טעות קטנה; משבר גדול: איך טעות של 3.7 מיליון דולר יכולה לחסל חברה של 2 מיליארד דולר

איך קורה שכסף עובר מהחברה לבעלים ואף אחד לא שם לב? למה אול-יר צריכה לקנות את האג"ח של עצמה (אבל לא בטוח שהיא תעשה זאת)? למה המודל העסקי של אול-יר מסוכן?  וגם – מי אחראי למשבר האג"ח האמריקאיות

טעויות קורות – עם כל הכעס על כך שבעל השליטה בחברת אול-יר קיבל בטעות 3.7 מיליון דולר מהחברה, צריך להבין – מדובר בחברה עם עשרות נכסים, היקף נכסים במאוחד של מעל 2 מיליארד דולר, ומדובר בבעל שליטה – מר גולדמן שמחזיק גם בנכסים נוספים.

הרבה נכסים, הרבה כסף, וטעות אחת קטנה – אז מה?  הוא – גולדמן, לא התכוון לקחת כסף מהחברה. הוא גם לא זה שעשה את הטעות. הוא לא אשם. עורך הדין של החברה שגה בעת שהכין מסמכים של מימון מחדש על נכסים של החברה וגם נכסים של גולדמן עצמו, ואז כשהיה צריך להעביר את הכספים לחברות, הוא טעה והעביר לחברה של גולדמן ולא לאול-יר. אני באמת חושב שזה יכול לקרות, וזה אפילו נסלח.

הבעיה היא שהטעות הזו קרתה כל יום במשך חודשים רבים. פעם אחת – ניחא, שבוע – גם נסלח, אבל חודשים? בחודש יוני נעשתה הטעות. היא התגלתה – במהלך חודש אוקטובר.

ואיך היא התגלתה? "… התגלה הסיווג השגוי של יתרת החוב על ידי סמנכ"ל הכספים של החברה, כחלק מהבקרות הפנימיות הקיימות בחברה שמטרתן זיהוי וגילוי טעויות". המשפט התמים הזה מחביא את הבעיה הגדולה באול-יר. סמנכ"ל הכספים לא צריך לקבל צל"ש כי מצא את הטעות (אחרי ארבעה חודשים). הוא לא צריך להיות אקטיבי בחיפוש אחרי טעויות. ההיפך – החור במזומנים צריך לקפוץ במערכות של החברה באופן מידי! אין מצב ש-3.7 מיליון דולר נעלמים מהקופה, ורק אחרי 4 חודשים מבינים שהם נעלמו.

הטעות הזו נעלמה מסמנכ"ל הכספים במשך חודשים, היא נעלמה מגולדמן עצמו שקיבל מתנה של 3.7 מיליון דולר ולא שם לב אליה; היא נעלמה מרואה החשבון של החברה שחתם על הדוחות הכספיים של יוני (מחצית ראשונה) מבלי שיהיה כסף בחשבון. היא נעלמה מכל בעלי התפקידים ושומרי הסף בחברה, והיא נעלמה למשך ארבעה חודשים.

5% על הנכסים; 15% על החוב – האם החברה תקנה אג"ח של עצמה?

הטעות הזו עלתה לחברה ביוקר. המשקיעים זרקו את אגרות החוב של החברה, והתשואה השנתית האפקטיבית עליהן עלתה ל-15% ויותר.

אול-יר, ממומנת בסולו באופן בלעדי באגרות חוב שהנפיקה בישראל – לחברה יש אגרות חוב בסך כולל של כ-650 מיליון דולר, והון עצמי של 474. סה"כ המקורות (הון עצמי והתחייבויות) מממנים חברות מוחזקות בערך של 1 מיליארד דולר.

החברות המוחזקות (הרבות) מחזיקות בעשרות נכסים ומספר פרויקטים גדולים בהקמה, והן מגלגלות נכסים בהיקף העולה על 2 מיליארד דולר. כלומר, על חשבון אגרות החוב שמימנו את ההשקעה בחברות  המוחזקות נלקח גם מימון נוסף בחברות המוחזקות עצמן. מינוף על גבי מינוף שמתבטא במאזן המאוחד.

אבל כשרוצים לבחון בצורה "נקייה" את המקורות להחזר החוב, התשובה המיידית נגזרת מהמאזן סולו – ושם מול החוב יש השקעה בחברות מוחזקות, לא מזומנים, לא נדל"ן. השקעה בחברות מוחזקות. במילים אחרות, הכסף יחזור למשקיעים מדיבידנדים של החברות המוחזקות, ממימוש חברות מוחזקות (חברות נכסים), אולי מהלוואות מהחברות המוחזקות לאול-יר. בקיצור – הציפייה היא שהחברות המוחזקות יעלו את הרווחים והתזרימים למעלה.

נשמע הגיוני, אבל במעבר הזה בין החברה עצמה לחברות הנכס המוחזקות, יש לפעמים בעיות – יש שותף נוסף שמממן, יש חברה נפרדת עם כל המשתמע, ויכולות להיות הגבלות על מעבר כספים בין החברות. כסף יורד למטה לחברות המוחזקות בקלות, אבל החזרה למעלה היא לא תמיד בשליטה מוחלטת של האם.

אם לאול-יר היתה שליטה על הכספים היא היתה רוכשת אגרות חוב של החברה (אולי היא עוד תעשה זאת). היא מייצרת תשואה של 5% על הנכסים שלה, ויש חוב בריבית של 15% – מה יותר פשוט וכלכלי מאשר לקנות את החוב בבורסה – לא תהיה לה השקעה טובה יותר.

בואו לישראל וקבלו מימון זול

איך חברה אמריקאית שבונה ומשכירה דירות בברוקלין מגיעה לקבל מימון בשוק הישראלי? זה הכל כלכלה. הריבית שהחברה משלמת על החוב כאן נמוכה משמעותית מהריבית שהבנקים האמריקאים היו מוכנים לתת לה. זאת עובדה פשוטה, שמעלה שאלה עקרונית – האם הבנקים האמריקאיים פראיירים או מטומטמים? ואם התשובה היא לא, אז זה עלול להעיד עלינו – האם אנחנו הפראיירים שמספקים מימון זול לחברות האלו? אולי המוסדיים יכלו לדרוש ריבית גבוהה יותר. אבל הבעיה הגדולה שלנו היתה שהריבית הנמוכה כאן (נמוכה יותר מהשוק האמריקאי), גרמה לבועת אג"ח – אנחנו בעצמנו יצרנו אותה (בעידוד, תמיכה והובלה של בנק ישראל).

התהליך היה כמו בכל בועה – היו לנו כספים בפיקדונות וקיבלנו עליהם אפס ריבית. התבאסנו, אבל רצינו לשמור על הכסף במקום בטוח. זה נמשך ונמשך ושמענו על אפשרויות אחרות – אג"ח (קרנות אג"ח). הסטנו לשם כספים.

הכספים האלו זורמים מדי יום לאיציק מנהל קרן נאמנות אג"חית. איציק חייב להשקיע את הכספים לפי מדיניות הקרן. הוא קונה אגרות חוב. איציק ומאות הקולגות שלו קנו אג"ח מדי יום – עוד ועוד ועוד. אין להם ברירה, וככה התנפחות מחירי האג"ח בשוק המקומי, וככה היתה דרישה ענקית לאג"חים של חברות נוספות, ולכן קיבלו באהדה ואהבה את האמריקאיות.

המודל העסקי של אול-יר

לאול-יר אגרות חוב בסך של 650 מיליון דולר – היא מהמגייסות הגדולות בבורסה המקומית. יש כאן בעיה עמוקה ברמת המאקרו – האם זה מה שאנחנו רוצים, שכספי הפנסיה שלנו, שקרנות הנאמנות שלנו, שהכסף שלנו יושקע במגרשים בברוקלין? אז נכון שהשוק גלובלי, וחברות זרות משקיעות פה ואנחנו משקיעים שם. אבל המטרה הראשונה של הבורסה היא לספק מימון לחברות מקומיות. בשנים האחרונות היא סיפקה מימון בעיקר ליהודים, ישראלים וישראלים לשעבר שדרך חברות אמריקאיות שרשומות בכלל באיי הבתולה (לרוב) בנו והשכירו בניו יורק בפרט ובארה"ב בכלל.

אבל, זה העולם הגלובלי. נותנים כסף טוב לחברות הענק בניו יורק, ולא נותנים כסף לחברות הנזקקות שלנו.

מעבר לסיבה הברורה – יש כסף וצריך להשקיע אותו, עולה השאלה למה דווקא אול-יר. אז אותו איציק מנהל הקרן קונה אול-יר, כי נראה שהחברה יציבה, מספקת תזרים עתידי משכירות, יש לה גם אמות מידה פיננסיות שהיא צריכה לעמוד בהן, אחרת הריבית על האג"ח תעלה. יש לו ביטחון (לא מוחלט) שהכסף יחזו.  הכל גם עניין של סיכוי סיכון – הוא מקבל על אול-יר והאמריקאיות בכלל, תשואה גבוהה יותר מאשר על אג"ח של חברות ישראליות. מבחינתו במשוואת הסיכון סיכוי – אול-יר היא (או היתה) השקעה טובה.

אלא שמהדוחות של החברה עולה תמונה "מציקה". אול-יר מייצרת תשואה דולרית של 5% על הנכסים שלה ( דמי השכירות ביחס לערך הנכסים). מול התשואה על הנכסים יש את החוב – החוב נלקח בריביות שקליות של 4%, 5% וגם 7%. נכון – התשואה על הנכסים דולרית, הריבית על החוב שקלית, אבל גם אם ניקח את פער הריביות, הרי שזו אותה סביבה.

בשוטרה התחתונה, בהינתן גם שיש לחברה הוצאות נוספות. הרי הרווח על הנכסים הוא עדיין לא סוף פסוק (יש הוצאות תפעוליות שלא קשורות למבנים), לא ברור איך החברה יכולה לייצר רווח עתידי בהינתן המימון הזה. אז אולי בכלל המודל הוא לא רווח משכר דירה, אלא רווח יזמי – זה כבר הגיוני. החברה בונה פרויקטים גדולים להשכרה. הפרויקטים האלו מניבים לה רווח יזמי, שמוכר תוך כדי תנועה (במהלך בניית הפרויקט) כהשבחה של הנדל"ן בהקמה.

במילים אחרות, השקעה באג"ח של אול-יר, תלויה בפעילות היזמית של החברה יותר מאשר בפעילות המניבה שלה. פעילות יזמית בהגדרה מסוכנת יותר מפעילות מניבה. צריך לקחת את זה בחשבון בריבית של האג"ח.

מה אתם מתלוננים? גודלמן תרם לחברה 70 מיליון דולר – האמנם?

אחרי שהתגלתה הטעות הנמשכת (ארבה חודשים של טעות), הנהלת אול-יר הסבירה בהודעה למשקיעים ובשיחת וועידה את הטעות, וניסתה "לגמד" אותה, לצד הודאה בטעות וכוונה לבדוק ולפשר את תהליכי הביקורת והבקרה בחברה.

בין היתר כתבו מנהלי החברה כך – "…בשולי הדברים יצוין כי בעל השליטה בחברה תרם לחברה בשנתיים האחרונות ארבעה עשר נכסים בשווי הון עצמי מצטבר של כ-70 מיליון דולר ובכוונתו לתרום עוד מספר נכסים נוספים לחברה".

אני לא יודע מה אתכם, אבל אותי זה הרשים מאוד. הבנאדם תרם 70 מיליון דולר, אז מה אנחנו מלינים על 3.7 מיליון דולר שבטעות עברו מהחברה לחברה בשליטתו. אבל משהו הציק לי. אני קורא דוחות והודעות של חברות כבר הרבה זמן, ולא זוכר שבעל שליטה תרם אי פעם לחברה שלו. העביר כן, אבל תרם?

ואז הספק התחיל לכרסם. ראשית, מה זה תרם? זו חברה שהיא 100% בשליטתו. למי הוא בדיוק תורם – לעצמו? ושנית –  העברות של נכסים מבעל שליטה לחברה בשליטתו נעשות כדי להגדיל אחזקה (הקצאת מניות כנגד הנכסים – כאן זה לא העניין יש לו 100% בכל מקרה) או כי הנושים דורשים/ מבקשים ביטחונות.

ואז יצאתי לתחקיר של 2 דקות בקושי, ומיד הובהר לי שלא מדובר בתרומה, אלא בהתחייבות של גולדמן – "נכון למועד פרסום דוח זה", כתוב בדוח לרבעון השלישי, "הועברו לחברה 10 מתוך 14 הנכסים ביחס אליהם התחייב בעל השליטה, כלפי החברה, כי יעביר לחברה את מלוא חלקו, בשרשור סופי, וזאת בכפוף לעמידה בתנאים…".

טעות של 3.7 מיליון דולר יכולה לחסל חברה של 2 מיליארד דולר

הטעות של אול-יר עלולה לעלות לה ביוקר. זה אולי יפתיע אתכם, אבל למרות שמדובר בטעות קטנה של 3.7 מיליון דולר היא עלולה לחסל חברה של 2 מיליארד דולר. ראשית – יש כאן סימן לממשל תאגידי בעייתי, ומשקיעים מעדיפים כמובן חברות עם ממשל תאגידי חזק.

ושנית, וחשוב יותר – התשואה על האג"ח לא תאפשר מימון מחדש בארץ, ולא גיוסים חדשים. אול-יר לקחה מאיתנו 2.4 מיליארד שקל (כן, זו לא טעות – סך סדרות אגרות החוב – 2.4 מיליארד שקל), ושמה את הכסף בקרקעות בברוקלין, ובבנייה. אין לה כיום הרבה מזומנים – 21 מיליון דולר, בואו נגזים – 100 מיליון שקל. האם זה יספיק לה להשלים את התוכניות שלה ואת הפרויקטים? במאזן יש גירעון בהון החוזר, החברה מנסה לא להתרגש מכך – "נכון ליום 30 בספטמבר 2018 לחברה גרעון בהון חוזר בדוחות הכספיים המאוחדים בסך של כ-47 מיליון דולר ובדוחות הכספיים הנפרדים בסך של כ-10 מיליון דולר. גרעון בהון החוזר בדוחות הכספיים המאוחדים נובע בעיקר מהלוואות בסך של כ-26 מיליון דולר שמועד פירעונן הינו במהלך 12 החודשים הקרובים. השווי ההוגן של הנכסים שעומדים כנגד ההתחייבויות אלה ליום 30 בספטמבר 2018 הינו כ-52 מיליון דולר המייצג יחס חוב לבטוחה של כ-51%. החברה נמצאת בשלבי משא ומתן שונים למימון מחדש של הלוואות אלו. לאור ניסיון העבר, החברה מעריכה בסבירות גבוהה, כי תוכל לבצע מימון מחדש למרבית הלוואות אלו להלוואות לזמן ארוך ו/או להאריך את מועד פירעונן".

האם זה בטוח? האם מימון מחדש אפשרי על רקע המצב של האג"ח בשוק המקומי? וגם אם הוא יהיה – באיזה ריבית הוא יהיה? לקחת הלוואה בריבית של 15% ויותר זו לא חוכמה. בקיצור, טעות קטנה, משבר גדול, וסכנה ל-2.4 מיליארד שקל שהמוסדיים קנו לנו, אולי גם בגללם, ובעיקר בגלל הבועה שניפח בנק ישראל.

השקעה של 35 מיליון דולר – האמנם?

הבוקר דיווחה החברה על השקעה של 35 מיליון דולר של גורם חיצוני שישקיע בכמה מחברות הנכסים. אבל מדובר על השקעה של עד 35 מיליון דולר בהון מועדף שמספק למשקיע ריבית שוטפת (כן, זה סוג של מניות בכורה שמקנות ריבית שוטפת) של 10.75% – ריבית גבוהה.

מעבר לכך, לא מדובר ב"כסף חדש". אותו גורם חיצוני נתן בסוף נובמבר הלוואה של 29 מיליון דולר ועכשיו פשוט הוא מחליף את ההלוואה הזו בהון מועדף. ההלוואה אז ניתנה בריבית של 9.75%.  אלא שמהדיווח החדש עולים נתונים אחרים – ההלוואה נלקחה ב-27 בנובמבר (לפני 10 ימים) וההוצאות בגינה הסכתמו ב-63 אלף דולר, שזה תקין, אבל – "עלויות קמת הלוואה עמדו על 415 אלף דולר…". החברה שילמה כ-480 אלף דולר על הלוואה של 29 מיליון דולר – 1.7% על הלוואה ל-10 ימים! אתם מפנימים – אנחנו בארץ נתנו לה הלוואה בריבית שנתית של 4%-5% ו-7% והלווים בארה"ב לקחו לה 1.7% ב-10 ימים.

השקעה באגח – כל מה שרציתם לדעת! והאם יש בועה בשוק האגח?

יוסי לוי, מור השקעות:הסיכונים בשוק נמצאים באגרות החוב. האגחים יירדו

סנדוז של נוברטיס, אחת מהשחקניות הגדולות בשוק התרופות הגנרי, מדווחת כי בתחילת 2019 תשיק גירסה גנרית של אפיפן לטיפול חירום בחסימת דרכי הנשימה, כתוצאה מתגובה אלרגית למזון או לעקיצת דבורה. מדובר בזריקה שעד לפני כחודשיים היתה בבלעדיות של מיילן, ואז נכנסה טבע לשוק וגרפה רווחים נאים.

עכשיו, שתי החברות האלו ייכנסו למגננה, והרווחים שיצטמצמו, יתחלקו בין השלוש.

טבע השיקה בזמנו את המוצר במחיר של 300 דולר לאריזה של 2 זריקות – מחיר השווה לזה שבו מיילן מוכרת את המוצר לאחר הנחה. סנדוז מעוניינת למכור את המוצר ב-250 דולר. ייתכן מאוד שתהיה הפחתת מחירים מצד מיילן וטבע. המכירות של אפיפן בארה"ב מסתכמות ב-850 מיליון דולר לשנה.

אופנהיימר בהמלצה פושרת על טבע

מניית טבע

טבע עקפה את התחזיות – רווח למניה של 68 סנט; מעלה את התחזית לתוצאות השנתיות; המניה מזנקת ב-5%

קרטל אופ"ק הגיע להסכמה על קיצוץ קצב הפקת הנפט. כך סוכם בפסגת אופ"ק שנערכת כעת בווינה. ההסכמה הזו נועדה לנסות וליצור שליטה בצד ההיצע ולתמוך במחיר הנפט שצנח בחודשיים האחרונים ב-33%..

בשלב זה לא נמסרה הכמות המוסכמת לקיצוץ ונראה שבאופ"ק ממתינים לתגובה של רוסיה ושל החברות מחוץ לארגון אופ"ק כדי לגבש הסכמה על הכמויות.

הנפט נסחר בירידה של 2% ל-51.5 דולר. מוקדם יותר הנפט נסחר היום מתחת ל-50 דולר.

קרטל הנפט עורך מפגש פסגה במטה בוינה בניסיון להגיע להסכמה  על רמות ייצור הנפט בחצי השנה הקרובה. החברה הגדולה בקרטל, ערב הסעודית, מובילה מהלך של קיצוץ בתפוקת הנפט, בגלל הגידול בהיצע הנפט בעולם.

הסעודים  אמרו בעבר כי יש צורך לקצץ לפחות 1.3 מיליון חביות ביום. עם זאת, שר האנרגיה הסעודי, חאליד אל-פאליח, אמר הבוקר שקיצוץ של כמיליון חביות ביום יהיה מספיק.

הצפי לקיצוץ בהיצע בקרב האנליסטים בשוק נע בטווח של 1.2-1.4 מיליון חביות ביום, כך שהערותיו של אל-פאליח דחפו את מחיר הנוזל  הנפט  מטה  וזאת מהחשש להמשך עודפי היצע בשוק לצד המשך ירידה בביקושים לנפט, על רקע התחליפים הקיימים בשוק.

איך משקיעים בנפט?

השקעה בסחורות – איך עושים זאת? והאם כדאי?

הכלכלנים של חברת הדירוג מידרוג שמספקת אנליזות ודירוגים על אגרות חוב וחברות, סבורים ששוק הדירות עשוי להתחמם בחודשים הקרובים. "הרוכשים הפוטנציאליים שיושבים על הגדר,  עשויים לרוץ ולרכוש דירות", כותבים הכלכלנים ומוסיפים – "ההאטה בקצב המכירות של דירות חדשות בשנה האחרונה, יחד עם צמצום משמעותי בשיווק קרקעות רמ"י לפרויקטים שאינם תחת תוכנית "מחיר למשתכן", הובילו לירידה בהיקף התחלות הבנייה ובהיקף היתרי הבנייה, ולצמצום במלאי הדירות הזמינות למכירה.

"צמצום הפעילות בשנים הקרובות צפוי להוביל ללחץ תזרימי וירידה במרווחים של מגזר הביצוע (החברות הקבלניות), המתאפיין ברכיב גבוה של הוצאות קבועות ואשראי ספקים בהיקף משמעותי. מעבר לכך, אנו נכנסים לשנת בחירות, ובהתאם רמת השונות של התרחישים השונים. מחד, ככל שיסתמן שמדיניות הממשלה בעניין אופן שיווק קרקעות לא צפויה להשתנות, הדבר יקנה המשך של 'רוח גבית' לקצב האיטי בו מתנהלות המכירות כיום.

"מאידך, צפי לשינוי המדיניות עשוי לגרום לכל אותם רוכשים פוטנציאליים אשר 'יושבים על הגדר' לרוץ ולרכוש דירות, על רקע הריבית שהינה עדיין נמוכה ברמה ההיסטורית. נזכיר, כי התפרצות כזו אחרי מקרי האטה קודמים גרמה עלייה מהירה וחדה של מחירי הדירות".

"בשוק המשרדים, אנו צופים שבשנת 2019,  היקף הייזום בעיקר באזורי ביקוש ימשיך להיות בקצב גבוה, וכך גם קצב האכלוס".

ומה לגבי הקניונים – "בשנת 2019, אנו נהיה עדים להמשך, המגמה של השנים האחרונות.  תימשך עלייה בשיעור הקניות באינטרנט, וזאת גם על רקע הכניסה העתידית של אמזון לישראל. להערכתנו יגבר הלחץ מצד הרשתות על בעלי הנכסים על מנת למתן את שיעור שכר הדירה. אנו נמשיך להיות עדים לשינוי תמהיל המרכזים, כך שמחד בצד המסחרי ייטו יותר לתחומי הבילוי וההסעדה, ומאידך, תהיה נטייה לעירוב שימושים במתחם כגון: משרדים, דיור, דיור מוגן וכדומה".

מידרוג מורידה את הדירוג של אגח אינטרנט זהב – נו, באמת, עכשיו מתעוררים?

מנכל מידרוג: המשחק המסוכן של ריבית לא ריאלית יוצר תמחור חסר לסיכוני שוק, סיכוני אשראי ותמחור עודף לנכסים

אול-יר שגייסה אג"ח בבורסה המקומית בסך של 650 מיליון דולר,  ממשיכה לאותת על מצוקה. אחרי שבעל השליטה "קיבל" בטעות 3.7 מיליון דולר מהחברה, ורק אחרי 4 חודשים הטעות התגלתה, מדווחת החברה על הסכם השקעה/ מימון שיותר מכל מעיד על בעיה גדולה.

השקעה של 35 מיליון דולר – האמנם?

הבוקר דיווחה החברה על השקעה של 35 מיליון דולר של גורם חיצוני שישקיע בכמה מחברות הנכסים. אבל מדובר על השקעה של עד 35 מיליון דולר בהון מועדף שמספק למשקיע ריבית שוטפת (כן, זה סוג של מניות בכורה שמקנות ריבית שוטפת) של 10.75% – ריבית גבוהה.

מעבר לכך, לא מדובר ב"כסף חדש". אותו גורם חיצוני נתן בסוף נובמבר הלוואה של 29 מיליון דולר ועכשיו פשוט הוא מחליף את ההלוואה הזו בהון מועדף. ההלוואה אז ניתנה בריבית של 9.75%.  אלא שמהדיווח החדש עולים נתונים אחרים – ההלוואה נלקחה ב-27 בנובמבר (לפני 10 ימים) וההוצאות בגינה הסכתמו ב-63 אלף דולר, שזה תקין, אבל – "עלויות קמת הלוואה עמדו על 415 אלף דולר…". החברה שילמה כ=480 אלף דולר על הלוואה של 29 מיליון דולר – 1.7% על הלוואה ל=10 ימים! אתם מפנימים – אנחנו בארץ נתנו לה הלוואה בריבית שנתית של 4%-5% ו-7% והלווים בארה"ב לקחו לה 1.7% ב-10 ימים.

מעבר לכך, אול-יר שמחזיקה בנכסים בסך של מעל 2 מיליארד דולר, רזה מאוד במזומנים – 21 מיליון דולר בדוח סולו. במקביל, על רקע הטעות והממשל התאיגידי הלא תקין,  אגרות החוב של החברה, ירדו והתשואה על האג"ח עלתה ל-15% – ברמת מחיר כזו, לא ניתן למחזר חובות. ברמת ריבית כזו, יש סכנה שאותם 3.7 מיליון דולר, יגרמו לחברה של 2 מיליארד דולר ליפול.

אפקון החזקות מדווחת על זכייה במכרז לתכנון והקמה של בתי המשפט בטבריה ובצפת.  בנוסף, אפקון תתחזק את בתי המשפט למשך כ-22.5 שנים וכל זאת בתמורה כוללת של 140 מיליון שקל.

מדובר על פרויקט הקמה שיימשך בתוך 30 חודשים ממועד קבלת צו התחלת עבודה בפרוייקט. עם סיום הקמת כל אחד מבתי המשפט הנ"ל תתחזק אותו אפקון למשך 22.5 שנים. בתמורה, תקבל אפקון תשלומים שנתיים לאורך תקופת תפעול הפרוייקט בסך של כ-5 מיליון שקל בשנה, צמוד למדד, שישולמו בפריסה רבעונית, וזאת החל ממועד השלמת הקמת שני בתי המשפט הנ"ל. בנוסף, אפקון תהיה זכאית לקבל החזר מלא בגין שירותים שונים אשר תעמיד במסגרת המכרז (בתנאים של cost+)  וכן תקבל מענק הקמה בסך של כ-25 מיליון שקל (צמוד למדד תשומות הבניה), אשר ישולמו עד לתום תקופת ההקמה של שני בתי המשפט.

 אם וככל שהקמת בתי המשפט תסתיים בתוך 30 חודשים כאמור, התמורה הנומינאלית הכוללת לאפקון תעמוד על סך של כ-140 מיליון שקל.

ישראל רייף, יו"ר אפקון החזקות: "אנו שמחים ומברכים על הזכייה במכרז להקמת בתי המשפט בטבריה ובצפת וגאים להרחיב את חלקה של אפקון בפעילות מול מוסדות המדינה. מדובר בפרוייקט BOT שני בו אפקון זכתה בחודשיים האחרונים, בנוסף למעונות הסטודנטים של המכללה למינהל בראשון לציון, והוא מהווה מימוש של האסטרטגיה שלה להגדלת צבר פרוייקטי ה- BOT שאפקון מבצעת. הפרוייקט ייצר לאפקון הכנסה קבועה בהיקפים משמעותיים למשך כעשרים שנה ממועד השלמת הקמת בתי המשפט, בדומה למעונות הסטודנטים"

ערן יעקובי ראש רשות המיסים לא סבור שי להפחית את המס על הבורסה – "אם  נמצאים ברמת מס מאוד גבוהה, שווה לבחון הפחתה של המס על הבורסה, אך בהסתכלות הכוללת את כל ההיבטים, בעיניי אין מקום לעשות את זה –  לא צריך להפחית את המס על הבורסה". את הדברים האלו אמר יעקובי בכנס השנתי של איגוד החברות הציבוריות.

"לא תמיד אני יכול לקבוע עמדה נחרצת, אבל צריך לזכור כי לכל תהליך יש עלות. ברור לכולם שיש עלות כמו האם לא עדיף לתת את ההטבה בערוץ שוויוני? האם אני רוצה להעדיף את זה על פני זה?".

יעקובי חושב שהפטור על השכרה (עד ל-5 אלף שקל בחודש) מעודד הון שחור – "מנקודת מבט שלי לא הייתי רוצה לעודד הון שחור, אני חושב שיש מקום לשקול את הנקודה הזו. כאשר אתה מעלה או מוריד מס אתה פוגע בשיקולי הצרכן ולדבר הזה יש מחיר. אם אנו מדברים על שוויוניות, אחריות, ההסתכלות צריכה להיות יותר הוליסטית.

"המס הוא רק גורם אחד מיני רבים שמשפיעים על החלטה של חברה אם להנפיק בבורסה הישראלית, ולא הגורם המרכזי. לראיה – לאחר שקיבלנו את יוזמת איגוד החברות הציבוריות להכרה בהוצאות הנפקה ראינו דווקא ירידה בהיקף ההנפקות הראשוניות. גם הורדת היקף המס על רווחי הון לא תביא בהכרח לגידול במחזורי המסחר.

"יש שיח פורה וחיובי ושל רשות ניירות ערך וגם עם הבורסה. אנו מתנהלים, אני מאמין, בשיתוף והידברות. יש הצעה כחלק מהקטנת הריכוזיות לאפשר הטבת מס לבעלי שליטה כדי ליצור אינסנטיב להם למכור את זה לתוך הבורסה. אני לא מכיר בספרות שאומרים שבעלי שליטה זה רע או טוב, יש לפה ויש לשם".

"ש מקום לעשות מהלכים במשק הישראלי, אחד הכלים הוא תמריצים. יכול להיות שהמשק זקוק לתמריצים כדי להביא משהו יותר טוב, אך אין עוד הכרעות בנושא זה. קיימת הצעה ראויה להקלה במס לבעלי שליטה במטרה להוביל להקטנת הריכוזיות בישראל". בנוסף, יעקב טען כי "עיוות המס של ההקלות למשכירי דירות מעודד את ההון השחור, אבל זה לא מצדיק יצירת עיוות נוסף במס על רווחי ההון".

המס על הבורסה – כמה? מתי והאם ניתן להפחית את המס?

כחלון מתכנן הפחתת מיסים – האם המס על הבורסה יירד?

אלה פריד,מלאומי שוקי הון, מעדכנת אנלזיה על אורמת טכנולוגיות.

"אנו מעדכנים מינורית את מחיר היעד למניית אורמת טכנולוגיות ל-60 דולר, כנגזר מההשפעה החיובית של התיסוף בדולר ומורידים את ההמלצה ל"משקל שוק", עקב הגעת המניה לטווח מחיר היעד. ביצועי מניית אורמת פיגרו מתחילת השנה בכ-17% מול סקטור יצרניות החשמל בארה"ב, המהווה חלק ממדד ה- Utilities של S&P. ביצועי הסקטור עצמו היו דומים לביצועי מדד ה-SPX ועקפו אותו לאחרונה באחוז אחד.

"צפי חזק ל-4Q: ה-EBITDA המנוטרל החזוי ל-4Q עומד על 115-125 מ' ד', בהתבסס על התחזית השנתית המעודכנת בסך של 370-380 מ' ד', שכוללת הכרה בפיצוי ביטוחי בסך 20 מ' ד'. מדובר בתחזית חזקה, שגם אם היא כוללת ניטרולים, מבוססת על צמיחה במגזר החשמל ועל צבר חזק של מוצרים. בסוף שנת 2018 אורמת צפויה להשלים הוספה של 115 MW ברוטו או 75 MW נטו, (עד שיתברר תוואי השיקום של התחנה בהוואי). התוספת לפורטפוליו כוללת את מיזוג 38 MW מרכישת USG, הוספת 14 MW בסארולה אינדונזיה, הרחבה של 11  MW באולקריה שבקניה, 4 MW   בבריידי והקדמה לדצמבר של הפעלת 48 MW במקגינס 3.

"ההפתעה השלילית ב-3Q נבעה מירידה חדה בשיעור הרווח הגולמי הכולל, לכדי 29.3% מול 37.7% ברבעון הקודם,  וירידה בשיעור של 31% ברווח התפעולי – בניטרול ח"פ. כזכור, ב- 2Q הושפעה הרווחיות של מגזר החשמל לשלילה מעבודות התחזוקה בהטמעת התחנות של USG וב-3Q הירידה נבעה מצירוף תקלות וקיצוצי הספק, עקב חיבור תחנות לרשת. שני הרבעונים הושפעו לרעה ע"י פונה ש"חתכה" כ-4% מהרווח הגולמי של המגזר. נציין כי אירועים כאלה אינם חריגים בתחנות כוח, בייחוד בתקופות של צמיחה מואצת. אלא שבמקרה של אורמת הרגישות התעצמה, ולא רק בגלל העלייה בסטיות התקן בוול סטריט, אלא גם בגלל שמדובר בתחום פעילות ייחודי ומורכב, שבו מרבית המידע הענפי מגיע מהחברה עצמה.

"המסקנות מדוחות 3Q:  נראה כי הוסקו מסקנות וצמד המילים "ניהול ציפיות" הופנם היטב. למען ההגינות, יש לציין כי ORA מוסרת תחזית שנתיות בלבד, והיא צופה לעמוד בתחזית השנתית להכנסות בסך 698-722 מ' ד'. תחזית ה-EBITDA אושרה אך היא תלויה במועד ההכרה בפיצוי ביטוחי בגין נזקי הגעש בהוואי. החברה ציינה בשיחת הועידה כי ההשפעה השלילית של השבתת פונה על הדוחות תמשך ברבעונים הבאים, הן בהיבט הפחת והן בהוצאות ישירות. 

"תחנת פונה שבהוואי: החברה רואה אפשרות לפתוח את התחנה מחדש בעוד 18 חודשים. בינתיים, עד סוף שנת 2018  התוכנית לשיקומה מוקפאת. אנו  אומדים את שוויה בכ-133 מ' ד', במודל שמבוסס על מכפיל EV/EBITDA  של 11, בניטרול חלקה של נורת'ליף.  אנו מניחים במודל 50% משווי התחנה מטעמי שמרנות (עמ2).

"צבר המוצרים : ב-1 בנובמבר 2018 עמד הצבר של מגזר המוצרים על 226 מיליון ד'. בהנחת 50 מ' דולר מכירות ב-4Q עדיין החלק הארי של 176 מ' דולר מיועדים למכירה ב-2019. כזכור, כ-90 מ' דולר מהם מיועדים לשווקים של ארה"ב וניו זילנד. החברה ציינה כי היא סגרה שני חוזים חדשים בטורקיה ומדינה זו ממשיכה להוות שוק חשוב. לפי פרסומים  בעיתונות מקצועית, אורמת בנתה ומסרה עד כה 34 תחנות בטורקיה בהיקף של 635 MW. החברה ציינה כי הרווחיות  בטורקיה נשחקה חלקית על רקע התחרות.

"מכפילים: כאמור, קבוצת ההשוואה ההיברידית של אורמת הידלדלה עקב רכישות גופי פריווט אקוויטי. נציין, כי מכפיל EV/EBITDA החזוי של אורמת (עמ' 3) עומד על כ-x11, לשנים 2018-2019, מול מכפיל של כ-X10 לחברות אשר נותרו בקבוצה, כאשר הצמיחה של אורמת גבוהה מזו של המתחרות והמינוף נמוך יותר. מנגד, אורמת נמצאת בעיצומו של מחזור השקעות מאסיבי. ותוכניות ההתרחבות שלה במדינות מתפתחות משפיעות על שיעורי ההיוון המייצגים.

"שורה תחתונה: מחיר היעד עולה מינורית ל-60 דולר וההמלצה יורדת ל"משקל שוק. נציין כי הנחת הפעלה מלאה של פונה תוך 18 חודשים וקבלת פיצוי מלא מהביטוח בסך כ-100 מיליון דולר גוזרים למניה מחיר יעד של כ-63 דולר".

אורמת לא עומדת בתחזיות האנליסטים; הרווח הנקי ירד ל-10.6 מיליון דולר- ירידה של 56%

לקראת הדוחות – בלאומי שוקי הון אופטימיים על שופרסל

הזוכים בתוכנית מחיר למשתכן יכלו, עד עתה, להגיש התנגדויות לוועדות התכנון. הם יכלו לטעון טיעונים שונים – למה כל כך הרבה קומות? למה כל כך צפוף? למה אין כביש עם שני נתיבים בצמוד לבניין?

חוץ מזה, הם פשוט התנגדו להקלות שביקש הקבלן שבמקרים רבים פוגעת בהם. לגיטימי להתנגד, אבל זה עלול להיפסק – זכות הטענה שלהם עלולה להישלל מהם, ומי רוצה לשולל אותה – לא אחר מאשר האוצר עצמו.

מטה הדיור במשרד האוצר רוצה למנוע את יכולת ההתנגדות של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן. הסיבה –  ההתנגדויות האלו מאריכות את זמן הבנייה, והמטרה –  לקצר את הליכי הוצאת ההיתרים לפרויקטים, ולקצר את זמן הבנייה.

מינהל התכנון, בראשות דלית זילבר, מתנגד לביטול זכות ההתנגדות – כך על פי כלכליסט.

רוב ההתנגדויות של הזוכים במחיר למשתכן הן לגיטימיות ומגנות על הזכויות שלהם. הקבלנים הזוכים בפרויקטים האלו מבקשים מוועדות התכנון הקלות שמאפשרות להם להגדיל בעשרות אחוזים את מספר הדירות ואת שטחי הבנייה. ההקלות האלו שמכונות הקלות שבס־כחלון, פוגעות כמובן ברוכשים. יותר דיירים, יותר דירות, זו פגיעה בבניין.

אז בפועל יש התנגדויות, ובהתאמה יש עיכובים. באוצר לא אוהבים את העיכובים האלו, אבל הם היו צריכים לחשוב על זה מראש לא להעניש את הציבור.

הקלות שבס – כחלון

הקלות שבס, משנות ה-90' נקראות על שם מנכ"ל משרד ראש הממשלה אז (ראש הממשלה היה יצחק רבין). מדובר בתקנה שקבעה כי בסמכות הרשויות המקומיות לאשר בהליך מזורז שאינו מצריך שינוי של תוכנית הבנייה תוספת של עד 20% במספר הדירות. למה היתה נחוצה תקנה כזו? כי רצו לבנות ומהר. היו חסרות דירות, וזה היה חלק מהפיתרון של המדינה.

בשנת 2013 עודכנה התקנה ונקבע כי ההגדלה יכולה להגיע עד ל-30%. זה לא הכל, בשנת 2016 כחלון החליט כי הרשויות המקומיות יכולות לאשר הגדלת שטח בנייה ב־20% מעבר למה שנקבע בתוכנית.  כמו כן, חויבו הרשויות המקומיות להגדיל את כמות הדירות שיאושרו ב־10% לפחות.

כל ההקלות האלו כמכלול נקראות הקלות שבס-כחלון.

משתכן צעיר – גם מגיל 26 ניתן לרכוש דירה בהנחה בתוכנית מחיר למשתכן

כחלון עדיין אופטימי – כשמחיר למשתכן תבשיל, תהיה השפעה על מחירי הדירות

מעגל הזכאים מתרחב; גם גרושים/ גרושות יוכלו להיות זכאים בתוכנית מחיר למשתכן

אלטריה, שמייצרת ומשווקת את הסיגריות מרלבורו ופיליפ מוריס, מקיימת מגעים ראשוניים לרכישת יצרנית הקנאביס הקנדית קרונוס – כך מדווח "הפייננשל טיימס".

אם השיחות האלו יבשילו לעסקה, זו תהיה הרכישה המשמעותית הראשונה של חברת קנאביס על ידי חברת סיגריות גדולה. הסיבה להתעניינות ההולכת וגוברת בתחום הקנאביס נובעת מגל הלגליזציה בצפון אמריקה, שמתרחב גם לאירופה.

קנדה אישרה לאחרונה שימוש במריחואנה לצורכי פנאי, ובכך היא הצטרפה למדינות בארה"ב שבהן העישון חוקי, לרבות קליפורניה, וושינגטון הבירה וקולורדו. על פי ההערכות, ההוצאה על קנאביס צפויה לטפס ל־32 מיליארד דולר עד 2020 מ־9.5 מיליארד דולר השנה.

מקרונוס מסרו בתגובה ל"פייננשל טיימס" כי הם מנהלים דיונים עם אלטריה על השקעה פוטנציאלית. "לא הושגה בשלב זה, שום הסכמה בנוגע לעסקה, ואין כמובן ביטחון שהדיונים יובילו להשקעה, שת"פ או לכל עסקה אחרת בין החברות" הודיעה החברה שנסחרת בכ-2 מיליארד דולר.

כך או אחרת, עד כה נחתמו השנה עסקאות בתחום הקנאביס בשווי של מעל 10 מיליארד דולר, פי שבעה לעומת 2017 –  כך לפי נתונים של חברת המחקר דילוג'יק. עם העסקאות הבולטות בתחום נמנית השקעה של 4 מיליארד דולר  שביצעה חברת המשקאות קונסטליישן ברנד בקנופי גרות', חברת קנאביס נוספת מקנדה. לפי הדיווחים, גם יריבתה דיאג'או שעומדת מאחורי מותגים כמו ג'וני ווקר, בוחנת הזדמנויות השקעה תחום הקנאביס.

קנדוק שבבעלות אינטרקיור חתמה על הסכם לשירותי ייצור ואריזה למוצרי הקנאביס הרפואי

תראפיקס המפתחת תרופות מקנאביס נמכרת בפרמיה של 200%

וואיטסטון מצטרפת לטרנד הקנאביס; תמזג פעילות חברה אמריקאית; עולה ב-20%

יאנגו, שירות המוניות של יאנדקס הרוסית, נכנס לפעילות בימים האחרונים. החברה העלתה בשבוע שעבר את אפליקציית הנסיעות  שלה לחנויות גוגל ואפל במהדורה עברית – והודיעה שהאפליקציה תהיה רלבנטית לא רק בתל אביב, אלא גם בערים נוספות כמו חיפה, נתניה, אשקלון ואשדוד.

אלו חדשות טובות לתחרות – האפליקציה של גט שולטת בשוק, והעלויות שלה לצרכן – לנוסע, וגם לנהג המונית, משמעותיות מאוד. הבעיה שכדי ללחוץ באמת על המחירים, האפליקציות הנוספות צריכיות לקחת נתח שוק גדול – גם בנהגי המוניות שיתחברו לשירות, וגם בצרכנים הסופיים/ הנוסעים במוניות. אם הצרכן לא יקבל מבחר גדול של מוניות שיבטיח לו הזמנה מהירה, הוא לא יעבור מהשירות של גט לשירותים אחרים.

עם זאת, בשעות העומס, ובימים מסוימים – כמו בימי חמישי בערב, קשה להשיג מונית. על רקע זה, הושקה יאנגו ועל פי ראיונות עם מנהליה בתקשורת, היא מעוניינת לתפוס נתח שוק משמעותי.

השירות של יאנגו הושק בפינלנד ובחוף השנהב, וישראל היא המדינה השלישית בה מושקת האפליקציה.

בעולם השירות של יאנגו מאפשר גם שיתוף נסיעות. מדובר על המודל של אובר (אובר X) שלפיו נהגים יכולים לקחת אנשים ממקום למקום ולקבל על זה כסף. במילים אחרות, כל אחד יכול להיות נהג מונית. המצב הזה אגב, פוגע מאוד בפרנסה של נהגי המוניות במקומות שבהם אובר פועלת – בניו יורק, השכר של נהגי המוניות ירד בעקבות אובר (ומספר המתאבדים בקרב נהגי המוניות עלה).

בארץ, משרד התחבורה לא אישר את השירות הזה, גם ובעיקר כתוצאה מלחץ של נהגי המוניות.

תחבורה בתל אביב – קאר2גו, גט טקסי, תחבורה ציבורית – מה עדיף? יתרונות וחסרונות

RAXI – אפליקציית הזמנת מוניות ללא עמלה

תעשיית קרנות הנאמנות עוברת חודשים קשים  – פדיונות של כ-600 מיליון שקל בנובמבר, מסתכמים לפדיונות של 2.5 מיליארד שקל מתחילת השנה.

זאת ועוד – התשואה הממוצעת של התעשייה מתחילת השנה היא 0.4% בלבד.

ההיקף הכספי של קרנות הנאמנות הוא 238 מיליארד שקל.

בחודש נובמבר נרשמה תשואה משוקללת של 0.25% בתעשיית קרנות הנאמנות.

הגוף המוביל את תעשיית הקרנות הוא מיטב דש עם נכסים העולים על 33.2 מיליארד שקל כאשר בחודש נובמבר הצליחו במיטב דש לגייס 630 מיליון שקל. במקום השני – מגדל שוקי הון עם היקף נכסים מנוהל של 28.5 מיליארד שקל – בנובמבר גייס מגדל 435 מיליון שקל. פסגות שלישית בתעשייה עם 23.9 מיליארד שקל.

המגייסת הגדולה מתחילת השנה היא מיטב דש עם גיוס של 3.7 מיליארד שקל.  מנגד הפדיונות הגדולים נרשמו אצל ילין לפידות – פדיונות בסך של 3.3 מיליארד שקל מתחילת השנה.

אילים – כל הדרך מ-11 מיליארד ל-1.5 מיליארד שקל 

אילים מנהלים בקרנות הנאמנות שלהם 1.5 מיליארד שקל, אחרי פדיונות של 170 מיליון שקל בחודש נובמבר. מתחילת השנה הסתכמו הפדיונות במעל 2.5 מיליארד שקל וזה בהמשך ישיר למגמה השלילית בשנת 2017. הבית איבד תוך שנה וחצי 86% מהיקף נכסיו – מ-111 מיליארד שקל ל-1.5 מיליארד שקל. זהו אחד הסיפורים הגדולים של תעשיית קרנות הנאמנות בשנים האחרונות.

דירוג קרנות נאמנות גמישות – מי המובילה ומי המאכזבת?

ניהול תיקים בקרנות נאמנות – מדריך

מדריך קרנות נאמנות – יתרונות וחסרונות