מה קורה כאשר (חס וחלילה) מתרחש אסון והדירה לא מתאימה למגורים. ובכן, אם יש לנו ביטוח מבנה אז מצבנו נהדר, אם כי לא בטוח שיש לנו דירה לישון בה. ועל רקע מצבים של קטסטרופות, השיקה חברת הביטוח AIG ישראל כיסוי ביטוחי בשם "הגנת משכנתא"; הביטוח הזה המיועד ללקוחות בעלי משכנתא על מבנה, מספק מענה במצבים ש הדירה אינה מתאימה עוד לשימוש כתוצאה משריפה, רעידת אדמה, התפוצצות וכו'. במקרים כאלו, המבוטחים בביטוח זה  יזכו לקבל מ- AIG את תשלומי המשכנתא החודשיים (הפירעונות השוטפים) בגין הדירה המבוטחת וגם יקבלו שכר דירה לתקופה מרבית של עד 12 חודשים בכפוף לתנאי הפוליסה.

בנק אגוד מציע ללקוחותיו וללקוחות פוטנציאלים תוכניות חיסכון במספר מסלולים – מסלול צמוד ומסלול שקלי לתקופות של 3 שנים ו-7 שנים. בתוכניות החיסכון במסלול צמוד מדד למשך 3 שנים הריבית הנקובה היא עד 0.8% , ואילו בתוכנית השקלית למשך 3 נים הריבית היא עד 3.7%. מי שמעוניין בהשקעה לטווח ארוך יותר צפוי כמובן ליהנות מריביות גבוהות יותר – בתוכנית החיסכון צמודת המדד הריבית עד2.3% ובתוכנית החיסכון השקלית הריבית היא עד 5.1%.

מדד משכן למצב רוכשי הדירות, המבטא את מצבם של רוכשי הדירות. המדד של משכן, זרוע המשכנתאות של בנק הפועלים, ירד בחודש נובמבר  2009 ב-1.1% (1.6 נקודות) ל-142.1 נקודות (בינואר 1996 התחלת מדידת המדד נקבע שער של 100 נקודות). ירידה זו המתמשכת זה שנה מבטאת את ההרעה במצבם של רוכשי דירות פוטנציאלים.  

ההרעה במצב הרוכשים מיוחסת, בדומה לחודשים האחרונים,  לעלייה במחירי הדירות. עם זאת, יש שיפור במצבם של הרוכשים כתוצאה מירידה קלה בריבית בחודשים האחרונים (ובהתאמה גם ריבית המשכנתאות ירדה). כמו כן, השיפור בפרמטרים הכלכלים ובעיקר בשכר הממוצע ושיעור האבטלה שהם פרמטרים במדד משכן, מתבטאים גם כן בשיפור מצב הרוכשים. אלא שהשיפור הזה עומד בצל העלייה במחירי הדירות.

מדריכי דירה ומשכנתא

בנק ירושלים מציע פיקדון מק"מ פלוס, פיקדון לשנתיים שמקנה למחזיקים ריבית של מק"מ פלוס 0.4% בשנה (שיעור הריבית בשנה הראשונה – 2.23%). מדובר בריבית קבועה בשיעור נומינלי שנתי לשנה הראשונה בתקופת הפיקדון, ריבית זו חושבה לפי תשואת המק"מ לשנה ביום 8 בדצמבר 2009.  שיעור הריבית בפועל יקבע לפי תשואת המק"מ לשנה ביום ההפקדה בתוספת המרווח. התוספת למק"מ מובטחת לכל תקופת הפיקדון. המבצע בתוקף עד ה- 31.12.09 . הריבית משולמת אחת לשנה במועד שינוי הריבית ואין תחנות יציאה.  הבנק רשאי להפסיק את המבצע בכל עת.

בנק ירושלים מציע ללקוחות כל הבנקים פיקדון פריים UP –  פיקדון שקלי לתקופה של 3 שנים, עם תחנת יציאה מידי שנה ללא קנסות. הפיקדון השקלי  בריבית המשתנה לפי ריבית הפריים, כאשר על פני התקופה המרווח משתפר.

 בשנה הראשונה ייהנו החוסכים בפיקדון מריבית שנתית בשיעור של פריים פחות 1.1% , בשנה השנייה יקבלו המפקידים ריבית בשיעור של פריים פחות 1%, ובשנה השלישית הם יקבלו ריבית בשיעור של פריים פחות 0.9%.

מדד משכן למצב רוכשי הדירות, מבטא את מצבם של רוכשי הדירות. המדד של משכן, זרוע המשכנתאות של בנק הפועלים, ירד בחודש אוקטובר 2009 ב-0.8% (1.1 נקודות) ל-143.7 נקודות (בינואר 1996 התחלת מדידת המדד נקבע שער של 100 נקודות)). ירידה זו היא מתמשכת זה שנה וממחישה את ההרעה במצב הרוכשים.

ההרעה במצב הרוכשים מיוחסת בעיקר לעלייה במחירי הדירות. מדד מחירי הדירות בישראל, על פי סקר מחירי דירות בבעלות של הלמ"ס, עלה בחודש ספטמבר ב-1.6%, וב-12 החודשים האחרונים עלו הדירות  בשיעור חד של 13.7% (שיעור נומינלי).למעשה, ממחצית שנת 2007 עלו המחירים בישראל ב-29% נומינלית. במקביל להודעה, הדגישו  כלכלני בנק הפועלים כי הירידה במדד משכן מיוחסת שוב להתייקרות מחירי הדירות זה החודש השביעי ברציפות, אך מנגד, נתוני השכר במשק הראו עליה נומינלית והריבית על המשכנתאות רשמה ירידה קלה, פרמטרים שמשפרים את מצב רוכשי הדירות. 

מדד משכן, המבטא את מצב רוכשי הדירות, המשיך גם בספטמבר 2009 לרדת, ובמילים אחרות – נמשכת ההרעה במצב רוכשי הדירות. בספטמבר ירד המדד ב-1.8% (ירידה משמעותית מאוד) ל-144.8 נקודות (מדד הבסיס – 100 נקודות נקבע בינואר 1996).

ההרעה במצב הרוכשים נבע בעיקר מהמשך העלייה במחירי הדירות. בחודש אוגוסט, עלו מחירי הדירות על פי סקר מחירי דירות בבעלות של הלמ"ס, בשיעור של 2.4%! בשנתיים האחרונות עלו  מחירי הדירות ב-27%.

"הירידה המשמעותית במדד משכן בחודש ספטמבר 2009 מיוחסת בעיקר להתייקרות מחירי הדירות זה החודש השישי ברציפות", מסבירים כלכלני בנק הפועלים, "מנגד, שיעור האבטלה במשק ירד על ונתוני השכר במשק הראו עליה נומינלית ופעלו למתן את הירידה במדד. הריבית על הלוואות המשכנתה נותרה ללא שינוי החודש".

ריבית בנק ישראל בחודש אוקטובר 2009 תישאר ללא שינוי על 0.75%. במקביל להחלטה על הריבית, מסביר ומפרט בנק ישראל את הרקע והסיבות להחלטה – "נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט עלה ב-0.5% – בדומה להערכות המוקדמות. בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן ב-3.1%. מתחילת השנה עלה המדד הכללי ב-3.7%. ואולם, בניכוי עונתיות והשפעת עליות מחירים שנבעו משינויים במיסוי (העלאת המס על הסיגריות והדלק, העלאת המע"מ והיטל הבצורת), מתחילת השנה עד אוגוסט, קצב האינפלציה השנתי הוא בסביבת מרכז היעד.

"תחזיות האינפלציה והריבית: הציפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים, שירדו בסוף אוגוסט אל מתחת למרכז יעד האינפלציה, שבו ועלו בתחילת ספטמבר, וכעת ממוצע הציפיות – של החזאים ושל אלו הנגזרות משוק ההון – הוא 2.3%. ממוצעי תחזיות החזאים לחודשים ספטמבר ואוקטובר הם ירידה של עשירית האחוז ועלייה של שתי עשיריות האחוז, בהתאמה. על פי תחזיות אלה, האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים צפויה להישאר בקרבת הגבול העליון של היעד גם בחודשיים הקרובים. על פי שוק ההון צפוי בחודשים הקרובים תוואי עולה של הריבית, כך שבעוד שנה צפויה ריבית בנק ישראל להגיע ל-2.4%. על פי ממוצע תחזיות החזאים צפויה הריבית לחודש אוקטובר לעלות ב-0.1%, ולהגיע בעוד שנה ל-2.8%.

"הפעילות הריאלית: הנתונים שנוספו בחודש האחרון מעידים על המשך התאוששות פעילות המשק. בסוף אוגוסט עדכן בנק ישראל כלפי מעלה את תחזית הצמיחה לשנים 2009 ו-2010 מירידה של 1.5% ב-2009 ועלייה של 1% ב-2010 ליציבות ב-2009 ולצמיחה חיובית של 2.5% ב-2010. המדד המשולב למצב המשק עלה באוגוסט ב-1.3%, לאחר עלייה של 1.1% ביולי ועליות גם בחודשיים שקדמו לו. עם זאת, יש לציין כי העלייה במדד המשולב משקפת בעיקר את העלייה בנתוני יצוא הסחורות והשירותים בעוד שביצור התעשייתי ובפדיון ענפי המסחר והשירותים נרשמו ביולי ירידות. ממצאים ראשונים מסקר החברות לרביע השלישי מצביעים גם הם על התאוששות הפעילות – מאזן נטו חיובי, לראשונה מאז הרביע השני של 2008.

 "שוק העבודה והשכר: נתוני סקר כוח אדם לרביע השני מצביעים על הרעה נוספת בשוק העבודה, אמנם בקצב מתון יותר מאשר ברביעים הקודמים: ברביע השני עלה שיעור האבטלה ב-0.4 נקודת אחוז, ל-8%, שיעור נמוך מההערכות המוקדמות. למרות גידולה של האבטלה במשבר הנוכחי, שיעוריה לא הגיעו לרמות הגבוהות שאפיינו את המיתון של 2001-2003. השכר הריאלי והשכר הנומינלי היו בחודשים אפריל-יוני 2009 נמוכים ב-3.6% ו-0.6%, בהתאמה, מאשר בתקופה המקבילה אשתקד. כנגד זאת מצביעים נתוני מס הבריאות לחודש יולי על גידול בסך תשלומי השכר בהמשך לעליה בחודש הקודם.

"הממשלה: בחודשים ינואר-אוגוסט הסתכם הגירעון הכולל ללא אשראי נטו ב-19.4 מיליארדי ש"ח, לעומת עודף של 1.5 מיליארדים בתקופה המקבילה אשתקד. תחזית גרעון הממשלה על בסיס הביצוע מתחילת השנה ועד לחודש אוגוסט היא לשיעור נמוך במעט מהיעד הממשלתי של 6 אחוזי תוצר. באוגוסט התייצבה גביית המיסים הישירים, לאחר תקופה ארוכה של ירידות. בגביית המסים העקיפים מסתמנת מגמה של עלייה מתונה החל מאפריל.

"שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-23.8.09, ועד 23.9.09, התחזק השקל מול הדולר ב-2.26%, ונחלש מול האירו ב-1.1%. במונחים של שער החליפין האפקטיבי התחזק השקל בתקופה זו ב-0.46%. התחזקות השקל מול הדולר לא הייתה בולטת ביחס לעולם, שכן חלק מהמטבעות העיקריים התחזקו אף יותר. בין הסיבות להתחזקות השקל נציין את העודף בחשבון השוטף ואת העלאת ריבית בנק ישראל. פעילות בנק ישראל בשוק המט"ח מיתנה מגמה זו.

"שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-23.8.09, ועד 23.9.09, עלו מדדי המניות ת"א 25 ות"א 100 ב-0.6%. זאת למרות הידיעות על חברות אשר לא יוכלו לפרוע את חובותיהן העיבו על שוק המניות והאג"ח הקונצרניות במהלך רוב התקופה. עליות השערים במדדי המניות המובילים בעולם היו גבוהות יותר. המסחר באפיקים הממשלתיים אופיין בירידת תשואות במהלך רוב התקופה: באפיק הממשלתי השקלי הלא צמוד הירידות היו משמעותיות – כ-20 עד 45 נקודות בסיס לאורך כל העקום, באפיק הצמוד – ירידות של כ-10 עד 30 נקודות בסיס לאורך כל העקום – וממוקדת יותר בטווח הקצר. עקום המק"מ לעומת זאת אופיין בעליית תשואות של כ-15 עד 30 נקודות בסיס לאורך כל העקום, כשתשואת המק"מ לשנה עומדת על כ-1.7%. המירווח בין תשואת אג"ח לא-צמודה של ממשלת ישראל ל-10 שנים לתשואת אג"ח של ממשלת ארה"ב נותר כמעט ללא שינוי, ברמה של כ-1.70 נקודות אחוז. האפיק הקונצרני עבר, לראשונה מזה מספר חודשים, לירידות שערים חדות (בעקבות הידיעות על חברות שלא יוכלו לפרוע את חובותיהן), אך בימים האחרונים ניכרת חזרה לעליות שערים. בסיכומה של התקופה שבין 23.8.09 ל-23.9.09, מדד התל-בונד 20 עלה בכ-1.39%, ואילו התל-בונד 40 ירד ב-1.6%. החודש הונפקו אג"ח קונצרניות בסכום של כ-4 מיליארד ש"ח ומתחילת השנה – כ-30 מיליארד ש"ח זאת לעומת 22 מיליארד ש"ח בכל שנת 2008. פרמיית הסיכון של ישראל ל-5 שנים, כפי שהיא נמדדת על ידי מירווחי ה-CDS, ירדה מרמה של 1.15 נקודות אחוז לרמה של 1%, בדומה למגמה העולמית.

"כמות הכסף: קצב ההתרחבות של המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) בהסתכלות של 12 החודשים האחרונים הגיע באוגוסט ל-64%, לעומת 56% ביולי. המצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) בהסתכלות על 12 חודשים לאחור התרחב באוגוסט ב-20% – שיעור דומה לזה של יולי. למעשה נמשך תהליך ההתאמה של הרכב תיק הנכסים לריבית הנמוכה. עם זאת, עדיין קשה להעריך כיצד השפיעה העלאת של הריבית של ספטמבר על התפתחות המצרפים המוניטריים.

"המשק העולמי: שנה לאחר קריסת ליהמן ברדרס, מתרבים הסימנים שלפיהם הכלכלה העולמית מצליחה להיחלץ מהמשבר ולחזור לפסים של צמיחה. גם החודש נמשכה המגמה החיובית שהסתמנה במארס. היקף הסחר העולמי גדל בחודש יוני ב-2.5% (בחישוב חודשי), כן עדכנה קרן המטבע הבין-לאומית החודש את תחזית הצמיחה הגלובלית כלפי מעלה. ואולם, יש גם חששות כי בחלק מהמגזרים המשבר עדיין לא הסתיים ובפרט בסקטור הפיננסי. בתי ההשקעות צופים לשנים 2009 ו-2010 אינפלציה גלובלית של 1.5% ו-2.5%, בהתאמה, וכנגד זאת עדיין ישנם חששות לדפלציה בארה"ב, באירופה ובעיקר ביפן. הבנקים המרכזיים העיקריים ממשיכים במדיניות מוניטארית מרחיבה. לסיכום, התנאים הפיננסיים והכלכליים בעולם ממשיכים להשתפר".

הגורמים העיקריים להחלטה אליבא בנק ישראל – "ההחלטה תורמת לחזרת האינפלציה לתחום היעד ולביסוס ההתאוששות בפעילות תוך תמיכה ביציבות הפיננסית. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים נמצאת מעט מעל גבולו העליון של טווח יעד האינפלציה. ואולם, מתחילת השנה, האינפלציה בניכוי השפעות השינויים במיסוי ובניכוי עונתיות, נמצאת במרכז היעד. גם הצפיות לאינפלציה של החזאים ושוק ההון ל-12 החודשים הבאים נמצאות בקרבת מרכז היעד. שיעור האינפלציה צפוי לחזור לתוך טווח היעד לאחר שיפוגו ההשפעות קצרות הטווח של השינויים במיסוי. ייסוף השקל מול שער החליפין האפקטיבי בחודשים האחרונים תומך בהתמתנות האינפלציה.

 "המשך ההתאוששות בפעילות הכלכלית והצפי להאצת הצמיחה בארץ ובעולם מצביעים על כך שהסביבה הנוכחית היא של יציאה מהמיתון. אולם, הצמיחה הנמוכה בתוצר בשלושת הרביעים האחרונים הביאה לפער תוצר המשתקף, בין היתר, בשיעור האבטלה הגבוה, ופועל למיתון הלחצים האינפלציוניים. בנוסף, קיימת אי ודאות לגבי עוצמת ההתאוששות במשק הישראלי, בין היתר, בגלל חוסר הודאות בנוגע להתאוששות במשק העולמי.

"ריביות הבנקים המרכזיים במשקים המובילים נמצאות ברמות נמוכות וצפויות להישאר כך גם בחודשים הבאים.

"בהחלטתו להותיר את הריבית ללא שינוי ולהמשיך במדיניות מוניטארית מרחיבה ומדיניותו בשוק המט"ח, מאזן בנק ישראל בין הצורך בהחזרת האינפלציה לתחום יעד יציבות המחירים, הצורך לתמוך בהתאוששות הכלכלה ולהגביר את התעסוקה, נוכח שיעור האבטלה הגבוה, והצורך בשמירה על היציבות הפיננסית.

"בנק ישראל ימשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות במשק הישראלי ובעולם וישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית".

הבנק הבינלאומי מציע ללקוחותיו פיקדונות שקליים לתקופה של חמש שנים, כאר הלקוחות יכולים לקבל הכנסה חודשית. סכום המינימום להפקדה בפיקדונות שקליים אלו הוא 50 אלף שקל. המפקיד יכול לבחור באפשרות של הכנסה חודשית (קרן וריבית בתקבולים חודשיים שווים). הריבית בפיקדון היא ריבית קבועה העומדת על שיעור של 3% לשנה. חוץ מזה, מציעים בבינלאומי ללקוחות להפקיד בפיקדון להכנסה חודשית של ריבית בלבד (ולא ריבית וקרן). בפיקדון זה הריבית היא ריבית שנתית קבועה בשיעור של 3.8% לשנה, אם כי, החיסרון כאן לחלק מהמפקידים, עלול להיות ההכנסה החודשית הנמוכה יותר שכן היא לא כוללת מרכיב של חלוקת הקרן, אלא מרכיב של חלוקת הריבית בלבד.

בחודשים האחרונים חלה הרעה משמעותית במצב רוכשי הדירות והיא הואצה בחודש החולף, כך עולה ממדד משכן לבחינת מצב רוכשי הדירות.  בחודש האחרון עלו הדירות ב-1.3% ומדד משכן ירד ב-5%, מדובר בירידה החודשית הגדולה ביותר זה 10 שנים.

"הירידה במדד משכן נובעת מהרעה במרבית מרכיבי המדד", כותבים כלכלני בנק הפועלים בסקירה הצמודה למדד (משכן היא זרוע המשכנתאות של בנק הפועלים), "הריבית הנמוכה ומלאי הדירות המצומצם היו הגורמים שתמכו בעליית מחירי הדירות בשנה האחרונה וזאת על אף המיתון במשק, התגברות האבטלה והפגיעה בשכר". למעשה,העלייה בריבית על המשכנתאות הייתה הגורם העיקרי מאחורי הירידה במדד משכן ביוני. לפי נתונים בנק ישראל, הריבית הממוצעת על הלוואות לדיור ל-17-20 שנה (ריבית קבועה צמודת מדד) עלתה מ-3.79%  במאי ל-4.26% ביוני לאחר 5 חודשים רצופים בהם הריבית רשמה ירידה. כמו כן, האבטלה עלתה ל-8.4% וגם לכך היתה השלכה שלילית על המדד.

השיטה הליברלית של מגל – איך נעלמו מהדוחות של מגל 30 מיליון דולר (וזה לא הפעם הראשונה…) ומה הקשר לשיטת ההכרה בהכנסות על פי קצב ביצוע העבודות

הפעם הראשונה יכולה להיחשב כמעידה מקרית, אבל כשזה קורה בפעם השנייה, ועוד בכזאת עוצמה, זה מעיד במקרה הטוב על רשלנות ניהולית ובמקרה הרע על חשבונאות יצירתית מדי. מה שזה לא יהיה, והאמת שזה לא ממש משנה, התוצאה היא שהמספרים בדו"חות לא מבטאים באמת את מצב הפירמה. עשרות מיליוני דולרים של הכנסות שרשמה מגל (MAGS) בתשעת החודשים הראשונים של 2008, התאיידו מהדו"חות כאשר היה צריך לקבל את החתימה של רואה החשבון. זאת לא הייתה טעות שולית, לא מדובר באחוזים בודדים – זו טעות שהפחיתה את הכנסות החברה בלמעלה מ-40%.

הטעות הענקית הזו היא המשך לתיקון מלפני שלוש שנים, אז פרסמה החברה המפתחת מערכות אבטחה ממוחשבות לגבולות לאיתור וזיהוי חדירות לא מורשות, את הדו"ח המלא שלה לשנת 2005 (F20), וממנו עלה שההכנסות הן לא באמת מה שנרשם באופן שוטף. פשוט – פרויקט שבשלב הראשון נאמר שהוא רק נדחה, ואחר כך כבר בוטל, גרם להפחתה של 10% מההכנסות.

השאלה אז, כמו היום, היא איך בכלל הכירה החברה בהכנסות, שבדיעבד התברר שהן לא באמת הכנסות. רגע לפני ההרחבה על השיטות החשבונאיות להכרה בהכנסות, והגישה של מגל, הנה השתלשלות העניינים מאז נובמבר אשתקד: במקביל לדיווח החברה על עזיבתו של המנכ"ל הוותיק יזהר דקל, פרסמה החברה תוצאות כספיות חלשות, אבל לא קטסטרופליות, לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של 2008. ההכנסות ברבעון השלישי הסתכמו בכ-21 מיליון דולר, ובתשעת החודשים הראשונים של השנה הן הסתכמו ב-70 מיליון דולר.

בתחילת השבוע, באיחור של חמישה חודשים, פרסמה החברה את ההודעה לתקשורת על הרבעון הרביעי ושנת 2008 כולה. ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו ב-29.9 מיליון דולר, וההכנסות בשנת 2008 הסתכמו ב-70.3 מיליון דולר. המספרים האלה, כמה שלא מנסים, לא מסתדרים אחד עם השני. הבעיה המתמטית היא שאם החברה מכרה בשנה כולה ב-70 מיליון דולר וברבעון האחרון בכ-30 מיליון דולר, אז בתשעת החודשים היא מכרה ב-40 מיליון דולר, וזה סותר את הדו"ח הקודם, לפיו ההכנסות בתקופה זו הסתכמו ב-70 מיליון דולר כאמור.

הפיתרון לבעיה הזו – חור של 30 מיליון דולר – לא מפורט בהרחבה בהודעה עצמה, אלא מוזכר כבדרך אגב מתחת לטבלאות המפרטות את הדו"חות הרבעוניים של 2008 כולה. שם כתוב כי הנהלת החברה החליטה לשנות את הגישה החשבונאית בנוגע למספר פרויקטים לשיטת הפרויקטים הגמורים (Completed Contracts Method), וכתוצאה מכך לשנות את התוצאות הפיננסיות בשלושת הרבעונים הראשונים של 2008. שתי שורות תמימות לכאורה, שנותנות רק קצה חוט לאחת השערוריות הגדולות ביותר בדו"חות של חברה ישראלית, וזו כאמור לא הפעם הראשונה שמגל מפשלת בהכרה בהכנסות.

חור שחור ביבשת השחורה

וזה עדיין לא הכול. שבועיים לפני פרסום הדו"ח לרבעון הרביעי דיווחה החברה על הזמנות שקיבלה בהיקף של 8.5 מיליון דולר. איזה יופי, בשעה שמגל כבר יודעת את גודל הקטסטרופה – דיווח על הכנסות במינוס של 30 מיליון דולר – היא מוסרת על הזמנות חדשות. מסכנים המשקיעים שלקחו את ההזמנות האלו ברצינות ורכשו מניות. מעניין אגב, למה החברה לא מצאה לנכון לדווח באופן שוטף על ההכנסות במינוס, אחרי הכול – אם פלוס 8 מיליון דולר זה מהותי ו"שווה" דיווח, אז על אחת כמה וכמה מינוס של 30 מיליון דולר הוא מהותי.

בד בבד עם פרסום ההודעה לעיתונות על הדו"ח הכספי, העבירה החברה לרשות ניירות ערך האמריקנית (ה-SEC) את הדו"ח השנתי המלא, ה-F20, לשנת 2008. מהדו"ח הזה אפשר להבין שהצרות של מגל מגיעות מאפריקה.

מגל רכשה לפני כשנתיים חברה אירופאית שפועלת באופן נרחב בהטמעת פרויקטי אבטחה ביבשת השחורה. הפרויקטים האלו, שהיוו חלק משמעותי מהכנסות מגל על פי הדיווחים השוטפים בשנת 2008, התגלו כחור שחור מבחינת החברה. מסתבר שהחברה לא באמת ידעה לאמוד את שיעור השלמת הפרויקט, שהוא מרכיב קריטי כמובן בהערכת ההכנסות והרווחים מהפרויקט. בנוסף, היא העריכה לא נכון את מקובלות הפרויקט אצל הלקוחות, והיא גם לא העריכה נכון את יכולת התשלומים של הצד הרוכש. כל זה גרם לכך שהיא בעצם העריכה לא נכון את קצב ההכנסות מהפרויקטים האלו. כל זה מעיד למעשה ששיטת ההכרה בהכנסה של החברה הייתה ליברלית לחלוטין, ולא התאימה לאופי הפעילות שלה.

ליברליות יוצאת דופן

ככלל, מגל מכירה בהכנסות מהפרויקטים שלה בכל העולם לפי שיטת העבודות בביצוע. השיטה הזו שמיושמת בחברות פרויקטים – חברות קבלניות (מבצעות בנייה), חברות שירותי מיקור חוץ, שירותי מחשוב (IT) וכדומה – נועדה ליצור הקבלה בין ההוצאות של הפירמה להכנסות שלה, ויש בזה הרבה ההיגיון.

זה לא נכון להתייחס לפרויקט כאל מוצר שוטף, יש הבדל בין פרויקט הטמעת מערכות אבטחה לבין מכירה של במבה. מכירת במבה אורכת שניות, פרויקט יכול להימשך שבועות, חודשים ואף שנים. במכירת במבה מיד ניתן להכיר בהכנסה ומנגד בעלויות (עלות מכר במקרה של היצרנית והרשת הקמעונאית, אסם ושופרסל לצורך הדוגמה). מכירת פרויקט, לעומת זאת, היא תהליך שלוקח כאמור זמן, ועולה השאלה איך להכיר בהכנסות ממנו. אם מקבילים את פרויקט האבטחה לבמבה, אז למעשה יש להכיר בהכנסה רק כאשר המוצר נמכר, וזה מחייב את כל הכללים של ההכרה בהכנסה, שהבסיס שלהם הוא – על רגל אחת – העברת הסיכונים לקונה והבטחת התמורה.

הגישה הזו אפשרית ומיושמת, פה ושם, גם בחברות פרויקטים, אבל היא מעוותת באופן מסוים את הדו"חות. על פי גישה זו, רק אחרי סיום הפרויקט כולו, ורק אחרי שהלקוח בדק ואישר שהפרויקט הושלם לשביעות רצונו, ורק לאחר שהתמורה לחברה הובטחה או שיש סבירות גבוה שהיא תשולם – רק אז יכולה החברה להכיר בהכנסה.

בדרך הזו החברה בעצם דוחה את כל ההכנסות וההוצאות של הפרויקט עד ליום ההשלמה. השיטה הזו, הנקראת שיטת העבודות הגמורות, אמנם יותר שמרנית, אבל פוגעת בהקבלה בין ההוצאות להכנסות, ואינה מספקת את תמונת המצב האמיתית על החברה. אחרי הכול, יכול להיות פרויקט, שלצורך הדוגמה נמשך שנתיים, ולמרות שהוא רווחי מאוד, במשך שנתיים רצופות החברה לא יכולה להכיר בהכנסות ורווחים ממנו. ולכן, רוב החברות המבצעות פרויקטים עובדות בשיטת קצב התקדמות העבודות, שמאפשרת להן להכיר בפרויקט על פי שיעור ההשלמה שלו.

על פי שיטת קצב התקדמות העבודות, בכל רבעון החברה צריכה להעריך את שיעור ההשלמה של הפרויקט, הנקבע לרוב על פי העלויות בפועל ביחס לסך כל העלויות בפרויקט (עלויות בפועל בנוסף לעלויות הצפויות). בכל רבעון מחשבת החברה מחדש את הרווח הכולל הצפוי מהפרויקט, שהוא ההכנסות החזויות פחות העלויות הכוללות (שוב, העלויות בפועל והעלויות הצפויות). שיעור ההשלמה המוכפל ברווח הכולל, נותן את הרווח עד לסוף הרבעון המדובר, וכשמפחיתים מהרווח הזה את התוצאה שהתקבלה ברבעון הקודם, מקבלים את הרווח ברבעון המדווח.

כדי להמחיש, נניח שהרווח הכולל של פרויקט הוא 10 מיליון שקל, והחברה נמצאת בשיעור השלמה של 50% – המשמעות היא שהיא יכולה להכיר ברווח מצטבר עד כה של 5 מיליון שקל. אם בתקופת הדיווח הקודמת (ברבעון הקודם) שיעור ההשלמה היה 40%, והרווח הצפוי הכולל היה 9 מיליון שקל (שונה מכיוון שכל הזמן יש תזוזות בעלויות), אזי הרווח המצטבר עד לרבעון הקודם היה 3.6 מיליון שקל (40% של 9 מיליון שקל), וזה אומר שברבעון האחרון הרווח שניתן להכיר בו הוא 1.4 מיליון שקל (5 מיליון שקל פחות 3.6 מיליון שקל).

מעט מסובך, אבל הטכניקה היא העניין הפחות חשוב. מה שחשוב הוא שהכול מתבסס על אומדנים והערכות, ומי יודע באמת להעריך את העלויות הצפויות, במיוחד כשמדובר בפרויקטים ארוכים, ומי יודע להעריך את שיעור ההשלמה בצורה ברורה. ובכן, מגל לא יודעת לעשות את זה כמו שצריך, ועל רקע זה עוברת החברה לדווח בפרויקטים באפריקה על פי שיטת העבודות הגמורות – שיטה שמרנית ובטוחה יותר, שעשויה להגביל סוף סוף את הליברליות יוצאת הדופן של מגל.

פריורטק האם של קמטק לא רושמת את הוצאות הפיתוח של קמטק – למה, וכמה היא מרוויחה מכך? (הטור התפרסם ב"גלובס")

עלויות מו"פ היו תמיד עניין חשבונאי מתסכל. מצד אחד, הן סוג של נכס, כמו השקעה, כמו רכישת מכונה שהתוצרים שלה נמשכים על פני שנים. חברה שמשקיעה במו"פ אמורה ליהנות מפירות ההשקעה הזו בטווח של מספר שנים קדימה. מאחר שהחשבונאות מעוניינת שתהיה הקבלה נאותה בין הכנסות להוצאות, יש טכניקה מסוימת להכיר את ההשקעה שנעשתה במו"פ על פני השנים בהן המו"פ הזה ייצר הכנסות. הדבר עוד מסתבך כשמתערבבים בו יחסי חברה בת וחברה אם.

לפריורטק הנסחרת בבורסה בתל אביב, והעוסקת דרך מספר חברות בנות בתחום המעגלים המודפסים, יש חברה בת מרכזית (64%) בשם קמטק, הנסחרת בוול סטריט ובבורסה בתל אביב.

החברה הבת, המייצרת מערכות בדיקה למעגלים מודפסים ומערכות בדיקה לתעשיית השבבים, עורכת את דו"חותיה לפי התקינה האמריקנית, ואילו פריורטק עורכת את דו"חותיה לפי התקינה הבינלאומית.

לקמטק יש עלויות פיתוח, אותן היא רושמת כהוצאה שוטפת, אבל בתרגום לתקינה הבינלאומית ההוצאות האלו נעלמות, ופריוריטק בעצם מרוויחה את כל ההפרש. זה מעט מוזר, שלאותה חברה יהיו מעין שני דו"חות שונים. זה מעט מוזר שכך ההוצאה נעלמת, ואולי זה מסביר את ההבהרה שהעבירה קמטק לבורסה.

קמטק מסרה כי בדו"חות הרבעון הראשון של פריורטק (אגב, למה ההבהרה לא הגיעה מפריורטק?) יושם תקן חשבונאות מספר 30 של המוסד לתקינה חשבונאית (השקול לתקן בינלאומי 38IAS) המטפל בנכסים לא מוחשיים, ולפיו הוונו עלויות פיתוח בסך של כ-4.3 מיליון שקל. בהבהרה אחרת, אגב, מסבירה קמטק, כי לפריורטק מלאי לטווח ארוך שמגיע מהמאזן של קמטק עצמה (על המלאי לטווח ארוך של קמטק כתבתי לפני כחודשיים).

על כל פנים, ה-4.3 מיליון שקל שהוונו בדו"חות של פריורטק (ונרשמו כהוצאה בדו"חות קמטק) הם רק קצה הקרחון. כשחוזרים לדו"חות 2008 מוצאים את המשפט הבא: "הרכוש האחר ביום 31 בדצמבר 2008 הסתכם בסך של 58.9 מיליון שקל לעומת סך של 42.2 מיליון שקל ביום 31 בדצמבר 2007. עיקר הגידול ביום 31 בדצמבר 2008 נובע מהיוון הוצאות פיתוח. עיקר השינוי נובע מהיוון הוצאות פיתוח בקמטק בסך של 13.2 מיליון שקל".

למעשה, היוון עלויות הפיתוח (כפי שמוצג בביאור לדו"חות הכספיים) הסתכם ב-2008 בכ-20 מיליון שקל. הרוב כאמור מגיע מקמטק, והיתר מהחברות הבנות הנוספות של פריורטק. מול ההיוון הזה יש גם הפחתה שוטפת של עלויות הפיתוח (על פני אורך החיים המוערך שלו), כאשר בשנת 2008 הסתכמה ההפחתה ב-4.8 מיליון שקל. ההיוון ומנגד ההפחתה העמידו את סעיף עלויות פיתוח המוצרים (תת סעיף של רכוש אחר) בסוף 2008 על 51.4 מיליון שקל. הסכום הזה היה נעלם אם החברה הייתה מדווחת על פי התקינה האמריקנית, או לחילופין אם התקינה המקומית הייתה ממשיכה להיות השולטת (ולא התקינה הבינלאומית).

הסכום המכובד הזה, שחלק מרכזי ממנו מגיע מקמטק, מהווה כ-22% מההון של החברה המסתכם ב-236.3 מיליון שקל. מעבר לכך, אם לוקחים בחשבון גם את המוניטין שרשום במאזן פריורטק, אז מגיעים לסך-הכול רכוש אחר של 58.6 מיליון שקל, ואז כבר מדובר על רבע מההון העצמי שמושתת על נכסים לא מוחשיים.

ימשיכו לייצר הפסדים

אבל הסכום הזה כשלעצמו לא מסביר את הפער הענק בין שווי השוק, 76 מיליון שקל, לבין ההון העצמי שלה, כ-242 מיליון שקל (נכון לסוף הרבעון הראשון). לא בגלל הרכוש האחר לבדו נסחרת החברה ב-166 מיליון שקל מתחת להון העצמי.

הרכוש האחר לצד המוניטין מסביר לכל היותר 58 מיליון שקל מהפער, את השאר מסבירים ככל הנראה סעיפים מוחשיים בדו"חות שהשוק לוקח עליהם דיסקאונט מלא, לקוחות ועוד, לצד הערכות כי החברה, ובעיקר החברה הבת קמטק, ימשיכו לייצר הפסדים