בנק ישראל הפתיע את הכלכלנים והוריד את הריבית ב-0.25% ל-1.75%. אבל בשוק ההון העריכו שזה מה שיקרה – שערי האג"ח עלו בימים האחרונים בציפייה להפחתת הריבית.

ההחלטה הזו היא בשורה קשה לשוק הדירות – ריבית נמוכה משמעה יותר משכנתא זולה, יותר רכישות של דירות, יותר ביקושי לדירות, וסיכוי יורד להילחם במחירי הדירות.

בבנק ישראל מפרטים את הגורמים לקבלת ההחלטה ומתארים את מצב המשק לרבות שוק הדיור רגע לפני קבלת ההחלטה. "הפחתת הריבית עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל, בכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין" מציינים בבנק ישראל ומוסיפים –"התפתחות המחירים בפועל והצפיות לאינפלציה לשנה קדימה, וההפתעות כלפי מטה במדדי המחירים לצרכן שנרשמו בחודשים האחרונים, מצביעות על המשך הירידה בסביבת האינפלציה וככל הנראה גם על רפיון בביקושים המקומיים. האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים נמצאת מתחת למרכז היעד, והציפיות לאינפלציה לשנה קדימה נמצאות סביב מרכז יעד האינפלציה. במחירי הסחורות בכלל והנפט בפרט נרשמה החודש ירידה. אלה צפויים להשפיע בהמשך גם על המחירים המקומיים.

"האינדיקטורים על הפעילות הריאלית ממשיכים להצביע על חולשה ויתכן אף על התמתנות נוספת בקצב הצמיחה. בנוסף, התחזקות השקל בתקופה האחרונה עשויה להקשות על המשק להתמודד עם הקשיים הניצבים בפניו. החודש עדכנה חטיבת המחקר את תחזית הצמיחה לשנה הבאה, ובניכוי השפעת תחילת הפקת הגז מהמאגר החדש, הצמיחה ל-2013 עודכנה כלפי מטה ל-2.8% לעומת 3% בתחזית הקודמת. התחזית הכוללת את הפקת הגז עומדת על 3.8%. ראוי לציין כי ההתפתחות הצפויה בתעסוקה ובאבטלה עקבית עם שיעור הצמיחה ללא הפקת הגז. 

"רמת הסיכונים הכלכליים מהעולם נותרה גבוהה, ועימה החשש מפני השפעות שליליות על הכלכלה המקומית. תחזית הצמיחה של משקים מובילים בעולם עודכנה כלפי מטה על ידי הבנקים המרכזיים במשקים אלה ועל ידי ארגון ה-OECD . עדיין קיימת אי ודאות ביחס לבעיית "הצוק הפיסקלי" בארה"ב ולמשבר החובות באירופה. נתוני המקרו באירופה, ובכלל זה במדינות הליבה מצביעים על כניסה למיתון; מנגד, בארה"ב ובסין נתוני המקרו הפתיעו לטובה.

"הבנק המרכזי של ארה"ב הודיע על תוכנית הרחבה כמותית נוספת ועל כך שתוכנית הרכישות כמו גם הריבית האפסית צפויים להמשך כל עוד שיעור האבטלה יהיה גבוה מ- 6.5% והאינפלציה הצפויה לשנה עד שנתיים קדימה נמצאת מתחת ל-2.5%. מספר בנקים מרכזיים הפחיתו החודש את הריבית. בנוסף, השווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה הקרובה על ידי אף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות.

"מחירי הדירות המשיכו לעלות בחודשים ספטמבר אוקטובר. אולם, מוקדם להעריך כיצד ישפיעו המגבלות על שיעור מימון המשכנתאות, שהוטלו על ידי המפקח על הבנקים ונכנסו לתוקפן בתחילת נובמבר, על מחירי הדירות

על רקע הצורך בתמיכה נוספת לפעילות הכלכלית, והעדר לחצים אינפלציוניים בעת הזאת, החליטה הועדה המוניטרית להוריד את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז.

"בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים ובפרט נוכח האי ודאות הגבוהה הנמשכת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור"

כנתוני רקע להחלטה מפרטים בבנק ישראל את מצב האינפלציה, התחזית לשנה הבאה ופרמטרים נוספים. "נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר ירד ב- 0.5%, בעוד שממוצע תחזיות החזאים עמד על ירידה של 0.1%. זהו החודש השלישי ברציפות שבו המדד מפתיע כלפי מטה. התפתחות המחירים בפועל מצביעה על המשך התמתנות סביבת האינפלציה, ובהסתכלות על 12 החודשים האחרונים האינפלציה עומדת על 1.4% לעומת 1.8% לנתון זה בחודש שעבר.

"תחזיות האינפלציה והריבית: תחזיות האינפלציה ל-12 החודשים הבאים – המבוססות על ממוצע תחזיות החזאים ועל הציפיות הנמדדות על פי החוזים העתידיים על מדד המחירים לצרכן שהבנקים מציעים מעבר לדלפק – ירדו במעט החודש, והן עומדות על 1.8%. גם בציפיות הנמדדות משוק ההון (breakeven inflation) נרשמה ירידה – לרמה של 1.7% בניכוי עונתיות (ללא ניכוי עונתיות רמתן עומדת על 2.2%). הציפיות לאינפלציה לטווחים של שנתיים ומעלה שמרו על יציבות, והן נותרו בטווח שבין 2.3% ל – 2.6%. שיעורה הצפוי של ריבית בנק ישראל בעוד שנה, לפי שוק התלבור וממוצע תחזיות החזאים, הוא כ- 1.8%. החזאים המספקים תחזיות לבנק ישראל צופים שבנק ישראל יוריד את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז במהלך הרביע הראשון.  

"הפעילות הריאלית: האינדיקטורים החודשיים ביחס לפעילות הריאלית מצביעים על הימשכות ההאטה בפעילות המשק, וקצב הגידול בתוצר ברביע הרביעי צפוי להיות נמוך מזה של הרביע הקודם. ההאטה באה לידי ביטוי במדד המשולב לבחינת המשק: מדד זה עלה בחודש נובמבר ב-0.1%, וקצב עלייתו הנמוך בחודשים האחרונים משקף ירידה בייצור התעשייתי והאטה ביצוא הסחורות. נתוני הסקרים השונים ביחס לפעילות מצביעים גם הם על המשך ההאטה. מקורה של החולשה בפעילות נעוץ כנראה בהאטה ביצוא כתוצאה מרפיון בשווקים הגלובליים, בהאטה בסחר העולמי ובהשפעות מבצע "עמוד ענן". חלק מהאינדיקטורים המצביעים על התמתנות בפעילות (במיוחד נתוני סחר חוץ) הושפעו לרעה בחודש נובמבר ממבצע "עמוד ענן", ואולם זוהי השפעה זמנית ברובה. במשך ימי הלחימה נעדרו כ-5% ממצבת העובדים. בעת המבצע נרשמה ירידה חדה בהיקף כניסת התיירים לישראל, ועל סמך ניסיון העבר ייתכן כי תופעה זו תימשך אף מספר חודשים לאחר סיום המבצע. כתוצאה מהמבצע המשק איבד ברביע הרביעי כ-0.3 אחוזי תוצר (במונחים רבעוניים).

"שוק העבודה: על פי נתוני סקר כוח האדם, שיעור האבטלה במשק עלה במקצת באוקטובר, ל – 7%, וזאת תוך ירידה של 0.3 נקודות האחוז בשיעור ההשתתפות, לרמה של 63.8%. יחד עם זאת, אם בוחנים את הנתונים לגילאי 25—64 (כלומר לטווח הגילאים שהושפע פחות מהשינויים שנעשו בסקר כוח האדם בתחילת השנה), מוצאים כי באוקטובר חלה ירידה קלה בשיעור האבטלה תוך ירידה בשיעורי ההשתתפות והתעסוקה. משרות השכיר בסקטור העסקי המשיכו לרדת ובסקטור הציבורי המשיכו לעלות בחודש ספטמבר. סקר "הערכת המגמות בעסקים" מצביע על צפי להאטה בהתרחבות במספר המועסקים בשלושת החודשים הקרובים. בהשוואה לרביע הקודם, השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו ברביע השלישי ב- 0.5% ו-0.4%, בהתאמה, על פי נתונים מנוכי עונתיות. סך תשלומי מס הבריאות, המהווים אינדיקציה לתשלומי השכר הנומינלי, היו גבוהים בחודשים אוקטובר—נובמבר ב-4.8% יחסית לחודשים המקבילים אשתקד. זאת בהשוואה ל- 5.8% בנתון זה בספטמבר – אוקטובר.

"הערכות חטיבת המחקר: החודש עדכנה חטיבת המחקר את התחזית המקרו כלכלית. להערכת חטיבת המחקר, בשנת 2013 צפוי שיעור האינפלציה להסתכם ב-1.8%. בתחזית זאת, שבזמן גיבושה עמדה הריבית על 2%, נצפה כי ריבית בנק ישראל תרד ל-1.75% אחוזים בזמן הקרוב ולאחר מכן תשאר ללא שינוי לפחות עד סוף 2013. צמיחת התוצר המקומי הגולמי בשנת 2012 מוערכת ב-3.3%. הצמיחה הצפויה לשנת 2013 היא 3.8% בהנחה שהפקת הגז מקידוח תמר תחל כמתוכנן במהלך הרביע השני של 2013, ומבטאת את המתודולוגיה של הלמ"ס לגבי אופן רישום תפוקת הגז (והחלפת יבוא דלקים) בנתוני החשבונאות הלאומית; ללא פעילות הפקת הגז מתמר, צפוי התוצר לצמוח ב-2013 ב-2.8%, בהשוואה לתחזית של 3.0% ברביע הקודם. ראוי לציין שהפקת גז דורשת מספר מועט של עובדים, ולכן ההתפתחוות הצפויה בתעסוקה ובאבטלה תושפע בעיקר משיעור הצמיחה בתמ"ג ללא הפקת הגז. 

"נתוני תקציב הממשלה: הגירעון בפעילות המקומית של הממשלה הסתכם בחודשים ינואר-נובמבר בכ-21.2 מיליארדי ש"ח – סכום גבוה בכ-8.7 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי התואם את תחזית הגירעון שהתווה האוצר בתחילת 2012 (3.4 אחוזי תוצר). על פי ההתפתחויות עד כה צפוי הגירעון השנתי להסתכם ב-4-4.2 אחוזי תוצר, בהנחה שהוצאות הממשלה לא יעלו על התקציב המקורי. הסטייה המצטברת מהתוואי העונתי התואם את תחזית האוצר נובעת מהכנסות נמוכות בכ -7.2 מיליארדי ש"ח – ומהוצאה גבוהה בכ-1.5 מיליארדי ש"ח – ביחס לתוואי. 

"שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון – שהתקיים ב-25/11/12 – ועד 21/12/12 התחזק השקל מול הדולר בכ-3%, תיסוף משמעותי יותר בהשוואה להתחזקות המטבעות העיקריים מול הדולר. התחזקות זו של השקל התרחשה  בעיקר על רקע חידוש מגמת רכישות השקלים על ידי זרים מאז סיום מבצע "עמוד ענן". מול האירו התחזק השקל ב-1.5%, זאת כאשר מרבית המטבעות העיקריים נחלשו מול האירו. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי התחזק השקל בכ-2% בתקופה זו.

"שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון – שהתקיים ב-25/11/12 – ועד 21/12/12 עלה מדד ת"א 25 ב-0.8%. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידת תשואות ממוצעת של כ-10 נ.ב באפיק השקלי וירידה ממוצעת של 15 נ.ב באפיק הצמוד. מגמה זו של ירידת תשואות באפיק הממשלתי עמדה בניגוד למגמה העולמית והתרחשה בין היתר על רקע הודעת האוצר על הורדת היקף ההנפקות ברבעון הקרוב. המרווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב ירד ב-25 נ.ב., לרמה של 220 נ.ב. גם תשואות המק"ם ירדו לאורך מרבית העקום, כאשר התשואה לשנה ירדה במהלך התקופה לרמה של 1.8%. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, ירדה מעט בסיכום התקופה לרמה של 135 נ.ב. מדד התל-בונד 60 נותר בסיכום התקופה הנסקרת ללא שינוי, אך המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני נותרו ברמות נמוכות יחסית.

"שוק הדיור: סעיף הדיור (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) במדד המחירים לצרכן ירד בחודש נובמבר ב-0.2%. ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר עלה סעיף זה ב-2.8%, לעומת 2.2% ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים ספטמבר – אוקטובר ב-0.5%, לעומת עלייה של 0.6% בחודשים אוגוסט – ספטמבר. ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר עלו מחירי הדירות ב-3.7%, לעומת 2.3% ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר. 

הרמה המצטברת של  התחלות הבנייה ב-12 החודשים האחרונים עדיין גבוהה (38,650 ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר לעומת 40,097 ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט), והיא צפויה להמשיך לבוא לידי ביטוי בגידול בהיצע הדירות. יחד עם זאת, ברביע השלישי חלה ירידה חדה ברמת התחלות הבנייה ו ובקצב שיווק הקרקעות על ידי מנהל מקרקעי ישראל" 

לפני כשלושה חודשים החלה רשות ניירות ערך במהלך להפחתת דמי הניהול בקרנות הנאמנות. פרופסור שמואל האוזר יזם הפחתה עמלות ההפצה שמשלמים הקרנות לבנקים ובמקביל הגביל את דמי הניהול בתקרה. המהלך זכה לתמיכה רחבה וההצעה עברה לכנסת, אלא שהכנסת , בחודשים האחרונים משותקת לאור הקדמת הבחירות, וכנראה שגם בגלל חוסר הרצון לקחת צעדים נועזים רגע לפני הבחירות, ההצבעה על ההפחתה בשיעור ההפצה (בגובה של 20%) נדחית.

החיסכון של הציבור כתוצאה מהפחתה בעמלות ההפצה ובהתאמה בדמי הניהול, צפוי להסתכם בכ-100-120 מיליון שקל. אלא שהחיסכון הזה עלול להידחות לאחר הבחירות , ואולי זה גם בסדר – העיקר שלא יבוטל לחלוטין.

עמלות ההפצה של הבנקים מסתכמות, על פי חישוב של מהון להון בכ-550 מיליון שקל 

למדריך קרנות נאמנות

למדריך קרנות מחקות

שיעור הוספה – מה זה ואיך זה משפיע על כדאיות ההשקעה?

הראל קרנות נאמנות מדווחת כי בקרן הנאמנות הראל אג"ח המרה וקונצרני ישנם ניירות ערך לא סחירים או דלי סחירות בהיקף העולה על רב מנכסי הקרן – " ביום 20.12.12 נודע למנהל הקרן, כי בסוף יום 19.12.12 היה שיעור החשיפה בקרן לנכסים אשר שווים נקבע בהתאם להנחיות שקבע דירקטוריון מנהל הקרן (להלן: "נכסים משוערכים") 26.29% מהשווי הנקי של נכסי הקרן, וזאת לפי הפירוט הבא:

"חשיפה לנכסים אשר חלפו שלושה ימי מסחר מאז שהמסחר בהם הופסק (להלן: "נכסים בלתי סחירים") – 13.60% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

"חשיפה לנכסים שלא נעשתה בהם עסקה בבורסה במשך לפחות שלושה ימי מסחר רצופים (להלן: "נכסים דלי סחירות") – 12.69% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

"יצוין, כי הקרן הינה קרן אשר סיווגה לצורך פרסום הינו: אג"ח בארץ- חברות והמרה, חברות והמרה בסיכון גבוה.. הסיכונים העיקריים הגלומים בחשיפה לנכסים בלתי סחירים בקרן נאמנות, הינם כדלקמן -העדר יכולת למכור בבורסה ו/או בשוק מוסדר את הנכס הבלתי סחיר, לעיתים גם במשך תקופות ארוכות ביותר. כאשר הנכס הבלתי סחיר הינו אגרת חוב עלולה החברה המנפיקה שלא לעמוד בהתחייבויותיה בקשר אליו, כולן או חלקן. מכירת הנכס הבלתי סחיר בעסקה מחוץ לבורסה או מחוץ לשוק מוסדר עלולה להיעשות במחיר נמוך יחסית בהשוואה לשוויו.  שערוך הנכס הבלתי סחיר המוחזק בקרן נעשה על ידי מנהל הקרן ולא על סמך עסקות שבוצעו בפועל בנכס, וזאת בשל העדר מפגש בין קונה מרצון למוכר מרצון בבורסה ו/או בשוק מוסדר, ויתכן שהשערוך  האמור אינו משקף את המחיר שהיה נקבע לנכס האמור אילו בוצעה בו בפועל עסקה.במצב של קבלת הוראות לפדיון של יחידות בקרן בשיעור גבוה מנכסי הקרן, עלול להיווצר קושי למכור את הנכסים הבלתי סחירים או לקבל תמורת הנכסים האמורים מחיר ראוי כלכלית לצורך תשלום תמורת הפדיון לבעלי היחידות וכן לעמוד בהוראות הדין בדבר שיעור מרבי לניירות ערך של תאגיד בקרן נאמנות. יצוין, שבנסיבות הענין בהן שיעור הנכסים הבלתי סחירים בקרן הינו כאמור לעיל, סבור מנהל הקרן כי סיכון זה הינו נמוך.

"הסיכונים העיקריים הגלומים בחשיפה לנכסים דלי סחירות בקרן נאמנות, הינם כדלקמן: מכירת הנכס דל הסחירות בעסקה בבורסה או בשוק מוסדר או מחוץ לבורסה עלולה להיעשות במחיר נמוך יחסית בהשוואה לשוויו;  שערוך הנכס דל הסחירות המוחזק בקרן נעשה על ידי מנהל הקרן ולא על סמך עסקות שבוצעו בפועל בנכס, וזאת בשל העדר מפגש בין קונה מרצון למוכר מרצון בבורסה ו/או בשוק מוסדר, ויתכן שהשערוך  האמור אינו משקף את המחיר שהיה נקבע לנכס האמור אילו בוצעה בו בפועל עסקה; במצב של קבלת הוראות לפדיון של יחידות בקרן בשיעור גבוה מנכסי הקרן, עלול להיווצר קושי למכור את הנכסים דלי הסחירות או לקבל תמורת הנכסים האמורים מחיר ראוי כלכלית לצורך תשלום תמורת הפדיון לבעלי היחידות וכן לעמוד בהוראות הדין בדבר שיעור מרבי לניירות ערך של תאגיד בקרן נאמנות. יצוין, שבנסיבות העניין בהן שיעור הנכסים דלי הסחירות בקרן הינו כאמור לעיל, סבור מנהל הקרן כי סיכון זה הינו נמוך.

"ניהול הסיכונים האמורים על ידי מנהל הקרן, נעשה בעיקר באופן הבא: מנהל הקרן פועל על מנת להקטין את שיעור הנכסים המשוערכים המוחזקים בקרן, אם וככל שהדבר אפשרי וכדאי בנסיבות העניין. למנהל הקרן מחלקה כלכלית אשר עוסקת, בין היתר, בהערכות שווי כלכליות לנכסים משוערכים. מנהל הקרן מקיים מעקב אחרי מידע המתפרסם לגבי נכסים משוערכים המוחזקים בקרנות המנוהלות על ידו וכאשר נודע לו על אירועים מיוחדים הקשורים בנכסים משוערכים הוא שוקל האם יש צורך לשנות את השווי בו משוערכים הנכסים האמורים ואם אכן יש בכך צורך קובע שווי זה. במקרים מסוימים, משתתף נציג מטעם מנהל הקרן בנציגות של מחזיקי אגרות חוב שהמנפיק שלהן נקלע לקשיים. ההשתתפות בנציגות מקנה למנהל הקרן מידע לגבי מנפיק אגרות החוב האמורות, אשר מאפשר לו להעריך בצורה טובה יותר את שווין של אגרות החוב, וכן מאפשרת לו להיות מעורב בגיבוש תנאי ההסדר לגבי אגרות החוב, ככל שיתגבש, ובכך לפעול לטובת בעלי היחידות בקרן".

בנק דיסקונט יוצא במבצע ללקוחותיו – פיקדון שקלי ל-100 ימים בריבית שנתית של 1.5%.  סכום המינימום להפקדה – 5 אלף שקל. 

אלו הנתונים הבסיסיים והחשובים, וזה באמת מבצע, אבל הייתם מאמינים?  האם יכול להיות שלקבל ריבית שנתית של 1.5% (ריבית שקלית) זה מבצע? ובכן בהינתן הריבית במשק – ריבת בנק ישראל והכיוון שלה על פי הכלכלנים (תרד אפילו ל-1.5%), אז באמת שאין מה להתלונן על מבצע שכשזה, אבל על פני זמן, מדובר בריבית נמוכה במיוחד. ריבית אגב, שגורמת לשוק הנדל"ן לרתוח. 

חודש נובמבר היה טוב בבורסה – מדדי המניות עלו לצד מדדי אגרות החוב, ועל רקע זה מדווחות קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים על ביצועים מרשימים – תשואת קרנות הפנסיה הגדולות היתה בנובמבר בין 0.5% ל-1.2%; ותשואת קרנות הפנסיה הבינוניות והקטנות היתה בין 0.7% ל-1.4%.

מתחילת השנה הניבה קרן הפנסיה של הראל – הראל גלעד פנסיה תשואה של 11.6% בדומה לקרן הפנסיה  כלל תשואה של. הראל גלעד היא הקרן הטובה ביותר (במבחן התשואה) בשלוש השנים האחרונות, עם תשואה מצטברת של 25%. מנגד, קרן מקפת של מגדל רשמה בחודש נובמבר את התשואה המאכזבת מבין קרנות הפנסיה הגדולות עם 0.5% בלבד. מתחילת השנה הניבה מקפת 8.9% (מדורגת אחרונה בדירוג הקרנות הגדולות).

קצב הרווחים צפוי להימשך גם בחודש דצמבר ונראה שהתשואה בקרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים צפויה להיות בין 10% ל-12% בכל שנת 2012.

ההפקדה לשכיר במסגרת קופות גמל היא הפקדה לקצבה ו-או לביטוח פנסיוני/ חיסכון פנסיוני שמגיעה מהעובד ובמקביל מהמעביד. הטבת המס המקסימלית שניתן לקבל, היא זיכוי ממס שנתי בסך של כ-2.5 אלף שקל (208 שקל בחודש); הסכום המקסימלי שיש להפקיד כדי ליהנות מזיכוי זה הוא כ-16.5 אלף שקל.  הסכום הזה חשוב להוסיף – מתעדכן באופן שוטף ולכן צריך לוודא באתר רשות המיסים מה הסכום הרלבנטי

חשוב לציין שבמקרים שבהם המעביד אינו מפקיד עבור כל רכיבי השכר. למשל הוא לא מפקיד בגין בונוסים, שעות נוספות ועוד, אזי העובד עצמו יכול להפקיד בעצמו – בשיעור של עד 16% מההכנסה השנתית שלא הופקד בגינה (לדוגמה – שעות נוספות ובונוסים), וזאת עד לתקרת שכר שנתית של 102 אלף שקל.

קרן השתלמות היא האפיק הכי משתלם לעובד. מעבר לתשלום המשמעותי של המעסיק, הכספים המוזרמים לקרן מזכים בהטבות מס משמעותיות, וכן יש פטור מרווחי הון בקרן בעת הפדיון שלה. כאן, תוכלו להבין את מכלול היתרונות של קרנות ההשתלמות, אבל ההטבות האלו מוגבלות – סכום ההפרשה החודשית מצד המעסיק ומצד העובד מוגבל. 

תיאורטית ניתן להפקיד בקרן השתלמות כמה שרוצים, אבל יש הגבלה על ההפקדה המזכה בהטבות מס. תקרת ההפקדות מתעדכנת מדי שנה על ידי רשות המסים. נכון ל-2021, תקרת ההפקדות המותרות לשכיר לצורך קבלת הטבות המס היא לפי שכר שנתי של 188.5 אלף שקל (כ-15.7 אלף שקל בחודש). יש הבדלים בהפקדות המיטיבות לקרן ההשתלמות אם מדובר בשכיר שהוא בעל שליטה בעסק לבין שכיר שאינו בעל שליטה. כאשר מדובר בשכיר שאינו  בעל שליטה ההפקדה המותרת של המעסיק היא 7.5% מהשכר (כפוף לתקרה) ובסך הכל – 14.1 אלף שקל (בשנה). השכיר עצמו יכול להפקיד 4.7 אלף שקל (2.5% מהשכר). בסך הכל, כדי לקבל את ההטבה המקסימלית ההפקדה מסתכמת לכל היותר ב-18.8 אלף שקל.

אם מדובר בבעל שליטה, אזי הפקדות המעסיק מוגבלות ב-4.5% מהשכר המותר ולכל היותר מדובר ב-8.5 אלף שקל; הפקדות העובד בעל השליטה מסתכמות ב-1.5% ולכל היותר כ-2.8 אלף שקל; בסה"כ מופקדים בקרן ההשתלמות כ-6% מערך השכר ובמקסימום כ-11.3 אלף שקל.

הטבת המס לשכירים שמפקידים בקרן השתלמות אינה דרך ניכוי או זיכוי ממס בגין ההפקדה עצמה, אלא מדובר בהטבה שמתבטאת בעת משיכת הכספים – לאחר 6 שנים ניתן למשוך את הכספים מקרן ההשתלמות בפטור ממס (כולל פטור ממס על הרווחים).

קרן השתלמות לעצמאים מיועדת לפרטי (יחיד) שיש לו הכנסה מעסק או ממשלח יד, להבדיל משכיר. העצמאי יקבל הטבת מס בצורת ניכוי מס הכנסה על הפקדה בקרן השתלמות שסכומה עד 4.5% מההכנסה השנתית שלו. נכון ל-2021, גובה ההכנסה השנתית המזכה בהטבת מס לעצמאים היא 263,000 שקל, כלומר ניתן להפקיד 11,835 שקל בשנה (4.5% מתוך 263,000 שקל).

סוגי קרנות ההשתלמות

קיימים מספר מסלולים לחיסכון בקרנות השתלמות. המסלול הבולט הוא, קרן השתלמות כללית –  זו למעשה קרן השתלמות גמישה, בה מנוהלים הכספים בהתאם לשיקול דעתו של הגוף המנהל. מנהל קרן ההשתלמות קובע את החשיפה למניות, לאג"ח, למט"ח, לשקלים וכו'. הוא קובע גם את עיתוי ההשקעה, הוא מתזמן את הרכישות והמכירות, בקיצור – הוא מנהל באופן שוטף את קרן ההשתלמות.  אך, מכיוון שלחוסך בקרן ההשתלמות אין שליטה על תמהיל ההשקעות בקרן, נפתחו מסלולים ספציפיים יותר, מסלולים ייעודיים שמאפשרים לחוסך לבחור את התמהיל והסגנון שמתאים לו, תחת רמת הסיכון שהוא מעוניין בה. כך למשל, יש מסלול ללא מניות, מסלול עם רכיב מניות מוגבל, מסלול מנייתי, מסלול אג"חי, מסלול שקלי ועוד.

כיום, ניתן לעבור בקלות ובפשטות בין קרן השתלמות כללית לקרן מסלולית וההיפך וזה צריך להיעשות בתוך 7 ימי עסקים; אם רוצים לעבור בין מסלולים בתוך אותו גוף, זה יתבצע בתוך 3 ימי עסקים. ההעברות אלו, אגב, לא פוגעות בוותק שנצבר. הוותק הוא מהיום הפקדה הראשון בקרן השתלמות גם אם היו שינויים בדרך ומעבר לקרנות מסלוליות ובתוך קרנות מסלוליות.

למאמר – קרנות השתלמות – רק יתרונות

מכון גזית גלוב למחקר נדל"ן במרכז הבינתחומי בהרצליה, מספק נתונים שמעידים על הקושי בקניית דירה על רקע המחירים העולים. בבדיקה שנעשתה נמצא כי עלות דירה ממוצעת כיום שקולה לשכר ממוצע של 126 משכורות  וזה לעומת 100 משכורות בשנת 2008. במילים אחרות, חלה הרעה של כ-30% בכח הקנייה של הרוכשים.

תמונה דומה מתבלת ממדד משכן שמבטא את מצבם של רוכשי הדירות בהינתן פרמטרים כמו מחיר הדירה, שכר ממוצע, אבטלה וריבית.

בהתייחסות למצב בעולם, מציינים כותבי המחקר –  נכון לשנת 2011 מחיר דירה בישראל הוא פי שניים ממחירה במדינות מפותחות אחרות, משמע,  נדרשות פי שניים משכורות כדי להגיע לדירה בישראל (120 משכורות בישראל לעומת 60 במדינות מפותחות אחרות). "המסקנה – שכוח הקנייה של דיור בישראל נמוך מאוד ביחס למדינות מפותחות אחרות בעולם ודבר זה פוגע קשות בצרכנים. יתר על כן, מחירו של מ"ר ביחס לשכר בישראל הוא פי שלושה מזה שבמדינות מפותחות אחרות בעולם וזאת מאחר שהדירות בישראל קטנות יותר" מציינים מחברי הדוח וממשיכים – "בהנחה שעלויות הבנייה בישראל ובמדינות אלה דומות, הפער במחירים נובע ככל הנראה ממחיר הקרקע, גובה המיסוי והרווח היזמי. אלא שמאחר שרמת המיסוי בישראל בתחום זה וגם שיעור הרווח היזמי דומים לאלה המקובלים במדינות המפותחות בעולם, סביר למדי שעיקר ההפרש בין מחירי הדיור יחסית לשכר בין ישראל לעולם המפותח, נובע מפערים במחיר הקרקע"

אקסלנס קרנות נאמנות החליטה לעדכן את שווי אגרות החוב של דוראה בקרנות הנאמנות שבניהולה – "מנהל הקרן מודיע בזאת, כי ועדת דירקטוריון מנהל הקרן, אשר הוסמכה לצורך קביעת שווי נכסים במקרים מיוחדים, החליטה כי מיום 18.12.2012, מחיריהן של אגרות החוב אשר יפורטו להלן ואינן סחירות במשך תקופת זמן ארוכה, אינם משקפים את התקבולים הצפויים מהן בהתאם לניתוחים כלכליים שהוצגו לוועדה", מוסרת חברת הקרנות ומוסיפה – "ועל כן החליטה הוועדה לקבוע שוב את מחירי האג"חים כדלקמן: דוראה אגח א  שמחירה  עמד על   12.18 אגורות תעודכן לשער של  9.64    אגורות – ירידה של 20.85%. דוראה אגח ב  ששערה עמד על  11.93 תתעדכן למחיר של 9.44 אגורות – ירידה של 20.87%. דוראה אגח ד  ששערה היה  11.87         תעודכן לשער של 9.40 אגורות – ירידה של 20.81%.

"שיעור השפעת שערוך האג"חים לעיל (ביום 18.12.2012) המוחזקים בקרן " אקסלנס (1B)(!) הזדמנויות אגח – קרן נאמנות" הינו  0.45%- מהשווי הנקי של נכסי הקרן (ירידה של 0.45%). שיעור השפעת שערוך האג"חים לעיל (ביום 18.12.2012) המוחזקים בקרן " אקסלנס (2C) אג"ח ואסטרטגיות – קרן נאמנות" הינו  0.28%- מהשווי הנקי של נכסי הקרן (ירידה של 0.28%).

"בנוסף לאמור לעיל, האג"חים שלעיל שוערכו בעבר ע"י הוועדה. ביום 18.04.2012 קבעה הוועדה לאג"חים מחיר של 15 אגורות (לעומת השער האחרון שלהם במסחר שהיה 18.62 אג', 18.8 אג' ו-17.9 אג' בהתאמה), וביום 17.06.2012 ביצעה הוועדה שערוך נוסף וקבעה לאג"חים מחיר של 12.18 אג', 11.93 אג' ו-11.87 אג' בהתאמה".

פרופסור עודד שריג, המפקח על הביטוח ושוק ההון במשרד האוצר, אמר בוועידה השנתית של "עדיף" כי במהלך השנה הקרובה האוצר מתכוון להנפיק אג"ח מיועדות לביטוחי המנהלים של חברות הביטוח, וגם  לקופות גמל.

המסר של שריג שקצת נבלע בין כל העדכונים וההתפתחויות בשוק החיסכון הפנסיוני הוא מהפכה של ממש, ותפנית דרמטית בהתנהלות האוצר. האוצר, הפסיק כבר לפני קרוב ל-20  שנים להנפיק  אג"ח מיועדות לביטוחי המנהלים ולקופות גמל. אז, הוא הנפיק אג"ח מיועדות צמודות מדד שנתנו ריבית ריאלית של 5.5%. השקעה מצוינת לקופות הגמל וביטוחי המנהלים שהיתה אז עדיפה משמעותית על פני אגרות חוב ממשלתיות ואגרות חוב קונצרניות. האג"ח האלו עזרו לגופים המוסדיים להציג תשואות נאות, גם כשהיתה חולשה בשוקי  ההון. ועכשיו , כך מסתמן, זה חוזר, אם כי לא ברור עדיין, איזה מרכיב מהיקף קופת הגמל וביטוח המנהלים יהיה מושקע באג"ח המיועדות ומה תהיה התשואה המובטחת בהם.

מהלך מתוכנן זה, ימנע את האפליה שקיימת בשוק החיסכון הפנסיוני שבו קרנות הפנסיה הוותיקות מחזיקות באג"ח מיועדות בעוד שביתר אפיקי החיסכון הפנסיוני אין את המכשיר הזה. בכך, האוצר יחזיר למעשה את קופות הגמל לחיים לאחר שמנע מהן הטבות מס והפך אותם למוצר נחות ביחס למוצרים האחרים. מעבר לכך, האוצר הודיע לאחורנה כי הוא יאפשר לקופות הגמל למכור ביטוחי ריסק  וביטוח אובדן כושר עבודה וכך להפוך אותם למוצרים תחליפיים למוצרי החיסכון הפנסיוני הקימים בשוק. המהלך של הנפקת אג"ח מיועדות יחזיר גם את ביטוחי המנהלים לחיים לאחר שביטל את האפשרות לחסוך דרכם (האוצר ביטל לאחרונה את ההבטחה לקצבה עתידית קבועה בביטוחי המנהלים). החל מהשנה הקרובה רק בני 60 ומעלה יוכלו לחסוך בביטוחי מנהלים.

בנק לאומי מציע פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) על מניית AT&T הנסחרת בוול-סטריט. מדובר בפיקדון מובנה שקלי לשלוש שנים המאפשר חשיפה על מניית AT&T ללא סיכון קרן ההשקעה הנומינלית. במילים פשוטות, יש רצפה להשקעה בגובה ההשקעה הנומינלית, אם כי, צריך לזכור שקבלת תמורה שקלית בסכום זהה לערך הקלי כיום, משמעותה – הפסד ריאלי גובה האינפלציה בתקופה זו, ומעבר לכך הפסד של אלטרנטיבות אחרות. ועדיין – מדובר בהפסד מוגבל (האינפלציה הצפויה בשלוש השנים הקרובות מסתכמת ב-8% לערך).

היתרון במוצר הזה הוא שמול הרצפה האמורה, יש סיכוי לאפסייד – הפיקדון המובנה מאפשר השתתפות של 120% מעליית מניית AT&T לפי ממוצע תצפיות רבעוניות במהלך תקופת הפיקדון (12 תצפיות). קרן ההשקעה היא שקלית, וההשתתפות בעליית ערך המניה היא צמודה לדולר.

תחילת הפיקדון המובנה – 31 בדצמבר 2012 וסיום הפיקדון המובנה ב-31 בדצמבר 2015.

המפתח לבחינת כדאיות ההשקעה הזו הוא התשואה הצפויה על ההשקעה ושיטת החישוב המוגדרת בפיקדון המובנה.  כאמור הפיקדון המובנה מאפשר השתתפות בשיעור של 120% מעליית ערך המניה. איך מודדים את עליית ערך המניה? ובכן – מגדירים מדד קובע ומדד בסיס. מדד הבסיס הוא שער המניה ביום תחילת הפיקדון המובנה; המדד הקובע הוא ממוצע אריתמטי של 12 התצפיות הרבעוניות (החל ממרץ 2013 ועד סוף 2015). אם המדד הקובע יהיה שווה למדד הבסיס או נמוך ממנו, לא תשולם כל ריבית ורווחים על הפיקדון. כלומר, המפקידים יקבלו רק את הסכום הנומינלי המקורי.

במידה והמדד הקובע כפי שהוגדר כאן עולה על מדד הבסיס, אז יזכה המפקיד בבונוס – השתתפות בשיעור של 120% מעליית המדד הקובע לעומת מדד הבסיס.

מינימום העסקה, על פי המתאר שפרסם בנק לאומי – 15 אלף שקל ויש להדגיש כי הפיקדון המובנה ניתן לשבירה רק בהסכמת הבנק ובכל מקרה  – בשבירה  הלקוח יקבל סכום נמוך מסכום ההשקעה ההתחלתי.

בבנק לאומי מדגישים כ קהל היעד לפיקדון המובנה הזה הם לקוחות שצופים צמיחה במניית AT&T בשלוש השנים הבאות, עם אפשרות לתשואה גבוהה יותר מהשקעה חסרת סיכון, המותנית בביצועים של מניית AT&T , וזאת מבלי לסכן את קרן ההשקעה.

היתרונות העיקריים של הפיקדון המובנה אליבא בנק לאומי – "פוטנציאל להשתתפות בעליית ערך מניית AT&T מבלי לסכן את קרן ההשקעה; קרן ההשקעה מובטחת בפירעון; שיעור השתתפות גבוה מ-100% בעליית מניית AT&T (120% השתתפות)".

מנגד, בבנק לאומי מציגים גם את הסיכונים המשמעותיים שבפיקדון המובנה – "אפשרות להפסד הכנסה בהשוואה להשקעה חסרת סיכון. לצורכי אינדיקציה, הריבית השקלית השנתית חסרת הסיכון שפורסמה על ידי הבורסה ב-2 בדצמבר 2012 היא 2% בשנה". סיכונים נוספים שמודגשים בבנק לאומי – "היעדר נזילות לתקופת הפיקדון; חישוב שיעור עליית המדד הקובע על פי תצפיות עלול לגרום שתשואת עליית המדד  הקובע ותשואת הפיקדון תהיה נמוכה משמעותית משיעור עליית נכס הבסיס/ המניה באותה התקופה. הריבית מותנית בדולר, וכן – הפיקדון המובנה לא ישלם דיבידנדים וזאת על אף שנכס הבסיס עשוי לחלק מעת לעת דיבידנדים".

בבנק לאומי מספקים בצמוד למידע על הפיקדון המובנה,  סקירה על מניית AT&T – "חברת AT&T היא אחת מחברות התקשורת הגדולות בעולם. החברה בעלת שווי שוק של 196 מיליארד דולר. בשנת 2011 הכנסותיה הסתכמו ב-127 מיליארד דולר – צמיחה של 2% ביחס לשנה קודמת. כל הכנסות החברה מקורן בארה"ב, מחציתן נובעות ממתן שירותי תקשורת לטלפונים ניידים וכמחציתן משירותי תקשורת לטלפונים נייחים. החברה מציגה יציבות בהכנסות כשבחמש השנים האחרונות הצליחה החברה לייצר צמיחה ממוצעת של 2%. בשנת 2008 הציגה צמיחה גבוה של 4.3% כתוצאה מגידול במספר המינויים. בשנת 2009, בזמן המשבר, ירדו ההכנסות ב-1.2%.

"תשואת הדיבידנד של המניה עומדת על 5.2%. החברה מתמקדת כיום בקיצוץ הוצאות ובשינויים מבניים. בין הסיכונים העומדים בפני החברה היום נכללים החרפת התחרות בענף, שינויים רגלוטורים וחיסכון מקיצוצים שיהיה נמוך מן הצפוי. מניית החברה נסחרת במכפיל זול (15) ביחס למתחרותיה קומקאסט וורייזון שמניותיהן נסחרות במכפילים של 19-20, אך ברמת מכפילים גבוהה ביחס לחמש השנים האחרונות שעמד על 12.5. מניית AT&T היא מניה דפנסיבית וככזו גדלה האטרקטיביות שלה בתקופה של חוסר וודאות. נציין כי משקיעים במוצר זה אמנם לא ייהנו מתשלום דיבידנד גבוה, אך מאידך ייהנו משיעור השתתפות גבוה בעליית ערך המניה".

כן ולא – הדיבידנד הוא חלוקת רווחים לבעלי מניות, וזה בהחלט בא על חשבון עליית ערך המניה – אף אחד לא מבטיח ששיעור ההתתפות בעליית המניה (120%) יפצה את תשואת הדיבידנד הגבוהה. מעבר לכך, בלאומי לא פרטו מה יקרה במצב של ספינאוף – פיצול החברה לחלקים. במצבים כאלו ערך המניה יורד ובהתאמה בעלי המניות מקבלים את החלק שפוצל (החברה שפוצלה) – האם ההתייחסות לזה היא כמו לדיבידנד? או שמתייחסים לשני הנכסים (המקורי והמפוצל ממנו) כאילו הם הנכס הישן? לא ברור.

מה זה  פיקדון מובנה? מה היתרונות והחסרונות של פיקדונות מובנים?  – היכנסו כאן למדריך פיקדון מובנה

בנק ישראל מעדכן את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה בהסתמך על שוקי ההון והכלכלנים של הבנקים והמוסדות הפיננסים.האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים , כפי שהיא מתבטאת בפרמטרים בשוק ההון, תעמוד על 2.2%, כאשר בשנה השנייה תעמוד האינפלציה על 2.3% ובשנה השלישית על 2.5%.

ציפיות האינפלציה האלו מוגדרות כשיעור האינפלציה שמשווה בין התשואות של אג"ח ממשלתיות צמודות ללא-צמודות (Break-even Inflation) והן כוללות מרכיב של פרמיית סיכון אינפלציונית.

מעבר לנתון שמתבטא משוק ההון (מחירי האג"ח ועוד), בבנק ישראל מספקים ממוצע פשוט של תחזיות לאינפלציה של בנקים מסחריים וחברות ייעוץ כלכלי המפרסמים את תחזיותיהם באופן סדיר. על פי הממוצע מדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים הקרובים יעמוד על 1.8% בלבד.

הירידה בציפיות האינפלציה החלה בחצי השנה האחרונה על רקע המדדים הנמוכים כתוצאה מירידה בקצב הצמיחה (לאור ההאטה העולמית), כשבחודש נובמבר ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.5%, ירידה חדה מאוד, ומשמעותית מתחת להערכות הכלכלנים שציפו למדד של בין 0 ל-0.2%.

על רקע המדד הנמוך, הכלכלנים סבורים שבנק ישראל עשוי להמשיך ולהוריד את הריבית. זו עומדת כיום על 2%, אך להערכת הכלכלנים היא צפויה לרדת ל-1.75% ובהמשך אף ל-1.5%.