזמים נגישים לגיוס הון ציבורי.

היתרון של חברות שלדים ולמה בכלל צריך אותן?

כאמור, שלדים בורסאיים נוצרים כתוצאה מקריסת תוכן החברה הציבורית. חברות שהגיעו לחדלות פירעון או שהסתבכו בקשיים כלכליים ובעצם נותרו חברות ציבוריות שהתוכן בהן כמעט נעלם. לפיכך מדובר בחברה שהיא ישות משפטית אך אין בה תוכן ממשי. בעלי החברה יכולים להיות מקימי החברה או אנשי עסקים אחרים שקנו את השלד ללא התוכן שלה. ישנם שלדים שיש בהם חובות צבורים, ישנם כאלה עם כסף מזומן שנותר בקופת החברה ויש כאלו שהם נקיים ללא חובות וללא קופות מזומנים.

בד"כ שלדים מהווים הזדמנות רכישה לאנשי עסקים בשל השווי הנמוך שלהם והיכולת שלהם לקחת את השלד ולמנף אותו לכדי הזדמנות עסקית וכאן טמון הסיכוי להרוויח. בנוסף, במקרים רבים האפשרות היחידה של חברות פרטיות, מסקטורים שונים, להתקדם בחיים הכלכליים, לצמוח לחברות גדולות יותר וממונפות, הוא מיזוג לאותן חברות ציבוריות נטולות תוכן שהופכות אותן חברות ציבוריות ומאפשר להן לגייס כספים להמשך צמיחה ודוגמאות לכך יש למכביר:

קבוצת חג'ג, כשנכנסה לשוק ההון עשתה זאת באמצעות מיזוג לשלד ציבורי, כשרכשה את המעטפת הציבורית אסים השקעות.

לפני המיזוג עם אסים הייתה חג'ג' חברה פרטית שעסקה בייזום קבוצות רכישה להקמת בנייני מגורים. מספר חודשים אח"כ הצליחה לגייס 100 מיליון ש"ח באג"ח. אלמלא הייתה מובילה מהלך כניסה לחיים הציבוריים באמצעות ה"שלד", ספק אם הייתה מצליחה לגייס.

גם אלוני חץ, אליבט מדיקל וכאמור גזית גלוב החלו את דרכן הציבוריים כשלד.  בשנת 1994 רכש חיים כצמן, שהקים את גזית גלוב, את "המגן" ושינה את שמה לגזית גלוב. בשנים 1998-1995 יצק לתוכה את פעילות הנדל"ן וההחזקות בקרנות הריט שלו בארה"ב – מה שקיבל ביטוי בעליות בשיעור עשרות אחוזים במניה בשנים 2003-1998.

ד"ר פיליפ פרוסט, שהיה יו"ר הדירקטוריון של טבע ואחד המשקיעים הגדולים בחברה, טען לא מעט בתקשורת כי הוא מעדיף למזג חברות לשלדים ציבוריים. בין החברות הישראליות שמיזג אפשר למנות את פרוטליקס חברת פרולור לשעבר מודיג'ן, שפיתחה שיטה להארכת חייה של תרופה ביולוגית ועוד.

איך סוחרים בשלדים ציבוריים

שלדים ציבוריים הם בדיוק כמו מניות רגילות וסוחרים בהם כמו שסוחרים בכל מניה אחרת, רק צריכים להבין שמדובר בשלד שאין בו תוכן ממשי ומכאן הסיכון הגדול בו – מעבר לכך, שאין לו זכות קיום תפעולית (שנובעת מפעילות מסוימת), יש בשלדים רבים (בגלל שווים הנמוך) בעיית סחירות ובעיות בקשר לעמידה בתנאי הסף. במקרים רבים הם כאמור נסחרות ברשימות דלי הסחירות או השימור שהן רשימות של מניות שלא נסחרות באופן שוטף (אלא פעם או פעמיים במשך היום), ומעבר לכך, אם מניות ברשימות כאלו לא יכניסו פעילות או בעליהן יעשו מהלכים שיעמדו בתנאי הסף והסחירות, הן עלולות בשלב מסויים אף להימחק מהבורסה.

לרוב הסחירות בשלדים ציבוריים  דלה ביותר, כך שאם נוצרת פתאום התעניינות ויש הודעה על כוונה למיזוג/ מיזוג,  נפח המסחר עולה.

אם נכנסתם להשקעה בשלד שאתם מאמינים בו, לעיתים המיזוג עשוי לארוך זמן רב כך שנדרשת סבלנות רבה, ולכן כנראה שעדיף לכם להשתמש בכסף שאתם לא זקוקים לו (זה אגב כלל חשוב במשחק בבורסה).

ולסיכום חשוב לזכור ששלד יכול להפוך חלום למציאות אבל גם סיוט גדול שינחיל לכם הפסדים רבים.  הכי חשוב להבין מה התוכן שנכנס פנימה, באיזה מחיר (וכמה אתם מדוללים), ומה יהיה בעצם רגע אחרי הכנסת הפעילות – הרי בזה אתם משקיעים בחברה שנוצרת רגע אחרי.

הבורסה מקשה על פעילות השלדים    

הבורסה החליטה לשנות את אפשרות הכנסת פעילות לשלדים בורסאיים. בתחילת 2016 דן דירקטוריון הבורסה בתחום השלדים הבורסאיים והכנסת הפעילות בדלת האחורית.  על פי נתוני הבורסה ב-10 השנים האחרונות ל-90 שלדים שנסחרו בבורסה הוכנסה פעילות חדשה –  חמש חברות משלדים אלה הצליחו לצמוח לשווי של 200 מיליון שקל לפחות; שבע חברות נסחרו לפי שווי של 200­100 מיליון שקל, ו­15 חברות נמחקו בכלל מהמסחר לאחר הכנסת הפעילות. שוויין של יתר החברות הוא 100­20 מיליון שקל.

הנתונים האלו, להערכת דירקטוריון הבורסה לא מספקים והם גרמו לשינוי והקשחת הכללים להכנסת פעילות, אבל מי אמר שהמבחן הוא חברות של 200 מיליון שקל ומעלה? מי קבע שהרף צריך להיות כה גבוה? אחרי הכל, השלד נסחר במיליונים בודדים, וההשוואה אם מדובר בהצלחה או לא , אמורה להיות (אם כבר) השווי הנוכחי ביחס לשווי של השלד. נו באמת, מה הקשר ל-100 ו-200 מיליון שקל, ומעבר לכך – מספיק שמצילים כמה שלדים מתוך אותן 90 שמדובר בהצלחה, הרי כשזה שלד בורסאי,  הסיכוי של הציבור להיפגש עם הכסף הוא  נמוך במיוחד.

החלטה לא ממש מובנת של הבורסה, שבכל הזדמנות מגדילה את רשימות השימור שמשמעותן מוות קליני לחברות ומוות קליני לכסף של הציבור שנמצא שם. נכון, פעילות השלדים בעייתית, הכנסת פעילות דרך הדלת האחורית לא שקופה, פוגעת במקרים רבים בציבור, אבל אפשר היה לפתור זאת בדכים אחרות – כמו פיקוח על הערכות השווי של הפעילות הנכנסת.

על כל פנים, הבורסה נערכת להקשחת התנאים כדי ליצור מצב שלחברות שלד תוכנס פעילות רק בדלת הקדמית.

מה זאת חברת מעטפת?

הבורסה הגדירה – "חברת מעטפת" שהינה חברה ללא פעילות ריאלית, ש-80% מנכסיה הם מזומנים. חברת מעטפת תידרש לדווח למשקיעים על זהותה החדשה, ומניותיה יועברו באופן מיידי לרשימת השימור, רשימה שבה יש מסחר נקודתי בפתיחת היום. המעבר כאמור יהיה מיידי, בלי אפשרות "להתגונן" כמקובל במעבר לרשימת שימור. חברות אחרות שלא עומדות בתנאים להיסחר ברשימה הראשית ומועמדות ל"רדת" לרשימת השימור (בגלל אחזקות ציבור נמוכות מ-5 מיליון שקל או אחזקות ציבור בשיעור נמוך מ-15%, גירעון בהון בסכום מסוים ועוד) מקבלות זמן לשפר את ההפרות האלו. לא חברות המעטפת, אבל יש גם נקודה חיובית.

הבורסה החליטה לתקן את הכללים הנוגעים למחיקת חברה מהמסחר, ולאפשר לחברות שהגיעו למצב של מחיקה לתקן את ההפרות. מטרת המהלך היא לגרום לבעלי השליטה להוביל מהלכים  שיגדילו את אחזקות הציבור במניה, ולהקשות עליהם לבצע הצעות רכש במחיר נמוך בגלל אי־סחירות במניה. הוחלט שחברה תימחק מהמסחר לאחר 48 חודשים במקום 24 חודשים. כלומר לבעלי השליטה שרוצים להרדים את הציבור ובסוף לקנות אותו בנזיד עדשים יהיה קצת (אבל קצת) יותר קשה.

מנגד, יהיה הרבה יותר קשה לחזור מרשימת השימור לרשימה הראשית. אולי נותנים יותר זמן (4 שנים במקום 2 שנים), אבל אם בעבר היה ניתן לחזור לרשימת השימור עם הכנסת פעילות בשווי של 7 מיליון שקל הרי שחברות המעטפת יצטרכו להציג הון של לפחות 25 מיליון שקל כדי לחזור לרשימה הראשית (לצד תנאים נוספים – אחזקות ציבור, פעילות של מעל שנה ועוד).

עם זאת, התקופה ברשימת השימור תחולק לשתיים ועד שנתיים ברשימה יהיו תנאים יחסית מקלים לחזור לרשימה הראשית. כאן, תוכלו לקרוא על רשימת השימור, ועל התנאים להיכנס ולצאת ממנה.

למדריכים נוספים:

מדריך השקעות עצמי (ועצמאי)

השקעה במניות – ככה תשקיעו נכון (ובזהירות)

אורי גרינפלד, כלכלן המאקרו של פסגות כותב הבוקר כי בשבועות האחרונים החלו להופיע סדקים באמון המשקיעים לגבי יכולתו של ה-ECB להוציא לפועל תוכנית הרחבה כמותית בהיקפים משמעותיים. סימנים כאלו ניתן למצוא בפרסומים של גופים גדולים כמו גולדמן זאקס ומורגן סטנלי אשר מציינים כי אין ל-ECB מנגנון קיים לרכישות אג"ח בהיקפים גדולים וכי הקמה של מנגנון כזה הוא תהליך מסובך מאוד הן מבחינה פוליטית והן מבחינה משפטית. בנאומו ביום חמישי, לאחר החלטת ה-ECB להשאיר את הריבית על כנה, טרח דראגי לענות לספקנים בשווקים ואמר כי הורה כבר לפקידיו ולבנקים המרכזיים המקומיים בגוש האירו לדאוג לכך שמנגנון זה יהיה מוכן לפעולה בעת הצורך. אמירה זו פורשה על ידי התקשורת וחלק מהמשקיעים כהבטחה ברורה לכך שההרחבה בדרך והובילה את שוקי המניות באירופה לעליות. מצד שני, הספיקו רק שעתיים להבין שאין באמירה של דראגי שום דבר קונקרטי שלא היה ידוע קודם לכן ומדדי המניות תיקנו את כל העליות שרשמו. הכותרות המהללות בעיתונים הפכו ללא רלוונטיות במהירות שבעידן טרום הסמארטפונים וההודעות המתפרצות הספיקה לנו רק להתעדכן בהתרחשויות.

במילים אחרות, דרגי משאיר אותנו עם אותן שתי שאלות שאנו שואלים כבר תקופה ארוכה:

1) האם דראגי מושך את בלוף ה-"QE מעבר לפינה" עד כמה שהוא יכול או שהוא מתכוון להתחיל לקנות אג"ח בהיקפים חסרי תקדים?

2) מה זה "בעת הצורך"? – האם ה-ECB יפעל על דעת עצמו בהתאם לסביבה הכלכלית או שהשווקים יכריחו אותו לפעול לאחר שירשמו ירידות?

שאלות אלו והתנהלות ה-ECB בעבר מגדילות להערכתנו את הסיכון שבשוקי המניות באירופה ובעיקר במדינות הפריפריה בהן חלק משמעותי מהעליות במדדים נובע מהצפי להרחבה הכמותית של דראגי. כפי שניתן לראות בגרפים מטה, בניגוד ל-S&P 500 שעלה במקביל לעליית רווחי החברות, מדד היורוסטוקס 600 עלה בקצב מהיר יותר מרווחי החברות. עליות אלו נובעות, כאמור, מצפי להרחבה כמותית של ה-ECB ולתהליך התייעלות של הפירמות (בדומה לזה שנרשם בארה"ב). עם זאת חשוב לזכור שבאירופה הרבה יותר קשה להתייעל. ראשית, לבנקים יש משקל גדול מאוד בשוק האשראי (בארה"ב השוק החוץ בנקאי הרבה יותר משמעותי) ואלו לא משתכנעים בינתיים לשתף פעולה עם ה-ECB. שנית, שוק העבודה קשיח ומקשה על הפירמות להוריד בחדות את הוצאות השכר.

הנה רעיון לברוח מהמחירים הגבוהים של הדירות במרכז – תעברו לקיבוצים.

כמה עולה לבנות דירה/ בית בקיבוץ?  מסתבר שמי שרוצה להפוך לחבר קיבוץ צריך להכין את עצמו להיפרד מסכום ממוצע של 1.3 מיליון שקל, רובם תשלום למדינה עבור הקרקע והיתרה לפיתוח תשתיות ועוד. גם בני קיבוצים שמעוניינים לבנות את ביתם בחלקה חדשה בקיבוץ צריכים לשלם סכום דומה.

קונים דירה? תעזרו במדריכים לרכישת דירה!

התחשיב הוצג בכנס בנושא הבניה בקיבוצים שערכה חברת א.ב. מתכננים, העוסקת בתכנון המגזר הכפרי. בכנס הוצגו רעיונות לתוספת בניה והרחבה של הקיבוצים שיכולים להביא להורדת העלויות, תוך התבססות על שימוש חדשני ויעיל בשטח הקיים של הקיבוץ וזאת תוך שמירה על אופיו הכפרי.

האדריכלית מיכל דור אמרה בכנס שהמצב הנוכחי שבו צריך הון רב יחסית כדי להפוך לחבר קיבוץ אינו בריא מבחינה חברתית כיוון שהברירה בין האנשים נעשית על בסיס כספי, כך שבעלי הון זוכים לקדימות על פני בנים. אנחנו צריכים "לפתוח את הראש" לאפשרויות צורות בניה אחרות כדי לאפשר דיור בר השגה לבנים ולעודד אותם להישאר בקיבוץ. רווקים וזוגות צעירים ללא ילדים או עם ילד אחד יכולים להתגורר בבתים דו קומתיים או בבנייה אינטנסיבית מסוגים שונים בתחום שטח המחנה ובמתחמים לא- מבונים עד שהמשפחה תורחב וזאת בעלות נמוכה בהרבה.

לדברי דור, ניתן בעזרת יישום פתרונות חדשניים להרחיב את מספר יחידות הדיור בקיבוץ ב-10% בממוצע על בסיס השטח הבנוי הקיים, זאת כמובן בכפוף לזכויות הנקבעות על פי התוכניות הארציות. לפתרונות אלו חשיבות גדולה בקיבוצים שמוגבלים ביכולת ההתרחבות שלהם בשל מגבלות של יערות, נהרות ונחלים, ישובים אחרים, כבישים וכו' ולכן צריכים למצות את הפוטנציאל שלהם בתוך השטח הנוכחי. הקיבוצים צריכים לאפשר דפוסי מגורים נרחבים הפונים למגוון קהלי יעד, לחתור לפתרונות צנועים יותר וזולים יותר, ולשמור על הרצפים הפתוחים, מרחבי המפגש והצביון המקומי.

בכנס הוצגה ההחלטה החדשה של רשות מקרקעי ישראל המאפשרת לקיבוץ לבצע במרוכז את זכויות המגורים עבור כל החברים. לאחר רכישת הזכויות יוכל הקיבוץ לבצע בניה או להעניק זכויות לחברים ללא כל מעורבות של רמ"י. ההחלטה החדשה מצטרפת למסלולים הקיימים לשיוך דירות ולכן כל קיבוץ צריך לעשות את השיקול של הערוץ הנכון עבורו מבחינה כלכלית וחברתית.

ככה מתחילות בועות – הריבית נושקת לאפס, משקיעים לא מקבלים תשואה, קרנות כספיות מניבות  אולי 2 עשיריות אחוז. אז מה עושים?  אנשים רבים משנים טעמים, מוכרים את הקרנות הכספיות וקונים קרנות אג"ח.  אולי הם ירוויחו, אבל ככה מתחילות בועות , וככה נוצר הבסיס למפולת הבאה. בגלל הנהירה לקרנות האג"ח על חשבון קרנות כספיות , מחירי האג"ח עולים, ומספר המנפיקות הולך וגדל, גם חברות לא מתאימות ולא ראויות מבקשות ומצליחות לגייס אגרות חוב. בסוף זה יתפוצף בפנים – החברות האלו לא יצליחו לשרת את החוב, ובכלל – ברגע שהריבית תתחיל לעלות, מחירי האג"ח יירדו , ואז אותם אנשים שהעבירו את הכסף הבטוח מהקרנות הכספיות, יבינו שקרנות אג"ח זה לא צחוק. זה לא בטוח כמו שזה נראה, אפשר להפסיד והרבה.

בינתיים עסקים כרגיל. בשבוע הראשון של נובמבר: זינוק בקצב הגיוסים בקרנות המסורתיות שגייסו כ-1.2 מיליארד ₪ . כך עולה מסיכום שפרסמה מיטב-דש. הקרנות הכספיות ממשיכות לפדות: 0.74 מיליארד ש"ח. הקבוצה המגייסת ביותר – קרנות אג"ח כללי עם כ-650 מיליון ₪. קרנות אג"ח חו"ל מאיצות ומגייסות כמעט 300 מיליון ₪. קרנות אג"ח מדינה מאטות ועדיין מגייסות כ-450 מיליון ₪.

המשקיעים ממשיכים להסיט כספים למניות בחו"ל – הקרנות המנייתיות1 גייסו השבוע כ-80 מיליון ₪ בהובלת קרנות מניות חו"ל שגייסו כ-120 מיליון ₪ על חשבון קרנות מניות בישראל וגמישות שאיבדו כ-40 מיליון ₪.

הקרנות המחקות ממשיכות בגיוסים, זאת לאחר שגייסו השבוע כ-340 מיליון ₪. הבולטות בגיוסים הן: קרנות מחקות על מדדי אגרות החוב הקונצרניות (100 מיליון ₪) וקרנות מחקות על מדד אג"ח כללי (80 מיליון ₪).

המסחר השבוע התאפיין במגמה חיובית אשר התבטאה בעליות במדדי המניות ובאגרות החוב הקונצרניות. מנגד, נרשמו מימושים קלים באגרות החוב הממשלתיות. תעשיית קרנות הנאמנות כולה רשמה השבוע גיוסים של כ-440 מיליון ₪, זאת לעומת פדיונות של כ-600 מיליון ₪ בשבוע הקודם. הקרנות המסורתיות רשמו השבוע גיוסים של כ-1.2 מיליארד ₪, מתוכם כ-840 מיליון ₪ בקרנות המנוהלות ו כ-340 מיליון ₪ בקרנות המחקות. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית1, קרנות 10/90 וכו', גייסו השבוע כ-660 מיליון ₪- עלייה של כ-70% בקצב גיוסים ביחס לשבוע הקודם.

אגרות החוב הקונצרניות נסחרו השבוע במגמה חיובית- מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו עליות שערים של עד כ-0.25%, ובהמשך לכך, מדד קונצרני כללי רשם תשואה חיובית של כ-0.3%. בעקבות התשואות החיוביות קצב הפדיונות נחתך בכ-35% ביחס לשבוע הקודם, אבל הן עדיין איבדו השבוע כ-130 מיליון ₪.

מגמה חיובית במדדי המניות: מדדים ת"א 25 ו-ת"א 100 רשמו בסיכום שבועי עליות שערים של עד 1.9%. הקרנות המנייתיות1 סיכמו את השבוע עם גיוסים של כ-80 מיליון ₪. קרנות מניות בחו"ל מובילות את הגיוסים מתחילת החודש עם כ-120 מיליון ₪, מתוכם 40 מיליון ₪ דרך הקרנות המחקות, ואולם הקרנות המנייתיות והגמישות המקומיות איבדו כ-40 מיליון ₪.

אגרות החוב הממשלתיות רושמות ירידות שערים: מדד ממשלתי כללי רשם השבוע תשואה שלילית של 0.2% בהובלת הצמודים הארוכים שירדו בכ-0.5%. למרות זאת, קרנות אג"ח מדינה גייסו השבוע כ-420 מיליון ₪- עלייה של כ-15% בקצב הגיוסים הממוצע לעומת השבוע הקודם.

פדיונות באפיק השקלי: פדיונות של כ-130 מיליון ₪ בקרב הקרנות השקליות –עלייה של כ-30% בקצב הפדיונות הממוצע לעומת השבוע הקודם. הקרנות הכספיות ממשיכות לדמם, זאת לאחר שרשמו פדיונות של כ-740 מיליון ₪.

לאור המשך התחזקות הדולר אל מול השקל קצב הגיוסים לקרנות אג"ח חו"ל עולה מדרגה. קרנות אג"ח בחו"ל רשמו השבוע גיוסים של כ-290 מיליון ₪ שהם שווי ערך למחצית הגיוס החודשי בחודש אוקטובר.

תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-06.11.14 כ-271.9 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-217.1 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-54.8 מיליארד ₪.

למדריכי קרנות: 

שיעור הוספה – מה זה? 

קרנות נאמנות – יתרונות וחסרונות

קרנות מחקות – האם כדאי?

זהירות מהגימיק של קרנות סמארט בטא

בהמשך לנתוני הלמ"ס שפורסמו בשבוע שעבר על עלייה במכירת דירות בחודש ספטמבר, הקבלנים מאשרים כי חלה עלייה במכירת דירות:  לדברי רן בן אברהם, סמנכ"ל השיווק של צמח המרמן "בחודש ספטמבר הייתה עלייה במכירות גם בפרויקטים שאמורים להיכנס לחוק המע"מ אך גם בפרויקטים יקרים יותר כמו קריניצי החדשה ופרויקט בצלאל שמחירי הדירות רחוקים מהרף של הטבת המע"מ. רוכשי הדירות הקוראים את המפה ומבינים שזה הזמן לרכוש דירה, חסכונותיהם נשחקים ומחירי הדיור עולים, לכן בעתיד יהיה להם קשה לרכוש דירה".

בדונה מדווחים על עלייה חדה במכירות בספטמבר גם לעומת ספטמבר אשתקד. לדוגמא בפרויקט עין כרם נמכרו 10 דירות לעומת ממוצע של 6 דירות בחודש. מחיר ממוצע של דירה בפרויקט עומד על 2.5 מיליון שקל. גם באשקלון הייתה עלייה של 140 אחוז במספר המבקרים במשרדי המכירות. בפרויקט דונה באגמים החברה מכרה במהלך ספטמבר 10 דירות במחיר ממוצע של 870 אלף שקל.

גם חברת רוטשטיין מדווחת על עלייה חדה ברכישת דירות בספטמבר לעומת חודשי הקיץ. לדברי אורי פליישמן, סמנכ"ל השיווק בחברת רוטשטיין חלק גדול מהעלייה נובעת מירידה מהגדר של הזוגות הצעירים בפרויקטים כמו בבאר יעקב. אבל לא רק כך לדוגמא בפרויקט פלורנטין בתל אביב החברה מכרה פנטהאוז 70 מ"ר תמורת 2.9 מיליון שקל.

גם ביישובי הפריפרייה בהם נמכרות דירות סביב המיליון שקל הייתה התאוששות. מקבוצת אלדד פרי נמסר כי בפרויקט פרי בעמק בעפולה לדוגמא נמכרו בחודש ספטמבר 6 דירות לעומת 4 דירות במהלך חודש אוגוסט.

בנק הפועלים מציע ללקוחתיו תוכנית חיסכון שקלית (לא צמודה) לשנתיים, עם ריבית מדורגת אשר עולה ככל שמתמידים בחיסכון. תחנות יציאה – בתום שנה וכל רבעון (3 חודשים) לאחר מכן.

הריבית בשיעור שנתי קבוע של 0.15% בשנה הראשונה ועולה כל רבעון בהמשך במדרגה קבועה בשיעור שנתי של 0.08%. ריבית מתואמת בתום תקופת החיסכון 0.2502% (הריבית מחושבת כריבית דריבית רבעונית). האם זו ריבית טובה? ובכן, אנו מאמינים שאם תפנו לבנק ותתמקחו עם הבנק אז תזכו לקבל ריבית גבוה יותר. בכל מקרה, נראה שבבנקים הקטנים ניתן לזכות בריבית גבוה יותר (אלא אם ההתמקחות מביאה אתכם לריבית שנתית אפקטיבית של כ-0.5%).

התוכנית פתוחה למפקידים החל מ-100,000 ש"ח. מיסוי – 15% על הרווחים הנומינליים.

פרופ אשר טישלר הדיקאן לשעבר של בית הספר למנהל עסקים באונ' תל אביב בביקורת נוקבת על שר האוצר, יאיר לפיד, בראיון לכלכליסט – "שר אוצר שלא יודע כלכלה עדיין יכול היה להיות שר אוצר טוב; פנחס ספיר היה כלכלן חלש ושר אוצר טוב. יאיר לפיד הוא שר אוצר רע לא כי הוא לא יודע כלכלה, אלא משום שהוא לא מכיר בזה שהוא לא יודע כלכלה. הוא מאוד לא מקצועי והוא מתחכם. אם לפיד היה שם סביבו צוות של אנשים רציניים שיעזרו לו והיה מתייעץ, מוביל מערכת מסודרת של חשיבה לטווח ארוך ולא יורה כל הזמן מהמותן, הוא יכול היה להיות טוב. רצוי שמנהל יכיר את התחום שלו היטב, אבל המינימום הוא שאם אתה לא מכיר, תעבוד עם אנשים שמבינים, תתייעץ, תעבוד בשקיפות".
"תואר ראשון בכלכלה, שזה הבסיס, לומדים שלוש שנים. מה לפיד חשב, שהוא ישמע את טרכטנברג שלוש שעות ויידע כלכלה? זה לא עובד ככה. הוא היה צריך להקים לעצמו צוות שכולל גם אנשים טובים מהמשרד וגם אנשים חכמים מבחוץ שייעצו לו".

בינת שוורץ, ראש מנהל התכנון במשרד הפנים, בראיון חשוב בכלכליסט לא סבורה שמחירי הדירות יירדו. ובכלל, היא מציינת את הביקושים הגדולים לדיור בשנים הבאות , ואת הניסיונות לעמוד בביקושים האלו – "יהנתונים מצביעים על כך שעד 2030 צריך לבנות בישראל 850 אלף יחידות דיור חדשות כדי לתת מענה לגידול באוכלוסייה. זה גידול טבעי, בהנחה שמרנית שלא יהיו גלי עלייה גדולים. אם מביאים בחשבון שהיום יש בישראל כ־2 מיליון יחידות דיור שכבר בנויות, הרי שמדובר על הגדלה של כמעט 50% מבחינת כמות היחידות שצריך להוסיף. מבחינתנו, כמינהל התכנון, המשמעות היא שחייבים לתכנן לפחות פי שניים כדי לתת לזה מענה, ובשביל זה חייבים לתת לכל עיר גמישות. אבל זה לא קרה, ועכשיו תפקידנו לעשות הכל כדי שהשוק לא יסבול מההחלטה הזו".

במילים אחרות, שוורץ טוענת שההיצע לא מדביק את הביקוש, וחוקי הכלכלה הפשוטים במקרה כזה מביאים דווקא לעליית מחירים.

מחירי הדירות – לאן?

פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, נאם בכינוס הנדל"ן השנתי של ארגון קבלני תל אביב יפו ובת ים, והטיח ביקורת מרומזת על משרדי האוצר והשיכון –"בזמן האחרון אנחנו  עדים להתבטאויות ואמירות רבות של קובעי המדיניות שהשמיעו מעין התחייבות לכך שמחירי הדיור יירדו בצורה ניכרת, למשל בכ-20%, כשזה יקרה כבר בשנה הקרובה. יהיה זה אמין, אחראי ונכון יותר אם קובעי המדיניות האלו יתמקדו בכלי המדיניות שעליהם יש להם שליטה, כמו קצב הפשרות קרקע לבנייה, ולא יתחייבו לירידות מחירים בשיעורים ספציפיים, שספק רב אם מישהו יכול להבטיח שיתממשו בפועל בעתיד".

ליידרמן לא סבור שהגופים האלו יכולים באמת לגרום לירידה של 20% במחירים. לטענתו ירידות מחירים כאלו מגיעות רק במיתון עמוק וזה לא המצב כמובן – "ההיסטוריה והניסיון הקיים בארץ ובעולם מצביעים על ירידת מחירי דיור בחדות שכזו רק במצבי מיתון עמוק ומתמשך. בתנאים רגילים, במידה שהמחירים יורדים, הדבר נעשה בהדרגתיות ולאורך זמן. כך, למשל, לקח כ-7 שנים עד שניתן היה לראות ירידה מצטברת של כ-20% במחירי הדיור במונחים ריאליים בישראל בין השנים 2002-2008. זאת, כאשר בחלק מהתקופה היו השפעות של האינתיפאדה השנייה ומשבר בתחום הטכנולוגיה בחו"ל, שגרמו למיתון בישראל עד המחצית השנייה של שנת 2003. משמעות הדבר היא שכדאי להנמיך ציפיות ולא להגדיר את יעדי המדיניות במונחים של יעד כמותי ספציפי של ירידת מחירים. הרי בסופו של דבר רמת המחירים תיקבע על ידי כוחות הביקוש וההיצע בעתיד, ואת אלה קשה לנבא".

לדברי ליידרמן – "אי-הוודאות העיקרית בענף הנדל"ן נובעת מהיעדר תוכנית ממשלתית מקיפה ואמינה לטיפול בבעיות שוק הדיור, וביניהן מצוקת הדיור באזורים מסוימים ויוקר הדיור בישראל. קיים היום בארץ מגוון רחב של הצהרות , הצעות ותוכניות שטרם הגיעו לידי אישור או מימוש, כגון מע"מ אפס ומכרזי מחיר מטרה. במקביל, החלה פעילות להמרצת הבנייה להשכרה ולהפשרה מהירה של קרקע על ידי רשות מקרקעי ישראל, ונמשכת הפעילות במסגרת תוכנית פינוי בינוי ותמ"א 38. במקום להכריז על תוכנית ממשלתית כוללת בתחום הדיור, בה כלולים חלק מהצעדים לעיל, אלה הוצגו בנפרד, כאשר מתלווה לכך אי-ודאות באשר לפרטים די משמעותיים עבור השחקנים השונים בשוק הדיור. נכון להיום, הרוכשים הפוטנציאלים אינם רוכשים, והקבלנים אינם בונים. מצב זה מרחיק את שוק הדיור מפתרון יסודי של בעיותיו, תוך עלות מאקרו כלכלית במונחי האטת הצמיחה והתעסוקה. הציבור בישראל עדיין ממתין לתוכנית ממשלתית מקיפה ורבת עוצמה שתיצור בהקדם מציאות חדשה בשוק הדיור" .

הראל קרנות נאמנות המנהלת מעל 34 מיליארד שקל (שלישית בתעשיית הקרנות) והמנוהלת ע"י סמי בבקוב, משיקה קרן נאמנות חדשה –  הראל (1B) אג"ח בינלאומי 10% מוגנת מט"ח. מדובר על  קרן נאמנות המציעה חשיפה למניות ולאג"ח בחו"ל. הקרן החדשה (לשעבר הראל (0E) דולר אגרסיבית) תשקיע לפחות 50% מנכסיה באג"ח זרות ועד 10% במניות. החשיפה למטבע חוץ תגודר. דמי הניהול בקרן עומדים על 0.8%.

אי.בי.אי בית השקעות (IBI ) משיק שלוש קרנות נאמנות חדשות. באי.בי.אי מנהלים כספים בהיקף של 15 מיליארד שקלים, והקרנות החדשות אמורות לתת מענה ייחודי יותר למשקיעים מאשר אלו הקיימים בקרנות הקיימות.   הקרן הראשונה היא אי.בי.אי. (B0)(!) אג"ח חו"ל מוגנת מט"ח. קרן זו  משקיעה לפחות 75% מנכסיה באג"ח בינלאומיות תוך גידור 70% לפחות מהחשיפה המטבעית. דמי הניהול בקרן יעמדו על 0.7%.

בנוסף ישיק הבית שתי קרנות מחקות. קרנות מחקות הן מכשירים פאסיביים שמטרתם לעקוב אחרי המדדים, והן מהוות סוג של תחליף לתעודות הסל. אי.בי.אי עשו דרך מרשימה בתחום הקרנות המחקות כשמתחילת השנה גייסו כ-1.6 מיליארד שקל בתחום המחקות והם מנהלים כיום כ-3.6 מיליארד שקל.

הקרנות החדשות הן –  אי.בי.אי. (A1) סל ממשלתי מאוזן 10% מגודרת מט"ח. קרן זו  משקיעה 90% מנכסיה באג"ח ממשלתיות ואת היתרה במדדים ת"א 100, S&P 500 ויורוסטוקס 600 מגודרי מט"ח; ואי.בי.אי. (A1) 10/30/60 מגודרת מט"ח, אשר משקיעה 60% מנכסיה באג"ח ממשלתיות, 30% באג"ח קונצרניות והיתרה במדדים ת"א 100, S&P 500 ויורוסטוקס 600 מגודרי מט"ח. דמי הניהול בשתי הקרנות האחרונות עומדים על 0.25%.  למעשה, לא מדובר בקרנות מחקות קלאסיות, אלא קרנות מעורבות עם בנצ'מרק וכיוון עיקרי, אך בתוספת מרכיב מנייתי שעשוי להניב סוג של תשואה עודפת (אך כמובן שבהתאמה גם הסיכון עולה). למשקיעים שרוצים לקחת סיכון בגבול מסויים – 10% מהתיק, 30% מהתיק, זו השקעה שיכולה לעמוד במאפייני הסיכון . עם זאת , חשוב להדגיש שכיום, בריבית האפסית שמספקים אגרות החוב, גם הן עלולות להתברר כמשכיר מסוכן.  כאשר הריבית תשנה כיוון ותתחיל לעלות, אגרות החוב יירדו, בעיקר כמובן אגרות החוב לטווח ארוך.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב מסכמת את שבוע המסחר הראשון בחודש נובמבר. מדד ת"א-25 עלה השבוע ב-1.9% ומתחילת השנה עלה בכ-9.2%. מדד ת"א-100 עלה השבוע ב-1.5% ומתחילת השנה עלה בכ-7.3%. מדד ת"א-תקשורת עלה השבוע ב-1.3% ומתחילת השנה עלה בכ-10.0%. מדד ת"א יתר-50 ירד השבוע ב-1.5% ומתחילת השנה ירד בכ-10.3%.

השבוע בוצעו בשוק המניות שתי הנפקות לציבור בסך כ-6.3 מיליון שקל. בסיכום מתחילת 2014 גייס הסקטור העסקי בת"א כ-6.6 מיליארד שקל באמצעות מניות, לעומת כ-6.1 מיליארד שקל שגויסו בכל שנת 2013.

השבוע הונפקה תעודת סל מורכבת חדשה – שילוב של מדדי מניות בארה"ב, המצטרפת ל-71 תעודות סל חדשות שהונפקו מתחילת השנה. כיום נסחרות בבורסה 591 סדרות של תעודות, ביניהן 108 תעודות מורכבות.

משרד האוצר ביצע הנפקת אג"ח, בבורסה בתל-אביב, בשווי של 0.8 מיליארד שקל. בסיכום מתחילת השנה גייס האוצר כ-46 מיליארד שקל בהנפקות אג"ח בתל-אביב, לאחר גיוס של כ-65.8 מיליארד שקל בכל שנת 2013.

הבורסה השיקה ב-2 בנובמבר את מדד "תל בונד-ריבית משתנה". המדד מורכב מאיגרות החוב התאגידיות שאינן צמודות ונושאות ריבית משתנה. במדד כלולות 17 סדרות של איגרות חוב בשווי שוק של כ-13.7 מיליארד שקל.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ששיעור האבטלה במשק עלה לכ-6.5% בספטמבר לעומת כ-6.4% בחודש הקודם וכ-6.3% בממוצע שנת 2013. כמו כן, שיעור האבטלה עלה לכ-6.4% ברבעון השלישי של 2014, לעומת כ-6.1% ברבעון השני של השנה.