הריבית על המשכנתאות ירדה מעט במהלך חודש אוגוסט (תוקף הריבית החל מ-11 בספטמבר). על פי נתוני בנק ישראל הריבית הממוצעת על משכנתא צמודה למדד היא 2.25%, בעוד שבחודש קודם היא היתה 2.22% (לפני חודשיים – 2.18%).
ריבית המשכנתא עולה לרוב ככל שטווח המשכנתא גדול יותר. ריבית המשכנתא למעל 25 שנה עומדת על 3.05%, לעומת 3.08% בחודש קודם. הריבית לתקופה של 20 עד 25 שנה ירדה מעל ל-2.94% לעומת 2.96% בחודש שעבר.
הריבית לתקופה של 5 שנים עלתה ל-2.03% לעומת 1.99% בחודש שעבר. ככל הנראה, מדובר בריבית גבוה מכיוון שאין הרבה עסקאות ומכשירים פיננסים בטווח זמן זה. ככל שהתקופה פופולארית יותר, אזי יש יותר ביקושים והיצעים ובהתאמה יש יותר "שוק" ולכן הריביות נמוכות יותר. כך למשל, לתקופה של 5 עד 10 שנים הריבית נמוכה משמעותית – 1.67%, אם כי גם כאן הריבית עלתה ביחס לחודש קודם בו היתה הריבית 1.61%.
ריבית המשכנתא לתקופה של 10 עד 15 שנים היא 2.25% (2.24% חודש שעבר) ולתקופה של 15 עד 20 שנה היא 2.73% (2.72% בחודש שעבר)
למדריך לרכישת דירה – היכנסו כאן
ירידה חדה בהיקף המשכנתאות בחודש אוגוסט. כך עולה מנתוני בנק ישראל שפורסמו היום. באוגוסט נלקחו משכנתאות בהיקף של 4.2 מיליארד שקל, לעומת כ-5 מיליארד שקל בחודש הקודם, ולעומת כ-4.8 מיליארד שקל בחודש המקביל בשנה שעברה.
הירידה מוסברת במבצע צוק איתן שגרם לירידה משמעותית בפעילות במשק גם בתחום הבנייה, וגם לחוק מע"מ אפס – רוכשי דירות פוטנציאליים ישבו על הגדר והמתינו לירידת מחירים בעקבות יישום החוק. אלא שהחוק בינתיים לא עבר ולא ברור אם ואיך יעבור
מתוך 120 החברות לניהול התיקים הפעילות בישראל, 17 הן "חברות גדולות" כהגדרתן בחוק הייעוץ. חברות אלה מנהלות 212 מתוך 246 מיליארד ₪ הנכסים המנוהלים בענף. בחינת הנתונים לגבי לקוחות, שאינם קופות גמל קרנות נאמנות וקרנות פנסיה (מוסדיים) מעלה כי עשר חברות מכלל החברות הפעילות, מנהלות כ-75% מכלל הכסף המנוהל.
עוד מלמדים הנתונים כי מספר הלקוחות בחברות לניהול תיקי השקעות עומד על 84,000, כאשר כ-77% מהם מנהלים את נכסיהם בחברות בעלות זיקה לנכס פיננסי (חברות משווקות) על פי ההגדרות הרלוונטיות בחוק. לכ-75% מהחברות הפעילות יש פחות מ-500 לקוחות ול-4% מהן יש למעלה מ-5,000 לקוחות. 40% מהנכסים המנוהלים על ידי החברות הפעילות בתחום, מנוהלים עבור לקוחות מוסדיים וכמחצית משווי הנכסים של הלקוחות שאינם מוסדיים מנוהל בתיקים ששווים גבוה מחמישה מיליוני ₪ למרות שהם מהווים רק 4% ממספר הלקוחות. עוד עולה מהנתונים, כי 36% מהתיקים המנוהלים של לקוחות שאינם מוסדיים הם תיקים בהם 50% ומעלה מנכסי התיק כוללים החזקות בקרנות נאמנות, בתיקים אלו מנוהלים 17% מהנכסים המנוהלים של הלקוחות שאינם מוסדיים ושווי הנכסים ב"תיק קרנות" ממוצע עומד על סך של כ- 900,000 ₪.
מניתוח מבנה ההכנסות של החברות עולה כי האפשרות הנתונה כיום לחברות ניהול התיקים, לקבל לפי החוק, החזרים מתוך העמלות שמשלמים לקוחותיהן לחבר הבורסה בו מתנהל חשבונם, בגין פעולות שמבצעות החברות עבור לקוחותיהן, מנוצלת על ידן בהיקף נמוך יחסית: ברוב המכריע של החברות (81%), גובה ההכנסות מהחזרי העמלות כשיעור מסך דמי הניהול הנגבים באופן ישיר מהלקוחות, אינו מהותי ועומד על פחות מ- 5%. בנתון זה יש כדי לבטא את השלכות פעולות ההסברה והאכיפה שנקטה הרשות בשנים האחרונות בעניין הדרך בה יש לקבל את הסכמת הלקוחות לקבלת החזרים אלו.
אם חשבתם שכשאתם קוראים על מניה שקורסת זה לא נוגע אליכם, טעיתם טעות מרה. כדאי שתתחילו להפנים שיש קשר ישיר בין קריסת מניות בבורסה לכסף של כולנו. השבוע נוכחנו לדעת כמה שקריסה נוגעת לפנסיה שלנו ועלולה להיות כואבת. ועכשיו נסביר למה. השבוע חברה בשם כלל ביוטכנולוגיה (כת"ב) נפלה בכ-50% ואיבדה בשני ימי מסחר יותר מחצי מיליארד שקל, סכום שמהווה מחצית משוויה. הסיבה לירידות היתה על פי החשדות הונאה בניסוי של חברת בת שלה בשם אנדרומדה. מי שדיווחה על החשדות בהונאה היא חברה אמריקאית בשם הייפריון שרכשה את חברת אנדרומדה מידי כת"ב, והאשימה אותה האשמות חריפות על הטיית ניסויים קליניים בתרופה המרכזית, המיועדת לטיפול בסוכרת.
אז איך כל זה נוגע אל הציבור שחושב שהוא אינו משקיע במניה? בצורה פשוטה מאוד. כת"ב היא חברה שהייתה מהגדולות במגזר הביומד, טרם הנפילה. לפיכך גופים מוסדיים רבים משקיעים בה. גלובס דיווח שבין השאר חברות ביטוח, פנסיה וכדומה. כך למשל מגדל ביטוח החזיקה בה 2.9% גם חברת מנורה, הראל, הכשרת הישוב ואיילון.
גם לקופות הגמל היה חלק באחזקה והם החזיקו 3.4% מכת"ב, המובילה בהן היתה ילין לפידות ניהול קופות גמל. קופות גמל נוספות גדולות הן ד"ש, אקסלנס ומגדל. קרנות נאמנות החזיקו יחד 3% – הגדולה בהן היא הראל פיא וקרנות פנסיה החזיקו 2.9%, מתוכן מגדל ומנורה בשיעורים של כ-1% כל אחת.
כת"ב היא חברה בשליטת 56% כלל תעשיות, שנרכשה והוצאה מהבורסה על ידי המיליארדר לן בלווטניק. טבע מחזיקה 14% בחברה.
בנק ירושלים מציע פיקדון שקלי לחמש שנים בריבית שנתית של 1.1%. בבנק מנסים כבר תקופה ממושכת לפתות לקוחות של בנקים אחרים להפקיד בפיקדונות בבנק (אפילו ללא פתיחת חשבון בנק, אלא דרך הפקדה אינטרנטית), ונראה שמדובר בהצלחה חלקית בעיקר על רקע הריבית הנמוכה בשווקים וחוסר האטרקטיביות הכללי בפיקדונות באשר הם. אחרי הכל, מה זה משנה כבר עוד 0.1% למעלה ואפילו 0.2% למעלה, במיוחד שלרוב החוסכים אין באמת כסף גדול, ובשביל התשואה הנוספת שמתבטאת לרוב במאות שקלים בשנה (אם בכלל) הם לא יעברו בנק.
בבנק ירושלים מציעים גם פיקדונות צמודים לטווח ארוך – הריבית בפיקדון צמוד לחמש שנים בלי תחנות יציאה היא 0.2%. במילים פשוטות באם אתם מעריכים שהמדד יהיה מעל 0.9% בשנה בממוצע בחמש השנים הבאות אז עדיף לכם להשקיע בפיקדון הצמוד על פני הפיקדון הלא צמוד.
משה ורנר, סוכן ביטוח פנסיוני, מתאר את תחום ביטוח הבריאות לפני הוועדה ואחרי יישום המלצותיה. להערכתו זה טוב לצרכן!
המצב כיום:
למרבית בתי האב במדינת ישראל יש ביטוח משלים ברמה כזו או אחרת בקופות החולים ( כגון, מכבי זהב, כללית מושלמת, כללית פלטינום, מכבי שלי וכו'…) כאשר למעלה מ40% מבתי האב גם מחזיקים ביטוח פרטי (או באופן עצמאי, או כקולקטיב דרך מקום העבודה) מצב זה גרם לכמה בעיות עיקריות, 1. כפל ביטוחי והוצאות מיותרות לבית האב 2. חברות הביטוח העדיפו לשלם למבוטח כסף במזומן במידה וביצע את הניתוח דרך מערכת הבריאות הציבורית.
מטרת הוועדה:
לייצר רובד אחיד לכל חברות הביטוח ולקופות החולים, אשר ייספק חוות דעת לפני ניתוח פרטי ובחירת מנתח פרטי. בצורה כזו יבוטל הצורך בהחזקת ביטוח פרטי וברובד המשלים של קופת החולים.
כיצד זה יתבצע :
כיום רובד השב"ן של קופות החולים מכיל כמה וכמה דברים, לצורך הדוגמא ניקח את מכבי
מגן זהב. הכיסויים הקיימים הם: התייעצות עם רופא מומחה, ניתוחים פרטיים בארץ (עם
השתתפות עצמית) ,הנחה בתרופות שבסל, סל הריון מורחב, הנחות בטיפולי שיניים, ועוד..
וועדת גרמן לוקחת את הסל הנ"ל ומחלקת אותו לשלש :
- כיסוי לבחירת מנתח פרטי בארץ וקבלת חוות דעת שניה
- כיסוי לסל הריון, טיפולי שיניים, טיפולי פוריות ועוד
- רפואה משלימה, ניתוחים פלסטיים, הנחות למכון כושר, ועוד…..
למבוטח תהיה אפשרות לרכוש אחד מהרבדים ללא תלות באחרים, או לא לקנות שום רובד.
מה יציעו חברות הביטוח?
חברות הביטוח כבר היום יצאו בתוכניות מתאימות למסקנות גרמן, חלק מהחברות משווקות
בצד התוכניות הרגילות, תוכניות עם מרכיב ניתוחים בארץ בהשתתפות עצמית מופחת בדומה למה שיציעו קופות החולים) כאשר בתוכניות אלו ישנם מרכיבים אשר בכל מקרה אין בקופות החולים, כגון: כיסוי לניתוח פרטי בחו"ל, כיסוי לתרופות שמחוץ לסל, כיסוי למחליפי ניתוח (טכנולוגיות ניתוח מתקדמות) בעוד שבחברת הביטוח מדובר בחוזה ( ז"א הפרמיה ידועה מראש וגם התנאים) קופות החולים יוכלו לשנות את הפרמיה בכל כמה שנים, ובנוסף הם חשופות לשינויים רגולטורים בעתיד.
מה יעשה האזרח הנבוך?
בפני האזרח שמחזיק פוליסה פרטית ומשלים שבן עומדת האפשרות לבטל את אחד מהשניים, האם זה נכון לבטל פוליסת ביטוח וותיקה, נראה שזה טעות… כאמור, בפוליסות הביטוח ישנם כיסויים אשר לא נמצאים בכיסוי של קופת החולים.
אולם אם אותו אזרח מעוניין בכל זאת לחסוך בעלות החודשית (ומדובר באלפי ₪ בשנה
למשפחה ) הוא יכול לרכוש פוליסה חדשה עם השתתפות עצמית, בעלות יותר זולה ממה שהוא משלם כיום, לקבל כיסוי רחב יותר מקופת החולים, ולחסוך כסף.
לקוחות אשר יבחרו לרכוש רק את הכיסוי של קופות החולים, חושפים את עצמם לחוסר ביטוחי במקרה של מקרה קטסטרופלי ולצמצום אפשרות הבחירה במקרה של ניתוח בארץ. ללקוחות אלו מומלץ לרכוש באופן פרטי כיסוי מסוג " פיצוי בעת גילוי מחלה קשה" אשר ייתן להם סכום חד פעמי בחלק מהמקרים הקשים.
לסיכום:
נראה שהוועדה תהיה טובה לציבור הרחב, כי בסופו של דבר האזרח הפשוט יחסוך בצורה כזו או אחרת בהוצאות החודשיות. אולם יש לתת תשומת לב מיוחדת איזו תוכנית מתאימה לכל בית אב, ולא לבטל דברים חשובים.
בהצלחה.
נכתב על ידי משה ורנר, סוכן ביטוח פנסיוני.
חברת ניהול הקרנות נאמנות של ילין לפידות מפחיתה דמי ניהול בקרן – "ילין לפידות (2B) אג"ח מדינה +15%" (מספר קרן: 5119599). שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן לפני השינוי היה 0.9%, והחל מה-14 בספטמבר יהיו דמי הניהול 0.59%.
מילין לפידות מסרו – "יובהר, כי מנהל הקרן מודיע בזאת על מבצע בשכר מנהל הקרן, כך ששכר מנהל הקרן יהיה בשיעור של כ- 0.59% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, וזאת עד ליום 30.06.2015. החל מיום 01.07.2015, אלא אם יודיע מנהל הקרן אחרת, שכר מנהל הקרן יהיה בשיעור 0.90% מהשווי כאמור".
כל כך הרבה מניפולציות ותככים ותחמונים יש בשוק ההון, כן גם הכספים שאתם צוברים בקרנות נאמנות ולפנסיה נכנסים בקטגוריה זו, שלא תמיד המשקיע ההדיוט מבין שרימו אותו. הבוקר הרשות לניירות ערך מבהירה, במסגרת עמדת סגל הרשות, היבטים שונים הנוגעים לפעילות במסחר בניירות ערך אשר בהתקיימם עשויים להצביע על חשד לפגיעה בתקינות והגינות המסחר בשווקים. פרסום שהוציאה הרשות נועד בעצם לסייע לגורמים השונים הפועלים בשוק ההון ובכלל זה לגורמי הציות והאכיפה הפנימית, יועצים משפטיים, מתווכים וסוחרים, לאתר או להימנע מביצוע פעילות אסורה במסחר.
חוק ניירות ערך אוסר על השפעה בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך. הרציונל בבסיס הוראה זו הוא הבטחת קיומו של מסחר תקין והוגן בשוק הון יעיל ומשוכלל. מטרת ההוראה היא לשפר את יכולתו של המשקיע הסביר לקבל החלטות על בסיס כל המידע הרלבנטי, תוך נטרול עיוותים ופערי מידע הקיימים בשוק, העלולים להשפיע על קבלת ההחלטות שלו. עיוותים אלה עלולים לגרום נזק כלכלי ישיר ומיידי לציבור הסוחרים, נזק לציבור כלל המשקיעים באמצעות פגיעה בהשקעותיו הישירות או המנוהלות בידי גופים מוסדיים, ולפגיעה באמון הציבור בשוק ההון.
הביטוי "דרכי תרמית" אינו מפורט בחוק ואינו כולל רשימה סגורה של מקרים. מושג זה פורש, במשך השנים, על ידי בתי המשפט בערכאות השונות, אשר קבעו כי דרכי התרמית הן רבות.
דפוס התרמית מאופיין בהצבת שער נייר הערך כתכלית של הפעולה תוך הסתרת המגמה של הפעולה, אי גילוי מידע רלוונטי ויצירת מראית עין של פעולה המושפעת מכוחות השוק בלבד. חשוב לציין כי עמדת סגל הרשות מציגה רשימה לא סגורה של דפוסי התנהגות, דוגמאות לדפוסים אלה במסחר, וכן סימנים מעידים הנבחנים לצורך קביעה אם ישנו חשד להפרת החוק וכי דברים אלו נועדו לשמש כלי עזר לפעילים בשוק ההון, לאנשי אכיפה פנימית ולאחרים העוסקים בתחום, בבואם לבחון אם התנהגויות או פעילויות במסחר עלולות לעלות כדי תרמית במסחר, כמשמעותה בחוק ניירות ערך ובפסיקת בתי המשפט.
פרסומים דומים קיימים באירופה. רשויות ניירות ערך שונות פרסמו רשימת דוגמאות להתנהגויות במסחר המהוות לדעת הרשויות תרמית בניירות ערך, וכן פרמטרים וגורמים אותם יבחנו הרשויות בבואן לקבוע אם מדובר בתרמית בניירות ערך.
עמדה זו היא כללית באופייה. רשות ניירות ערך בוחנת, בכל מקרה ומקרה המובא לפתחה, את התקיימות יסודות העבירה על רקע נסיבות המקרה. רשימת הדפוסים והדוגמאות בעמדת הרשות אינה מהווה רשימה סגורה, ויש לראות בה כלי מנחה בלבד.
סעיפי החוק
סעיף 54 לחוק קובע כדלקמן:
"(א) מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור בסעיף
61(א)(4) לחוק העונשין: (1) הניע או ניסה להניע אדם לרכוש או למכור ניירות ערך ועשה זאת באמרה, בהבטחה או בתחזית – בכתב, בעל פה או בדרך אחרת – שידע או היה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או בהעלמת עובדות מהותיות
(2) השפיע בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך. לענין פסקה זו, חזקה כי מי שפעל לפי הוראות סעיף 56(א) לענין ייצוב מחיר ניירות ערך לא השפיע בדרכי תרמית כאמור.
(א1) גורם מפוקח או משקיע בנירות ערך שעשה אחד מאלה, יראו אותו לעניין פרק ח'4 כמי שביצע הפרה המנויה בתוספת ג' לתוספת השביעית:
(1) מסר לאדם אמרה, בהבטחה או בתחזית – בכתב, בעל פה או בדרך אחרת – שידע או היה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או בהעלמת עובדות מהותיות והיה עליו לדעת שיש במעשיו כדי להניע אותו אדם לרכוש או למכור אותו ני"ע;
(2) עשה עסקה עצמית בנירות ערך, עסקה מתואמת בנירות ערך או ייצוב של שער ניירות ערך."
3. התנהגות במסחר המקימה חשד לתרמית בניירות ערך:
להלן תיאור סוגי התנהגות במסחר המקימים חשד לתרמית במסחר ניירות ערך לפי סעיף 54
לחוק. הרשימה אינה מהווה רשימה סגורה.
הנסיבות המפורטות ברשימה הן דפוסים אשר התקיימותם מקימה חשד לתרמית במסחר בניירות ערך. מובן כי התקיימות הנסיבות אינה גוררת אחריה באורח אוטומטי פתיחה בחקירה, והן אך בסיס להפעלת שיקול דעת הרשות לעניין זה:
1. עסקאות עצמיות – מכירה וקניה בעת ובעונה אחת של אותו נייר ערך, בידי אותו אדם או מי מטעמו, אשר השפיעה על שער נייר הערך בבורסה; (Wash trades)
2. עסקאות מתואמות – מכירה וקניה של אותו נייר ערך, בידי שני אנשים או יותר, שנעשו תוך תאום מראש בין הצדדים, והשפיעו על שער נייר הערך בבורסה; (Matched orders)
דוגמא א': גורם המבצע עסקאות מתואמות במטרה להשיא לעצמו רווח או למנוע הפסד באמצעות הפרשי שערים במסחר;
דוגמא ב': עובד של גוף מוסדי המנהל כספי ציבור, אשר מתוקף תפקידו ומעמדו יודע על רכישות או מכירות צפויות של ניירות ערך של הגוף המוסדי, קונה או מוכר ניירות ערך בחשבונו או בחשבונם של אחרים המקורבים לו, באמצעות עסקאות מתואמות בין חשבונות אלו לבין החשבונות של/המנוהלים בגוף המוסדי, באופן שהחשבונות שלו ו/או של מקורביו יגרפו רווחים על חשבון החשבונות המנוהלים בגוף המוסדי בדרך של השפעה על תנודות שער
נייר הערך;
3. ביצוע עסקאות כמצג שווא – ביצוע עסקאות במסחר תוך השפעה על שער נייר הערך, בין אם מתואמות ובין אם לאו, במטרה ליצור מצג שווא בדבר קיום מסחר ער בניירות ערך או שינויים בשערו;
דוגמא: ביצוע עסקאות במחזורים גדולים ביחס למחזורים הממוצעים בנייר ערך דל סחירות, תוך השפעה על שערו, במטרה ליצור את הרושם לקיומו של מסחר "ער" בנייר הערך;
4. מתן הוראות ללא כוונת ביצוע – הזרמת הוראות במסחר וביטולן לפני ביצוע, במטרה לטעת רושם כאילו יש היצע או ביקוש אמיתי בהגבלות שערים אלו ובכך להשפיע על שער נייר הערך;
דוגמא: מתן הוראות בשלב המסחר הרב צדדי וביטולן בסמוך לפני תום שלב מסחר זה, במטרה להשפיע על תנודות שער נייר הערך ו/או המדד;
5. השפעה על שער נעילה – מתן הוראות קניה או מכירה, במטרה להשפיע על שער נייר הערך (Marking the close) ; בשלב הנעילה.
דוגמא: גורם הפועל להקטנת אחזקותיו בנייר ערך על ידי מכירות במהלכו של יום מסחר, רוכש לקראת סוף כל יום מסחר כמות קטנה יחסית של נייר הערך, בשער גבוה משערי מכירותיו, במטרה לצמצם את ירידת הערך של שווי אחזקותיו הנותרות בנייר הערך, או במטרה לסייע לו למכור את יתרת אחזקותיו ביום/ימי המסחר העוקבים במחירים גבוהים יותר;
6. השתלטות על נייר ערך לצורך השפעה על השער – הזרמת הוראות ו/או ביצוע עסקאות על- ידי גורם או מספר גורמים, תוך שיתוף פעולה, בניסיון ליצור עודף ביקוש או עודף היצע של נייר הערך, במטרה להשפיע באופן ישיר או עקיף על שערי הקניה או המכירה של אותו נייר ערך וקביעתם;
דוגמא: גורם בשוק בעל אחזקה משמעותית בנייר ערך, המזרים הוראת קניה לאותו נייר ערך בשער גבוה, בסמוך לתום שלב המסחר הרציף ובמהלך שלב מכרז הנעילה, באופן המהווה חלק משמעותי מצד הביקוש של נייר הערך על מנת להשפיע על שער הנעילה ובכך להעלות את שווי אחזקותיו;
7. שמירה על שער מינימום של נייר ערך – הזרמת הוראות או ביצוע עסקאות במטרה למנוע ירידת שער, בכדי למנוע תוצאות שליליות למנפיק, לבעל השליטה או לבעל אינטרס אחר בשער הנייר;
דוגמא: בעל שליטה, אשר ניירות הערך של החברה בשליטתו מהווים בטוחות לאשראי שקיבל, קונה את נייר הערך במהלך המסחר, תוך העלאת השער או מניעת ירידתו, במטרה למנוע דרישה להגדלת בטוחות;
8. השפעה על השער לצורך שערוך – קניה או מכירה של נייר ערך, בסמוך לסיום תקופת דיווח, או תאריך חתך, באופן המשפר את שווי הנכסים או את שווי תיק ההשקעות/התשואות של הגורם המדווח; (Window dressing).
דוגמא: גוף מוסדי (לדוגמא, מנהל קרן נאמנות) מזרים פקודת קניה לנייר ערך שהינו חלק מתיק האחזקות שלו, בסמוך לפני הזמן בו נמדדות התשואות של אותו הגוף (סוף שנה, סוף רבעון וכו') במטרה לגרום לעלית שער, או למנוע ירידת שער. מטרתו היא לקבע את מחיר נייר הערך ברמה חריגה או מלאכותית, ובכך להעלות את שווי תיק האחזקות שלו ולהציג תשואה גבוהה יותר;
9. פעילות במסחר במטרה להשפיע על תוצאות אירוע משמעותי – הזרמת הוראות קניה או מכירה בנייר ערך על מנת להשפיע על שערו, בסמוך לאירוע משמעותי, כאשר לשער יש השפעה על תוצאה של אירוע משמעותי זה (כגון מועד פקיעה של אופציות על מדד המעו"ף, מכרזי החלף, הרחבת סדרה וכדומה);
דוגמא א': קניה או מכירה של נייר ערך, על מנת להשפיע על שער נייר הערך, בימים בהם נקבע המדד, לרבות הרכב או משקל, כאשר באותה העת קיימת למבצע הפעילות פוזיציה באותו נייר ערך (או בנייר קשור/נגזר), וזאת במטרה להרוויח מהשינוי במדד ו/או בהרכבו;
דוגמא ב': חברה ציבורית פרסמה דוח על כוונתה לבצע הרחבת סדרה של אג"ח של אותה החברה. בעל השליטה בחברה או מי מטעמו, מבצע במהלך המסחר, קניות ו/או עסקאות מתואמות באותו אג"ח, במטרה לגרום לעליות שערים או למנוע ירידות שערים, בסמוך לפני המועד בו נקבע המחיר לפיו תונפק הרחבת הסדרה;
10. השפעה על שער נייר ערך במטרה להשפיע על נייר ערך קשור (נגזר, נייר על אותו עקום תשואות וכדומה) או השפעה על ני"ע בפלטפורמת מסחר אחת על מנת להשפיע על שערו בפלטפורמת מסחר אחרת; דוגמא א': גורם המחזיק כתב אופציה של מניה מסוימת, מזרים הוראת קניה בלימיטים גבוהים במניה בכדי לגרום לשער המניה לעלות ובעקיפין גם לשער כתב האופציה, ולאחר מכן, להרוויח ממכירה של כתבי האופציה על אותה המניה.
סימנים מעידים המאפיינים הבאים עשויים להיות רלבנטיים לצורך הפעלת שיקול דעת הרשות אם מדובר בתרמית בניירות ערך. כל אחד מהם יכול לעמוד בפני עצמו או להיבחן יחד עם מאפיינים אחרים.
הרשימה אינה מהווה רשימה סגורה:
א. היקף ההוראות או העסקאות של אותו גורם מסך הפעילות שבוצעה באותו יום באותו נייר ערך או מסך הפעילות בשלב מסוים במסחר;
ב. המידה בה הוראות או עסקאות של גורם או מספר גורמים הפועלים במשותף, הובילו לשינוי במחיר נייר הערך או נגזר שלו;
ג. היעדר שינוי בבעלות על נייר הערך או מהות כלכלית אחרת בביצוע העסקאות;
ד. המידה בה הוראות או עסקאות, בוצעו בפרק זמן קצר, תוך שינוי צד – קניה ומכירה (position reversals), והיוו חלק משמעותי מהיקף המסחר באותו היום בניירות הערך הרלוונטיים;
ה. המידה בה הוראות או עסקאות, בוצעו תוך פרק זמן קצר והובילו לשינוי בשער, אך זה חזר לשער טרום עסקאות אלה זמן קצר לאחר מכן;
ו. מידת ההשפעה של הוראות ביקוש או היצע בנייר ערך, אשר בוטלו לפני ביצוען, על ספר הפקודות הנגיש לציבור המשקיעים;
ז. מידת השינוי בשער נייר ערך, אשר נוצר כתוצאה מעסקאות שבוצעו בסמוך לאירוע משמעותי בו שער זה שימש בסיס להערכת נכסים, להערכות שווי, הסדרים, הרכב מדד, קביעת מחיר בהצעת ניירות ערך לציבור, וכדומה;
ח. קיום אינטרס, ישיר או עקיף, בהשפעה על השער או על שווי נייר הערך או נגזר שלו;
ט. המידה בה השינוי בשער נייר ערך היה משמעותי ביחס לטווח המחירים בהם נסחר הנייר באותו היום, השבוע או החודש;
י. המידה בה גורם או גורמים הפועלים יחדיו במסחר, הצליחו באופן רציף ועקבי להעלות או להוריד את שער נייר הערך.
הרפורמה, אשר אושרה בכנסת במרץ האחרון, מתמקדת בשני תחומים עיקריים: רישוי וחלוקה מחדש של סמכויות בין הוועדות השונות האמונות על תכנון ובנייה. מטרותיה העיקריות של הרפורמה הן הקלה על האזרחים על ידי הפחתת הבירוקרטיה וזמני ההמתנה, וכן פישוט הליכי התכנון והבנייה באמצעות מתן זמן קצוב למדינה למענה ולאישור תכניות. במסגרת הרפורמה יינתן פטור גורף לנושאים מסוימים ובתחומים אחרים יהיו כרוכים מעתה בהליך רישוי מקוצר. על מנת להקל על האזרח, הוועדה מחויבת להשיב לפונה תוך 45 יום – ובמידה ולא עשתה כן יוענק לפונה אישור אוטומטי.
בכנס שהתקיים לקראת כניסת הרפורמה לתוקף אמר שר הפנים , גדעון סער: "הרפורמה היא עובדה קיימת. שני נושאים עיקרים מתוכה נכנסים לתוקף כבר מחר, העברת הסמכויות לוועדות המקומיות והפטורים מהיתר. לאחד יש חשיבות גדולה למערכת התכנון ולפירמידת התכנון, ולשני יש חשיבות מאוד גדולה לאזרחים. דיבורים על רפורמות בתכנון ובנייה נשמעו הרבה בשנים האחרונות. ההבדל ברפורמה הזאת, היא שהאחרות נשארו על הנייר, וזו יוצאת לפועל.
בפעילותם, מוסדות התכנון חייבים לשקף את מדיניות הממשלה ולשקף סדר עדיפויות חברתי. אנחנו חייבים להשתמש בכל האמצעים בכדי לצמצם את הפער הקיים בשוק הדיור ולהביא את מחירי הדיור למקום יותר שפוי. ועדות התכנון צריכות לתת עדיפות לתוכניות שיכולות להגדיל את היצע הדיור."
מסתבר שהרבה כאוס יש בתחום כרטיסי האשראי שלנו. בין השאר, בתי עסק שנאלצים לשלם עבור אשראי מבלי שיירצו – בגלל חיוב נדחה, אי יכולת גישה למערכות תשלומים לגופים שאינם בנקאיים – בכך נמנע מהלקוחות להשתמש באמצעי תשלום טכנולוגיים מתקדמים כמו ארנק אלקטרוני (שאינם כרטיסי אשראי), והגברת היעילות והתחרות בתחום כרטיסי האשראי באמצעות הכנסת שחקנים חדשים, שכיום מנועים מלהיכנס לתחום בגלל מגבלות רגולטוריות. בדוח מקיף שפרסמה הרשות הכולל שורה של המלצות בנושאים שנבחנו אשר רק יישומן המשולב יוכל ליצור שינוי ממשי בתחום האשראי היא מפרטת את הבעיות. הדוח נכתב בהמשך לטיוטה שפורסמה בחודש פברואר האחרון, בעקבותיו קיבלה הרשות התייחסויות ממספר רב של שחקנים בענף וקיימה דיונים עם נציגי בנק ישראל. עיקריי המלצות הרשות שעסקו בקידום כרטיס דביט בישראל שימשו בסיס להחלטת קבינט יוקר המחיה לקדם את הנושא, והן אומצו גם על ידי ועדת לוקר שעסקה בצמצום השימוש במזומן.
הנושאים וההמלצות העיקריות של הרשות
- הנגשת כרטיס הדביט לצרכן
במסגרת הבחינה שנעשתה ברשות מאז פרסום הטיוטה להטמעת כרטיסי הדביט, נבחנו שתי חלופות שמטרתן לוודא כי לצרכן תהיה האפשרות לשלם בדביט, כלומר שהכרטיס יהיה ברשותו כך שיוכל לבחור לעשות כן בעת ביצוע העסקה. החלופות שנבחנו היו הפיכת כל כרטיס אשראי קיים לכרטיס המשלב את האפשרות לבצע עסקת חיוב נדחה ועסקת דביט, או הנפקת כרטיס נפרד חדש. לכל אחת מהחלופות יתרונות וחסרונות.
לאחר בחינת האלטרנטיבות, המלצת הרשות היא לאפשר לבנקים לבחור להנפיק כרטיס דביט נפרד או לשלב אותו בכרטיס משולב, אך לחייב אותם לעמוד ביעדי הנפקה עד לתאריך היעד ( ה-31.12.15). עד לתאריך זה הבנקים יחויבו להציע כרטיס דביט נפרד ל-90% מלקוחות בעלי חשבונות עובר ושב ולהסביר את יתרונותיו, ובנוסף יחויבו להנפיק כרטיסי דביט ל-70% מבעלי כרטיסי האשראי הבנקאיים הפעילים. במקרה שבו הבנקים לא יעמדו ביעדים אלה מומלץ להורות לבנקים להסב את כל כרטיסי האשראי הבנקאיים הפעילים לכרטיס משולב (חיוב נדחה וחיוב מיידי) עד ל-1.7.16.
- יצירת תשתית טכנולוגית נוספת לביצוע עסקאות דביט
מבחינה טכנולוגית שימוש בכרטיס דביט מחייב שימוש בתשתית טכנולוגית (מתג) אליו מחוברים המנפיקים והסולקים. ברשות סבורים כי לצד האפשרות הקיימת כיום לבצע עסקת דביט באמצעות מתג האשראי, אליו מחוברים ישירות רק שלושת חברות כרטיסי האשראי, צריכה להיות אפשרות לביצוע עסקאות במתג נוסף אליו יהיו מחוברים ישירות גם הבנקים. בפרט, ישנה אפשרות לבצע את העסקה באמצעות מתג ה-ATM (המאפשר משיכת מזומנים), אליו מקושרים כל הבנקים בישראל. למעשה, עסקת דביט על גבי מתג ATM דומה למצב בו הלקוח מושך מזומן באמצעות כרטיס החיוב ומיידית משלם באמצעותו בקופה בתמורה למוצר או השירות. נכון למצב היום מתג ה-ATM הקיים אינו יכול לאפשר ביצוע עסקאות דביט. בנוסף, גם סולקים מורשים של כרטיסי דביט שאינם גופים בנקאיים ידרשו להתחבר למתג דרך בנק מארח, תיווך שיקשה עליהם להציע מחירים תחרותיים לבתי העסק.
ברשות רואים תרומה חשובה ליצירת תנאים שיאפשרו תחרות בין המתגים – מתג כרטיסי האשראי ומתג ה-ATM – שכן מחוברים אליהם שחקנים שונים. לשם ההשוואה, על מנת לקדם את התחרות בכרטיסי חיוב, הורה הבנק המרכזי בארה"ב כי כל כרטיס חיוב יהיה משויך לפחות לשתי רשתות. בסופו של יום בית העסק יוכל לבחור את האפשרות המשתלמת יותר.
המלצת הרשות בנושא זה היא לאפשר לבעלי רישיון סולק להתחבר למתג ה-ATM, או למתג ייעודי אחר שיוקם, לאפשר ביצוע עסקאות דביט על גבי המתג, ולהטיל חובה על הבנקים להתקשר עם כל גוף (הרשאי על פי דין להתחבר למתג) כדי לאפשר העברת כספים בין המנפיק לסולק הכרטיס. בנוסף, להנחות את המערכת הבנקאית ליצור מוצר מדף, במחיר מפוקח, שיאפשר משיכת מזומן וביצוע חיוב מיידי.
- העברת תשלום מידית בעסקאות חיוב נדחה רגילות
המבנה הנוכחי כיום של עסקאות חיוב נדחה מטיל את מימון ימי האשראי על בתי העסק. בתי עסק מממנים את ימי האשראי בדרכים מגוונות וביניהן: הון עצמי, לקיחת אשראי מהמערכת הבנקאית, או הזקקות לשירותיהן של חברות ניכיון.
הרשות הצביעה בטיוטת הדוח שפורסמה כי יש לבחון להורות על העברת כספים מיידית מהמנפיקים לסולקים בעסקאות חיוב נדחה, כך שימי האשראי יועמדו על ידי המנפיק ולא על ידי בית העסק. ההשלכות הצפויות של צעד כזה הן, בין היתר, הקטנה משמעותית של עלויות האשראי לבתי העסק והקטנה משמעותית של דרישות ההון מסולקים, צעד שיאפשר כניסת סולקים חדשים לתחום.
לאחר בחינה של היתרונות והחסרונות של הקדמת תשלום בעסקאות חיוב נדחה, בין השאר כפי שהועלו על ידי גורמים מהתחום, מסקנת הרשות היא כי יתרונות המהלך עולים משמעותית על חסרונותיו. יחד עם זאת, הרשות מדגישה במסגרת הדוח כי מידת החיסכון שיועבר לבתי עסק בעקבות מהלך זה קשורה בין היתר למבנה השוק ולכניסתם של שחקנים חדשים לסליקת עסקאות בכרטיסי חיוב.
לפיכך מהלך מסוג זה עומד, בין השאר, בקשר ישיר להוראות שנתן הממונה על הגבלים עסקיים לחברת שב"א באוגוסט 2013, שנועדו לפתוח את המערכת שלה ולאפשר תחרות בשוק הסליקה וההנפקה. התאמת המערכת של שב"א לכניסת מתחרים צפויה להסתיים באוקטובר 2015. על כן, ברשות סבורים כי יש לבחון בחיוב את העברת התשלום המיידית בעסקאות חיוב נדחה בסוף שנת 2015, בין השאר בהתייחס למידת התחרות בשוק הסליקה והתפתחות הדביט.
- קידום המגוון והשימוש באמצעי תשלום מתקדמים
תחום אמצעי התשלום עבר בשנים האחרונות התקדמות טכנולוגית, המאפשרת ביצוע עסקאות באמצעים מתקדמים וביניהם אפליקציית ארנק סלולרי, זיהוי באמצעות שבב המותקן בסלולר וקריאת כרטיס בעל שבב חכם.
בישראל החלה אסדרה של רישיון סליקה בלבד, המאפשרת גישה למערכות תשלומים גם לגופים שאינם בנקאיים. פעילות ההנפקה אומנם אינה דורשת רישיון, אולם מנפיקים שאינם בנקאיים אינם מורשים להתחבר למערכות התשלומים הבנקאיות הקיימות. בנוסף, על מנת לצמצם את סיכון האשראי הכרוך בביצוע תשלומים על ידי מתווכים יש לאפשר גישה לתשתית מקוונת (On-Line) מתאימה.
היעדר אסדרה מקיפה ושקופה – הן מבחינת הגישה למערכות והן מבחינת התאמת המערכות לצרכים – פוגע בתמריצים של שחקנים חדשים לפתוח ביוזמות עסקיות במטרה להיכנס לתחום. מומלץ לבחון תהליך אסדרה, על מנת לעודד כניסה של שחקנים חדשים בתחומי ההנפקה, הסליקה ושירותים נלווים נוספים לפעילות בשוק התשלומים הישראלי.
לאחרונה הוקמה ועדה בראשות בנק ישראל להגברה של הבטיחות והיעילות של אמצעי תשלום מתקדמים. המלצת רשות ההגבלים היא כי הנושא ייבחן באופן רחב ומקיף במטרה ליצור תשתית רגולטורית להתפתחות מוסדרת בתחום המעודדת תחרות.
מאת שרון אלמגור, יועצת פנסיונית ומומחית בניהול ההון האישי, מבהירה כיצד נבחר קרן הפנסיה שתנהל עבורנו את החיסכון הגדול ביותר שנצבור במהלך חיינו. למה כדאי לשים לב בבחירת קרן הפנסיה, כיצד נעשה החישוב, איך לבדוק קרנות פנסיה קיימות, מהי תשואה דמוגרפית ובכלל להבין מה מסתתר מאחורי הפנסיה…
אתם בטח מכירים את הסיטואציה: יושב מולכם סוכן ביטוח, הוא מסביר כבר שעה וחצי, למה זה כדאי ולמה חשוב לעשות ביטוח. ואתם, אפילו לא יודעים מה לשאול ולבסוף מוצאים עצמיכם חותמים. על מה? אין לכם שמץ של מושג…
אז בואו ננסה להשיב על השאלות הבאות:
-
האם הסוכן באמת מוכר לכם את המוצרים שמתאימים והולמים את צרכינו?
-
ומה עם דמי הניהול? איך זה שלא ידעתם שהם יכולים "לאכול" עד שליש מהפנסיה שלנו?
-
השוק יורד ואתם לא ישנים בלילה?
-
אתם משלמים מאות שקלים בחודש לחברות הביטוח ולא מרגישים בטוחים?
-
האם גם אתם שייכים ל86% מהאוכלוסייה אשר אינה מעורבת בבחירת מוצר (פנסיוני) שהיקפו מגיע למחירה של דירה ממוצעת?
אם השבתם בחיוב על אחת או יותר מהשאלות הללו, כדאי שתעקבו אחר סדרת כתבות חדשה אשר סוקרות את הסוגיות.
במהלך העשור האחרון פגשתי אלפי אנשים. מרביתם עובדים בין 10 ל-12 שעות ביום, מקבלים משכורת ב10 לחודש, מציצים בשורה התחתונה, מקבלים מידי רבעון את דוחות הפנסיה, הגמל, הביטוח ועוד.. משאירים את המעטפה סגורה בערמה, במיקרה הטוב מתייקים באיזה קלסר ואז…? זהו, שאין אז. 0הם חוזרים לניירת רק "בקרות מקרה ביטוח". משמע: פיטורין, התפטרות, נכות, חלילה וחס מוות. ואז מגלים שלא היו מכוסים, או במקרה הפחות גרוע, היו מכוסים חלקית או שהפקידו כספים מיותרים לרכישת ביטוח שאין להם צורך בו. עם כולם עשיתי את הניסיון ללמד לפחות את הבסיס. מכולם קיבלתי אחרי דקה וחצי מבט שאומר במילים פשוטות:" עזבי אותי, גם אם תסבירי לי שעה וחצי אני גם ככה לא אבין כלום. תמלאי את הטופס היכן שצריך, אני כבר אחתום.
אותי זה מקומם. אז לטובת אלו שרוצים לדעת, כן, ממש לכבודכם, יצאתי בסדרת כתבות שכולי תקווה יעלו תודעה שתלמדו את השפה הבסיסית שתלווה אתכם במהלך חייכם. שתדעו לקבל את ההחלטות הנכונות, לבצע פעולות ולשאול את השאלות המתבקשות.
הגודל כן קובע בפנסיה
קרנות פנסיה חדשות צצות חדשות לבקרים ומציעות לחוסכים דמי ניהול אטרקטיביים במטרה לגייס כספים ולהגדיל את היקף הנכסים המנוהלים. המגמה שכיחה בעיקר בקרב בתי השקעות שכבר נמצאים בשוק מזה זמן. אלו שואפים ליצור one stop shop ולמצות את הלקוח ובמתן מעטפת כוללת של חסכונות פיננסים ופנסיונים.
על נושא דמי הניהול בחסכון הפנסיוני כתבו רבות. התודעה הציבורית לנושא עולה וברור יותר ויותר כי זהו פרמטר חשוב שיש לשים עליו את הדגש במטרה להגדיל את החיסכון הנצבר. היום אתמקד בפרמטר פחות מוכר אך פחות חשוב, בבואנו לבחור את קרן הפנסיה שתנהל עבורינו את החסכון גדול ביותר שנצבור במהלך חיינו.
הכירו את המונח: תשואה דמוגרפית.
לא, אל תתבלבלו. זו אינה תשואת ההשקעות הנובעת מניהול נכסי הקרן בבורסה. מדובר על מרכיב תשואה שמהווה חלק אינטגראלי מהתשואה הכוללת על הנכסים, מחושב ומפורסם מידיי חודש בחודשו. מדובר בגורם שונה הנובע מעצם העובדה שהסיכון הביטוחי מתחלק בין עמיתי הקרן במסגרת ביטוח הדדי.
כידוע, קרן פנסיה מקיפה מורכבת, לרוב, מחסכון לגיל פרישה שמיועד לקבלת קצבת זקנה בפרישה וכן, משני כיסויים ביטוחיים: נכות (אובדן כושר עבודה) ושארים (מוות). בכל חודש, סכומי הכסף שאנו כחוסכים מפקידים לקרן , מתחלק בין שלושת המרכיבים בהתאם למסלול הביטוח שבחרנו.
כיצד קובעת הקרן כמה כסף יש לגבות לשם הכיסוי הביטוחי מכל אחד?
שהרי ידוע, כי לגבר תוחלת חיים נמוכה מאישה. לעומת זאת, לאישה, סיכוי גבוה ללקות בנכות. אם כך, התשובה פשוטה: גובה הכיסוי שייגבה מאיתנו החוסכים נקבע על בסיס חישובים אקטוארים אשר מבוססים על הערכות סטטיסטיות. המשמעות מבחינתנו: העלויות בפועל עלולות להיות שונות מההערכה. במידה ועלות הכיסויים הביטוחיים בפועל קטנה מהסכום הנגבה מהעמיתים, מחולק העודף האקטוארי בין העמיתים ומתווסף לתשואת ההשקעות שהשיגה הקרן – זוהי תשואה דמוגרפית.
אך, מה קורה כאשר הקופה העריכה לא נכון את כמות הכספים שיצאו בפועל לשם כיסויי קצבאות נכות ושארים ומכאן שלא גבתה מספיק כספים לשם כך? מי משלם?
צדקתם- החוסכים!
זהו מצב של גרעון אקטוארי והוא יופחת מתשואת העמיתים שייפגעו בחסכון הצבור. כפועל יוצא מאופי המרכיב הנ"ל ניתן להבין , כי התשואה הדמוגרפית תושפע ממאפייני גיל העמיתים ומשיעורי היוצאים לפנסית נכות וכמובן אופייה העיסוקי של האוכלוסיה המבוטחת ובכוחינו לדאוג לבדוק את הפרמטרים הללו בתרם בחירתנו בקרן כזו או אחרת על מנת למזער ולצמצם את הסיכון בקרן המנהלת עבורינו את חסכונותינו.
על כן, אציע לכם לבדוק שלושה אלמנטים בהקשר לקרן הנוכחית שלכם או כזו שברצונכם לעבור אליה:
-
כמות הנכסים המנוהלים בקרן – חוק המספרים הגדולים תקף גם כאן. ככל שהקרן גדולה יותר , החישוב האקטוארי מדויק יותר, סטיות התקן נמוכות והסיכון הביטוחי מצטמצם בשל הפיזור על פני כמולת גדולה של עמיתים.העדיפו קרנות גדולות וותיקות על פני קרנות שנפתחו לאחרונה ומנהלות מיליונים/מיליארדים בודדים.
-
מאפיינים דמוגרפים של האוכלוסיה בקרן – כמות מבוגרים רבה בקרן מגדילה את הסיכון כמו גם כמות גדולה של נשים. כמות גדולה של עובדי צוארון כחול אל מול עובדי צוארון לבן גם היא מגדילה את הסיכון.
-
מדיניות חיתום רפואי- מתייחסת למרכיב הנכות והשארים על פיה מקבלות קרנות הפנסיה מבוטחים בהתייחס למצבם הרפואי ערב הצטרפותם.
לצורך עיניינו, מידיניות חיתום מקלה, ללא חסמי כניסה של הקרן עלולה להביא לגידול בכמות המקרים הביטוחיים בשל העובדה שהכניסה לשורותיה אנשים בעלי בריאות לקויה.
כיצד זה יפגע בעמיתים? כאמור, צפי לגרעון אקטוארי.
קרנות גדולות אשר חותמות על הסכמי ענק או הסכמי ברירת מחדל עם ארגונים גדולים עלולות לקבל לשורותיהן אוכלוסיות גדולות ללא חיתום רפואי כלל.
היכן ניתן למצוא מידע על כך? תקנון הקרן המפורסם בכל אחד מאתרי החברות המנהלות מכיל את כל האינפורמציה הדרושה על מנת שתבינו מול מה אתם עומדים. האם מדובר בקרן הממהרת לגייס אנשים לשורותיה או בקרן בעלת מדיניות קשיחה הנוהגת להחריג ואינה ממהרת בתשלום תביעות. מהכרותי רבת השנים עם קהלים שונים ואוכלוסיות מגוונות, אינני משלה את עצמי בציפיה שאכן תגשו לתקנון ותבדקו.(טוב, אולי 5% מיכם תעשו זאת) על כן, אתן לכם פתרון נוסף ונגיש המצוי באתר הפנסיה נט, מקבילתו של הגמל נט בכתובת: pensyanet.mof.gov.il. האתר ידידותי ומאפשר להיכנס לקרביים של כל קרן ולהתרשם ממרכיב התשואה הדמוגרפית השנתית. גם כאן, לא בוחנים את מרכיב התשואה הזו על בסיס שנה בודדת אלא על בסיס מגמה. לאחר שבחרתם את הקרנות המעניינות אתכם והפקתם דוח השוואתי , תזכו לראות: תשואות, דמי ניהול, היקף נכסים, מדדי סיכון והחל מ17 באוגוסט השנה , גם את נתוני התשואה הדמוגרפית. כמובן ששאיפתנו שנתונים אלו יהיו חיוביים וגבוהים ככל הניתן. קרן שמציגה נתוני תשואה דמוגרפית חיובית לאורך תקופה ארוכה מהווה אלטרנטיבה טובה על פני כזו אשר נתוניה חדשים ואינה מציגה נסיון רב שנים בניהול חסכונות מהסוג הזה ו/או קרן אשר מציגה נתוני תשואה דמוגרפית שלילית או נמוכה מאוד לאורך שנים.
זכרו!: מה שאתם יודעים מניבים לכם כסף
מה שאינכם יודעים עולה לכם כסף.
*שרון אלמגורהינה מומחית בתחום ניהול ההון האישי, יועצת פנסיונית (2006) ובעלת ניסיון של למעלה מ-10 שנים בשוק ההון, הפיננסים והפנסיה. שרון מילאה תפקידים שונים בבתי השקעות וגופים מוסדיים וכיום, מתמחה בשיפור מצבו הכלכלי של הציבור דרך העברת תכנים וסדנאות חווייתיות העוסקות בפיתוח אינטליגנציה פיננסית וידע פנסיוני. שרון נודעת בהרצאותיה החוויתיות ביכולת העברת תכנים מורכבים בדרך יצירתית וייחודית. כמו כן, עוסקת בייעוץ וליווי אובייקטיבי ,בלתי אמצעי וללא זיקה לחברות וועדים בהשגת תנאים פנסיונים משופרים לעובדים .מידע נוסף: מזה כשלוש וחצי שנים מתחרה שרון במרבית מרוצי הכביש למרחקים בינוניים וארוכים ונמנת עם עשרת המרתוניסטיות הבכירות בישראל.
המידע הכלול במאמר זו אינו בא במקום ייעוץ ואין לפעול על פיו אלא לאחר קבלת ייעוץ אישי המתחשב בצרכיו ובנתוניו האישיים של כל אדם, בכלל זה:
אין לראות במידע במאמר זה משום ייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני ו/או תחליף לייעוץ כאמור המתחשב בנתונים ובצרכיו המיוחדים של כל אדם.
מעודכן ל-03/2018
עוברים דירה, ויש לכם משכנתא? הפרוצדורה דווקא פשוטה – גרירת משכנתא. גרית משכנתא זה בעצם להעביר אותה מדירה אחת לדירה אחרת, כשבמקביל השעבוד עובר לדירה אחרת.
זה קורה כאשר הלווים מעוניינים להחליף דירה – לרוב לרכוש דירה גדולה ויקרה יותר ולמכור את הדירה הקיימת; הם עדיין נשארים עם המשכנתא ואפילו מגדילים אותה או לוקחים משכנתא נוספת, רק שהביטחון מול המשכנתא הוא הדירה החדשה.
חשוב לדעת שהבנקים למשכנתאות חייבים לאפשר את גרירת המשכנתא ואסור להם לנצל את התהליך לשינוי התנאים של המשכנתא. אבל, הבנק יכול לדרוש שהביטחון יהיה לפחות שווה לערך הביטחון הקודם.
אם אתם נמצאים בתפר – עדיין לא ניתן לגרור את המשכנתא לדירה אחרת (מכירת דירה כשעדיין לא נרכשה דירה חדשה), אזי הבנק יכול לדרוש ביטחונות שווי ערך (ערבות בנקאית, פיקדונות וחסכונות ועוד).
מומלץ מאוד רגע לפני הנעת המהלך של מכירת הדירה הישנה ורכישת הדירה החדשה לברר מול הבנק למשכנתאות מה נדרש לצורך גרירת המשכנתא, גם כאשר רק המכירה הושלמה (ללא רכישת הדירה). בין השאר חשוב לדעת – מהם הביטחונות החליפיים שהבנק מכיר בהם; העמלות המיוחדות שקשורות למהלך, ועוד.
כאן, במחשבון המשכנתא, תוכלו לחשב את ההחזר שלכם בהינתן תקופת ההלוואה, הריבית וסכום ההלוואה. המחשבון דינמי ומודולרי – תוכלו לשנות את המשתנים ולקבל בהתאמה את ההחזר הרצוי/ המתאים לכם.