בעקבות התקדמות משמעותית במשא ומתן בעניין חקירת המס, הפריש הבנק כ-897 מיליון שקלים בדוחותיו. בשל ההפרשות המיוחדות ברבעון הרביעי, הסתכם הרווח הנקי לשנת 2019 ב-1,799 מיליון שקלים. הבנק ממשיך בתוכנית ההתייעלות וצמצם כ-460 משרות במלך השנה
בנק הפועלים פרסם את תוצאותיו ל-2019. תיק האשראי של הבנק ממשיך לגדול – סך האשראי לציבור, נטו, הסתכם ב-292.9 מיליארד שקלים, בהשוואה ל-5 מיליארד שקלים בסוף שנת 2018, עלייה בשיעור של 3.7%.
בשנת 2019 נמשך הטיוב בתיק האשראי הקמעונאי של הבנק – ההוצאות בגין הפסדי האשראי בקרב לקוחות פרטיים בשנת 2019 הסתכמו ב-220 מיליון ביחס ל-455 מיליון שקלים בשנת 2018, ירידה בשיעור של 51.7%.
צמיחה באשראי לדיור – סך תיק האשראי לדיור בישראל הסתכם ב-3 מיליארד שקלים לעומת 81.0 מיליארד שקלים בסוף שנת 2018, עלייה בשיעור של 10.2%.
צמיחה באשראי המסחרי – האשראי המסחרי הסתכם ב-40.1 מיליארד שקלים בהשוואה ל-5 מיליארד שקלים בסוף שנת 2018, עלייה בשיעור של 7.1%.
ההון האנושי – במהלך הרבעון הראשון בשנת 2020 הבנק חתם עם ארגון העובדים על הסכם שכר לשנים 2018-2022. הבנק ממשיך ביישום מהלכי ההתייעלות, ובשנת 2019 ירד מספר המשרות בקבוצת הבנק ב-463. כמו-כן, במהלך ינואר 2020 אושרה תוכנית פרישה מרצון של למעלה מ-900 משרות לשנים 2020-2022.
חלוקת דיבידנד במהלך השנה – הבנק חילק במהלך שנת 2019 דיבידנד בסך 1 מיליארד שקלים.
יחס הון עצמי רובד 1 – יחס ההון עצמי רובד 1 ליום 31 בדצמבר 2019 עמד על 11.5%.
897 מיליון שקל הפרשה בגין פרשת העלמות המס, הפסדי אשראי בעקבות הקורונה
הבנק מדווח על התקדמות משמעותית במשא ומתן בעניין חקירת המס. בעקבות זאת, מפריש הבנק ברבעון הרביעי כ-897 מיליון שקלים.
ההשפעות הישירות והעקיפות בגין התפרצות נגיף הקורונה ברבעון הרביעי לשנת 2019 באות לידי ביטוי בתוספת בהוצאות להפסדי אשראי, אשר מביאה לפגיעה ברווח הנקי בסך של 450 מיליון שקלים. לאירועים בשבועות האחרונים עלולה להיות השפעה מהותית שלילית על תוצאות הבנק לשנת 2020, אך בשלב זה לא ניתן להעריך את מלוא היקפן.
לאור השפעות אלה, הרווח הנקי בשנת 2019 הסתכם ב-1,799 מיליון שקלים בהשוואה ל-2,595 מיליון שקלים בשנת 2018, ירידה של 30.7%, אשר באה לידי ביטוי בעיקר בתוצאות הרבעון הרביעי.
הרווח הנקי ללא ההוצאות החריגות בגין חקירת הרשויות בארה"ב והשפעות נוספות* בשנת 2019 הסתכם ב-2,778 מיליון שקלים בהשוואה ל-3,579 מיליון שקלים, ירידה של 22.4%.
שיעור תשואת הרווח הנקי להון העצמי עמד בשנת 2019 על 4.6% בהשוואה ל-7.1% בשנת 2018. שיעור תשואת הרווח הנקי להון העצמי ללא ההפרשה בגין חקירת הרשויות בארה"ב והשפעות נוספות בגין הפעילות הבינ"ל* עמד בשנת 2019 על 7.1% בהשוואה ל-9.7% בשנת 2018.
* הוצאות בגין ההפרשה בקשר עם הרשויות בארה"ב, השפעת סגירת הפעילות הפרטית בחו"ל, רווח נטו ממכירת ישראכרט והפסד מירידת ערך בגין השקעת הבנק בבנק פוזיטיף.
שינויים ארגונים אסטרטגיים
ביום 9.3.20 השלים הבנק את ההיפרדות מחברת ישראכרט בהתאם לחוק שטרום באמצעות חלוקת דיבידנד בעין.במהלך החודשים האחרונים נערכו מספר שינויים ארגוניים בבנק: חטיבת משאבי אנוש הוכפפה ישירות למנכ"ל ופוצלה מחטיבת ה-COO, שבוטלה. אגפי הלוגיסטיקה והרכש הועברו לחטיבה הפיננסית ומרכז תפעול בנקאי הועבר לחטיבה הקמעונאית. החשבונאי הראשי, מר עופר לוי, הממונה על החשבות, הוכפף במישרין למנכ"ל הבנק.
חטיבת מחזיקי עניין פוצלה ומכלול התהליכים הקשורים לניהול משאבי אנוש בבנק הועברו לחטיבת משאבי אנוש. נציבות פניות הציבור הוכפפה ליועצת המשפטית הראשית של הבנק. מינהלת מערכות ליבה (פרויקט המודרניזציה של המערכות המיחשוביות) הוכפפה לחטיבת טכנולוגיה ומחשוב. יחידות הניהול והמחקר האסטרטגי, יחידת הפיתוח העסקי ויחידת כרטיסי האשראי הועברו לחטיבת החדשנות ששמה שונה לחטיבת החדשנות והאסטרטגיה.
ההוצאות בגין הפסדי אשראי הסתכמו בשנת 2019 בכ-1,276 מיליון שקלים
הכנסות מימון מפעילות שוטפת הסתכמו בשנת 2019 ב-9,756 מיליון שקלים בהשוואה ל-9,575 מיליון שקלים בשנת 2018, עלייה בשיעור של 1.9%.
עמלות והכנסות אחרות מפעילות בישראל הסתכמו בשנת 2019 ב-3,330 מיליון שקלים, בהשוואה ל-3,423 מיליון שקלים בשנת 2018 ירידה בשיעור של 2.7%.
ההוצאות בגין הפסדי אשראי, נטו, הסתכמו בשנת 2019 בכ-1,276 מיליון שקלים, 44% מסך האשראי הממוצע לציבור, בהשוואה להוצאות בגין הפסדי אשראי, נטו בסך 613 מיליון שקלים בשנת 2018, המהווה 0.22% מסך האשראי הממוצע לציבור.
שיעור ההוצאה בגין הפסדי אשראי, ברוטו, לפני הקיטון בהפרשה הפרטנית וגביית חובות עמד על 0.76% בשנת 2019, בהשוואה ל-0.58% בשנת 2018.
ההוצאות התפעוליות והאחרות הסתכמו בשנת 2019 ב-8,776 מיליון שקלים, בהשוואה ל-8,960 מיליון שקלים בשנת 2018, המהווה קיטון של 1%.
לדברי יו"ר הבנק, עודד ערן:
"הדוחות הכספיים של בנק הפועלים מתפרסמים על רקע התפתחויות כלכליות משמעותיות בעקבות התפשטות נגיף הקורונה. תפקידו של בנק הפועלים, כגוף הפיננסי הגדול במערכת, בעת חירום זו, חשוב מתמיד. אני גאה בכך כי על אף שעברנו שנה מורכבת, במהלכה השקענו מאמצים אדירים במטרה לקדם את סיומה של פרשת המס האמריקאית ולהגעה להסדרים עם הרשויות האמריקאיות, הצלחנו להמשיך ולהתקדם בהתאם לתוכניות האסטרטגיות שלנו, המתבטאות בין השאר בהגדלת תיק האשראי לצד טיובו באופן משמעותי, פיתוח מוצרים טכנולוגיים חדשים וביסוס המובילות של בנק הפועלים במערכת הבנקאית בישראל.
בנק הפועלים בהובלתו של המנכ"ל החדש דב קוטלר, ניצב איתן ויציב אל מול המשבר המתפתח, מנווט בנחישות ובשיקול דעת את דרכו לקראת המחר, תוך מתן משקל מרבי לצרכי הציבור והמשק בעת הזו.
ההפרשות בגין החקירות של הרשויות האמריקאיות משפיעות באופן משמעותי על התוצאות הכספיות של הבנק בשנה זו, אך יאפשרו לנו להמשיך קדימה ביתר שאת ולהרחיב את השקעותינו בפיתוח ובהתאמת בנק הפועלים לבנקאות העתיד ולאתגרי המחר, וכן להתמודד עם אתגרי ההווה החדשים אשר החלו כבר להראות את השפעתם על הסקטור העסקי בישראל".
מנכ"ל הבנק, דב קוטלר:
"אנו נמצאים בתחילתה של תקופה הטומנת בחובה אי וודאות כלכלית אשר תשפיע על המשק הגלובאלי ותהווה גורם משמעותי בהתוויית האתגרים העתידיים של הסקטור הפיננסי והמגזר העסקי כולו. אני קורא למדינה לפעול בשיתוף פעולה עם המגזר הפיננסי להבטחת חוסנו של המשק. אנחנו בבנק הפועלים מחויבים להמשיך ולעמוד לצד לקוחותינו בימים לא פשוטים אלו ונעשה את הטוב ביותר בנסיבות הקיימות.
בהתאם למיקודים שהוגדרו בתוכניות העבודה, בנק הפועלים המשיך להתקדם ביעדיו העסקיים ובראשם הגדלת תיק האשראי לציבור בדגש על אשראי לדיור אשר צמח בשיעור של 10.2%, וגידול באשראי מסחרי אשר עלה בשיעור של 7.1% תוך טיוב משמעותי של התיק.
במישור האישי, אני מסכם חצי שנה ראשונה בתפקידי כמנכ"ל בנק הפועלים. בתקופה זו הצלחנו לקדם מהלכים משמעותיים ביותר בתוכם: בניית הנהלה חדשה, חתימה על הסכם שכר רב שנתי חדש עם ארגון העובדים, גיבוש תוכנית התייעלות הכוללת פרישה מרצון של כ-900 עובדים ב-3 השנים הקרובות, השלמת מכירת ישראכרט, התקדמות בנושא החקירות של הרשויות האמריקאיות. זאת לצד המשך צמיחה עסקית הכוללת, הגדלת וטיוב תיק האשראי.
אנו יודעים, שמגפות, כמו גם משברים כלכליים, טיבם להסתיים. אני משוכנע שביחד נעבור גם משבר זה, בנחישות ונצא ממנו חזקים יותר. אני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות לעובדים היקרים שלנו, אשר ממשיכים בעבודתם ומתייצבים יום יום להעניק שירות ללקוחותינו, מתוך תחושת מחויבות ואחריות עמוקה".
מידע כספי תמציתי
מידע כספי תמציתי ומדדי ביצוע עיקריים לאורך זמן
| לשנה שהסתיימה ביום 31 בדצמבר | |||||||||
| 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | |||||
| מדדי ביצוע עיקריים | |||||||||
| תשואת הרווח הנקי המיוחס לבעלי מניות הבנק להון | 4.62% | 7.06% | 7.50% | 7.72% | 9.61% | ||||
| תשואת הרווח הנקי המיוחס לבעלי מניות הבנק להון מנוטרל חריגים (1) | 7.13% | 9.74% | 9.44% | 10.04% | 9.61% | ||||
| תשואת הרווח הנקי מפעילות נמשכת המיוחס לבעלי מניות הבנק להון (5) | 3.86% | 6.07% | 6.61% | 6.92% | 8.74% | ||||
| תשואת הרווח הנקי מפעילות נמשכת המיוחס לבעלי מניות הבנק להון מנוטרל חריגים (2) (5) | 6.72% | 8.75% | 8.55% | 9.23% | 8.74% | ||||
| תשואה לנכסים ממוצעים | 0.39% | 0.57% | 0.59% | 0.60% | 0.73% | ||||
| יחס הכנסות לנכסים ממוצעים | 2.17% | 2.29% | 1.99% | 2.07% | 2.13% | ||||
| יחס יעילות – הוצאות תפעוליות לסך ההכנסות מפעילות נמשכת | 66.44% | 65.05% | 64.57% | 63.24% | 59.63% | ||||
| יחס יעילות – הוצאות תפעוליות לסך ההכנסות מנוטרל חריגים מפעילות נמשכת (2) | 58.13% | 57.82% | 59.10% | 59.22% | 59.63% | ||||
| מרווח מימוני מפעילות שוטפת (3) | 2.26% | 2.31% | 2.13% | 2.05% | 2.05% | ||||
| יחס כיסוי נזילות (4) | 121% | 120% | 122% | 124% | 99.00% | ||||
| ליום 31 בדצמבר | |||||||||
| 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | |||||
| יחס הון עצמי רובד 1 לרכיבי סיכון (5) | 11.53% | 11.16% | 11.26% | 11.01% | 9.63% | ||||
| יחס הון כולל לרכיבי סיכון (5) | 14.64% | 14.39% | 14.64% | 15.11% | 14.36% | ||||
| יחס מינוף (5) | 7.61% | 7.51% | 7.37% | 7.25% | 7.10% | ||||
| לשנה שהסתיימה ביום 31 בדצמבר | |||||||||
| 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | |||||
| מדדי איכות אשראי עיקריים | |||||||||
| שיעור הפרשה להפסדי אשראי מתוך האשראי לציבור | 1.58% | 1.31% | 1.36% | 1.50% | 1.58% | ||||
| שיעור חובות פגומים או חובות בפיגור של 90 ימים או יותר מתוך האשראי לציבור | 1.80% | 1.23% | 1.31% | 1.83% | 2.27% | ||||
| שיעור מחיקות חשבונאיות נטו מתוך אשראי ממוצע לציבור | 0.12% | 0.20% | 0.21% | 0.18% | 0.08% | ||||
| שיעור ההוצאות בגין הפסדי אשראי מתוך אשראי ממוצע לציבור | 0.44% | 0.22% | 0.08% | 0.07% | 0.17% | ||||
| נתונים עיקריים מדוח רווח והפסד | |||||||||
| במיליוני ש"ח | |||||||||
| רווח נקי המיוחס לבעלי מניות הבנק | 1,799 | 2,595 | 2,660 | 2,628 | 3,082 | ||||
| רווח נקי המיוחס לבעלי מניות הבנק מנוטרל חריגים (1) | 2,778 | 3,579 | 3,348 | 3,417 | 3,082 | ||||
| רווח נקי מפעילות נמשכת המיוחס לבעלי מניות הבנק | 1,503 | 2,231 | 2,346 | 2,354 | 2,802 | ||||
| רווח נקי מפעילות נמשכת המיוחס לבעלי מניות הבנק מנוטרל חריגים (2) | 2,619 | 3,215 | 3,034 | 3,143 | 2,802 | ||||
| הכנסות ריבית, נטו | 9,319 | 8,906 | 8,424 | 7,958 | 7,710 | ||||
| הוצאות (הכנסות) בגין הפסדי אשראי | 1,276 | 613 | 202 | 179 | 437 | ||||
| רווח מימוני, נטו * | 9,878 | 10,351 | 9,076 | 9,121 | 8,744 | ||||
| הכנסות שאינן מריבית | 3,889 | 4,868 | 4,153 | 4,917 | 4,996 | ||||
| מזה- עמלות | 3,240 | 3,318 | 3,338 | 3,617 | 3,838 | ||||
| הוצאות תפעוליות ואחרות | 8,776 | 8,960 | 8,121 | 8,142 | 7,577 | ||||
| מזה- משכורות והוצאות נילוות | 4,018 | 4,097 | 4,209 | 4,239 | 4,467 | ||||
| סך הכנסות | 13,208 | 13,774 | 12,577 | 12,875 | 12,706 | ||||
| רווח נקי למניה רגילה (בש"ח) | |||||||||
| רווח נקי למניה בש"ח המיוחס לבעלי מניות הבנק מפעילות נמשכת- בסיסי | 1.13 | 1.68 | 1.76 | 1.77 | 2.11 | ||||
מידע כספי תמציתי ומדדי ביצוע עיקריים לאורך זמן (המשך)
| ליום 31 בדצמבר | |||||||||
| 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | |||||
| במיליוני ש"ח | |||||||||
| נתונים עיקריים מהמאזן | |||||||||
| סך-כל הנכסים | 463,688 | 460,926 | 454,424 | 448,105 | 431,638 | ||||
| מזה-מזומנים ופיקדונות בבנקים | 88,122 | 84,459 | 86,093 | 80,367 | 64,964 | ||||
| ניירות-ערך | 59,486 | 56,116 | 65,416 | 71,429 | 62,865 | ||||
| אשראי לציבור, נטו | 292,940 | 282,507 | 265,853 | 259,878 | 267,480 | ||||
| סיכון אשראי בעייתי, נטו | 8,787 | 6,944 | 6,822 | 7,358 | 9,171 | ||||
| חובות פגומים מאזניים, נטו | 3,034 | 2,158 | 2,121 | 3,094 | 4,257 | ||||
| סך-כל ההתחייבויות | 425,467 | 423,270 | 418,420 | 413,880 | 398,419 | ||||
| מזה- פיקדונות הציבור | 361,645 | 352,260 | 347,344 | 338,494 | 321,718 | ||||
| פיקדונות מבנקים | 3,520 | 4,528 | 3,649 | 4,077 | 4,542 | ||||
| אגרות-חוב וכתבי התחייבות נדחים | 26,853 | 30,024 | 29,058 | 33,560 | 34,475 | ||||
| הון המיוחס לבעלי המניות של הבנק | 38,181 | 37,544 | 35,863 | 34,047 | 33,032 | ||||
| אשראי לציבור שאינו צובר הכנסות ריבית (NPL) | 3,867 | 2,178 | 2,073 | 3,480 | 4,928 | ||||
| נתונים נוספים | |||||||||
| מחיר מניה לסוף שנה (בש"ח) | 28.7 | 23.7 | 25.6 | 22.9 | 20.1 | ||||
| לשנה שהסתיימה ביום 31 בדצמבר | |||||||||
| 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | |||||
| סך-הכל דיבידנד למניה (באגורות)** | 74.90 | 37.17 | 64.53 | 51.44 | 42.87 | ||||
| מספר משרות ממוצע | 9,297 | 9,723 | 10,228 | 10,556 | 11,025 | ||||
| יחס הכנסות ריבית, נטו לנכסים ממוצעים | 2.05% | 1.97% | 1.87% | 1.80% | 1.88% | ||||
| יחס עמלות לנכסים ממוצעים | 0.71% | 0.73% | 0.74% | 0.82% | 1.26% | ||||
| * רווח מימוני, נטו כולל הכנסות ריבית, נטו והכנסות (הוצאות) מימון שאינן מריבית. | |||||||||
| ** על פי מועד ההכרזה. | |||||||||
| (1) אינו כולל הוצאות בגין ההפרשה בקשר עם חקירת עסקי קבוצת הבנק עם לקוחות אמריקאיים ו-FIFA, השפעת סגירת הפעילות הפרטית בחו"ל, רווח נטו ממכירת ישראכרט והפסד מירידת ערך בגין השקעת הבנק בבנק פוזיטיף. | |||||||||
| (2) אינו כולל הוצאות בגין ההפרשה בקשר עם חקירת עסקי קבוצת הבנק עם לקוחות אמריקאיים ו-FIFA, השפעת סגירת הפעילות הפרטית בחו"ל, והפסד מירידת ערך בגין השקעת הבנק בבנק פוזיטיף. | |||||||||
| (3) רווח מימוני מפעילות שוטפת (ראה דוח דירקטוריון פרק התפתחויות מהותיות בהכנסות, בהוצאות וברווח כולל אחר) מחולק בסך-הכל נכסים פיננסיים לאחר הפרשה להפסדי אשראי ובניכוי יתרות בגין כרטיסי אשראי שאינן נושאות ריבית. | |||||||||
התפתחות סעיפי המאזן
המאזן המאוחד ליום 31 בדצמבר 2019 הסתכם ב-463.7 מיליארד שקלים, לעומת 460.9 מיליארד שקלים בסוף שנת 2018, עלייה בשיעור של 0.6%.
האשראי לציבור, נטו, הסתכם ב-292.9 מיליארד שקלים, בהשוואה ל-282.5 מיליארד שקלים בסוף שנת 2018, גידול בשיעור של 3.7%.
האשראי ללקוחות הפרטיים בישראל הסתכם ב-41.5 מיליארד שקלים בהשוואה ל-44.1 מיליארד שקלים בסוף שנת 2018, ירידה בשיעור של 6.0%.
הלוואות לדיור בישראל הסתכמו ב-89.3 מיליארד שקלים לעומת 81.0 מיליארד שקלים בסוף שנת 2018, עלייה בשיעור של 10.2%.
האשראי לעסקים קטנים בישראל הסתכם ב-31.0 מיליארד שקלים בהשוואה ל-32.6 מיליארד שקלים בסוף שנת 2018, ירידה בשיעור של 4.7%.
האשראי במגזר המסחרי בישראל הסתכם ב-40.1 מיליארד שקלים בהשוואה ל-37.5 מיליארד שקלים בסוף שנת 2018, עלייה בשיעור של 7.1%.
האשראי במגזר העסקי בישראל הסתכם ב-75.7 מיליארד שקלים בהשוואה ל-71.9 מיליארד שקלים בסוף שנת 2018, עלייה בשיעור של 5.2%. בשל הפסקת איחוד ישראכרט, יתרת האשראי כוללת הלוואות שניתנו לקבוצת ישראכרט, אשר נכללו לראשונה החל מהרבעון השני לשנת 2019, בסך של כ-3.6 מיליארד שקלים.
פיקדונות הציבור הסתכמו ב-361.6 מיליארד שקלים בהשוואה ל-352.3 מיליארד שקלים בסוף שנת 2018, עלייה בשיעור של 2.7%.
הפיקדונות של הלקוחות הפרטיים בישראל הסתכמו ב-188.8 מיליארד שקלים בהשוואה ל-187.1 מיליארד שקלים בסוף שנת 2018, עלייה בשיעור של 0.9%.
הפיקדונות של העסקים הקטנים בישראל הסתכמו ב-46.0 מיליארד שקלים בהשוואה ל-42.4 מיליארד שקלים בסוף שנת 2018, גידול בשיעור של 8.4%.
ההון המיוחס לבעלי מניות הבנק הסתכם ב-38.1 מיליארד שקלים בהשוואה ל-37.5 מיליארד שקלים בסוף שנת 2018, גידול בשיעור של 1.7%.
יחס ההון הכולל ליום 31 בדצמבר 2019 הסתכם לשיעור של 14.64% בהשוואה ליחס בשיעור 14.39% ליום 31 בדצמבר 2018.
מעודכן ל-03/2020הבנקים מנהיגים מתכונת חירום עד לאחר הפסח: חלק מהעובדים יעבדו מהבית וחלק ישוחררו לחל"ת ■ סניפי הבנקים יישארו פתוחים עד להודעה חדשה
המערכת הבנקאית נערכת לעבודה במצב חירום. בבנקים עוברים כעת למתכונת מצומצמת הכוללת עובדים חיוניים בלבד, למשך 5 שבועות לפחות, כלומר עד לאחר חג הפסח.
במערכת הבנקאית מועסקים כ-40 אלף עובדים, וכעת שליש מהם צפויים להישאר בביתם ללא עבודה, שליש מהעובדים יעבדו מהבית ושליש ימשיכו לעבוד כרגיל.
מבנק ישראל נמסר: "המערכת הבנקאית ערוכה להמשיך לתחזק את הכספומטים ולא צפוי שום מחסור במזומן. בנק ישראל מוודא שהכספומטים הבנקאיים יעבדו כסדרם – תוך שמירה על ההנחיות". על פי הצהרת ראש הממשלה בנימין נתניהו, סניפי הבנק יישארו פתוחים. גם אם הסניפים ייסגרו בהמשך – עובדיהם צפויים להגיע כדי לתגבר שירות טלפוני. טרם ברור אם העובדים שלא יעבדו כלל יקבלו שכר או יצאו לחופשה ללא תשלום".
חברת ברינקס ישראל, המספקת שירות ותחזוקה לכספומטים של הבנקים והכספומטים הפרטיים ברחבי הארץ, עדכנה כי כלל הכספומטים יתופעלו כסדרם ומלאי המזומנים יתחדש באופן שוטף – כך שלא צפוי מחסור במזומן.
"נמשיך לספק את מגוון השירותים השונים לבנקים וללקוחותינו המסחריים. גם בתקופה זאת ובשעות אלו מבצעת החברה התאמות למתקניה ולצורכי הלקוחות השונים. מוקד שירות הלקוחות פועל כסדרו ומקיים קשר ישיר עם הלקוחות. החברה ערוכה לתת פתרונות לתרחישים והאתגרים השונים במשק, שהמצב החדש יציב בפניה", נמסר.
איך הבנקים מתמודדים עם משבר הקורונה
החשב הכללי הנחה את הבנקים לדחות החזר משכנאות בארבעה חודשים
מעודכן ל-03/2020הולנד החליטה לבטל את אירוויזיון 2020 שהיה אמור להתקיים בתחומה בחודש מאי ■ טרם נקבע אם נציגי 2020 ייצגו את מדינותיהם באירוויזיון 2021 ואם הוא יתקיים בהולנד
משבר הקורונה לא פסח גם על האירוע המוזיקלי הגדול של אירופה: הולנד הודיעה אמש על החלטתה לבטל את אירוויזיון 2020, שהיה אמור להתקיים במדינה במאי עקב התפשטות הקורונה. "אנו מודיעים בצער רב על ביטול תחרות האירוויזיון ברוטרדם", נמסר מאיגוד השידור האירופי, "בשבועות האחרונים בחנו כמה אפשרויות חלופיות לקיום התחרות. עם זאת, בשל אי הודאות הנובעת מהתפשטות הקורונה והנחיות הממשלות הנוגעות לשידור, איגוד השידור נקט בהחלטה הקשה שזה בלתי אפשרי לקיים אירוע חי כמתוכנן".
הזמרת עדן אלנה, שנבחרה לייצג את ישראל בתחרות, הגיבה להחלטה על הביטול בריאיון לתוכנית "סוכן תרבות" בכאן 11, מיד לאחר שקיבלה את הבשורה: "אני בשוק, אני לא יודעת איך לעכל את זה", אמרה בקול חנוק מבכי, "רציתי ללכת, לעשות את זה ולנצח. הרגיש לי שיש לנו סיכויים ממש טובים, טפו טפו טפו בלי לפתוח פה לשטן. ראיתי תגובות של אנשים והם כל כך אהבו את השיר ואת המסר שלו והמשמעות שלו. זה כל כך ביאס אותי. אני חושבת שלכל שיר יש טיימינג, ולא ברור אם בשנה הבאה יהיה שיר אחר או אם אני בכלל אהיה הנציגה".
עידן רייכל, שיצר את השיר ביחד עם דורון מדלי, אמר: "אנחנו חיים בתקופה חדשה ומאתגרת, שבה נדרש מאיתנו להסתגל לשינויים קיצוניים. אני בטוח שנחזור לחגוג באירוויזיון, שהוא המסיבה הכי טובה בעיר, ועדן שלנו תמצא את הדרכים לשמח ולרגש את כולנו בתקופה הזו, למרות הביטול" .
יו"ר מועצת המנהלים של האירוויזיון, פרנק דיטר פריילינג, מסר: "אנחנו לא יכולים להגיב כעת, כי אנחנו בעיצומו של תהליך שבודק מה אפשר לעשות ומה ייעשה. צריך להתאזר בסבלנות, ייקח עוד כמה ימים להמשיך מכאן".
מתאגיד כאן נמסר: "לאחר התייעצות ממושכת, קיבלו ארגון ה-EBU וגוף השידור ההולנדי החלטה לבטל את קיומו של אירוויזיון 2020 ברוטרדם, הולנד. טרם הוחלט אם ישודר משדר חלופי ב-2020, ואם אירוויזיון 2021 יתקיים בהולנד. בנוסף, טרם ידוע אם נציגי 2020 ייצגו את מדינותיהם בשנת 2021".
עוד לפני ההחלטה על ביטול האירוויזיון, נמסר כי צילום הגלויות לאירוויזיון לא יתקיים במועד המתוכנן. בשבוע שעבר (9 במרץ) הודיע תאגיד כאן כי הנציגה הישראלית, עדן אלנה, לא תיסע להולנד להשתתף בצילומי הגלויות. זאת על רקע הנחיית התאגיד לעובדיו לא לצאת לנסיעות עבודה בחו"ל, על פי המלצות משרד הבריאות. כמו כן נעדרו אנשי המשלחת הישראלית מכנס ראשי המשלחות של התחרות ברוטרדם. לכנס לא הגיעו גם אנשי המשלחת השוודית, המפקח על התחרות ובכירים נוספים באיגוד. מנכ"ל איגוד השידור האירופי הטיל על עובדי האיגוד מגבלות נסיעה, לאחר שעובד האיגוד מז'נבה חלה בנגיף.
מוקדם יותר החודש, בוטל גם אירוע הפרומו הישראלי לאירוויזיון, "איזראל קולינג 2020", שתוכנן להתקיים באפריל, בשל התפשטות הקורונה. זאת לנוכח ההנחיות האוסרות על התקהלות ובשל הגבלות הטיסה לישראל וממנה. מדובר באירוע גדול שהתקיים כבר שלוש שנים, והיה אמור לארח את אמני האירוויזיון שיופיעו השנה בתחרות במופע מקדים בארץ. ב-2018 התקיים מופע "איזראל קולינג" בכיכר רבין בתל אביב בנוכחות כ-30 אלף איש.
איך מגיבות החברות הציבוריות למשבר הקורונה
צה"ל בתגובה לקורונה: צמצום התפקידים העורפיים והשבתת העובדים הלא חיוניים
מעודכן ל-03/2020
לאחר שהוציאה את העובדים לחופשה ללא תשלום בגלל התפשטות הקורונה וסגרה מאות חנויות – הודיעה הרשת כי לעת עתה תשלם רק לספקים שיעניקו לה הנחה של 30 אחוז
קבוצת האופנה קסטרו-הודיס הודיעה ליותר מעשרה ספקים בתחומים שונים על דחיית תשלומיה להם – אלא אם תקבל הנחה בגובה 30 אחוז מהסכום לתשלום. אם הספק לא יסכים לתת לה הנחה בשיעור כזה על הסחורה או השירות שקיבלה, הודיעה קסטרו כי תעביר את התשלום רק לאחר שהחנויות יחזרו לפעילות.
עם התפרצות נגיף הקורונה הוציאה קסטרו מאות עובדים לחל"ת, בשל השבתת כל חנויותיה שפועלות בקניונים. כעת הודיעה קבוצת האופנה ליותר מעשרה ספקים שלה בכל התחומים על דחיית תשלומים, אם לא תינתן לה הנחה כאמור.
בכירים בחברה התקשרו לספקים וביקשו הנחה של 30 אחוז על הסחורה או השירות שנתן הספק. לחילופין, אם הספק לא מעוניין לתת הנחה, הודיעה לו קסטרו כי היא לא תעביר את התשלום עבור השירות, אלא לאחר שהחנויות יחזרו לפעילות, וגם אז התשלום יועבר על פי סדר העדיפויות של החברה.
"התקשרו אלי ולעוד ספקים שני בכירים בקסטרו, ואמרו לי שאם אני רוצה לקבל את הכסף אני נדרש לתת הנחה של 30%", סיפר אחד מנותני השירותים לחברה. "אם לא, הם אמרו 'כשנחזור לפעילות נראה מה קורה ואם יישאר לנו כסף אחרי קניית סחורה, ניתן לך'. בלי הנחה הם לא נותנים תשלום עבור שירות שסיפקתי להם כבר לפני מספר חודשים, ומועד התשלום עבר לפני שבוע".
המהלך של קסטרו מגיע על רקע הודעת החברה על חשש מפגיעה משמעותית ברשת, אם משבר הקורונה יימשך לאורך זמן. המשבר תפס את קסטרו בתקופה קשה ממילא, שבה היא מתמודדת עם ירידה מתמשכת בהכנסות וברווחיות ומבצעת מהלכי התייעלות.
"זה אף פעם לא קרה בעבר", מציין הספק. "אני עובד עם קסטרו שנים רבות. אם המצב לא טוב אז בואו נפרוס את התשלום. אני לא חושב שהפעולה שלהם נובעת מבעיות תזרים אלא איזה שהוא ניצול של המצב. יש לי היכרות ארוכה איתם ואני יודע שהם לא עושים שום הזמנה אם אין להם כסף בקופה. הם יכולים לגרום לנו לקריסה. יש לי עובדים שאני צריך לשלם להם".
ספקים אחרים שעימם יצרה קסטרו קשר היום הודיעו שלא נענו לבקשת החברה לקבל הנחה של 30 אחוז. "אני מרוויח אולי 10 אחוזים ועובד בשוק שממילא מצטמצם. כדי לתת להם הנחה של 30 אחוז אני צריך להביא כסף מהבית", אמר אחד הספקים שסירבו להצעה.
עו"ד חיות גרינברג, המתמחה בניהול משברים והבראת חברות בקשיים, טוענת: "מדובר בבריונות של ממש. מצער לראות איך חברה גדולה כמו קסטרו פועלת לטובת רווח החברה על חשבון הספקים. מצופה שישולם לספק ללא כל התניות באופן מיידי בגין השירות שסיפק והוציא עליו חשבונית. בסיטואציה זו ראוי לצמצם את הנזק, לשלם בשיעור המקסימלי האפשרי כעת ואת היתרה לשלם בטווח הזמן הקרוב.
מקסטרו-הודיס לא נמסרה תגובה בנושא.
הדיבורים על סגר מלא גורמים ליבואני המזון, שאינם מוגדרים כחלק ממשק לשעת חירום, לדרוש הכרה. כך דורשים היבואנים במכתב לשר העבודה המבקש שיכירו בהם כענף חיוני לשעת חירום ויכללו אותם בצו ההחרגה.
בשנים האחרונות גדל היבוא המקביל וחלו הקלות נוספות ביבוא המזון שהפכו את השוק לשוק משולב ייצור מקומי ויבוא. אומנם ספקי המזון מוגדרים חיוניים בשעת חירום, אך לא מוזכר שום דבר על יבואנים.
בענף אומרים שרוב מוצרי המזון במדפי רשתות המזון מקורם ביבוא. מדובר במוצרי יסוד שונים וגם בחומרי גלם לתעשיית המזון המקומית. אם לא יכללו את יבואני המזון בענפים החיוניים למשק בשעת חירום אנו צפויים לחוסרים של מוצרי יסוד וגם של מוצרים המיוצרים בישראל ונסמכים על יבוא חומרי גלם. אם יווצר מחסור תהיה עליית מחירים
״אני פונה אליך בשם עשרות יבואני מזון האחראים למאות מוצרי מזון הנדרשים בכל בית בישראל, בוודאי בשעת חירום״. כתב האיגוד לאופיר אקוניס, שר העבודה והרווחה. ״הובא לידיעתנו כי הינך עומד לפרסם צו ולפיו יוחרגו ענפים חיוניים מהוראות ההגבלה בתנועה והמשך עבודה. צו זה יהיה תקף גם למפעלים חיוניים אשר אין בידם אישור משק לשעת חירום כיוון שאינך מנפיק צווים חדשים״.
האיגוד מבקש שכלל יבואני המזון יוחרגו בהתאם, כדי לאפשר המשך אספקת מזון לישראל.
קיצור דרך ליבואנים: יוכלו לפנות למכון התקנים בוואטסאפ
חברות המזון מגדילות רווחים; המחאה החברתית – OUT
קבוצת הנדל"ן המניב ישרס מדווחת על תוצאותיה הכספיות לשנת 2019. תחום הנדל"ן המניב של הקבוצה רשם גידול של 12% ב-NOI (הכנסות נטו משכר דירה) שהסתכמו בכ-337.5 מיליון שקל ב-2019, לעומת כ-301.1 מיליון שקל בשנת 2018. הגידול ב-NOI נובע בעיקר נובע בעיקר מהכנסות הנובעות מהנכס בנווה אילן, מהכנסות בנין G ברחובות וכן מגידול בהכנסות בנכסים בנתניה ובגן הטכנולוגי בירושלים.
ה-FFO שרשמה החברה בשנת 2019 עלה בכ-19% ל-192 מיליון שקלים לעומת כ- 162 מיליון שקלים בשנת 2018. הגידול נובע בין היתר מהעלייה ב- NOI וכן מגידול בהכנסות מנכסים.
ישרס מסיימת את השנה עם גידול של ברווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של כ-39% וחוצה לראשונה את רף החצי מיליארד שקלים רווח נקי, עם 523.9 מיליון שקלים לעומת 377.8 מיליון שקל בשנת 2018. הגידול ברווח הנקי נובע מהשיפור בהכנסות, וכן מעליית ערך נדל"ן להשקעה.
ערך הנדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בהקמה של ישרס הסתכם בכ-6.1 מיליארד שקלים, לעומת 5.39 מיליארד שקלים בשנה הקודמת. הגידול נובע ממיון קרקע בפרוייקט כתר דוד- ימקא, מעבודות הקמה בפרויקטים בכפר גנים, גן הטכנולוגי חוצבים (בניין A) בירושלים ואוליבקס בפתח-תקווה וכן משיערוך הנכסים. סה"כ הנכסים המניבים הנמצאים בשלבי בניה מסתכמים בכ- 109,500 מ"ר בתוספת כ- 1,855 מקומות חניה.
ההון המיוחס לבעלי המניות הסתכם בכ-3.13 מיליארד שקלים והוא מהווה כ-43% מסך המאזן, לעומת כ-2.72 מיליארד שקלים ב-2018, שהיווה כ- 42% מסך המאזן. הגידול בהון נובע מהרווח השוטף ומנגד תשלום דיבידנדים בסך של כ- 113 מיליון שקלים.
חוב הפיננסי נטו ל-CAP נטו הצטמצם ב-2019 והוא עומד על 37.9% לעומת 41.3% בשנה המקבילה אשתקד.
במקביל לאישור הדו"חות השנתיים, אישר דירקטוריון ישרס חלוקת דיבידנד נוסף של כ-43 מיליון שקל בגין 2019, המתוספים לכ-76 מיליון שקל שחילקה החברה למשקיעים במהלך השנה. סה"כ חילקה החברה 22 שקלים למניה בגין 2019.
למועד הדוח התקופתי, להערכת החברה קיימת לה יכולת פיננסית טובה להתמודד עם משבר התפרצות נגיף הקורונה, באם יחריף, וזאת בין היתר לאור תזרים מזומנים חזק ויציב, פיזור גיאוגרפי טוב של נכסיה, הפיזור הענפי והמגוון של השוכרים המאכלסים את נכסיה, שיעורי תפוסה גבוהים, שיעור מינוף סביר, מסגרות אשראי לניצול, מח"מ חוב ארוך ונכסים לא משועבדים בהיקף של כ- 3.5 מיליארד ש"ח. הנהלת החברה תמשיך לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות העתידיות ותפעל בהתאם.
שלמה איזנברג, יו"ר ישרס: "תוצאות הטובות של 2019 משקפות את המשך תהליך הצמיחה בהכנסות וברווחיות, לצד רווחים חד פעמיים כתוצאה ממכירת חלקה של ישרס בחברת רמת הנשיא לשותפתה, חברת גב-ים. במהלך השנה המשיכה הקבוצה להרחיב את תיק הנכסים המניבים על ידי רכישת מקרקעין בטירת כרמל לפיתוח מתחם תעסוקה ומסחר. בנוסף רשמנו גידולים נאים בערך הנדל"ן להשקעה ונדל"ן להקמה כתוצאה מהשבחה יזמית, גידול בשיעורי התפוסה, ירידה בשיעורי ההיוון ומשיערוך לראשונה לשווי שוק של הקרקע בפרויקט כתר דוד – ימק"א. מתחם נווה אילן אותו רכשנו ב-2018 היווה את אחד הגורמים לעלייה בהכנסות בתקופת הדוח – עדות לפוטנציאל ההשבחה הרב במתחם זה".
בהמשך להודעת בנק ישראל ב-16.3.2020 על הפעלת כלי נזילות נוסף בשווקים הפיננסיים – קשירת עסקות החלף לפרעון לשבוע מול מערכת הבנקאות המקומית – בנק ישראל מרחיב את השימוש בכלי זה.
עסקת החלף היא עסקה בה לקוח קונה נכס פיננסי א' (מטבע מדד, סוג ריבית) תמורת נכס ב', ובאותו זמן סוגר עסקה עתידית הפוכה, שבה הוא מוכר את ב' וקונה את א', לפי מחיר ותאריך קבועים מראש. העסקאות נועדו כדי להגן על חברות עסקיות מפני שינויים במחירי הנכסים.
בנק ישראל יקצה בשלב זה עד 15 מיליארד דולר לעסקות החלף מול מערכת הבנקאות המקומית גם לטווחים של למעלה משבוע. בנק ישראל ימשיך להפעיל כלי זה כל עוד הלחצים לנזילות דולרית ימשיכו להיות גבוהים מאוד.
יצוין שכלי זה מופעל על ידי שימוש ביתרות המט"ח שבנק ישראל צבר בשנים האחרונות. רמת היתרות הגבוהה מאפשרת את הספקת הנזילות הנדרשת למערכת הפיננסית המקומית באופן יעיל.
כלי זה מתווסף למכלול הכלים שבבהם בנק ישראל משתמש כדי להשיג את מטרותיו: יציבות מחירים, תמיכה במדיניות הכלכלית של הממשלה וביציבות המערכת הפיננסית.
בנק ישראל יבחן מעת לעת את דרכי הפעולה בכלי זה ויתאים אותן לפי הצורך, ויוסיף לנקוט במגוון צעדי המדיניות שעומדים לרשותו ככל שיידרש.
בנק ישראל תומך בהנחיות האוצר למתכונת עבודה בשעת חירום וסיוע לעצמאים
לידר שוקי הון: בנק ישראל צפוי להוריד את את הריבית ולרכוש גם אגח קונצרניות
מעודכן ל-03/2020לפי תרחיש פסימי יותר, מספר המובטלים הזמניים יגיע ל-1.2 מיליון ■ המוסד לביטוח לאומי נערך לתשלום דמי אבטלה בהיקף של 2.75 מיליארד שקל בחודש
בתחילת השבוע עדיין העריכו כי מספר האזרחים שהפכו לפתע לדורשי עבודה בעקבות משבר הקורונה יסתכם ב-200 אלף איש, אך כעת מסתבר כי התחזיות היו אופטימיות לעומת המציאות.
היום הודיעו מהמוסד לביטוח לאומי כי הם נערכים לחצי מיליון מובטלים עד חודש אפריל. "הצפי הוא כי בחודש מרץ ישולמו דמי אבטלה בסכום כולל של 1.2 מיליארד שקל, ובחודש הבא יגיעו תשלומי דמי האבטלה ל-2.5 מיליארד שקל", מסרו במוסד. החרפת התחזיות נובעת מהמעבר להשבתה חלקית של המשק. המספרים האלה אינם כוללים עצמאים שהמענקים שיקבלו יטופלו על ידי רשות המיסים.
לדברי מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר, כרגע אין מקורות ברורים למימון. "מדובר בזינוק חסר תקדים בדמי האבטלה, שבחודש רגיל עומדים על 320 מיליון שקל. אם לא יהיה תקציב, יפנו בדרישה למימון מצד משרד האוצר", הוא הסביר.
המספרים המצוינים לעיל משקפים את התרחיש המתון. אולם קיים גם תרחיש פסימי יותר, לפי מספר המובטלים החדשים בעקבות המשבר יגיע ל-1.2 מיליון איש.
מתחילת חודש מרץ ועד אתמול לפנות ערב השלימו את הרישום בשירות התעסוקה יותר מ-110 אלף איש, גידול של כ-68%, לעומת 160 אלף דורשי עבודה שהיו רשומים בשירות עם תחילת המשבר. מספר הנרשמים עד אמצע חודש מרץ גדול פי ארבעה ויותר מכל הנרשמים בפברואר. אתמול בין חצות ועד לפנות ערב נרשמו 55 אלף איש, מתוכם 70% שהוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת). כלומר, הבשורה הטובה היא שבמשק יש מגמה כללית להעדיף הוצאה לחופש ללא תשלום על פני פיטורים.
משמעות הדבר – העברת האחריות לשכר חלקי של העובדים מהמעסיק לביטוח הלאומי. הבעיה היא שמי שייפלטו בסופו של דבר ממקום העבודה כבר ימצו את זכאותם לדמי אבטלה ויישארו ללא הכנסה בתקופה שבה יצטרכו לחפש עבודה.
העלות של כל 100 אלף מובטלים היא כ-550 מיליון שקל לחודש, כך שמדובר בסכום כולל של 2.75 מיליארד שקל לחודש בתרחיש המינימום, ו-6.6 מיליארד שקל לחודש בתרחיש המקסימום.
מספר משרות השכיר במשק עומד לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על 3.75 מיליון. כלומר מדובר בהערכות לאבטלה של בין 13% מהשכירים ל-32%. עד סוף החודש מצפים בביטוח הלאומי לתוספת של 150 אלף מקבלי דמי אבטלה. לשם השוואה, עד תחילת המשבר שילם הביטוח הלאומי דמי אבטלה ל-80 אלף איש בחודש, מהם כ-25 אלף חדשים.
שירות התעסוקה דיווח בראשית השבוע על עלייה של כמעט פי ארבעה בשיעור האקדמאים מבין המובטלים החדשים, מ-16% ל-60%. דמי האבטלה הממוצעים המשולמים לאקדמאי גבוהים ב-15% מאלה שהמשולמים למי שאינו אקדמאי. מצד שני, החלטת הממשלה שהתקבלה השבוע לקצר את תקופת האכשרה לקבלת דמי אבטלה משנה לחצי שנה, תוסיף הרבה עובדים חדשים וצעירים שלא הספיקו להגיע לשכר משמעותי.
בביטוח הלאומי מציינים שבמשק יש כ-380 אלף עובדים עם ותק שבין חצי לשנה. אבל עדיין לא ידוע כמה מהם ייפלטו ממקומות העבודה – אם באמצעות פיטורין ואם באמצעות הוצאתם לחופשה ללא תשלום.
מאות אלפים צפויים להישאר מובטלים
בינתיים נראה כי ישנם ציבורים רבים שדמי האבטלה אינם פותרים את המצוקה שאליה נקלעו. אחד מהם הוא ציבור המאבטחים ועובדי הניקיון בני 67 ומעלה, שאינם זכאים לדמי אבטלה אם יפוטרו או יוצאו לחל"ת. בחלק גדול מהמקרים מדובר בעולים חדשים שעובדים כיוון שאין להם פנסיה.
מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור העריך כי "בין עשרה לעשרים אחוז מדורשי העבודה שהוצאו לחל"ת, לא יחזרו לשוק העבודה מיד עם סיום משבר הקורונה".
על פי ההערכה הנמוכה של חצי מיליון מובטלים מדובר ב-50 עד 100 אלף איש, ולפי ההערכה הפסימית יותר של 1.2 מיליון – 120 אלף עד רבע מיליון יישארו ללא עבודה לאחר המשבר.
לדברי גראור, "ההתמודדות עם השלכות המשבר צפויה להימשך עוד חודשים אחריו, ושירות התעסוקה עושה מאמצים לסייע לאותם אנשים. יש לנו גם היום משרות פנויות בנמצא, ונעשה את הקישורים בין המעסיקים שצריכים אותנו עכשיו לבין דורשי העבודה המתאימים".
כמה יעלו למדינה דמי האבטלה בעקבות חל"ת ופיטורים
חופשה ללא תשלום בעקבות הקורונה – מה צריך לדעת
הקמעונאיות כבר מתחילות להרגיש מחסור באלכוג'ל ומחפשות פתרון. לאחרונה חל מחסור העולמי בחומר גלם שנקרא "אלכוהול מפוגל", שמיועד לתעשיית חומרי ניקוי וחיטוי, וממנו מיוצר, בין היתר, תכשיר ג'ל חיטוי. לאור זאת בחן בימים האחרונים משרד הכלכלה חלופות שיסייעו ליצרנים באספקת החומר.
להבדיל מיבוא אלכוהול מפוגל למטרת ייצור, המס על יבוא אלכוהול נקי עומד על סך 85 שקלים לליטר. בהתאם לכך, הודיע משרד הכלכלה והתעשייה ליבואנים וליצרנים, כי ניתן לייבא "אלכוהול נקי" שבו יעשה שימוש למטרת ייצור חומרי ניקוי וחיטוי ללא מס הקניה.
אפשרות זו קיימת בחוק אם מתקיימת הסבה של יבוא אלכוהול נקי למטרת ייצור חומרי ניקוי וחיטוי. הפטור ממס קניה זה יאפשר, כאמור, הסטה של חומר גלם "אלכוהול נקי" לטובת תעשיית חומרי הניקוי והחיטוי. זו הכרחית בעת הזו ומוזילה את ייצור המוצר באופן ניכר, בעלות הגיונית.
כזכור, פנה שר הכלכלה בשבוע האחרון לרשתות המזון והפארם ואלו הביעו נכונות כי מוצרי הג'ל ימכרו במחיר אשר לא יעלה על 9.90 שקלים ל-100מ"ל. חלק מהרשתות אף הודיעו כי ימכרו את המוצר בכמות של 500 מ"ל, במחיר של 19.90 שקלים.
מחיר האלכוג'ל לא יעלה על 9.90 שקלים
קורונה – עדכונים: מניין החולים בקורונה בישראל הגיע ל-213
עקב התפשטות נגיף הקורונה ובהתאם להנחיות משרד הבריאות החליטו ראשי הרשויות המפעילות את מיזם "נעים בסופ"ש" שלא להפעילו זמנית.
מיזם "נעים בסופ"ש" הוא רשת קווים בין- עירונית שהחלה לפעול לפני כ-4 חודשים ומחבר בסופי שבוע בין הערים החברות בו. כעת, עם צמצום הפעילות בתחבורה הציבורית והנחיות משרד הבריאות הקוראות להימנע ככל האפשר מיציאה מהבית, מהתקהלות, ומשהייה בחללים סגורים יחד עם אנשים נוספים, הוחלט שלא להפעילו זמנית ומתוך תקווה לחדש את הפעלתו בקרוב.
לדברי מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו ומחזיקת תיק התחבורה: "ראשי הרשויות השותפות למיזם, קיבלו החלטה אחראית על השהייה זמנית של שירות "נעים בסופ"ש". לצערנו נכפתה עלינו תקופת חירום וכולנו נדרשים לגלות אחריות אישית וציבורית ולהישמע להנחיות".
יהוד-מונסון ושוהם מצטרפות למיזם ";נעים בסופ";ש"; – תחבורה ציבורית בשבתות
עולם במשבר: איך מתמודדות המדינות החזקות בעולם עם הגירעון הכלכלי?
המדינה אומנם הכריזה על מענק לעסקים, אך הדרך לקבל אותו לא פשוטה. בעוד עובדים אפשר להוציא לחל"ת או לפטר, הקושי העיקרי הוא הספקים, שהם בעצם עצמאים וחברות אחרות. אלא שזה נעשה תוך ירידת מוסר התשלומים וללא הסכמים. חברות גדולות כמו פוקס, קסטרו ופתאל הודיעו כי לא ישלמו לקניונים או לספקים. הבעיה העיקרית עם המהלכים שהם חד-צדדיים.
בעייתי עוד יותר שעצירת התשלומים נעשית גם במקרים שבהם כבר העסק קיבל את הסחורה. החברות עושות זאת באמצעות ביטול הוראות קבע וצ'קים. והן עושות זאת כצעד ראשון כדי להתמודד עם המצב. מבחינת העסקים אם לא ייעשו זאת מילא לא יוכלו לשלם את השכר.
נזילות בזמן משבר
הקושי העיקרי הוא אצל חברות שאין להן נכסים נזילים. הון בנכסים למשל לא עוזר לחברות כרגע שמשתוקקות למזומנים. במקרה זה חייביםל קצץ בהוצאות, ולכן חברות ממהרות לעצור תשלומים. נראה שהענפים היחידים שלא נפגעו בינתיים הם המזון והטואלטיקה.
רק בימים האחרונים החלו ההקלות לרשויות וגם הן מעטות, דחייה בתשלום ולא הנחות או זיכויים. המשבר הנוכחי מכה בכל ענפי המשק וקשה להעריך מתי ייגמר.
מה הפתרון
הפתרון הברור הוא שצריך להיקבע חוק, וזה קשה בהיעדר ממשלה מוסכמת. חוק אחיד יכול לקבוע מה יהיה מצבם של הקניונים וספקי המלונות , לקבוע גובה פיצויים מוסכם ועוד.
המדינה תצטרך להזרים כסף בדרכים מהירות למשק, כדי שהוא לא יעצור. בשלב זה המדינה יכולה לוותר על תשלומי מסים וארנונה לעסקים או לפחות לקצץ בהם. בלי גיבוי של הגוף הכלכלי הכי חזק – המדינה – תהיה שרשרת של פשיטות רגל. אפשרות נוספת היא לתת הלוואות למימון הון חוזר עם פחות ביורוקרטיה. הפתרון המוצע כעת הוא חלקי ולא מתאים לכל העסקים. יש צורך בפתרון אוניברסלי, למשל אחוז מהמכירות. עוד מוצע במקום דמי אבטלה לעובדים לתת מענקים לעסקים כדי שיוכלו לשמור על רצף תעסקתי.
כדאי לציין שלצד התנערות מהתשלומים יש גם מי שיכול להקדים תשלום לספקים, למשל חברת החשמל הודיעה שתקדים תשלום לספקים והחשב הכללי הורה לקצר את זמן התשלום לספקים במוסדות הממשלתיים.
השלכות משבר התיירות: פתאל תקפיא תשלום לספקים
לשופרסל נמאס מהספקים: תתחרה בהם בהפצה למכולות
גם ענף המשרדים וחללי העבודה נפגע ממשבר הקורונה. זו עלולה להיות פגיעה גדולה בשוק המשרדים. בשונה מסקטור המגורים, הסיבה היא שהביקוש למשרדים אינו קשיח כמו הביקוש למגורים. חלק מהצמצומים שנוקטות החברות הן הקטנת שטיח המשרדים, מעבר למשרדים זולים יותר ואף ביטולם. עם הרחבת העבודה מהבית המשרדים הופכים לפחות רלוונטיים.
הנפגעים העיקריים הם יזמים ומשקיעים. עצירה בעסקאות עלולה לעצור את התקדמות הפרויקטים ושייוקם ולהוביל את היזמים להפסדים כבדים משום שלא יקבלו מימון; מלבד זאת, משקיעים קטנים שרכשו שטחים עלולים להתקשות למצוא שוכרים . חלק מהמתחמים כבר כך מתקשים למצוא שוכרים, כמו המתחמים בבני ברק.
הקושי הוא בעיקר בקרב החברות הקטנות והבינוניות, ששוכרות כמה מאות מ”ר בלבד. אצלם יש יותר חרדה. כך למשל כמה חברות שהחלו להתקדם לקראת השכרה של מאות מ"ר עצרו את ההתקדמות. מדובר בעסקאות סגורות שכבר היו לקראת חתימה. זה יכול להוביל לירידת מחירי השכירות במשרדים, כך שכדאי לחברות להמתין ולא לסגור עסקה.
הקושי העיקרי הוא שחוזים לטווחי זמן ארוכים במשרדים נחתמים לטווח של 10־25 שנה, כך שלרוב החברות אין יכולת לצאת מההסכם. אבל אלו כבר היחלו לבקש לבטל את החוזה בשל המצב. הענף מוקפא לחלוטין. והחשש העיקרי הוא פתיחת חוזים כי החברות לא יוכלו לעמוד בתשלומים.
עם זאת, חברות גדולות שהחלו לבחון שטחים חדשים ממשיכות בתהליכי המו”מ. להן יש גב כלכלי חזק המאפשר להן להמשיך לסגור עסקאות ואולי עכשיו במחיר טוב יותר. עם זאת, בעלי הנכסים לא ממהרים להוריד מחירים כי כמעט אין לקוחות.
במרבית מבני המשרדים הוגשו לבעלי הנכסים בקשות לפתוח את הסכמי השכירות או לבטל וכן לדחות את דמי הניהול. מרבית הפנית טרם הושבו. קבוצת עזריאלי הודיעה כי תאפשר לשוכרים לדחות את תשלומי השכירות בחודש הקרוב ובהתאם להתפתחויות תשקול צעדים נוספים. גם פארק התעשייה קיסריה כבר בישר כי יאפשר דחייה של תשלומי דמי ניהול ושירותים.
המשרדים הרגישים ביותר למשבר הקורונה הם חללי העבודה, שמבוססים על גמישות לשוכר, כלומר השוכר יכול לסיים את תקופת השכירות שלו בהתראה של חודש בלבד. חללי עבודה שהשכירו שטחים לחברות גדולות ולתקופות ארוכות יוכלו ליהנות מתקופה מסוימת של יציבות יחסית, אך אלה שמרבית פעילותם מבוססת על סטארט־אפים קטנים ופרילנסים עשויים להיפגע אנושות. עד לא מזמן ההנחה היתה שהחללים המשותפים חסינים יחסית למיתון, מאחר שהם מפוזרים על פני שחקנים רבים. המשבר הנוכחי יעמיד את התזה הזו במבחן.
הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה אישרה: מרכז עירוני ברמלה, 120 דונם של דירות ומשרדים
פרויקט דרום הקריה יורחב: יתווספו 100 דירות, שטחי מסחר ומשרדים
שלושה חללי עבודה מבית פתאל ייפתחו באקרו נדל"ן