מעודכן ל-04/2022

יותר ויותר מבוגרים מגלים שהבית שבו הם מתגוררים כבר אינו מתאים לצורכיהם. מדובר בדרך כלל על בני זוג בשנות ה-60 לחייהם שכבר לא זקוקים לבית גדול אחרי שהילדים עזבו את הקן. השטח שעומד לרשותם גדול מדי ומיותר, יש הרבה דברים שדורשים תחזוקה, ויש בלאי טבעי.

גם אין סיבה בגיל המבוגר לגור בבית שדורש הרבה תחזוקה. לכך נוספות צרות כמו מדרגות, כי בגיל מסוים נהיה קשה יותר ויותר לגור בקומה שלישית בלי מעלית. מנגד, הם עדיין לא מאוד מבוגרים בשביל להמיר את המגורים העצמאיים למגורים בדיור מוגן, למשל.

לכן, אם בעבר הם השתייכו לקבוצת משפרי הדיור – רכשו דירות גדולות יותר, מרווחות יותר, הרי בגילאים המבוגרים יותר הם מעדיפים לצמצם את שטח הדירה. אגב, זה לא אומר בהכרח שהדירה פחות טובה או פחות יקרה, זה תלוי כמובן באזור.

ואכן, בגיל הזה לרבים כבר יש גם כסף בצד וזה מאפשר להם לקנות דירות באזורים יותר מבוקשים וקרובים לעבודה או למתחמי בילוי. לדוגמה, מרכז תל אביב נהנה בעשור האחרון מנהירה של מבוגרים שרוצים להיות קרובים למרכזי הבילוי – תיאטרון, מוזיאון, בתי קולנוע ועוד.

פלח של חברות הנדל"ן

גם חברות הנדל"ן שמו לב לפלח שוק זה, שלרוב מבוסס יותר וגם נחסכות ממנו ההוצאות על הילדים, כך שיש להם כסף לעבור לדירה שמתאימה להם יותר ובאזור מתאים יותר.

על פי סקרי שוק, המבוגרים שרוצים לעזוב את ביתם הגדול עושים זאת מכמה סיבות – ראשית, הם לא רוצים מדרגות, אלא דיור שטוח, וכן מטבח גדול ופינת אוכל גדולה, עם חצר מרווחת כשמדובר בדירת גן, או מרפסת אם מדובר בדירה רגילה או פנטהאוז. הם גם לא מתלהבים משיפוצים. רבים מהזוגות האלו גרו בבתים צמודי קרקע ורוצים להישאר או לעבור למרכז לסביבת מגורים תומכת. סיבה אחרת, מלבד הקיצוץ בעלויות השוטפות, היא ההבנה שעכשיו זה הזמן שלהם לדאוג לעצמם ולצרכים שלהם ולא לדאוג לאחרים.

רבים כאמור מעוניינים לעבור לתל אביב, אבל באזור המרכז גם רמת גן וגבעתיים מבוקשות. התופעה מוכרת גם במטרופולינים אחרים, כגון אנשים עוברים מהיישובים הקטנים שליד באר שבע אל העיר הגדולה, במקום לטפל בבריכה ובגינות הם נהנים מאזור מבוקש ליד מרכזי קניות ובילוי.

מרבית מצמצמי הדיור לא נעזרים במשכנתא, ומממנים את הדירה החדשה ממכירת הבית הישן או מחסכונות. הם גם משקיעים בעיצוב ובריהוט יותר. כאשר הם עושים את הצעד של מעבר לדירה חדשה וקטנה יותר, הם כמעט אף פעם לא יעבירו אליה את הריהוט ששימש אותם בבית הגדול, מלבד פריטים סנטימנטליים מסוימים, אלא יעדיפו להחליפו בפריטים חדשים. פעמים רבות הם מבקשים לשנות את חלוקת החדרים בתוך שטח הדירה, כך שיהיו בה פחות חדרים אבל יותר גדולים ומרווחים. את החדרים שהם בוחרים להשאיר הם מייעדים לחדר שינה זוגי גדול, או לשני חדרי שינה נפרדים למי שמעדיפים לישון בנפרד, וכמובן לסלון, כך שיוכלו לארח בו בנוחות. החדרים האחרים בדירה החדשה משמשים לרוב כחדרי משחקים לנכדים וגם כחדרי עבודה.

למרות הבית החדש, והיתרונות שהוא מביא עימו, צריך להביא בחשבון שהמעבר מהבית הגדול כרוך לעתים בכל זאת בקשיי הסתגלות, בעיקר למי שבחרו לעבור מבית גדול, רחב ידיים, פרטי וצמוד קרקע, לדירה בבניין משותף עם שכנים מסביב.

תגובות הילדים

תגובות הילדים למהלך של הוריהם מעורבות. יש כאלה שמאוכזבים שההורים עוזבים את המקום שהכירו כל השנים, יש כאלו ששמחים, יש כאלו שאפילו מרוויחים מכך שההורים עוברים למקומות קרובים יותר לאלו שבהם הם גרים בשכירות.

עודף כסף

יתרון גדול של רבים מצמצמי הדיור הוא שהם נותרים עם עודף, כי הדירה קטנה יותר, דורשת פחות תחזוקה ובעלת פחות אלמנטים יקרים. ובלי המשכנתא ועם ההון העצמי מהדירה הנמכרת זה יכול להיות נכון יותר וכלכלי יותר גם לתקופת הפנסיה.

למי מתאימות דירות 2 חדרים והאם כדאי להשקיע

ג'ואי ברגשטיין, מנכ"ל סברה ואובלה הנכנס – צילום: יח"צ סברה

ברגשטיין יחליף בתפקידו בחברות הסלטים והמטבלים את תומר הרפז שהודיע לאחרונה על יציאתו לשנת חופש מעבודתו בקבוצה ■ את שנת 2020 סיימה סברה עם הכנסות של 1.3 מיליארד שקל, ואובלה – עם הכנסות של 163 מיליון שקל

קבוצת שטראוס הודיעה היום על מינויו של ג'ואי ברגשטיין לנשיא ומנכ"ל חברות הסלטים והמטבלים הבינלאומיות סברה ואובלה. ברגשטיין ייכנס לתפקידו בתחילת חודש אוגוסט 2021 ויחליף את תומר הרפז שהודיע לאחרונה על רצונו לקחת שנת חופש לאחר 3 שנים בתפקיד ו-11 שנים בקבוצת שטראוס.

ברגשטיין מגיע לקבוצת שטראוס מחברת מוצרי הניקיון וההיגיינה הידידותיים לסביבה seventh generation, שהיא חברת בת בבעלות מלאה של יוניליוור. הוא הצטרף ל -seventh generation בשנת 2011 ומונה למנכ"ל בשנת 2017. מאז מינויו הוביל את הארגון בהצלחה רבה, הכפיל את הכנסות החברה והרחיב את פעילותה ליותר מ -30 מדינות, במקביל בנה לחברה מוניטין של מובילה בתחום הקיימות. ברגשטיין, בוגר בית הספר למנהל עסקים מאוניברסיטת מערב אונטריו, החל את דרכו המקצועית בקבוצת פרוקטר אנד גמבל, ולאחר מכן כיהן בתפקידים בכירים בחברת המשקאות מולסון (Molson Coors Beverage Company), ובחברת דיאג'ו (Diageo).

החברות סברה ואובלה שבבעלות משותפת של קבוצת שטראוס ופפסיקו, מפתחות, מייצרות, מוכרות, משווקות ומפיצות מטבלים וממרחים מצוננים מבוססי צמחים (plant-based) בריאים, טעימים ובמחיר שווה לכל נפש, ופועלים בשווקים שמחפשים פתרונות למזון בר קיימא טוב יותר. "סברה" פועלת בארה"ב ובקנדה, ו"אובלה" במקסיקו, אוסטרליה, ניו זילנד ומערב אירופה. פעילות סברה ופעילות אובלה מתבצעות באמצעות מיזם בשליטה משותפת של הקבוצה ושל פפסיקו – 50% כל אחת. סברה סיימה את שנת 2020 עם הכנסות של 1.3 מיליארד שקל, ואובלה סיימה את 2020 עם הכנסות של 163 מיליון שקל.

גיורא בר-דעה, נשיא ומנכ"ל קבוצת שטראוס, מסר: "אנו מקבלים בברכה את ג'ואי המצטרף למסע המרתק של סברה. כמנהל מחולל שינוי בתפקידיו הקודמים ובמיוחד בתפקידו האחרון כמנכ"ל seventh generation, אני משוכנע שג'ואי יוביל את סברה ואובלה להמשך צמיחה והתפתחות תוך שהוא משלב בין מחויבותו לקיימות, אחריות חברתית ותזונה בריאה ומאוזנת. זוהי הזדמנות נוספת מבחינתי להודות לתומר על תרומתו יוצאת הדופן לחברה ועל מנהיגותו כמנכ"ל בשלוש השנים האחרונות".

ג'ואי ברגשטיין עצמו אמר: "הפורטפוליו של סברה נמצא באופן טבעי במפגש בין 'מזון טוב יותר' וקיימות, שני תחומי תשוקה אישיים שלי. בהסתמך על ההצלחה המדהימה של החברה, יש לנו הזדמנות עצומה לספק את רצונם של אנשים במאכלים טעימים ונגישים, תוך כדי הובלת עתיד מקיים יותר. כחובב ותיק של מוצרי סברה, אני מצפה לעבוד עם צוות מעולה, כדי לגדל את אחד ממותגי המזון מבוססי הצמחים המובילים בעולם".

שטראוס: מנכ"ל סברה-אובלה תומר הרפז פורש מתפקידו

חברי הנהלת איירון סורס – צילום: אדם פרימר

החברה הממוזגת תחל להיסחר היום – 29 ביוני 2021 – בבורסה לניירות ערך בניו יורק, תחת הסימון “IS” ■ העסקה תכלול מרכיב של 2.15 מיליארד דולר במזומן, הכולל השקעה פרטית של 1.3 מיליארד דולר, בנוסף לכספי  הנאמנות של TBA

חברת איירונסורס, שפיתחה פלטפורמה מקיפה למפתחי משחקים ואפליקציות – המאפשרת להפוך את האפליקציות שלהם לעסקים מצליחים, וחברת הספאק- Thoma Bravo Advantage, מודיעות היום על השלמת המיזוג בין החברות. איירונסורס תחל להיסחר בבורסה לניירות ערך בניו יורק ב-29 ביוני 2021, תחת הסימול “IS”. כפי שהודיעו בעבר, בעלי המניות של Thoma Bravo Advantage אישרו את העסקה באסיפה הכללית המיוחדת שהתקיימה ב-22 ביוני 2021.

העסקה תכלול מרכיב של 2.15 מיליארד דולר במזומן, הכולל  PIPE (השקעה פרטית) של 1.3 מיליארד דולר בנוסף לכספי  הנאמנות של TBA. עם השלמת העסקה, איירונסורס קיבלה לקופתה כ- 660 מיליון דולר במזומן  (אחרי תשלום הוצאות העסקה). תומר בר זאב, מנכ״ל ומייסד שותף, וצוות המייסדים של החברה ימשיכו להוביל את החברה הממוזגת. אורלנדו בראבו, נשיא מועצת המנהלים של Thoma Bravo Advantage, ומייסד ושותף מנהל בקרן תומא בראבו יצטרף למועצת המנהלים של איירונסורס לאחר המיזוג.

הנהלת איירונסורס תצלצל בפעמון של ה NYSE  בשעה 1630 שעון ישראל, ב-29 ביוני 2021.

תומר בר זאב, מנכ״ל ומייסד שותף של איירונסורס, מסר: ״היום הוא צעד חשוב עבור איירונסורס כפלטפורמה גלובלית מובילה עבור מפתחי אפליקציות ומשחקים, ואנו נרגשים להיכנס לשווקים הציבוריים ולהמשיך ולקדם את הפלטפורמה והחזון שלנ. אנחנו גאים להגיע להישג זה המהווה עדות לעוצמתה של הפלטפורמה שלנו. אני מודה לכל הצוות המוכשר של  איירונסורס על העבודה הקשה שלהם, אשר הובילה אותנו לנקודה המשמעותית הזאת, ועל התמיכה הבלתי מסויגת של המשקיעים הקיימים והחדשים שלנו”.

אורלנדו בראבו, נשיא מועצת המנהלים של Thoma Bravo Advantage, ומייסד ושותף מנהל בקרן תומא בראבו, אמר: ״איירונסורס משקפת הזדמנות השקעה מאוד אטרקטיבית, בשל השילוב הייחודי שלה – של גודל, קצב צמיחה ושולי רווח גבוהים. הפלטפורמה של החברה היא אחת הפופולריות בשוק האפליקציות, ולצוות של איירונסורס רקורד מוכח של פיתוח מוצרים חדשניים, המספק ערך מוסף משמעותי עבור בסיס לקוחותיה ההולך וגדל. אני נרגש לחבור לתומר ולצוות המוכשר של איירונסורס".

שלמה דברת, שותף מייסד של ויולה ונצ'רס וממשקיעה הראשונים של החברה, ציין: "היום אנחנו זוכים להיות שותפים להנפקה הגדולה בתולדות ישראל, של לא פחות מדקהקורן ישראלי. הייתה לנו זכות אדירה להצטרף למסע הזה עוד מימיה הראשונים של החברה. הפיכתה של איירונסורס לחברה ציבורית תביא ערך משמעותי, לא רק להמשך צמיחת החברה עצמה אלא גם לכלכלה הישראלית, בהגדלת התעסוקה ובניית שכבה חדשה של חברות טכנולוגיה ישראליות בקנה מידה גלובלי".

CVC רכשה רבע מאיירון סורס ב-450 מיליון שקל

מרב קליפר פרץ סמנכ"לית שיווק בביטוח ישיר – צילום: סיוון פרג'

אם הטיפול יתעכב מעבר לכך, יקבל המבוטח 100 שקלים לכל יום נוסף

חברת ביטוח ישיר ממשיכה במהפכת השירות ומודיעה כי מבוטחים שמעוניינים לתקן את רכבם, יקבלו אותו בחזרה תוך 3 ימים לכל היותר מרגע הכניסה למוסך. עוד מבטיחים בחברה כי במקרה שהטיפו יתארך והחברה לא תעמוד בהתחייבות, יקבלו הלקוחות פיצוי בסך 100 שקלים בגין כל יום עיכוב. השירות יינתן עבור תיקונים שיתבצעו במוסכים נבחרים החל ב-1 ביולי 2021.

לטענת ביטוח ישיר, זו החברה הראשונה בשוק ביטוחי הרכב המקומי המספקת את השירות בהתחייבות למשך זמן קצר שכזה.

חדש בביטוח ישיר: חיישן שמזהה תאונת דרכים בזמן אמת

חברת אדם מילוא תמיין את הנערות המועמדות לשירות בצה"ל וקינן שפי תמיין את הנערים ■ מרבית המיונים יבוצעו בצורה מקוונת

החברות הזוכות במכרז שניהלה יחידת סגן ראש מנה״ר לרכש שירותים לצה״ל ולמשרד הביטחון, הן חברות ההשמה ׳אדם מילא׳ ו׳קינן שפי׳ – שיבצעו את מיוני אוכלוסיות המועמדים והמועמדות לשירות ביטחון (מלש״בים ומלש״בים); חברת אדם מילוא תמיין את הנערות המועמדות לשירות בצה"ל וקינן שפי תמיין את הנערים. מרבית המיונים יבוצעו באופן מקוון, למעט באוכלוסיות מסוימות שימשיכו לעבור את המיונים באופן פרונטלי ב-4 מרכזים בארץ. החברות יהיו אחראיות על תפעול יום המא״ה (מיון, איתור, השמה),  מול מעריכים ומועמדים, ייתנו מענה ותמיכה תקשובית, מערכות מידע ומבחנים, תשתיות פיזיות לקבלת חלק מהמועמדים למיון באתר הספק , ביצוע שוטף של התאמות ושינויים במערכת המיון בהתאם לדרישות צה״ל ועוד.

יום המא״ה הינו פרויקט הדגל של צה״ל בנושא מיון, איתור והתאמת מועמדים לשירות ביטחון. מטרתו היא להעמיק את ההיכרות עם המועמד כדי לדייק את תהליך השיבוץ ומיצוי הפוטנציאל של מועמדים לשירות ביטחון בצה״ל. במסגרת יום המיון נבחנות מגוון יכולות הרלוונטיות למקצועות שונים בצבא. יום המא"ה מיושם בהצלחה כבר מספר שנים על אוכלוסיית המועמדות לשירות ביטחוני וכעת לאחר עבודת מטה, בהובלת אכ"א בצה״ל ומנה"ר, הוחלט להרחיבו גם לאוכלוסיית המלש״בים.

סימנים של התאוששות: 70 אחוז מהחברות חזרו לגייס עובדים

ועדת האכיפה המנהלית קנסה את החברה ששיווקה וגייסה הון עבור מיזמים של חברות קשורות, ובהם שני פרויקטים בתחום הקנאביס בארצות הברית

ועדת האכיפה המנהלית, בראשות השופטת בדימוס ד"ר בלהה כהנא, וחברות הרכב הוועדה ד"ר מורן אופיר ועו"ד יעל דקל-שפריר, אישרה הסדר אכיפה מנהלי, בין רשות ניירות ערך לבין חברת 'אקולנד' המקום שלך בטבע בע"מ.

מדובר בחברה פרטית אשר במועדים הרלוונטיים שיווקה וגייסה הון עבור מיזמים של חברות קשורות, ובין השאר עבור שני מיזמים בתחום הקנאביס בארצות הברית. במשך חודשים אחדים, בתקופה שבין מאי 2018 עד יוני 2019, פרסמה החברה באתר real-invest פרסומים שכללו התייחסות לנתונים כספיים של תשואה מוערכת צפויה.

בנוסף, הציגה החברה למשקיעים פוטנציאליים ואף שלחה להם בדואר אלקטרוני מצגת עסקית הכוללת נתונים כספיים בדבר עלויות והוצאות תפעוליות, הכנסות, רווחים צפויים ותשואות. במסגרת ההסדר הודתה החברה בביצוע של שתי הפרות של הצעת ניירות ערך ללא תשקיף  ליותר מ-35 ניצעים בשנה. החברה הודתה במסגרת ההסדר בכל העובדות ובביצוע ההפרות המיוחסות לה. בגין אלו הוטל על החברה עיצום כספי בפועל בסכום של 350 אלף שקל.

ההסדר נכרת בהתאם למדיניות האכיפה של רשות ניירות ערך לעידוד כריתת הסדרי אכיפה בשלבים מוקדים של ההליך, תוך הטלת סנקציות התואמות את חומרת ההפרה, במטרה לייעל את הליך האכיפה המנהלי ולייצר הרתעה.

הבירור המנהלי בתיק זה בוצע על ידי מחלקת מודיעין, חקירות ובקרת מסחר של הרשות, הסדר זה נוהל על ידי עו"ד ורד סלומון ממחלקת אכיפה מנהלית ברשות ניירות ערך.

על פי הסדר האכיפה שנכרת בין הצדדים, בין החודשים מאי 2018 עד יוני 2019, הציעה החברה לציבור ניירות ערך תוך אי עמידה בתנאי הפטורים הקבועים בסעיפים 15א(א)(1) ו-15א(א)(4) וזאת בקשר עם שני מיזמי נדל"ן, שבמסגרת כל אחד נרכשה חווה חקלאית לגידול קנאביס בארצות הברית.

ההפרה הראשונה הייתה פרסום המיזמים באתר real-invest בקטגוריית Top 10 וכן פרסום באנרים ברשתות החברתיות, כאשר פרסומים אלה כללו התייחסות לתשואה שנתית צפויה.

ההפרה השנייה הייתה הצגת מצגת עסקית אשר כוללת נתונים מפורטים בדבר עלויות והוצאות תפעוליות של המיזמים, וכן מידע על הכנסות, רווחים צפויים ותשואות למאות משקיעים פוטנציאליים במסגרת פגישה ולאחר מכן משלוח המצגת למשקיעים בדואר אלקטרוני.

המידע המפורט לעיל חרג מגדר חריג הפרסום הכללי שבסעיף 15א(א)(4). זאת מאחר ומכלול הנתונים שפורסמו במסגרת ההצעה כללו מידע אשר יכול להוביל למסקנה על פרטי ההצעה, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם חריג הפרסום הכללי, וחורג ממתן מידע כללי על החברה, על תחום הפעילות, סוג המוצר ובעלי התפקידים במיזם. בנוסף, המידע כלל נתונים פיננסיים שנאסרו במפורש בדין ובעמדת סגל הרשות שפורסמה בנדון.

במסגרת ההסדר הודתה החברה בביצוע שתי הפרשות של הצעת ניירות ערך לציבור ללא תשקיף שרשות ניירות ערך התירה פרסומו, ליותר מ-35 ניצעים בשנה; וכי בכך ביצעה הפרה מנהלית לפיה הפרה את הוראות סעיף 15א(א)(1) וסעיף 15א(א)(4) לחוק ניירות ערך.

הודו ולקחו אחריות

הרכב ועדת האכיפה המנהלית אישר את ההסדר וקבע כי הפרת הכללים הנוגעים להצעת ניירות ערך לציבור, כפי שאירע במקרה זה, פוגעת בעקרון הגילוי הנאות שהוא מעקרונות היסוד של חוק ניירות ערך.

עוד ציינה הוועדה בהחלטתה כי ממצאי הבירור המנהלי, שעליהם לא חלקה המשיבה, מעידים על התקיימות היסודות העובדתיים וכן על התקיימותו של יסוד נפשי של רשלנות החל מחודש מאי 2018 ועד סוף יוני 2019, שכן על אף מודעות חלק מנושאי המשרה לעמדת הסגל שפורסמה, לא היה גורם בחברה שהתריע על הפרסום האסור.

לעניין השיקולים בבחינת ההסדר ציינה הוועדה בין היתר, כי החברה הודתה בשלב מוקדם של ההליך באופן מלא במיוחס לה ונטלה אחריות וכן כי החברה לא ביצעה מכירה בפועל ליותר מ- 35 משקיעים.

פרנק שמשמשת כמנכ"לית הקרן לידידות, היא בעלת ניסיון ניהולי במגזר הציבורי, במשרדי ראש הממשלה והאוצר, וכן צברה ניסיון בינ״ל רב במגזר השלישי ובמגזר הפרטי

מינוי נוסף במשרדי הממשלה: שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, ח"כ מרב מיכאלי, הודיעה היום (ב') על מינויה של מיכל פרנק לתפקיד מנכ"לית משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.

פרנק בעלת ניסיון ניהולי משמעותי במגזר הציבורי, במשרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר, ובעלת ניסיון בינ״ל רב במגזר השלישי כמו גם במגזר הפרטי.

פרנק משמשת כמנכ"לית הקרן לידידות, ושימשה בעבר כמנכ״לית ג׳וינט חבר המדינות. כסמנכ"לית פנים, תכנון ופיתוח במשרד ראש הממשלה, פיתחה מומחיות בניהול פרויקטים בין-משרדיים ועבדה עם רשויות ביצוע, חברות ורשויות מקומיות.

כמו כן, כיועצת למנהל רשות החברות הממשלתית במשרד האוצר, צברה ניסיון רב בעבודה עם חברות ממשלתיות, ליוותה הליכים רבים של שינויים מבניים בחברות בתחום התחבורה, ושימשה כחברת דירקטוריון בחברות תשתיות. בשנים האחרונות התמקדה בעבודה הומניטרית בדגש על פעילות למען אוכלוסיות מוחלשות וחיזוק הפריפריה.

על פי השכלתה, מיכל פרנק היא עורכת דין בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל עסקים, שניהם בהצטיינות, מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

מנכ"ל משרד התחבורה עופר מלכה פורש

במסגרת מגמת שיפור השירות לנכים, משרד הביטחון ישיק בחודש יולי מערכת ממוחשבת לזימון תורים

משרד הביטחון ממשיך בפעולות לשיפור והנגשת השירות לציבור נכי צה"ל המוכרים והנמצאים בתהליכי הכרה. ביום רביעי הקרוב – 30.6.2021 – ייפתחו מחדש לקבלת קהל שבעת מחוזות אגף השיקום ברחבי הארץ.

במהלך משבר הקורונה קיבלו המחוזות מוזמנים בתאום מראש וכעת הם נפתחים מחדש בשעות קבלת הקהל הקבועות: ימי ב' ו-ה' בין 8:00-13:00 וימי ד' בין 15:00-18:00. באגף השיקום ממליצים לזכאים להגיע בתיאום תור מראש במוקד הטלפוני או באזור האישי באתר האינטרנט. זאת על מנת להימנע מהמתנה בתור.

במסגרת מגמת שיפור השירות לנכים, תושק בחודש יולי מערכת ממוחשבת לקביעת תורים. המערכת תפעל תחילה במחוז רחובות ועם סיום תקופת הרצה בת כמה שבועות תורחב בהדרגה לכלל מחוזות השיקום ברחבי הארץ.

פרטים נוספים מתפרסמים באתר האינטרנט של אגף השיקום.

מונה צוות לעדכון קריטריונים לקביעת דרגת נכות עקב פוסט טראומה

יהודה בר אור הורשע בסיכול הפחתת תעריפי נסיעה מנתב"ג ב-31% ויוחסה לו עבירה על חוק התחרות■  עונשו הוקל בשל נסיבות אישיות

שופטת בית המשפט המחוזי בי-ם, חנה מרים לומפ, גזרה אמש (27.6.2021) את עונשו של מר יהודה בר אור, יו"ר איגוד נהגי המונית הארצי, והטילה עליו 3 חודשי עבודות שירות, בעקבות הרשעתו בהמלצה על קו פעולה של איגוד עסקי, וזאת לאחר חקירה של רשות התחרות משנת 2017. מלבד זאת ישלם בר אור קנס על סך 25 אלף שקלים והאיגוד יישא בקנס של 60 אלף שקלים.

על פי הכרעת הדין, לאחר פרסום תוצאות מכרז רשות שדות התעופה, שבו זכו חברת Gett ותחנת מוניות הדר-לוד שהציעו מתן הנחה של 31% לנסיעות מנתב"ג, קרא בר אור לנהגי המוניות שלא לשתף פעולה עם תוצאות המכרז ולא לתת הנחה של 31%. בר אור עשה זאת באמצעות ראיונות בתקשורת, הודעות שנשלחו לחברי האיגוד ומודעה שנשלחה לתחנות המוניות.

עונשו של בר-אור הוקל על רקע נסיבות אישיות מורכבות.

כתב האישום הוגש בדצמבר 2017 לאחר חקירת מחלקת החקירות של רשות התחרות נפתחה מיד לאחר התבטאויותיו של בר אור במאי 2017.

את הרשות ייצג בתיק עוה"ד עפר מעוז.

מכריזים מלחמה: נהגי המוניות זועמים על הפעלת ההסעות החינמיות בשבת

הפטור חל עד כה על משלוחים בגובה 22 אירו, אך מעתה כל חבילה בכל ערך ומשקל הנשלחת למדינות האיחוד – תחויב בתשלום מע"מ ■ בישראל, נשיא איגוד לשכות המסחר קורא לשר האוצר ללכת בעקבות האיחוד האירופי: "ביטול הפטור ממע"מ משמעותו ביטול האפליה מול עשרות אלפי עסקים קטנים ובינוניים הנאבקים על קיומם"

על פי החלטת האיחוד האירופי, החל מה-1.7.2021 יבוטל הפטור ממע"מ ברכישות מקוונות באיחוד האירופי. הפטור ממע"מ עמד עד כה על משלוחים בגובה 22 אירו, וכעת יבוטל כליל. כך, חבילה בכל ערך ומשקל הנשלחת למדינות האיחוד האירופי תהיה מחויבת בתשלום מע"מ. יצוין כי בישראל הפטור הוא על משלוחים בעלות של כמעט פי שלושה – 75 דולר.

באיחוד האירופי העלו שני נימוקים לביטול הפטור: הראשון, ההפסדים הכספיים שנגרמו לכלכלות האיחוד, כתוצאה מאי גביית המע"מ; השני, חוסר השוויון ואפליית העסקים המקומיים לעומת עסקים שאינם מהאיחוד הפטורים מתשלום מע"מ.

יש לציין כי החלוצה בביטול הפטור ממע"מ ברכישות מקוונות הייתה אוסטרליה, שם גובש מודל גבייה מבוסס שהוחל כבר ב-1.7.2018.

באיחוד קבעו מודל גבייה שעל פיו הספק הוא האחראי לתשלום המע"מ. כל ספק חייב להירשם באמצעות ישות משפטית באירופה במערכת המע"מ האירופית. אין אפשרות שחבילה תיכנס לאירופה אם היא אינה מנוטרת דרך המערכת באופן שמבטיח שהמע"מ בגינה שולם. לצורך כך, האיחוד פיתח מערכת בשם Import One stop shop (IOSS) שתתחיל לפעול ב-1.7.2021, המספקת מענה לדיווח על מכירות מרחוק של סחורות המיובאות ממדינות מעבר לגבולות האיחוד האירופי – ללקוחות באיחוד האירופי, עד לשווי של 150 אירו.

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, קורא לשר האוצר ליברמן לאמץ את החלטת האיחוד האירופי ולאפשר לעסקים המקומיים להתחרות באופן שווה מול ספקים זרים מחו"ל.

בהתאם לנתוני 2020, היקף הצריכה הפרטית עמד בשנת 2019 על 762 מיליארד שקל, ובשנת 2020 על 690 מיליארד שקל. על פי הערכת איגוד לשכות המסחר, אובדן המע"מ אשר לא נגבה עבור חבילות שערכן עד 75$ עמד על טווח של כ- 1.7 מיליארד שקל בשנת 2018 וצפוי להגיע לפחות לכ-3 מיליארד שקל בשנת 2022; וזאת ללא שמביאים בחשבון הפסד הכנסות שמקורו בחיסול עסקים וצמצום הכנסתם בישראל, ואת העלות של הפסד מקומות עבודה.

"אחד הדברים המופרכים והשגויים"

"יש לתעל כוח קנייה זה למגזר העסקי בישראל ולא לספקים זרים בחו"ל", אמר עו"ד לין. "שוק ענק של למעלה מחצי מיליארד תושבים מאמץ מודל זה, קל וחומר שמדינת ישראל תיישר קו עם שוק זה". לדבריו: "הפטור ממע"מ ביבוא אישי מספקים זרים שניתן היום בישראל הוא עידוד ברור ומודע של הממשלה שלא לרכוש מוצרים בישראל. הפטור הזה הוא אחד הדברים המופרכים והשגויים ביותר שנעשו בתולדות הכלכלה בישראל. מדיניות זו מעמידה חלק גדול מהמגזר העסקי בישראל בנחיתות מול ספקי חוץ. היא פוגעת בעשרות אלפי עסקים הנאבקים קשה כדי לשרוד. יש כאן פגיעה בהכנסות המדינה ופגיעה בצמיחה של עסקים.

"הפטור ממע"מ ביבוא אישי לא פוגע רק במסחר", הוא אומר; "הוא פוגע בכל המגזר העסקי בישראל – בכל מי שמייצר או מוכר מוצרי צריכה לשוק המקומי. היום המטרה המרכזית חייבת להיות יצירת מקומות עבודה, ומי שמבין מעט בכלכלה יודע שהזרמת כספים לעסקים לא מייצרת מקומות עבודה.  מה שכן מייצר מקומות עבודה זה הזרמת ביקושים וחיזוק הצמיחה".

לין, שכיהן בזמנו כממונה על הכנסות המדינה, מדגיש שקיימת טעות בסיסית בחשיבה. "זהו אבסורד פנטסטי", הוא מוסיף, "לא ייתכן שאדם שרוצה לרכוש בישראל תרופות או שירותי רפואה או מזון או מוצרי חשמל או מים משלם מע"מ. אבל אם הוא מייבא צעצועים או בגדים מחו"ל ביבוא אישי הוא אינו משלם מע"מ. טעות לחשוב שביטול פטור ממס משמעותו העלאת מסים. ביטול פטור ממס משמעותו נטילת פריבילגיה מחלק מהציבור והקלת נטל המס על כלל הציבור. ברור לחלוטין שגם לאחר ביטול הפטור תתקיים תחרות, היא תהיה בתנאים שווים והרבה מאוד מוצרים שייובאו מחו"ל עדיין יהיו זולים יותר".

יבוא אישי – הטבות נוספות בפתח

דוח ההתפתחויות ביצוא הישראלי ל-2020 שפרסם מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, כולל אינדיקציות ראשוניות להיקף יצוא הסחורות והשירותים ברבעון הראשון של שנת 2021 ■ על פי הדוח: בשנת 2020 חלה עלייה של 11.6% ביצוא שירותים עסקיים מישראל, אשר הגיע ל- 43.4 מיליארד דולר ■ מקור צמיחת היצוא המשמעותי ביותר–  ענף ההיי-טק

תחזית אופטימית ליצוא הישראלי: מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה פרסם את 'דוח מגמות והתפתחויות ביצוא הישראלי לשנת 2020'. על פי הדוח, הסתכם יצוא הסחורות והשירותים מישראל בשנה זו בכ-114 מיליארד דולר.  נתוני השנה האחרונה מצביעים על ירידה של כ- 1.5% בלבד ביצוא הסחורות והשירותים בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד, נתון טוב מהרבה ממדינות ההשוואה.

למרות צמצום בהיקף יצוא הסחורות והשירותים בשנת 2020, מדובר בירידה מזערית לעומת התקופה המקבילה אשתקד. במינהל סחר חוץ מסבירים צמיחה שלילית זו בעיקר בירידה המשמעותית ביצוא שירותי תיירות, שהצטמצמו בכ-66% שהם כ-5 מיליארד דולר. בחישוב רב שנתי, צמח היצוא בשיעור שנתי ממוצע של כ-3.9% בין השנים 2020-2017.

היקף יצוא השירותים בשנת 2020 עמד על כ-53.8 מיליארד דולר- קיטון של כ-3% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. היקף יצוא הסחורות (כולל יהלומים) עמד על כ-60.18 מיליארד דולר, אל מול 60.23 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד – ירידה של כ- 0.1% בלבד.

כמו כן, תמהיל היצוא מישראל בשנים האחרונות משתנה, כך שיצוא השירותים תופס נתח משמעותי יותר מסך היצוא הכללי. שנת 2020 הייתה השנה הראשונה בשנים האחרונות שבה נתח יצוא השירותים קטן, לאור משבר וירוס הקורונה. יצוא השירותים מהווה כ-47.2% מסך היצוא הכללי בשנת 2020 (לעומת כ-48.0% בשנת 2019).

הנפגעים העיקריים: תיירות וסטארט-אפ

סקטור שהושפע משמעותית באופן שלילי ממשבר הקורונה ברחבי העולם ותרם רבות לירידה בהיקף היצוא בכלל ויצוא השירותים בפרט הינו סקטור התיירות. בנוסף, יצוא ממכירת חברות הזנק, שהצטמצם כתוצאה ממיעוט רכישות ברחבי העולם כחלק מהמשבר הכלכלי, ירד בשיעור של כ- 75%.

קיטון היצוא הישראלי התמתן בעיקר בשל הגידול המשמעותי בענפי מחקר מדעי ופיתוח, ובענפי שירותי התוכנה והמחשוב, שיחד מהווים כ-61% מסך היקף יצוא השירותים מישראל בשנת 2020. ענפי מחקר מדעי ופיתוח (ללא חברות הזנק), ושירותי תוכנה ומיחשוב צמחו ב-36% ו-18% בהתאמה, בשנת 2020 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. קצב הצמיחה השנתי הממוצע של יצוא השירותים עומד על כ-6.9% בין השנים 2017-2020.

השפעת נגיף הקורונה על היצוא הישראלי: היצוא הישראלי חווה כאמור ירידה בשיעור של כ-1.5%. נתון זה הינו משמעותית טוב יותר מאשר מרבית המדינות המפותחות. התוצאות הטובות יחסית של היצוא הישראלי גרמו להשפעה חיובית משמעותית על התוצר הישראלי בשנת 2020, אשר הצטמצם בשיעור נמוך יחסית של כ 2.5% לעומת ירידות משמעותיות הרבה יותר במרבית המדינות המפותחות ברחבי העולם.

שנת 2021 התחילה ברגל ימין בכל הקשור ליצוא הישראלי. נתוני היצוא מתחילת השנה מראים שיצוא הסחורות מתאושש בצורה מרשימה מאוד בשיעור של למעלה מ 2% ויצוא השירותים, אשר הוכיח עצמו בשנת הקורונה כעוגן משמעותי עבור היצוא ועבור התוצר הישראלי, חוזר לפסי צמיחה מהירה בשיעור של למעלה מ 15%. בתוך כך, יצוא התוכנה ושירותי המיחשוב המהווים את עיקר יצוא שירותי ההייטק צומחים בשיעור הגבוה מ 20%. בהתבסס על נתונים אלו, ההערכות עבור שנת 2021 הן אפילו גבוהות יותר ממה שהוערך עם כתיבת הדו"ח ועומדות על היקף הצפוי להגיע ללמעלה מ 120 מיליארד דולר. נזכיר שמשרד הכלכלה והתעשייה הציב לפני מספר שנים יעד שאפתני של 120 מיליארד דולר יצוא עד שנת 2020. הנתונים מוכיחים כי היעד צפוי להיות בהישג יד ב 2021 – ולולא שנת הקורונה, היעד היה מושג כבר בשנה הקודמת.

שרת הכלכלה והתעשייה, האלופה (במיל') אורנה ברביבאי, מסרה: "התחזית של מינהל סחר חוץ והמגמה החיובית בהיקף הייצוא בשנת 2020, הן בשורה חשובה לנוכח אתגרי הקורונה והמשבר הגלובלי. ההנחה כי הקורונה כאן כדי להישאר, מחייבת אותנו לזהות את ההשלכות והאתגרים במגזר העסקי. הנספחויות הכלכליות ברחבי העולם ועובדי המשרד, ימשיכו לעמוד לרשות התעשייה הישראלית, ויעניקו את התמיכה הנדרשת לאוכלוסיות הזקוקות לכך לטובת חיזוק התעשייה והגדלת היקפי היצוא לשווקים הגלובליים"

מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, אוהד כהן, אמר: "שנת 2020 הייתה שנה מאתגרת עבור הסחר והכלכלה העולמית ובכלל זה גם עבור היצוא הישראלי. למרות האתגרים הרבים, היצוא הישראלי הוכיח את חוסנו ועמידותו בפני משברים כלכליים, בעיקר הודות למגזר היי-טק. היצוא הצליח להתעלות על התחזיות הפסימיות ל-2020 וירד בשיעור מינימלי של 1.5% בלבד, נתון טוב בהרבה ממרבית המדינות המפותחות. הנתונים שהתפרסמו לאחרונה אודות היצוא מתחילת שנת 2021 הם אופטימיים אף יותר ממה שחזינו בעת כתיבת הדו"ח המסכם של שנת 2020. על פי התחזיות שלנו, אנו צפויים להגיע ליעד של 120 מיליארד דולר וככה"נ אף לעבור אותו כבר בשנה הקרובה.

אנו במינהל סחר חוץ ביצענו התאמות רבות בשנה האחרונה במטרה להתאים את פעילותנו הגלובלית, כלי הסיוע והשירות שאנו מעניקים ליצואנים הישראלים, למציאות המשתנה ותוצאות השינויים ניכרות. עם זאת, המשבר הבריאותי והכלכלי עוד לא תם ועדיין ישנם אתגרים לא מבוטלים עבור היצוא הישראלי. אני מזמין את היצואנים להמשיך ולפנות אל מערך הנספחויות הכלכליות של משרד הכלכלה והתעשייה ב-50 מוקדי פעילות סביב העולם, בתשתית הסכמי הסחר שגדלה השנה ובקרנות המימון וכלי הסיוע המסייעות ליצואנים במאמצי השיווק בחו"ל"

ירידה ביצוא הנשק הישראלי – ב-2 מיליארד דולר

המתחם שישווק במסגרת המכרז ליזמים וקבלנים משמש פתרון דיור נוסף ומגוון לאזרחי גיל הזהב – בסגנון אורבני, לצד פארק רחב ידיים ממזרח לנמל  

רשות מקרקעי ישראל [רמ"י], מרחב עסקי ירושלים, מפרסמת מכרז פומבי, לבניית 240 יחידות דיור מיוחד – דיור מוגן, במתחם אחד בפארק לכיש באשדוד. המכרז הינו חלק מתוכנית תמ"ל/1062 ('קרית פארק לכיש-אשדוד'), הממוקמת בחלק הצפוני של אשדוד ממזרח לנמל אשדוד, בין נחל לכיש ממערב לרחוב הרצל ממזרח, מתפרשת על כ-617 דונם ונועדה להקמת שכונת מגורים חדשה  בת  כ 3000 יח"ד אשר חלקה הוא פארק נחל לכיש הכוללת שטחי מסחר, תעסוקה וקריית ספורט.

מכרז זה יהווה פתרון דיור נוסף ומגוון לאזרחי גיל הזהב  במתחם אורבני, לצד פארק רחב ידיים בשכונה בעלת שימושים מעורבים עם קריית ספורט, שטחי מסחר ותעסוקה, מבני ציבור וכלל התשתיות, וימשוך לשכונה אזרחים ותיקים בני המקום והסביבה המבקשים להתגורר ולקבוע את ביתם בדיור מוגן באשדוד בשכונה המספקת איכות חיים גבוהה ואורח חיים בריא.

המתחם שישווק במסגרת המכרז מיועד ליזמים וקבלנים. במכרז מזמינה רשות מקרקעי ישראל את ציבור היזמים להגיש הצעות לחתימה על חוזה חכירה לתקופה של 98 שנים, עם אופציה להארכה לעוד 98 שנים בגין המתחם ולחתימת חוזה בנייה, לבניית כ-240 יחידות דיור מיוחד לדיור מוגן במתחם בשטח של כ-4,191 מ"ר.

המכרז מיועד ליחידים/יזמים/ קבלנים/ חברות אשר רוכשים זכויות בקרקע לבניית יחידות דיור. לא תתקבלנה הצעות מתחת למחיר המינימום.

המועד האחרון להגשת הצעות הוא 18/10/2021 בשעה 12:00 בצהריים.

ניתן להתעדכן באתר רמ"י בגין כל שינוי במכרז עד למועד סגירתו>https://bit.ly/2U1r2wG

רשות מקרקעי ישראל- הקמת שכונה חדשה בת 3,497 יחידות דיור במזרח נתניה