בהתאחדות הקבלנים סבורים שהמגמה השלילית של הרבעון השלישי בשוק הדירות למגורים שמתבטאת בירידה בהיקף המכירות (דירות חדשות ודירות יד שנייה)תתהך ברבעון הרביעי של השנה. להערכתם, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסיטקה (הלמ"ס) שיתפרסמו בסוף החודש יבטאו את שינוי המגמה וההתאוששות בשוק הדירות; בהתאחדות הקבלנים טוענים שממידע שמגיע אליהם חלה עלייה בביקושים לדירות של 4 ו-5 חדרים וכן יש ביקוש לדירות במחירים של עד 1.5 מיליון שקל.
פרמטר שעשוי לחזק את הערכות בדבר התאוששת בשוק הוא הרייבת הנמוכה שעשויה להגדיל את הביקושים למשכנתאות. בחודש אוקטובר, התפרסם לאחרונה, חלה עלייה של 21% בביקוש למשכנתא ל-2.9 מיליארד שקל, לעומת חודש קודם, אבל הנתון הזה עדיין נמוך ביחס לחודשים באמצע השנה.

ההפרשות לפנסיה יעלו בתחילת 2012 בהמשך להסדר הפנסיה חובה שעליו חתמו ההסתדרות והארגונים הכלכליים עוד ב-2008. אז הוחלט על עלייה הדרגתית בהפרשות העובדים והמעסיקים ועכשיו מגיעה עליית מדרגה נוספת כאשר ההפרשה הכוללת לפנסיה תגיע לשיעור של 12.5% מהשכר החודשי. 4.16% מהשכר יופרש על ידי העובד עצמו; 4.16% נוספים יופרשו על ידי המעסיק ו-4.18% יופרשו על ידי המעסיק לקופת פיצויים. בינואר 2013 תגדל ההפרשה הכוללת לפנסיה ל-15% וב-2014 היא תוגדל ל-17.5%. צריך כמובן לברך על הגדלת הפנסיה שאמורה להבטיח את זכויות העובדים בהגיעם לגיל פרישה. אבל צריך לזכור שההפרשות האלו עדיין לא מספקות ביטחון כלכלי בגיל פרישה. על פי ההערכות צריך להפריש לפחות 20% כדי שהקצבה החודשית בפנסיה תהיה בסכום שמאפשר לחיות בכבוד. על כל פנים, ההסדר המדובר (שמקורו ב-2008) תקף במקומות עבודה רבים שבעבר בכלל לא היתה בהם הפרשה לפנסיה, ולכן חשיבותו הגדולה. כיום כ-800 אלף עובדים נכללים תחת הסדר הפנסיה הזה (מתוך כ-1 מיליון עובדים שלא היתה להם בעבר פנסיה).
מנגד, יש מקומות תעסוקה שבפועל הפרישו לעובדים לפנסיה ואף בשיעורים גבוהים יותר.

התוכנית המקורית של משרד האוצר היתה להעלות כבר מ-2012 את גיל הפרישה של נשים ל-64; אבל, בפשרה ביןהאוצר (שרצה להעלות את גיל הפרישה) לבין ח"כ חיים כץ ממתנגדי ההצעה, הוחלט כי גיל הפרישה יישאר 62 שנים עד 2016. הפשרה תגיע לשולחן וועדת העבודה בימים הקרובים.
הקפאת גיל הפנסיה עלול להתבטא בגירעונות אקטואריים עתידיים, ומשמעותם – פחות קצבה שוטפת למבוטחים. באוצר אמרו בעבר כי הקפאה מוחלטת של גיל הפרישה תביא לקיצוץ של 1.3% בקצבה הממוצעת. אבל מכיוון שבמסגרת הפשרה מדובר על הקפאה זמנית, ההשפעה תהיה קטנה ולא צפויה השפעה מהותית על קרנות הפנסיה.

ברבעון השלישי של 2011 נמכרו 19.4 אלף דירות, כך עולה מסקירת הרבעון של מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר. הנתון מבטא ירידה של 11% בהשוואה לרבעון השני של השנה, וירידה של 16% ביחס לרבעון השלישי של 2010. זאת ועוד: תקופת החגים השנה היתה באוקטובר בעוד ששנה שעברה היא היתה במהלך ספטמבר, כך שהירידה בהיקף המכירות לעומת שנה שעברה מוטה כלפי מטה; בפועל הירידה גדולה יותר.
הנתונים מסכמים את מכירת הדירות החדשות לצד דירות יד שנייה, כאשר בסגמנט הדירות החדשות נרשמה ירידה של 10% בהשוואה לרבעון השני, וירידה חדה של 31% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

היקף המשכנתאות עלה בחודש נובמבר 2011 ב-21% ביחס לחודש אוקטובר ל-2.87 מיליארד שקל. עם זאת, יודגש כי חודש אוקטובר הוא חודש חלש בשוק המשכנתאות בעיקר בגלל החגים. למרות העלייה החדה ביחס לחודש קודם, מדובר עדיין על ירידה של כ-40% ביחס לשיא שנרשם באמצע השנה.
על פי הנתונים של המערכת הבנקאית עולה כי 76% מהיקף המשכנתאות הכולל היה בריבית משתנה (משתנה צמודה או ריבית פריים), בדומה לשיעור שהיה בחודשים הקודמים. רוב המשכנתאות שנלקחו בנובמבר (כ-60%) היו צמודות למדד המחירים לצרכן.
העלייה בהיקף המשכנתאות לא מבטאת ככל הנראה התאוששות בשוק הדירות למגורים, אלא בעיקר את החולשה של חודש אוקטובר, חודש החגים. עם זאת, על רקע הריבית הנמוכה מאוד; הפסקת הבנייה אצל קבלנים רבים והישיבה על הגדר של משפחות רבות, יש החוששים שבמוקדם או במאוחר הביקוש יעלה על ההיצע ונחזור למסלול של עליות מחירים. מנגד, נכון לעכשיו יש שיא של דירות במהלך בנייה, והסנטימנט בשוק נראה שלילי.

השנה עדיין לא הסתיימה, אבל אפשר כבר להתחיל בסיכומים – קופות הגמל הפסידו בבמוצע בשנת 2011 כ-4% בעיקר על רקע ירידות השערים בבורסה בשלושת החודשים האחרונים, ירידות שפגעו במניות, אך גם באגרות החוב הקונצרניות (שמוחזקות בשיעורים משמעותיים בקופות הגמל)

אחרי שכל מנהלי הקרנות העלו את דמי הניהול על הקרנות הכספיות ל-0.15% עד 0.19%, מנסה חברת הקרנות של מנורה מבטחים לשנות את כללי המשחק. מנורה הודיעה כי היא מורידגה את דמי הניהול על הקרנות הכספיות לאפס. כמו כן, התחייבה החברה שלא להעלות את דמי הניהול לפחות למשך חצי שנה. אבל, מנורה כן מחייבת בשיעור הוספה בשיעור של 0.07%. שיעור הוספה זה ההפרש (הפער) בין שער הקנייה לשער המכירה, והוא חל על כל רוכשי הקרן – הם בעצם קונים במחיר הקניה הנמוך ממחיר המכירה, הם מפסידים מיד עם העסקה 0.07%. בקרנות הכספיות נהוג שאין שיעור הוספה, ובכלל תעשיית הקרנות בשנים האחרונות כמעט ואיפסה בקרנות שמשקיעות באפיקים הסולידים את שיעור ההוספה. על כל פנים, שיעור ההוספה הזה הוא בעצם דמי ניהול בדלת האחורית. מנורה כאמור התחייבה להשאיר את דמי הניהול על אפס לחצי שנה, ואם נניח שהיא תעלה אותם לאחר מכן, המשמעות היא שהמשקיע בקרן הכספית משלם 0.07% למשך חצי שנה ובגילוןם שנתי – עמלה של 0.14% – שזה בערך דמי הניהול הנהוגים כיום. אז מה הביג דיל? בינתיים אין. אם מנורה תכריז על דמי ניהול אפסיים למשך תקופה ממשוכת יותר, אולי באמת העלות האפקטיבית של אחזקת הקרנות הכספיות שלה יהיו נמוכות.
קרנות כספיות הן קרנות סולידות שמהוות סוג של תחליף לפיקדון בבנקים ולמק"מים (מללוה קצר מועד). הקרנות הכספיות מחזיקות בנכסים סולידיים עם אורך חיים קצר וסיכון אשראי נמוך מאוד. הקרנות הכספיות יכולות להחזיק בפיקדונות בבנקים ומזומנים, בניירות ערך לא מסחריים קצרי מועד ובאגרות חוב קצרות מועד (עם דירוג גבוה ועם פדיון מאוד קרוב)

למדריכים פיננסים:

מדריך קרנות נאמנות

קרנות מחקות – האם כדאי?

תעודות סל – כל מה שצריך לדעת

האם זיכרון דברים לרכישת דירה מחייב? האם רוכש דירה שמתחרט אחרי שחתם על זיכרון דברים יקבל בחזרה את הכספים ששילם? בפסק דין בעניין נקבע ,כי רוכש דירת מגורים שהתחרט וחזר בו מחתימה על זיכרון דברים עם הקבלן, יקבל את כספו(מרבית המקדמות ששילם) בחזרה. פסק הדין התייחס לחוזי מכר דירות אצל חברות הבנייה, והוא ניתן בהמשך לבקשה של היועץ המשפטי לממשלה, לבטל סעיפים ולשנות סעיפים בחוזי המכר שהוציאה חברת שיכון ובינוי לרוכשי הדירות.

"מי שחיכו על הגדר הבינו שהמחירים לא יירדו דרמטית", אומר גיא גינדי מקבוצת גינדי החזקות בראיון בכלכליסט, "לדעתי הם גם לא יירדו דרמטית בשנתיים הקרובות. כיום רק מעט מאוד קרקע שמוכנה לבנייה מוצעת למכירה. רוב הקרקע שמוצעת למכירה תאושר לבנייה רק בעוד שנתיים או יותר. רכישת דירות היא חלק מהתרבות הישראלית ולכןההיצע רק ייקטן והביקוש יגבר. התוצאה תהיה עליית מחירים קלה.
לראיון המלא בכלכליסט

שר השיכון והבינוי, אריאל אטיאס אמר בשבוע שעבר שהוא ימשיך במכירת קרקעות לבניית דירות, והנה היום הוא אכן ממשיך בכך.  משרד השיכון והבינוי יחד עם מנהל מקרקעי ישראל יצאו היום בתוכנית לשיווק ו קרקעות לבניית 6,000 יחידות דיור  ברחבי הארץ.  המהלכים הקודמים שנעשו במהלך השנה האחרונה הביאו לשיא בקצב התחלות הבנייה  – 45 אלף דירות בשנה ולשיא  במספר הדירות שנמצאות בשלבי בנייה – מעל 77 אלף דירות.  הקרקעות שמוצעות עכשיו הם ברחבי הארץ, בין היתר, קרקע לבניית  509 יח"ד באופקים, 490 יח"ד בבנייה גבוהה במתחם נחלים בפתח תקווה, 248 יח"ד בתל מונד, 117 יח"ד ביבנה-דרום, 150 יח"ד לדיור מוגן בכפר יונה, 229 יח"ד במתחם הגולף באשקלון, 300 יח"ד בניצנים (הרשמה והגרלה למפוני גוש קטיף), 430 יח"ד בבית שמש בבנייה רוויה, 500 יח"ד בשכונת הר חומה בירושלים, 180 יח"ד בגבעת זאב, 348 יח"ד בבית"ר עילית, 506 יח"ד בשכונה החדשה בנשר, 213 יח"ד לבנה ביתך בכפר תבור, 78 יח"ד בחדרה, 68 יח"ד בפרויקט עיבוי בטירת הכרמל, 96 יח"ד ביקנעם לדיור להשכרה לטווח ארוך, 74 יח"ד בפרדסיה ו-110 יח"ד לבנה ביתך ברובע יזרעאל בעפולה.
"הגדלת היצע הקרקעות לדירות מגורים מנצחת את הביקושים ומורידה את המחירים" אמר היום אריאל אטיאס, שר השיכון והבינוי, "אני מברך על היפוך המגמה המצביעה על ירידה במחירי הדיור בצורה מדורגת, כפי שניתן להיווכח גם מפרסום מדד המחירים לצרכן. אנו שואפים לירידה נוספת במחירי הדיור בצורה מדורגת ולכן חובה להמשיך את הגדלת ההיצע למגורים ודיור להשכרה למען הזוגות הצעירים שגם כיום מתקשים להשיג קורת גג. אסור להשאיר את השוק רק עם הקרקעות שנרכשו בשנות השיא. הכל מבוצע באחריות ותוך בחינת השוק כפי שעשינו כל הזמן, אולם אם כעת לא נשווק כל ההישגים של השנתיים ומעלה האחרונות ירדו לטמיון."

מעודכן ל-12/2021

רוב הציבור לא באמת יודע כמה חיסכון יש לו לתקופת הפנסיה. פנסיה זה מושג מפחיד, נשמע רחוק ואם כך אז למה להתעסק בזה היום? הם לא באמת יודעים כמה צריך לחסוך היום כדי להבטיח את תקופת הפנסיה, הם לא מכירים את מסלולי הפנסיה השונים וחבל. זה הרבה כסף, וחוסר הידיעה יכול לעלות לכם בירידה באיכות החיים בשלב הפנסיה; ההחלטה באיזה מסלול לחסוך לפנסיה היא קריטית; ההחלטה כמה לחסוך לפנסיה היא קריטית. אתם מפרישים באופן שוטף במסגרת העבודה לחסכון פנסיוני וההפרשות האלו אמורות לשמש אתכם בתקופה שלאחר העבודה. בתקופה זו – תקופת הגמלאות, יש לרוב שלושה מקורות הכנסה – ביטוח לאומי, חיסכון פנסיוני וחיסכון פרטי. מה המשמעות של כל אחד מהם, מה היתרונות בחיסכון פנסיוני, וכמה כסף יש לכם בסופו של דבר לפנסיה? – התשובות לפניכם. 

ביטוח לאומי – קצבה לתושבי המדינה שהגיעו לגיל פרישה ושהיו תושבים למעלה מ-10 שנים. קצבה זו לא קשורה להכנסה בפועל. גיל פרישה לגבר – 67, לאישה – 62 ויעלה בהדרגה עד 65 (בשנת 2032). כאן, תוכלו לקרוא על מכלול הזכויות והחובות שלכם מביטוח לאומי. 

הפנסיה שלכם בסכנה תתכוננו!

חיסכון פנסיוני – קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים.

על פי חוק – החל מ-2008 כל עובד שכיר חייב לחסוך לפנסיה, כשבמקביל המעסיקים חייבים  להפריש ולהשתתף בחיסכון הפנסיוני של העובדים. טוב שזו חובה – הרבה אנשים השאירו את העניין הכל כך חשוב הזה לעתיד; בגיל 25 הם אמרו יש עוד זמן לפנסיה, בגיל 30 הם בדיוק התחתנו ובגיל 35 הם לא יכלו לחסוך כי יש תשלומי משכנתא וצריך גם להרחיב את המשפחה; ואז הם מצאו את עצמם לקראת פנסיה בלי חיסכון משמעותי ועם הרבה שאלות – מה יהיה, איך נחיה? והנה בא המחוקק וקבע – חיסכון לפנסיה הוא חובה, ובצדק.

כשמדובר בשכירים, החיסכון לפנסיה מגיע מההפרשות השוטפות של העובד והמעסיק לצד הרווחים השוטפים על ההשקעות האלו. כשמדובר בעצמאים, משנת 2017 הם מחויבים להפריש לעצמם  כספים לפנסיה. בפועל, ישנם שלושה מסלולי חיסכון לטווח ארוך, חיסכון פנסיוני –  קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים. במקביל, יש גם קרנות פנסיה ותיקות (סגורות למצטרפים חדשים מ-1995) ופנסיה תקציבית (במגזר הציבורי).

על החיסכון הפנסיוני יש הקלות שונות בעיקר מבחינת מיסוי וזה כדי לעודד את החיסכון.

לצד החיסכון עצמו, העובד יכול לרכוש לעצמו כיסויים ביטוחיים שיאפשרו לו להתמודד עם מצבים של  אבדן כושר עבודה, נכות, מחלה ועוד. הכיסוי הביטוחי במצבים כאלו מאפשר לעובד לקבל קצבה חודשית למשך תקופת נכותו (אובדן כושר עבודה) עד גיל פרישה (הקצבה נקבעת בהתאם לדרגת הנכות).

העובד גם יכול לעשות כיסוי ביטוחי מפני מוות, כך שבמותו, חלילה, מקבלים המוטבים סכום חד פעמי גדול או שמשולמת קצבה לשאירים שלו.

בנוסף לביטוח הלאומי ולחיסכון הפנסיוני יש גם חיסכון פרטי – חוסכים יכולים לחסוך באופן עצמאי, אלא שבחיסכון כזה אין הטבות מס.

החיסכון הפנסיוני: קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים

ניתן לחסוך לפנסיה דרך שלושה אפיקים – קרן פנסיה, קופת גמל, ביטוח מנהלים. מה זה כל אחד מהמכשירים, מה יתרונותיו ומה חסרונותיו? – הנה התשובות.

קרן פנסיה

מכשיר המאפשר חיסכון לגיל פרישה,  כך שהחוסך יקבל לאחר פרישתו קצבה חודשית למשך כל חייו. לאחר מותו של המבוטח, ימשיכו שאריו לקבל קצבה חודשית. קרן הפנסיה כוללת כיסוי למקרה נכות וכן כיסוי למקרה מוות. עד שנת 2021 קרנות הפנסיה קיבלו סבסוד מסוים מהמדינה, בצורת אפשרות השקעה אטרקטיבית ביותר – איגרות חוב ממשלתיות בריבית של 4.86%. היקף הקרן שהושקע באפיק הזה – 30%, הבטיח לחוסכים פוטנציאל תשואה גבוה על פני האפשרויות האחרות.

במסגרת רפורמה שאושרה ב-2021 תופסק הנפקת אג"ח מיועדות, ובמקום זאת המדינה תעניק רשת ביטחון לחיסכון הפנסיוני באמצעות הבטחת תשואה – קרנות הפנסיה ישקיעו בשוק ההון, ויקבלו הבטחת תשואה של 5.15% בשנה.

דמי הניהול בקרן הפנסיה מורכבים משניים – דמי ניהול על ההפקדות ודמי ניהול על הצבירה (הסכום הכספי בקרן). דמי הניהול המרביים שניתן לגבות מהמחזיקים בקרן – 6% מההפקדות ו-0.5% מכספי הצבירה. אבל חשוב להתמקח – אפשר להוריד את השיעורים האלו ובקלות יחסית. מעבר לכך, אם אתם עובדים בגוף גדול שדרכו מופרשות לכם ההפקדות לפנסיה, אז סביר להניח שיש לכם הסכם דמי ניהול טוב משמעותית מהרף העליון הזה.

קרן הפנסיה היא סוג של  ביטוח הדדי/ערבות הדדית. העמיתים בקרן הפנסיה ערבים זה לזה – המשמעות היא שכל החוסכים בקרן הפנסיה המסוימת אחראים לתשלום לפנסיונרים הקיימים ובהמשך החוסכים (לרבות החוסכים החדשים) יהיו אחראים על התשלומים של הפנסיונרים החדשים. נניח שאנחנו בגיל 30 פלוס. בשלב הזה אנחנו מפקידים לקרן הפנסיה, אין לנו כמובן משיכות. הקרן משלמת כספים לקצבאות לפנסיונרים קיימים, אבל בעוד 30 שנה ויותר אנחנו נתחיל לקבל קצבה. מאיפה הכסף? ממה שחסכנו, ומהכספים שזורמים לקופה מהחוסכים הקיימים. כלומר, הצעירים כאילו משלמים על המבוגרים. אבל מי מבטיח שיש מספיק כסף בקרן כדי לעמוד בתשלומי הקצבה העתידיים? אף אחד, הרי הקצבה מבוססת על הנחות – תוחלת חיים, גיל פרישה, רווחים מההשקעות, דמי ניהול. כל אחד מאלה הוא הערכה שיכולה להתנפץ לרסיסים, ובפועל זה קורה – ההנחות שעליהן מבוססות קרנות הפנסיה הן רווחים של 4% בשנה ויותר, זה לא קורה בשנים האחרונות על רקע הריבית הנמוכה.

הנחה נוספת היא תוחלת החיים – נתון חשוב כי משלמים את הקצבה עד למוות. אלא שמתברר שתוחלת החיים עולה וכל כמה שנים יש עדכון בקרנות הפנסיה. העדכונים האלו, לצד עדכון התשואה הצפויה, יחשפו בעיה – הפנסיה שלכם תתכווץ ב-30% לפחות! 

קרן הפנסיה כוללת מעבר לביטוח ההדדי, גם ביטוחים בגין אובדן כושר עבודה ומוות. כאמור, במקרה של פטירה מקבלים השאירים (בן זוג/בת זוג וילדים עד גיל 21) קצבה חודשית. במקרה של אובדן כושר עבודה מקבל המבוטח קצבה חודשית שוטפת מהקרן.

בעת פרישה אפשר להמיר את כספי החיסכון הפנסיוני לקצבה, כאשר מקדם ההמרה לקצבה קבוע בתקנון הקרן אך הוא משתנה מתקופה לתקופה בהתאם לשינויים כאמור בתוחלת החיים ו/או ברווחים הפוטנציאלים בקרן.

ביטוח חיים/ביטוח מנהלים

תוכנית לביטוח חיים המשולבת בחיסכון. תוכנית זו מאפשרת לחוסך בהגיעו לפרישה, קצבה חודשית למשך כל חייו. ישנן תוכניות ביטוח חיים שמאפשרות תשלום הוני חד פעמי בגיל פרישה (בדומה לקופות גמל); אבל גם אז מדובר על כספים שהופקדו לפני 2008. מאז, הכוונה שכספי ההפקדות ישמשו רק לקצבה. בביטוח החיים/ביטוח המנהלים יש כיסויים ביטוחיים שאותם רוכש החוסך לרבות כיסוי מפני אובדן כושר עבודה וכיסוי מפני מוות.

דמי הניהול המרביים שניתן לגבות מהחוסכים – 4% מהתקרה על ההפקדות ו-1.05% מכספי הצבירה של החוסכים.

ביטוח חיים שונה מקרן הפנסיה, בין השאר בכך שאין ביטוח מוגדר וניתן להתאים את הכיסוי הביטוחי לאובדן כושר עבודה. הבדל נוסף – הכיסוי הביטוחי במקרה פטירה אינו מאפשר קצבה לשאירים, אלא סכום חד פעמי. בביטוחי חיים/מנהלים יש חשיבות לבחירת חברת הביטוח שכן עלות הכיסוי הביטוחי שונה משמעותית בין החברות. מסתבר שמעבר לדמי הניהול שהם קריטיים להיקף החיסכון הפנסיוני, גם התשלום השוטף לביטוחים קריטי מאוד, ולכן כדאי מאוד לדעת מה בדיוק רוצים וצריכים, באיזה היקף ולעשות סקר שוק לגבי המחיר.

אבל לביטוח מנהלים/ביטוח חיים יש יתרון על פני קרן הפנסיה – ביטוח מנהלים הוא בעצם חוזה מול חברת הביטוח. אין כאן ערבות הדדית, ואין חוזה עם כל העמיתים, ולכן בפוליסות ביטוח מנהלים ששווקו לפני שנת 2012 מקדמי ההמרה לקצבה קבועים ולא ניתנים לשינוי (אלא אם בפוליסה מוגדר שניתן לשנותם). אבל בפוליסות שאחרי 2012, במקביל לרפורמה שנכנסה לתוקף, ניתן לשנות את מקדמי ההמרה (ולכן, אגב, ביטוחי המנהלים הפכו לפחות אטרקטיביים החל משנת 2012), והמשמעות הפרקטית היא שמקדמי ההמרה נקבעים בסמוך לתקופת הפנסיה.

קופת גמל

אפיק השקעה לטווח בינוני וארוך, שיכול לשמש גם לגיל פרישה. הכספים שנצברו – הפקדות ורווחים,  בקופות הגמל משולמים לרוב לחוסך באופן חד פעמי (בהתקיים תנאים מסוימים), לרוב עם הגיעו לגיל פרישה, להבדיל במסלולים האחרים שבהם יש קצבה חודשית. 

סכומים שנצברו בקופות הגמל לחיסכון עד שנת 2008 ניתנים למשיכה בכל מצב בגיל הפרישה בסכום חד פעמי. כספים שנצברו משנת 2008 ועד לפרישה, ניתן לקבל כקצבה חודשית. כלומר, הם לא מוצר הוני אלא מוצר קצבתי. ניתן גם להעביר את קופת גמל לקרן פנסיה או לביטוח מנהלים. במצב כזה, מקבלים חלק מהזכויות של החיסכון הפנסיוני כאשר יש מינימום של קצבה חודשית (היתרה תשולם כסכום חד פעמי), וכך בעצם הופכים את הכספים שנחסכו לפני שנת 2008 לכספים שניתן לקבל אותם בקצבה שוטפת (בפנסיה).   

בקופות הגמל יש מסלולים שונים של השקעות – מסלול מנייתי, מסלול אג"חי, מסלול סולידי שקלי ועוד. כמו כן, ניתן לשלב מסלולים מעורבים – מניות לצד אג"ח ולצד אפיקים שקליים ועוד. קופות גמל הן לא מוצר ביטוחי. שלא כמו בקרן פנסיה ובביטוח מנהלים, אין כיסויים למקרה מוות או לאובדן כושר עבודה, אם כי החוסכים יכולים להוסיף אותם (לרכוש מחברות הביטוח).  עם זאת, במהלך 2016 נחקק תיקון לחוק שיאפשר לקופות הגמל להעביר את החיסכון לקצבה שוטפת (בדומה לקרן פנסיה וביטוח חיים).

דמי הניהול המקסימליים בקופות גמל – תקרה של 4% מההפקדות ו-1.05% מהצבירה השוטפת.

קופת גמל להשקעה: מוצר חדש שנכנס לשוק בתחילת 2016. מדובר בקופת גמל שניתן למשוך ממנה את הכסף בכל גיל ולא דווקא בגיל פרישה. אם עד 2016 קופות הגמל היו מוגדרות כחסכונות לגיל פרישה, ומשיכה מהן היתה מחויבת בקנס גדול, הרי מאז ניתן למשוך באופן שוטף מקופות הגמל להשקעה. מי שכן מעוניין להתמיד ולחסוך בקופת הגמל להשקעה עד לגיל פרישה ייהנה משתי הטבות מס: פטור ממס רווח הון  ופטור ממס על הקצבה. קופת הגמל להשקעה נועדה לעודד את הציבור להגדיל את החיסכון הפנסיוני שלו, אך יחד עם זאת לא להכביד ולסגור אותו עם חיסכון עד גיל פרישה. אם החוסך ימשוך את כספו לפני הפנסיה הוא ישלם במשיכה מס רווח הון (מס על רווחי ההשקעות). משיכה בפנסיה תהיה פטורה ממס (דרך הקצבה).  כאן, תוכלו לקרוא על היתרונות הנוספים ועל החסרונות של קופת הגמל להשקעה.

בכל המסלולים האלו – קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קופות גמל, יש הטבות מס שונות, להבדיל מחסכונות "רגילים". הטבות המס מתבטאות בשלב הפקדות הכספים – התשלום (בחלקו) מוכר במקרים רבים כהוצאה (ברמת המעסיק וברמת העובד); בשלב החיסכון – אין מס על הרווחים (בהתקיים תנאים מסוימים), ובשלב הפרישה – הקצבה והמשיכות מחויבות במס מופחת (אם בכלל). הטבות המס לפעמים "עושות את ההבדל" בין המוצרים, ולכן חשוב להבין את ההטבות האלו עד הסוף. 

מה ההבדלים בין המכשירים השונים?

כל המכשירים האלו מיועדים לחיסכון לטווח הארוך, לפנסיה, אבל יש ביניהם הבדלים. בקרנות פנסיה יש ביטוח הדדי בין העמיתים בקרנות הפנסיה – כלומר יש קופה שממנה יש לחלק לחוסכים שתלויים זה בזה; בביטוחי המנהלים יש ודאות בקצבה בפנסיה. לכאורה הוודאות עדיפה, אבל בקרנות הפנסיה יש רשת ביטחון בדמות הבטחת תשואה – קרנות הפנסיה ישקיעו בשוק ההון, ויקבלו הבטחת תשואה של 5.15% בשנה (עד שנת 2021 קיבלו קרנות הפנסיה תמיכה אחרת מהמדינה, בצורת אפשרות השקעה אטרקטיבית ביותר – איגרות חוב ממשלתיות בריבית של 4.86% בהיקף 30% מהקרן).

הבדל נוסף הוא בכיסוי הביטוחי. בקופות הגמל לא קיים כיסוי ביטוחי, בקרנות הפנסיה ובביטוחי מנהלים הוא קיים, אבל יש לוודא לעומק איזה כיסוי מקבלים בכל אחד מהמסלולים.

הבדל נוסף קשור לאופי התקבול כשמגיעים לפנסיה – קצבה חודשית או סכום חד פעמי. קרן פנסיה מספקת קצבה חודשית, ביטוח מנהלים עשוי במקרים מסוימים להיות גם מסלול הוני (תשלום חד פעמי גדול).

בחירת קרן פנסיה וביטוח מנהלים

הגופים המוסדיים הם אלו שמנהלים את אפיקי החיסכון שלנו מכל הסוגים, לרבות את החיסכון ארוך הטווח, לרבות את קרנות הפנסיה. כשאנחנו בוחרים קרן פנסיה מבין עשרות ואפילו מאות קרנות פנסיה בשוק, אנחנו צריכים להעריך את איכות ניהול ההשקעות של הגוף והקרן, ואת איכות השירות.

מדי חודש בחודש אנחנו מפרישים כסף לטובת קרן הפנסיה, והגוף המנהל משקיע את הכספים האלו באפיקים שונים במטרה לייצר תשואה. הגוף המנהל משקיע את הכספים באפיקי השקעה שונים שלהערכתו הם הטובים והמתאימים ביותר, בהתחשב במשך תקופת החיסכון, ברמת הסיכון וברמת פיזור הסיכונים. המבחן של קרן הפנסיה הוא דרך התשואה. זה מבחן חלקי, הוא לא מודד את הסיכון, אבל זה המבחן הראשוני. התשואה מושגת לאורך שנות ההפקדה והיא זו שמשליכה על גובה הקצבה של החוסך. מכאן שיש חשיבות ענקית לתשואה שמשיג הגוף המוסדי (בית השקעות, חברת ביטוח, בנק) ולכן קריטי לבחור גוף עם רקורד מוצלח של ניהול השקעות. עם זאת, צריך לזכור שמה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה – גופים שהשיגו תשואות חיוביות בעבר לא בהכרח ישיגו תשואות חיוביות בעתיד.

איכות השירות היא פרמטר השוואתי פחות קריטי מאיכות ניהול ההשקעות, אך גם הוא חשוב. מדובר בשירות שנותן הגוף המוסדי, בהתאמות החיסכון לתנאים משתנים; בהתאמות שנובעות משינוי במקום העבודה; בהתאמות שקשורות לשינוי בשכר, בסטטוס המשפחתי; בזמינות ובטיפול שהחוסך מקבל מאנשי הקופה.  

הבדל נוסף בין הקרנות מיוחס לדמי הניהול, המחיר שמשלמים עבור ניהול ההשקעות. מחיר זה משתנה מקרן לקרן ויש לו כמובן השפעה על סכום החיסכון הכולל ובהתאמה על הקצבה הכוללת בעת הפרישה, ולכן חשוב לוודא שאנחנו מקבלים עבוד התשלום הזה את התמורה הנאותה. בפועל, במקרים רבים דמי הניהול נוגסים חלק משמעותי מאוד מהרווחים השוטפים של הקרן – בעולם שבו התשואות על מניות בממוצע רב שנתי הן 7% והתשואה על אפיקים סולידיים נמוכה יותר משמעותית – 1%-2%, התשואה הכוללת של קרן פנסיה היא סביב 2%-3% בשנה, ומתוך זה דמי ניהול של 0.5%-1% הם גבוהים מאוד.

כמה כסף יש לי בקרן פנסיה/ביטוח מנהלים?

חודשים ספורים אחרי סוף השנה שולחות קופות הגמל, קרנות הפנסיה וחברות הביטוח דוח שנתי לעמיתים. בדוח הזה אתם מקבלים פירוט של את היקף הקרן או הקופה שלכם, אתם מקבלים מידע על התשואה וגם על דמי הניהול שנגבו. מעבר לכך, בכל רבעון נשלח דוח רבעוני למי שהפקיד באותו רבעון.

החוסך גם יכול לבחון את חשבונו באינטרנט באמצעות כניסה לאתר הקרן או הקופה. 

יועץ פנסיוני או סוכן ביטוח פנסיוני? איפה מקבלים ייעוץ?

החיסכון לפנסיה הוא מורכב מכמה סיבות: בגלל מספר המסלולים הגדול; בגלל אלמנט המיסוי; בגלל שאנחנו לא יודעים כמה צריך לחסוך בשביל עתיד רגוע מבחינה פיננסית. לכן, מאוד יכול להיות שיתאים לכם להיכנס לעניין הזה דרך גורם מקצועי בעל רישיון, יועץ פנסיוני או סוכן ביטוח פנסיוני. אותו מומחה צריך לבדוק איתכם את מטרת החיסכון, את מצבכם הכספי, את החיסכון הקיים שלכם, ולבסוף הוא ימליץ על האפיק הפנסיוני המתאים לכם, לרבות באיזה גוף מנהל לפתוח את הקופה/קרן/ביטוח מנהלים.

קיים הבדל חשוב בין יועץ פנסיוני לסוכן פנסיוני. ליועץ פנסיוני אסור שיהיה קשר לגוף המנהל את החיסכון הפנסיוני. מנגד, לסוכן ביטוח פנסיוני יש זיקה לגוף המנהל את החיסכון הפנסיוני, וזה כמובן עלול להיות בעייתי – הסוכנים יספקו לנו מידע פחות אובייקטיבי, יש להם אינטרס שנפקיד דרך קופה/קרן מסוימת ולא דווקא בקרן/קופה הטובה ביותר.

ייעוץ פנסיוני ניתן גם לקבל דרך הבנקים –  בנק אגוד, בנק אוצר החייל, בנק מזרחי טפחות, הבנק הבינלאומי, בנק דיסקונט, בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק מרכנתיל דיסקונט, בנק ערבי ישראלי ובנק פועלי אגודת ישראל.

מדריכים נוספים:

קופת גמל להשקעה – מוצר שהושק ב-2016 ויש בו יתרונות גדולים למשקיעים

כל סוגי קופות הגמל – יתרונות וחסרונות

רוצים לדעת כמה כסף יהיה לכם בפנסיה?  תוכלו להיעזר במחשבונים שלנו:

מחשבון פנסיה

מחשבון קצבה בפנסיה

החיסכון הפנסיוני , חיסכון לטווח ארוך מתמקד בשני מסלולים – קרן פנסיה וביטוח מנהלים. לצד שני המסלולים האלו יש מסלול שעשוי להיות גם לטווח הארוך ומשמם גם לטווח הבינוני – קופות גמל.  רבים אמנם חוסכים דרך קופות הגמל לגיל הפנסיה שלהם, אך מכשירי החיסכון המיועדים לפנסיה – קרנות פנסיה וביטוחי חיים הופכים בשנים האחרונות לדומיננטיים יותר (גם בגלל הרגולציה שמחייבת חיסכון מסוג זה) וגם בזכות הקלות מיסוי.

מה ההבדל בין קרנות פנסיה לביטוחי חיים ואיזה אפיק עדיף? ובכן, אין תשובה מוחלטת וחד משמעית. ביטוח חיים (ביטוח מנהלים) מאפשר שני סוגי חיסכון – חיסכון הוני וחיסכון לקצבה. חיסכון הוני, הוא חיסכון שניתן לפדותו (תחת תנאים מסוימים) בבת אחת. חיסכון במסלול קצבה מאפשר לקבל במהלך הפנסיה קצבה מהחיסכון , מעין תשלומים חודשיים שוטפים שמשמים את החוסכים בתקופה שבה לרוב הם כבר אינם עובדים.

בביטוח מנהלים להבדיל מאשר בחיסכון בקרן פנסיה, יש ברוב המקרים (ברוב ביטוחי המנהלים) וודאות לגבי הסכום שהחוסכים יקבלו (אבל – שימו לב להתפתחות מיולי 2012 –  האוצר שוקל לשנות את מקדמי הקצבה ובהתאמה לשנות את תוחלת החיים וגובה הקצבה בביטוחי המנהלים) החוסכים יודעים  (עד לכניסת השינוי לתוקף) איזה סכום הם יקבלו כקצבה חודשית כאשר הם יגיעו לגיל פנסיה; הוודאות הזו מגיעה מהתחייבות של חברות הביטוח המנפיקות את המכשיר כאשר סכום  הקצבה נובע מההפרשה החודשית של החוסכים ומשך החיסכון. בקרנות פנסיה, להבדיל מהביטוח מנהלים, הקצבה החודשית נקבעת בהתאם לתוחלת החיים לצד היקף ההפרשות של החוסך. לכאורה, אם כך, עדיף החיסכון בביטוח מנהלים, אבל חברות הביטוח כמובן לא פראייריות, הן לא ישלמו יותר ממה שמגיע, ולא סביר שהן יוכלו להציע קצבה מעבר למה שמציעות קרנות הפנסיה. אבל, במבחן האישי של כל חוסך וחוסך יש בכל זאת מרכיב חשוב לוודאות שמעניקות חברות הביטוח דרך ביטוחי המנהלים – אולי חברות הביטוח משקללות את הסיכונים והקצבה נמוכה יותר (מבטאת מרכיב ביטוחי), אבל עדיין היא בטוחה. מעבר לכך, יש את העניין הביטוחי עצמו – כיסוי  בגין אובדן כושר עבודה, נכות, מחלה וכו'. חברות הביטוח מספקות ביטוח כולל דרך ביטוחי החיים, גם קרנות הפנסיה אמורות לספק זאת. בבחירת קרן הפנסיה או ביטוח החיים יש לברר איזה ביטוח מקבלים, יכולים להיות הבדלים משמעותיים בין ביטוחי החיים לבין קרן הפנסיה.

מנגד, יש גם יתרונות לקרן הפנסיה לעומת ביטוחי המנהלים. בקרנות הפנסיה החדשות מושקע 30% מהכסף באגרות חוב ייעודיות בריבית של 4.8% (ריבית שמשרד האוצר מחויב לו). מדובר בהטבה שלא קיימת בחסכונות אחרים, וגם לא בביטוחי המנהלים. זה מספק לקרנות הפנסיה סיכוי להשיג תשואה עודפת על פני ביטוחי המנהלים ובהתאם להציע בסופו של דבר קצבה גבוה יותר למבוטחים. זה אגב, מסביר את התשואות הגבוהות יותר בפועל בשנים האחרונות של קרנות הפנסיה מול האפיקים האחרים, לרבות ביטוחי המנהלים.

כשבוחרים בין קרנות פנסיה לביטוחי מנהלים יש לבדוק גם את דמי הניהול שגובה מנהל הקרן או החיסכון. ככלל, דמי הניהול בקרות הפנסיה נמוכים יותר, אם כי, צריך לבדוק זאת כאמור  באופן ספציפי. בקרן פנסיה המנהלים יכולים לגבות עד 6% מההפקדות השוטפות בכל חודש, ועד חצי אחוז מהצבירה הכוללת (הפקדות  בכל התקופות). בביטוח מנהלים ניתן לגבות עד 11% מההפקדות החודשיות ועד כאחוז מהצבירה. אבל אלה נתוני המקסימום, במקרים רבים זה משמעותית מתחת לרף זה.

ומכל האמור לעיל עולה מסקנה פשוטה – לא ברור איזה מכשיר עדיף – קרן פנסיה, או ביטוח מנהלים, לכל אחד יתרונות לעומת השני; ביטוח מנהלים מאפשר קצבה הונית, קרן פנסיה לא מאפשרת זאת; ביטוח מנהלים מאפשר וודאות, אבל לצד (כנראה) תשואה נמוכה יותר מקרן הפנסיה; בקרן הפנסיה דמי ניהול (לרוב, לא תמיד) נמוכים יותר מביטוח המנהלים.

להחלטתכם, אבל מה שבטוח – צריך  (וזה כבר חובה) לחסוך לפנסיה.