משרד האוצר מתכונן להעניק לקרנות הפנסיה הוותיקות רשת ביטחון שמוערכת בין 1.5 מיליארד ל-2.5 מיליארד שקל. רשת הביטחון  תמנע את ההפחתה הגדולה הצפויה בקצבה העתידית – בין 6% ל-10% (תלוי בקרן).  הפחתה זו, נזכיר, היתה תגובה הכרחית של הקרנות הוותיקות לחוסר יכולתם להשיג תשואה נאותה (על רקע המצב בשווקים בשנים האחרונות וירידות הריבית).  ההסבר הפשוט הוא שנוצר גירעון – בין ההתחייבויות של הקרנות הוותיקות לציבור העמיתים לבין הכסף בקופה, ומאחר שאי אפשר להגדיל את הכסף בקופה, יש פחות כסף לחלק, כלומר קצבאות נמוכות יותר.

רש ת הביטחון שיפרוס האוצר, אמורה כמובן לעזור, היא תתמוך במצבים קשים בנכסי הקרנות, וממנה מעין יתאפשר לחלק לעמיתים קצבאות. אבל,  היא לא ניתנת בחינם.  בתמורה לרשת הביטחון הזו יצטרכו בקרנות הוותיקות להעלות את גיל הפרישה לגיל הפרישה הנהוג בקרנות החדשות (גיל הפרישה הנהוג במשק) – גיל הפרישה של גברים החוסכים בקרנות הוותיקות יעלה מ-60 ל-65 שנה; גיל הפרישה של נשים החוסכות בקרנות הותיקות יעלה מ64 ל-67 שנים. העלאת גיל הפרישה תהיה מדורגת על פני מספר שנים.

הנתון הזה עשוי להפתיע אתכם – שכר של עובדי בניין ישראליים עם ניסיון של שנה עשוי להגיע ל-15-20 אלף שקל.  כך עולה מנתוני הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל, וממידע שנמסר מקבלנים ויזמים.

מדובר בשכר ברוטו הכולל שכר בסיס, שעות נוספות ופרמיות. עם זאת, ממוצע השכר בענף נמוך בעשרות אחוזים, ועל פי ההערכות מסתכם ב-12-14 אלף שקל ברוטו. הסיבה היא שהענף מורכב מסוגים שונות של עובדים וסוגים שונים של עבודות. עובדי השטחים לדוגמה, משתכרים נמוך יחסית. גם בגלל אי הוודאות לגבי העסקתם, ואילו עובדים סינים מרוויחים יותר – מעל 20 אלף שקל בחודש.

מדובר בשכר נאה, אבל הישראלים לא מגיעים. מספר פועלי הבניין הישראלים נמוך – מאות בודדות, מתוך כ-5,000 פועלי בניין.

כמות הפועלים לא מספקת. הקבלנים סבורים שהכמות צריכה להיות קרובה ל-20 אלף.

אז למה הישראלים לא באים לעבוד בבניין?

יש כמה סיבות – ראשית, ישראלים רוצים לנהל ופחות לעבוד, בטח לא לעבוד קשה. שנית – התדמית של פועלי הבניין היא "לא משהו" בלשון עדינה, ושלישית – זה מסוכן. עשרות פועלי בניין נפצעים מדי שנה בעבודה. הבטיחות והמשמעת לא חזקים מספיק באתרי הבנייה, ולמרות הקנסות, מספר הנפגעים עדיין גדול.  אף אחד לא רוצה לקחת סיכונים כאלו.

כמה מרוויחים סוכני הנסיעות? לא מה שחשבתם

יועץ השקעות בבנק –  מה העבודה? כמה מרוויחים? והאם כדאי?

פרופסור סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, מעוניין להגביל את המימון שיורשו בנקים להעמיד לשם רכישת דירה.  ההגבלה מגיעה בעקבות העלייה המתמשכת בסעיף הדיור במדד המחירים. בכוונת בנק ישראל לקבוע כי  ה-LTV שיורשו הבנקים למשכנתאות (או זרוע המשנתאות ששייכים לבנקים) לתת לרוכשי הדירות יהיה סביב 60%.  בנק ישראל, בעבר כבר ניסה למנוע משכנתאות בשיעור גבוה – הוא ייקר את הריבית על המשכנתאות האלו ודרש מהבנקים ערבויות וביטחונות גדולים יותר עבור שיעור מימון גבוה. . אבל, הצעד הנוכחי אמור לפגוע משמעותית ברוכשי דירות שאינם יכולים לגייס הון עצמי משמעותי. זה כבר  לא רק שהם יצטרכו לשלם החזרים גדולים יותר כתוצאה מריבית גבוה יותר, הם פשוט לא יוכלו לרכוש דירות.

אולי זה נכון – פישר חושש מהתפוצצות בועת מחירי הנדל"ן ואז הרוכשים הממונפים ביותר – עם ה-LTV הגבוה במיוחד חשופים להפסדים גדולים ולאיבוד הונם העצמי. מנגד, הממשלה לא באמת מספקת להם פתרונות דיור, ומדד השכרת הדירה עולה אפילו בקצב גבוה יותר ממדד הדיור.

בית המשפט השלום בירושלים  דן בסוגייה – האם בנק שהעמיד ליווי פיננסי אחראי לנזקים שגרם קבלן שהפך לחדל פירעון (והעביר את הפרויקט לחברה אחרת). התשובה בפסק הדין – כן! השופט קבע כי בנק לאומי שליווה את הפרויקט צריך לפתות את הרוכשים בגין כל ליקוי הבנייה בפרוייקט וכן לפצותם על העעיכובים שנגרמו להם לאחר שהבנק העביר את המשך הבנייה לחברה אחרת.

היקף השימוש בכרטיסי אשראי הולך וגדל גם במהלך שנת 2012, אבל הכוונה לפתוח את  סליקת האשראי לתחרות ולשנות את מבנה השוק, הביאה את השחקנים הקיימים להחלטה להוזיל את השירותים.  ברקע, ההחלטה של הממונה על ההגבלים העסקיים להפחית את העמלה הצולבת – בסוף נובמבר 2011 עמדה העמלה הצולבת על 0.98%, היא אמורה לרדת ל-0.8% ביולי 2012, ובהדרגה עד 0.7% ביולי 2014.

אבל עוד לפני ההפחתות האלו, הכוונה לפתוח את השוק לתחרות כבר השפיעה על הדוחות. ויזה כאל דיווחה ברבעון הראשון של 2012 על עלייה של 8% במחזור הפעילות בכרטיסי אשראי בהשוואה לרבעון המקביל ב-2011 – השימוש ב-1.2 מיליון הכרטיסים של החברה הסתכם ב-12.6 מיליארד שקל (10.5 אלף שקל לכרטיס). אלא שלמרות העלייה בהיקף השימוש, העמלות ששילמו בתי העסק עצמם עלו בשיעור מתון של 1.9% ל-211 מיליון שקל. גובה העמלות שגבתה ויזה כאל ברבעון הראשון היה 1.67% מהמחזור לעומת 1.77% מהמחזור בתקופה המקבילה ב-2011.

כלכלני דויטשה בנק חישבו שעדכון מדדי MSCI יפגע בשוק ההון המקומי – עדכון המדדים  בסוף חודש מאי יגרום ליציאה של 300 מיליון שקל.  מדדי MSCI הם מדדים נפוצים שעל פיהם נסחרות תעודות סל רבות, קרנות סל וקרנות בכלל. כלומר, התעודות וקרנות הסל עוקבות ומחקות את המדדים האלו. במדדים אלו יש משקל למניות על פי אזורים שונים בעולם, בין היתר למניות ישראליות. בעדכון הקרוב  מניות סלקום ,פרטנר  ודיסקונט צפויות לצאת מהמדדים  וזה יחייב את הגופים העוקבים אחרי המדדים להערכת דויטשה בנק  למימושים בסך 350 מיליון שקל במניות אלו. מנגד, המשקל היחסי של מניות אחרות יעלה וזה יזרים 50 מיליון שקל. בסה"כ מדובר ביציאה של 300 מיליון שקל מהשוק המקומי.

הממונה על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר, פרופסור עודד שריג, דורש מקרנות הפנסיה וקופות הגמ ל להחזיר לעמיתים דמי ניהול ביתר שנגבו מהם במש/ך 7 השנים האחרונות.  גופי הפנסיה וקופות הגמל שהעלו במהלך התקופה הזו את דמי הניהול מבלי לתת הודעה מוקדמת של חודשיים כפי שנקבע בתקנות, נדרשים להשיב את דמי הניהול לשיעורם לפני ההעלאה. להערכת גורמים בשוק החיסכון הפנסיוני מדובר בהחזר כספי של עשרות מיליוני שקלים.

כך או אחרת, באוצר נקבעו לאחרונה החלטות חדשות לפיהם לא רק שיש להעביר לעמיתים הודעה חודשיים מראש על הכוונה להעלות את דמי הניהול (כדי שיהיה לעמיתזמן להתכונן ולהחליט אם בכוונתו להישאר בקרן או לעבור). אלא,  שלאחר העלאה כזו , הגופים לא יוכלו להעלות את דמי הניהול במשך שנתיים. זאת עוד – הגופים יצטרכו לעדכן את הלקוחות על סיום ההנחות שניתנו להם וזה  במסגרת ארבע החודשים האחרונים להנחה.

בנק הפועלים משיק פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) לשנתיים  על מדדי שווקים נבחרים. קרן הפיקדון מובטחת (בשקלים). התשואה  בפיקדון המובנה תלויה  בהתנהגות 5 קרנות סל  – ETF  על שווקים נבחרים –  אוסטרליה, קנדה, שוויץ, סינגפור והונג קונג.

ואיך נקבע גודל המענק? ראשית, מגדירים חסם  – עלייה של 30% מעל שער הבסיס של כל אחת מחמש קרנות הסל. במהלך התקופה בודקים את  כל אחת מקרנות ה-ETF , ואם שער הקרן לא נגע ולא חרג מהחסם אזי תילקח בחישוב התשואה בפועל של הקרן – חיובית או שלילית.

אם השער לאורך התקופה  נגע או עלה מעבר לחסם (וזה יכול להיות גם במהלך יום המסחר/ לא דווקא שער הסגירה), אזי תשואת קרן ה-ETF תקובע בשיעור של 6% למשך כל תקופת הפיקדון. המשקל של כל קרן מחמש הקרנות הוא 20%. המענק בגין הפיקדון יחושב כסכום המכפלות של התשואות של כל אחת מקרנות ה-ETF במשקלה בסל, ויודגש כי קרן ההשקעה (בשקלים) מובטחת.

המענק צמוד לשער הדולר, סכום המינימום להפקדה – 20 אלף שקל.

ומעט מידע על קרנות הסל – הקרן סל על אוסטרליה  EWA; הקרן סל על  קנדה EWC, קרן הסל על השוק בשוויץ  – EWL; קרן הסל על השוק בסינגפור – EWS, קרן הסל על שוק המניות בהונג קונג – EWH.

על רקע העלייה באינפלציה בחודשים האחרונים, עולה השאלה העקרונית – האם לקחת משכנתא צמודה למדד , ובכמה המדד משפיע על היקף המשכנתא ועל גובה ההחזר.

המדד עולה, המשכנתא עולה 

ובכן, המדד משפיע על משכנתאות צמודות מדד. סכום ההלוואה צמוד למדד, וכל שינוי במדד משליך ביחס ישיר על היקף החוב – המדד עלה ב-0.5% והרכיב צמוד מדד במשכנתא הוא 300 אלף שקל, החוב שלכם עלה ב-1.5 אלף שקל. כאן המקום להזכיר – משכנתא צמודה למדד נפוצה בשני רכיבים של סל המשכנתא שלכם – ריבית קבועה צמודה למדד וריבית משתנה צמודה למדד. הרכיבים האלו, באופן גס מהווים כמחצית מערך ההלוואה (במקרים רבים גם מעבר לכך). המשמעות הפרקטית היא שבאינפלציה שנתית של 3%, המשכנתא הממוצעת בשוק – 570 אלף שקל,  בהנחה שמחצית ממנה צמודה למדד, עולה ב-8.5 אלף שקל.

 מעבר להשפעה על ערך המשכנתא כולה, יש השפעה על ההחזר החודשי. ההחזר במשכנתא ממוצעת  (570 אלף שקל) ל-20 שנה בתמהיל של שליש בפריים; כמחצית בריבית משתנה וקבועה צמודה למדד והיתר קבועה לא צמודה, צפוי לעלות בשנה ב-60-80 שקלים.

מדד מחירי תשומות בבנייה למסחר ומשרדים עלה בחודש אפריל 2012  ב-0.5% ל-101.1 נקודות אחוז והגיע ל-101.1 נקודות לעומת 100.6 בחודש הקודם ( בסיס המדד, בינואר 2012 = 100 נקודות).

מתחילת השנה עלה מדד תשומות הבנייה למסחר ומשרדים ב-1.1%, בעוד שמדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב-1.8%, ומדד המחירים לצרכן עלה ב-1.3%.

מדד תשומות הבנייה למסחר ומשרדים הוא מדד חדש (מתחילת השנה). הוא נוצר על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) על רקע הצורך של קבלנים וקבלני ביצוע להעריך ולהצמיד את התשלומים של הלקוחות. הישענות על מדד תשומות הבנייה למגורים לא בהכרח נכונה כאשר בונים משרד או מבנה מסחרי (סוגי העלויות שונים משמעותית), ולכן הוחלט בלמ"ס על השקת המדד הזה. מדד התשומות בבנייה למסחר ומשרדים מבטא את השינויים שחלים במהלך חודש בהוצאה הדרושה לקניית "סל" קבוע של חומרים. בסל הזה מתבטאים מוצרים ושירותים המשמשים לבניית מבני מסחר ומשרדים. המדד מייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה, והוא אמור לשמש כאמור את הקבלנים וקבלני הביצוע לצרכי הצמדה בחוזים ולצורכי תמחור ותחשיבים בנוגע לפרויקטי הביצוע.

 בחודש אפריל הושפע מדד מחירי התשומה בבניה למסחר ומשרדים מעלייה בשיעור של 5.7% בפרק רכיבים טרומיים, עלייה של 1.7%  בפרק בנייה, 1% ז בפרק רכיבים מתועשים, 0.8% בפרק ריצוף וחיפוי,  0.7% בכל אחד מהפרקים –  תברואה וטיח ו-0.6% בפרק אבן. בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים עד חצי אחוז.

כמו כן, באפריל 2012, עלה שכר העבודה בבנייה וריצוף וחיפוי ב-2.6%; שכר העבודה    של עובדי רכיבים מתועשים עלה ב-1.6%; שכר העבודה  בחשמל עלה ה-1.6%, ובתברואה עלה ב-1.4%.

במקביל להפחתה הצפויה בדמי הניהול בחיסכון הפנסיוני  קבע האוצר על תקרה גם בעמלות ההפצה של הבנקים בתחום. כזכור, נקבע לאחרונה כי דמי הניהול המקסימליים מהצבירה יהיו בעוד שנתיים 1.05% בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים (בקרנות הפנסיה התקרה היא 0.5%)  ואילו דמי הניהול מההפקדות השוטפות יהיו 4% על קופות גמל וביטוחי מנהלים ועד 6% בקרנות הפנסיה. בקרנות ההשתלמות  דמי הניהול על הצבירה מסתכמים בעד 2% ואין דמי ניהול על ההפקדות.

התקרה הזאת היא פרי עבודה ממשוכת של האוצר, אך בסופו של דבר ירדו דמי הניהול במדרגה נוספת על רקע מלחמתו של חבר הכנסת חיים כץ.

על רקע זה, מעדכנים כעת באוצר כי בד בבד עם הפחתת דמי הניהול יש להפחית גם את  עמלת ההפצה שהמוסדיים משלמים לבנקים.  עמלת ההפצה תרד ל-1.6% מההפקדות השוטפות (ירידה של 20% ביחס למצב הקודם). כמו כן, יועברו לבנקים עמלות הפצה מהצבירה בהיקף של 0.2%. עמלות הפצה אלו יחולו על שלוש סוגי החיסכון הפנסיוני – קופות הגמל , ביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה.

במקביל, הולחט באוצר כי אין מקום לגבות עמלות הפצה על חוסכים שהקשר עימם ננותק (ויש רבים כאלו)

מדד המחירים לצרכן עלה באפריל 2012 ב-0.9% בהתאם לציפיות המוקדמות. המדד הגיע ל-105.3 נקודות.

מתחילת השנה עלה המדד ב-1.3%, ובשניים עשר החודשים האחרונים הוא עלה ב-2.1%.

עליות נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ההלבשה וההנעלה (ב-6.6%),  אחזקת הדירה (ב2.4%), תחבורה (1%), דיור (ב-0.8%), השירותים הרפואיים (ב-0.8%) החינוך, התרבות והבידור (0.5%).  

ירידות נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הירקות והפירות המעובדים והמשומרים (1.4%) והריהוט והציוד לבית