מעודכן ל-09/2019

יום העבודה בישראל ארוך באופן משמעותי בהשוואה למה שנהוג במדינות אחרות מהן הסיבות לכך, איך זה משפיע עלינו, ולמה זה ממש לא יעיל?

אם אתם מרגישים שאתם עובדים הרבה יותר מדי – אתם לא טועים. מדד ה-OECD מראה כי העובדים הישראלים יוצאים מהמשרד הרבה אחרי עמיתיהם באירופה. על פי הנתונים, שבוע העבודה בישראל ארוך בארבע שעות מהממוצע וכולל יותר שעות עבודה מהנהוג במדינות כמו ארצות הברית, בריטניה ואוסטרליה.

מספר שעות העבודה השנתיות בישראל גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD ב-7%. גם ימי החופשה שלנו מעטים ביחס למדינות אירופה, ואנחנו ממילא לא תמיד מצליחים לנצל אותם. פער זה משתקף גם במדד הנפוץ של ה-OECD למדידת איכות החיים (Index Life Better) הבודק, בין היתר, את האיזון בין עבודה ופנאי.

בישראל משרה מלאה מוגדרת כ-43 שעות שבועיות, כאשר בארה"ב, לשם ההשוואה, שבוע עבודה ממוצע עומד על 38 שעות. חוק שעות עבודה ומנוחה קובע הן את שעות העבודה והן את הזכות למנוחה שבועית, התגמול עבור שעות עבודה נוספות וימי חופשה. הבעיה היא שהחוק הזה מיושן ולא לוקח בחשבון את העולם המודרני. הרי רובנו לוקחים את העבודה הביתה, שייכים לקבוצות ווטסאפ בעבודה, עונים לטלפונים וקוראים מיילים בזמננו החופשי. בנוסף, עבודות רבות כרוכות בנסיעות לחו"ל, שהחוק לא לוקח בחשבון.

הדיונים על שעות העבודה הרבות בישראל הפכו לפופולאריים בשיח הציבורי. כתוצאה מכך, יש מי שמנסים לשנות את המציאות באמצעות חקיקה והתערבות למעלה, ובשנים האחרונות צומצם מספר שעות העבודה בשבוע מ-43 ל-42. אולם אי אפשר לפתור את תסמיני הבעיה בלי לתת את הדעת על הגורם לה, שהוא פריון העבודה הנמוך בישראל.

המספר הגבוה של שעות העבודה בישראל נובע מהצורך לגשר בין הפערים ברמת התוצר לעובד, בין ישראל לשאר מדינות ה-OECD. בשל רמת הפריון הנמוכה, העובד הישראלי הממוצע זקוק לזמן רב יותר כדי להפיק תוצר שבמדינות ה-OECD האחרות לוקח זמן מועט יותר לייצורו. הסיבה לכך שלאורך השנים אנו רואים מגמת ירידה בשעות העבודה במדינות ה-OECD וגם בישראל, היא תוצאה של עליית פריון העבודה במדינות אלה – אלא שבישראל ההתייעלות נמוכה לעומת יתר המדינות.

מסיבה זו, אי אפשר לפתור בעיה של שעות עבודה רבות על ידי חוקי עבודה; לשם כך נדרשת מדיניות רצינית וטיפול ממשלתי בבעיות הפוגעות בפריון העבודה. התערבות באמצעות חוקים בשוק העבודה עלולה לחסום משקיעים זרים, הנרתעים ממילא מהרגולציה הגבוהה בישראל ומההתערבות הממשלתית בשוק הפרטי.

חוקים לקיצור שבוע העבודה יפגעו קודם כול בעובדים החלשים ביותר, אותם עובדים שבשל פריון והון אנושי נמוכים נדרשים לעבוד לעתים בשתי עבודות כדי להגיע לרמת הכנסה סבירה. הפחתת שעות העבודה ללא שינוי בפריון עבודה תביא לשכר נמוך יותר לעובדים, ולפגיעה בתקבולי הממשלה ובאיכות החיים של כלל הציבור.

שעות עבודה ארוכות – למה זה מזיק לנו?

מעבר למובן מאליו, שעות עבודה ארוכות עשויות לפגוע בבריאות, בנפש שלנו, בפריון העבודה ואפילו ביצירתיות.

5 הסיבות הבאות מפרטות את הנזק שבשעות עבודה רבות מדי ומבהירות למה יש צורך בשינוי:

 

עבודה מופרזת עלולה להיות הרסנית לבריאותנו

לא מפתיע לשמוע שעבודה אינטנסיבית מסכנת את בריאות העובדים. כשעובדים שעות ארוכות, אין זמן לצבור אנרגיה, להשקיע בתחביבים, לעסוק בפעילות ספורטיבית סדירה או לאכול בצורה מאוזנת. התוצאות עלולות להיות פגיעה פיזית, החל מכאבי בטן וראש, דרך אובדן תיאבון וחוסר אנרגיה ועד לעלייה בלחץ הדם. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מצאו כי שעות עבודה רבות מעלות את הסיכון לחלות במחלות לב, סוכרת ואפילו סרטן.

גם בריאות הנפש בסכנה

שחיקה כתוצאה משעות עבודה ארוכות מדי עלולה לגרום לעצבנות, עייפות והתנהגות אימפולסיבית. עבודה מרובה בתנאי לחץ עשויה לגרום לסטרס וחרדות ואף להביא לדיכאונות. המצב הנפשי כמובן יכול להשפיע גם על המצב הפיזי – לא מעט מחקרים מצביעים על הקשר בין מצבי לחץ למחלות שונות, בהם התקפי לב.

כמות על חשבון איכות

כאמור, למרות שעות העבודה הארוכות, נמצא כי העובדים בישראל בעלי פריון עבודה נמוך במיוחד בהשוואה למדינות מערביות אחרות. יש לכך לא מעט סיבות, אבל אי אפשר להתעלם מהאופציה כי אנחנו "מרשים" לעצמנו לעבוד לאט יותר, בגלל שעות העבודה הארוכות – כך שבמקום לעבוד בצורה חכמה ומהירה, עובדים רבים מושכים את הזמן. למעשה, מחקרים מצאו כי ככל שעובדים מעבר לשעות עבודה מסוימות, פריון העובדים יורד.

שחיקה

עובד שמשקיע שעות עבודה ארוכות באופן יומיומי ובמשך שנים, ללא ימי חופשה מספיקים, הוא בסיכון גבוה לשחיקה. הסיבה: ככל שעובדים יותר – ישנים פחות, מבלים פחות עם המשפחה ומתפנים פחות לתחביבים. השחיקה הזו עלולה לגרום גם לאיכות עבודה ירודה.

פגיעה ביצירתיות

החיים שמעבר לעבודה יכולים דווקא לעזור לנו להיכנס לפוקוס, להתעסק בדברים אחרים ולאוורר את המחשבה, מה שיכול לעורר יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה. אם אנחנו עובדים כל היום, לא נותר זמן לחשוב מזווית אחרת, ואנחנו מתעסקים כל הזמן במחשבה אוטומטית ואינטנסיבית על העבודה או הפרויקט.

אנחנו יכולים להמשיך לקוות שהחוק ישתנה לטובתנו, אבל עד אז, אסור לשכוח שעבודה היא לא הכול. השתדלו לקחת ימי חופש מפעם לפעם, לפנות זמן לתחביבים ולמשפחה ולצמצם את המגע עם העבודה לאחר שהגעתם הביתה – זה יתרום הן לבריאות הנפשית והפיזית, והן לתפקוד היומיומי בעבודה.

הפסקה בעבודה: כמה זמן מגיע והאם זה בתשלום?

האם אפשר לקבל שעות נוספות ללא תיאום עם הממונה?

כנות היא הדבר  הכי חשוב. לא תמיד. בראיונות עבודה למשל כנות יכולה לפגוע במועמד. זה לאו דווקא רע, כי כך נחסכת הן מהעובד והן מהמהעסיק עבודה שלא יתאים לה.

כדי לסנן מועמדים מראיינים נוטים לשאול שאלות לא צפויות ומכשיליות. המועמדים מצידם לא פעם עונים אוטומטית תשובות שיפגעו בסיכוי קבלתם לעבודה, גם אם היו כנות במאה האחוזים.

אלו השאלות המכשילות הנפוצות ביותר:

מה הייתה סיבת הפיטורין? כמה פוטרו?

כאן המטרה היא לגלות אם הסיבה היחידה היא קיצוצים או שיש לכם בעיות שהמעסיקים כבר גילו.קיצצים יכולים להיות רק תירוץ לפיטורים. אם שואלים למה דווקא  אתכם פיטרו, אמרו שאינכם  יודעים ואתם עובדים חרוצים. אל תתפתלו ותתחילו לספר את כל היסטוריית הבעיות שלכם.

איך יש לכם זמן לראיונות כשאתם עובדים?

כאן המעסיקים מנסים לרחרח אם אתם  משקרים לבוס.  פשוט הסבירו שאתם ביום חופשה ומתראיינים רק למשרות מתאימות. אם עולה הצורך בראיונות נוספים, הזכירו שחיפושי העבודה שלכם נעשים בדיסקרטיות ובקשו ששאר הראיונות יתקיימו מחוץ לשעות העבודה הרגילות.

 איך התכוננתם לראיון?

מדובר באחת השאלות הנפוצות בראיונות עבודה והמטרה היא פשוטה לבדוק שאכפת לכם מהמשרה. פשוט חקרו על החברה  לפני כל ראיון עבודה. הראו להם שאתם מבינים הן את החברה עצמה והן את התעשיה שבה פועלת

 האם אתם מכירים מישהו שעבד בחברה?

הרבה מהראיונות שאליהם מגיעים מגיעים אליהם בזכות קשרים. לפעמים מדובר רק בעובד החברה שהעביר את קורות החיים, לכן בררו היטב על טיב החבר, הוותק שלו בחברה ומעמד. אתם לא רוצים שישליכו עליכם תכונות של עובד פחות מוערך.

 איפה באמת תרצו לעבוד?

בשאלה זו בודקים שאתם לא שולחים קורות חיים לכל חור. לכן הדגישו מדוע אתם מושלמים לתפקיד הנוכחי. הבהירו למה זה מה שאתם רוצים לעשות.

תוכלו לתאר איך פתרתם בעיה שנתקלתם בה בעבר בעבודה או בלימודים?

זו אחת השאלות הבסיסיות ביותר בראיונות עבודה. אולם לעיתים קרובות המרואיינים לא מצליחים לחשוב על דוגמה טובה ומחמיצים הזדמנות להדגיש את היכולות הטובות ביותר שלהם. עדיף לבוא עם תשובה מוכנה מראש,.

תארו טעויות שעשיתם בתפקידים קודמים

כאן יש הרבה דרכים ליפול בתשובה, להגיד תשובה לא כנה ולא מציאותית כמו אני לא עושה טעויות או לתאר שרשרת טעויות שלא למדתם מהן כלום. הדגישו מה למדתם מהטעות ואיך שיניתם את ההתנהגות.

איך זה שעבדת  במשך כל כך הרבה זמן באותו מקום?

בשאלה כזו המראיין רוצה לדעת איך נשארתם באותו תפקיד בלי להתקדם, האם מדובר בחוסר אמביציה או בחוסר הערכה של הממונים. הסבירו שהייתם מסופקים ושבעי רצון מהתפקיד, או מהתנאים ולכן הרבה זמן לא הררגשתם שאתם צריכים שינוי.

בכל מקרה אל תילחצו. נתקלתם בשאלה שאתם לא מוכנים אליה, אמרו שאתם רוצים לחשוב קצת או שאתם לא יודעים ולא רוצים לנחש. מה שחשוב הוא להדגיש שוב ושוב למה אתם מתאימים למשרה.
שאלות על אופי בראיון עבודה – איך לענות עליהן
שאלות שאסור לשאול בראיון עבודה

תומאס פיקטי הוא כלכלן, מחבר הספר  "קפיטל במאה ה־21".    הספר עוסק בהיסטוריה של אי השוויון מהמאה ה־18 ועד ימינו. הספר הוא  מחקר אמפירי שארך כ־15 שנה, והתבסס על נתונים מ־20 מדינות, ושל הספר "הון ואידאולוגיה"ץ

תומא פיקטי (בצרפתית: Thomas Piketty; נולד ב-7 במאי 1971) הוא כלכלן צרפתי אשר מתמחה במחקר אי-שוויון כלכלי. פיקטי משמש מנהל המחקרים בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה לצד היותו יושב ראש עמית ב-École d'économie de Paris (בית הספר לכלכלה של פריז). ב-2014 יצא לאור ספרו הון במאה ה-21.,

עבודתו של פיקטי חשפה שפערי ההשׂתכרות ירדו בצרפת בצורה חדה במהלך המאה ה-20, בעיקר לאחר מלחמת העולם השנייה. ירידה זו נבעה, במידה רבה, מירידה באי השוויון בבעלות על נדל"ן, בזמן שפערי השכר נותרו יציבים. לדברי פיקטי, הקיטון נובע מהצמיחה החזקה בפרוגרסיביות של מס ההכנסה לאחר מלחמת העולם השנייה, מה ששיבש את הדינמיקה של צבירת הנדל"ן, באמצעות הפחתת עודף הכסף הזמין לחיסכון על ידי העשירים ביותר.

בספרו  "קפטל במאה ה-21" מתגלה שקבוצה קטנה של שושלת הון מחזיקה במשאבים הכלכליים העולמיים על חשבון ההמונים במשך דורות על גבי דורות. הטענה העיקרית היא שרווחי הון שתשואתם גבוהה משיעור הצמיחה מובילם במהירות ליצירת אי שוויון קיצוני.  כך למשל בארצות הברית ההמאיון העליון זוכה לשיער 60% מהגידול בעוגת ההכנסות בשנים 1977־2007. לכן הוא מציע להטיל מס גלובלי על בעלי ההון, בגיבוי מנגנון מהפכני של רישום ותיאום מס בינלאומי.

 ספרו של פיקטי הצליח במהירות לשנות את השיח הכלכלי בעולם והכניס את אי-השוויון לשיח.  הספר זכה לתשבחות רבות מפוליטיקאים ומכלכלנים.   רבים רואים בו ספר מהפכני שהכניס את העשירים ואי שוויון למשוואה. הספר הפך לרב מכר גם מחוץ לחוגי הכלכלה.

פיקטי לא גילה את אי-השווין העובר מדור לדור  וגם לא הצטיין יותר מאחרים בהבנתו. הוא פשוט  ריכז נתונים על התחלקות העושר ב־100 השנים האחרונות, והגדיל בפננינו את התמונה וחומרתה. הספר שלו מסכם מספר לא מבוטל של מאמרים שפרסם החל מ־2001 בטובי המגזינים הכלכליים, כאשר היה עדיין כלכלן צעיר ולא ידוע. 

עבודותייו  של פיקטי  הצטרפו לוויכוח שהתנהל בשנות ה־90 על הקשר בין אי שוויון לבין צמיחה (דווקא קיינס, שתמך במעורבות ממשלתית, כתב לפני כמעט 80 שנה שאי־שוויון תורם לצמיחה, בעוד הכלכלנים הישראלים, עודד גלאור ויוסף זעירא, הראו במאמר חשוב מ־1992 כיצד הוא פוגע בה). ויכוח שעדיין לא הוכרע..

חלוקת רכוש במקום הכנסות

פיקטי הפנה את תשומת לבנו לחלוקת הרכוש. לרוב  הכלכלנים עוסקים בחלוקה של ההכנסות ובאי השוויון שבהן. הרכוש מתחלק ממתמיד בצורה הרבה פחות שוויונית מאשר ההכנסה, כיוון שההון האנושי – שהוא צירוף של היכולת האישית וההשכלה – אינו נמדד כחלק מהרכוש, למרות שהוא המקור לרובה של ההכנסה הלאומית. חלוקת הרכוש נהפכה לאי שוויונית עוד יותר מבעבר ב־30 השנים האחרונות, וכיום היא מגיעה לשיאים שכמותם נראו לאחרונה לפני מלחמת העולם הראשונה.

 פיקטי גם הפנה את תשומת לבנו לחלקו של המאיון העליון בסך ההכנסות (בישראל אלה כ־25 אלף איש).  זוהי שכבת מנהלי־העל, אשר יצרו פערים עצומים בקרב השכירים באותה חברה, וחלקה גדל באופן מבהיל ב־20 שנה האחרונות בארצות הברית – מ־8% ב־1981, ל־20% ב־2012. בשאר ארצות המערב המגמה זהה, אם כי פחות.

בנוסף, הוא יצר תחזית שלפיה יש חוק כלכלי, כמעט חוק טבע, לפיו הרכוש ימשיך ויגדל יותר מאשר סך הפעילות במשק,  מאחר שקצב צמיחת ההון גדול מצמיחת התוצר. .

הון ואידאולוגיה

בספרון האחרון "הון ואידאולוגיה= הציע פיקטי שהממשלה בצרפת תעניק לכל אזרח צרפתי שמלאו לו 25 שנים 120 אלף יורו (132 אלף דולר). הוא קורא לתוכנית הזו "ירושה לכל".

 צעדים נוספים כוללים הטלת מס של 90% על עשירי העל של צרפת. "אלה שיש להם כמה מאות מיליוני יורו או כמה מיליארדים, יצטרכו לחלוק בכוח.לדעתו זה יוביל לירידה במחירי הנדל"ן.

ביקורות

בין הביקורות שנשמעו על ספרו עלתה הטענה שהטלת מס על עושר עולמי אינה אלא פופוליזים לא ישים. עוד נטען  שברוב המדינות המערביות יש כבר כיום מסי הכנסה גבוהים, הן על הכנסות מעבודה והן על הכנסות מהון, שמוטלים באופן פרוגרסיבי. בחלק מהן, כולל בישראל, מידת הפרוגרסיביות של מסים אלו היא משמעותית מאוד ואולי אף מוגזמת. בנוסף, יש מיסוי של הצריכה (דרך מע"מ ומסים עקיפים אחרים), כאשר היקף הצריכה מושפע לא רק מההכנסה השוטפת אלא בראש ובראשונה מההכנסה הקבועה ומרמת העושר של הצרכנים.ומסים אלו פוגעים בצמיחה.  בעיית יישום אחרת היא שכמעט בלתי אפשרי לשכנע את כל המדינות בעולם לשתף פעולה, להטיל מס זהה, ובנוסף לזהות ולדווח על הנכסים הפיזיים והפיננסים של כל אדם לכל יתר המדינות..

עוד נטען שהגידול באי השוויון בעושר במדינות המערביות בעשורים האחרונים, כפי שתועד על ידי פיקטי, התרכז כולו בעליית ערך הנדל"ן ולא בכמות אמצעי הייצור (מכונות, ציוד, מפעלים). לכן, מבקרים מציינים  כי ההסבר המרכזי של פיקטי לתיאור העלייה באי שוויון זה, ולפיו שיעור התשואה על הון גבוה משיעור הצמיחה במשק, אינו רלוונטי וכלל לא קשור לתופעה שהוא מתאר. בנוסף נטען, שאם שיעור התשואה על הון הוא גבוה והיקף ההשקעה החוזרת של הרווחים גם כן גבוה – שתי טענות מרכזיות של פיקטי – כמות ההון תגדל והתפוקה השולית שלו סביר שתקטן, כלומר התהליך שפיקטי מתאר, גם אם הוא נכון בתקופה מסוימת, לא יכול להימשך לטווח ארוך.

טענה נוספת היא שמדידת אי השוויון בין האחוזון העליון לשאר האוכלוסייה איננה מדידה רלוונטית – הרי ייתכן מצב בו הפער בין האחוזון העליון לאוכלוסיה הוא גבוה, אבל הפערים בין שאר האחוזונים אינם כה גבוהים. אם כבר מדברים על אי שוויון, מה שרלוונטי הוא אי השוויון בקרב כלל האוכלוסייה, ולא רק החלוקה בין האחוזון העליון ל99% האחרים.  כמו כן עלו טענות על טעויות חישוב

ציטוטיים

"צריך לתת 120 אלף יורו לכל אזרח שמגיע לגיל 25"

"זה לקח 80 שנה, אבל חזרנו לשיאי האי־שוויון של 1929"

"העשירים הם המרוויחים היחידים ממדיניות הפד"

מעודכן ל-10/2019

רוב הכסף  שאנחנו משתמשים בו, הוא בעצם לא שלנו , הוא חוב. כך למשל לאחרונה פרסם הבנק המרכזי (הפדרל ריזרב) בארה"ב את נתוני החוב של משקי הבית במדינה. בשנה האחרונה צמח החוב של משקי הבית ב־39 מיליארד דולר. למה החוב הזה שימש? לצריכה, ולמי צריך להחזיר את החוב הזה? רובו  ככולו לבנקים.

כך הקיצוצים והתרגילים הפיננסיים של המשלות כדי ליצור מדינה שכולה טוב, לא עובדים יותר. אי אפשר לשקר כל הזמן. אנחנו חיים בתקופה שאנחנו חיים על חשבון חובות, אבל זה סוג של שקר, מתישהו זה יתפוצץ בפנים, רק שבינתיים כולם "אוהבים" את המצב – לאזרחים זה נהדר, יש כסף, יש צריכה, אז מה עם צריך להחזיר את הכסף, לממשלה זה טוב כי האזרחים מרוצים. הבעיה שמבחינה כלכלית מדובר בבועה שמתנפחת ולא באמת נשענת על מצג אמיתי.

במדינות מובילות הצמיחה קטנה ובמדינות החלשות היא כמעט לא קיימת וממצב ככזה אפשר להגיע יחסית מהר למיתון ולמשברים.  הדפסות כסף נרחבות של בנקים מרכזיים הולכות ומתבררות ככלי שאין לו השפעה על החיים האמיתיים, רק על חוזקם שלה עשירים והאשראי הצרכני גדל וגדל.

כך עובדת השיטה.  השיטה המוניטרית שבה אנו חיים מתוכננת לעבוד באופן של הגדלת חוב על גבו של הציבור והזרמת הרווח ממנו למעטים.  כל עוד השיטה לא תשתנה, הכלכלה לא תוכל להתאושש ולחזור למסלול של צמיחה בריאה.

איך הפירמידה עובדת

השיטה המוניטרית שבה כולנו חיים,  נקראת גם "שיטת הרזרבה החלקית", ובה רוב הכסף כיום נוצר על ידי בנקים פרטיים רק מתוך החלטה של הבנק. אבל הבנקים למעשה לא מייצרים כסף אלא חוב, אבל כמו שיודע כל מי שיש לו כרטיס אשראי, חוב משמש כסף לכל דבר. וכיום רובו המוחלט של הכסף בעולם, נוצר על ידי המערכת הבנקאית.

הבנקים נדרשים לעמוד ביחס רזרבה מסוים. כך, לדוגמה, בישראל, מכל 100 שקל שמופקדים אצלם, עליהם לשמור 6% (6 שקלים) כרזרבה, ואת השאר הם יכולים להלוות. אבל הבנקים עושים משהו אחר. הם שומרים את כל 100 השקלים, ומלווים 1,666 שקלים. כאשר הסכום הזה, שנוצר משום מקום, מגיע לשוק, הוא שוב מופקד בבנקים אחרים שגם הם בתורם יוצרים עליו את אותו מכפיל ומזרימים לשוק שוב כסף. וכך, מאז שנות השבעים של המאה שעברה, הפכו הבנקים ליצרני הכסף העיקריים במערכת המוניטרית העולמית.

התפיסה מאחורי השיטה  הי שהשוק החופשי יכתיב את האופן שבו הכסף הזה מתגלגל לכלכלה וישפר אותה. ממשלות אמורות, על פי התפיסה הזו להתערב כמה שפחות בשווקים אבל מה קרה בפועל? כוח רב מדי למעטים, הבנקאים, שמחליטים איך הכסף יחולק.

הגדלת החוב הצרכני

מה שקרה בשנים האחרונות הוא שאת השטרות ומהטבעות המודפסים החליפו עדכוני מחשב. אז מי בעצם מחליט כמה כסף יש במערכת? הבנקים… כך שאם בעבר הדולר היה צמוד לזהב ופעם תשלום היה כרוך בהחלטה על הדפסת כסף, כיום ההחלטה על כמה כסף יש נתונה במקרה הטוב לפקיד ובמקרה הרע למכונות. המשמעות היא שהבנקים מייצרים כסף מכלום, ממש עוץ לי גוץ לי. וזו מהות השיטה המוניטרית, בנקים פרטיים יוצרים כסף מכלום ושום דבר.
זה לא מסתכם רק ביצירת הכסף, אלא כדי להגדיל את כוחם הבנקים מלווים כסף באופן נמהר כדי להגדיל עוד את ההכנסות שלהם על חשבון הציבור, וכך חוב משקי הבית גדל. כך למעשה הבנקים גדלים באמצעות אישור הלוואות שגדלות, משמע הציבור מפקיד לבנקים את החוב.

אלא שמי   שלווה מהבנקים, הציבור, ומי שאמור לקבוע מדיניות, הפוליטיקאים, כלל לא מודעים להליך. כיוון שבנקים מרוויחים מהלוואות, הם דוחפים בכל העולם להלוות , כמו עמלה ובונוסים.  ולמרות שבנקים קרסו בעבר בשל טעויות כלאו, הרצון לקבל בונוס גובר על הרצון לא להלוות למי שאינו יכול להחזיר. בישראל הפיקוח על הבנקים מנסה לצמצם את התופעה ובכל זאת האשראי גדל.

זאת למעשה  מערכת שמנתבת את כל הכסף בשוק שהבנקים יוצרים על ידי יצירת כסף וריבית, בחזרה לכיסם של הבנקים בצורת פירמידת בונוסים שאף אחד לא יכול לסרב לה. בעולם, בניגוד לישראל, אין הגבלת שכר בכירים בעולם וכך מנכ"ל מרוויח יפי 30 מהעובד עם השכר הכי נמוך.

זו  פירמידת שיוצרת אחוז שמרוויח את רוב ההון בעולם. השיטה הזו שבה בנקים מייצרים כסף משומקום, וגובים עליו ריבית, מנתבת חלקים עצומים מהכסף בשוק חזרה אל כיסם של הבנקים ושל המשקיעים. עע כל ריבית שמוחזרת מישהו אחר משלם, בדיוק כמו פירמידה. לא רק על הלוואות, גם על שטר ומטבעות. ובעצם על כל הלוואה שמישהו מחזיר הוא הופך עני יותר ומפסיד כסף. ועכשיו עם כמות ההלוואות רוב הציבור חי עם פחות כסף, בעוד המלווים מתעשרים.

הממשלות מעדיפות להציל בנקים בחובות ובפשיטות רגל ולא ציבור שחובו גדל כי רוב הכסף ולמעשה כל הכלכלה אצל הבנק, הבנקים מכוונים יותר להשקעות של רווח מהיר כמו נדל"ן ופחות להגדלת הפריון, מקומות עבודה וייצור. אז האם הכלכלה כולה מבוססת על חוב, החוב יגדל הן אצל הממשלות והן אצל הציבור

כך החוב של משקי הבית גדל, החוב הממשלתי גדל, הגירעונות גדלים, החוב המסחרי, חוב המשכנתאות וחובות של חברות פרטיות. לכל מקום שאליו נפנה יש חוב, למעט מקום אחד – אותו 1%, שנהנה מההחזרים על החובות .

מה שמעניין הוא שבכל העולם יש עלייה במחירי הנדל"ן בעקבות ההליך הזה, כך רואים מדנות שבהן היצע הדירות לא גדל אבל הוזרם מלא כסף על ידי הבנקים לתעיישת הנדל"ן כי היא יכולה להשתמש בנכס קיים יותר כערובה לעומת  סתם עסק קטן אשר פושט את הרגל. מה שקרה זה שהאשראי לתחום הנדל"ן הקפיץ את המחירים

מה צריך לעשות

מה צריך לעשות? בעור כלכלה בריאה צריך סביבה תחרותית וגדולה. טייקוני הנדל"ן והתאגידים לא מספקים אותה. מי כן? העסקים הקטנים והבינוניים, לשם נותבו ההלוואות בעבר ואלו התבררו כפחות כדאיות לבנקים.

והתוצאה היא לפעמים משכנתא יקרה מערך הבית ויותר משכורות כדי לקנות דירה. פחות חוב משמעו  פחות כסף בשוק, ויותר כסף בשוק  משמעו יותר חוב. כדי להימנע מהפלונטר הזה צריך לצמצם את ההלוואות וכן את הצריכה. המשמעות היא בהכרח פגיעה בצמיחה וברמת החיים.

כדי לשנות את השיטה צריך להחזיר את השליטה על ייצור של כמות הכסף בשוק לידי האזרחים, שישרת יותר אנשים, למשל הפניית התשלום לענפי חינוך, רפואה, למחקר ופיתוח, ליצירת עצמאות אנרגתית, לאיכות סביבה ליצירת מקומות עבודה ועוד. כדי שזה יקרה צריך להיות שיתוף פעולה בין כל הכלכלות בעולם ולערב גם מדינאים בכל העולם.

הונאת זכאות להלוואה או לכרטיס אשראי – איך זה עובד ואיך להתגונן

קיירוס – פירמידה או דרך אמיתית להרוויח כסף?

ביטקוין – איך נוצר המטבע הדיגיטלי? מה השווי שלו (והאם זה מוצדק)? והאם אפשר להשקיע בו?

הונאות פונזי – איך להיזהר

מעודכן ל-10/2019

יש לכם קצת זמן פנוי וחיבור לרשת? זה כל מה שנדרש כדי ללמוד משהו חדש שיעשיר את חייכם וימלא אותם בתוכן – ואפילו בחינם

הרשת עמוסה בים אינסופי של מידע בכל תחום שרק תוכלו להעלות על הדעת. אם יש לכם קצת (או הרבה) זמן פנוי – השמים הם הגבול. אתרים ובלוגים ילמדו אתכם מקצועות, מלאכות, רעיונות ותפישות, תחביבים ותורות – הכל נמצא שם בחוץ, עבור מי שיודע היכן לחפש. אספנו עבורכם כמה דוגמאות לאתרים שכאלה, אשר זמינים לכל משתמש – וככל הנראה יעשירו אתכם יותר מבהייה מול עוד פרק של תוכנית ריאליטי. רשימה הבאה תמצאו אתרים שישמחו ללמד אתכם דברים חדשים בפשטות ובחינם. בחלק מהאתרים יש גם שירותים בתשלום – אך הקורסים וההכשרות החינמיות נהדרות וזמינות לכל דורש.

אתרים ללימוד שפות

לימודי שפות היו ויישארו תמיד תחום מבוקש מאוד. שפה היא אחד הכלים הטובים והשימושיים ביותר. היא ערוץ התקשורת המשותף שיש לנו עם הסביבה והיא אמצעי נהדר להעברת מסרים. כשאנחנו מגיעים למקום חדש, ארץ חדשה, ורוצים להשתלב ולהתקבל בקרב המקומיים, השפה היא האמצעי שיכול לסייע בידינו. זה הזמן לרכוש או להרחיב את הידע שבאמת יעזור לכם בחיים, לפניכם כמה אתרים מפתיעים שיעזרו לכם ללמוד שפה חדשה בקלי קלות. בהצלחה!

Duolingo

אתר אינטרנט וגם ואפליקציה לטלפון המציעים קורסים פשוטים וידידותיים במגוון שפות: אנגלית, צרפתית, גרמנית, פורטוגזית, ספרדית ואיטלקית. בתוך מספר שבועות או חודשים – בהתאם לקצב ההתקדמות שלכם – תוכלו לקרוא ולכתוב בשפות אלה בקלות.

Memrise

אתר חינמי ללימוד שפות חדשות העושה שימוש בכרטיסיות שינון, על מנת לסייע למשתמשים שלו ללמוד ולשפר את אוצר המילים שלהם. אתר זה מאפשר בעצם ליצור ספריית כרטיסיות הכוללות את אוצר המילים שזה עתה נלמד ומאפשר לחזור עליהן בכל פעם.

Busuu

אתר המאפשר לתרגל את הלמידה בעזרת תרגילי כתיבה ושמיעת הקלטות. אתר כולל מגוון רחב של שפות, כמו – פולנית, יפנית ותורכית. הוא נגיש גם במחשב וגם באמצעות אפליקציה חינמית לנייד, שתאפשר לכם להמשיך להתאמן בכל מקום.

Livemocha

האתר מציע קורסים במגוון שפות, ובהן: גרמנית, צרפתית, הינדי, ספרדית וסינית. ניתן לקחת באתר קורסים חינמיים על פי רמות למידה שונות בשיתוף פעולה עם חונכים דוברי השפה הנלמדת. אתר זה מיועד בעיקר לאנשים עצמאיים באופיים, שכן הלמידה באמצעותו מותנית בהתחברות עם אנשים אחרים שיסייעו ללמידה שלכם.

Lingualia

אתר מצוין המשלב כלים רבים שיאפשרו לכם להתאמן על השפה החדשה – קבצי שמע, שימוש בכרטיסיות, תרגילים ושיעורים מותאמים אישית שישקפו את סגנון הלמידה המתאים ביותר עבורכם. יתרון נוסף ונהדר – האתר מרכיב עבורכם לוח זמנים מסודר ללמידה, שיעזור לכם להתקדם בקצב הדרגתי המתאים לכם.

OneLook – יותר מסתם מילון

האתר הזה הוא מילון מקוון אשר משלב תוצאות ממילונים אחרים ברשת ומסוגל להגדיר גם מונחים מורכבים, טכניים או כאלה שמקורם בסלנג. הוא פשוט ונוח לשימוש.

אתרים ללימודי נגינה

Negina

אתר ישראלי שהוא בית ספר אינטרנטי למוסיקה, אשר מלמד את יסודות הנגינה בפסנתר ובגיטרה. אמנם לא מדובר באתר חינמי, אך מחיר מינוי לחודש באתר עולה עשרות בודדות של שקלים – כמחצית ממחירו של שיעור "רגיל" בודד אצל מורה לנגינה – כך שמדובר בחיסכון של כ-90 אחוז לעומת שיעורים פרטיים. הדגש באתר הוא על מוזיקה ישראלית, אך השיעורים כוללים שירים ויצירות מכל תקופה ומכל סגנון.

באתר מאגר של כ-5,000 שירים ושיעורים שהולך וגדל מדי חודש – ואפשר ללמוד בו שירים מכל ז‘אנר – החל משירי ארץ ישראל, דרך שירי רוק, פופ, ים תיכוני, סטטיק ובן אל תבורי, הביטלס ומוצארט.  הלימודים מתאימים לכל הרמות – החל מקורסים למתחילים שנגישים גם למי שלא ניגן מעולם ועד לקורסים למתקדמים במיוחד.

Justin Guitar

אתר זה הוא בית ספר לנגינה בגיטרה, אשר מציג שיעורים פשוטים בווידיאו. ישנם כמה סגנונות מוזיקליים לבחירה (כלומר, מי שאוהב קאנטרי ומי שאוהב מטאל יקבלו שיעורים שונים) וניתן להתחיל בשיעור הרלוונטי. האתר משמש נקודת פתיחה מצוינת למי שמתחשק לו ללמוד לנגן ולא רוצה להוציא כסף על מורה.

להרחבת הידע הכללי

Khan Academy: ללמוד מהבית בקלות

פלטפורמה חינמית לקורסים בשלל נושאים: מתמטיקה, מחשבים, היסטוריה, פיזיקה, ביולוגיה, כימיה ועוד. רמות הקורסים משתנות (במתמטיקה, תוכלו לקחת קורס של לימודים ברמת כיתה ח' או קורס באלגברה למתקדמים) וניתנות להתאמה אישית. הרעיון מאחורי האתר הוא פשוט: מטרתו היא לאפשר לכל אחד ללמוד מה שמעניין אותו בלי להוציא שקל.

האקדמיה הישראלית ללימודים באינטרנט

פלטפורמה המציעה מבחר רחב של קורסים– חלקם חינמיים וחלקם בתשלום – במגוון נושאים מרתקים: החל בהרצאות בנושא הכנה ללידה, דרך נושאים הקשורים לחינוך והורות, עיצוב וסטיילינג, העצמה והגשמה עצמית וכלה בייעוץ עסקי ובניית אתרים. בקיצור, עולם שלם של טכנולוגיה פשוטה ונגישה, עם אפשריות רבות ומגוונות – גם למוצרי מידע חינמיים וגם לקורסים ותוכניות ליווי בתשלום.

MIT Courseware: ללמוד עם הטובים ביותר

לא כל אחד יכול להתקבל ללימודים במכון הטכנולוגי היוקרתי של מסצ'וסטס, שממנו יצאו כמה מהמוחות המבריקים של זמננו – ובוודאי שמחיר הלימודים האקדמיים בו אינו נגיש לכל אחד. אתר זה מרכז קורסים פתוחים שמעבירים מרצי המכון, להנאת הגולשים. בין היתר תוכלו למצוא שם קורסים במדעים מדויקים, מדעי החברה ועוד.

לחובבי הבישול והאפייה

Cooking For Engineers: מדען במטבח

באתר זה תוכלו למצוא שיעורי בישול ומתכונים מעניינים, אך מה שמיוחד בו הם הדגשים האנליטיים שבכל מתכון – השפעת הטעמים והרכיבים זה על זה ועוד. גם השפה של האתר עניינית מאוד ומציגה תפישה מתמטית. מתאים למי שרוצה ללמוד לבשל ולהבין בדיוק איך מגיעים לכל טעם וכל אפקט במנה.

Sugar Craft – לעצב עוגות מהחלומות

באתר Sugar Craft של הקונדיטור פול ברדפורד תוכלו למצוא שיעורים מקוונים בחינם, שילמדו אתכם איך להפוך עוגה יפה לעוצרת נשימה. חובבי האפייה שבכם ימצאו באתר הרבה טיפים, טריקים ושיטות.

Nerd Fitness: כושר – גם לפדלאות

אתר זה מספק אוסף תרגילים שונים לחיטוב הגוף, שיפור הסיבולת והתזונה, במבנה של טיפים מיום ליום ובשפה גיקית ומשעשעת. האתר אינו מתיימר להיות תחליף לחדר כושר – אך הוא כולל טיפים שימושיים רבים ובעיקר ייתן לכם להרגיש שאתם לא לבד.

לשחק כמו מקצוענים

שחמט

Ichess – אתר השחמט הישראלי

באתר ניתן לשחק שחמט און ליין עם חברים ונגד המחשב, לפתור בעיות שחמט מרתקות, לשחק משחקי שחמט-בהתכתבות יסודיים ואיכותיים, להשתתף בטורנירים, לקרוא וללמוד מאוסף הכתבות שבאתר ועוד.

פוקר

Pokerstars

אם נמאס לכם להפסיד לחברים בערב הפוקר, או עלוב מזה – למחשב, באתר פוקר סטארס תוכלו ללמוד טריקים ושיטות שישפרו את המשחק שלכם ויעזרו לכם להיראות קינגים אמיתיים.

ברידג'

לא, לא מדובר בתחביב השמור לפנסיונרים בלבד. אם לא ידעתם, ישראל נחשבת למעצמת ברידג' עולמית – עם 70 אלף שחקנים ועשרות מדליות וגביעים. הברידג' הוכר כענף ספורט על ידי משרד התרבות והספורט ומומלץ על ידי משרד החינוך כפעילות תרבותית המפתחת חשיבה ופעילות בצוות.

הברידג' ידוע כמחנך למחשבה, שיתופיות כבוד הדדי, והוכח שהוא משפר באופן דרמטי את החשיבה הלוגית. אם השתכנעתם ואתם רוצים לדעת איפה ניתן ללמוד את המשחק הפופולארי הזה, תוכלו למצוא שיעורים וקורסים ברשת בחינם ובכל הרמות – מהדרכות למתחילים ועד לשיעורי אסטרטגיות למקצוענים של ממש – באתרים שונים:

Best Bridge – אתר ישראלי ללימוד ותרגול ברידג' באמצעות שיעורי ברידג' בוידיאו, תוכנות תרגול הכרזות ומשחק יד בליווי פתרונות.

מגזין ברידג'– טיפים וכתבות – האתר כולל מעל 1,400 טיפים בשפה העברית למתחילים, למשתפרים ולמתקדמים; כתבות רבות ; קישורים לאתרי ברידג', לתוכנות ברידג', לספרי ברידג', חידוני ברידג' וגם ברידג' ב-you tube.

למי שרוצה להישאר מעודכן

KnowYourMeme

עולם הממים הוא דינמי ומתחדש ללא הרף וכולל אינספור תמונות, סרטונים וסמלים אשר במוקדם או במאוחר יגיעו אליכם לפיד ברשתות החברתיות. באתר זה – הוותיק והמפורסם מסוגו – תגלו מה המקור לכל מם פופולרי, מי התחיל אותו ומה המשמעות האמיתית שלו.

Information Is Beautiful

ידע זה כוח והאמת היא שזה גם כיף. באתר זה תמצאו אוסף גדול של אינפוגרפיקות בתחומים רבים ומגוונים – מהתפלגות הסיבות המובילות למקרי מוות במאה האחרונה, דרך הסיכוי להימצאות חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ ועד לסולם המכשירים בעלי התוכנות המורכבות ביותר. האתר כיפי ומעניין ואפשר לגלוש בו מנושא לנושא זמן רב.

לחובבי המילה הכתובה

Project Gutenberg: ספרים בחינם

אתר זה מציע יותר מ-44 אלף ספרים להורדה בחינם בפורמטים דיגיטליים שונים – גם לספרים אלקטרוניים כקינדל ודומיו וגם בפורמט html לקריאה במחשב. תוכלו למצוא בו יצירות קלאסיות של אוסקר וויילד, מארק טוויין, צ'ארלס דיקנס ועוד רבים וטובים – לצד סופרים בני זמננו.

פרויקט בן-יהודה

מיזם התנדבותי שעוסק ביצירת מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית, מעיין ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה (פרוזה, שירה, מסות, מאמרים, עיון, תרגום ומילונים), אשר מוגשת לטובת הציבור באתר אינטרנט, חינם וללא פרסומות.

מקפצה להייטק

Code Academy – גם אתם יכולים להיות מתכנתים

מקצועות התכנות ובניית האתרים הם מהמבוקשים ביותר בשוק כיום, לאור הזינוק העצום בתפוצת השירותים המקוונים למיניהם. יש לא מעט אנשים שהיו רוצים ללמוד תכנות – אם כחלק מהסבה מקצועית ואם כתחביב או במטרה להבין על מה מדברים אנשי ה-IT בחברה שלהם. האתר הזה יעניק לכם שיעורים והדרכות בבניית אתרים, תכנות בסיסי ואף יחבר אותך אל קהילת מפתחים פעילה.

LearnStreet: לשפר את יכולות התכנות

האתר הזה נועד למי שמכיר תכנות בסיסי ורוצה לקפוץ לרמה הבאה או ללמוד שפות תכנות אחרות. תמצאו בו קורסים בפייתון, ג'אווה סקריפט ורובי. לצד השיעורים שתוכלו לעבור, יש בו גם אפשרות להעביר שיעורים וללמד גולשים אחרים כיצד לתכנת בשפות שאתם מכירים.

קניות באינטרנט – מבטלים את תשלום האגרות עבור רוב המשלוחים

בזמן הלימודים: לצבור ניסיון או כסף?

 

 

איך עושים הסבה לתכנות?

 

 

גיל הפרישה לנשים צפוי לעלות מ־62 ל־64 לאחר שהתוכניות בנושא התעכבו שנים, בשל התנגדויות. הממשלה החדשה עוד לא קמה, אבל במשרד האוצר לא נחים וינסו לקדם את העלאת גיל הפרישה מיד עם כינון הכנסת,  אחרי שכבר קידמו תזכיר חוק שבגללו עיכבו את הקיצוץ שהיה אמור להתבצע בפנסיות הוותיקות.

הטיימינג לא נבחר במקרה.  תחילת כינונה של ממשלה  זה זמן טוב להובלת רפורמות, לפני שמתחילים איומים על פיזורה. הכנסת הנוכחית סביר שפחות תשים דגש על נושאים חברתיים ולכן גדלים הסיכויים שהפעם תאשר את העלאת גיל הפרישה.

מול עליית הגיל לפרישה עומד הקיצוץ בפנסיות הוותיקות. הקיצוץ הזה כבר היה אמור לקרות בגלל העיכוב בהעלאת גיל הפרישה לנשים. הקיצוץ היה אמור לחול על 270 אלף חברים בקרנות בהיקף ממוצע של כ־1.3%, אך זה הוקפא לעת עתה. כרגע דורשים באוצר ובקרנות או העלאת גיל הפרישה או קיצוץ בפנסיות הוותיקות.

כבר יש מתווה קיים שלפיו גיל הפרישה יועלה בקצב של 3־4 חודשים בשנה, כך שבעוד 11 שנים יגיע ל־65. החל מ־2037 יעלה גיל הפרישה אחת לשלוש שנים על פי השינוי בתוחלת החיים. האוצר רוצה להעביר את התוכנית כחלק מחוק ההסדרים.

הסיבה למתווה זה ולהעלאת גיל הפרישה היא הסבירות שנשים צעירות כיום יגיעו בממוצע לגיל 90 ויותר. כך למעשה הפנסיה שהן מפרישות במשך השנים תספיק להן במשך 30 שנה במצב הנוכחי. גם המוסד לביטוח לאומי סובל מאותה בעיה.  קצבאות הזיקנה שמחלק הביטוח הלאומי מסתכמות בשיעור 29 מיליארד שקל, עלייה של 8% בשנה שליש מסך הקצבאות, והן מהוות אחד מגורמי הסיכון הגדולים לפשיטת רגל של ביטוח לאומי עד 2050.

הביטוח הלאומי פירסם לפני כמה חודשים מתווה משלו ומתון משל האוצר, כך שהשפעתו על נשים בנות 50 ויותר נמוכה. העלאת גיל הפרישה לנשים ל־64 עוכבה עד כה מחשש להשלכות החברתיות שלה בעיקר על נשים העובדות במקצועות הכרוכים בעבודה פיזית. אחת הסיבות להתנגדות היא שנשים עובדות במקצועות שוחקים יותר כמו טיפול וניקיון, ולכן העלאת גיל הפרישה תקשה עליהן עד מאוד.

באוצר מתכננים כי לצד העלאת גיל הפרישה  תוגדל תקופת האבטלה ל־10 חודשים לנשים בנות 60 ויותר וכספים שיושקעו בהכשרות מקצועיות. עם זאת, כלום מהצעדים הללו לא נכתב בתזכיר.

נוסף להתנגדות  בשל המקצועות השוחקים המתנגדים גם מציינים שנשים רבות כבר כך לא מוצאות עבודה בגילים האלו ואילו דווקא חצי ממשיך לעבוד לאחר גיל הפרישה. והמובטלות הן הנפגעות העיקריות מכך כי ייאלצו להמתין שנתיים נוספות בטרם יקבלו את קצבת הזקנה. אם תבחרנה להקדים את משיכת כספי הפנסיה, קצבתן תיפגע בשיעור של כ-12%. עם זאת, בתוכנית ביטוח לאומי מציינים שיהיו פתרונות כמו הבטחת הכנסה בדיוק לנשיים אלו. זה לא הולך להיות קל.

לא יקוצצו קרנות הפנסיה הוותיקות – במקום יועלה גיל הפרישה לנשים

התוכנית להגדלת גיל הפרישה לנשים

בשנים האחרונות רווחת התופעה של שימוש בדירות מגורים להשכרה לטווח קצר לתיירים הבאים לנפוש בעיר. דירות Airbnb מושכות את תשומת ליבם של התושבים והרשויות ואף מעלות את חמתם: השכנים מתלוננים על זרים שמסתובבים בלילה בבניין, מרעישים ומלכלכים את בניין המגורים השקט. 

רשויות המס מנסות לעקוב אחר אלפי השקלים העוברים במזומן מכיס התייר לכיס המשכיר מבלי שישלמו מיסים בגינם. העירייה מתמודדת עם נטישה של חדרי המלון המסורתיים לטובת דירות המגורים בבנייני מגורים שאינם ערוכים מבחינת תשתיות לקלוט את אלפי התיירים. 

לאחרונה החליטה עיריית תל אביב לנסות ולהכות בכיס המשכירים (וזאת אולי בהעדר הצלחה במניעת התופעה של השכרת דירות מגורים לצרכי נופש). הצעד שנקטה העירייה הוא בבחינת – אם אינך יכול לנצח אותם, הצטרף לכיסם- והיא פנתה בבקשה לשרי הפנים והאוצר לחייב בארנונה גבוהה במיוחד את הדירות הללו.

מה ייחשב כדירת AIRBNB לצורך סיווג ארנונה?

עיריית תל אביב מעריכה כי בשטחה קיימים כ-7,000 נכסים העונים לסיווג "דירת נופש" ולכן ניתן להחיל עליהם ארנונה גבוהה במיוחד, שצפויה על פי הערכות העיר להעשיר את קופתה בכ-24 מיליון ש"ח. 

וכיצד נעשה הצעד? לצו הארנונה של תל אביב, שהוא המקור החוקי לחיוב בארנונה- תתווסף הגדרה חדשה לחלוטין: "דירת נופש – דירה המשמשת לשירותי לינה ואירוח ארעיים ומתחלפים בתשלום, תחויב בתעריף של 124 ₪ למ"ר בכל האזורים. "

דירות נופש מוגדרות בהסבר לצו הארנונה כדירות המושכרות באמצעות אתרי אינטרנט המתמחים בהשכרה מסוג זה כגון AIRBNB ודומיו. מכיוון שמדובר במקור הכנסה מכובד, לא מופרך להניח כי העירייה מתכוונת להשקיע משאבים לאתר את בעליהן של דירות אלו ולהוכיח כי הם משכירים אותן כפעילות עסקית ולא במסגרת של חילופי דירות ארעיים. 

בכמה צפוי לגדול חיוב הארנונה על דירות נופש?

דירה למגורים בעיר תל אביב מחוייבת בארנונה משתנה לפי האזור בעיר אליו היא שייכת. אם אתם מתגוררים באזור 1 כנראה שאתם במרכז תל אביב ואם דירתכם קטנה מ- 140 מ"ר תשלמו בין 52-90 ₪ למ"ר לשנה, תלוי בגיל הבנין בו אתם מתגוררים. 

לעומת זאת, אם אתם מתגוררים באזור 3 , כנראה שאתם בדרום העיר ושם תשלמו פחות, בין 39-56 ₪ למ"ר אחד לשנה, ולא משנה מה גודל דירתכם.  בכל מקרה, גם הדירה היקרה ביותר בתל אביב, לא תתומחר בתעריף העולה על 111 ₪ למ"ר אחד לשנה. 

כדי להמחיש את העלייה החדה הצפויה בהוצאות הארנונה של דירה כזו, ראו את התחשיב הבא:

דירה בת 100 מ"ר בבניין ישן ברחוב אלנבי, המבוקשת מאוד על ידי תיירים בשל מיקומה ליד הים, שוק הכרמל, נחלת בנימין ואזור שינקין, שילמה עד היום כ- 40 ₪ למ"ר, משמע כ- 4000 ₪ בשנה. החשבון הדו חודשי המגיע לתיבת הדואר עמד על כ- 666 ₪. 

כעת תחויב דירה זו ביותר מפי 3. על אותם 100 מ"ר ישלם המשכיר מעל 12,000 בשנה וחשבון הארנונה הדו חודשי יעמוד על כ- 2066 ₪.

מדובר על הפרש עצום, בייחוד כאשר דירות אלו משמשות לתיירות בחודשי הקיץ החמים, אולם ברוב ימות השנה הן עומדות ריקות או משמשות למגורי קבע של דייר אחד. חיוב הארנונה אינו מבחין בין קיץ לחורף והוא קבוע לפי הסיווג אותו הנכס יקבל על ידי העיריה . (סיווג=ההגדרה של הנכס בספרי הארנונה בעיריה, הגדרה המבוססת על סוג השימוש בו). 

קיבלתי סיווג "דירת נופש" על דירת Airbnb שכמעט ולא השכרתי. יש מה לעשות בנדון?

סיווגי ארנונה מוגדרים בדרך כלל בתחילתה של שנה עבור השנה הבאה, ולכן קשה לחזות האם סיווג דירת נופש יצדיק את עצמו או לא. קיים סיכוי שעיריית תל אביב תחליט לחייב רטרואקטיבית בעלי דירות המשכירים לטווחים קצרים, ובמקרה כזה מומלץ להתייעץ עם עורך דין ארנונה כיצד נכון לפעול. 

במקרה בו במהלך השנה העירייה שינתה את סיווג הארנונה של הדירה, ניתנת אפשרות להגיש השגה תוך 90 ימים. תהליך כזה עלול להגרר להליכי המשך ועל כך למרות שניתן להגיש השגה באופן עצמאי.

כמו בכל העולם  גם בארצות הברית חברות הטכנולוגיה הן המובילות בשכר. מתוך  25 המקומות הראשונים 20  הן חברות טכנולוגיה. כך לפי אתר גלאסדור.

בראש הרשימה  מדורגת חברת פאלו אלטו נטוורקס , חברת סייבר בינלאומית שהמטה שלה נמצא בסנטה קלרה, קליפורניה. החברה מעניקה  שכר שנתי ממוצע של 170,930 דולר. אחריה יש חברות שמוכרות יותר לקהל הישראלי, בהן NVIDIA, טוויטר, גילעד סיינס וגוגל.

כמעט כל החברות מתחרות זו בו בזו ופועלות באותו אזור, לכן מציעות משכורות תחרותיות כדי לגייס ולשמר את העובדים הטובים ביותר. החברות ברובן עובדות ממטה במפרץ סן פרנסיסקו אך יש להן משרדים נוספים ברחבי ארצות הברית עם אותה משכורת.

מעניין כי בנוסף לסקטור הטכנולוגיה משכורות גבוהות מספק גם  ענף הבריאות. על פי הסקר, רופאים מרוויחים את השכר הגבוה ביותר בארה"ב – שכר חציוני של 193,415 דולר, בדמה לישראל שרופאים מסוימים הם שיאני השכר במגזר הציבורי. זהו שכר שגבוה ביותר מפי 3 וחצי משכר הבסיס החציוני בארה"ב, שעומד על 53 אלף דולר. בדומה לטכנולוגיה זה מקצוע שדורש כישורים מיוחדים ויש ביקוש רב, בין השאר בשל האוכלוסייה המזדקנת. בדומה, מנהל בית מרקחת מדורג במקום השני (144,768 דולר) ורופאי שיניים הם במקום השלישי (142,478 דולר). רוקחים ואדריכלים סוגרים את החמישייה הראשונה. שאר העשירייה מוקדשת ברובה למקצועות הטכנולוגיה, כולל מנהלי פיתוח תוכנה (109,809 דולר) ומהנדסי תוכנה (114,163 דולר)

החברות עם השכר הגבוה ביותר

10. מיקרוסופט: שכר שנתי ממוצע: 148,068 דולר

9. סיילספורס: שכר שנתי ממוצע: 150,379 דולר

8. פייסבוק: שכר שנתי ממוצע: 152,962 דולר

7. לינקדאין: שכר שנתי ממוצע: 157,402 דולר

6. VMware: שכר שנתי ממוצע: 158,063 דולר

5. גוגל: שכר שנתי ממוצע: 161,254 דולר

4. גילעד סיינס: שכר שנתי ממוצע: 162,210 דולר

3. טוויטר: שכר שנתי ממוצע: 162,852 דולר

2. NVIDIA: שכר שנתי ממוצע: 170,068 דולר

1. פאלו אלטו נטוורקס: שכר שנתי ממוצע: 170,929 דולר

Airbnb, חברת השכרת הדירות לטווח קצר, דיווחה השבוע כי היא מתכננת לצאת להנפקה בשנת 2020.וול סטריט ג'ורנל העריך השנה את שוויה של החברה ב-31 מיליארד דולר. מדובר בכניסה של חברה מהותית שיוצאת להנפקה לאחר גל של חברות צומחות אך לא רווויות שיצאו להנפקה כמו אובר, פיבר והשיא של WeWork.

החברה דיווחה כי היא סיימה את הרבעון השני של 2019 עם הכנסות של מעל מיליארד דולר. עם זאת, בשנים האחרונות כבר כמה כפעמים דווח על הנפקה קרובה שלא הגיעה.

בעיתונות העולמית דווח שבכוונת החברה לבצע את ההנפקה באמצעותמכירת מניות קיימות של בעלי מניות. בניגוד להנפקת מניות ראשונית  שבה מנפיקה החברה מניות חדשות בבורסה.

עקב ביצועים חלשים של מניות אוווירה כמו אובר, לייפט, פייסר ואחרות והרחקת המשקיעים WeWork דחתה את הנפקתה.

לפי יאהו פייננס, ההנפקות הפושרות האחרונות של חברות סטארט-אפ גדולות שחקו את סבלנותם של המשקיעים כלפי מיזמי אינטרנט לא רווחיים.

המרוויחים הגדולים  מההנפקה יהיו העובדים, שיממשו אופציות.  העובדים ביקשו להנפיק את החברה, כדי שיוכלו למכור באופן חופשי את מניותיהם, ההנפקה נובעת מכך שבקיץ 2018 שלחה קבוצת עובדים מכתב למייסדי Airbnb, וביקשה בשמם של כמה עשרות עובדים לקבל אישור למכור את האופציות שקיבלו בחברה. כיוון שכחברה פרטית התקשו למכור את מניותיהם ביקשו העובדים לצאת להנפקה.

אומנם Airbnb לא דיווחה אם רשמה רווחים ברבעון השני של 2019, אך מסרה בעבר כי ב-2017 וב-2018 רשמה רווח חיובי לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות . כך שהיא חריגה בנוף החברות האופנתיות שלא מספקות רווחים.

תושבי תל אביב דורשים: משכירי airbnb יוציאו רישיון עסק

 הרשות לזכויות מקרקעין במשרד המשפטים (הטאבו) משיקה שירות ניסיוני חדש לבעלי זכויות ובעלי הערות בנכסים הרשומים על שמם. את השירות יזמה לשכת רישום מקרקעין תל אביב וכרגע השירות יתאפשר בגושים ששייכים ללשכת הרישום בערים תל אביב, קרית אונו, רמת- גן, רמת השרון וגבעתיים. בעוד כשלושה חודשים תיבחן הרחבת השירות ללשכות נוספות בארץ.

בעל זכות בנכס יוכל להירשם לשירות  באתר ולקבל הודעות על רישומים המתבצעים בנכסים שבהם הוא מנוי. בכך יתאפשר מעקב אחר הרישומים המתבצעים בנכסים הללו ואפשרות תגובה מיידית בשעת הצורך, במקרה שמדובר ברישום כוזב.

ציבור בעלי הנכסים אשר אינו מחזיק בתעודת זהות ישראלית, יוכל להירשם לשירות בזמן קבלת קהל בהצגת דרכון או  רישיון נהיגה זר וכיוצ"ב באמצעות זימון תור מראש ללשכת רישום תל אביב באתר:

לאחר הזיהוי והרישום בלשכה, יקבל בעל הנכס עדכונים שוטפים.

עו"ד שלומי הייזלר, הממונה על המרשם, הדגיש כי:  "מדובר בשירות בעל חשיבות עליונה לשמירה על הזכויות הקנייניות של הציבור, ויש בו כדי להוות צעד משלים למכלול הפעולות המקוונות שנועדו לטייב את הליכי הרישום ולקדם את זכויות הקניין בקרקע. את המהלך קידמה עו"ד תמר שטיינר, רשמת תל אביב ועובדי לשכת רישום תל אביב נטלו על עצמם, במסירות רבה, להטמיע את השירות כפיילוט בלשכתם.  אנו מודים למחזיק התיק בהסתדרות עובדי המדינה, עו"ד ארז אופינקרו ולוועד העובדים, ששיתוף הפעולה המצוין עימם תרם רבות להטמעת השירות, ולאגף מערכות מידע במשרד המשפטים על פיתוח הטכנולוגיה הנדרשת".

גם בלי רישום בטאבו אפשר לקבל זכויות חכירה

פסיקה תקדימית: בעלי דירה יד שנייה יפוצו על אי רישום בטאבו

אפל פתחה השבוע בהפצת העדכון למערכת ההפעלה iOS 13, הגרסה החדשה ביותר שתעשה דרכה למכשירי האייפון של החברה. העדכון יגיע עבור הרוב של מכשירי האייפון התומכים בגרסת iOS 12, אך ביניהם ישנם דגמים שלא יקבלו את העדכון, כאשר גם בעלי טאבלטי האייפד יאלצו להמתין עד צאתה של הגרסה הייעודית iPadOS בהמשך החודש.

פרטיות

בין החידושים העיקריים הוא הגדלת הפרטיות, למשל  Sign in with Apple: מערכת חדשה שמאפשרת למשתמשי אייפון להירשם ולהתחבר לאתרים באמצעות שם המשתמש והסיסמה מחשבון אפל, וכך נחסך מכם הצורך למסור פרטים מזהים לכל אתר ואתר.

בניגוד למתחרות,  אפל מבטיחה שהמידע שיימסר לה יהיה מינימלי ומאובטח יותר. גם ההגדרות למפתחים פרטיות יותר.  הגדרות מיקום חדשות יאפשרו להגדיר שאפליקציה תזכה בגישה למידע מיקום באופן חד פעמי בלבד, בניגוד למצב כיום שכל עוד האפליקציה בשימוש היא מזהה את המיקום.

האזנה משותפת ותאורה

חידוש נוסף הוא היכולת להאזין ביחד או לצפות ביחד בתוכני אפל עם אוזניות איירפודס ואף לקרוא אוטומטיות הודעות נכנסות באמצעות האוזניות.

אופציות נוספות נוגעות למצב התאורה. במערכת ההפעלה החדשה אפשר יהיה לשנות את סכמת הצבעים מכיתוב כהה על רקע לבן לכיתוב בהיר על רקע שחור בכל היישומים המובנים והאפליקציות התומכות, ולהגדיר מועדי כיבוי והפעלה אוטומטיים לשינוי בהתאם לשעה ביום. כך חוסכים גם בסוללה.

בצילום אפל מאפשרת לשנות את המיקום ואת העוצמה של מאפייני התאורה, ומוסיפה אפקט מונוכרומטי חדש ליצירת תמונות באיכות סטודיו מקצועית (התכונה זמינה רק בדגמי XS ואילך).

הסתרת תמונות ורב קו

עוד בצילום  באמצעות למידת מכונה  אפל  מזהה תמונות דומות ומסתירה אותן מהתצוגה, וכן צילומי מסך וקבלות. בעוד משתמשי אנדרואיד יכלו להטעין רב קו בקלות זה זמן. עד עתה זה לא התאפשר באייפון.  גרסה 13 של iOS הסירה רבות ממגבלות העבר ואפליקציות חיצוניות יכולות לבצע עתה פעולות כמו קריאת כרטיס שמצויד ברכיב NFC ועדכון המידע הנמצא בו. בהן רב- קו, שמעתה תוכל להיטען בקלות גם באייפון.

ניווט תלת ממדי

בדומה לגוגל ריויו, אפל משיקה שירות ניווט תלת ממדי. . כמו כן, שופרו יכולות הגדרת המועדפים ויצירת אוספי נקודות עניין לשיתוף עם חברים – אך לא כל היכולות יהיו זמינות בישראל מיד עם ההשקה.

החלקות במקום הקלדה ותמיכה בעברית ובערבית לחנות

אפל הוסיפה ל-iOS 13 את האפשרות להחלקה על המקלדת על מנת לכתוב מילים במהירות וכן לוקאליזציה מלאה של חנות האפליקציות עם תמיכה בעברית וערבית לתכנים והרשימות השונות בחנות.

אפל השיקה IOS13 – מערכת הפעלה חדשה לאייפון – וגם הרגה את אייטיונס

 

 

אין לכם כוח לקום מהספה? מרגישים אשמה על כל מנוחה? אתם מצטרפים לדור הצעיר ששחוק יותר מהדורות שקדמו לו.

לשחיקה כמה הגדרות שהמשותף לכולן הוא תשישות. מדובר בתשישות פיזית – הרגשת עייפות, אין אנרגיה, קשה לקום בבוקר; תשישות קוגנטיבית – החשיבה לא בהירה ולא שוטפת, הזיכרון נפגע, מעין הפרעת קשב שמתעוררת שוב ושוב; וגם תשישות בינאישית – אין כוח להפגין חום לאנשים, יש רצון להתרחק, להיסגר.

השחיקה משפיעה על הבריאות ויש לה היבטים פיזיולוגיים: יותר הורמוני לחץ, ירידה קוגנטיבית במהירות שליפה, דיוק, זיכרון וכן ברמה הבינאישית – התנהגויות שמכונות "התנהגויות נסיגה". אותם אנשים נמנעים ממגע, מתבודדים יותר ומשתדלים לא להגיע למקום שמלחיץ אותם, מה שמתבטא בסביבת העבודה באיחורים, היעדרויות ובסופו של דבר – עזיבה.

41% מהישראלים מרגישים שחוקים בעבודה ורבים מהם אינם מרוצים מהמקצוע שבו הם עוסקים, כך עולה מסקר שביצעה חברת גיאוקרטוגרפיה עבור "קרן מעגלים". לפי סקר של גאלופ בארה"ב 23% מהעובדים מרגישים שחיקה בעבודה כל הזמן או לעתים קרובות בעוד ש-44% חשים שחיקהל פעמים.

מהנתונים עולה שהצעירים נשחקים מהר יותר. בישראל ככל שצעירים יותר מדווחים על רמת שחיקה גבוהה יותר. בניגוד לעבר, לא הוותק הוא גורם השחיקה.

במחקר זה נמצא קשר ההפך בין גיל וותק לדיווח על שחיקה בעבודה כך במדגם של 26 אלף עובדים שממלאים שאלון סקר תקופתי, עובדים שהם בריאים באופן כללי, יש  ירידה בדיווחים על שחיקה עם העלייה בוותק ובגיל. ובמדגם של 46 אלף עובדים במערכת הבריאות בישראל, שרבים מהם הם עובדים צעירים רואים גם כן תופעה דומה. הסטאז'רים והמתמחים מדווחים על שחיקה יותר מהעובדים הבכירים והמבוגרים.

הסיבה היא אופי העבודות המשתנה. צעירים נדרשים יותר להיות זמינים כך הזמן ולעמוד בציפיות גבוהות כבר בתחילת הקריירה.. מה שמאפיין את הצעירים הוא שהשחיקה גם מובילה למצב שבו קשה לעשות מטלות פשוטות כמו ללכת לבנק, להחזיר בגדים ועוד ואפילו לשלוח מייל. חלק מהסיבות שהדור הזה התרגל לטכנולוגיה שבה אפשר כמעט לעשות כל פעולה מהבית ואפילו המסרים הם מידיים.

כ-75% מהצעירים מייחסים את השחיקה לעבודה. בנוסף ליחס ההפוך בין דיווחים על שחיקה לוותק וגיל, ניתן לראות בנתונים של ה-OECD והלמ"ס תופעה הפוכה בדיווח על רגשות חיוביים. ככל שאדם מבוגר יותר הסיכוי שהוא ידווח על רגשות חיוביים או על אושר – עולה.

 

איך מבוגרים נשחקים פחות

נראה שהסיבה לשחיקה הפחותה של המבוגרים היא מי  שנשאר הרבה זמן במקום העבודה עמיד לשחיקה .מעין ברירה טבעית של שוק העבודה, כך שמי שנשחק בגיל מבוגר כבר עזב את העבודה או בכלל את שוק העבוהד. הסברים אחרים כוללים התנהגויות שמאפיינות את הדור הצעיר שנולד לשינויים הטכנולוגיים. בעיקר הפחד להפסיד או לפספס מידע .כיום לדור הצעיר במיוחד, בענף הייטק, הרבה הזדמנויות וכך יש עליו יותר לחץ.

דפוסי החשיבה של ההנשים האחרונות, המתמקדים ב'מה אני מפסיד', אילו הזדמנויות לא ראיתי,  מובילים לשחיקה. תחושת ההפסד באה לידי ביטוי בחשיבה על העבודה שגוזלת  זמן ואנרגיה ואת היכולת להיות במקום אחר.  וכאמור, הסיבה העיקרית, הן הטכנולוגיה והן המעסיקים לא מאפשרים להתנתק מהעבודה גם כשאתה בבית.

המקצועות הכי שוחקים

במחקרים שבוצעו בעבר גילו שהמקצועות הכי שוחקים הם עבודות רפטטיביות בפס ייצור ומקצועות הדורשים הרבה עבודה עם קהל, כמו אחיות, שירות לקוחות ומורים. וככל שעובדים עם יותר אנשים, רמת השחיקה גבוה יוותר. הסיבה היא שבמקצועות שירותיים נדרש ממך יותר לא להראות את הרגשות שלך. כך גם מקצועות עם רמת אחריות גבוהה, בהם רופאים, פקחי טיסה ועוד.

אבל אם אתם נשחקים, שום דבר לא סופי. ויש דרכים להתמודד עם השחיקה, שעליהן תוכלו לקרוא בכתבה בקישור:

מה המקצועות הכי שוחקים ואיך להתמודד עם השחיקה