ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני אישרה הבוקר העמדת 2.7 מיליארד ₪ נוספים כערבות מדינה, לטובת המסלול הכללי ב"קרן הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בשל התפשטות נגיף הקורונה בישראל". הסכום ימנף העמדת הלוואות במסלול זה, מצד הבנקים ויתר הגופים הממנים, בסכום נוסף, של עד 18 מיליארד שקלים לטובת העסקים.

במהלך הדיון נמתחה ביקורת מצד יו"ר הוועדה וחבריה, לעניין אי מיצוי חלקים שונים בתוכניות הסיוע, והוועדה קראה למשרד האוצר לפעול ביעילות גדולה יותר במסגרת הסכומים השונים שאושרו לטיפול במשבר.

עפ"י הנתונים שהוגשו לוועדה, עד לתאריך 4.10, הוגשו למסלול הרגיל 87,133 בקשות להלוואות, מתוכן נידונו 83,133 בקשות ואושרו 51,287 (62%), בהיקף כולל של כ-17.8  מיליארד שקלים. כאשר הלוואה ממוצאת עומדת על 348 אלף שקלים.

נתוני הקרן כפי שהוצגו לוועדה

במסגרת המסלול המוגבר, לעסקים בסיכון, הוגשו עד לתאריך 4.10, 3,401 בקשות, מתוכן נידונו 2,624 בקשות, ואושרו 2,283 (87%), בהיקף כולל של כ-1.3 מיליארד ₪. כאשר הלוואה ממוצאת עומדת על 569 אלף ₪.

האוצר: קרן להעמדת הלוואות בערבות המדינה לעסקים בסיכון גבוה יצאה לדרך

משרד האוצר מפרסם את הוצאות והכנסות המדינה עד כה, כידוע אנחנו נמצאים ללא תקציב לשנת 2020, ולכן המדינה מתנהלת עם "תקציב המשכי", כל חודש רשאית הממשלה להוציא סכום השווה לחלק השנים-עשר מהתקציב השנתי הקודם, בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן, ובהתאם לתיקון לחוק היסוד כהוראת שעה לשנת 2020 תהא רשאית הממשלה להוציא סכום נוסף של 11 מיליארד ש"ח החל ממועד אישור ועדת הכספים לתוכנית המפורטת ועד לחודש דצמבר או אישור התקציב לשנת 2020, על כן סך מכסת ההוצאה השנתית המותרת עד למועד העברת התקציב הינו 410.8 מיליארד.

מהדוח עולה כי החל מחודש מרץ החלו להתבטא ההשפעות של משבר הקורונה על המשק הישראלי ועל הפעילות התקציבית. משבר הקורונה משפיע באופן משמעותי הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות, השפעה המתבטאת בעליה בהוצאות הממשלה ומנגד בירידה בהכנסות ממסים, ובכך שהביטוח הלאומי אינו מפקיד עודף הכנסות על הוצאות שנוצר מפעילותו, כמו בשנה רגילה, כדי לשמור יתרות לחודשים הבאים שבהם צפוי המוסד לסיים בגירעון תזרימי.

הגירעון המצטבר בתשעת החודשים הראשונים של השנה הוא 102.4 מיליארד שקלים, לעומת גירעון בסך 31.1 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. הגירעון המצטבר ב־12 החודשים האחרונים עומד על 9.1% מהתמ"ג, שהם 123.5 מיליארדי שקלים. המדינה גייסה בחודש ספטמבר 23.9 מיליארד שקלים מהשוק המקומי, ובחו"ל גויסו חצי מיליארד שקלים.

התפתחות הגירעון, ההוצאות וההכנסות כאחוז מהתמ"ג

סך ההכנסות מתחילת שנת 2020 הסתכמו ב-233.7 מיליארד ש"ח, קיטון של 9.9% לעומת ההכנסות בתקופה המקבילה אשתקד. וסך גביית המסים מתחילת השנה הסתכמה ב-230.3 מיליארד ש"ח, קיטון של -4.0% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לפי משרד האוצר הוצאות הממשלה היו כ־300 מיליארד שקלים – 42.9 מיליארד מתוכם בגין הוצאות המיועדות להתמודדות עם משבר הקורונה.

לפי כל הנתונים מדינת ישראל כבר נמצאת בגרעון היסטורי שרק ילך ויגדל בעקבות הסגר השני והמאבק בקורונה שימשך עוד הרבה זמן, ובטח לא עוזרת העובדה שעדיין את תקציב לשנת 2020 ותקציב לשנה הבאה גם אינו נראה באופק.

בהיעדר תקציב: ועדת הכספים אישרה תוספת של 11 מיליארד שקל לתקציב ההמשכי

עולם במשבר: איך מתמודדות המדינות החזקות בעולם עם הגירעון הכלכלי?

הממשלה אישרה אמש את מינויו של ח״כ יצחק כהן מש"ס לתפקיד שר הבינוי והשיכון, ובנוסף ימונה כהן לתפקיד שר במשרד האוצר, אשר יהיה אחראי בכפוף לשר האוצר לתחומי רשות שוק ההון, ביטחון וחיסכון ורשות ניירות ערך.

ח"כ מאיר כהן היה ממקימי ש"ס בשנת 1982. היה בעברו ראש עריית אשקלון, ומכהן בכנסת משנת 1996. הוא חבר בוועדת הכספים, בעבר כיהן בתפקיד שר הדתות ומספר פעמים כסגן שר במשרד האוצר.

בנוסף, הממשלה אישרה את מינויה של השרה אורית פרקש לתפקיד שרת התיירות בנוסף על תפקידה כשרה לעניינים אסטרטגיים.

כמו בכל חודש רשות המיסים מפרסמת את נתוני יבוא מוצרי צריכה החודשיים והשנתיים, הנתונים מעניינים וסימני תקופת הקורונה משפיעים באופן ישיר על הנתונים. כבר עכשיו מתחילת השנה יש ירידה של 11.4% ביבוא הכללי לארץ, ואלו נתונים שעדיין לא כוללים בפועל את הסגר השני שעיקרו בחודש אוקטובר.

מוצרי חשמל ואלקטרוניקה
כמובן שלא כל ענפי הייבוא נפגעו, במספר מוצרים הנדרשים בתקופה זאת של הסתגרות והתכנסות בבתים ישנה דווקא עליה בכמויות הייבוא. לדוגמא יבוא הטלוויזיות בחודש ספטמבר השנה היה גבוה ב-80.6% בהשוואה לחודש ספטמבר בשנה שעברה(87 אלף מכשירים לעומת 48 אלף בשנה שעברה). ובהשוואה של נתוני היבוא המצטברים לחודשים ינואר-ספטמבר 2020 לעומת ינואר-ספטמבר 2019 נרשמה עליה של 11.7% ביבוא טלוויזיות- 65 אלף מכשירים יותר מבשנה שעברה.

בשאר מוצרי החשמל יש מגמה מעורבת. יבוא מקררים ומכונות כביסה עלה ב-21.4% ו-6.5% בהתאמה. וביבוא מייבשי כביסה ומדיחי כלים נרשמה ירידה, לעומת זאת, ב-  0.7% ו- 6.2% בהתאמה.

יבוא כלי רכב
 בחודש ספטמבר 2020 נרשם יבוא כלי רכב (פרטיים) בהיקף של 23,574 לעומת 17,611 כלי רכב בספטמבר 2019 עליה בשיעור של 9%. העליה מוסברת ע"י התאוששות מסוימת בשוק כלי רכב ויבוא מעל הממוצע הרגיל בספטמבר 2020 ומאידך יבוא כלי רכב נמוך יחסית בספטמבר 2019. בנוסף, זוהי כמות גבוהה מהממוצע בחודש רגיל. יבוא רכב מסחרי הסתכם ב–647 כלי רכב לעומת 867 כלי רכב בספטמבר 2019, ירידה של 25.4%.

בחודשים ינואר-ספטמבר 2020 הסתכם יבוא כלי רכב נוסעים ב- 144,122 לעומת 198,020 בתקופה מקבילה אשתקד, ירידה של 27.2%. יבוא כלי רכב מסחרי ירד ב- 27.6% בתקופה זו והגיע להיקף של–5,365. הירידה הגבוהה מוסברת בעיקר ע"י הקדמה של יבוא כלי רכב בחודש דצמבר 2019 ערב עדכון מס הקניה על כלי רכב היברידי וע"י צמצום הפעילות במשק החל מאמצע מרץ 2020.

נתוני המגמה מצביעים על תחילת התאוששות ביבוא כלי רכב נוסעים.

סיגריות, טבק ודלק
יבוא הסיגריות ממשיך לעלות. בחודש ספטמבר 2020 נרשמה עליה של ב-13.5% לעומת ספטמבר אשתקד, מתחילת השנה נרשמה עליה של 15.2% בכמות יבוא סיגריות לעומת שנה שעברה. הכנראה שחלק מהגידול ברכישת סיגריות בארץ נובע מכך שאין רכישות בדיוטי פרי ובחו"ל מכיוון שהשמים סגורים ואין טיסות סדירות לחו"ל מתחילת מגפת הקורונה.

ערך היבוא של שאר מוצרי הטבק (טבק לעישון, טבק לנרגילה, טבק למקטרת, סיגרים, וטבק לחימום) בספטמבר 2020 עלה ב-84.5% לעומת ספטמבר 2019 עקב יבוא נמוך בספטמבר 2019 לאחר יבוא גבוה מהרגיל בפברואר 2019 טרם העלאת מס הקניה על טבק לגלגול. כמו כן, בדומה ליבוא סיגריות, העלייה ביבוא טבק אחר באה כתחליף לרכישות בחו"ל ובדיוטי פרי. במצטבר בינואר-ספטמבר 2020 ערך יבוא טבק אחר נמצא בעליה של 9.5%, ההכנסות מיבוא טבק אחר בעליה של 55.8% כתוצאה מהעלאת מס הקניה החל מה- 21.2.2019.

סה"כ ערך כלל היבוא בחודש ספטמבר 2020 הסתכם בכ–5.2 מיליארד דולר, ירידה של 2.5% לעומת החודש בשנה שעברה. הירידה מתונה יותר מאשר בחודשים קודמים מצביעה על התאוששות הדרגתית ביבוא בטרם השפעת ההגבלות שנכנסו לתוקפן בערב ראש השנה. ובסך הכל בכל שנת 2020 ישנה ירידה של 11.4% בסך כל היבוא ארצה. אמנם נתוני מגמה מצביעים על התייצבות ואף תחילת עליה ביבוא, אך מגמה זו צפויה להשתנות בעקבות צמצום הפעילות במשק והסגר השני שנתוניו עדיין לא נכללים בנתונים הנוכחיים.

בלי אישור מכון התקנים: רשות התחרות ממליצה לאפשר ייבוא מוצרים על סמך הצהרת יבואן

איך לרכוש בזול חלקי חילוף לרכב ולחסוך אלפי שקלים?

בשיתוף האקדמיה לפיננסים מבית BDO

נקודת הזמן הנוכחית בה אנו נמצאים מתאפיינת במשבר כמעט חסר תקדים בהיקפו בכלכלה המקומית והעולמית, כמו גם בשווקים השונים וביניהם שוק הנדל"ן. במדינות רבות נרשמות ירידות משמעותיות ומתמשכות בשווקים והמשבר הכלכלי החמור שנוצר במדינות רבות מעלה את רמת אי הוודאות לגבהים חסרי תקדים. מצב זה הופך תחום כמו יזמות נדל"ן למסקרן במיוחד בימים אלו, ולדעתם של יזמים רבים גם לאטרקטיבי במיוחד. מה חשוב לדעת בכל הנוגע ליזמות נדל"ן ולפעילות בשוק בימים אלו?

ידע וכלים מקצועיים יכולים לסייע להפיק תועלת משמעותית מהמצב הנוכחי

אולי הדבר הראשון והחשוב ביותר שיש לדעת על יזמות נדל"ן, במיוחד בימים אלו, הוא כי מדובר בתחום מקצועי לכל דבר ועניין בו יש הרבה מאוד מה ללמוד בצורה מסודרת. זאת בניגוד לתדמית המתלווה לא אחת לעולם היזמות כולו, וליזמות נדל"ן בפרט, לפיה לא צריך ללמוד או לדעת יותר מדי על מנת ליזום, שכן כל שנדרש זה תעוזה ואמביציה. בפועל, יזמי הנדל"ן המצליחים ביותר למדו (וממשיכים ללמוד) בצורה מסודרת זו או אחרת תחומים שונים המאפשרים להם לפעול בצורה מושכלת ומוצלחת יותר.

במיוחד כיום, כאשר חוסר הוודאות והכאוס השורר בשווקים וענפים רבים ושונים מציב סיכונים משמעותיים אך גם פותח אפשרויות אטרקטיביות וחסרות תקדים, למידה מקצועית ומסודרת של תחום כמו יזמות נדל"ן יכולה בקלות להעניק את היתרון הנדרש על מנת להפיק תועלת משמעותית ביותר מהמצב הנוכחי.

בקורס יזמות נדל"ן, לדוגמה, ניתן ללמוד בצורה מקצועית ומפורטת כיצד לזהות נכסים הנמכרים במחיר הנמוך יותר ממחיר השוק, וקל מאוד להבין כיצד כישור מסוג זה יכול לשרת את יזם/ית הנדל"ן בימים טרופים אלו. גם הידע וההבנה הנדרשים על מנת להצליח להתחמק משלל הסכנות האורבות כיום לכל עסקה בכל תחום, ובמיוחד עסקאות גדולות בתחומים כמו נדל"ן, הוא ידע בעל ערך עצום המועבר במסגרת קורס יזמות נדל"ן מקצועי.

כלומר, אם רוצים לפעול בשוק יזמות הנדל"ן דווקא היום, מומלץ ביותר לעשות זאת עם ההכנה והידע המקצועיים הטובים ביותר שניתן להשיג. דוגמה טובה לכך תוכלו למצוא בקורס יזמות נדל"ן (נדל"ן PRO) של האקדמיה לפיננסים.

חוסר היציבות ואי הוודאות מצביעים על היתרון שברכישת מקצוע בתחום

המצב התזזיתי והבלתי צפוי השורר כיום בשוק הנדל"ן מאפשר גם להבין בצורה טובה וברורה הרבה יותר את החשיבות של רכישת מקצוע מסודר בתחום, כאשר הדוגמה המתבקשת במקרה זה היא מקצוע התיווך.

עבור כל מי שמעוניין לפעול בשוק הנדל"ן כיום, גם אם כיזם, מומלץ ביותר להחזיק גם ברישיון תעסוקה במקצוע בתחום דוגמת מקצוע התיווך. רישיון זה מאפשר למצוא תעסוקה בעולם הנדל"ן בכל מצב ובכל זמן, וכך להישאר עם האצבע על הדופק ולהתמקם בנקודה הטובה ביותר על מנת לפעול בשוק גם כיזמים.

במסגרת קורס משולב, דוגמת זה שמציעה האקדמיה לפיננסים, ניתן ללמוד יזמות נדל"ן באופן מקצועי ולקבל רישיון תיווך גם יחד, בתוך מספר חודשים ספורים ובמתכונת לימודים  גמישה ונוחה.

*** חטיבת לימודי הנדל"ן באקדמיה לפיננסים היא החטיבה הגדולה ביותר ללימודי נדל"ן בארץ. במסגרת לימודי הנדל"ן מועברים ומתקיימים בימים אלו מחזורי קורס השקעות נדל"ן (נדל"ן PRO), קורס נדל"ן מקיף (נדלן BIZ) והכשרות מקצועיות נוספות בתחום.

הממשלה אישרה היום פה אחד בישיבת הממשלה להביא את חוזה השלום עם איחוד האמירויות, "הסכמי אברהם לשלום" לאישור הכנסת ביום חמישי ולאחר מכן הבאתו לאשרור על ידי הממשלה בישיבת הממשלה הבאה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בפתח ישיבת הממשלה המיוחדת: "אני מביא היום לממשלה את הסכם השלום ההיסטורי עם איחוד האמירויות. זהו הסכם השלום הראשון שישראל חותמת עליו מזה למעלה מ-25 שנים. במקביל אנחנו משלימים את ההסכמים עם בחרין. ההסכם הזה שונה מקודמיו בכך שישראל איננה מוותרת על שטח כלשהו. שנית, המרכיב הכלכלי הוא מאוד דומיננטי בו, והתמורות הכלכליות יטיבו עם כל אזרחי ישראל. שלישית, ההסכם הזה מלווה בפתיחת השמיים, פתיחת השמיים של סעודיה למטוסים ישראלים, למטוסים מישראל ולמטוסים אל ישראל. זה אומר שישראל מפסיקה להיות סמטה ללא מוצא, אלא הופכת לצומת מרכזית.

ההסכם הזה הוא הסכם שמבוסס על שלום מתוך עוצמה. לא שלום מתוך ויתורים שיחלישו את ישראל ויסכנו אותה, אלא שלום מתוך עוצמתה של ישראל.

בתוך כך, בסוף השבוע שוחח ראש הממשלה עם נסיך הכתר של איחוד האמירויות, השייח׳ מוחמד בן זאיד. ראש הממשלה הזמין את השייח' לביקור בארץ וזכה להזמנה מקבילה לביקור באיחוד האמירויות. עוד לפני הביקור של ראשי המדינות משלחת אמירתית-אמריקנית, שכוללת שרים מאבו דאבי – צפויה להגיע בשבוע הבא לישראל. חברי המשלחת צפויים להיפגש עם נתניהו, שר החוץ גבי אשכנזי ושר הביטחון בני גנץ.

הרכב המשלחת טרם נקבע סופית, אך לפי התוכנית צפויים להגיע לפגישות במשרד החוץ ובמשרד ראש הממשלה שני שרים מהממשלה באמירויות – ככל הנראה שר הכלכלה ושר האוצר, וכן שליח של הנשיא טראמפ למזרח התיכון אבי ברקוביץ'.

לפני כשבוע נפגשו שר החוץ גבי אשכנזי ומקבילו האמירתי עבדאלה בן זאיד בברלין, בפגישה הושגה התקדמות משמעותית בניסוח הוויזות שיאפשרו לישראלים לטוס לאמירויות, ולאמירתים לעשות את הדרך ההפוכה ללא צורך בדרכון זר או בהסדר מיוחד. לפי גורמים המעורים בנושא, בשיחות עלה הרצון המשותף לקדם במהירות ובעדיפות גבוהה את העניין.

ראש הממשלה הוסיף בעיניין "דיברנו על שיתופי הפעולה שאנחנו מקדמים – בהשקעות, בתיירות, באנרגיה, בטכנולוגיה ובתחומים נוספים. אנחנו גם נשתף פעולה וכבר אנחנו משתפים פעולה במאבק נגד מגפת הקורונה. זה כבר קורה, זה יקרה בהיקף הרבה יותר גדול. זה מאוד יסייע לנו לצלוח את המגפה.

ההסכמים הללו מבטאים את השינוי הדרמטי שחוללנו במעמדה של ישראל באזור. מדינות ערב רוצות לעשות איתנו שלום, כי הן רואות איך הפכנו את ישראל למעצמה. הן רואות גם איך אנחנו עומדים מול איראן, לפעמים לבד, מול כל העולם. הן מבינות שאנחנו יכולים לסייע להן בהרבה מאוד תחומים. הם רואים שישראל לא רק שאינה נטל ואינה אויב – היא בעלת ברית חיונית בכל זמן, בייחוד בעת הזאת." ראש הממשלה סיכם את דבריו ואמר "אין לי ספק שבקרוב נראה הסכמים עם מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות".

לקריאה- הסכם השלום עם איחוד האמירויות

משלחת ראשונה של אנשי עסקים מישראל, בראשות מנכ"ל הפועלים, התקבלה באהדה בדובאי

הבורסה לניירות ערך בתל-אביב מודיעה היום על פתיחת תת-ענף חדש לחברות הקנאביס תחת ענף הביומד. תת-ענף קנאביס יכלול את החברות שעיסוקן העיקרי הוא בתחומי מחקר, גידול, ריבוי, מכירה או ייצור ושיווק של מוצרי קנאביס רפואי. השקת תת-ענף קנאביס צפויה ביום ראשון, 1 בנובמבר 2020.

סיווג נפרד זה נמצא בהלימה גם למגמה בחו"ל, שם חברות שעוסקות בריבוי, גידול, עיבוד וייצור קנאביס רפואי מסווגות ברוב הסיווגים תחת ענף HealthCare. בארץ עם כניסת הרגולציה לתחום ומתן יותר ויותר רישיונות של משרד הבריאות ליותר חברות לעסוק בתחום המחקר והגידול של מוצרי קנאביס לחולים בעלי אישור רפואי ולייצוא לחו"ל. יצוין כי חברות העוסקות במכירה ושיווק בלבד של מוצרי קנאביס לא ייכללו בתת ענף זה.

השקת תת-הענף הייעודי החדש לתחום הקנאביס הינו בהמשך לפניות ולדרישה שהגיעה מפעילי שוק ההון, במטרה להקל על השקת קרנות נאמנות המתמחות בחברות קנאביס. בהמשך הבורסה מתכננת להשיק מדד על תת ענף הקנאביס.

בתת הענף החדש צפויות להיכלל 11 חברות בשווי שוק כולל של כ-1.8 מיליארד שקל, ושווי החזקות הציבור בהן מסתכם בכ-700 מיליון שקל.

אלו החברות שיכללו בענף הביומד, בתת ענף הקנאביס ביום השקתו:

אינטליקנה, אינטרקיור, טוגדר, יוניבו, מדיוי, פארמוקן, פנאקסיה ישראל, קאנומד, קנאשור, שיח מדיקל ותיקון עולם קנביט.

 זכאים לטיפול בקנאביס? מעכשיו תוכלו לרכוש גם ברשת סופר-פארם

מהו שמן סיבידי לאידוי ואיך לוודא שהקנאביס שרכשו איכותי

אור ירוק: נחתם צו ייצוא חופשי לאסדרת ייצוא קנאביס

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, מעריך בסקירת הנפט השבועית כי "במידה וקצב ההדבקה בהודו לא יתכווץ משמעותית, אזי מספר הנדבקים שם צפוי לעלות על מספר הנדבקים בארה"ב, בה לעת עתה יש את מספר הנדבקים הגבוה ביותר בעולם. המשך התפשטות הנגיף בכלכלות הגדולות של גוש האירו ובהודו, יבואנית הנפט השלישית בגודלה בעולם, צפוי להכביד על המשך התאוששות הפעילות הכלכלית ועל הביקושים לנפט."

עוד מוסיף בפמן כי "במבט קדימה, מחיר הנפט יושפע מן הספקות בנוגע למידת המשך קיום ההסכם על ידי המדינות החברות בקבוצת OPEC+ בדגש על רוסיה, עיראק ואיחוד האמירויות הערביות, ובעיקר מן ההערכות בנוגע להתפשטות המחודשת של וירוס הקורונה בעולם וההשפעות על הכלכלה העולמית. התפשטות הגל השני במספר אזורים והחזרת המגבלות בחלק מהמדינות, יחד עם הטלת סגרים מקומיים, צפויה להקשות על התאוששות הביקוש לנפט.

"להערכת ראש פורום האנרגיה הבינלאומית, במידה וג'ו ביידן יבחר בחודש הבא לנשיאות ארה"ב, הוא צפוי לנסות להחזיר את הסכם הגרעין אשר נחתם עם איראן בתקופת הנשיא אובמה, מה שצפוי להביא להקלת הסנקציות הכלכליות המוטלות על איראן ולהגדלת יצוא הנפט האיראני הרשמי עד כשני מיליון חביות ביום. מהלך כזה יגדיל את היצע הנפט הגלובלי, זאת במידה וקבוצת OPEC+ לא תתאים את מכסות יצור הנפט שלה לתנאים החדשים שיווצרו בשוק. כלומר שהפוטנציאל להגדלת עודף ההיצע בטווח הקצר הוא משמעותי. בטווח הארוך יותר, צריך יהיה לקחת בחשבון גם את גישתו של הנשיא הבא לתחום הפקת הנפט בארה"ב."

לסיכום מציין בפמן כי "נראה שרק אם התפשטות נגיף הקורונה תבלם, אזי צריכת הנפט תהיה צפויה לחזור לרמות של סוף 2019 בשנתיים-שלוש הקרובות. מהלך כזה יוכל להסתייע רבות בהשקתו של חיסון יעיל ובטוח במידה רחבת היקף, פיתוח תרופות להקלה על הסימפטומים ופיתוח של מערך בדיקות מיידיות. רק אז ישובו להיות דומיננטים גורמים שיתמכו בביקוש לנפט ובהם: חידוש צמיחת כלכלת ארה"ב לאחר בלימת התפשטות וירוס הקורונה ומהלך יישום תקנות IMO 2020  שיעלה את הביקוש לתזקיקים דלי גופרית, זאת כאשר נפח הסחר הימי, שנפגע מאוד, ישוב ויעלה. לאחר בלימת התפשטות הוירוס הקורונה, בדרך שתאפשר הקלה ברורה ומתמשכת על התעופה והתובלה ניתן יהיה לצפות לעלייה במחיר הנפט. בהתאם לכך, הרי שבמבט לסוף 2020, החוזים העתידיים מצפים לעליית מחירים מתונה בלבד לכ-43.7 דולרים לחבית BRENT ומחיר חבית מסוג WTI צפוי לעלות לכ-41.6 דולרים לחבית."

עדכון משרד האנרגיה: מחירי הדלק ירדו ב-4 אגורות לליטר

לאומי: מחיר הנפט לא יעלה משמעותית בקרוב, אלא רק לאחר פתיחת השמים

בעידן בו כולם מחוברים לאינטרנט ומשתמשים בשרותי תקשורת, כל תקלה אצל אחת מחברות התקשורת והאינטרנט משפיעה על מספר גדול מאד של אנשים ועסקים. הדבר נכון במיוחד בתקופת הקורונה בה מרבית העובדים עברו לעבוד מהבית ותלויים עוד יותר בזמינות רשת האינטרנט ורשת הסלולר.

לכל חברת תקשורת בארץ קרה בעבר מקרה בו השרות שלה הושבת מסיבות טכניות כך שלקוחותיה לא קיבלו את השרות, פעם זוהי נפילה של רשת סלולרית ארצית ופעם ניתוק מרשת האינטרנט של אלפי בתי אב בארץ, מדי פעם יש אצל חברות התקשורת מתרחשת תקלה משמעותית המונעת את התקשורת מעשרות אלפי לקוחות.

עד היום החברות לא היו מחויבות לדווח על התקלות כשהתרחשו, ובמקרים של תקלות כאלו הצרכנים היו נשארים באוויר והיו צריכים לחפש מידע ברשתות החברתיות ומהסביבה הקרובה ולהגיע למסקנה האם התקלה הנוכחית היא שלהם בלבד, תקלה מקומית ברחוב ואולי, בכל זאת, יש תקלה כללית או ארצית.

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי, אישרה היום את בקשת משרד התקשורת לתקן את התקנות העוסקות בחובתו של בעל רישיון לדווח למשרד על קרות אירוע מיוחד. לפי התיקון שאושר, בעלי הרישיון יחויבו, במקרה של אירוע מיוחד, לדווח עליו למשרד התקשורת, סמוך ככל הניתן לאחר שנודע להם עליו. לפי ההצעה, הדיווח יכלול מידע על האירוע המיוחד, ובכלל זה השירות שנפגע, מספר המנויים שנפגעו ומשך הזמן המוערך לטיפול בו. עוד נקבע כי הדיווח הראשוני יבוצע בהקדם האפשרי, כאשר דיווח מעודכן יימסר יום לאחר האירוע, ולאחר שלושה ימים יפורסם דוח סופי. בנוסף דרשה הוועדה תיקון לחוק שיחייב את חברות התקשורת המספקות שירותים בינלאומיים, שירותי טלפוניה, סלולר ואינטרנט, לדווח על קרות אירוע מיוחד שפוגע בשירות ללקוחות.

במהלך הדיון היו"ר מרגי התייחס לחשיבות הגדולה של שירותי התקשורת, במיוחד בתקופת הקורונה, וביקש לדעת האם תקלות שפוגעות בחלקים נרחבים באוכלוסייה הן דבר שבשגרה. מנהל תחום הפיקוח הטכנולוגי במשרד התקשורת, רוני חורי, הסביר כי הדיווח תלוי בהיקף הנפגעים וגודל האירוע. לדבריו, אם מספר הנפגעים הוא קטן אז אין חובה לדווח, אבל אם הפגיעה משמעותית יותר אז יש חובת דיווח. הוא הוסיף כי הדיווח מאפשר למשרד להיערך למתן פתרונות ומענה לציבור.

ח"כ אימאן חטיב יאסין התייחסה לטענות על שיבושי בתקשורת בנצרת ובצפון. "אפילו בתשתית בזק, שאמורה להיות הכי יציבה, יש ניתוקים. אנשים משלמים על מהירות גבוהה אבל לא מקבלים שירות", אמרה. חורי התייחס לכך ואמר כי לאחר השריפה בצפון ערך בדיקה ונענה כי לא נפגעו תשתיות בזק והוט, באשר לשאר התקלות הוא קרא לחברת הכנסת חטיב יאסין ולציבור להתלונן לגביהם, כדי שתעשה בדיקה. ח"כ חטיב יאסין הגיבה כי התייאשה מפניות לחברות התקשורת, וביקשה לפעול כדי שהציבור יקבל מענה. ח"כ מרגי הגיב ואמר כי לשם כך קמה ועדת המשנה לצרכנות.

כאמור, בתום הדיון אושרו התקנות פה אחד, בתמיכת היו"ר מרגי, ח"כ חטיב יאסין, ח"כ אנטאנס שחאדה, ח"כ יבגני סובה וח"כ קרן ברק.

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הגישה תיקון לחוק הגנת הצרכן שבמסגרתו תהיה חובת הקלטת שיחות בכל שיחת מכירה, חובת שמירת ההקלטות במשך שנתיים ויותר חשוב חובן מסירתן לצרכן לפי דרישה. הרשות כבר הודיע יותר מוקדם השנה כי מספר התלונות במהלך תקופת הקורונה כמעט והוכפלה במחצית הראשונה של השנה ומספר לא מבוטל של תלונות החוזרות על עצמן כל שנה הוא על אי התאמה בין מה שהובטח לצרכן בשיחת הטלפון לבין השרות או המוצר אותו קיבל בפועל, ובמקרים כאלו התיקון לחוק יכול בהחלט לעזור ולהכריע באותן תלונות.

מלבד חברות התקשורת ושרותי האינטרנט עליהם חלה גם כיום חובת ההקלטה במסגרת הרשיון שלהם(ולא חובת שמירת ההקלטה או מסירתה לצרכן לפי בקשתו), לא הייתה חובה על כלל העסקים להקליט את שיחות המכירה עם הלקוחות, וגם אם השיחה הוקלטה ע"י החברה בדרך כלל ההקלטה אינה נמסרת ללקוח וכך אין ללקוח אפשרות להוכיח את טענותיו על כך שלא קיבל את שהובטח לו בשיחת המכירה. התיקון לחוק ייגן בעיקר על אוכלוסיות חלשות כמו עולים חדשים ואזרחים וותיקים עליהן מתבצעות מרבית המניפולציות בשיחות מכירה טלפוניות ומהן מגיעות מרבית התלונות לרשות.

מטרת התיקון לחוק היא לצמצם את פערי המידע בשיחות שיווק טלפוניות, כאשר אין נוכחות פיזית של העוסק והצרכן, בכל עניין הקשור לעסקה. כלומר, הרשות מאמינה שהצרכן מקבל החלטה מושכלת לגבי שירות כלשהו רק לאחר שקיבל את המידע המלא מהחברה ולא הופעלו עליו לחצים אגרסיביים לרכישת המוצר או השרות. חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן לצרכן על פי בקשתו מגבירה את השקיפות ביחסים בין העוסק לצרכן ומאפשרת לצרכן לבקר את פעולות העוסק ולעמוד על זכויותיו. וכמובן בכל מקרה של מחלוקת או צורך ברור עתידי השיחות יהיו זמינות ללקוח לפי בקשתו.

המועצה מעוניינת לחייב כל עסק בתחומים תקשורת, חשמל, גז, מים ורפואה דחופה. וכן עוסק שמבצע שיווק מרחוק, באמצעות הטלפון או באמצעות תקשורת אלקטרונית-

• יקליטו כל שיחה עם צרכן, לרבות שיחות מהצרכן לעוסק.
• יודיעו לצרכן כי השיחה עמו מוקלטת.
• ישמרו את ההקלטה למשך שנתיים לפחות.
• ימסרו את השיחה המוקלטת לצרכן על פי בקשתו.
• יפרטו בחשבוניות את מועדי השיחות שבוצעו עם הצרכן על פי בקשתו.

מבדיקה שעשתה הראשות נמצא שמרבית בתי העסק בכל מקרה מבצעים היום שמירה של השיחות, ולעסקים שלא מבצעים הקלטת שיחות ביצוע הקלטות ושמירתן למשך שנתיים הינה בעלות שולית בלבד שלא תכביד גם על עסקים קטנים ליישם את החוק.

התיקון לחוק קובע שהצרכן זכאי לבקש ולקבל הקלטת שיחה שהתקיימה תוך 10 ימים וללא עלות, ואם החברה לא תמסור את ההקלטה יראה הדבר כאילו החברה אישרה את טענת הלקוח.

הרשות להגנת הצרכן קונסת את הוט מובייל בכמיליון שקל; חייבה עבור מוצרים שכביכול ניתנו כמתנה

הגשת תלונה לרשות להגנת הצרכן

הקורונה כנראה לא מתכוונת לעזוב בקרוב (לצערנו), והרבה ממשקי הבית שהכנסותיהם נפגעו כתוצאה מהמשבר הכלכלי שנקלענו אליו עומלים כדי לחסוך כמה שיותר בהוצאות החודשיות. בין אם זה בהוצאות עבור מזון, תקשורת ובין אם מדובר על ביטוח – השוואה טובה תחסוך לכם כסף.

אז איך עושים השוואת ביטוח כמו שצריך? הנה הפרטים:

פעם השוואת ביטוח הייתה עבודה סיזיפית

והייתם צריכים להתקשר באופן עצמאי לכל חברות הביטוח ולבקש הצעה לפוליסה המבוקשת. כיום, המצב השתנה לטובה והאינטרנט מאפשר לבצע השוואה בקלות ובמהירות.

רוב חברות הביטוח התחדשו באתרי אינטרנט חדשים בהם תוכלו להכניס את הפרטים של הביטוח בו אתם מעוניינים; אם מדובר על ביטוח רכב אז את הדגם, השנה וגיל הנהג, אם מדובר על ביטוח דירה אז את שווי הדירה שאתם רוצים לבטח ואת התכולה שבה וכו' וכו'. עבודה קלילה יחסית, אבל עדיין לא מבטיחה שהמחירים שיתקבלו הם הכי נמוכים שאפשר להציע.

ברגע שתסיימו את הזנת הפרטים בשאלונים תגיעו לכפתור שיבקש מכם כבר לבצע רכישה אינטרנטית, מבלי שתהיה לכם את היכולת לבקש הנחה (כן, אפשר ומומלץ לבקש הנחה מחברות הביטוח).

איך כן לבצע השוואה שתשתלם?

אתם יכולים לקרוא בהרחבה איך לעשות השוואת ביטוח כמו שצריך אבל כאן אנחנו נדאג לתמצת לכם את עיקר הדברים;

סוכנות ביטוח –

אמנם היא אכן מקבלת כסף מחברת הביטוח עבור חלק מהפרמיה שאתם משלמים, אבל עדיין – המחיר שתקבלו דרך סוכנות ביטוח זול באופן משמעותי מזה שתצליחו למצוא באופן עצמאי. והסיבה לכך פשוטה; סוכנות היא מקור להרבה מאוד לקוחות חדשים לחברות הביטוח השונות, ואלו מתגמלות אותה בהתאם ומאפשרות לה לקבל הנחות משמעותיות כדי שלקוחות חדשים ימשיכו לזרום.

רוב הצעות המחיר אחרי הנחה שתצליחו לקבל מסוכנויות יהיה נמוך בעד 35% מהמחיר שתצליחו להשיג לבד. וגם, יהיה גורם מקצועי שיטפל בתביעות שלכם אל מול חברת הביטוח במידה ויהיו.

מחשבונים של משרד האוצר –

גם משרד האוצר השיק מגוון מחשבונים שיעזרו לאזרחי ישראל לקבל הצעות מחיר מכמה חברות ביטוח במקביל. תוכלו למצוא מחשבון לביטוח בריאות, חיים ורכב בחיפוש מהיר בגוגל ולעשות השוואה מהירה – אך עדיין, המחירים יהיו ללא הנחה ויש לכם את האפשרות להשיג מחירים נמוכים יותר.

תמשיכו ברוטינה

הנטייה למצוא ביטוח זול בחברה מסוימת ולדבוק בה למשך שנים ברורה, אך היא לא נכונה. בשנים האחרונות מחירי הביטוח ירדו בעקבות כניסה של חברות חדשות לתחום והגברת התחרות.

השוואה שעשיתם לפני כמה שנים כבר לא אפקטיבית וכלל הנראה תצליחו להשיג מחירים טובים יותר היום. בצעו השוואת ביטוח כל שנתיים לפחות ותדאגו שהמחירים שאתם משלמים הם המשתלמים ביותר.

הכתבה בשיתוף בטוח, ככה עושים ביטוח (www.batuch.co.il)

הסגר השני בו אנו נמצאים כרגע מהווה סגר חמור יותר מהסגר הראשון שהיה בחודש מרץ. בסגר הקודם, עסקים שאינם מקבלים קהל יכלו להמשיך ולפעול, בהתאם לתו הסגול, וכך להמשיך ולהניע את המשק. בסגר הנוכחי גם לעסקים בעלי אופי זהה אסור היה לפתוח את שעריהם מה שהוביל להגדלה בפגיעה הכלכלית במשק. חטיבת המחקר ערכה את הניתוח על סמך החלטות הממשלה שפורסמו לגבי הענפים הסגורים ועליהם ערכה את הסימולציה. העסקים בניתוח כוללים פעילות בענפי תקשורת, תעשייה, שירותים מקצועיים (דוגמת עו"ד ורו"ח, ללא היי טק), שירותי תמיכה וניהול, ותיקון מחשבים.

חטיבת המחקר של בנק ישראל בדקה מה תהיה התועלת למשק אם ייפתחו רק העסקים שאינם מקבלים קהל ומה תהיה ההשפעה על הפעילות הכלכלית – החטיבה מצאה שפתיחת עסקים ללא קבלת קהל שווה לכעשרה אחוזים מהתוצר, שהם כ-2.8 מיליארד ש"ח לשבוע עבודה.

בנוסף, בוצע גם ניתוח לעסקים קטנים שמעסיקים עד 10 עובדים שבסגר הנוכחי לא הותרה עבודתם. על פי האומדנים, עסקים אלו מהווים עד כ-4.5% מסך התוצר המשקי, כ-1.2 מיליארדי ש"ח לשבוע, ורובם (3%) מגיע מענף השירותים המקצועיים.

המשקל בתעסוקה המשקית של העסקים שפעילותם צומצמה במעבר לסגר הנוכחי ופעילותם אינם כרוכה בקבלת קהל עומד על כ-10 אחוזים שהם כ-400 אלף עובדים, ובפילוח של עסקים קטנים (עד 10 עובדים) שפעילותם חלקית כעת הוא 4.9% משוק התעסוקה – כלומר כ-195 אלף מועסקים.

פרופ׳ מישל סטרבצ’ינסקי, ראש חטיבת המחקר של הבנק, הציג את הנתונים בדיוני צוות היציאה מהסגר כדי להדגיש את החשיבות בהחזרת עסקים ללא קבלת קהל לפעילות לאור תרומתם לכלכלה לצד סיכון התחלואה הנמוך בגין הפעלתם.

הסגר השני משפיע לרעה על נתוני התעסוקה

סוף סוף- הנחה של 95% בארנונה לעסקים שנפגעו, גם רטרואקטיבית מחודש יוני

מענק לעסקים קטנים- נפתחה האפשרות להגיש בקשה לחודשים ספטמבר-אוקטובר