ההסכום המרבי שיותר לתשלום בין אנשים פרטיים יהיה 15,000 שקל  ■  בנוסף, אושרו שיעורי הקנסות שיוטלו על מפרי החוק החל מאוגוסט 2022

 ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה היום את הצו של שר האוצר, אביגדור ליברמן, בעניין הפחתת תקרת הסכומים בחוק לצמצום השימוש במזומן, הסכום המרבי שיותר לתשלום אצל עוסק יעמוד על 6,000 שקל, במקום 11,000 שקל כפי שהיה עד כה, ובין אנשים פרטיים יעמוד על 15,000 שקל – במקום 50,000 שקל, למעט בעת רכישת רכב על ידי אדם פרטי, שם התקרה תעמוד על 50,000 שקל.

בבחינה שנערכה במשרד האוצר לקראת הכנת הצו לעדכון הסכומים, נמצאה מגמת ירידה בדפוסי גידול המזומן בתקופה של כניסת החוק לתוקף, שנבלמה עם פריצת משבר הקורונה, וכן נמצא המשך גידול בשימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים כתחליף למזומן – שנמשכת בשנים האחרונות. לפיכך, וכדי להגשים את תכלית החוק למאבק בהון השחור, פנה שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ונגיד בנק ישראל, לקבלת אישור הוועדה להפחתת סכום התקרות, אשר תיכנס לתוקף ב-1 באוגוסט 2022. בהתאם להערכות, עדכון הסכומים יוביל לתוספת הכנסות של 150 מיליון שקל בשנת 2022 ו-300 מיליון שקל משנת 2023 ואילך.

כמו-כן, אישרה הוועדה את התקנות של שר המשפטים לפיהן יוטל קנס מנהלי בגין הפרת החוק בידי אנשים פרטיים. בחוק נקבעו הוראות בנוגע למתן או קבלת תשלום במזומן או בצ'ק, שהפרתן מהווה עבירה פלילית בגינה ניתן להגיש כתב אישום. הקנסות המנהליים שאושרו יהוו חלופה לכתב אישום ויאפשרו אכיפה יעילה יותר.

כאמור, הוועדה אישרה את שיעורי הקנסות המנהליים כך ש:

1. אם התשלום במזומן, התשלום בצ'ק או צ'ק מוסב הוא עד 25,000 שקל, שיעור הקנס המנהלי יעמוד על 10%.
2. אם התשלום במזומן, התשלום בצ'ק או הצ'ק המוסב הוא מ-25,000 שקל עד 50,000 שקל, שיעור הקנס המנהלי יעמוד על 15%.
3. אם התשלום במזומן, התשלום בצ'ק או הצ'ק המוסב גבוה מ-50,000 שקל, שיעור הקנס המנהלי יעמוד על 25%.
4. ולעניין מקבל תשלום במזומן עבור שכר עבודה בסכום של מ-6,000 שקל ועד 8,500 שקל, שיעור הקנס המנהלי יעמוד על 5%.

עוד נקבע כי בעבירה מנהלית חוזרת יתווסף לקנס המנהלי הקבוע לאותה עבירה סכום השווה לקנס המנהלי הראשון. נקבע שעבירה מנהלית חוזרת תהיה עבירה שנעברה בתוך שנתיים מהעבירה הקודמת של אותה הוראה בחוק שבגינה הוטל הקנס המנהלי. וכן נקבע כי מ-1 באוגוסט 2022 (כניסת עדכון הסכומים לתוקף) ולמשך שנתיים, לא יוטל קנס מנהלי על עובר עבירה של קבלת תשלום שכר עבודה במזומן בסכום של עד 8,500 שקל, אלא אם נשלחה לו התראה לפיה אם יעבור את העבירה פעם נוספת יוטל עליו קנס מנהלי בשל אותה עבירה.

משיכת קצבאות במזומן – הבנקים יאפשרו משיכה בכל הסניפים בהם יש שירותי קופה

במסגרת התוכנית הלאומית להעסקת אזרחים ותיקים, חתם המשרד על הסכמי התקשרות עם שתי חברות חדשות – "מעוף" ו"תגבור", בתקציב של 5 מיליון שקלים

המשרד לשוויון חברתי משיק תוכנית השמה חדשה לתעסוקת מבוגרים – "ותיקים בעבודה". במסגרת התוכנית הלאומית להעסקת מבוגרים, חתם המשרד על הסכמי התקשרות עם שני ספקים חדשים, להרחבת התוכנית ארצית לליווי והשמה איכותית של אזרחים ותיקים, בתקציב של 5 מיליון שקלים. החברות שזכו במכרז הן חברת "מעוף" וחברת "תגבור", והן יפעילו את תכנית ההשמה החדשה – "ותיקים בעבודה".

תכנית ההשמות למבוגרים – העוסקת בקידום מהלך תעסוקה איכותית למבוגרים, מהווה נדבך מרכזי בתוכנית הלאומית לתעסוקת מבוגרים שמקדם המשרד לשוויון חברתי, תוך התמקדות בשינוי התפיסות החברתיות ופיתוח פתרונות מעשיים בשוק העבודה, כדי לקדם תעסוקה מותאמת ופיתוח קריירה חדשה. במסגרת תוכניות ההשמה הקיימות במשרד ועל רקע מגפת הקורונה, בוצעו בשנת 2020 כ-500 השמות מוצלחות. כעת, במסגרת ההתקשרות החדשה עם החברות הזוכות במכרז להשמת מבוגרים, יוכפל היעד המינימלי להשמות ויעמוד על כ-3,000 השמות בשנה הראשונה לצד גידול של 10% בכל שנה.

החברות יפעילו את התכנית לשילוב מבוגרים בתעסוקה "ותיקים בעבודה", ויפעילו אתר ייעודי לחיפוש עבודה עבור בני 60+, מרכזי תעסוקה רשותיים לליווי תעסוקתי לבני 60+, סיוע בכתיבת קורות חיים, יפעלו לגיוס מחפשי עבודה, יבצעו הכשרות לקידום תעסוקה, יפעלו לגיוס מעסיקים לפרויקט ולפתיחת משרות ייעודיות לבני 60+ ויבצעו פעולות להסרת חסמים בשוק העבודה – כגון העלאת המודעות בקרב מעסיקים, שבירת סטריאוטיפים ועוד. כמו כן, החברות יתוגמלו על התמדה של חצי שנה במקום העבודה של המועסק וכן שכר מועסק הגבוה ב5% לפחות משכר המינימום הקבוע בחוק.

בישראל חיים כיום כמיליון אזרחים ותיקים, 80% מהם עצמאיים ופעילים, ורבים מהם מעוניינים להוסיף ולהיות חלק משוק העבודה.  אתגר זה מתעצם על רקע משבר הקורונה והקושי של מבוגרים רבים לחזור ולהיקלט בשוק העבודה.

השרה לשוויון חברתי, מירב כהן, מסרה: "בימים אלו אנחנו מוציאים אל הפועל תוכנית מקיפה שמטרתה לסייע למבוגרים שמופלים לרעה בשוק התעסוקה ועל אף רצונם וחיוניותם הם מודרים ממקומות עבודה. במסגרת זו אנחנו משנים את החקיקה שפוגעת כיום במבוגרים עובדים וגם פועלים מול מעסיקים ומחפשי עבודה, כדי לייצר כמה שיותר השמות. שמירת המבוגרים שלנו בשוק התעסוקה היא אתגר אדיר, הטומן בחובו גם הזדמנות אסטרטגית ממנה כולם יכולים להרוויח: המשק שייהנה ממנוע צמיחה חדש, המעסיקים שיקבלו עובדים מקצועיים ומנוסים, וכמובן, האנשים עצמם, שעבורם יציאה לעבודה היא הרבה מעבר לפרנסה. התעסוקה היא פתרון להרבה בעיות. אנשים שעובדים הם אנשים בריאים יותר, מאושרים יותר, עניים פחות, בודדים פחות ועצמאיים יותר".

מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי, יעל מבורך, הוסיפה: "הנושא של תעסוקת מבוגרים נמצא על סדר היום של המשרד לשוויון חברתי כבר שנים רבות, אך מגפת הקורונה שליוותה אותנו בשנה וחצי האחרונות רק החריפה את הבעיה. האתגרים בתחום הם רבים. פערי שכר, שעות עבודה מרובות וגילנות בקרב מעסיקים הם רק חלק מהחסמים הללו. לכן השקענו מאמצים רבים באיסוף נתונים ולמידת הנושא על מנת שנוכל לפתח את תכניות ההשמה הנכונות והטובות ביותר עבור אוכלוסיית האזרחים הוותיקים, ואנחנו שמחים מאוד לצאת לדרך החדשה. כל אזרח ותיק הוא עולם ומלואו ולכן כל השמה חדשה היא מבחינתנו הצלחה".

דואגים לוותיקים: יוניפר קייר גייסה 14.5 מיליון דולר לקידום בריאות והפגת בדידות בקרב קשישים

שרת הכלכלה והתעשייה אימצה את המלצת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן והמליצה על מעבר לצג אלקטרוני על המדף ושימוש בעזרים נלווים המאפשרים צרכנות נבונה

שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי, יחד עם הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, מקדמים שימוש בטכנולוגיה תוך הגנה על הצרכנים. במקום הצגת מדבקת המחיר על גבי כל מוצר תינתן אפשרות להצגת המחיר על גבי צג אלקטרוני על המדף ובאמצעות עזרים נלווים המאפשרים צרכנות נבונה.

החובה להציג את מחירו הכולל של כל מוצר עליו או על גבי אריזתו, להבדיל מהצגה על המדף, עוגנה לראשונה בדין בשנת 1998. חובה זו נתפסת כאחת מהזכויות הצרכניות החשובות במדינת ישראל. לאור התפתחויות טכנולוגיות מתקדמות בשוק קמעונאות המזון, בחנה הרשות להגנת הצרכן בעבודה מקיפה, האם יש בטכנולוגיות אלה כדי לתת מענה להצגת מחירים על מוצרים בתחום המזון באופן שישמור על ההגנות שהחובה הקיימת היום מעניקה לצרכן, לצד תועלות נוספות שטכנולוגיות אלה עשיות להעניק לו.

הרשות בחנה טכנולוגיות חדשות הקיימות בשווקים בארץ ובעולם ומאפשרות הצגת מחירים וניהול קניה חכמה. במסגרת הבדיקה עלה כי באמצעותן ניתן למצות את מירב ההגנות והתועלות לצרכן, דרך הצגת המחירים ויתרונות נוספים ובהם שליטה בתקציב במהלך הקניה, שיפור משמעותי בחוויית הרכישה, חיסכון משמעותי בזמנים ומיגור התופעה של פער בין המחיר במדף לזה הנגבה בקופה.

הרפורמה של שקיפות מחירים בחוק קידום התחרות בענף המזון, עושה צעד נוסף למען הצרכן ומציעה אסדרה טכנולוגית חליפית לקמעונאים. שיקבלו על עצמם כללים רגולטוריים מחייבים כתנאי סף למימוש.

על פי מחקר שערכה הרשות להגנת הצרכן, שימוש ב"סל הטכנולוגיות" הקיימות בשוק להצגת מחיר וניהול הקניה עשוי, בתנאים מסוימים, לשמור על התועלות הקיימות לצרכן מהשיטה הנהוגה כיום ואף להיטיב עם הצרכן.
לפיכך, יש לאפשר לקמעונאי מזון להציג את מחירי המוצרים בחנות בשיטה אלקטרונית, כאשר ההצעה מותנית בקבלת כל מרכיביה:

• למשך תקופה של 4 שנים, במסגרת הוראת שעה אשר תפוג מאליה אם לא תחודש או תחוקק להוראת קבע, כל חנות שתבחר (אם מסווגת כקמעונאית מזון) תהיה רשאית לבחור בהתאמה לגודלה, בחלופה טכנולוגית להצגת מחירים במקום הצגה על כל מוצר (מדבקות).
• חנויות אלו יחויבו בצג מחירים אלקטרונים על המדף, אשר מחובר בתקשורת לקופות, וככל שהחנות גדולה יותר, היא תידרש לעזרים נוספים כמפורט:
• חנות שתסווג כגדולה, (מעל 300 מ"ר) תחויב בנוסף לצג מחיר אלקטרוני על המדף ובהצבת סורקים נייחים המאפשרים להוציא תווית מחיר ברת הדבקה, בפריסה ברחבי החנות גם להנגיש לצרכנים טכנולוגיה המאפשרת להם במהלך כל הקנייה, באופן נייד, לסרוק את המוצר על מנת לאפשר הצגת מחירו ומחיר ליחידת מידה, לראות את צבירת סכום הקנייה המצטבר וכו'.
• חנות שתסווג כבינונית (בין 120 ל-300 מ"ר) תחויב בנוסף לצג מחיר אלקטרוני על המדף גם בסורקים נייחים בחנות המאפשרים להוציא תווית מחיר ברת הדבקה בכל מעבר בין שורות.
• חנות שתסווג כקטנה (מתחת ל-120 מ"ר), תחויב בצג מחיר בצגים אלקטרוני על המדף ללא עזרים נוספים.
• על כל חנות שתבחר בחלופה להצגת מחיר אלקטרוני – יחול איסור להעלות מחירים במהלך יום עסקים.
• שיטת האכיפה של הרשות בשווקים תתמקד בשלושה מישורים: תקינות ופריסת המכשור האלקטרוני; הסדר על המדפים (על המוצרים להיות מסודרים מתחת לצגים האלקטרונים המתאימים להם); ובאי העלאת המחיר במהלך יום העסקים.

ההצעה ממקסמת את מרב התועלות לצרכנים ובכללם בני הגיל השלישי במגזרים השונים.

תועלות צפויות מיישום שינוי שיטת הצגת המחירים:

• דיוק במחירים (היעדר הבדלי מחירים בין המדף לקופה) – הטכנולוגיה החלופית תשמש להצגת מחירי המוצרים, תהיה מקושרת ישירות לקופה ולכן לא יהיו הבדלים בין המדף לקופה.
• שליטה בתקציב – הטכנולוגיה החדשה (כגון שימוש בעגלה חכמה, אפליקציה וסורק מחירים) עשויה לאפשר לצרכן לשלוט בתקציב שלו, ולבדוק בכל רגע נתון האם חרג ממנו. אפשרות הצרכנים להיעזר בטכנולוגיה לטובתם במהלך הקנייה יכולה לעזור להם לצרוך בצורה יעילה ומחושבת יותר, כמו גם להפחית צריכה עודפת.
• שיפור השירות- ניתן לקרוא את המחיר של כל מוצר בסריקה בזמן אמת וחיסכון בזמן לצרכן.
• חשבונית דיגיטלית – חנות שתבחר ביישום הרפורמה, תידרש לספק חשבונית קנייה מפורטת למכשיר הסלולר של הצרכן, הדבר יאפשר תיעוד והשוואת מחירים תוך הגנה על איכות הסביבה.
• שיפור חווית הקניה – כתוצאה מכניסת טכנולוגיה בקמעונאות, צרכנים בעלי אוריינות דיגיטלית בסיסית יוכלו ליהנות משיפור חווית הקנייה שלהם.
• ירידת מחירים- חסכון עלויות התפעול עשוי לבוא לידי ביטוי בהורדת מחירים לצרכנים. על פי מחקרים ירידת מחירים בפועל, אם תתרחש, תהיה בטווח הארוך בשל תהליכי הסתגלות ועלויות הטמעת הטכנולוגיה החדשה.

שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, מסרה: "הרפורמה בהצגת המחירים היא בשורה טכנולוגית משמעותית המותאמת לקידמה, שמגיעה עם סל כללים מחייבים וברורים עבור בתי העסק, בראשם ההגנה על הצרכנים לצד עידוד חווית רכישה והתאמת הרגלי צריכה נבונה. הרפורמה עתידה להוביל לייעול תהליכים ואני מצפה כי אלו יובילו להורדת מחירים עבור הצרכן. משבר הקורונה שינה את דרכי הצריכה שלנו, עודד אימוץ טכנולוגיות חדשות ואני סבורה כי הצגת המחירים והטמעת מערכות מתקדמות ברשתות המזון, יהיו צעד נוסף בשיפור השירות לצרכן לצד עידוד רכישת מוצרים תוצרת הארץ".

עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, מציין: "אני שמח מאוד על בחירתה של שרת הכלכלה והתעשייה לקדם את הצעת הרשות לרפורמה בתחום הצגת המחירים בחנויות המזון. הקמעונאות עוברת מהפכה דיגיטלית, שמאתגרת את החשיבה המסורתית. הרשות בחנה זמן רב את נושא הצגת המחירים  כדי למצוא את הדרך לצעוד עם הקדמה מבלי לאבד את ההגנה הקיימת גם לצרכן, המתקשה עם השינויים הטכנולוגיים. אני סבור שהפתרון המוצע משיג את המטרה הזאת".

"בסניפים עובדים בני אדם, לא מכונות", ציין ירון צרפתי במכתבו למנכ"ל המוסד, "אנחנו משרתים אנשים במצבים רגישים בחיים. אנחנו לא מבקשים כסף – אלא כוח אדם, כדי שהציבור יקבל את הזכויות המגיעות לו"

יו"ר ועד העובדים הארצי בביטוח לאומי, ירון צרפתי, פנה היום (ג') למנכ"ל ביטוח לאומי מאיר שפיגלר, בבקשה דחופה לתוספת כוח אדם בסניפים. זאת על רקע העומסים הכבדים שמוטלים על העובדים בשנים האחרונות, וביתר שאת לאור הרפורמות הרבות שאושרו לאחרונה – בהן העלאת גיל הפרישה לנשים, העלאת קצבאות הנכים ותוספות להשלמת הכנסה לאזרח ותיק ולשארים.

במכתבו, שעותק ממנו נשלח גם לשר העבודה והרווחה מאיר כהן, ציין בין היתר צרפתי כי "בביטוח הלאומי עובדים בני אדם, לא מכונות. עובדי הביטוח הלאומי משרתים בני אדם במצבים רגישים בחיים. אני לא מבקש כסף, לא מבקש דרגות ולא מבקש מעמד. אני מבקש כוח אדם שיוכל לסייע במטלות של המחוקק על הביטוח הלאומי כדי שהציבור יקבל את הזכויות המגיעות לו".

צרפתי הוסיף כי "יש לקיים איתנו דיונים לגבי ארגז הכלים שיידרש לביצוע המשימות הללו בתהליכי העבודה וביישום הרפורמות. חוק הביטוח הלאומי הוא חוק מורכב, כשבכל שנה המחוקק מוסיף עוד ועוד סעיפים, ביורוקרטיה, תנאים לקצבה ועוד. כל קצבה צריכה להיות מותאמת לאזרח לפי נתוניו האישיים. הציפייה כי עובדי הביטוח הלאומי יכולים להמשיך ולעבוד עם השפעות ועומסי הקורונה באבטלה, סיעוד, הבטחת הכנסה ועוד, ובמקביל ליישם את כל תיקוני החקיקה בתקציב, היא ניתוק מוחלט לא רק מהעבודה המסיבית המוטלת על כתפינו, אלא חוסר התחשבות משווע בציבור שלא יקבל את השירות לו הוא מצפה".

יוגבל שכר הטרחה שגובים מתווכים במימוש זכויות מול המוסד לביטוח לאומי

הציבור נקרא להפסיק להשתמש במוצר שנקנה בהום סנטר ולהחזירו לסניפי הרשת

הממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה מבקש להביא לידיעת הציבור את הודעת חברת הום סנטר (עשה זאת בעצמך ), הקוראת לציבור  להפסיק לאלתר את השימוש בסודה קאוסטיק הנמכרת על ידם בשל סכנת פציעה.

מדובר במוצר מסוג סודה קאוסטיק במשקל 900 גרם (ברקוד 729000011110), המיוצר ברטוסיה על ידי היצרן  JSC KAUSTIK. על פי הפרסום, המוצר עלול להוות סכנת פציעה למשתמשים בו, מהסיבות הבאות:

• המוצר אינו ארוז במכל חד פעמי כנדרש בתקן.
• כמות המוצק 900 גרם (דרישת התקן – מקסימום 250 גרם).
• סימון לא כנדרש כגון: חוסר במהות הסיכונים ואזהרות.
• אריזה קשת פתיחה לילדים במנגנון שאינו מאושר.

מכיוון שכך, כל המחזיק במוצר מתבקש להפסיק את השימוש בו ומוזמן לפנות למקום הרכישה, לצורך החזרתו.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לחברת  הום סנטר  טלפון: 0732746295 אימייל     [email protected]

אזהרה: כמות כלורידים חריגה באבקת כביסה אריאל

אזהרה לציבור: ריקול לניילון נצמד של חברת אופל, עקב הימצאות חומרים רעילים

ציוץ המזהיר משימוש באפליקציה

האקרים מנצלים את היישומון שנועד כביכול לספק רקעים של הסדרה ומפיצים באמצעותו את נוזקת הג'וקר, תוכנה זדונית שעלולה לבצע פעולות במכשיר ללא הסכמת הבעלים, כולל הונאות כספיות

לקוחות אנדרואיד, שימו לב: אפליקציה בשם משחקי הדיונון, המבוססת על סדרת הטלוויזיה המצליחה, הפכה לכר פורה להאקרים שמנצלים את הפופולאריות כדי לפגוע במכשירי אנדרואיד של קורבנות פוטנציאליים.

מומחה אבטחת המידע לוקאס סטפנקו, חוקר נוזקות בחברת אבטחת המידע ESET, חשף בחשבון הטוויטר שלו כי אפליקציה ידועה בשם "Squid Wallpaper 4K HD" שהייתה זמינה בחנות האפליקציות של גוגל (לאחר הדיווח כבר ירדה מהאוויר), פותחה על ידי תוקפים, במטרה להדביק מכשירי אנדרואיד בתוכנה זדונית בשם Joker.

נוזקת הג'וקר זוהתה בחנות האפליקציות כבר בשלב מוקדם יותר, אך מדובר במקרה הראשון של אפליקציה שמבוססת על הסדרת הפופולארית כדי להפיץ אותה.

כיצד פוגעת האפליקציה?

סטפנקו מציין שהאפליקציה הותקנה יותר מ-5,000 פעמים לפני שהוסרה מהחנות. האפליקציה יכולה להוריד ולהפעיל ספריות מקוריות, להפעיל אפליקציות זדוניות במכשירים המותקפים ולאפשר ביצוע פעולות ללא קבלת הסכם מהמשתמש. בנוסף התוקפים יכולים לבצע הונאת פרסומות או הרשמה לקבלת הודעות SMS לא רצויות וגם לרשום את המשתמשים לשירותי פרימיום שיעלו להם כסף.

איך מתגוננים?

באופן כללי, כדאי להיות זהירים מאוד כשמתקינים אפליקציות במכשירים הניידים. למשתמשים שהורידו את האפליקציה, מומלץ למחוק אותה מהמכשיר כדי למזער את הסיכוי להידבק בנוזקה. כמו כן, רצוי לצייד את המכשירים הניידים  בתוכנת הגנה שתסייע להתגונן מפני איומים ברשת.

הונאה בחסות הקורונה: האקרים מנצלים את המגפה למתקפות סייבר

מאחר שלא נמצאה פשרה שתקל את תנאי הבידוד הקשים הנדרשים מהטייסים המגיעים לסין ולהונג קונג – שכוללים שהייה בחדר סגור עד ארבעה ימים רצופים –  לא יתקיימו טיסות יוצאות, למעט טיסות חירום באישור ועדת חריגים ■  יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות: "התנאים לא אנושיים ועלולים לגרום לפגיעות בנפש"

על רקע הודעת חברת ק.א.ל (קווי אוויר למטען) כי תזמן 23 מטייסיה (מחצית מכלל הטייסים) לשימוע לפני פיטורים, הכריז הלילה איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות על השבתה כללית בחברה, וזאת בהמשך לסכסוך העבודה שהוכרז ב-4.10. ההשבתה תכלול את כל הטיסות היוצאות של ק.א.ל, למעט טיסות חירום שיאושרו בוועדת חריגים. טייסי חברת ק.א.ל, שטסים לסין ולהונג קונג, סובלים משהייה ממושכת בתנאי בידוד קשים, אך כל ניסיונות ההסתדרות והוועד לנהל מו"מ בעניין עלו בתוהו.

יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות אבי אדרי, אמר: "הזדעזענו לשמוע על תנאי הכליאה של טייסי ק.א.ל. בסין. בחלק מהפעמים הטייסים חויבו להסתגר בחדר לתקופה הזויה של 4 ימים רצופים תוך איסור של פתיחת חלונות בחדר. מדובר בסצנה הלקוחה מהסרט 'אקספרס של חצות' שאינה מיטיבה עם נפש של כל אדם בכלל ועם נפש של טייס שאמור להטיס מטוס בבטחה, בפרט. ארגון הטייסים העולמי הבהיר מפורשות שמדובר בסגר שיש לו השפעה נפשית על הטייסים והמליץ שסגר מעל 48 שעות יהיה על בסיס התנדבותי. במקום שהנהלת החברה תחבק את טייסיה, היא החליטה בצעד קיצוני לסגור את הקו לסין ולפטר כ-50% מטייסי החברה. מדובר בקו אדום, לא אנושי, שמפעיל אצלנו כארגון עובדים וכבני אדם מגננה טבעית ומוצדקת. נשמור ונגן על טייסי ק.א.ל בכל האמצעים העומדים לרשותנו".

מוועד טייסי ק.א.ל נמסר: "מתחילת הקורונה אנחנו טסים באופן כמעט בלעדי לסין והונג קונג שמחייבות בבידוד ממושך, שהייה בחדרים סגורים ללא אפשרות לצאת מהחדר או אפילו לפתוח חלון – לתקופות של עד אפילו חמש יממות ברציפות. אין בעולם דוגמה לטייסים שעשו מעל ומעבר בתקופת המשבר הזו כמו הטייסים שלנו, ובזכות מאמציהם החברה נמצאת בתקופה המשגשגת אי פעם. ביקשנו מהחברה, בדומה להמלצת ארגון הטייסים הבינלאומי, להגדיר נוהל שהייה בתנאי בידוד לטייסינו על מנת לשמור על בריאותם של הטייסים ובטיחות הטיסה. לצערנו, החברה סירבה לשוחח איתנו בנושא ונאלצנו להכריז על סכסוך עבודה. בתגובה החברה הודיעה כי תפטר כמחצית מטייסי החברה לאלתר. כל מה שביקשנו מההנהלה הוא לדון איתנו כדי להגדיר נוהל מסודר לשהיות הבידוד כדי שתהיה לטייסים ודאות בנוגע לניהול חייהם, וכדי שהם יוכלו לדעת שהם יכולים לחזור הביתה אחרי פרק זמן סביר למשפחותיהם. אנו קוראים להנהלת ק.א.ל להתעשת ולשבת איתנו כדי שנוכל להגיע להסכמות לטובת כולם".

איומים בסכסוך עבודה בעשות: ";אלביט מנסה למכור את המפעל מאחורי גב העובדים"

יעל קנדר – צילום: נתי חדד

מוצר שיוזמן בנובמבר, עלול להגיע לארץ בינואר ואף מעבר לכך ■ מיתרונות המצב: "הזדמנות עבור קמעונאים בארץ להגדיל בעשרות אחוזים את נתח מכירות בארץ בחגי הקניות"

זמני המשלוח המתארכים בעקבות משבר התובלה העולמי עלולים לפגוע בהזמנות הישראלים מחו"ל בחגי הקניות ברשת.

לדברי יעל קנדר, מנהלת BDO דיגיטל. הפקקים שנוצרו בנמלי הים עלולים להביא לכך שמוצר שיוזמן בנובמבר, יגיע לארץ בינואר ואף מעבר לכך והצרכנים הישראלים מבינים את זה. בשנים הקודמות התרגלו הקמעונאים בישראל להביט בקנאה על כמויות ההזמנות הגדולות באתרים הבינלאומיים, בעוד הם הסתפקו בפירורים, אולם המשבר העולמי יכול להפוך עבורם להזדמנות.

חגי הקניות, שפעם היו אירוע קניות של יום אחד, "בלאק פריידיי", לפני חג ההודיה האמריקאי, הפכו לחודש שלם של חגיגת קניות מתמשכת מחג הרווקים הסינים, שהתרחק אף הוא מהיעוד המקורי שלו, ועד לסייבר מאנדיי. המבצעים האטרקטיביים באתרי חו"ל משכו אליהם את הצרכנים הישראלים בהמוניהם, אבל המגמה יכולה להשתנות. המודעות להשפעות הסביבתיות של הסחר הבינלאומי והרצון לקנות ממוכרים מקומיים שגבר בכל העולם בתקופת הקורונה יכולים לתת רוח גבית לקמעונאים בארץ שיבליטו את ערך הקיימות, אומרת קנדר. הסוחרים המקומיים יכולים לספק את המוצרים בתוך זמן קצר יחסית ולבצע החלפות במהירות. למוכרים ישראלים יש יתרונות רבים שאין לאתרים בחו"ל כמו להציע לאסוף פיזית את המוצרים ללא תשלום בנקודות מסוימות, לדבר או להתכתב עם נציג אנושי דובר עברית וטוב להשתמש בכך.

על פי הנתונים, 28% מדור המילניאלס מעדיפים להתבסס על רשתות חברתיות בחיפוש ובחירת מוצרים חדשים. זו הזדמנות אדירה לחברות ישראליות שיכולות לדבר עם הדור הצעיר בשפתו. אירועי הקניות וההמולה התקשורתית שמלווה לכך דוחפים רבים לחפש "לקנות משהו" בלי לדעת בדיוק מה, והנוכחות ברשתות יכולה לתעל צרכנים אלו לביצוע הזמנה, גם של מוצרים מפנקים שלא הכרחי שיהיו בכל בית.

בתקופה זו חנויות יכולות להוריד מחירים משמעותית, בלי לפגוע במותג שלהן. אולם כדאי שמבצעים אלו יקיפו גם את המוצרים המבוקשים ולא רק שוליים או ישנים שרוצים להיפטר מהם.

מוכרים ישראלים לא צריכים לחשוש לפעול באמצעים שמפעילים אתרים בחו"ל כדי לעודד קניות כמו שעון עצר שרץ אחורה עד לסיום המבצע, פרסום נתונים על כמויות המוצרים שהולכות ונגמרות ופניות אישיות כבר בשלב מוקדם לקונים מהעבר וחברי מועדון. אתר שנופל הוא אסון שיווקי לטווח ארוך, אומרת קנדר, ולכן צריך לעשות בדיקת ביצועים מקיפה. באופן ממוצע, 69% מעגלות הקניות ננטשות ולא הופכות לרכישה. כדאי לפנות לאותם קונים במייל או אמצעי אחר כדי להציע להם לחזור ולקנות את מה שאספו באתר. שימוש באמצעים אלו יכול להגדיל בעשרות אחוזים את נתח המכירות של נובמבר שישאר בישראל.

חגיגת הקניות של החורף: מתי ואיפה מתקיימים מבצעי הרשת הגדולים

הבעיה הכי גדולה של כל המשקיעים בבורסה היא המרכיב הפסיכולוגי אומר צביקה ברגמן והבעיה היותר גדולה הוא אומר שרוב המשקיעים לא מודעים לזה בכלל שיש בעיה אז הם לא מבינים שצריך לפתור אותה.

התחושה הנפלאה הזו, שמגיעים לשוק ההון בתחילת הדרך ואיתה ההתגלות שאפשר להרוויח כסף בלי לעבוד קשה בעבודה מסורתית שם בחוץ, שאפשר להרוויח כסף מהבית או מהמשרד הממוזג כהכנסה קבועה או צדדית , מאירה באור גדול את החיים שלנו פתאום. יש כאן רגע התגלות. אבל די מהר לאחר תקופה קצרה של השקעה בשוק ההון אנחנו מגלים שמשהו לא מסתר. אנחנו מתקדמים אבל יחד עם זה אנחנו מחליקים לאחור פעם אחר פעם, כאילו שיש משהו שלא ממש נותן לנו להגשים את החלום בבורסה, להרוויח סכומי כסף קבועים לאורך זמן למרות שאנחנו מבינים שאפשרות ישנה, קיימת , אפשרית – אבל בכל זאת משהו לא ברור לנו. משהו לא מסתדר לנו, כאילו דוחפים אותנו החוצה. משהוא קורה ואנחנו לא מצליחים לממש את האפשרות כמו שהיינו רוצים.

ממש כמו סינדרלה שכבר הכל מסתדר לה: השמלה, הנעליים, התסרוקת, הריקוד, ההרגשה – אבל ב-12 בלילה שוב נגמרת המסיבה…

זה קורה למשקיעים שנמצאים  שנה בשוק , חמש שנים ,עשר שנים בשוק ויותר.

צביקה ברגמן המכונה גם המוח על המאזינים האדוקים של הפודקאסט בורסה והשקעות שמככב קבוע במצעד הפודקאסטים של ספוטיפיי ומי שחיבר את רוב ספרי ההשקעות בארץ ( עד היום כתב והוציא צביקה ברגמן כמעט 70 ספרים שתורגמו לאנגלית , סינית וטאייונית) אומר כי ההשקעה בשוק ההון מבחינה טכנית מאד פשוטה . תקנו את מדד הs&p500 אומר צביקה ברגמן ותחזרו עוד 20 שנה ותהיו עשירים.

אבל ממשיך צביקה ברגמן ואומר שוק ההון לא בנוי לאופי האנושי. המשקיעים  פועלים בשוק המניות כאשר בכל הזמן הזה משהו קורה ברקע אצלם במוח, והם לא מבינים מה הוא. מערכות העצבים שלנו רגישות מאד ומגיבות מהר ובלי שנבין לדברים שקורים. העיבוד הרגשי תופס פיקוד ואין מקום או זמן לשיקולים לוגיים. בנוסף על אלה ההטיות שמנהלות אותנו ברקע בלי שנדע בכלל לא מאפשרות למשקיע להרוויח לאורך זמן.  המוח שלנו מתמודד עם בעיות מודרניות, בעוד שהוא תוכנת מלכתחילה לפתור בעיות שעימן התמודדו אבותינו הקדומים.

תחשבו על זה , בני האדם חיים על הכדור הזה כמעט 200 אלף שנה. המוח שלנו חווט כל השנים הללו לשרוד. אנחנו בנויים ככה. אנחנו שומעים חריקת בלמים אנחנו בורחים או קופאים , אנחנו מפחדים אנחנו בורחים. אנחנו מפחדים להפסיד ומתרכזים בהפסד הרבה יותר מהאפשרות להרוויח.

בני האדם מונעים מעונג וכאב. הם יעשו פעולות רק אם הן יגרמו להם לעונג או ימנעו מהם כאב

.ככה בני אדם פועלים וזה קורה גם השוק ההון. משקיעים למשל נמנעים מלמכור מניה מפסידה כי לתפיסתם ( המוטעית) כל זמן שלא מכרו הם לא באמת הפסידו.

200כאמור  אלף שנה חווט המוח האנושי לפעול בצורה מסוימת ואנחנו מנסים להצליח בשוק ההון שהחוקים בו להצלחה הם הפוכים לחלוטין ממה שעזר ל אבותינו הקדומים לשרוד בעבר. זה גורם לרבים מאיתנו לא להצליח בשוק ההון או להצליח הרבה פחות. זה לא קשור לחֲבָרוֹת, זה לא קשור לשיטת המסחר, זה לא קשור למצב השוק או לידע שלנו בניתוח טכני. זה קשור לדרך שהמוח שלנו גורם לנו לקבל החלטות .אנחנו חושבים שאנחנו פועלים בצורה הגיונית לוגית אבל זה רחוק לחלוטין מהאמת.

המערכת המנטלית שלנו פועלת ברקע כל הזמן וגורמת לנו לבצע פעולות. הפעולות לא כלכליות. המערכת הזו גורמת לנו לקנות ולמכור מניות משיקולים אחרים לגמרי, לא כלכליים. השיקולים לא קשורים למערכת חשבונאית, הם לא מחוברים לבינה מלאכותית. זו מערכת שנמצאת אצלנו מהימים בהם יָשַׁנּוּ במערות וצדנו בעלי חיים.

אנחנו גם לא מצליחים להבין את זה כי ככה כל בני האדם פועלים וזה נראה לנו הגיוני וטבעי לפעול ככה ו…..להפסיד עם כולם או להרוויח כשולם מרוויחים.

תפקיד המערכת שמנהלת אותנו  לעורר בנו רצון לברוח מאריה זועם או אדם אלים ברחוב חשוך. תפקידה לגרום לנו לרצות עוד ממשהו שעושה לנו טוב. המערכת הזו מתרגמת את מה שאנחנו מרגישים בעת השקעה בשוק ההון ומפעילה בנו מערכות "הישאר" או "ברח" במצבים שאינם קשורים והפוכים למה שנכון לעשות על-מנת לקבל תוצאות נכונות. בסופו של יום, כשמשקיע לוחץ על קניה או מכירה, לא פעם מי ששולח את האצבע לבצע את הפעולה, זו מערכת הפעלה שאנחנו לא מודעים לכוח שלה.

כלומר חלק לא קטן מהפעולות שאנחנו עושים בשוק ההון נובע מאינסטינקטים שנועדו להגן עלינו במצבים אחרים לחלוטין. אנחנו עושים שימוש לא מודע במערכות שאנחנו חייבים ללמוד לנטרל. אנחנו מנסים לנסוע ישר, אבל יש לידינו מערכת שכל הזמן מושכת את ההגה הצידה, ואנחנו עושים תאונות.

משתתף איתנו בתהליך ההשקעות משהו שאנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים, והוא כל הזמן משבש לנו את התוצאה. בנוסף, הזיכרון שלנו מעלה ומציב בפנינו בְכֹל פעם שאנחנו נתקלים בסיטואציה מסוימת מצב דומה מֵהֶעָבָר, ונותן לנו כלים שעזרו לנו בֶּעבר.

שרשרת המחשבות הזו של סיטואציה, זיכרון ותגובה, גורמים לנו לפעול בשוק ההון כפי שפעלנו במצבים אחרים בֶּעבר, ופה מדובר בכשל נוסף: מה שכל-כך עוזר לנו ברוב המצבים בחיים – פוגע בנו אנושות בפעילות בשוק ההון.

כעת, כשאנחנו יודעים שיש משהו שקורה שאנחנו לא יודעים מה הוא – זו כבר התקדמות. כשמשקיע מבין את החלק הפסיכולוגי של המסחר הוא יכול לנצח הבעיה אומר צביקה ברגמן שהמשקיעים לא מבינים בכלל שיש בעיה.

אנחנו לא יכולים לשנות את התופעות בשוק ההון אבל אנחנו יכולים ללמוד להגיב אחרת. אחד המשקיעים הגדולים בעולם וורן באפט יודע את זה כנראה. אין לו מחשב במשרד ,  הוא לא עוסק בניתוח טכני , הוא לא עובד עם אופציות , הוא לא יושב מול גרפים צבעוניים אלא רק לומד על מצב החברות ומנתח מה יעשו המשקיעים שפועלים בצורה לא ראציונאלית. בדרך הזו הוא אסף כבר 100 מילארד דולר.

צביקה ברגמן עוקב אחרי השווקים כבר 40 שנה כמשקיע פעיל וכמי שמחובר לאורך השנים לעשרות אלפי משקיעים. צביקה חקר את התחום והבין מה גורם לכם להפסיד יותר מאשר להרוויח. בימים אלה מוציא צביקה קורס בשוק ההון ששמו הפסיכולוגיה של המשקיעים ומביא בפעם הראשונה בצורה מעוררת השתאות הצצה לעולם שמפעיל אותנו מאחורי הקלעים ומונע מאיתנו למקסם רווחים ולצמצם הפסדים.

על הקורס ניתן לקרוא עוד ולקבל שיעור חינם בלינק https://sodot.co.il/premium-course/

מאת: ירון לוי

פרסום ושיווק לחם חוקם של עסקים מכל המגזרים ומכל היקפי הפעילות. לפיכך, אחת השאלות הנפוצות שעימן מתמודדים בעלי עסקים באשר הם עוסקת בגובה תקציב הפרסום – כמה כסף להשקיע כך שיקדם את מטרות העסק ויצדיק את עצמו. התשובה לסוגיה זו אינה פשוטה או מובנת מאליה שכן התקציב צריך להסתמך על התוכנית העסקית ועל פרמטרים נוספים הקשורים לתחום העיסוק והתחרות, ליעדי העסק ולמדיות בהם בוחרים לפרסם. בשורות הבאות נביא מידע חשוב בנושא.

קודם כל תוכנית עסקית

בפרסום יש אפקט מידיי ואפקט לטווח ארוך שקשה למדוד אותו. מכיוון שלא ניתן למדוד את האפקט לטווח ארוך עלינו להתייחס קודם כל לטווח קצר. לשם כך, קודם כל צריך לבנות תוכנית עסקית בשביל לראות כמה כסף יש לנו בכלל לפרסום והאם יש לנו את המקורות. תוכנית עסקית היא תחזית מפורטת של כלל הכנסות והוצאות העסק ברמה החודשית, וזאת לשנה או לשנתיים קדימה.

היא מפרטת בין היתר את העלויות של מוצרים והשירותים, לרבות עובדים פנימיים וחיצוניים של העסק ומשכורותיהם, וכן הלאה. כמו כן היא מתייחסת אל תמחור המוצרים הקשור בין היתר לרווח הגולמי המקובל בענף, כמה בעל העסק רוצה להרוויח, האם יש למוצריו היבטים ייחודיים, המוניטין ועוד. התוכנית גם מתייחסת לרמת הרוויה או הביקוש בשוק, למתחרים והצלחותיהם ונקודות התורפה שלהם, וכדומה. עוד עליה להתייחס אל ההוצאות הקבועות על כלל מרכיביה, החל בתשלום לרואה החשבון, ארנונה ושכירות ועד להוצאות החשמל על המשרד.

כל הנתונים הללו ואחרים צריכים להיות רשומים באופן מאורגן ומסודר, על מנת שיוכלו לשמש לצרכים שלשמה נרשמה התוכנית – כולל לבניית תקציב הפרסום.

עוברים לבניית תקציב הפרסום

אם כן, בתוכנית העסקית אנו מסתכלים שנתיים ואפילו שלוש קדימה עם תחזית רווח והפסד, פירוט המוצרים, ההוצאות וההכנסות ברמה החודשית וכן הלאה. לתוכנית העסקית יש מטרות רבות וחשובות, וכאמור אחת מהן היא להוות בסיס לבניית תקציב השיווק. כשיש לנו ביד תוכנית עסקית אנו רואים בעצם מה הרווח לפני הפרסום, כלומר כמה נוכל להשקיע בפרסום. למשל, אם העסק מרוויח 50 או 60 אלף שקל לחודש אז הוא יכול להשקיע סכום נכבד בפרסום, כי גם אם ישקיע בין 5 ל- 10 אלפים שקל חודשי עדיין יישאר עם רווח יפה.

הבעיה היא כמובן שהשקעה בפרסום טמונה בסיכון. זאת אומרת שגם אם בעל העסק יפרסם עכשיו ב- 5 או 10 אלפים שקל הוא לא יידע אם ההשקעה תחזיר את עצמה בטווח הקצר וייתכן שיעברו כמה חודשים עד שהשינוי בקמפיין יחזיר את הכסף. בדיוק מהסיבה הזו צריך שיהיה את הכסף הזה בעודף – וזהו המצב האידיאלי. לא תמיד המצב האידיאלי הזה מתקיים, כמובן, ובמקרים קיצוניים ניתן לקחת הלוואה – לא בשוטף.

אכן, בפרסום תמיד יש סיכון והוא לא תמיד אפקטיבי. לפעמים בעל העסק יפרסם בגוגל וזה לא יעבוד, לפעמים שלטי חוצות, פרסום בטלוויזיה, בכתיבת מאמרים לעיתונות האינטרנטית, בפייסבוק, אינסגרם ובמדיות נוספות, ומה שצריך לקחת בחשבון הוא מה יקרה אם זה לא יעבוד – שלא יוריד את העסק למטה. לכן תקציב הפרסום הוא נגזרת של התוכנית העסקית, המאפשרת לנו לאמוד את ההכנסות וההוצאות לטווח ארוך, ולאמוד את הכסף הפנוי שיהיה ביד ושיהיה סביר להשקיע בפרסום מבלי להיכנס למצוקה תזרימית.

סוגיות נוספות בקביעת התקציב

גובה תקציב הפרסום הוא גם פונקציה של המדיה שבה אנו רוצים לפרסם, ושל תחום הפעילות של העסק. כך למשל, בקמפיינים בגוגל יש גובה תקציב מסוים שעובד, ומתחתיו פשוט לא שווה להשקיע. אם ניקח לדוגמא תחום מאוד תחרותי כמו ביטוחי רכב או עורכי דין פליליים, נראה שעם תקציב של 3,000 ₪ ומטה  קשה מאוד להשיג תוצאות, ובעצם חבל על הכסף.

היועץ העסקי המלווה את העסק נותן מענה לסוגיה הזו. על סמך היכרותו המעמיקה עם אפיקי הפרסום לסוגיהם והתקציבים הנדרשים, הוא מבין את סוג המדיה שבה נמצא בעל העסק, מנתח את התחרות ומבין מה עושים המתחרים, מבין את התוכנית העסקית (הקיימת או שנבנתה בעזרתו), מכיר את העודף התזרימי של העסק ומבצע איזון נכון בין כל הדברים. כך יוצאים בסופו של דבר עם תקציב פרסום.

התהליך הזה יכול להוביל למסקנות שונות. למשל, לפעמים מגלים שהעודף התזרימי של הלקוח הוא כל כך נמוך לאותו התחום שאין מה לפרסם, פשוט חבל על הזמן כי הסכום לא יצדיק את עצמו. במקרה כזה, במקום לפרסם עושים שיתופי פעולה וצעדים אחרים שיחזקו שיווקית ללא השקעה כספית משמעותית, כי לא כל דבר המקדם את העסק צריך תקציב פרסום. מצד שני, לפעמים מתקבלת מסקנה שונה כשמגלים שיש עודף תזרימי נמוך. למשל, אדריכל המתמחה בנישה מאוד ספציפית עם מעט מאוד תחרות, שיש לו עודף תזרימי נמוך, אבל בתקציב מאוד קטן יחסית אפשר להגיע לתוצאות יפות מפאת התחרות הנמוכה. במקרה כזה משקיעים מעט יחסית בפרסום.

לבנות את התקציב עם יועץ עסקי

כפי שניתן לראות, בניית תקציב הפרסום אינה עניין של מה בכך. מדובר במציאת האיזון הנכון בין כמה וכמה פרמטרים, כך שהעסק יוכל לנצל באופן אפקטיבי את אפשרויות ואפיקי הפרסום הפתוחים בפניו, תוך לקיחת סיכון סביר שלא יוריד את העסק על הברכיים מבחינה תזרימית. עקב המורכבות, כדאי מאוד להסתייע לבניית תקציב הפרסום ביועץ עסקי מיומן.

מדובר בבעל מקצועי שיש לו הבנה מעמיקה בעולם הפרסום והשיווק על המדיות השונות שלו, היודע להמליץ על הערוצים היותר אפקטיביים שמתאימים לפעילות העסק ולקהל היעד שלו, וגם יכול להפנות במידת הצורך אל אנשי מקצוע מיומנים בתחום שמביאים תוצאות. בנוסף, חשוב מאוד שליועץ העסקי תהיה השכלה כלכלית-אקדמית מקיפה עקב ההשלכות הפיננסיות והתחזיות ארוכות הטווח הקשורות לתקציב הפרסום.

לפרטים נוספים ותאום פגישה חפשו אותנו ברשת חברת "לוי ייעוץ כלכלי ועסקי".

המבנה ימשיך לשמש את קבוצת בני יהודה לאימונים, אך המשחקים הרשמיים של הקבוצה ימשיכו להתקיים באצטדיון בלומפילד

עיריית תל אביב-יפו תחל בימים הקרובים בשיפוץ אצטדיון שכונת התקווה, בעלות של 8 מיליון שקל. העירייה רואה חשיבות בחידוש האצטדיון, במסגרת ההשקעה העירונית במבני ציבור, קהילה וספורט בשכונות דרום העיר.

האצטדיון נחנך בשנת 1945 ושימש לאורך עשרות שנים כאצטדיון המיתולוגי של שכונת התקווה וקבוצת הבית בני יהודה. כיום האצטדיון פועל חלקית ומצבו הפיזי מצריך שיפוץ.

השלב הראשון של עבודות השיפוץ יכלול עבודות בטיחות לטריבונה כולל חיזוק, שיקום ואיטום בטונים, החלפת מושבים והתאמות לרישוי עסקים, והוא עתיד להסתיים בסוף מאי 2022.

פרויקט השיפוץ יבוצע על ידי חברת גני יהושע.

עיריית תל אביב-יפו משקיעה רבות בשכונות דרום העיר, כאשר חידוש אצטדיון שכונת התקווה הוא חלק מההשקעה העירונית של עשרות מיליוני שקלים בשיפוץ וחידוש מבני הציבור והקהילה בשכונה בשנים האחרונות; שיפוץ מרכז קהילתי בית דני, הקמת חדר כושר חדש ומגרש כדורגל חדש המשולב דשא סינטטי, שיפוץ ושדרוג בריכת השחייה ואולמות הספורט המחול, ושיפוץ הרחבה הציבורית הסמוכה.

ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, מסר: "קבוצת בני יהודה היא קבוצה בעלת עבר מפואר בהיסטוריה של המדינה ושל העיר תל אביב -יפו. מגיע לשכונת התקווה, לקבוצה וגם לאוהדים ולאוהדות אצטדיון ברמה גבוהה. אני מקווה ומאחל כי הקבוצה תחזור לשחק בליגת העל במהרה".

פרסום יקר: שלמו מיליונים וקבלו אצטדיון על שמכם

תל אביב-יפו: קרן סיוע לאמנים במצוקה כלכלית תוקם לקראת חגי תשרי

המיזם המשותף, איפישיאנט פרוטאין בע"מ, מבוסס על מחקר של מכון וולקני וכולל גם תוכנית לפיתוח סרום חדשני, שלא מן החי ■ השליטה בחברה המשותפת תהיה בידי שותפות ביומיט בע"מ, שאמונה על הפיתוחו העסקי ומימון הפעילות

שותפות ביומיט פודטק בע"מ, העוסקת בהשקעות בתחום הבשר המתורבת ותחליפי הבשר, מודיעה על הקמת המיזם המשותף עם מכון וולקני, איפישיאנט פרוטאין בע"מ (E-FISHient Protein), אשר יעסוק בפיתוח, ייצור ושיווק בשר דג אמנון מתורבת שאינו על בסיס סרום שמקורו מן החי, שאף הוא מתוצרי המיזם המשותף ואשר פונה לשוק הצומח של ריבוי תאים במעבדה.

שותפות ביומיט שתהיה בעלת השליטה במיזם ותחזיק 88% מהון המניות של איפישיאנט, תהיה אחראית על פיתוחו העסקי של המיזם ומימון פעילות איפישיאנט בשנים הקרובות, כשמכון וולקני שיחזיק ב-10% ממניות איפישיאנט יקצה לחברה את השימוש במתקניו וצוות המו"פ.

את החברה יוביל מנכ"ל שותפות ביומיט, ג'יל גמון והפיתוח בחברה יתבסס על צוות מדעי בראשות ד"ר קובי בירן, ראש מעבדת מחקר במכון וולקני, המתמחה בעריכה גנומית ובבקרה נאורואנדוקרינית של סטרס ומטבוליזם בדגי מאכל בדגש על דגי אמנון.

שוק רחב לאמנון היאור

המחקר והפיתוח של איפישיאנט, ייצר בסיס ידע טכנולוגי הנוגע לבידוד תאים בעלי פוטנציאל התמיינות לתאי שריר, אחסונם לאורך זמן ויצירת בסיס ידע לטובת בניית מצע גידול מלאכותי לבשר דג מתורבת שאינו מצריך שימוש בסרום מן החי. הסרום עצמו הינו מוצר נוסף ומשמעותי אשר מכוון לשרת את כלל תעשיית גידול הבשר במעבדה אשר כיום נשענת על סרום עגלים על אף שלל הבעיות האתיות העולות מכך.

החברה תפעל לכך שהידע שיירכש יהווה בסיס אפקטיבי לגידול בשר אמנון מתורבת בקנה מידה סחרי, וכן יאפשר גידול בשר דג מתורבת ממיני דגים נוספים והרחבת סל המוצרים הניתנים לפיתוח. כמו כן כאמור, איפישיאנט תפעל ליצירת סרום מלאכותי שעשוי לאפשר מוצר נלווה בעל משמעות מסחרית רבת חשיבות עבור חברות נוספות בתעשיית הבשר המתורבת. בתום תקופת המחקר והפיתוח בכוונת החברה להשלים אפיון הליך ההתמיינות של תאי האמנון מתרבית ממוינת חלקית לסיב שריר בוגר בצלחת.

אמנון היאור (Niloticus Oreochromis) הנו אחד מהמינים המגודלים ביותר בחקלאות המים העולמית, שכן שוק היעד של דג זה הינו רחב, הן בתצורתו כדג שלם והן כ"פילה דג" ומכאן הפוטנציאל העסקי של פיתוח דג אמנון מתורבת. למעבדתו של ד"ר בירן ניסיון רב בביצוע אנליזות מולקולריות ועריכה גנומית הן בקווי תאים ממקור אמנון והן בדג השלם ובזיהוי מנגנוני בקרה אנדוקרינית על התפתחות השריר באמנון.

ג'יל גמון מנכ"ל שותפות ביומיט, מסר: "אנו שמחים על ההסכם להקמת המיזם המשותף עם מכון וולקני שהנו המוסד הגדול בישראל העוסק במחקר חקלאי ונחשב לאחד מהמובילים מסוגו בעולם. ביומיט הופכת בכך לשותפות הראשונה בבורסת ת"א שהנה בעלת שליטה בחברה וזו שתוביל את המחקר והפיתוח של איפישיאנט לתוצרים בעלי משמעות רבה בתחום הפוד טק בישראל ומחוץ לה. אנו רואים בכך הזדמנות יוצאת דופן להשאת ערך למשקיעי השותפות ככל שנקדם את הפעילות העסקית ונגיע להישגים בפיתוח תאי דג מתורבת ומוצרים סופיים לתעשייה ולצרכנים."

 חברת הביוטק נאוטקס מגייסת 45 מיליון דולר