ראש הממשלה בנימין נתניהו מסתמן כמעכב את החוק ליצוא קנאביס. אם יידחה לכנסות הבאה לא יחול עד 2020

למרות שלכאורה רוב ההתנגדויות הרשמיות הוסרו, לא עלתה סוגיית יצוא הקנאביס לישיבת הממשלה.  המשמעות היא שהסוגיה כנראה לא תעלה בכנסת הנוכחית לפני הבחירות. אף שצפויות עוד 12 ישיבות ממשלה עד הבחירות.

מה המשמעות של דחיית סוגיית יצוא הקנאביס לכנסת הבאה? שכנראה עד 2020 לא יחל יצוא הקנאביס בפועל.  אומנם חוק יצוא הקנאביס כבר עבר, אבל ללא אישור השרים לא יחל בפועל יצוא קנביס מישראל. מטרת התחוק ביוזמתו של יואב קיש היא לתת מענקים ותקציבים למשרד לביטחון פנים ולמשטרה כדי שאלו ימנעו זליגת קנאביס מהחוות שיוקמו.  תיקונים אלו מסירים את ההתנגדות של גלעד ארדן לחוק

כרגע מתנגד לא רשמי לחוק הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. כחלון טען כי הוא זה שמעכב את החוק למרות רוב בממשלה. בוועדה שבדקה את הנושא בעבר  טענו כי סקטור קנאביס ליצוא מישראל אינו מושך כמו שטענו באוצר ובמשרד החלקאות, אך הוועדה לא ראתה מניעה לאשרו.

הסיבה שמעריכים שנתינהו אינו תומך בגלוי בחוק היא שאינו רוצה להצטייר בפני הממשל הפדרלי בארצות הברית כתומך בקנאביס הרפואי, בעוד הממשל עדיין רואה בו כסם. אף שבחלק ממדינות  ארצות הברית יש היתר לקנאביס רפואי ובחלק אף לצורכי פנאי.

אם יאושר החוק,  הוא צפויל לחול בפועל 8-6 חודשים לאחר מכן.   הערכת הוועדה היא כי יצוא הקנאביס יכניס י 250 מיליון שקל לקופת המדינה לעומת 4 מיליארד שקל.  יש שמונה חברות שמגדלות קנאביס רפואי ועוד כמה חברות שעוסקות בייצור ובשיווק של המוצר. בנוסף עשרות חלקאים מחכים לאישור החוק כדי שיוכלו לגדל קנאביס ליצוא. גם 15 חברות בשוק ההון הישראלי מחכות לאישור החוק להגדלת שוויין בבורסה.

ייצוא קנאביס – אושר בקריאה שנייה ושלישית; נתניהו יקבע עוד בקדנציה הנוכחית

חברות הטבק לוטשות עיניים לקנאביס: אלטריה מעוניינת להשקיע בקרונוס הקנדית

החוק לייצא קנאביס רפואי עבר בקריאה ראשונה

עקבה השכנה לאילת אולי לא פופולרית כמו סיני, אבל מתחילה למצב את עצמה כאלטרנטיבה הזולה הרבה יותר למחירי אילת. בניגוד לסיני שיוצרת הרבה באזז, עקבה נשארה עד היום מתחת לרדאר, וישראלים רבים המעוניינים בנופש קרוב לבית, עדיין מתלבטים בין שתי הערים. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-2013 יצאו לירדן דרך מסוף יצחק רבין 56.3 אלף ישראלים ב-2014 55.7 אלף, וב-2015 – 51.9 אלף (הנתונים מתייחסים ליהודים וערבים), אבל אילת, למרות הטענות של הישראלים על המחירים הגבוהים, עדיין שומרת על מעמדה כבירת הנופש של ישראל.

אם אתם כבר מתחילים לתכנן את החופשה שלכם הקיץ, או שאולי נופש חורפי עושה לכם את זה,  אנחנו כאן כדי לעשות לכם סדר.עקבה מול אילת- פעילויות, מלונות, מחירים ומה עם המצב הביטחוני?

1. זמן הגעה: אין הבדל משמעותי בזמן שלוקח להגיע לאילת ולעקבה. המעבר לעקבה לוקח קצת יותר זמן, אבל זה לא אמור להיות הבדל משמעותי. לאילת אפשר להגיע בנסיעה של כחמש שעות מאזור המרכז,  או בטיסה קצרה של כארבעים דקות,לא כולל עיכובים.

לעקבה מגיעים  דרך מעבר הגבול יצחק רבין (מסוף מערבה),  הממוקם 3 ק"מ מאילת ופתוח מדי יום בשעות: 6:30-20:00 (ו' ושבת 8:00-20:00). אפשר להגיע עם הרכב הפרטי, או במונית מאילת.

יש לא מעט חברות ישראליות כמו "אברהם טורס",  "נופר נופש וטיולים", "מצדה טורס" ועוד, שמוציאות באופן סדיר ורציף טיולים לירדן (בעיקר לפטרה ולוואדי ראם). החברות ישמחו גם למכור לכם חבילות לינה בעקבה. לחלק מהחברות ניסיון של יותר מ- 20 שנה,  מאז הסכם השלום שנחתם ב-1994.

2.      מלון: מחירי המלונות בעקבה נמוכים משמעותי מאלה של אילת. מצד שני, באילת  יש מגוון רחב הרבה יותר של מלונות, במיקומים שונים ובדרגות שונות. תוכלו להזמין מלון עצמאית, או להעזר בסוכנים שיעשו עבורכם את ההזמנה. באינטרנט ניתן למצוא מחירים טובים,  אך קחו בחשבון שלחברות התיירות כמו"נופר נופש וטיולים" יש קשרים עם סוכנים מקומיים, והן יוכלו להשיג חדרים טובים יותר במחיר דומה ואולי אפילו זול יותר.

שלושה בתי מלון מהמובילים בעקבה הם קמפינסקי, מובנפיק טאלה ביי ורדיסון, אך יש מלונות נוספים ועקבה נמצאת בתנופת בניה משמעותית בשנים האחרונות.  המלונות הם בדרגת 4-5 כוכבים, מפנקים ומפוארים מאוד. המחירים לדוגמה לחדר זוגי בחורף 2017 היו:

Moevenpick Resort & Spa Tala Bay Aqaba 566 ש”ח

InterContinental Aqaba Resort 631 ש”ח

DoubleTree by Hilton Hotel Aqaba 326 ש”ח

המחירים בקיץ מעט יותר גבוהים:

Moevenpick Resort & Spa Tala Bay Aqaba 792 ש”ח

Kempinski Hotel Aqaba Red Sea 679 ש”ח

DoubleTree by Hilton Hotel Aqaba 326 ש”ח

Radisson Blu Tala Bay Resort Aqaba 558 ש”ח

באילת מחירי החורף במלונות היוקרה באילת:

מלכת שבא אילת בדרגת 5 כוכבים – כ- 1760 ש"ח לזוג

הרודס פלאס בדרגת 5 כוכבים- 923 ש"ח לזוג

דן אילת בדרגת 5 כוכבים- 800 ש"ח.

בקיץ ובתקופת החגים מדובר במחירים שונים לגמרי, אם בכלל תצליחו למצוא מקום במלונות המובילים, ומתחילים בכ- 1500ש"ח.

4. אוהבים אותנו שם?: טוב,לגבי אילת התשובה די ברורה, כל עוד לא שרפתם את החדר במלון, באילת אוהבים תיירים והרבה. ישראלים הם אמנם לא אלופי העולם בשירות, אבל באילת מאוד משתדלים.

בעקבה לעומת זאת, המצב קצת יותר מורכב. נכון, יש לנו הסכם שלום עם ירדן כבר שנים רבות, אבל הקולות שנשמעים משם לא ממש אוהדים את ישראל. מצד שני, בסיני הרבה יותר מסוכן, והישראלים נוהרים לחופים למרות זאת. כך או כך, ישראלים שחזרו מעקבה דיווחו על יחס מצוין, ותחושת ביטחון ושלווה באזור המלון והעיר. אם זה עוזר לכם להחליט,  רוב התיירים המבקרים בעקבה מגיעים ממדינות כמו אנגליה, גרמניה, רוסיה ופחות ממדינות ערב.

5. אטרקציות: מי שלא ביקר באילת בשנים האחרונות ומיצה את האטרקציות, לעיר אילת יש הרבה מה להציע. מהמצפה התת ימי ועד הפעלות אגדו במלון שמתאימות במיוחד למשפחות עם ילדים, אילת מכוונת היטב לטעם ולצרכים של משפחה ישראלית. בנוסף, אילת מציעה חופים קרירים ונקיים, שרובם קרובים מאוד לטיילת ולמלונות הסמוכים לה.  העיר עקבה לא מצטיינת באטרקציות כמו שכנתה הישראלית, אבל המלונות מציעים שלל פינוקים, והם נמצאים קרוב למרכז העיר או באזור מעט מרוחק יותר .

בתי המלון בטאלה ביי למשל מתפרסים על  שטחים גדולים, כך גם אם הם מלאים לא מורגש עומס. במלון מובנפיק טאלה ביי יש כמה בריכות, ומגוון מסעדות בשטח המלון, וגם חוף ים גדול ואטרקטיבי. תוכלו למצוא כן מגוון פעילויות ספורט ימי כמו בננה, אופנועי ים, סירות עם רצפת זכוכית, אבובים וגם אפשרויות צלילה טובות, כל אלה במחיר זול יותר מאשר באילת.

6.  החופים: החופים של אילת ועקבה אולי לא נראים כמו אלה של סיני, אבל חופי עקבה מציעים חווה הרבה יותר שלווה, והרבה פחות צפופה מאלה של אילת. ישראלים שביקרו מעקבה משבחים את הניקיון המוקפד של החופים, וטוענים שיש לישראל הרבה מה ללמוד בנושא מהירדנים.
7. הוצאות נלוות: עם ההגעה למעבר הגבול בדרך לעקבה, תאלצו להיפרד בצד הישראלי מ- 101 ש"ח עבור אגרת מעבר. אפשר לשלם אותה מראש באינטרנט ולהוציא אותה במעבר במכשיר אוטומטי (בתנאי שהתשלום נעשה לפחות יום אחד לפני). בצד הירדני תשלמו ביציאה עוד 15$. בנוסף קחו בחשבון את עלות המונית ממעבר הגבול למלון. באילת ההוצאות הנלוות תלויות בכם, והשמים הם הגבול. החל בשופינג פטור ממס בקניון ועד בילוי בפאב המקומי, אם תוציאו את האף מהמלון זה יעלה לכם לא מעט כסף.  

שוק הטלוויזיה נפתח לתחרות, ויש לנו היום לא פחות משמונה חברות שמציעות מסלולים שונים לצפייה בטלוויזיה. אם בעבר השוק נשלט בלעדית על ידי הוט ויס, היום יש תחרות אמיתית, עם טווח רחב של חבילות צפייה ומחירים. אפשר לבחור בצפייה בעזרת ממיר, סטרימר, עם ערוצים קבועים או לבחירה, או בחבילה הכוללת גם אינטרנט, טלפון סלולרי או קווי.

אז איך בוחרים? הולכים קצת לאיבוד? המדריך שלנו יעשה לכם סדר, ויעזור לכם לבחור נכון.

הוותיקות: חבילות הצפיה של הוט ויס.

הוט ויס נערכו לתחרות בעזרת השקת מסלולי צפיה שונים ומרובים. היתרון בבחירה בחברות האלה הוא התוכן המקורי שלהן, שלא קיים במקומות אחרים. אל תזלזלו בתוכן ישראלי, בשנים האחרונות סדרות ישראליות כמו עספור של הוט ופאודה של יס היו להיטים ששברו את הטלוויזיה.

החיסרון בחבילות הצפיה הוא מערכת היחסים הלא מחמיאה של החברות הותיקות עם הצרכן הישראלי. אם זה שירות גרוע ומחירים מופקעים, הלקוח הישראלי השבוי לא היה מאוד מרוצה עד היום ממה שקיבל. אז אולי הגיע הזמן לשנות? תשפטו בעצמכם.

HOT

החבילה הבסיסית: בחבילת "הוט סטארט", ואפשר לבחור בין מסלול ילדים ונוער לבין מסלול ספורט, ולכל אחד מהמסלולים להוסיף שירותי VOD מצומצמים. החבילה כוללת ממיר HD.

כמה עולה:  ועלותה 120 בחודש, למשך 12 חודשים.

החבילה הסטנדרטית: בהוט קוראים לחבילה זו "טלוויזיה פאוור", והיא כוללת את חבילת ערוצי הסטנדרט, ערוצי לייף סטייל, חבילת ערוצי סרטים ועוד ארבעה ערוצים מובילים. החבילה כוללת ממיר אחד מסוג מקליט HD. היא לא כוללת את ערוצי הספורט פרימיום, ערוצי הארוטיקה ואת שירות VOD.

כמה עולה: 179 שקל בחודש, במשך 12 חודשים.  

:החבילה המורחבת של HOT

חבילת הפרמיום כוללת את כל חבילות הערוצים של HOT יחד עם חבילת ערוצי פרימיום וחבילה רוסית. היא אינה כוללת את ערוצי ספורט פרמיום, ערוצי ארוטיקה ושירות VOD.

החבילה כוללת ממיר HD וממיר מקליט HD.

כמה עולה:  209 שקל בחודש, במשך 12 חודשים. אחרי שנה המחיר עולה ל-219 שקל בחודש.

התקנה: בכל אחת מהחבילות יש עלות התקנה חד פעמית בסך 79 שקל.

yes

החבילה הבסיסית: ביס קוראים לה

, yes simple והיא כוללת  כ-40 ערוצים ושירותי VOD, שמרבית התכנים בהם חינמיים.  החבילה כוללת ממיר מקליט HD, ועוד חמישה ממירים רגילים. כל ממיר HD נוסף יעלה לכם 10 שקלים.

החבילה אינה כוללת את חבילת ספורט פרימיום וחבילת ארוטיקה.

כמה עולה: 149 שקל בחודש.

החבילה המורחבת: yes Ultimate, כוללת כ-170 ערוצים, ביניהם כל חבילות התוכן של yes וגם ערוצי הפרימיום  ושירותי VOD, שרוב התכנים בהם חינמיים. החבילה כוללת ממיר מקליט HD, ועוד 5 ממירים רגילים. כל ממיר HD נוסף יעלה לכם 10 שקלים.

החבילה אינה כוללת את חבילת ספורט פרימיום וחבילת ארוטיקה.

כמה עולה: 199 שקל בחודש ל-18 חודשים. בסוף התקופה המחיר עולה ל-209 שקל בחודש.

התקנה: בשני המסלולים עלות התקנה בסך 99 שקל.

הזולה של הוט:

Next של HOT:

החבילה  כוללת כ-40 ערוצים, את ספריית הסדרות הישראליות של HOT, וכל הפקות המקור של הוט. בנוסף היא כוללת סדרות וסרטים בינלאומיים, וכ-30 סרטים בצפייה ישירה. אין חובה להשתמש בממיר, אך החבילה כוללת ממיר מיני. כל ממיר נוסף עולה כ-30 שקל.

כמה עולה:  99 שקלים, למשך 12 חודשים.

נקסט טוטאל: כולל את הפקות המקור של HOT, מגוון סרטים וסדרות רכש כולל כל סדרות HBO

כמה עולה:  49 שקלים לחודש.

נקסט IL:

כולל ספריית סדרות ישראליות

כמה עולה: 39 שקל לחודש

נקסט גלובאל:  כולל ספריית סדרות וסרטים מרחבי העולם וסדרות HBO .

כמה עולה: 39 שקל לחודש.

התקנה: כל אחת מהחבילות כרוכה בהתקנה שעולה 49 שקל.

מידי פעם יוצאים בהוט במבצעים שונים, כמו שלושה חודשים ראשונים חינם.

סטינג TV של yes

החבילה המורחבת של סטינג כוללת 40 ערוצים, שכוללים את רוב חבילות התוכן של yes. אפשר לבחור חבילות זולות, יותר שיכללו רק את התכנים שתרצו לראות. החל מ-9 שקלים עבור הערוצים הישראליים וחבילת ספורט, ועד 39 שקל עבור כל הערוצים הישראליים וערוצי הסרטים או הסדרות של yes.

אין צורך בממיר, ניתן לצפות באמצעות אפליקציה במכשיר הטלפון, טלוויזיה חכמה או סטרימר אנדרואיד.

אפשר לרכוש מסטינג את הסטרימר (4K), בעלות של 20 שקל לחודש למשך שנתיים, עליהם תקבלו זיכוי כספי מלא כל עוד אתם נשאר במסלול. אם תצאו מהמסלול, תשלמו את יתרת עלות הסטרימר, שעלותו המלאה 480 שקל.

כמה עולה: 9-99 שקלים

התקנה: המשלוח של הסטרימר בחינם, וההתקנה מתבצעת על ידי הלקוח.

שחקניות חדשות:

סלקום TV

עלות החבילה: סלקום הייתה השחקנית הראשונה ששברה את השוק, והציעה ללקוחות חבילה שכללה חבילת צפיה, אינטרנט וטלפון במחיר שעד אז לא נראה בישראל.

החבילה של סלקום כוללת כ-50 ערוצים, ביניהם כל הערוצים הישראליים, ילדים, ערוצי חדשות בינלאומיים, ערוצי ספורט בסיסיים ודוקו. בנוסף, שירותי VOD, עם תוכן של סדרות וסרטים, ביניהם קטלוג HBO. ישנו שירות של הקלטה אוטומטית של כל הערוצים לשבוע אחורה ולאותו שבוע. החבילה מאפשרת צפייה בשירות ל-5 מסכים שונים .

אפשר לצפות עם ממיר, בטאבלט, בסמארטפון (ממיר אפל TV כולל גישה לנטפליקס) או אנדרואיד TV וכן באמצעות אפליקציה בטלוויזיה חכמה. החבילה כוללת ממיר מקליט HD, וכל ממיר מקליט HD נוסף בעלות של 29 שקל בחודש.

מה שלא כלול בחבילה הן סדרות מקור חדשות של yes ו-HOT,  ערוצי ספורט פרימיום, ערוץ ארוטיקה וחבילה רוסית.  

כמה עולה: 99 ש"ח

התקנה: ההתקנה עצמאית או באמצעות טכנאי בעלות של 99 שקל.

פרטנר TV

החבילה המורחבת:  החבילה כוללת כ-40 ערוצים כמו ערוצים ישראליים, לייף סטייל, ילדים, ערוצי ספורט בסיסיים וספריית VOD,  נטפליקס פתוח לחצי שנה ללא עלות נוספת. כלולים גם שירותי הקלטה אוטומטיים, שיכולים להקליט עד שבועיים אחורה, בנפח של עד 500 מגה בענן. החבילה כוללת ממיר 4k אחד. כל ממיר נוסף יעלה 30 שקל.

מה שלא כלול בחבילה הם ערוצי ספורט פרימיום (שניתנים חינם רק בחצי השנה הראשונה), ערוצים חיים ברוסית ונטפליקס (שניתן בחינם רק בחצי השנה הראשונה), וכן סדרות מקור חדשות של yes ו-HOT.

אפשר לצפות בעד חמישה מסכים שונים , בטלפון הנייד, טאבלט ובאמצעות אפליקציה בטלוויזיה החכמה.

כמה עולה:  69 שקל.

התקנה: ההתקנה בחינם באמצעות טכנאי מטעם החברה.

סמארט טריפל סי

החבילה של טריפל סי כוללת 40 ערוצי צפיה,  ערוצי אודיו וספריית VOD עם תוכניות ישראליות, סדרות בינלאומיות, תכנים לילדים וסרטים לכל המשפחה.

אם תרצו לצפות בערוצי ספורט וסרטים חדשים, תאלצו להוסיף  תשלום נוסף. לצפייה בטלוויזיה צריך להשכיר ממיר אנדרואיד קטן בעלות של כ-10 שקלים בחודש. לצפייה בסמארטפון, בטאבלט או במחשב אין צורך בממיר.

כמה עולה:  כ-50 שקל לחודש, שבוע ניסיון חינם.  

התקנה: ההתקנה אפשרית באופן עצמאי או בתשלום של 150 שקל לטכנאי מטעם החברה.

רמי לוי TV של HOT

שיתוף פעולה בין רמי לוי להוט הניב חבילה הכוללת את ספריית הסדרות הישראליות של HOT למבוגרים ולילדים, סדרות וסרטים מבית HBO, וכ-35 ערוצים בצפייה ישירה. החבילה לא כוללת נטפליקס, והקלטה אוטומטית של תכנים. מחיר החבילה כולל ממיר מיני. כל ממיר נוסף בעלות של כ-30 שקל.

כמה עולה:  עלות החבילה המורחבת היא 89 שקל לחודש.

התקנה: עלות התקנה היא 49 שקל.

נטפליקס

נטפליקס מציעה כמה חבילות לקהל הישראלי, הכוללות אלפי סרטים וסדרות מכל העולם, חלקם עם תרגום לעברית. ההבדל בין החבילות הוא לא בתכנים, אלא במספר המסכים בהם ניתן לצפות בנטפליקס. בשלב זה אין בחבילה תכנים בעברית כלל.  

החבילה הבסיסית מאפשרת צפיה במסך אחד בלבד, חבילת הפרימיום מאפשרת צפייה במקביל בארבעה מסכים באיכות באיכות של Ultra HD.

בנטפליקס מבטיחים להרחיב את כמות התכנים המתורגמים בהמשך.

כמה עולה:החבילה הבסיסית עולה 30 שקל,  חבילת הפרימיום עולה 50 שקל.

התקנה: אין צורך בהתקנה, מי שמעוניין לצפות בתכנים בטלוויזיה רגילה, יש לרכוש כבל HDMI, בעלות של כ-30 שקל.

אמזון פריים וידאו

עוד ענקית תוכן שעשתה עלייה היא אמזון, הנחשבת היום לאחת החברות המובילות בהפקת סרטים בארה"ב. תוכן החבילה כולל הפקות מקור של אמזון, סדרות רכש, סדרות לילדים וסרטים.

החבילה לא כוללת הפקות של HBO ושל נטפליקס, אין ערוצי ספורט ישראלים ותוכני מקור בעברית.

כמה עולה: 22 שקל לחודש, שבוע ניסיון חינם.  

    התקנה: אין צורך בהתקנה, מי שמעוניין לצפות בתכנים בטלוויזיה רגילה, יש לרכוש כבל

HDMI, בעלות של כ-30 שקל.

אפשר לראות שיש היום הרבה מאוד אפשרויות צפייה בטלוויזיה, בדרכים חדשות ומגוונות. השאלה העיקרית היא האם החברות החדשות יצליחו לחדור לקהל המבוגר יותר, שיכול להירתע מהטכנולוגיה החדשה וההתקנה העצמאית?. למרות שלקהל הפחות טכנולוגי יש  דווקא נטייה לצפות בערוצים קבועים ומסורתיים יותר, ולא תמיד זקוקים לחבילות רחבות ומרובות ערוצים, חלק מהחברות החדשות לא מציעות שירות לקוחות טלפוני, אלא יצירת קשר באמצעות צ'ט או אפליקציה.

נכון לעכשיו, אין נתונים חדשים על אחוז החדירה של החברות לשוק הטלוויזיה, אבל ההוזלה המשמעותית והחבילות החדשות שמציעות הוט ויס מעידות על כך שיש להן מקום לדאגה.

המדינה מקדמת מיזם פינוי-בינוי ברמת אליהו בראשון לציון, בשלב ראשון ללא יזם. מתוכננות 155 יחידות דיור

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מוציאה פרויקט  פינוי-בינוי בראשון לציון ברמת אליהו.  בפרויקט המדינה  פועלת ישירות מול הדיירים, לפחות בשלב ראשון.  הפרויקט הוא שת"פ עם עם רשות מקרקרעי ישראל והמכרז הוא לבניית 155 יחידות דיור. הפרויקט עובד בשלב שבו קודם בונים ורק אח ר כך הורסים, כך שהמתגוררים לא צריכים למצוא מקום חלופי בזמן הפינוי.

בתום הבנייה בשכונת נוריות יוקצו 48 דירות לטובת דיירי המבנים הוותיקים של רמת אליהו, ואז אלה ייהרסו כדי לאפשר בנייה חדשה. כאמור, בשלב זה פועלת המדינה דרך העירייה ללא התערבות יזם.  כך התושבים נותנים יותר אמון במהלך.  השלב הבא יהיה החתמת יזם. כשתחל בניית המתחם החדש הדיירים יקבלו דירות חדשות. את הזכויות על הבתים הישנים תמכור המדינה בעתיד ליזם אשר יבצע את ההריסה והבנייה במתחם המתפנה.

היזם שיזכה במכרז ייקבל מהמדינה עבור 48 הדירות כ־63 מיליון שקל. סכום זה יקוזז במועד מכירת הקרקע ליזם, ואילו יתר הדירות יימכרו בשוק החופשי. מדובר ב-107 דירות המהוות 30%  מהפרויקט.

מהרשות להתחדשות עירונית נמסר:  "החתמה הנעשית בידי המדינה מגבירה ביטחון בקרב הדיירים. זה מנגנון שאנו מקווים להרחיב, כדי להאיץ תהליכים ולהסיר חסמי החתמה בפרויקטים כאלה".  מרשות מקרקעי ישראל נמסר כי בראשל"צ הפרויקט מתאפשר הודות להעמדת קרקע על ידי הרשות במתחמים שיפונו. ללא העמדת הקרקע הפנויה לטובת המיזם, הוא לא היה יוצא לדרך.

מתי אפשר לסרב לעסקת פינוי בינוי

פינוי בינוי בנווה שרת – לוינשטיין תבנה 450 דירות

אושרה להפקדה תוכנית פינוי בינוי בנתניה; יוקמו 870 דירות חדשות

אלביט מערכות חתמה עם משרד הביטחון חוזה לאספקת תחמושת לצה"ל ב-1.25 מיליארד שקל. המהלך הוא המשך להסכמים עם תעש ואמור להבטיח את הצלחת המעבר החברה לנגב,  שיאפשר יותר בנייה במרכז ויותר עבודות בפריפריה

יצרנית הנשק אלביט  מערכות הודיעה כי זכתה בחזוה מסגרת שלפיו תקבל-333 מיליון דולר (כ-1.25 מיליארד שקל) ממנהל הרכש במשרד הביטחון הישראלי עבור אספקת תחמושת לצה"ל. החוזה הוא לחמש שנים והוא חלק ממהפרטה של תעש.  כלומר, מדובר בחלק ממימוש ההסכם של הפרטת תעש ומההסכם הרב שנתי  שחתם משרד הביטחון עם תעש ב-2016.  בזמן שתעש הייתה בשליטת המדינה אלא שבנובמבר 2018 אלביט רכשה את תעש מידי המדינה ב1.8 מיליארד שקל.  אך פרטי ההסכם נשמרו.

לפי משרד הביטחון, הסכם ההזמנה מאלביט יביטח אספקה לעשר שנים קדימה.  עוד הסבירו שההסכם נועד עבור הצלחת המהלך הלאומי להעברת מפעלי החברה מרמת השרון לרמת בקע שבנגב – תעש המופרטת מחויבת להעביר את מפעליה לדרום הארץ. המטרה היא שהתחמושת שתסופק לצה"ל במהלך העשור הבא תיוצר כבר במפעלים החדשים בנגב.  מדובר בשתי הזמנות לשנים 2030-2020 ובהן החברה תספק לצה"ל מערכות תחמושת שונות.  ליחידות החי"ר ולזרוע היבשה.

ראש מנהל הרכש במשרד הביטחון  אבי דדון אומר כי   המהלך מבטיח מלאי תחמושת ורצף אספקה לכלל יחידות זרוע היבשה לשנים ארוכות וכי המעבר מרמת השרון לרמת בקע שבנגב יפנה שטחים יקרים לבניה במרכז הארץ וייצר אלפי מקומות עבודה חדשים בפריפריה. 2000 עובדי תעש ישולבו בחטיבת היבשה של אלביט מערכות

אלביט – תספק מערכות מודיעין מוטסות למדיה באסיה בתמורה ל-112 מיליון דולר

אלביט מערכות – הרווח גדל ב-4% ל-64 מיליון דולר הודות לקיטון בתשלומי מס; צבר ההזמנות גדל בכ-43 מ39;

אלביט תספק לאיחוד האירופי שירותי ניטור ימי באמצעות מל;טים מתוצרתה בתמורה לכ-59 מיליון אירו

מה ההאשמות המרכזיות נגד בר רפאלי? האם היא התגוררה בארץ? והאם טובות הנאה מחברות מסחריות חייבות במס?

בר רפאלי מואשמת בהעלמת מס של 3 מיליון שקל בשנים  2014-2007.  רוב ההכנסות החייבות במס היו בחברות שהמס עליהן הוא 29%-25%.  החברות נמצאות בקפריסין,  איי הבתולה וסינגפור. מה העונש הצפוי לה אם תורשע? שבע שנות מאסר וקנס כפול מהמס שלכאורה העלימה.

לפי דיווחים, ב-2012-2009 פעלה להוכיח שאינה תושבת ישראל כדי להתחמק מתשלום מס.  רפאלי טענה בפני רשות המסים שאינה תושבת ישראל ולכן לא צריכה לשלם  23 מיליון של מעבודות דוגמנות בחו"ל. לעומת זאת, ב-2009 טענה בפני רשות המסים האמריקאית כי הכניסה כ־1.6 מיליון שקל מעבודתה במדינה ב־2009, ו־1.1 מיליון שקל ב2010

הכנסותיה מאירופה על פי הפקדות בבנק עמדו על 6.2 מיליון שקל ב־2009, ו־4.2 מיליון שקל ב־2010.  כמו כן קיבלה 1.9 מיליון שקל מהחברה אוקיו הקפריסאת, ומניירות ערך הרוויחה 210 אלףשקל.  וקיבלה זיכוי של  אלף שקל. באותה שנה.

לטענת רפאלי, כאמור, בשנים הללו לא הייתה תושבת הארץ, כי ניהלה מערכת יחסים עם השחקן ליאונרדו דיקפריו וגרה איתו.  רשות המסים טוענת מנגד כי תושב ישראל הוא מי ששהה183  ימים או יותר בשנת המס או אם שהה בשנת המס  ובשנתיים שקדמו לה 425 ימים או יותר, מתוכם 30 יום בשנת המס. רשות המסים טוענת שבר רפאלי עומדת בתנאי התושבות להגדרת תושב ישראלי. עוד טענה הרשות כי בפועל התגוררה בתל-אביב במגדלי YOO ובמגדל W

עוד טוענים ברשות שרפאלי פעלה להסתיר את זיקתה לישראל באמצעות רישום נכסים ומניות על שמם של בני משפחה, שימוש בכרטיס האשראי של האם ואחרים.

פרשה אחרת הנוגעת להעלמות המס של רפאלי היא  הסתרת הכנסות בהיקף של כ־5.9 מיליון שקל . לפי הסכם שחתמה עם רשות המסים  הצהירה כי משנת  2007 הכנסותיה מחו"ל היו  1.4 מיליון שקל. אלא שלפי לפי חקירה של רשות המסים רפאלי הסתירה חברה סינגפורית בשם   Sweet Life. החברה הכניסה בשנת המס: 766,102 יורו, 304,100 דולר ו־42,899 ליש"ט. לטענת הרשות, פרט זה הוסתר בהסכם.

עוד פרשה נוגעת להעלמת המס של אמה של רפאלי. לפי החוקרים, רפאלי סייעה לאמה להעלים עמלות סוכן  בהיקף 2.9 מיליון שקל. הכסיפים הועברו במקום לחשבונה של האם לחשבונה של רפאלי. וכך בר רפאלי הצהירה עליהן כשלה כדי להתחמק מתשלום המס עליהם בישראל.עוד פרשה נוגעת  להכנסות של 3.1 מיליון שקל בהטבות שונות בדמות כלי רכב, רהיטים, בגדים או תשלום שכר דירה. לטענת רשות המסים, מדובר בעסקת חליפין לכל דבר שבה קיבלה שירותים תמורת שימוש בשמה, ולכן אלו הכנסות המחויבות במס.

עורכי דינה אומרים כי כל הסיפור הוא ויכוח על ענייני תשובות ולא קשור להעלמת מסים.  בזמן האחרון נעשו ניסיונות של השופט לשלוח את הצדדים לגישור, במקום מתן הכרעה בפסק דין. רפאלי הסכימה. המדינה סירבה.

במבצע ביקורת של מס הכנסה באילת – 10% מהנבדקים העלימו הכנסות; מה היו התירוצים שלהם?

משרד תיווך מואשם בהעלמת הכנסות בסך 1.7 מיליון שקל

העלמות מס בענף המוניות: שני אחים העלימו מיליונים

מעודכן ל-06/2019

כחול לבן אונליין:  אתרים ישראלים ששווים ביקור

סיפור האהבה של ישראלים עם קניות אונליין בענקיות כמו עלי אקספרס, אמזון, איביי ונקסט, הבהירו לקמעונאים בארץ שהם חייבים להצטרף לחגיגה או שיאבדו את הקונים שלהם.

עד לא מזמן, היה נראה שמותגי האופנה הישראלים נשארו הרחק מאחור,ולא הפנימו את המהפכה שמתחוללת מול עיניהם. אבל יש כמה אתרים ישראלים שזיהו את הפוטנציאל, והשיקו אתרי אופנה אונליין. חלקם הצליחו בגדול,אחרים קצת פחות.  

אתרי קניות ישראליים נהנים  כמה יתרונות. הראשון הוא זמן האספקה מהיר יותר מזה של חנויות בינלאומיות.

יתרון שני הוא תחושת ביטחון שמקנה רכישה מעסק מוכר ומקומי, כך שאם יש בעיה אתם יודעים למי לפנות. יתרון נוסף הוא שאתרי האופנה הישראלים מכוונים לטעם הישראלי, למזג האוויר ולעונות השנה בארץ. לא תמיד בגדי הקיץ הגרמנים למשל יתאימו לקיץ הישראלי הלוהט.  

אז אם אתם מעדיפים את אתרי האונליין שלכם קרוב לבית, קבלו את המדריך לאתרי האופנה המובילים בישראל.

עדיקה

עדיקה היא החלוצה בתחום האונליין בישראל, ואחד מהאתרים המצליחים, אם לא המצליח ביותר.  האתר מציע מוצרים מיובאים מתאילנד, מסין ומהונג קונג לצד פריטים המיוצרים בלעדית לאתר. המחלקות השונות מציעות בגדים, אביזרי אופנה, תכשיטים ונעליים. האתר מיועד לקהל ישראלי, אך מתבצעים משלוחים גם לחו"ל. משרדי האתר והמחסנים שוכנים בתל אביב.

עדיקה הוקם ב- 2012  על ידי עדי רונן דדי שוורצברג , שהצטיידו בחברים הנכונים כמו בר רפאלי וסלבריטאיות נוספות שלבשו את הבגדים של עדיקה, ויצרו באזז שהעלה את האתר למודעות הקונות הישראליות.

במקביל הקפידו המייסדים להוביל שיתופי פעולה עם מותגים מוכרים כמו פומה.

ב- 2015 נרכש האתר על יד רשת גולף בסכום מכובד של 40 מיליון שקלים, ובמרץ 2018 הונפקה עדיקה בבורסה לניירות ערך בתל אביב ושוויה נקבע  על 167 מיליון ש"ח. הכנסות האתר ברבעון הרביעי של 2017 גדלו ב-51% ל-21.3 מיליון שקל בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2016.

לאחרונה התרחבה עדיקה עם "עדיקה הום" ,ליין חדש המציע כלי בית מעוצבים, מוצרי טקסטיל, כלי מטבח ועוד. עדי רונן, מייסדת החברה, ויתרה על הבעלות לטובת גולף, אך היא זו שאחראית למהלך החדש.

מה סוד ההצלחה? אתר פשוט וקל לתפעול, עם דגש על חווית משתמש טובה, כמה אפשרויות לשליחות, מחירים סבירים, וכמובן סלבריטאיות חובבות עדיקה.

חסרונות: אחרי הכל אלה בגדים מהמזרח שאפשר אולי למצוא במחיר נמוך יותר באתרים בחו"ל.

טרמינלX

פרויקט הדגל של קבוצת פוקס הושק ב- 2017 ומיד יצר הרבה מאוד התעניינות, בעיקר בזכות מותגים כמו יוניקלו, ויקטוריה סיקרט, אורבן אאוטפיטרס ועוד, שאינם נמכרים עדיין בישראל.  לצד המותגים הבולטים, מציע האתר גם מותג פרטי בשם טרמינלX , שמציע פריטים במחירים נוחים.

בזמן ההשקה כלל האתר פריטים של 40 מותגים, וכמובן יחסי ציבור מאסיביים כיאה להשקעה הגדולה של פוקס באתר.

טרמינלX התחייבו להגעת המשלוח תוך 24 שעות מהרכישה, וכך יצרו שינוי משמעותי עבור הקונים הישראלים שנאלצים לחכות לפעמים יותר מחודש למשלוחים מחו"ל.

מה סוד ההצלחה? אתר מושקע מאוד, תוכן ויזואלי באיכות גבוהה במיוחד וחווית משתמש טובה מאוד. כמובן שהמותגים המבוקשים הם האטרקציה האמיתית באתר, וחגיגה אמיתית למעריצי אורבן אאוטפיטרז ויוניקלו. המחירים סבירים פלוס.

חסרונות: לא ממש מצאנו כאלה כרגע.

Ayuchka

אתר Ayuchka מציע פרטי מעצבי על יד שניה, עם טוויסט קטן- אלה פריטים שהיו בבעלות קודמת אך מעולם לא נלבשו, או שמצבם מצוין, או עודפים מעונות קודמות. באתר מציינים לצד התמונה של הפריט, אם מדובר בפריט שלא נלבש כלל. ליד בגדים  אם אתם חובבי גוצ'י, ג'וסי קוטור, בלנסיאגה ועוד מותגי על שעושים טוב לכל פאשניסטה, זה האתר בשבילכם.

מה סוד ההצלחה? פונה לאוהבי אופנה אמיתיים, שאולי לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש מותגי על חדשים, אך עדיין מוכנים לרכוש פריטים בלא מעט כסף. אפשרות רבות יחסית לשליחות.

חסרונות: התמונות באתר לא באיכות מספיק טובה, במקרה של החזרה עלות המשלוח היא על הלקוח, ולא ניתן להחזיר פריטים שנקנו בסייל.

דלתא

המותג הישראלי הוותיק קצת נעלם בשנים האחרונות מהנוף, אבל השקת אתר האונליין שלו היא בהחלט סימן לכך שהוא חזר, ובגדול. לצד חנויות הרשת, האתר מציע קולקציה של בגדים תחתונים, פיג'מות, בגדי ילדים ותינוקות ועוד.

מה סוד ההצלחה? האתר נהנה מהמוניטין הטוב שיש לדלתא כמותג איכותי.  

חסרונות: לא ברור למה חלק מהאתר בעברית וחלקו באנגלית. החזרה והחלפה נעשות בחנויות הרשת בלבד, וזה חברים לא מתאים לעולם הקניות באינטרנט.

יותר ויותר אתרים ישראלים מצטרפים לחגיגת הקניות באינטרנט, הרבה מזה בזכות  גוגל ישראל, שהשיקו את  חג הקניות הישראלי SHOPPINGIL .  השנה גרם חג הקניות לעלייה של 12% במכירות, שהסתכמו ב-72 מיליון שקל, והשתתפו באירוע 1,800 חנויות,לעומת 1400,  ב-2017 עם מכירות של 50 מיליון שקל.

נראה שמותגי האופנה הישראלים מתחילים להפנים שהם חייבים להפגין נוכחות ברשת, ומהר.

מסקר שביצע דואר ישראל על הרגלי הקניות של הישראלים ברשת עלה כי  42% מהישראלים שקונים באינטרנט קונים באתרים מהארץ וגם באתרים מחו"ל.שישה אחוזים מהקונים הישראלים קונים רק באתרים מהארץ, ושבעה אחוזים קונים יותר באתרים מהארץ מאשר מחו"ל. נראה אם כך שלמרות התחרות העזה עם אתרים בחו"ל, ישראלים רבים עדיין מעדיפים לעשות גם את הקניות אונליין שלהם קרוב לבית.

ראש בראש: איך לקנות בגדים- חנויות מול קניות אונליין

יזמית הנדלן חייבת 150 מיליון דולר למחזיקי האג"ח, אך  בארבע שנים שילמה  סכומי עתק להנהלה ומכרה שני נכסים כדי לעקוף את שטר הנאמנות. מה ההסברים שלה?

בתגובה לבקשת רשות ני"ע חשפה ברוקלנד, יזמית הנדל"ן,  את העלויות הגבוהות של ההנהלה ובכירים בחברה מתמורת כספי האג"ח שגייסה.  החברה העריכה שלא תוכל לפרוע את החובות שלה, לכן קרסו איגרות החוב שלה בבורסה והתשואה עבורן עלתה למספר תלת-ספרתי. עם זאת הצליחה לגייס באג"ח 283 מיליון שקל, שמתוכם נותרו 150 מיליון שקל לפירעון.

ברשות ני"ע דרשו להבין למה הוצאות הנהלה מהאג"ח שגייסה החבר לא היו למעשה חלוקת דיבידנד והסבר על נכסים שמכרה המפרים לכאורה את הוראות שטר הנאמנות. ברוקלנד ביצעה בת"א שתי הנפקות של סדרות אג"ח ובמסגרת ההנפקות נקבע כי הכספים שיגויסו יועברו לחברת אג"ח 1 (בהנפקת סדרה א') ולחברת אג"ח 2 (בהנפקת סדרה ב'), כנגד שעבוד מלא על מניותיהן ומניות הנכס שבבעלותן. נוסף על כך, בהתאם להוראות שטרי הנאמנות, התחייבו חברת אג"ח 1 וחברת אג"ח 2 שלא לשעבד את רכושן ואת החברות הבנות שלהן לטובתן מימון בנקאי אחר.

איך ברוקלנד פתרה את המגבלה? מכרה את חברות הנכס מידי חברות האג"ח לחברות אחרות בקבוצה, שעליהן לא חלה המגבלה. לדברי החברה, זה נעשה עוד ב-2015 לפני ההנפקה השנייה, כלומר הייתה ידועה למשקיעים זה זמן רב.

ואיך הסבירו את השימוש בגיוסי האג"ח להוצאות הנהלה? הם הסבירו כי המחזור העסקי של פרויקט בניה ארוך מאוד ממחזור ההוצאות השוטפות של התאגיד המדווח, וכספי האג"ח שגויסו  אמורים לשמש להוצאות שוטפות בטווח הקצר. עוד הסבירו כי רווחי חברה בטווח הארוך מפרויקטים נוספים ישמשו להחזרת החוב..

הוצאות ההנהלה מורכבות משירותי ניהול, 60% שהם 120 אלף דולר בחודש. ו-40% שכר טרחה לגורמים שונים.ז מאז 2014 ועד 2018 הוצאות ההנהלה עמדו על 6.2 מיליון דולר. הוצאות אחרות מסתכמות ב 4.16 מיליון דולר. .

המשבר בברוקלנד; הצד של בעל השליטה

ברוקלנד – רווח גולמי של 3% ; ההאטה בשוק המגורים בברוקלין

בוקר טוב מידרוג – מורידה דירוג לאול-יר רק אחרי שהאגרות חוב קרסו

העלאת מס הרכישה והגבלת משכנתא לדירה שנייה מרחיקים את המשקיעים ואיתם את היצע הדירות להשכרה, חוק לשכירות הוגנת חסר השפעה ובינתיים מחירי השכירות עלו ב-4% בשנתיים. איפה הכי יקר, איפה נרשמו העלויות הכי גבוהות ומה ימתן את ההתייקרויות?

חוק שכירות הוגנת היה אמור לשפר את מצבם של השוכרים, להקטין את העלויות לשכירות ולהגן על השוכרים. אך זה התברר כחוק חסר השפעה ונכשל, בעוד מחירי השכירות מטפסים. מ-2017 עלה מחיר השכירות ב-3%, ומ-2016 ב-4%.

בחלוקה לערים תל אביב עדיין בשיא עם ממוצע של 5677 שקל, עלייה של 3.1% לעומת 2016.  דירות 2-3 חדרים עלו בשנתיים האחרונות ב-6.8% ל-5740 שקל בממוצע. דירות 4-3.5 חדרים ,-בתל אביב טיפסו ל6,707 שקל, עלייה של 3% מהשנה שעברה.  ובדירות 5-4.5 -8,900 שקל בחודש- 3.7% לעומת שנה שעברה.

בירושלים טיפס שכר הדירות הממוצע ל-4,263 בחודש, עלייה  של 4.38% בשנתיים. ודירות 4.5-5 חדרים כבר עברו את ה-6000 שקל,  עלייה של 2% מהשנה שעברה.  בשרון היו שיעורי עלייה מתונים יחסית ומחיר שכירות שם לדירה ממוצעת הוא 4450 שקל. בדירות 5-4.5 חדרים בשרון אף נרשמה ירידה של1.18%.

מי שכן ספג עליות גבוהות בדמי השכירות הוא אזור חיפה, עם 2677 לחודש, עלייה של4.7% בשנתיים. בכלל גוש דן מחיר דירה לשכירות הוא 4000 שקל לחודש, עלייה של 5% לעומת לפני שנתיים. עלייה דומה נרשמה גם בסובב ירשולים ל-3828 שקל בחודש. בכלל הצפון מחי ר שכירות הוא2624 שקל בחודש ו 2483 שקל בחודש בקריות ובחיפה.

בדרום מחיר שכירות לדירה ממוצת הוא 2850 שקל בחודש, עלייה של 6.6% בשנתיים.  דירות 3-2 חדרים שם זינקו כ-11% בשנתיים, ל2160 שקל. דירת 5 דרים בדרום תעלה  4174 שקל בחודש לשכירות.

בתחום מעריכים שהסיבה לקפיצה במחירי השכירות הם צעדים שנקטה ממשלה להרחקת משקיעים, כמו העלאת מס רכישה והגבלת משכנתא לדירה שנייה. גם פרויקט מחיר למשתכן פתח מצב שבו הממתינים לדירה עדיין לא גרים בשום מקום ונאלצים בזמן הזה לשכור דירות. השילוב של הרחקת המשקיעים, עליית שיער הממתינים לדירה יצר מצב שבו הביקוש עולה וההיצע יורד. ואיש לא יודע כמה זמן זה יימשך.

ההתייקרויות  הגדולות יותר התרחשו בדירות הקטנות,  דירות חדר וחצי עד שני חדרים עלו  השנה ב- 4.17%, דירות 3-.2.5 חדרים התייקרו ב-3.42%, דירות  4-3.5 חדרים התייקרו ב2.8% ולעומת זאת  דירות 5-4.5 עלו רק ב- 0.46% בממוצע הארצי. הסיבה היא שיש ביקוש גדול מאוד לדירות אלו עבור סטודנטים, זוגות בתחילת דרכם, אבל ההיצע דל כי אן מספיק מי שישקיע.

ייתכן כמובן שאחרי הבחירות נראה שינויים במחיר למשתכן ובמדיניות נגד המשקיעים, שרבים בתחום רואים בהם צעדים בעייתיים ואף פופליסטיים.  ייתכן שהתקופה לאחר הבריאות תמתן צעדים מעין אלו.

מי משלם על דמי התיווך בעסקת שכירות? מה החוק אומר?

9,000 דירות Airbnb בתל אביב – ככה מחירי השכירות לא ירדו!

הבנייה להשכרה מתרחבת – האם זה ישפיע על שוק הדירות?

 ג'ייסון גרברי, אנליסט בבנק אוף אמריקה מסבור שמניית טבע היא קנייה.

הבנק מעלה את ההמלצה מתשואת חסר לקנייה, ומעניק מחיר יעד של 20 דולר למניה – מחיר שהיה גבוה ב-30% בעת פרסום ההמלצה.

שואת חסר לקנייה ומותיר את מחיר היעד ברמה של 20 דולר – הגבוה ב-26% ממחירה של המניה עם פתיחת המסחר היום (ה') בבורסה בניו יורק. בתגובה להמלצה עולה מניית טבע בכ-5% למחיר של 16.62 דולר למניה.

גרברי מונה שלוש סיבות להעלאת ההמלצה – ההשקה הצפויה ב-2019 של 4 תרופות גנריות או תרופות ביוסימילאר  שהן גרסאות גנריות לתרופות שיוצרו בהנדסה גנטית של תאי יונק או חיידק. סיבה נוספת –  החששות מפני החשיפה המשפטית של טבע לתביעות בעניין שיווק משככי כאבים, לגישתו, מוגזמים, וסיבה שלישית – טבע תחזור לגישתו לצמיחה לאחר השנים 2019-2020.

מחיר היעד שהוענק –  20 דולר למניה מבוסס על מכפיל 9.5 על הרווח התפעולי התזרימי (Ebitda) ב-2019.

גרברי מעריך שצנרת המוצרים הגנריים של טבע תניב הכנסות של 635 מיליון דולר ב-2019.עם זאת, הוא טוען שמדובר בהערכה שמרנית. בגלל חוסר הוודאות בנוגע למועד ההשקה של כמה תרופות גנריות משמעותיות כמו Vesicare (לטיפול בפעילות יתר של שלפוחית השתן), Letairis (לטיפול בלחץ דם בעורקי הריאות), השקה של הגרסה הגנרית של Forteo (לטיפול בהתדלדלות עצם).

להערכתו, המכירות בפועל עשויות להניב 200 מיליון דולר נוספים.זאת בעיקר אם טבע תצליח לשמור על בלעדיות בשיווק גרסת הביוסימילאר לריטוקסן לתקופה של 3-6 חודשים.

מניית טבע – מה אומרים האנליסטים?

מניית טבע

האם מניית טבע יכולה לרדת לאפס?

ההר הוליד עכבר: היטל ששינסקי על שותפויות הגז, הוא בדיחה

8 שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל "ששינסקי" ועדיין המדינה לא גבתה שקל אחד; וגם לא תיגבה כל כך מהר; הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מיסים – פעם הבאה, במקום וועדה של שנה, עדיף פשוט להעלות את התמלוגים ולסגור עניין

הזמן עובר מהר – 8 שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את  הרווחים על משאבי הטבע, כשהפוקוס של הוועדה היה – מיסוי שותפויות הגז.

פרופ' איתן ששינסקי, פרופ' מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה, הפך בן רגע לכוכב תקשורת, שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי".  הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהם שותפויות הגז ישלמו למדינה מיסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה לגזלנים, אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים – כשהעזתי לומר, שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו, אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותם בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם – יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (בעיה שלא נפתרה) וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימן), שגובה מהם תמלוגי על בשיעור מאוד גבוהה, ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט.  לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי על האלו,  התועלת לציבור, היתה מידית, וכנראה גם גדולה הרבה יותר מההיטל שנקבע על ידי וועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים – בעיקר גופים מוסדיים.

אבל, המדינה החליטה והיא קובעת, והיא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל – המדינה שהתבססה על וועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים, הגדרות. בקיצור, לא נעם להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים, מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע גם אני כזה) – רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות, ערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו – כי החוק אפור, החוק לא ברור, החוק עם פרצות ויכולת לתכנון מס משמעותיים.

8 שנים – אפס מס

8 שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה. מאגר תמר, המאגר היחיד שהוקם והופעל, הרוויח מאז הפעלתו קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% מתמר הרוויחה מאז הפעלתו  1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, מחצית שנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שזה גם בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתם, וכאשר התשואה הזו גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ועד 50%.

אז חיפשת בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת – מעל 1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר, היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה.  מעבר לכך, היא כבר ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה (הרף שממנו ההיטל אמור לפעול);  ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית – תמר הוחרג מהנורמה – הפקטור שלו הוא 2 על ההשקעה (מעל הרף הזה יתחיל המאגר לשלם היטל). זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית – החישוב אליבא וועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

הפקטור של שותפויות הגז

וועדת ששינסקי הגדירה –  R  פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור – כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/ רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי – תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במכנה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים – הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו ו/ או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז.  זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל – הבעיה הגדולה נמצאת במכנה. המכנה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/ פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים – אנחנו רוצים שתשלמו מיסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת  זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה – ליבור פלוס 3% , זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50% , והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שתיים על הוצאות החיפושים, אהה שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה – במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שהיא בעשרות אחוזים (ויותר מכך) עולה על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפויות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחא של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק היתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד – נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך 5 שנים, המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא מעל 1 מיליארד – היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד – היא יכולה להגיע  ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי 5 שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדוייק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע, אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב – כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המקסימלית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום וועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה – כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם – יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחא – השותפיות מקדמות את ייצוא הגז, כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסויים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור – ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר.

תגובה למאמר דעה של אבישי עובדיה  "ההר הוליד עכבר"

איתן ששינסקי ושלומי פיליפ.

מאמר הדעה מאת אבישי עובדיה מהשבוע שעבר עורר רושם שלאחר חוק ההיטל משנת 2011 לא חל שינוי משמעותי בהכנסות הממשלה מרווחי מאגרי הגז (Government Take=GT). נזכיר כי ה-GT לפני החוק היה 25%, הנמוך בעולם! מה קרה בעקבות החוק?

עד סוף 2017 נצברו בהתאם לחשכ"ל 459 מיליון ש"ח בגין היטל ששינסקי. בשנים הבאות צפויים לזרום לקרן ההיטל עוד עשרות מיליארדי דולרים מבעלי הזכויות במאגרי תמר, לווייתן, כריש ותנין. ניקח לדוגמה את חזקת תמר. החל משנת 2013 (שנת תחילת ההפקה המסחרית) ועד 2018 שילמו השותפים בתמר למשרד האנרגיה למעלה מ-4 מיליארד ש"ח בגין תמלוגים, ועוד סכומים ניכרים נוספים למס הכנסה. החל משנת 2020 יצטרף ל-GT גם ההיטל והוא צפוי להעלות את ה-GT ל-59% מסך הרווחים מהמאגר לכל שנות פעילות המאגר. שיעור ה-GT הצפוי ממאגר לווייתן שיתחיל להפיק גז לקראת סוף השנה הוא 62% מהרווחים הנצברים. מסקנה: חוק ההיטל העלה את ה-GT של ישראל באופן דרמטי לרמה הממוצעת במדינות ה-OECD המפיקות גז.

ועתה התייחסות למספר אמירות שגויות במאמר (במסגרת שהוקצתה לתגובתנו נתייחס רק לחלקן) – ראו תגובה למטה על טענות ששינסקי ופיליפ

1. תמלוגי העל המשולמים לשותף הכללי גורמים להעברת רווחים אליו ופוגעים קשה במיעוט.

המחוקק היה מודע לקיומם של תמלוגי העל שבאמצעותם יכול שותף כללי, או כל מי שסיכם עם שותפות הגז (לדוגמא גיאולוג), למשוך כספים מהשותפות כאחוז מההכנסות או מהרווחים של השותפות, ולהקטין בכך את חלקם ביתרת הרווחים של יתר השותפים (בעיקר מחזיקי יחידות ההשתתפות מן הציבור). לפיכך נקבעו בחוק הוראות המתייחסות לתמלוגי-העל:

חוק ההיטל לא מתיר בניכוי תמלוגי-על לצרכי חישוב ההיטל. אי התרתם בניכוי גורם להגדלת תשלומי ההיטל למדינה. יתרה מכך, בחוק ההיטל נקבע מנגנון המיטיב דווקא עם הציבור. בהתאם למנגנון אם שותפות גז משלמת היטל, השותף הכללי ומי שקיבל תמלוג-על, ישלם ראשון על חשבון ההיטל החל על השותפות, וזאת לפני שהשותפים וציבור המחזיקים ביחידות ההשתתפות ישלמו את חלקם בהיטל. גובה ההיטל החל על מקבל תמלוג-על הוא סך תמלוגי-העל שקיבל בשנה כפול שיעור ההיטל החל על השותפות באותה שנה. לדוגמא: רווחים– 200, שיעור ההיטל– 50%, ההיטל– 100=50%*200, תמלוגי-על לשותף הכללי– 120, ההיטל על השותף הכללי–  60=50%*120. ההיטל שישלמו השותפים: 40=100-60. יתרת רווחים לחלוקה: 160=200-40, כך יוותרו לבעלי יחידות ההשתתפות יתרות עודפים גבוהות יותר לחלוקה.

2. העלאת שיעור מס ההכנסה והתמלוגים על שותפויות הגז היתה רווחית יותר למדינה ועדיפה על מנגנון היטל מסובך.

האמירה איננה נכונה. יתרונם של התמלוגים הוא אכן בפשטותם ובאחידותם ולכן הם הושארו על כנם גם לאחר חקיקת חוק ההיטל. אולם שיעורם לא הועלה מכיוון שמהלך זה היה פוגע בכדאיות ההשקעה בחיפוש ובפיתוח מאגרי גז, והיה יוצר תמריצים שליליים על היקף התפוקה בענף ומספר החברות בו. חסרון נוסף שיש לתמלוגים הוא שהם רגרסיביים, כלומר שיעור התמלוגים מהרווחים ילך ויקטן ככל שהרווחים גדלים.

לעומת זאת, מנגנון ההיטל שנקבע בחוק הוא פרוגרסיבי, כך שככל שהרווח גדל ההיטל גדל. ההיטל מתאים את עצמו לרמת הרווחיות של כל מאגר גז. כך לגבי מאגרי גז רווחיים מאוד, מחד המנגנון מעודד השקעות גבוהות ע"י היזמים כמו קידוחים במים עמוקים (באמצעות החזר ההשקעה בתוספת רווח נורמטיבי טרם תחילת גבית ההיטל), ומאידך גובה המנגנון מהיזמים את החלק הראוי ברנטה הכלכלית.

3. השותפויות מקדמות ייצוא גז כי אין עליו היטל

האמירה אינה נכונה. ההיטל חל גם על ייצוא גז. רק על רכיב ההכנסות הנובעות מהובלת הגז לייצוא לא חל ההיטל, אך כנגד זאת, ההשקעות עתירות ההון להקמת הצינורות והמתקנים להובלת גז ליצוא, אינן מותרות לצורך חישוב ההיטל, ובכך לא גורמות להקטנת ההיטל או לדחייתו לעתיד.

4. מיזם תמר יכול לנכות תשלומים לחיפוש שדה גז אחר בשטח הרישיון

האמירה אינה נכונה. המחוקק רצה לתמרץ חיפושי גז נוספים בשטחי חזקות הגז, כי כל כמות גז מסחרית שתימצא בהן ותימכר, תגדיל את תשלומי המסים וההיטל מהחזקות. לפיכך מתיר החוק בניכוי תשלומים בגין חיפושי גז נוספים. בניגוד לנטען במאמר, תשלומים בגין קידוחים מחוץ לשטח החזקה אינם ניתנים לניכוי לצורך חישוב ההיטל.

5. חוק ההיטל העניק פקטורים להשקעות שמקטינות ודוחות את ההיטל

הרציונל במתן פקטור להשקעות חיפוש גז הוא לתמרץ ביצוע חיפושים, שכן הם ברמת סיכון גבוהה, כי בשלב החיפוש אין וודאות למציאת גז. הרציונל במתן פקטור להשקעות הקמה של מתקני הפקת הגז הוא הכרה בהוצאות מימון נורמטיביות על השקעות ההקמה, וזאת כתחליף להתרת ניכוי הוצאות מימון שאינן מותרות בניכוי בחישוב ההיטל. תשלומים בגין הוצאות מימון אינם מותרים בניכוי לצורך חישוב ההיטל כדי לא לעוות את שיקולי בעלי הזכות במיזם בשאלת מימון מיזם הגז באמצעות הון עצמי או הון זר. הוצאות המימון הנורמטיביות המחושבות בהתאם לריבית הליבור פלוס 3% אינן מגדילות את ההשקעה מידי שנה כנטען במאמר, אלא בתקופת ההקמה של מיזם הגז בלבד.

הערות ותיקונים נוספים למאמר:

• בחישוב ההיטל לא רק התשלומים צמודים כנטען במאמר, אלא גם התקבולים.
• מחקיקת חוק ההיטל ועד לתחילת תשלום ההיטל מתמר יעברו 8-9 שנים, ולא 10-11 שנים כנטען במאמר. אולם המועד הרלוונטי לחישוב מניין השנים הוא מיום תחילת הפקת הגז בתמר (סוף מרץ 2013) ועד לתחילת תשלום ההיטל – כ-7 שנים בלבד.
• שלא כנטען במאמר, לא היתה תוספת לחוק ההיטל בשנת 2015 בעניין תשלומים בגין חיפוש שדה גז אחר באותו רישיון.

לסיכום, המאמר של אבישי עובדיה בעצמו הוליד עכבר, ומעתה אמרו: חוק היטל ששינסקי הוליד הר הכנסות לאוצר המדינה.

האמנם?  התגובה של פרופ' ששינסקי ושלומי פיליפ, למאמרי משבוע שעבר – "היטל ששינסקי הוא בדיחה", מלמדת אותי שהם בורחים מהאמת – חלק גדול מהתגובה שלהם (מצורפת למטה) מתייחס לנושאים אחרים ולא להיטל עצמו שהוא ליבת החוק. תגובתם מתייחסת לתשלום הכולל הגדל של השותפויות (לרגע לא נאמר שהתשלום לא יגדל – מצאו גז, אז ברור שהמדינה תקבל יותר).

כמו כן, הם  אמנם מתייחסים לתמלוגי העל לשותפים הכלליים ששם כאמור נמצאת הבעיה הגדולה, אבל רק מוכיחים (בדוגמה למטה) שחלוקת הרווחים בין השותף הכללי לבין המחזיקים (לרבות מהציבור) אינה פרופורציונאלית.   

אני עדיין חושב שנוסחת היטל ששינסקי מותירה מקום גדול לפרשנויות (ואגב, גם שותפוית הגז חושבות כך), שהיא מורכבת מדי, ומגלמת הנחות גדולות לשותפויות הגז – הכל חשבון פשוט. אני עדיין חושב שהיה צריך לייצר משהו פשוט ונוח כדי לגבות היטל/ מס על השותפיות. אני עדיין סבור שלגבות היטל ב-2020 ואילך (במקרה הטוב, אם בכלל), זאת בדיחה.  

מעבר לכך, זה שששינסקי וברשות המס חושבים שהם יצליחו לגבות סכום נאה מההיטל, עדיין לצערי לא אומר שהם יצליחו. ממגדל השן, הדברים נראים אולי קלים. המציאות קשה יותר.