כשזה מגיע להדברת נמלים – יש באמת שיטות שונות שניתן לשקול, בין היתר – כיוון שיש מינים שונים של נמלים אשר פעילות בארצנו, ואין זה פלא – נמלים אוהבות אוכל, ואנחנו משאירים להן פירורים ממנו בין אם במקומות חשופים ובין אם באריזות סגורות. ואין באמת גבול קשיח שיכול לעצור בעדן, כיוון שיש להן יכולת קסומה למצוא את החרכים ולהיכנס גם למקומות שלא ידענו שניתן לעבור דרכן – נמלים יכולות להראות לנו את כוחה של התמדה וכוונה ממוקדת וברורה. על כן, באם נרצה לפנות את השטח מנמלים כאלה ואחרות – מה ניתן לעשות?

זה בהחלט הנושא של כתבתנו – הדברת הנמלים. כיוון שבשוק יש באמת שיטות שונות ומיוחדות של הדברת נמלים בבית, וחלקן טבעיות יותר בעוד שחלקן פחות – נוכל לדסקס קמעא בשתיים מהשיטות שאנחנו מבינים לנכון מתקיימות ומיושמות בתחום ההדברה, ובאם נרצה הרחבה על הנזכר לעיל נוכל כמובן לדבר עם חברינו בחברת מיכאל ובוריס הדברות. ובכן, נתחיל ונציין בכך שהדברות טבעיות הן כנראה הדבר המומלץ – כיוון שאין סיבה שאין אמורות להיות נעימות לבריאותם של בעלי חיים ובני אדם – כיוון שהן, ובכן – טבעיות. מדובר על קליפות הדרים, חומץ, מקלות קינמון – וכיוצא בזה. אין סיבה להרוג נמלים כשאפשר פשוט לגרש אותן ולהציב גבול אנרגטי וכימי ברור כדרך שימוש בשיטות טבעיות, שיש עבורן מידע רב ברחבי האינטרנט.

שימוש בג'ל – לא מומלץ אך יכול לעבוד

אך באם זה לא עבד ורוצים משהו כימי, מאיזשהי סיבה – אזי שניתן לעשות שימוש בג'ל, לצרכי הדברת הנמלים. ג'ל יכול לעבוד, כמו גם שיטות הדברה אחרות. זוהי לא דרך הדברה טבעית, על כן לא נסמוך שהיא עדיפה – ועם זאת, יש שיגידו שאחוז הרעילות במזרק הוא נמוך, ועל כן ניתן לרכוש אותו גם ללא רישיון מדביר או הרשאה ממוסד רשמי, וניתן למצוא אותו ברבות מחנויות מוצרי הבית או הטמבוריות. כך שגם אם על פניו נמליץ פחות – נציין שזו אפשרות וניתן להזריק את הג'ל בארונות, במגירות וליד קיני הנמלים – בכמות קטנה.

באם הנמלים ייתקלו בחומר ויחשבו שהוא מזון, ויעזו לקחת אותו חזרה למלכה – זה יכול להסתכם בהרעלה שלה ובמות פעילות הקן, שכן לא יהיה מי שיכוון אותו ויוליד פועלות חדשות. ועם זאת, זה עדיין להרכיב ולהחיל כמות מסוימת של רעל במקומות מסוימים בבית, שאפשר להיחשף אליהם גם בלי משים, ואף לחשוף בעלי חיים וילדים שאולי לא מודעים לעניין. וגם אם מדובר בכמות מועטה של רעל – זה עדיין רעל, וזה עדיין יכול לאתגר את המערכת מלהתמודד עם זה – מערכת שמתמודדת עם מספיק גירויים, בתקופה עמוסה זו של רעלנים קיימים הן בדמות אמצעי הבידור והמדיה, והן בדמות ערכים תזונתיים לא מאוזנים וכיוצא בזה -הגוף לא צריך עוד אתגרים. כמו גם – ייתכן שלהרוג נמלים, כאשר ניתן שלא – לא מייצג את הבחירה הגבוהה ביותר, על כן – שיקול דעת מאוזן וחכם נדרש ומתבקש פה, טרם בחירה בנתיב זה של ג'ל.

על פי המשרד, הצמצום בפעילות הבנייה בשילוב הגידול באוכלוסייה עשויים להביא לעודף ביקוש ולייקר את המחירים בשנים הבאות  

משרד הבינוי והשיכון פרסם היום סקירה מטרידה על ענף הבנייה ושוק הדיור בישראל: על פי תמונת המצב הנסקרת – שנערכה על ידי האגף הכלכלי במשרד הבינוי והשיכון, בהסתמך על הנתונים הממשלתיים – בשנת 2020 הושפע המשק הישראלי מהתפרצות נגיף הקורונה, ובתוך כך ספג גם ענף הבנייה פגיעה משמעותית. צמצום הפעילות בענף הבנייה למגורים, אל מול הערכות הביקוש העולה בשל גידול קבוע במשקי בית, עלול לגרום בשנים הבאות לעודף ביקוש שיוביל לעליית מחירים.

בכדי למנוע זאת, המשרד מתריע כי יש להמשיך את מגמת האצת השיווק ולשמור על היקף התחלות הבנייה, כפי שהיה בשנים האחרונות.

במשרד מציינים כי מלאי הדירות החדשות המוצעות למכירה הצטמצם במהלך השנה האחרונה בשיעור של 22%, מ-49,200 דירות בינואר, לכ-38,400 בדצמבר. כלומר, קצב מכירת הדירות החדשות עולה על קצב הבנייה של דירות חדשות.

במשרד הבינוי מציגים בסקירה שורה של מדדים נוספים שמהם ניתן ללמוד על הידלדלות במלאי הדירות אל מול עלייה חדה בביקוש. ראשית היקף העסקאות לרכישת דירה חדשה זינק תוך פחות מעשור ב-23%, מ-23 אלף דירות חדשות שנמכרו בשנת 2012, עד ל-41 אלף דירות חדשות שנמכרו בשנת 2020.

בסך הכל בוצעו בשנת 2020, 113 אלף עסקאות לרכישת דירה, בדומה לנתוני שנת 2019, וזאת חרף משבר הקורונה. עם זאת, שיעור הדירות החדשות בסך העסקאות צמח מ-25% בשנים 2014-2012 עד ל-36% בשנת 2020. להערכת משרד הבינוי, אחת הסיבות לתופעה היא העובדה שמשפרי דיור – כלומר כאלה שרוכשים דירה חדשה במקום זו שהם גרים בה – לא ממהרים למכור את דירתם הישנה ולא משחררים אותה. הסיבה לכך היא הוראת שעה שהעבירה הכנסת ביוני 2020 ומאפשרת למשפרי דיור להחזיק בדירה הישנה שלהם במשך 3 שנים בלי לשלם מס רכישה. במשרד הבינוי משערים כי משפרי הדיור מעדיפים להמתין לעיתוי נוח יותר וזאת בשל נתונים המצביעים על צפי לעליית מחירים.

בסקירה מציינים גם כי ביוני 2020 הוריד שר האוצר ישראל כץ את מס הרכישה שמוטל על משקיעים מ-8% ל-5%, החלטה שהובילה לכך שמתוך סך העסקאות, שיעור הדירות שנרכשו על ידי משקיעים עלה מ-13% ביולי 2020, ל-21% בחודשים אוגוסט עד דצמבר.

כמו כן, בשנת 2020 נרשם שיא היסטורי בסך המשכנתאות שהציבור לווה – 78 מיליארד. בסקירה נכתב כי "בעשור האחרון גדל היקף המשכנתאות ב-67%, לעומת עלייה של 57% במדד מחירי הדירות, כלומר מדובר בשיעור גידול ריאלי מעבר לעליית מחיר הדירות".

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.2% בחודש נובמבר, מנגד מחירי הדירות עלו ב-0.4%

למרות הקורונה: מחירי הדירות שוב בעלייה

מדובר בסממן לירידה בפעילות בתחילת הסגר השלישי, אולם מכיוון שהנתונים מתקבלים באיחור, את מלוא ההשפעה אנו צפויים לראות בהמשך

 המדד המשולב למצב המשק ירד בחודש ינואר 2021 ב-0.16%, על פי נתוני בנק ישראל, וזאת בהשפעת הסגר השלישי שהחל לקראת סוף דצמבר. אולם מכיוון שמרבית הנתונים לבניית המדד מתקבלים בפיגור, המדד לחודש ינואר משקף רק חלקית את השינוי בפעילות הכלכלית בעקבות עליית התחלואה והסגר השלישי.

המדד המשולב לחודש ינואר הושפע לרעה מירידת מדדי הפדיון (דצמבר), יבוא מוצרי צריכה ויצוא הסחורות (ינואר). לעומת זאת, מדד הייצור התעשייתי (דצמבר), יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים) (ינואר), יצוא השירותים (נובמבר), משרות השכיר (נובמבר) ושיעור המשרות הפנויות (ינואר) עלו והשפיעו לחיוב על המדד.

עדכון נתוני המדד המשולב לחודשים הקודמים מראה שהפעילות הכלכלית בחודש אוקטובר הושפעה באופן משמעותי מהסגר השני. (לוח 1).

לנוכח ייחודו של המשבר והקשיים במדידה המתלווים אליו, אין להסיק מהשינויים במדד לגב העוצמה המדויקת של השינויים בפעילות, ובפרט לא לגבי העוצמה היחסית בין החודשים השונים.

הסברים מפורטים לגבי אופן חישוב המדד המשולב וכן לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור: https://www.boi.org.il/he/Research/Pages/ind.aspx

לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב

לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים

(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)

^[1] יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).

[2] יצוא השירותים מחושב במונחים ריאליים באמצעות מדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות.

[3] שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות.

המדד המשולב לחודש דצמבר עלה ב-0.52; אך הוא אינו משקף עדיין את הסגר השלישי

דודי רזניק – צילום: יחצ

מדובר בטריגר למימוש רווחים בשוקי המניות, אך כשיתפוגג הצפי הוא לחזרה של שווקים אלה לתוואי עלייה מתון""

דודי רזניק, אסטרטג הריביות של לאומי שוקי הון, פרסם את התייחסותו להתפתחויות בשוקי האג"ח בימים האחרונים, וכך הוא כותב:

"בימים האחרונים אנו עדים למסחר סוער יחסית בשוקי האג"ח הממשלתיים. המגמה החלה בארה"ב, שם רושמות התשואות הממשלתיות לטווח ארוך עלייה חדה לאחרונה, על רקע חשש מעלייה בסביבת האינפלציה וחשש לתגובה מהירה מהצפוי של הפד. מדובר בתגובה לירידה בתחלואה מקורונה בארה"ב בתקופה האחרונה וצפי להתחלה של חזרה לשגרה, גם אם לא מלאה. כתוצאה מכך, טיפסו תשואות איגרות החוב ל 10 שנים בארה"ב לרמה של כ 1.35% מרמה של כאחוז במהלך החודש האחרון. במקביל, בישראל טיפסה התשואה השקלית ל- 10 שנים, מרמה של 0.8% לרמה של כ 1.1% במהלך תקופה זו".

עוד מוסיף רזניק: "העלייה בתשואות הביאה במקביל לירידה בשוקי המניות, בדגש על סקטור הטכנולוגיה, על רקע חשש כי עליית התשואות מבשרת אולי העלאת ריבית קרובה מהצפוי, דבר שממנו חוששים בשוקי המניות יותר מכל.

"אתמול בנאום בסנאט חזר יו"ר הפד פאואל על המחויבות לשמור על ריבית נמוכה עוד תקופה וביטל כרגע את החשש מסיכוני אינפלציה. כרגע לפחות לא ברור אם דבריו של פאואל ירגיעו את שוקי המניות אולם לטווח בינוני-ארוך ברור שסיכוני העלאות ריבית, הן בארה"ב והן בארץ, נמוכים מאוד. לפיכך נראה כי מדובר כרגע בטריגר למימוש רווחים בשוקי המניות (שעלו כמעט ברציפות מאז חודש נובמבר 2020) הנשענים על חשש מהעלאות ריבית, חשש שכנראה מוגזם ובסופו של דבר לכשיתפוגג צפוי להחזיר את שוקי המניות חזרה לתוואי עלייה, גם אם תוואי מתון מקצב העלייה של החודשים האחרונים".

לאומי שוקי הון: עלייה בקצב ההדבקה עלולה לפגוע בהתאוששות הכלכלה

כלכלני לאומי – עלייה הדרגתית באינפלציה ובריביות בחו";ל עשויים להביא לעליית הריבית בישראל

השירות מיועד ללקוחות כל הבנקים ומציע פגישת ייעוץ אישית עם בנקאי משכנתאות, ללא צורך בהגעה לסניף

לראשונה במערכת הבנקאית: בנק לאומי הודיע היום כי לנוכח הימשכות משבר הקורונה, ומתוך רצון להקל על הציבור ככל האפשר בתקופה מורכבת זו, הוא יציע ללקוחות כל הבנקים אשר מתעניינים בלקיחת משכנתא או במחזור משכנתא, לקיים פגישת ייעוץ עם בנקאי המשכנתאות של לאומי ב-ZOOM, בלי שיצטרכו להגיע לסניף. בתום השיחה הלקוח יקבל הצעת משכנתא סופית.

עד עתה, לאחר קבלת האישור העקרוני להלוואת משכנתא, היה על לקוחות הבנק לבחור בין פגישת ייעוץ טלפונית עם יועץ משכנתאות לבין פגישת ייעוץ פרונטלית בסניף, וזאת לשם המשך תהליך נטילת המשכנתא. מעתה, כאמור, לאומי יאפשר ללקוחות לקיים את פגישת הייעוץ גם באמצעות ה-Zoom.

באופן זה, הלקוח נהנה מיתרונות שיחת "פנים מול פנים" אישית ואינטימית עם יועץ משכנתאות, מסלון ביתו, ביום ובשעה שנוחים לו ואינו נדרש להגיע לסניף הבנק, לבזבז זמן מיותר ולבוא במגע עם לקוחות אחרים ועם העובדים.

בתום פגישת הייעוץ ב-Zoom יישלח ללקוח מייל עם הצעת משכנתא פרטנית, לרבות מסלולים, שיעורי ריביות וגובה ההחזר החודשי. אז יוכל הלקוח לבחור אם להגיע לאחד הסניפים על מנת לחתום על מסמכי המשכנתא הסופיים, או לחלופין, לבצע תהליך חתימה מרחוק.

ראש מערך לקוחות פרטיים בלאומי, טל בר-אל: "הקורונה שיבשה לחלוטין את אורחות חיינו ומאלצת אותנו כל העת לפתח פתרונות חדשים ויצירתיים עבור לקוחותינו, שהופכים דיגיטליים יותר ויותר, הן לאור התפתחות הטכנולוגיה והן לנוכח המגבלות והריחוק החברתי.

"בתוך כך, 'משכנתא בזום' מעניקה את אותה חווית שירות דיגיטלית וחדשנית שהלקוחות שלנו מצפים לה, אך לצד זאת היא עדיין חוויה מאוד אישית ומקצועית. לקיחת משכנתא היא ללא ספק אחת ההחלטיות הכלכליות המשמעותיות ביותר בחייו של כל אדם, ולכן חשוב שהתהליך יהיה מלווה על ידי בנקאי משכנתאות מנוסה, גם אם זה באמצעות מסך. בחודשים הקרובים נמשיך להשיק מוצרים דיגיטליים פורצי דרך לטובת לקוחותינו".

עלויות משכנתא: הנה מה שצריך לקחת בחשבון

בנק ישראל מודה שהטבת המשכנתאות לא הגיעה לציבור

בעולם מתכוננים להתאוששות גלובלית, על רקע תנופת ההתחסנות נגד הקורונה ■ עיני המשקיעים נשואות בעיקר לשווקי אג"ח ממשלתיות, שבהן חלה עלייה בולטת בתשואות

אבישי קרואני, מנכ"ל פעילים ניהול תיקי השקעות, מסביר את מגמת העלייה שחלה לאחרונה בתשואות האג"ח הממשלתיות לפדיון לטווחים הבינוניים והארוכים, במדינות רבות בעולם.

לדבריו, להתפתחות זאת אחראים שני גורמים עיקריים: "ראשית, גברו ההערכות להתאוששות כלכלית קרובה, במיוחד על רקע שיפור בנתוני התחלואה והאצת תהליך ההתחסנות העולמית נגד הקורונה. שנית, חלה עלייה בציפיות לאינפלציה, בעיקר על רקע ההערכות לעיל על התאוששות כלכלית והעלייה במחירי הסחורות".

קרואני מציין כי "אנו רואים את העלייה בתשואות ובציפיות לאינפלציה כביטוי לתחילת תהליך נורמליזציה, לאחר המשבר והמיתון בשנה שעברה. גם אם בטווח הקצר חלק ממדדי המניות מגיבים לעלייה בתשואות בירידות שערים,  התמונה הכוללת היא חיובית והגורמים הבסיסיים (fundamentals) ימשיכו לתמוך בשווקים הפיננסיים".

לטענתו, ארצות הברית היא שמובילה את העלייה בתשואות ובציפיות לאינפלציה והוא מוסיף: "בתחילת השנה התשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב ל- 10 שנים עמדה על 0.92%, וכעת תשואה זאת עומדת על 1.35%, הרמה הגבוהה בשנה האחרונה.  במקרה של ישראל, התשואה ל- 10 שנים עלתה מ- 0.77% בתחילת השנה ל- 1.08% כעת. במקביל, הציפיות לאינפלציה ל- 5 שנים משוק ההון האמריקאי עלו מ- 1.98% בתחילה השנה ל- 2.29% לשנה כעת. בישראל, הציפיות לאינפלציה שנה קדימה עלו מ- 0.48% בתחילת השנה ל- 1.27% כיום".

קרואני מציין עוד כי "ככל הנראה הציפיות לאינפלציה הושפעו מעלייה חדה במחירי הסחורות בעולם. אמנם עלייה במחירי הסחורות מהווה בדרך כלל עלייה חד-פעמית ברמת המחירים ולא בהכרח האצה של שיעור האינפלציה, אך ניסיון העבר מלמד על כך שבטווח הקצר ייתכן ואף ההערכות לגבי האינפלציה בעוד מספר שנים קדימה מושפעות מהשינוי במחירי הסחורות. כך גם, להערכתנו בהקשר הנוכחי, על רקע העלייה של מחירי הסחורות בשיעור של 15% מתחילת השנה. זאת, בהובלת מחירי האנרגיה, שעלו בשיעור של מעט מעל 20% מתחילת השנה, והעלייה במחירי הסחורות החקלאיות, בשיעור של מעט מתחת ל- 10%. סביר להניח שהעלייה החדה והמפתיעה של 1.3% במדד המחירים ליצרן בינואר, מול תחזית עלייה של 0.4%, נבעה בין היתר מהעלייה הנ"ל במחירי הסחורות.

"מרבית מדדי המניות בעולם ירדו בתגובה להתפתחויות לעיל. בחמשת ימי המסחר שהסתיימו אתמול, מדד מניות גלובלי ירד 1% ומדד מניות השווקים המתעוררים ירד 2.7%. הירידות כללו את ענפי הטכנולוגיה, שאופיינו בעליות נאות בשנה שעברה ומתחילת שנת 2021. הדולר נחלש בשיעור של 0.3% ביחס לאירו ו- 0.5% ביחס לסל של מטבעות אחרים.

ארה"ב

קרואני מציין את הדריכות בוול סטריט, לקראת ההצבעה על חבילת החילוץ של הנשיא ביידן ביום שישי הקרוב וכותב כי "הנשיא מעוניין לקבל אור ירוק לצעדים הכלולים בחבילת ה- 1.9 טריליון דולר, ובעיקר להבטיח המשכיות של הסיוע למובטלים. התוקף של מרכיבים מסוימים של הסיוע הזה צפוי לפוג ב- 14 במרץ, ולכן הדחיפות בהעברה מהירה של הצעדים בסנאט. אמנם ביידן מעוניין גם לקבל אישור להעלאת שכר המינימום מ- 7.25 דולר ל- 15 דולר לשעה, אך כאן אין עדיין תמיכה מלאה של נציגי מפלגתו בסנאט. וול סטריט תהיה דרוכה השבוע גם בעקבות העדות המתוכננת של נשיא הפד, פאואל, בפני ועדות בקונגרס. ספציפית, קיים עניין רב בהתייחסות אפשרית שלו לעלייה בתשואות ובציפיות לאינפלציה. עם זאת, מדיניות הבנק המרכזי צפויה להימשך על פי התוואי המרחיב שנקבע בחודשים האחרונים".

ישראל

קרואני מתייחס לשני עניינים: את השיפור באמון הצרכנים בינואר, שהתבטא בעלייה במדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים ב-1.1 נקודות, הוא קושר בעלייה ברכיבי המצב השוטף ותפיסת המצב בעתיד. לדבריו, מדובר במדד גבוה בשמונה החודשים האחרונים. עם זאת, המדד עדיין נמוך מרמתו בפברואר 2020, לפני פרוץ הקורונה. הוא מעריך כי השיפור בנתוני התחלואה, ההתקדמות בתהליך ההתחסנות של האוכלוסייה, והעליות בשוק ההון תרמו לשיפור הסנטימנט של הצרכנים. עוד לדבריו, לשינויים בצריכה הפרטית משקל מכריע בקביעת התפתחות התמ"ג. סביר להניח שעם היציאה מהסגר השלישי נהיה עדים לגידול הדרגתי בהוצאות לתצרוכת, דבר שיתרום להאצת ההתאוששות של המשק.

בנוסף הוא מתייחס גם לעניין אי-השינוי בריבית בנק ישראל, ואומר: "בהתאם לתחזיות, הבנק המרכזי השאיר את הריבית הבסיסית ללא שינוי ברמה של 0.1% לשנה. בהודעתו הדגיש בנק ישראל את ההשפעות החיוביות מההתחסנות והפתיחה ההדרגתית של המשק, ויחד עם זאת את הנתונים המדאיגים משוק העבודה, ובפרט שיעור האבטלה הגבוהה".

חברות האשראי לבנק ישראל";בצע גם רכישות של אג";ח ממשלתיות קצרות במטרה למנוע המשך התייקרות האשראי"

לפי נתוני שירות התעסוקה, על כל חוזר לעבודה בחודש ינואר נרשמו 7 דורשי עבודה חדשים, יותר מהסגר השני בספטמבר 2020  

במהלך חודש ינואר נרשמו בלשכת התעסוקה 127.7 אלף דורשי עבודה חדשים – עלייה של 56.4% לעומת דצמבר 2020. מנגד, רק 18.2 אלף דיווחו על חזרה לעבודה – מספר החוזרים הנמוך ביותר מאז תחילת המשבר – כך עולה מדוח דופק שוק העבודה לחודש ינואר 2021 שמתפרסם היום על ידי שירות התעסוקה. על פי הדוח, בתחילת החודש היו רשומים 727.4 אלף דורשי עבודה ובסיומו 823.6 אלף.

ינואר 2021 היה החודש הראשון מאז פרוץ משבר הקורונה, שבו ישראל הייתה בסגר לאורך כל החודש, והדבר גרם לקיפאון בשוק העבודה הישראלי – שעל פי הנתונים נמצא כיום במצב קשה יותר ממצבו לאחר תום הסגר השני באוקטובר 2020 (הן מבחינת שיעור דורשי העבודה והן באורך התקופה שבה רבים מהם נמצאים ללא עבודה).

ד"ר גל זהר, מנהל מחלקת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה, מסביר כי "צעדי המדיניות שננקטו בישראל בשנה האחרונה התמקדו בשימור מלאכותי של רמת החיים, באמצעות תשלום נוסף לאבטלה. זאת, לעומת צעדי המדיניות שננקטו במרבית מדינות ה-OECD, שהתמקדו בשימור מלאכותי אך זמני של המשרות הפנויות".

לדבריו, מדיניות זו שבה נקטה ישראל הביאה לכך שמרבית דורשי העבודה אינם מרגישים עדיין לחץ לחזור לעבודה. אולם "ככל שתתקרב לסיומה תקופת הזכאות לקצבאות יחלו הלחצים, שעלולים להוביל לכניסה מוגברת וכפויה יותר למצבי תת-תעסוקה. בתרחיש כזה וללא צעדים יזומים, יתרונות פרדיגמת המדיניות הישראלית עלולים להישחק במהירות".

מנכ"ל שירות תעסוקה, רמי גראור, מסביר כי: "כדי לקצר את תהליך החזרה לעבודה ולהאיץ את היציאה מהמשבר, נדרשת פעילות יזומה, אסרטיבית ורחבה לעידוד חזרה לעבודה, ובמיוחד בקרב הנמצאים בחל"ת".

גראור מוסיף: "שינוי המדיניות המתחייב הוא עידוד יזום של חזרה לעבודה ויצירת ודאות גדולה יותר במשק, עבור העסקים ודורשי העבודה כאחד. כך גם יצירת או עידוד ותגמול המעסיקים ליצירת משרות הם צעד הכרחי. הכנו תכנית גדולה ומפורטת ואנו נוקטים בשורה של צעדים, כגון שיתוף פעולה עם התעשיינים בנוגע להכשרות מקצועיות, סיוע למעסיקים בהחזרת עובדים המסרבים לחזור מחל"ת, ואנו פותחים מחר את לשכות התעסוקה לקבלת קהל, על מנת לסייע לדורשי העבודה לשוב במהרה למקומות העבודה".

על פי דוח 'דופק שוק העבודה', מורכבות הסגר השלישי באה לביטוי ביחס הנרשמים/חוזרים בחודש ינואר 2021: על כל אדם שחזר לעבודה נרשמו בחודש זה 7 דורשי עבודה חדשים; לשם השוואה, בחודש ספטמבר (שבו היו רוב נרשמי הסגר השני), עמד היחס על 5.7 דורשי עבודה חדשים מול כל חוזר לעבודה.

עוד עולה מהדוח כי מבין 127.7 הנרשמים כדורשי עבודה בחודש זה, 96.3 אלף נרשמו עקב חל"ת (75.4%), 16.4 אלף פוטרו ו-5.2 אלף התפטרו. כמו כן, מבין 18.2 אלף המדווחים על חזרה לעבודה בחודש זה, מרביתם היו רשומים עקב חל"ת (54%), וכן נרשם שיעור גבוה יחסית של חוזרים אחרי פיטורין (26.8%).

לאורך כל חודש ינואר התייצבו בשירות התעסוקה 762.9 דורשי עבודה שתבעו אבטלה (עלייה של 13% לעומת דצמבר 2020), לעומת 93.5 אלף שתבעו הבטחת הכנסה (5.7% עלייה).

על פי נתוני הלמ"ס, במהלך ינואר 2021 היו במשק כ-60.3 אלף משרות פנויות (לעומת 101.6 אלף בתקופה המקבילה אשתקד). כאשר בוחנים את מספר דורשי העבודה על כל משרה פנויה, בלא להתחשב במשרות של דורשי עבודה הנמצאים בחל"ת ומיועדים לחזור אליהן, רואים כי על כל משרה פנויה שפרסם הלמ"ס מתחרים כ-14.2 דורשי עבודה. אם בוחנים את מספר דורשי העבודה שאינם נמצאים בחל"ת, היחס יורד ל-6.5 דורשי עבודה על כל משרה פנויה. לשם השוואה, בזמן המקביל אשתקד, התחרו רק כ-1.7 דורשי עבודה על כל משרה פנויה.

למרות עלייה מדודה במספר המשרות הפנויות בחודשים האחרונים, היחס בין משרות פנויות לדורשי העבודה הורע מכיוון שמספר דורשי העבודה הוסיף לעלות, וכך התחרות על כל משרה פנויה בקרב כלל דורשי העבודה שאינם בחל"ת המשיכה לטפס באופן עקבי:

בשירות התעסוקה מוטרדים ומסבירים כי במציאות הנוכחית, שבה מספר המשרות הפנויות מצומצם וקיים קושי רב למצוא עבודה, המשק יתקשה לחזור לשגרה מלאה. התחרות על כל משרה, שנמצאת ממילא בעלייה, עתידה להתעצם עד לסוף מועד הזכאות לקצבה ביוני 2021.

"לצערנו מצב זה יביא לתופעות לוואי שמהן עלול המשק לסבול, הכוללות צורך בהארכת קצבאות לתקופה נוספת, מעבר מוגבר לקצבאות קיום חלופיות, תשלום שכר בלא מתן תלושי שכר ועוד", מתריעים בשירות ומוסיפים: "צפויה עליה בלתי נמנעת בתת-התעסוקה של קבוצות רבות במשק הישראלי. לכן על המדינה לפעול במהירות האפשרית לייצר משרות או לעודד יצירת משרות רבות, לצד חיזוק ההשקעה בהון האנושי".

שירות התעסוקה פרסם את דופק שוק העבודה לחודש ספטמבר- הסגר השפיע לרעה

הלמ"ס: מספר מבקשי העבודה גבוה פי 10 מהמשרות הפנויות

בתגובה להחלטת בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה  לחודש נוסף, העריך הכלכלן הראשי של לאומי כי עליית מחירים שתתרחש על פי התרחיש האופטימי של חזרה מהירה של המשק לפעילות עשויה להביא לעליית ריבית הדרגתית בהמשך

ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, התייחס להחלטת בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה חודש נוסף והעריך כי: "לא צפוי שינוי בריבית בנק ישראל בעתיד הנראה לעין". לדבריו, "התאוששות מהירה של הפעילות ב-2021 וב-2022, התואמת לתרחיש אופטימי, תוך עליית מחירים התואמת את יעד יציבות המחירים, עשויה ליצור את התנאים הראשוניים לעליית ריבית הדרגתית ומוגבלת בטווח הרחוק יותר".

בפמן התייחס גם להקשר הגלובלי וציין כי "נראה שמהלך כזה יהיה תלוי גם בעיתוי של צעדיו הראשונים של הבנק הפדרלי של ארה"ב לכיוון של העלאת ריבית, מה שאיננו צפוי להתרחש בעתיד הקרוב".

כאמור, בנק ישראל הודיע ב-22.2.21 על ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%. הודעת הבנק ציינה את הקצב המהיר של תהליך ההתחסנות בישראל, שעל פי לשון ההודעה מגדילה את האופטימיות באשר לחזרה מהירה של המשק לתוואי של צמיחה בשנה הקרובה. למרות זאת, ציינו בבנק ישראל כי "לנוכח הסיכונים לגלי תחלואה נוספים בעקבות התפשטות מוטציות שונות", ימשיך הבנק להפעיל מגוון כלים על מנת להעמיק את מידת ההרחבה של המדיניות המוניטרית כפי שיידרש.

הודעת בנק ישראל כללה התייחסות לעליית ציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה שמצויות בסביבת הגבול התחתון של היעד (1-3%). הציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוניים מצויות בתוך תחום היעד, והציפיות לטווחים הארוכים נותרו קרוב למרכז תחום היעד. בנק ישראל משייך זאת בין היתר למדיניות המרחיבה שלו ולסביבת האינפלציה העולמית.

בנק ישראל מציין את השפעת ההודעה בדבר היקף ההתערבות בשוק המט"ח בשנת 2021, שבעקבותיה השקל נחלש ואת הערכתו שהיחלשות זו תמכה בעליית האינפלציה הצפויה. באשר להתכווצות התוצר ב-2020 שהייתה נמוכה מהצפוי – מינוס 2.4% במהלך שנת 2020 — בנק ישראל לא פרסם בשלב זה עדכון לתחזית הצמיחה לשנים 2020-2021.

לאומי: בתרחיש פסימי ריבית שלילית אפשרית בישראל

בנק ישראל: מצפים לגל של עליות מחירים

העירייה לא תוכל לדרוש פיצוי כספי מיזם שלא בנה חניות בבניין בגלל תוואי המטרו המונע הוספת מקומות חניה

ועדת הערר של מחוז תל אביב קבעה לאחרונה כי העירייה לא תוכל לגבות כופר חניה מיזמים במקרה שתוכנית המטרו היא שמונעת הוספת מקומות חניה. משמעות ההחלטה היא פגיעה בהיקף של 18 מיליון שקל בשנה בהיקף תשלומי כופר החניה (קרן חניה) — הפיצוי הכספי שנגבה עד כה מהתושבים ומהיזמים במקרה שהיזם לא בונה חניות בהתאם לתקן.

קרן החניה נועדה בתחילה להקמת חניונים ציבוריים על ידי העירייה, אבל עם השנים נחלש הקשר בין התשלומים לתוספת החניות.

הוועדה נדרשה להחלטה בנושא זה בעקבות ערר שהגישו בעלי הזכויות בבניין ברחוב מרמורק בעיר, שלפי התקן קיימת בו חובה להתקנת חניות במגרש, ולחלופין הוועדה המקומית רשאית לפטור מהחובה הזו תמורת תשלום לקרן החניה. בעלי הזכויות נדרשו להקים במקום כעשר מקומות חניה, אלא שהדבר לא התאפשר בגלל הצומת הסמוך ונתיב תחבורה ציבורית שעובר בו . בתגובה לדרישת העירייה לתשלום כופר חניה, הגישו בעלי הזכויות את הערר לוועדת הערר המחוזית בטענה כי הם עונים על סעיף בתקנות החניה שמחייב את העירייה לפטור אותם מהתשלום, מאחר שהמקום מוגדר כאזור סגור לכלי רכב.

חברי הוועדה סברו תחילה כי מדובר בפרשנות של בעלי הדירות, אולם במאי 2020 פרסמה הוועדה הארצית לתכנון ובנייה לתשתיות לאומיות פרסמה את תוכנית תת"ל 102 לקו המטרו M2 במסגרת תיקון תוואי הקו הכחול, ולפיו התוואי כולל גם את המגרש המדובר. כן נקבע כי תנאי להיתרי בנייה בתחום התוכנית יהיה שלא יינתנו היתרים לקומות מרתף, כולל חניות.

לנוכח הנסיבות החדשות הסכימו חברי הוועדה כי ברור שבעלי הזכויות בקרקע לא יוכלו להתקין חניות בבניין גם בעתיד הרחוק וציינו: "משמעות העובדה שהמגרש נמצא בתחום תוכנית מופקדת אשר חלים לגביה תנאים המגבילים הוצאת היתר לבנייה בתת־הקרקע היא שהמגרש נמצא באזור שנקבע בתוכנית כאזור סגור לכניסת כלי רכב, ולפיכך רשאית רשות הרישוי המקומית ואנו בנעליה להפחית את מקומות החניה מן הקבוע בתוספת או שלא לקבוע מקומות חניה כלל, קרי לאפשר פטור מתשלום קרן חניה".

חברי הוועדה אף הוסיפו כי במקרה של תת"ל אין צורך להמתין לאישור התוכנית על ידי התת"ל, וניתן לקבוע כי הפטור יינתן בשלב שלאחר הפקדת התת"ל.

בשורה לנטולי הרכב: עיריית תל אביב תנפיק תו חניה אזורי לרכב שכור תוך יום עבודה אחד

הקלות חניה בתל אביב ובערים אחרות בעקבות משבר הקורונה

חניה בתל אביב כבר לא אפשרית, מה עושים בעולם

רפורמת הרגולציה תפחית את עלויות היבוא, תגביר את התחרות ותוביל להוזלת מוצרים רבים, בהם מכשירי חשמל ומוצרי אלקטרוניקה ■ הרפורמה תיושם ב-3 פעימות ולא תחול על מוצרים המיועדים לילדים ופעוטות

שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, חתם אתמול על נוסח צו קבוצות יבוא שיאפשר רפורמה במשטר הבדיקות של מוצרים מיובאים בעלי תקן רשמי, טרם כניסתם לארץ והפצתם לשווקים. על פי אומדן משרד הכלכלה, בהתבסס על בחינה כלכלית, מדובר במהלך שיוביל לחיסכון של כ-300 מיליון שקל.

בישראל יש כיום כ-500 תקנים רשמיים, שחל עליהם משטר פיקוח ברמות שונות. כמחצית מהם – 240 נמצאים בקבוצת הבדיקות המחמירה ביותר (קבוצה 1), שבה כל משלוח נבדק עם הגעתו לנמל. כ-170 תקנים נמצאים בקבוצה השנייה, המחייבת בדיקת דגם ראשוני ומחויבות היבואן הגשת הצהרה על התאמה לתקן ולדגם שנבדק, והיתר, בקבוצה השלישית, המקלה ביותר, בה נדרשת הצהרת יבואן על התאמה לתקן זאת בהסתמך על מסמכים המעידים על כך, ללא בדיקות בשערי הנמל.

במסגרת הרפורמה, יישארו בקבוצה המחמירה ביותר כ-150 תקנים בלבד והיתר יסווגו בקבוצות 2 ו-3. כניסתה של הרפורמה לתוקף תותנה בהגברת האכיפה בשווקים.

הרפורמה תוחל בשלוש פעימות: הראשונה תחול בעוד 60 יום, השנייה שתכלול מוצרים נוספים תחול בעוד שנה והשלישית בעוד שנתיים. חלוקת הרפורמה ל-3 פעימות נעשתה כדי להפעילה בצורה מדורגת בהתאם להשלמת תגבור מערך פיקוח/אכיפה במינהל התקינה.

משמעותה של הרפורמה היא הפחתה בעלויות היבואנים אשר יידרשו לפחות בדיקות והפצת מוצרים לשווקים בלוחות זמנים קצרים יותר. עלויות אלו צפויות להתגלגל לצרכנים ולהוזיל את עלות המוצרים. ההקלות אף צפויות לעודד כניסה של שחקנים חדשים לשוק ולהגביר תחרות, שגם היא אמורה לגרום להורדת המחירים והרכבת מגוון המוצרים. בין היתר יעברו מתקינה 1 לתקינה 2 מזגנים ומכשירי חשמל ביתיים כגון מקררים, מכונות כביסה, מדיחי כלים, תנורים, קומקומים חשמליים ומכונות תפירה, וכן סירי לחץ, גופי תאורה, מצברים לרכב, מקדחות ומברגות, כלי גינה כגון מכסחות דשא ומכשירי גיזום לעצים, מערכות לטיהור מי שתייה, מצלמות אבטחה, וידאו לרכב. שטיחי טקסטיל יעברו מתקינה 2 לתקינה 3.

המהלך התאפשר לאחר עבודה ממושכת שכללה דיונים מקצועיים, פרסום לציבור ביולי 2020, קבלת הערות מגורמים שונים ומענה להן, ושינוי ההחלטות בהתאם לצורך.

בניגוד להמלצת גורמי המקצוע במשרד הכלכלה, אשר פורסמה בחודש יולי, החליט השר פרץ להשאיר בתקינה 1 המחמירה את מוצרי הילדים והתינוקות, ובהם חיתולים חד־פעמיים, מוצצים, מיטות, מזרנים וכיסאות אוכל, וכן קונדומים ואריחי קרמיקה, מחשש לסכנת החלקה של קשישים, וכדי להקטין מכירה של אריחים מסוכנים באיכות ירודה. גם על תקן המעליות אין בכוונת השר פרץ להקל, בין היתר בעקבות אסון המעלית בתל אביב לפני כשנה.

שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ הרואה לדבריו חשיבות גדולה ברפורמת התקינה, אישר אותה לאחר שבחן אותה עם הממונה על התקינה במשרד (היוצא מר יעקב וכטל והנוכחי איגור דוסקולוביץ).

סוכם נוסח הסכם לשיתוף פעולה כלכלי מסחרי בין ישראל למרוקו

העוצר הלילי בוטל כל הקניונים יפתחו כבר מהיום

אם אתם עומדים לקחת הלוואת משכנתא לרכישה של בית או דירת מגורים, עליכם לדעת שמלבד ההחזר החודשי הקבוע לבנק בתוספת הריביות, יש כמה עלויות נוספות שתצטרכו לשלם. כך תוכלו להבין מראש איזה עלויות כרוכות בנטילת המשכנתא ולהיערך בהתאם באופן מיטבי, מושכל ואחראי.

אז מה חשוב שתדעו?

ביטוח משכנתא

אחד התנאים המרכזיים שמציבים הבנקים בפני רוכשי דירות שמעוניינים לקבל הלוואת משכנתא, היא לרכוש בנוסף – ביטוח משכנתא. זהו ביטוח שכולל בתוכו שני סוגי ביטוחים: ביטוח חיים וביטוח מבנה והוא נועד למנוע מצב שבו מי שלקח את ההלוואה לא יוכל להחזיר אותה במלואה. כלומר, ביטוח משכנתא מגן על הבנקים ונותן מענה ביטוחי במקרים הבאים – אם אחד מבני הזוג (הלווים) נפטר חלילה, או שלמבנה הקיים נגרמו נזקים שונים שעשויים להפחית את שווי הכספי. למשל, כתוצאה משריפה, פיצוץ בצנרת, הצפה, רעידת אדמה וכדומה.

שימו לב, הסכום שתצטרכו לשלם עבור ביטוח משכנתא משתנה בין אדם אחד לאחר ונקבע לפי מגוון פרמטרים כמו גיל, מגדר, עישון, מצב רפואי. כך, מחיר הפוליסה של לווה מבוגר יהיה יקר יותר בהתאם לגילו, גברים משלמים יותר מנשים, מי שמעשן יצטרך לשלם יותר וגם בעיות בריאותיות מסוימות יכולות לייקר את מחיר הביטוח.

טוב שתדעו, באפשרותכם לרכוש ביטוח משכנתא לא רק באמצעות הבנקים אלא גם דרך חברות הביטוח וליהנות מהצעות אטרקטיביות, במנורה מבטחים לדוגמא תוכלו לרכוש את פוליסת ביטוח המשכנתא – "בית בטוח" המשלבת בתוכה ביטוח חיים למשכנתא וביטוח מבנה למשכנתא בתהליך דיגיטלי קצר.

עלויות נלוות

פתיחת תיק משכנתא: העמלה שגובים הבנקים עבור פתיחת תיק המשכנתא נעה לרוב סביב 0.25% מסכום המשכנתא שאתם לוקחים. לעתים ניתן לקבל הנחות ולהפחית את גובה העמלה ולכן כדאי לבדוק זאת מול הבנק. קחו בחשבון, שהעמלה עבור פתיחת התיק באה בנוסף לריבית שאתם משלמים לבנק על ההלוואה.

מס רכישה: זהו מס שמוטל לפי חוק על מי שרוכש דירה. שיעור המס עומד על אחוז מסוים מערך הנכס והוא מתעדכן מדי שנה. שימו לב, תשלום מס רכישה מבוסס על מדרגות שונות ותנאים ספציפיים המפורטים בחוקי מס הכנסה וחשוב שתבדקו את זה מראש בצורה מקצועית.

תשלום לשמאי מקרקעין: בעת נטילת המשכנתא, הבנק מבקש לקבל חוות דעת של שמאי מקרקעין בנוגע לערך הדירה. וזאת, למקרה שלא תעמדו בהחזרי ההלוואה והוא יצטרך לממש את הנכס. את שכר הטרחה שגובה שמאי המקרקעין, אתם נדרשים לשלם.

שכר טרחת עורך דין: עסקאות לרכישת דירה מלוות לרוב על ידי עורך דין מקצועי, שגובה בדרך כלל תשלום של כ-0.5% מערך הנכס.

אז כדאי שתזכרו – כשאתם לוקחים משכנתא מהבנק, ההוצאות שלכם לא מסתכמות רק בעמידה בהחזרים החודשיים ובתשלום הריביות, אלא מתווספות לזה עוד עלויות שמומלץ לקחת בחשבון.

זינוק בציפיות לאינפלציה במשק המקומי:  נתונים שפרסם הבנק מצביעים על עלייה חדה בשלושה מדדים מובילים ■ עם זאת חלק מהכלכלנים טוענים כי מדובר בתיקון חד־פעמי של התייקרויות בעקבות משבר הקורונה

האם ישראל הולכת בעקבות ארה"ב בדרך לעליית אינפלציה? על פי התחזית האחרונה שפרסם בנק ישראל, חלה עלייה חדה בשלושה מדדים מובילים: הציפיות לאינפלציה משוק ההון לשנה הקרובה עמדו בפברואר על 1.1% אחרי שרק לפני חמישה חודשים הן עמדו על כ־0.5%–. כלומר, מדובר בזינוק של 150 נקודות בסיס בתוך זמן שיא. מדובר ביחס בין התשואות של אג"ח ממשלתיות לא צמודות לתשואות של אג"ח ממשלתיות צמודות, והן כוללות מרכיב של פרמיית סיכון אינפלציונית.

המדד הבא שנבחן הוא ממוצע תחזיות האינפלציה לשנה קדימה – שמבקש לחזות אינפלציה על בסיס ממוצע פשוט של תחזיות לאינפלציה של בנקים מסחריים וחברות ייעוץ כלכלי, וגם מדד זה מצייר תמונה דומה: מ־0.4% בסוף שנת 2020, ל־0.8% בפברואר 2021.

נתון אחר שמשמש כמנבא אינפלציה הוא הציפיות לשנה מחוזי אינפלציה, אותם חוזים עתידיים שהבנקים סוחרים בהם ו"מהמרים" על האינפלציה העתידית: זינוק מ־0.2%– באוקטובר, ל־0.7% בפברואר.

נתוני הרקע של מדינת ישראל דומים לאלה של ארצות הברית: שלושה סגרים התירו אחריהם חורבן כלכלי בדמות קריסה של עשרות אלפי עסקים וכ־750 אלף מפוטרים או מחוסרי עבודה. לכך מתווספות המדיניות הממשלתית של פיזור מענקים כספיים בשילוב ריבית אפסית. בהינתן אלה, פתיחתו המחודשת של המשק כשהשוק צמא והביקושים גבוהים עלולה להפגיש את השוק עם כל הכסף ה"חינמי" הזה שהורעף על הציבור בישראל וליצור עלייה באינפלציה.

עם זאת, לדעת כלכלנים מסוימים ייתכן כי מה שמתחולל לנגד עינינו הוא בעצם התאמה של רמת מחירים לחיים הנורמליים אחרי משבר חסר תקדים היסטורית כמו משבר הקורונה, ששיבש את הכלכלה העולמית. לשיטתם לא כל התייקרות, גם אם היא משמעותית, מוגדרת כאינפלציה. במקרה של מה שמתחולל כעת ייתכן כי הסיבות לעליות המחירים שבפתח אינן פרמננטיות או ארוכות טווח.

גם ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, סבור כי לא מדובר בתהליך מתמשך אלא כאפיזודה של "תיקון" מחירים חד פעמי שלאחר משבר. לדבריו, "ב־2021 נראה התייקרויות, אבל זה לא נראה כתהליך מבני בבסיס הדברים. בעוד שנתיים-שלוש קדימה נחזור למה שהיה בתחום האינפלציה בשנים קודמות לפני הקורונה. תחזית האינפלציה שלנו לשנת 2021 עומדת על 1.5% אבל מצד שני תחזית האינפלציה לשנים רחוקות יותר, 2023, היא 0% – אין אינפלציה – כאשר שנת 2022 תהיה שנת מעבר".

אין ספק ששנת 2021 נפתחת בהתייקרויות בעולם כולו. במחירי התובלה אנו עדים לעלייה בינלאומית וגם מחירי התוצרת החקלאית עלו. גם בתחום האנרגיה ישנה התייקרות. בישראל התמונה דומה: בחודשים הקרובים יתייקרו מחירי האירועים והמלונות יעלו, אך ההתייקריות האלו צפויות להתמתן היות שבחלקם מדובר באירועים בצד ההיצע, שאינם ארוכי טווח.

בנק ישראל מודה שהטבת המשכנתאות לא הגיעה לציבור

קבוצת הראל: ";לא צפויה אינפלציה עד לסוף 2021, בנק ישראל יוכל להמשיך ולתמוך בכלכלה";