לכאורה, אין קשר בין מחיר הנפט למחיר הדירות. אבל כלכלנים תמיד מסוגלים למצוא קשר בין שני נתונים פיננסיים – ככה זה כלכלה, מדע שהא בעיקר ניסוי ותהייה, ותיאוריות על גבי תיאוריות. הנה מה שהכלכלן של אקסלנס חושב על הקשר בין מחיר הנפט למחיר הדירות –

אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של אקסלנס, ובעברו הכלכלן הראשי של קבוצת כלל פיננסים,  מעריך בסקירה השבועית כי "מחיר הנפט המשיך לעלות ועלייה זו דוחפת את התשואות וציפיות האינפלציה. מלבד השפעת הנפט על עליית מחיר הדלק, היא משפיעה באופן ישיר גם על מחירי התחבורה הציבורית, טיסות, ובאופן עקיף על מוצרים רבים דרך שרשרת היצור וכאלה שצמודים למדד המחירים לצרכן, כדוגמת הארנונה. שינוי במחיר הנפט משפיע גם על מערך הכוחות של המטבעות בעולם וכשארה"ב היא יצואנית נפט ואירופה וישראל יבואניות נפט – עלייה במחיר הנפט מכבידה על השקל ועל היורו ותומכת בדולר. כך קורה שעליית מחיר הנפט אחראית במידה מסוימת גם להיחלשות השקל ודרכו ללחצי אינפלציה נוספים.  בשורה התחתונה, מחיר הנפט מסביר ככל הנראה חלק גדול מהתופעות הכלכליות והתנהגות השוק ומכאן חשיבותו להמשך".

"ישנם כמה סקטורים שסובלים מלחץ לירידות מחירים על רקע העלייה במחיר הנפט. מחירי הדירות ירדו למרות מחיר למשתכן. עליית הריבית הארוכה יכולה להסביר את כל הירידה במחירי הדירות. תוכנית מחיר למשתכן יכולה לזקוף לזכותה, למעט חוסר צדק, ירידה בהתחלות הבניה בשוק החופשי, ובכך דווקא עליית מחירים (בניכוי הדירות המסובסדות של התכנית). למעשה ללא תכנית מחיר למשתכן סביר להניח שהיינו עדים לירידות מחירים משמעותיות יותר בשוק הדירות. מכיוון שלהערכתנו, כידוע, המנוע העיקרי לעליית הריבית הארוכה היה הזינוק במחירי הנפט, הוא למעשה יכול לזקוף לזכותו את התמתנות המחירים (אם בכלל היתה). אם מחיר הנפט יחזור לרדת, הוא יחזיר להערכתנו את מתווה הריבית לירידה ואת מחירי הדירות לעלייה.

מחירי הדירות – לאן?

מחירי הנפט – לאן?

שער הדולר – לאן?

זירות הסוחר עברו דרך ארוכה בשנים האחרונות כשכיום חמש זירות סוחר מפוקחות ומאושרות על ידי רשות ניירות ערך. מדובר בזירות של מסחר בפורקס, בסחורות ובחוזים שונים, לרבות חוזי הפרשים CFD.

בועדת הכספים היה דיון בנוגע לאגרות של זירות הסוחר, אבל תוך כדי הדיון עלתה בעיה גדולה – ישראלים משתמשים גם בזירות סוחר לא מורשות – זירות סוחר זרות שלא מפוקחות. מה עושים? כבר תוכלו לקרוא מה שאנשי הרשות טוענים, כשהשורה התחתונה היא שאין סגירה הרמטית – אנחנו בעולם גלובלי ואם משקיע מקומי בחר להשקיע דרך זירת סוחר בחו"ל, אז הוא יכול לעשות זאת, אפילו בקלות.

חוץ מזה עלה בדיון כי כל ה-5 חברות שמנהלות את זירות הסוחר כיום, לרבות ATRADE, קולמקס, פלוס500 הן זירות יחסית קטנות שההכנסות שלהן מסתכמות בעד 6 מיליון שקל.

במסגרת דיון בועדת הכספים  עמדה בקשת הרשות להאריך את תוקפן של התקנות שנקבעו ל-3 שנים במסגרת רפורמה נרחבת בנושא הזירות שאושרה בוועדה בשנת 2015, ובתוך כך להכפיל את גובה העמלות השנתיות הנגבות מהזירות. במהלך הדיון עלה כי הרשות לניירות ערך מבקשת להחיל את העלייה רק בעוד 5 שנים ול-5 שנים, ולאור התנגדות חברי הוועדה לקבוע תקנות שיקבעו את המדיניות 10 שנים קדימה הוחלט על מדרג שיחל כבר בעוד שנתיים בשיעורים נמוכים יותר שיגדלו לאורך 3 שנים ויקבעו עלייה של 40% בתום 5 שנים. בנוסף התווספה דרגה חדשה לבקשת הרשות לדירוג הזירות. בדיון עלה כי קיימות כיום 5 זירות חוקיות בלבד וכי קיימים ניסיונות של זירות הפועלות מחו"ל בניגוד לחוק לדרבן ישראלים להשקיע בהן, תוך סיכון גבוה. חברי הוועדה קראו לרשות שהעריכה כי התופעה אינה רחבה, להגביר את המאבק סביב זירות אלה. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "שמח שהגענו להסכמות לשביעות רצון כל הצדדים".

בפתח הדיון עלה נושא פעילות זירות המנוהלות מחו"ל בישראל שלא ברישיון, בין היתר על ידי ישראלים.

ח"כ מיקי לוי: "מה אתם עושים לגבי זירות חו"ל, איך אנחנו יכולים להגן על תושבי ישראל מהן?"

איציק שורקי, מנהל מחלקת הפיקוח על הבורסה וזירות מסחר, הרשות לנירות: "העולם של הזירות הוא עולם אינטרנטי, לכן הנגישות של הציבור יחסית קלה. החוק קובע חובת רישיון גם על גופים הפועלים בישראל וגם במידה ויש זירה בחו"ל הפועלת בישראל צריכה רישיון מאתנו, אחרת היא עוברת על חוק ניירות ערך. מעת לעת אנחנו נתקלים בפרסום ברשת של גופים זרים שמודעים או לא מודעים לחוק הישראלי, אנחנו עומדים על המשמר כדי למנוע את התופעות האלה. אם אני מקבל תלונה או שאנחנו מאתרים אקטיבית פעילות כזו, אנחנו פונים להפסקת הפרסום, זה מאבק שלא יסתיים לעולם. אנחנו עומדים על המשמר כדי למנוע זאת, אני בספק אם התופעה רחבה כפי שהייתה בעבר לפני עולם הפיקוח, אני חושב שצמצמנו זאת משמעותית. אנחנו לא יכולים למנוע מלקוח ישראלי לפנות לזירה מחוץ לישראל ולפתוח שם חשבון, כפי שהוא יכול להיכנס לאתר הימורים שאסור בישראל. את הפעילות שלהם בישראל, האקטיבית של שידול לקוחות, אנחנו מנסים למנוע".

ח"כ לוי: "אני מודה לך על היושרה אבל זה לא מספק אותי. אתה אומר אנחנו לא יכולים להגן על הציבור במאה אחוז, הציבור יכול להסתבך בלי לדעת אם יש פיקוח או אין פיקוח. מה אתה מציע לעשות?".

שורקי: "אנחנו פועלים באכיפה שאנחנו מזהים פעילות של זירות כאלה בישראל, שהציבור בעצמו ניגש לזירות אנחנו מזהירים את הציבור, אנחנו מפרסמים אזהרות כל הזמן".

אסף ארז, ראש יחידת זירות סוחר, הרשות לניירות ערך: "זה אתגר שדורש הרבה משאבים, האתגר הוא ברשת, פעילות האכיפה פחות סטנדרטיות בעולם המחשוב. זה מחבר את זה לדיון, חלק מהתשומות שאנחנו מבקשים זה לטובת ההסדרה והאכיפה, זה במטרה להגן על הציבור ובהמשך לכך גם על החברות. לדעתי לא מדובר בתופעה רחבה. השיווק האגרסיבי נפסק בעקבות ההסדרה. פייסבוק, גוגל, טוויטר גם פועלים נגד התופעה הזו של שידול וזה צפוי להצטמצם עוד יותר".

חברי הוועדה קראו לרשות למקד עוד מאמצים בנושא במטרה למנוע פגיעה בציבור בישראל.

בהמשך התמקד הדיון בתקנות.

שרה קנגלר, מנהלת יחידת חקיקה, הרשות לניירות ערך: "העברנו את החוק ב-2010, ב-2015 היו תקנות מורכבות שעברו ואז התחלנו לתת רישיונות לזירות שעמדו בתנאים. עכשיו אנחנו חוזרים לאגרות שקבענו בהוראת שעה ל-3 שנים. כיום ישנן 5 זירות, ב-26 במאי הזירות פוקעות, לכן אנחנו נדרשים שוב להסדרת האגרות. יש 2 סוגי אגרות – אגרת בקשת רישיון בה אנחנו מבקשים לא לגעת, שעלותה 50 אלף לחברה רגילה וחצי מזה לחברה מוגבלת. מה שאנחנו מבקשים לשנות זה את האגרה השנתית, היום היא קבועה ב-4 מדרגות לפי גובה ההכנסות החל מ-50 עד 300 אלף ₪, אנחנו מבקשים להכניס עוד מדרגה ולרווח את המדרגות. בנוסף אנחנו מבקשים להכפיל את האגרות לאור העלויות של הפיקוח שכבר עכשיו הרבה יותר גבוהות מהעמלות המוטלות, יחד עם זאת ב-5 השנים הקרובות נבקש להותיר על כנן את האגרות בגלל שהחברות חדשות, וההכפלה תיכנס לתוקף רק בעוד 5 שנים".

יו"ר הוועדה, ח"כ משנה גפני: "אני לא אוהב את הדרך הזו. ניתן להאריך את הוראת השעה, אבל להחליט עכשיו על עוד 5 שנים?! ייתכן שיהיו פה אנשים אחרים וייתכן שימצאו שהעלויות ישתנו. היום אני אאשר על עוד 5 שנים? חפשו פתרונות אחרים, תעלו את זה מדורג".

עודד שפירר, מזכ"ל הרשות לניירות ערך: "הבקשה נובעת מזה שאנחנו שצריכים תקציב לפיקוח שוטף. אנחנו לא יכולים לפקח בלי הכנסות, רצינו להעלות את האגרות מהמועד הזה אך קיבלנו פניות מהזירות שזה יקשה עליהן. אחרת נאלץ לעשות זאת קודם לכן ולפגוע בחברות, חלק מהדברים התחייבנו כבר לשנים הבאות, למשל הוצאות מחשוב מאוד משמעותיות".

רונן סלומון, איגוד לשכת המסחר: "שבאנו ואישרנו את התקנות בזמנו, היה ויכוח על סכומי האגרות, לבסוף הוחלט ללכת על סכום מסוים בהוראת שעה ל-3 שנים, בינתיים היו מאות זירות סוחר שפעלו לאורך שנים ונותרנו עם 5 זירות ששרדו ואנחנו צפויים לרדת ל-4. מנגד פועלות מאות זירות לא מפוקחות בישראל כלפי לקוחות ישראלים, לעומת זאת מנעו מזירות קיימות ברישיון מוצרים הקיימים בזירות חו"ל, לדוגמא ביטקוין שרבים בישראל רצו לקנות. היקף ההכנסות של הזירות זעום לעומת יחס המפקחים שיושבים ברשות, האגרות אם כבר צריכים לרדת, אין צורך ב-4 מפקחים על 4 זירות, זה לא נמצא באף תחום. להקפיץ פי 2 ופי 4 בגלל המדרגה הנוספת זה חסר פרופורציה. בואו נבחן את זה עוד 5 שנים".

ח"כ גפני: "יכול להיות שאם יהיו יותר פקחים ותקציב כתוצאה מהעמלות שיגדלו יוכלו לפקח יותר על הזירות שפועלות באופן לא חוקי".

שורקי: "מרבית נושא האיתור וההתנהלות מול אותם גופים זו עבודה של היחידה הזו, היא זו שמאתרת ושולחת מכתבים להפסיק פעילות. נכון שכשיש חשד לעבירה פלילית אז מחלקת חקירות עושה זאת אבל 90 אחוז מהפעילות עושה היחידה הייעודית הזו".

ח"כ לוי: "אנחנו מסכימים עם הכל ועם הצורך בפיקוח אבל אתם מבקשים לחתום על תקנות שיכנסו לתוקף עוד 5 שנים. זה לא עולה על הדעת".

נוכח הדברים הודיעו ברשות לניירות ערך כי הם מוכנים להיכנס להליך מדורג. בתום דין ודברים הוחלט על הליך מדורג במסגרתו בשנתיים הקרובות יוותרו האגרות השנתיות כפי שהן והחל מהשנה השלישית תחל עלייה, שבשנה הראשונה תהייה עלייה של 20 אחוז לעומת האגרה כיום, לאחר מכן עלייה של 30 אחוז לעומת האגרה היום ובשנה החמישית עלייה של עוד 10 אחוזים – סה"כ 40 אחוזים לעומת העמלה היום, השיעור יוותר על כנו בתום 5 השנים. במידה ותבקש הרשות להגדיל עוד יותר את שיעור האגרה היא תוכל להביא את התקנות לתיקון וועדת הכספים. לצד כך נקבע כי המדרגה שתתווסף בדירוג הזירות (דרגה ב') תעמוד על בין 2 מיליון ₪ ל-6 מיליון ₪ הכנסות, כאשר דרגה א' עומדת על עד 2 מיליון ₪, דרגה ג' על בין 6 ל-15 מיליון ₪,  דרגה ד' עד 25 מיליון ₪ ודרגה ה' על 25 מיליון ₪ ומעלה. זאת על רקע כך שכיום החברות הפועלות אינן מגיעות להכנסות של 6 מיליון ₪. 

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני סיכם את הדיון: "אני שמח שהגענו להסכמות לשביעות רצון כל הצדדים. קיבלנו את עמדת הרשות שכרגע מעל 6 מיליון ₪ זו לא מדרגה רלוונטית. אם פתאום יתברר שהמון חברות נכנסות לגדר אפשר לחזור לוועדה ומנגד אם ירצו להכפיל את גובה האגרה גם יוכלו לבוא לוועדה בעוד 5 שנים".

מעודכן ל-06/2018

משכנתא מלווה אותנו שנים רבות – אם עד לפני 15-20 שנה, תקופת המשכנתא הממוצעת היתה קצת מעל 15 שנה, הרי שכיום טווח המשכנתא עולה על 20 שנה ובהרבה מקרים הוא גם מעל 25 שנה. בזמן הזה קורים הרבה דברים, וגם דברים לא צפויים. בין השאר יש מעין תאונות משכנתא, מצבים שמתרחשים שמכבידים עליכם ועלולים לגרום לקושי בתשלום המשכנתא. מה עושים?

אז תמיד ובאמת תמיד כדאי וצריך להודיע לבנק. הבנקים ברגע שמעדכנים אותם יכולים להיערך, להימנע מקנסות, להאריך את תקופת המשכנתא, לתת לכם דחייה/ גרייס בתשלומי המשכנתא. מעבר לכך, מסתבר שהמחוקק חשב על חלק מהמקרים הבעייתים והוא פועל ליישם חוק – מתן גרייס במשכנתא במקרים מסוימים. "חוק הגרייס" אמור לאפשר ללווים לקבל דחייה במועד תשלומי המשכנתא במידה וזקוקים לכך.

החוק (בשלב זה במסגרת הצעת חוק)  נועד לתת פתרון לבעיה הנוצרת במקרה בו אדם שנטל הלוואה לדיור לא יכול לעמוד בתשלומים החודשיים של אותה הלוואה עקב אובדן מקור פרנסתו בשל אבטלה זמנית, יציאה לתקופת לידה והורות, או מחלה ממושכת. על פי הצעת החוק  מוצע לחייב תאגיד בנקאי, עוד טרם נחתם הסכם ההלוואה לדיור, לאפשר ללווה לבחור במסלול הלוואה שבו הלווה יהיה זכאי לדחות את הפירעון החודשי של הלוואה לדיור שלקח, באופן מלא או חלקי, אם ייקלע למצב שהוא מובטל, לאחר סיום קבלת דמי הביטוח הלאומי; חולה, לאחר מיצוי זכותו לדמי מחלה; או הורה במהלך תקופת לידה והורות, לאחר סיום קבלת דמי הלידה

יו"ר סיעת 'כולנו', ח"כ רועי פולקמן ומיוזמי החוק – "משכנתא היא התחייבות לטווח ארוך עם קשיחות בתנאי הפירעון, בעוד החיים הם דינמיים ומלאי תהפוכות בלתי צפויות. ברמה האנושית לאפשר למובטלים, כאלה שבחופשת מחלה או לנשים בחופשת לידה  'גרייס' בתשלומי משכנתא, זה הוגן וערכי. החוק ייתן "אוויר לנשימה" למי שהכי זקוק לו."

סמנכ"ל "ידיד", רן מלמד: "בעמותת ידיד מברכים על אישור ההצעה ואומרים כי מדובר בעוד צעד הבא להגן על נוטלי המשכנתאות המתחייבים לסכומים גדולים ואשר במקרים לא מעטים זקוקים לעזרה במקרים לא צפויים כמו אבטלה ומחלה וכן בתקופה בה מוארכת חופשת הלידה".

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה  את הצעת החוק אותה הגיש יו"ר סיעת 'כולנו' ח"כ רועי פולקמן ונכתבה בעזרת עמותת "ידיד" ולפיה יחויבו הבנקים למשכנתאות להציע מסלולי גרייס ללקוחות נוטלי משכנתא וזאת במקרה והלקוחות אינם מסוגלים לעמוד בתשלום החודשי עקב מצב של אבטלה, מחלה או חופשת לידה.  בפרקטיקה הנהוגה היום חלק מהבנקים פועלים כך אך לא בכל המקרים הצ"ח מבקשת לקבוע כי הדבר יהיה כחלק בלתי נפרד מזכויות נוטלי המשכנתאות.

בהסדר הסופי הוחלט כי: הבנק יציע ללקוח שני מסלולים- עם ובלי גרייס, החוק יחול על לקוח מובטל לאחר סיום קבלת דמי אבטלה; לקוח חולה לאחר סיום קבלת דמי מחלה/פגיעה/וכו; לקוחה בחל״ד שסיימה לקבל דמי לידה, הגרייס יהיה לתקופה שלא תפחת משלושה חודשים (למעט לבקשת הלקוח); לא יותר מפעם בשנה; לא יותר משלוש פעמים במהלך תקופת ההלוואה.

הצעת החוק מתייחסת לבעלי דירה יחידה, ולמרות הכוונה הכנראה טובה של המחוקק, הרי שמדובר בלעג לרש. מה זה שלושה חודשים של גרייס? אדם בבעיה – פיטורים, מחלה ועוד, צריך במקרים רבים הרבה יותר משלושה חודשים. חצי שנה ואפילו שנה. זה היה באמת הישג גדול למובטלים ולחולים. שלושה חודשים זה ממש לא ביג דיל – אנשים במצוקה כלכלית בגלל אבטלה או מחלה, יכולים שלא לחזור לשוק העבודה בפרק זמן מהיר, שלא לדבר על חולים.  נכון, גם שלושה חודשים זה משהו, אבל זה לא מספיק. בסופו של דבר שוב הלווים שנפלו למשבר צריכים את עזרת הבנק ואישורו לגרייס גדול יותר או להארכת הטווח של המשכנתא כדי לשלם החזרים נמוכים יותר.

קושי  בתשלומי משכנתא  – איך מתנהלים  בזמן משבר?

פיטורין זו לא הסיבה היחידה שקיים קושי לשלם משכנתא. יש "תאונות" נוספות – גירושין, משבשים את התא המשפחתי ומקשים מאוד מבחינה כלכלית. גם מצבים של מחלה, בעלי השלכות גדולות על המצב הפיננסי. אז מה עושים אם פתאום יש באמצע החיים משברים שמעבר למשבר הגדול עצמו, גם מקשים על תשלומי המשכנתא?

למרות שאנשים רבים במצב כזה מרגישים שאין פתרון, בפועל יש שורה ארוכה של פתרונות שלוקח המשכנתא לא בהכרח מודע אליהם.

גרייס (או: הבנק עושה עמכם חסד)

מחקר מקיף שנערך לפני כמה שנים באוניברסיטת קולומביה היוקרתית הראה שכמעט שליש מהלווים אינם מודע למונח "גרייס" ("חסד" בתרגום חופשי). נראה שגם בישראל התמונה אינה שונה בהרבה. מבחינה מעשית מדובר במצב בו הבנק מסכים לדחות מספר תשלומים, בעיקר בתקופות בהן מי שלקח את המשכנתא מתקשה לעמוד בה: תקופות של משבר נקודתי, או בתקופה של תחילת התשלומים בה רבים מהלווים משלמים במקביל למשכנתא שכר דירה (עד שהדירה שלהם תהיה מוכנה).

ניתן לבצע דחייה של התשלומים בשתי דרכים. בראשונה, גרייס מלא, אנו דוחים את כל התשלום עבור המשכנתא – הן הקרן והן הריבית – לתקופה שהוגדרה. הדרך השנייה –  גרייס חלקי, אנחנו משלמים בתקופת הגרייס אך ורק את הריבית.

ניקח לדוגמא מצב בו אנחנו משלמים 7,000 שקלים מדי חודש על המשכנתא בתקופה מסוימת, כאשר 5,000 שקלים הם על חשבון הקרן ו-2,000 שקלים נובעים מהריבית. בגרייס חלקי נשלם רק 2,000 שקלים, כאשר יתרת התשלום (5,000 שקלים) יועברו לתקופה שאחרי הגרייס.

הבנק אמנם דוחה את המשכנתא, אבל חשוב להפנים שמדובר בדחייה לא ביטול. לגרייס יש מספר חסרונות מהותיים, כאשר במהות שלו, וזה החיסרון הבולט –  הוא יביא לכך שאתם צפויים לשלם על המשכנתא יותר בסופו של יום. בדוגמה שהזכרנו – אם מדי חודש הלווה מקבל דחייה של 5,000 שקלים, הרי שאחרי חצי שנה הוא כבר דחה תשלום של 30,000 שקל – התשלום הזה ישולם בעתיד והסכום הזה, לצד סכום המשכנתא המקורי, נושא ריבית. כך שנכון שגרייס היא אלטרנטיבה טובה, אבל היא לא מתנה, אתם משלמים על הדחייה הזו ריבית.

מחזור משכנתא

פתרון אחר שניתן לשקול בעתות משבר הוא מחזור משכנתא. כדי להבין מתי הוא נדרש, נתייחס לשני תרחישים שהם הגיוניים מנקודת המבט של לוקח המשכנתא. הראשון הוא שהמשכנתא שנלקחה במועד מסוים מתגלה כפחות מתאימה ליכולות ההחזר הנוכחיות של האדם, לכאן או לכאן. יכול להיות מצב בו כושר ההשתכרות השתנה לטובה, כך שעשוי לעלות רצון להגדיל את ההחזר החודשי ובכך לקצר את תקופת המשכנתא (על כל החיסכון הכלכלי הנובע מכך, בעיקרון הימנעות מריביות גבוהות). מן העבר השני של המשוואה, פיטורין מהעבודה, גירושין או סוג של "תאונה"  שלא נלקחה בחשבון עלולים להקשות עלינו את המשך התשלומים. לכן עשוי לעלות רצון דווקא להפחית את התשלומים תמורת הארכת תקופת המשכנתא, גם אם בפועל ייתכן שנשלם סכום מצרפי גבוה יותר על המשכנתא כתוצאה מהשינוי הזה.

בתרחיש השני, מסלול המשכנתא עצמו מתגלה כלא אטרקטיבי בנקודת זמן שבה בודקים את המשכנתא. אם המשכנתא היא צמודת מדד המחירים לצרכן, והמדד עולה, הרי שגם התשלומים יעלו. במקרה הזה יכול להיות שיהיה לנו כדאי "לחשב מסלול מחדש" ולבחור בתמהיל בו ההיצמדות למדד נמוכה יותר.

מחזור משכנתא הוא מצב בו אנחנו למעשה לוקחים משכנתא חדשה במקום זו הנוכחית, כך שהתנאים הקודמים מתבטלים לחלוטין. את המחזור אפשר לעשות בכל בנק. החיסרון העיקרי של המחזור הוא שמדובר בפעולה המצריכה מספר שלבים בירוקרטיים וגם עלויות שונות שמייקרות את התהליך. אנחנו גם עשויים לשלם קנס בדמות עמלת הפירעון המוקדם של המשכנתא.  למרות זאת, מחזור במצבים של משבר עשוי להתברר כנכון, בעיקר בזכות היכולת להפחית את התשלומים השוטפים במקביל להארכת תקופת המשכנתא, אך כל זאת כמובן בתנאי שכלכלית כדאי לנו לשנות את המשכנתא הקיימת.

פתרונות מימון אחרים

יש מצבים בהם אנחנו יכולים לפתור את המשבר הנקודתי באמצעות אפיקי מימון אחרים, רשמיים או בלתי רשמיים. במספר לא מבוטל של מקרים אנחנו יכולים לפנות לבנק שלנו או לבנק אחר ולקבל הלוואה נפרדת שאינה תלויה במשכנתא ולא משפיעה עליה. התנאים כאן משתנים בהתאם למאפייני החשבון של האדם, לנתונים שלו ולמצב הכלכלי, אבל בגדול יש מספר מסלולים אטרקטיביים מאד. לכן ייתכן בהחלט שאנחנו נגלה כי לקיחת הלוואה נקודתית, בלי שאנחנו משנים דבר במשכנתא הנוכחית, יהיה פשוט יותר לביצוע ואף משתלם יותר מבחינה כלכלית.

כמובן שאתם יכולים גם להשקיע מאמצים לשפר את המאזן הכלכלי שלכם באותה תקופה. יש אנשים שפשוט יעבדו בעבודה נוספת, על כל המורכבות בכך, עד אשר יעבור זעם והמצב ישתפר מבחינה כלכלית. אופציה אחרת היא לפנות למכרים – בני משפחה למשל – ולקבל מהם הלוואה "בלתי רשמית". במקרה הזה אתם עשויים לקבל הלוואה ללא סייגים ובתנאים מועדפים בהשוואה לבנקים, אבל יש מספר חסרונות. נתקלנו כבר במצבים בהם חוסר החזר של התשלומים גרם לחוסר נעימות או אפילו לריבים בתא המשפחתי. לא כולם רוצים לערבב בין משפחה לבין ההתנהלות הפיננסית מהסיבות האלה.

HON TV

השוואת מחירי סלולר 2019 – ככה תדעו איזו חברה לבחור (והמעבר פשוט)!

הלוואה מבנק או הלוואה מגוף חוץ בנקאי? לא מה שחשבתם

ככה תקחו משכנתא!

השלבים בלקיחת משכנתא:

מה ההון שלכם, וכמה משכנתא תוכלו לקחת?

מה הבנק בודק ומה זה אישור עקרוני – שלב חשוב, אתם מגישים את הבקשה, איך מגישים? מה מגישים? טפסים? נתונים? ומה בכלל הבנק בודק ואיזה סוג של אישור הוא מספק (או לא מספק)?

בחירת המשכנתא

מחשבון מס רכישה

מחשבון משכנתא

בדיקת כדאיות מיחזור משכנתא, וכמה עמלת פירעון נשלם?

למדריכי משכנתא נוספים –

משכנתא לרוכשים במחיר למשתכן

מה זה מדד תשומות הבניה ואיך הוא קשור לעיתוי לקיחת המשכנתא

 חשוב מאוד – על ההבדל בין ריבית משתנה לריבית קבועה –  הריבית המשתנה שאתם מקבלים מהבנק לא נמוכה כפי שניתן לראות במבט ראשון… 

למדריכי רכישת דירה –

העלות האמיתית של דירה

 בדיקות שחייבים לעשות לפני רכישת דירה

רכישת דירה להשקעה

רכישת דירה מקבלן

כמה עולה מתווך? והאם כדאי?

יועץ משכנתאות – האם כדאי?

עבירות בנייה הם רעה חולה של המשק הישראלי בכלל ושל שוק הנדל"ן בפרט. מדובר על היקפים עצומים, ומנגד על אכיפה נמוכה ועל קנסות שלא היו משמעותיים עד כה. כמה שזה נשמע רע ואפילו מקומם – עבירות בנייה היו נסלחות, עבירות בנייה נחשבו ונתפסו כעבירות קלות (למרות שמדובר בעצם על העברת טובות הנאה/ כספים מהקופה הציבורית לקופה הפרטית). עד כמה שזה נשמע רע – העבריינים נהנו עד עכשיו – גם חיו בבית גדול יותר וגם לא שילמו השבחה , קנסות ולא בדקו והרסו להם את החריגה.

במאי 2018 זה השתנה. ועדת הפנים אישרה תקנות לפיהן יוטלו לראשונה קנסות מנהליים על עבירות בניה. התקנות הן חלק מרפורמה באכיפת התכנון והבניה, שמוביל משרד רוה"מ. על רקע יישום התקנת אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "לאחר שנים בהן תחום התכנון והבניה התנהל כמערב פרוע, שמנו סוף להפקרות".

 הרפורמה שהחלה בשנת 2017 כללה שינוי מדיניות של מעבר מאכיפה פלילית לאכיפה כלכלית. זאת, במטרה לאפשר אכיפה אפקטיבית ומהירה ולהימנע מהליכים ממושכים שנמתחים על פני שנים בבתי המשפט. כך, לדוגמה בחודשים האחרונים החלה היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה להחרים ציוד הנדסי, כגון טרקטורים ומשאבות בטון, המשמשים לבניה לא חוקית. הקנסות יינתנו על ידי מפקחים מטעם המדינה או מפקחים של ועדות מקומיות עצמאיות וגובה הקנס יקבע בהתאם להיקף הבניה הלא חוקית ובהתאם למידת הרגישות של השטח, דוגמת שטחים הנכללים בשמורות טבע, חופי ים, תשתיות לאומיות וכו'.

מנכ"ל משרד רה"מ אלי גרונר: "הרפורמה שהעבירה הממשלה בנושא האכיפה, מאפשרת תגובה מהירה של הרשויות. נגמרו הזמנים בהם עד שהמערכת התפנתה לטפל בעבריין, כבר הושלמה הבנייה ואוכלס המבנה. התקנות שאשרה היום ועדת הפנים משלימות את המהלך ההיסטורי".

גובה הקנסות ינוע בין 8000 עד 300,000 ₪. לפני הקנס תינתן התרעה להסרת העבירה. הוועדה לא הסכימה שבידי הפקח יהיה שיקול דעת אם לתת התרעה, והוא יוכל להימנע מהתרעה לפני קנס רק במקרה שהיו בעבר התרעות חוזרות והוא לא שמע להן.

יו"ר וועדת הפנים  ח"כ יואב קיש: "גם ראשי העיר של המגזר הערבי והדרוזי אינם מתנגדים למדיניות האכיפה. עם זאת אנו ערים לכך שתוכניות המתאר המפורטות עדיין אינן מאושרות ברוב היישובים, ואנשים בנו מתוך מצוקת דיור אמתית, שלא ניתן לה מענה. שינינו את התקנות המקוריות, והורדנו חלק מהקנסות. איחדנו קטגוריות – בניה בין 75 ל-100 מטר חייבה במקור קנס של 100,000. הורדנו ל-50,000. עשינו ריכוך רציני".

הקנסות יוטלו לפי מספר קטגוריות: עבירות בניה ועבירות שימוש, עבירה באדמות מוגנות, כחוף ים או שמורת טבע ועבירות באדמות לא מוגנות, וכן לפי גודל המבנה. (נספח מצ"ב) עבירות בניה עד 25 מ"ר אינן כלולות בתקנות אלה. עבירות למטרות מגורים יקנסו במחצית הקנס של עבירות למטרות מסחריות. תאגיד יקבל כפל קנס לעומת אזרח (עד 600 אלף שקל). קנס מנהלי על עבירת בניה הוא חד פעמי. קנס על שימוש לא חוקי יכול להינתן אחת ל-4 חודשים.

ח"כ חמד עמאר: "התקנות נכנסות לתוקף עוד 6 חודשים. להוציא רישיון לוקח 5 שנים. לא ראיתי תוכנית מתאר אחת מפורטת שאושרה. יש אנשים שבנו בית, ולא נכנסו כשהחוק נכנס לתוקפו. הם גם שילמו קנס 150,000 ₪ וגם צריכים לשלם שכירות כי לא יכולים להיכנס לבית שבנו, והם לא יכולים להסדיר אותו כי אין תוכנית מתאר. זה תקנות להוציא כסף מאנשים".

משה שגב, הסתדרות ההנדסאים: "אף אחד לא נתן את הדעת על מפקחי הבניה. כל החוק בלתי ישים. אנו במו"מ מול האוצר. אין מצב שהדבר הזה עובר כך". יו"ר הוועדה ח"כ יואב קיש: "שוחחתי עם מנכ"ל משרד רוה"מ אלי גרונר שהבטיח לי להיכנס לעובי הקורה ולהבטיח שמפקחי הבניה יקבלו את התאים הנדרשים".

התקנות והקנסות –  

ראש הממשלה בנימין נתניהו: "לאחר שנים בהן תחום התכנון והבניה התנהל כמערב פרוע, שמנו סוף להפקרות"

כזכור, הרפורמה כללה שינוי מדיניות של מעבר מאכיפה פלילית לאכיפה כלכלית. זאת, במטרה לאפשר אכיפה אפקטיבית ומהירה ולהימנע מהליכים ממושכים שנמתחים על פני שנים בבתי המשפט.

כך, לדוגמה בחודשים האחרונים החלה היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה להחרים ציוד הנדסי, כגון טרקטורים ומשאבות בטון, המשמשים לבניה לא חוקית.

הקנסות יינתנו על ידי מפקחים מטעם המדינה או מפקחים של ועדות מקומיות עצמאיות וגובה הקנס יקבע בהתאם להיקף הבניה הלא חוקית ובהתאם למידת הרגישות של השטח, דוגמת שטחים הנכללים בשמורות טבע, חופי ים, תשתיות לאומיות וכו'.

ראש הממשלה בנימין נתניהו: "לאחר שנים בהן תחום התכנון והבניה התנהל כמערב פרוע, שמנו סוף להפקרות. הממשלה בראשותי הובילה רפורמה מקיפה בתחום האכיפה, והיום השלמנו את השלב האחרון שכולל קנסות מנהליים בסכומים חסרי תקדים לעברייני תכנון ובניה. החוק חל על כולם ללא יוצא מן הכלל, גם כשמדובר בבניה לא חוקית".

מנכ"ל משרד רה"מ אלי גרונר: "הרפורמה שהעבירה הממשלה בנושא האכיפה, מאפשרת תגובה מהירה של הרשויות. נגמרו הזמנים בהם עד שהמערכת התפנתה לטפל בעבריין, כבר הושלמה הבנייה ואוכלס המבנה. התקנות שאשרה היום ועדת הפנים משלימות את המהלך ההיסטורי"

מחכים לשיחה עם נציג חצי שעה ולפעמים אפילו יותר, זה עומד להשתנות בחברות התקשורת על פי הוראה של משרד התקשורת, כשבמקביל בוועדת הכלכלה של הכנסת מנסים להפחית את זמן ההמתנה בכל התחומים – תקשורת בנקאות, אשראי ועוד.

משרד התקשורת, קבע מדדים לזמני המתנה למענה אנושי מקצועי במוקדי שירות הלקוחות של החברות למתן שירותי תקשורת. היישום של ההוראות של המשרד יהיו בטווח של 10 חודשים. מטרת המדדים החדשים היא כמובן לקצר את זמני ההמתנה מצד הצרכנים שלעיתים נאלצו להמתין זמן רב לקבלת שירות.חברות התקשורת יחויבו במענה מהיר, מקצועי ותכליתי תוך פרקי זמן קצרים שהמשרד הגדיר.

 שר התקשורת איוב קרא אמר בהקשר זה "זהו מהלך שיאפשר מענה  לבעיה אקוטית שכל אחד ואחת מאתנו מכיר מקרוב והיא המתנה ממושכת וארוכה למענה אנושי ומקצועי לקבלת שירות מחברות התקשורת. עם כניסת המדדים לתוקף מצופה שהמענה יהיה מהיר, מקצועי ותכליתי.וישים סוף להרגשת החוסר אונים והאכזבה שחשו  צרכנים רבים."

 בזק, הוט טלקום, חברות הסלולר, בעלי רישיון אחוד וספקי גישה לאינטרנט עם מעל 20,000 מנויים פרטיים יצטרכו לעמוד במדדים של זמני תגובה, אך לפני פירוט הזמנים, חשוב להדגיש כי המדדים שנקבעו מתייחסים למתן מענה אנושי מקצועי לפניות טלפוניות לפי הפירוט הבא:

–   נושאי הפניות: בירור חשבון, סיום התקשרות, תיקון תקלה;

–   במענה הקולי שיושמע לפונה יוצגו לבחירה קודם כל שלושת הנושאים לעיל בסדר שייקבע ע"י החברה;

–   הנושאים שיושמעו לפונה לאחר שלושת הנושאים הנ"ל יהיו על פי שיקול דעתה של החברה.

–   בכל אחד משלושת סוגי האירועים המפורטים לעיל על 85% לכל הפחות, בכל שבועיים רצופים, לכל אחד משלושת סוגי הפניות המצוינים לעיל (בירור חשבון, סיום התקשרות, תיקון תקלה):

הפונה יענה אחרי זמן המתנה למענה אנושי של עד שש (6) דקות;

זמן המתנה ממוצע בכל אותם שבועיים רצופים של כל אחד משלושת סוגי הפניות המצוינים לעיל, שניתן להם מענה אנושי, לא יעלה על שלוש דקות.

עוד נקבעו הכללים הבאים:

–   החברה תתנה מתן מענה בכל שיחה, מכל סוג, בהזדהות באמצעות הקשת מספר טלפון או מספר זהות בלבד.

–   תפריט הניתוב של המענה הקולי יורכב לגבי כל סוג שיחה אך ורק מאפשרויות הניתוב בו, מבלי שיושמעו במסגרתו פרסומים כלשהם או הצעות להצטרף לתכניות או למבצעים למיניהם או כל מידע אחר שאינו קשור באופן ישיר לתפריט הניתוב כאמור.

–   בחר הפונה באפשרות סיום התקשרות, אין נציג החברה שענה לשיחה רשאי להעבירה לנציג אחר או לגורם אחר כלשהו לצורך טיפול בבקשת הפונה לסיום ההתקשרות.

–   בחר הפונה באפשרות בירור חשבון, אין נציג החברה שענה לשיחה רשאי להעבירה לנציג אחר או לגורם אחר כלשהו, אלא לבקשתו המפורשת של הפונה.

זמן ההיערכות שהוקצה לחברות ליישום אסדרה זו הוא עד עשרה  חודשים.

 מנכ"ל המשרד נתי כהן: " המדדים הללו נקבעו לאחר ניסיון מצטבר בו נמצא כי זמני ההמתנה הינם ארוכים מדי. אנו מצפים כי זמני ההמתנה יקוצרו אף מעבר למדדים שהוגדרו, המשרד יעקוב מקרוב אחר יישום ההוראות על מנת לוודא שהציבור יזכה ליחס טוב יותר מהחברות גם בנושא  זה".

שר האוצר משה כחלון פועל באופן חד מימדי – הוא רואה רק את מחיר למשתכן, הוא רואה רק את הזוגות הצעירים, הוא מנסה להוזיל את מחירי הדירות רק לזכאים. אבל הוא לא רואה את שוק השוכרים, הוא לא רואה את משפרי הדיור, הוא שר אוצר של הזכאים.

שר האוצר פועל בצורה שנראית על פניו נחרצת כדי להוריד את מחירי הדירות דרך מחיר למשתכן. אבל מחיר למשתכן, עם כל החשיבות שלה, היא תוכנית נקודתית שעוזרת לפלח אחד (גדול) ומשפיעה על המחירים באזורים מסוימים, אבל לא באזורי הביקוש. מחירי הדירות באזורי הביקוש למרות כל מה שטוענים עכשיו, לא באמת יורדים. כחלוןו משום מה מצפצף על הדעות וההערכות של כולם, מתחמק מהתייחסות אליהם כי כולם מבחינתו אינטרסנטים ומוטים ואפילו שקרנים, הוא יודע הכי טוב מכולם מה לעשות. אלא שהזמן שעובר מעיד יותר מהכל – מחירי הדירות יירדו במקומות בהם מחיר למשתכן (עם כל הבעיות שלה) תהיה משמעותית. אחרת, לא יקרה כלום.

זאת ועוד – כחלון בכך שלא מטפל במשפרי הדיור, ופוגע מאוד – ביודעין במשקיעים בדירות (העלאת מיסים), גורם לכך שכמות הדירות להשקעה יורדת, ושכר הדירה עולה.  שכר הדירה בחודשים האחרונים עלה משמעותית, וזה צפוי להמשיך.

הנה הערכה של כלכלני בנק לאומי לגבי האינפלציה ובהתייחסות לשכר הדירה – "נמשכת העלייה בסביבת האינפלציה בישראל. בחודשים הקרובים  צפויה האינפלציה להיכנס אל תחום היעד, אולם ככל הנראה לתקופה מוגבלת בלבד לפני ירידה חזרה אל מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים", כותבים הכלכלנים וממשיכים – "קצב עליית מחירי השכר דירה הואץ על רקע צמצום בהיצע בהיצע הדירות להשכרה, שחל בשל יציאתם של משקיעים משוק הדיור. אולם בטווח הארוך יותר, העלייה בסעיף הדיור עשויה להתמתן, לאור הציפיות לגידול בהיצע הדירות להשכרה כתוצאה מבנייה מואצת בשנתיים האחרונות.

"קצב העלייה השנתי של מחירי הדירות  ירד לתחום השלילי לראשונה מאז ספטמבר 2007, כשעמד על מינוס 0.1%. ירידה זו, משקפת את העלייה במידת חוסר הוודאות בשוק הנדל"ן למגורים בישראל בחודשים האחרונים, ולא מן הנמנע שהמגמה הנוכחית של מחירי הדיור תימשך גם בחודשים הקרובים.  הצמיחה ברבעון הראשון של השנה הסתכמה ב 4.2% אולם בנטרול מיסים נטו על ייבוא כתוצאה מייבוא מוגבר של כלי רכב (הן למגזר הפרטי והן למגזר העסקי) היא הסתכמה ב 2.9% בלבד בדומה לקצב הצמיחה של הרבעונים האחרונים.  בשליש הראשון של השנה הגירעון בחשבון הסחר המשיך להתרחב, על רקע צמיחה מהירה יותר ביבוא מאשר ביצוא. הגירעון בחשבון הסחר צפוי להתרחב גם בשנת 2018, עקב צמיחה מהירה יותר ביבוא מאשר ביצוא. התפתחות זו, עשויה להוביל לירידה מסוימת בעודף בחשבון השוטף ולהשפיע לשלילה על קצב הצמיחה של התוצר המקומי השנה.

" תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ממשיכות לעלות ומשקפות להערכתינו עקביות עם התרחיש לעליית ריבית הפד בתקופה הקרובה. בתרחיש זה, הכולל גם הרחבה תקציבית גרעונית בארה"ב, לצד גידול בהשקעות בנכסים קבועים שם, צפויה עלייה נוספת של התשואות במהלך 2018-2019. החשש מתוצאות כלכליות אפשריות של הקמת ממשלה קיצונית באיטליה העלה חדות, השבוע, את התשואות הממשלתיות באיטליה ועלול להכביד על ביצועי האירו מול הדולר".

גם בלידר שוקי הון מדגישים את התעוררות בשוק השכירות ומצפים להמשך עלייה חדה בשכר הדירה – "תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 1% שנה קדימה, ומניחה:עלייה של 2.4%  בסעיף הדיור שנה קדימה, מזה 2.5% בסעיף של מחירי שכירות בחוזים מתחדשים (בדומה לקצב הנוכחי). מסתמנת ירידה בביקוש של דיור להשקעה אשר פוגעת במלאי הדירות לשכירות ולכן מהווה גורם אשר תומך בעליית מחירי השכירות. ברקע, מסתמנת ירידה במספר התחלות הבנייה בשנת 2017 .מצד הביקוש, השכר הממוצע במשק נמצא במגמת עלייה מתחילת השנה (עם עדכון שכר מינימום בשיעור של6%).

"נתוני מכירות של דירות חדשות מצביעים על ירידה של 2.3% ברבעון ראשון של 2018  לעומת רבעון קודם – רבעון רביעי של 2017 .זוגות צעירים ממתינים לדיור מסובסד ולכן תורמים לביקוש לשכירות. לפי הערכתנו, הסיכוי שמחירי הדיור (מחירי שכירות) יפתיעו כלפי מעלה לכיוון 3% גבוה יחסית לסיכוי להתמתנות במחירים".

לאומי שוקי הון מספקים תחזית אופטימית לויקטורי לקראת הרבעון הראשון של 2018 

"ויקטורי  צפויה לפרסם מחר דוחות לרבעון הראשון", מציינים האנליסטים של לאומי ומוסיפים – "הרבעון צפוי להיות חזק משתי סיבות – ראשית, נתוני ההשוואה הינם נוחים, כאשר הרווחיות ברבעון הראשון של 2017 סבלה מהשתתפות לא מוצלחת של החברה במועדוני לקוחות. שנית, הרבעון הראשון של 2018 הושפע לחיוב מעיתוי הפסח. לפי נתוני סטורנקסט, שוק המזון גדל ב-4.9% ברבעון הראשון.

"מכירות. מעבר להשפעת החג, הגידול במכירות יתבסס על גידול בשטחי המסחר הממוצעים. במהלך הרבעון הראשון של 2017 הרשת פתחה ארבע חנויות, אך יש להניח כי המכירות למ"ר ישתפרו עם הזמן. ראינו כי המכירות למ"ר גדלו בקצב חזק בשלושת הרבעונים האחרונים של 2017. כמו כן, המכירות גם גדלות בשל הרחבת פעילות האונליין של הרשת.

"הרווחיות הגולמית. במחצית השנייה של 2017 הרווחיות הגולמית עמדה על כ-24.2%. אנו מצפים ליציבות ברבעון, כאשר מעבר לכך ייתכן כי נראה שיפור מסוים בשל עלייה מתונה במחירי המזון, וגידול הכנסות תחת ההסכם החדש עם חברת כרטיסי האשראי.

"הוצאות התפעול במגמת עלייה, בשל הגידול ברשת ונוכח העלייה האחרונה בשכר המינימום (דצמבר 2017). הגידול כאחוז מהמחזור צפויה להיות מוגבל, בשל השיפור במכירות למ"ר וצעדי ייעול.רווחיות תפעולית. התחזית שלנו גוזרת רווחיות תפעולית של 2.8%, שיפור ניכר בהשוואה לרבעון המקביל שהיה חלש במיוחד, וירידה קלה מול הרבעון הקודם, נוכח גידול בהוצאות השכר".

כל כך הרבה שנים עברו מא התביעה נגד לנדמארק, הבעלים שלה והחתמים שלה. ורק עכשיו (8 שנים אחרי) התבררה התביעה וסוכם על פיצוי. הפיצוי הזה יגיע לכל המחזיקים באג"ח של החברה בתקופה מסוימת, לצורך קבלת הפיצוי, המחזיקים צרייכם לפנות לבנק, להוציא מסמך, ואז יש העברה של הפרטים לעו"ד המטפל, וסוף סוף נפגשים עם הכסף.

קרן הנאמנות אנליסט גמישה החזיקה באגרות החוב האלו והיא זכאית לפיצוי. הפיצוי יחסית משמעותי – 0.2%. זהלא המון, אבל בעידן של ריבית אפסית זה לא קצת.

הקרן תקבל את הכסף, וערכה בעצם יעלה. אבל שימו לב – זהלא בהכרח הולך לאותם מחזיקי הקרנות שהחזיקו לפני 8-9 שנים, אלא למחזיקים הקיימים – עוד עיוות מסויים בשוק ההון.

כך או אחרת, הנה הודעת הקרן  – "הרינו להודיעכם, כי ביום 16.05.2018, הקרן שלעיל "אנליסט גמישה (4D) – קרן נאמנות" (מספר קרן: 5120795) (להלן: "הקרן"), קיבלה בפועל פיצוי בקשר עם תובענה ייצוגית שהוגשה נגד חברת לנדמארק גרופ בע"מ (בפירוק) ואח' (להלן: "לנדמארק").סכום הפיצוי אשר התקבל בחשבון הקרן ביום 16.05.2018, הינו: 467,303 ש"ח, המהווה 0.18% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

"יצוין, כי סכום הפיצוי המצוין לעיל נרשם כהכנסה עתידית לקבל בקרן, וזאת החל מיום 14.05.2018, כאשר בפועל הסכומים התקבלו בחשבון הקרן כאמור ביום 16.05.2018. בנוסף, מודיע מנהל הקרן כי ישנן קרנות נוספות בניהולו אשר קיבלנו סכומי פיצוי בנסיבות זהות למתואר לעיל, אולם שווי התקבול בקרנות אלו אינו מהותי ומשכך לא פורסם ביחס אליהן דיווח ספציפי".

במקביל דיווחה הראל קרנות נאמנות על פיצוי מסיבה דומה – בקרן הראל מעורבת  (5110176) מסתכם הפיצוי ב-0.33%

"הננו להודיעכם, כי ביום 16.5.18 נוסף לנכסי הקרן סכום שהתקבל בקשר עם תובענה ייצוגית שהוגשה נגד לנדמארק גרופ בע"מ (בפירוק) ואח' . ההשפעה על השווי הנקי של נכסי הקרן במועד האמור היתה כ-0.33%"

בנקאות דיגיטלית זה לא רק פפר. כל הבנקים נמצאים בדיגיטל, לכולם יש אפליקציות, אפשרות לפעולות דרך האינטרנט. פפר, של בנק לאומי, הוא המיתוג הכי חזק  בין הבנקים המקומיים, אבל לכל בנק יש פעילות דיגיטלית. האם כדאי להיות שם? כן  האם הכל בדיגיטל? עדיין לא, וכנראה שבכל מצב יהיה גם צורך בסניפים (אבל פחות). בינתיים אל תוותרו לעצמכם – תבדקו, זה  זול מהעלויות שאתם משלמים היום.

אז בהמשך לסרטון, יש לנו בשבילכם גם – מדריך של הבנקאות הדיגטלית (לטוב ולרע)  וגם פפר עושה רעש בתקשורת

והסרטון בקצרה – הדיגיטל משתלט על כל  תחומי החיים שלנו. העיניים לא זזות מהמסך, חלק גדול מהפעילות היומית שלנו  כבר נעשית אונליין ובכלים דיגיטליים שונים, ואפילו את הקניות אנחנו כבר עושים אונליין. אבל בנק? בנק יכול להיות דיגיטלי? נראה שגם אם אתם חובבי דיגיטל שמאמצים בחום כל פיצ׳ר חדש שיוצא, הצירוף של בנק דיגיטלי יעורר בכם הסתייגות קלה.

ועדיין, תרצו או לא, המהפכה בדרך. אז שווה להקדיש שתי דקות להבין מה בכל זאת הבנק הדיגיטלי יכול לתת לנו ולמה זה לא מאיים כמו שזה נשמע.

אז מהו בנק דיגיטלי?

הביטוי קצת טריקי כי כיום רוב הבנקים מאפשרים פעילות דיגיטלית אבל לא מלאה. לדוגמה – ביצוע פעולות בעו״ש, רכישת ניירות ערך, העברה כספית, ואפילו הפקדת שיקים. אבל למעט פפר, של לאומי, אין בינתיים בנק דיגיטלי מלא. אבל לא לדאוג, בקרוב זה יגיע מיתר הבנקים.

בפפר, וזה יהיה גם בבנקים האחרים, יש ניהול חשבון דיגיטלי מלא כולל תהליך פתיחת החשבון ללא צורך להגיע לסניף, ובכלל זהו – בבנקאות דיגיטלית אין סניפים – אז סליחה יוסי מהסניף, שמחתי להכיר, אבל התנאים שאתה נותן לנו לא מספיק מפתים, ביחס לבנק הדיגיטלי – אז אנחנו עוברים למיכל מהצ'אבוט – סליחה.

וזה לב העניין – כן דיגיטל, לא דיגיטל, מה שחשוב לכם אמור להיות – כמה זה עולה לכם? והדיגיטל זול יותר ויעיל יותר – אין תורים ואין טפסים עם אינספור חתימות. יש אתכם מול המחשב, מבצעים פעולות שוטפות, ובעלויות נמוכות.

בפפר, כל פעולות החשבון השוטפות (הפקדות, משיכות, העברות וכדומה) הן ללא עמלות כלל. גם על הפעולות החריגות יותר שעליהן כן תשלמו עמלה, היא תהיה פחותה לעומת עמלת השירות בבנקאות רגילה. תוסיפו לזה כרטיס אשראי ללא דמי כרטיס, תשואה נאה בפיקדונות ושירותי בנקאות שזמינים 24 שעות ביממה וזאת נשמעת עסקה לא רעה.

ויש גם חסרונות – אי אפשר להתעצבן על יוסי שלא עשה את ההוראה שלכם בזמן; אין גם את המגע האנושי, ויש כאלו שזה חשוב להם. אבל בסופו של דבר, נצטרך להתרגל –  קשר האישי מול הבנקאי – out, שיחות עם רובוטים – in.

כולם חגגו את ההסכם שנחתם בין רשות החשמל, האוצר, ההסתדרות, חברת החשמל ועוד גופים שקשורים או כאילו קשורים למשק החשמל . כולם חגגו את הרפורמה משק החשמל, אבל הרפורמה לא הולכת להיות אפקטיבית לכיס שלכם בשנים הקרובות. הרפורמה הזו בשורה אחת היא יותר תחרות לחברת החשמל בעד הבטחת הכנסה לעובדים שלה. העובדים ניצחו – אלו שיעזבו יזכו לפיצויים חלומיים, אלו שיישארו יקבלו שכר גבוה ויזכו בעת פרישה לתנאים מצויינים. זה לא הסכם של חברת החשמל מול האוצר, זה הסכם של העובדים בחברת החשמל מול האוצר, ולמרות שבאוצר חוגגים, העובדים ניצחו.

אז אל תצפו שהרפורמה הזו תתבטא בחשבון החשמל. בסוף זה יקרה, אבל זה ייקח זמן. בינתיים דווקא המגמה הפוכה – מחירי החשמל הולכים ועולים.

כך או אחרת, במשרד האוצר ובכלל כל השותפים "לניצחון" הזה חוגגים – "לאחר 22 שנה של ניסיונות להגיע להסכמה על רפורמה מקיפה במשק החשמל, וחצי שנה לאחר שהוסכמו עקרונות הרפורמה, הוסכמו היום, יום חמישי, ה-17 במאי 2018, פרטיה של הרפורמה הגדולה והמקיפה ביותר שבוצעה אי פעם במשק הישראלי – הרפורמה במשק החשמל ובחברת החשמל" כך בהודעה חגיגית על הרפורמה, ובהמשכה – "במסגרת הרפורמה, תוגבר התחרות בתחום ייצור החשמל באמצעות מכירת חלק מאתרי הייצור של החברה והפיכת יחידת ניהול מערכת החשמל לחברה ממשלתית נפרדת, תפתח תחרות בתחום האספקה, ויתבצע שינוי מבני שישפר וייעל את פעילותה של חברת החשמל. במסגרת זאת, החברה תמקד את השקעותיה ברשת ההולכה והחלוקה באופן שיבטיח את אמינות אספקת החשמל לכלל הצרכנים בישראל ותקים במקביל שני מחז"מים חדישים. הרפורמה קובעת מתווה התייעלות חסר תקדים במסגרתו תקטן מצבת כח האדם של חברת החשמל בכ-25% על ידי פרישה מרצון של כ-1800 עובדים, בנוסף ל-1000 שכבר פרשו לאחרונה. מעבר לזאת, ההסכמות ברפורמה יאפשרו עדכון משמעותי של יחסי העבודה בחברה כולל מעבר של שכבת הניהול הבכירה לחוזים אישיים, בהתאם למקובל בחברות מובילות במשק.

"הרפורמה, אשר בהיגויה השתתפו כלל גורמי המדינה האחראיים לנושא, ואשר הושגה תוך הסכמה עם ההסתדרות והחברה בנושאים השונים תבטיח את פיתוחו של משק החשמל בישראל ופתיחתו לתחרות, תחזק את איתנותה הפיננסית של החברה ותשמור על זכויותיהם של עובדי חברת החשמל. נוסח ההסכמות יובא לאישור הממשלה בשבוע הבא".

שר האוצר, משה כחלון: "לפני 22 שנים התקבלה החלטת ממשלה לעשות רפורמה בחברת החשמל. צריך להגיד את האמת – 7 ממשלות ישראל הקודמות כשלו באתגר  אני יודע שכולם עסוקים במי ניצח ומי הפסיד אבל אני יכול כבר לגלות לכם מי המנצחים האמיתיים: אזרחי ישראל. התעקשנו לאפשר ליצרנים הפרטיים  למכור חשמל ישירות לאזרחים כי מגיע להם ליהנות מהתחרות וירידות המחירים שיבואו בעקבותיה לא פחות מלמגזר העסקי. אני מקווה שכבר בקרוב תושבי עוטף עזה ייהנו מחשמל מוזל. ההטבה של חשמל חינם לא מתאימה למציאות הציבורית של ימינו ודרשנו לבטל אותה במסגרת הרפורמה. הרפורמה הזו מביאה למדינת ישראל בשורה כלכלית-חברתית עם פתיחת התחרות והשלכותיה, בשורה סביבתית עם צמצום השימוש בפחם ובשורה לאומית-אסטרטגית בשכלול ופיתוח משק החשמל הישראלי".

 שר האנרגיה, דר' יובל שטייניץ: "מדובר ברפורמה היסטורית הטובה ביותר מכל הנוסחאות של השנים האחרונות, שתביא לתחרות במשק החשמל, למודרניזציה של מערכת החשמל ולהתייעלות חברת חשמל באופן שישרת את מדינת ישראל ואזרחיה. אחרי 22 שנה של ניסיונות חוזרים ונישנים, הושגה רפורמה ראויה.

לפני כשנה החלטנו על מאמץ נוסף, ואני מודה לכל הגורמים הרלוונטיים שפעלו ואפשרו לנו אחרי ניסיונות כושלים להשיג רפורמה טובה במשק החשמל".

 יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן: "זהו יום היסטורי וציון דרך משמעותי לעתיד משק החשמל במדינת ישראל. לראשונה מזה שני עשורים, יוצאת לדרך הרפורמה הגדולה במשק, תוך מענה אמיתי לאתגרים הקיימים. הרפורמה חשובה לא רק בגלל הפוטנציאל הגדול שלה להצעיד את משק החשמל קדימה, אלא גם, ובעיקר, בזכות העובדה שמדובר ברפורמה שמצליחה להיות מאוזנת כלפי העובדים, חברת החשמל והציבור הישראלי. המטרה שעמדה לפנינו היא לייעל את השירות שניתן לצרכנים, תוך שמירה על חוסנה הפיננסי של חברת החשמל ודאגה לזכויות העובדים. התוצאה היא רפורמה טובה ששומרת גם על האיזון הראוי בין ייצור החשמל במגזר הציבורי למגזר הפרטי, באופן שמתאים למציאות המורכבת של מדינת ישראל ומשרת בצורה הטובה ביותר את אזרחיה. הוכחנו שוב כי ההסתדרות יודעת להיות שותפה לשינויים ולרפורמות, בתנאי שאלו נערכים בהידברות ובהסכמה. אני רוצה להודות לכל הגורמים המעורבים, ובראשם עובדי חברת החשמל והוועד בראשות מיקו צרפתי, על האחריות והנחישות שהפגינו בתהליך ועל כך שהיו שותפים בכירים ברפורמה שנושאת בשורה לכל החברה הישראלית".

 יו"ר חברת החשמל, אלוף במיל' יפתח רון טל: "משק האנרגיה כולו, ובראש ובראשונה חברת החשמל  יוצאים לדרך חדשה. הרפורמה ההיסטורית לא רק מסדירה את מעמד החברה ביחס למשק ומייצרת תשתית בריאה לתחרות אלא גם תביא לירידת יוקר המחייה, מיצוי מיטבי של מהפכות הגז והטכנולוגיה לטובת הציבור הישראלי, ותתרום תרומה מכרעת לקידום הצמיחה הכלכלית במדינת ישראל. אני גאה להוביל את חברת החשמל בעת הזו, ולהיות חלק מתהליך היסטורי זה. זוהי הרפורמה הכלכלית הגדולה ביותר והמורכבת ביותר שנעשתה אי פעם בישראל".

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד: "התממשות הרפורמה, לאחר 22 שנים של אי הסכמה וסטגנציה, הינה הישג בראש ובראשונה עבור אזרחי ישראל צרכני החשמל, שיהנו ממשק חשמל מתקדם יותר ומתחרות במקטעי הייצור והאספקה. בנוסף, הרפורמה תבטיח את איתנותה הפיננסית של חברת החשמל וכן תייעל ותמקד את פעילותה, לצד שמירה על זכויותיהם של עובדיה המקצועיים והמסורים של החברה".

מנכ"ל חברת החשמל, עופר בלוך: "הרפורמה במשק החשמל היא ציון דרך היסטורי עבור כל משפחה ובית עסק שיזכו מעתה לחברת חשמל חזקה יותר, יציבה יותר ותחרותית יותר.  הרפורמה במשק החשמל תוביל להורדת יוקר המחיה ותעביר את משק החשמל לעידן חדש של תחרות הוגנת שבו החברה מסירה מעליה את משקולות העבר והופכת ממונופול לחברה תחרותית תוך שמירה על השירות האיכותי ללקוחות החברה הפרטיים והעסקיים.  משמעות ההחלטה היא גם הקטנת החוב עמו מתמודדת החברה והגברת היציבות הפיננסית המאפשרת לחברה השקעות בשדרוג מערך ההולכה והחלוקה החשובים לכל בית בישראל בזמני שגרה ובעיתות חירום בעידן הנוכחי של מזג אויר בלתי צפוי או מתיחות ביטחונית.  אני מברך את צוותי המו"מ שפעלו לילות וימים להשגת ההסכמות ולעובדי החברה שגילו אחריות רבה והבנת המצב המורכב אליו הגיעה החברה".

יו"ר ועד עובדי חברת חשמל, מיקו צרפתי: "הרפורמה במשק החשמל הינה הכרחית להמשך קיומה של חברת החשמל, ספקית השירות הטובה בישראל בזכות העובדים הנאמנים והערכיים בה הפועלים יומם וליל על מנת להבטיח את אספקת החשמל לכל בית בישראל.  יחד עם זאת, כמו בכל מו"מ, נדרשנו לעשות ויתורים כואבים מבחינתנו העובדים מתוך תחושת אחריות כוועד העובדים להמשך עתידה של חברת החשמל ועתידם הכלכלי וביטחונם התעסוקתי של העובדים וזאת בצורה מכובדת ובסיוע ההסתדרות ואבי ניסנקורן העומד בראשה".

מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי: "הרפורמה יוצרת משק חשמל תחרותי יותר, יעיל יותר שיאפשר פיתוח כלכלי, קידום חדשנות ואנרגיה נקייה. הרפורמה מבהירה היכן יפעל  שוק חופשי ותחרותי והיכן קיים מונופול טבעי, יעיל יותר ותחת רגולציה מתקדמת".

סגנית מנהל רשות החברות הממשלתיות, יודפת אפק: "רשות החברות הממשלתיות מברכת על הרפורמה במשק החשמל. רפורמה זו לצד השינויים החשובים במשק תביא לחברת חשמל רווחית יעילה וגמישה יותר ועולה בקנה אחד עם מדיניות רשות החברות להפיכת החברות הממשלתיות לחברות המתנהלות בצורה עסקית יעילה ומודרנית המספקות שירות איכותי ויעיל לאזרח".

יו"ר רשות החשמל, דר' אסף איילת: "הרפורמה, ובפרט הוצאת יחידת ניהול המערכת ואתרי הייצור מחברת החשמל, יסייעו במזעור ניגוד העניינים הקיים היום במשק החשמל ובהסדרת מבנה יעיל ואפקטיבי למשק. המהלך יסייע לשיפור התכנון ארוך הטווח במשק, לקידום חדשנות, לקידום מנגנוני סחר בחשמל ולמזעור עלויות לאורך זמן".

הממונה על ההגבלים העיסקיים, מיכל הלפרין: "הרפורמה המוצעת היא צעד חשוב קדימה לקראת בניית משק חשמל תחרותי. הרפורמה יוצרת תמריצים גבוהים להשקעה בתשתיות ומרכזת את עיקר פעילותה של חברת החשמל בהולכת חשמל, תוך שהיא מקטינה את מעורבותה בייצור והספקה".

ההבנות אשר הושגו בשבועות האחרונים, לאחר מעל לשנה וחצי של דיונים, הינן תוצאה של מאמץ משותף של כל הצדדים לפעול לפיתוח משק האנרגיה במדינה והגברת התחרות במקטעים משמעותיים ממנו, לצד מיקוד וייעול פעילותה של חברת החשמל במטרה לחזק את איתנותה הפיננסית, ולהפחית באופן משמעותי את היקף החוב של החברה. הרפורמה הובלה מצד המדינה על ידי מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, ומנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, מצד החברה על ידי יו"ר חברת החשמל יפתח רון טל ומנכ"ל החברה עופר בלוך, ומצד ארגון העובדים על ידי יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ויו"ר הועד הארצי של עובדי חברת החשמל דוד (מיקו) צרפתי.

הרפורמה כוללת הן צעדים הנוגעים למשק החשמל בכללותו והן צעדים הנוגעים לאופן העבודה של חברת החשמל, ובמסגרתה נכללים הצעדים הדרמטיים הבאים, אשר יבוצעו במהלך שמונה השנים הקרובות:

1. ניהול מערכת החשמל הארצית יימכר מחברת החשמל לחברה ממשלתית עצמאית, באופן שיבטיח את התחרותיות בתחום הייצור. לחברה החדשה יעברו עובדי החברה מתחום ניהול המערכת וחלק מיחידות האגף לתכנון ופיתוח.
2. חברת החשמל תמכור בהדרגה כמחצית מהיקף תחנות ייצור החשמל בגז, וזאת, מתוך הבנה שהחברה תתמקד במקטע רשת ההולכה והחלוקה של החשמל,
3. רשת ההולכה והחלוקה, שהינה מונופול טבעי, תישאר בידי החברה ויושקעו משאבים לפיתוח מואץ והרחבה משמעותית של הרשת בהיקף של מיליארדי שקלים, וזאת תוך עמידה ביעדים מדידים ופיקוח רגולטורי לטובת יציבות ואיכות אספקת החשמל לציבור.

4. בנוסף, הוחלט כי החברה תקים שתי יחידות ייצור חדישות באמצעות גז טבעי באורות רבין, וזאת כחלק מהמגמה לצמצום השימוש בפחם בתהליך יצירת החשמל, ובמקום יחידות 1 עד 4 הפחמיות אשר צפויות להסגר. פעילות זו תאוגד בחברה בת בבעלות מלאה של חברת החשמל. במקביל, ימכרו חמש התחנות הפעילות ע"פ הסדר הבא :

   1. אלון תבור – בתוך שנה וחצי מיום החלטת הממשלה.
   2. רמת חובב – בתוך שנתיים וחצי מיום החלטת הממשלה.
   3. רידינג – בתוך שלוש שנים מיום החלטת הממשלה.
   4. חגית מזרח – בתוך ארבע שנים מיום החלטת הממשלה.
   5. אשכול – בתוך חמש שנים מיום החלטת הממשלה.
   6. בתחום האספקה הוחלט על פתיחה מלאה של אספקת החשמל לתחרות ללקוחות עסקיים גדולים באופן מהיר ולצרכני מתח נמוך בהדרגה. יש לציין, כי על מנת להמשיך ולשמור על יציבות בתחום אספקת החשמל, חברת החשמל תמשיך לשמש כספק ברירת מחדל של כל הלקוחות ותוכל להשתתף בתחרות באספקה לצרכני מתח נמוך רק בעתיד, בהתאם לתנאים שנקבעו.
   7. לחברה יתאפשר לספק שירותי ערך מוסף לצרכני החשמל בתחום הסייבר באופן מיידי ובתחומי ה"בית החכם" והתייעלות אנרגטית ללקוחות מיום שבו יפחת נתח השוק שלה בתחום האספקה לצרכני מתח נמוך מ- 75 אחוזים.

בנוסף, על מנת להתאים עצמה לרפורמה ולמציאות המשתנה במשק החשמל, תעבור החברה, בהובלת ההנהלה, מערך מקיף של שינויים במבנה הארגוני כדי לתמוך בתכנית ההתייעלות והמשימות החדשות. בהקשר זה, הושגו הסכמות להרחבת הגמישות הניהולית במסגרת יחסי העבודה בין הנהלת החברה לארגון העובדים, בתחומי הניהול השוטף, המכרזים והמשמעת .

באשר להשלכות על כוח האדם בחברה, בשמונה השנים הקרובות צפויה מצבת כוח האדם בחברה לרדת בכ-25%: כ-1800 עובדים יסיימו את העסקתם בפרישות מוקדמות, וזאת בנוסף לאלף העובדים מהם נפרדה החברה בשנתיים האחרונות. כמו כן כאלף עובדים נוספים צפויים לסיים את עבודתם בפרישת חובה ולצאת לגמלאות. בתום שמונה השנים, ולאחר הפרישה המתוכננת, צפויים להישאר בחברה כ-9000 עובדים.

כמו כן, הוסכם על העברת דרג הניהול הבכיר לחוזים אישיים לכמאה עובדים ואפשרות לחמישים חוזים לעובדים במקצועות נדרשים. כל אלה יגובשו בהסכם הקיבוצי, באופן התואם את אתגרי החברה והשינויים במבנה המשק.

יש לציין כי עובדי התחנות הנמכרות יקבלו רשת בטחון תעסוקתי כעובדי חח"י, לתקופה של חמש שנים, שבמהלכן יושאלו לבעלים החדשים, וכי עלויות הפרישה והתשלומים לעובדים ימומנו על ידי ההתייעלות בחברה וכי מימון הרפורמה לא יוביל להעלאת תעריף.

הרפורמה צפוייה לשפר באופן משמעותי את מצבה הפיננסי של חברת החשמל, ועל פי הערכות החברה להפחית את היקף החוב.

על מנת שהרפורמה תיכנס לפועל במלואה נדרשים המהלכים הבאים: היוועצות עם מליאת רשות החשמל (אשר הושלמה היום), פרסום עקרונות מדיניות על ידי שר האנרגיה, החלטת ממשלה (באחת מישיבותיה הקרובות), הסכם שכר חדש ושינוי חקיקה.

אבי כץ יעשה לכם 18% תשואה? ממש לא בטוח

קרן הגשמה מציגה תשואה משוקללת של 13% – אבל מה הנתון האמיתי? למה הוא לא מוצג?  ומה יכול לקלקל את התשואה הצפויה – 18% בפרויקט החדש של הגשמה?

המסלולים המתקדמים ללימודי כלכלה באוניברסיטאות ריקים מתלמידים. פעם, וזה לא היה מזמן, ללמוד כלכלה היה באופנה, ובאוניברסיטאות המובילות היו מסלולי לימוד מלאים. היום מדובר בעשרות בודדות של תלמידים בתואר השני ובמקרים מביכים במיוחד – תלמידים בודדים.

המזל הגדול הוא שבתואר הראשון משלבים את לימודי הכלכלה עם מקצועות אחרים (בעיקר חשבונאות), אחרת, גם לא היו תלמידים בתואר הראשון בכלכלה. אבל גם השילוב עם מקצועות/ מסלולים אחרים לא משנה את המגמה – ברוב המקומות יש בשנים האחרונות צניחה במספר הסטודנטים.

הסיבה לכך לדעתי פשוטה – לימודי הכלכלה "פשטו את הרגל". כשהציבור קורא על פרופסור מכובד בתחום שאומר שצריך להוריד את הריבית ובאותו היום הוא שומע פרופסור מכובד לא פחות שאומר שחייבים להעלות את הריבית, הוא מבין שאולי אחד מהם פישל ולא הפנים את חומר הלימוד עד הסוף – מביך, אבל קורה. אבל, כשהוא מבין שהסתירות האלו הן יומיומיות, הוא כבר לא סלחן, והוא חושף את הסוד – אין דבר כזה מדע הכלכלה; כל אחד בוחר את גישתו הכלכלית על בסיס תיאוריה אחת מיני רבות. זה לא רציני, זה לא מדעי. הכלכלה היא במקרים רבים סוג של ניסוי ותהייה.

הדברים התחדדו בשנים האחרונות – אנחנו נמצאים בניסוי הכלכלי הגדול בהיסטוריה. אף פעם לא היתה ריבית נמוכה כל כך במשך תקופה ארוכה כל כך. אני זוכר את הכלכלן המוביל שלנו – נגיד בנק ישראל לשעבר פרופ' סטנלי פישר שאמר ב-2012 כשהריבית  היתה  2%, שזה לא מצב טבעי, הריבית נמוכה מדי, והריבית הנורמלית היא 5% ואנחנו בדרך שלם. אז עברו 6 שנים, והכיוון היה הפוך – הריבית  ירדה לאזור האפס!

אז מעבר לחוסר האמון בכלכלנים ובכלכלה בכלל, יש כאן מצב שאף אחד לא יודע באמת איך הוא יתפתח. הדבר היחיד הברור לגבי הריבית האפסית הוא שהיא מייצרת בועות. אז מה? האם זה אומר שאסור להשקיע במכשירים פיננסים? ממש לא בטוח; האם זה אומר שהנדל"ן יקר? ממש לא בטוח; האם זה אומר שתהיה מפולת? ממש לא בהכרח, וגם אם כן, אז מתי? עוד חודש, חצי שנה, או 5 שנים?

יותר מדי שאלות, ומוסכמה אחת – ריבית נמוכה גורמת לחוסכים ולמשקיעים להפנות כספים לאפיקים מסוכנים יותר כדי לזכות בתשואה. ככל שזרימת הכספים הזו עולה, כך מחירי המכשירים האלו (אג"ח, מניות ונדל"ן) עולים, עד שהם נסחרים במחיר גבוה מדי, מחיר בועתי. אז אפשר להתווכח עם מחירי המניות גבוהים, וגם אם מחירי הנדל"ן בשמיים – יש טענות לכאן ולכאן. אבל בשוק האג"ח, יותר ויותר מומחים סבורים שהתמחור לא משקף את הסיכון.

ריבית נמוכה = נדל"ן גבוה

הריבית הנמוכה וחוסר היכולת לייצר תשואה, גרמו למעבר של כספים לנדל"ן מקומי, ובשלב הבא – מעבר של כספים לנדל"ן בחו"ל. יש הרבה אפשרויות לעשות זאת, אחת מהן היא דרך קרנות נדל"ן שמשקיעות את הכספים שלכם  בפרויקטים של נדל"ן מניב או נדל"ן יזמי. בנדל"ן מניב הסיכון לרוב נמוך יותר – יש נכס שמניב תשואה (דמי שכירות), בעוד נדל"ן יזמי נחשב מסוכן יותר – יש סיכון שהפרויקט יתעכב, שיצוצו תקלות בדרך, שבגלל שמדובר בפרויקטים של שנים, אז שינויים בסביבה ובנתונים, ישפיעו על הרווחיות. זה מסוכן יותר, אבל הכלל הראשון בהשקעות הוא שהסיכון הולך יחד עם הסיכוי – זה מסוכן יותר, אבל יש סיכוי גבוה לרווח.

הציבור שפנה לשם בעבר לרוב הרוויח. מעבר לפיזור ההשקעה שלו (ובקרנות האלו ניתן להשקיע  בסכומים יחסית סבירים – עשרות בודדות של אלפי דולרים), התשואה בעבר היתה מרשימה. לא בטוח כלל שמה שהיה הוא שיהיה, תזוזה קלה בשווקים, בריבית, במט"ח, בשוק הנדל"ן, וכל האקסל עם הנתונים היפים, נזרק לפח. וככל שהזמן עובר ואנחנו עדיין בריבית אפסית, כך הסיכון גם גדל; ובכל זאת – בהתייחס לעבר בלבד, הרי שמי שבחר להשקיע בייזום כנראה פעל נכון.

התשואה של הגשמה – לא מה שאומרים לכם

אחת הקרנות הבולטות בתחום השקעה בפרויקטים בייזום בחו"ל היא קרן הגשמה של אבי כץ וחנן שמש. הקרן החליטה לפני כשנה וחצי לפנות לקהל הרחב, ובהתאמה פרסמה בהתאם להנחיות רשות ניירות ערך, תשקיף לכל אחד מהפרויקטים המוצעים לציבור. האחרון שבהם פורסם השבוע והוא על פי התחזית של הקרן אמור להניב 18% תשואה. "אמור" זו מילה לא מחייבת, וכדאי שתזכרו זאת. לפעמים המספרים מטשטשים את המילים – 18% זה לא בטוח, אם כי חייבים לומר שהקרן מציגה נתוני עבר מרשימים. אמנם בקריאה נוספת הם נראים פחות מרשימים ועדיין – התשואה הממוצעת בפרויקטים בהחלט סבירה. אז הנה הנתונים בפרויקטים הקודמים (כפי שמוצגים בתשקיף המעודכן:

היקף הגיוס עד כה – 2.6 מיליארד שקל

מספר הפרויקטים – כ-300 (חלק קטן מהן היו במסגרת תשקיף לציבור הרחב)

פרויקטים שהושלמו – 118

ממוצע תשואה שנתית בהשקעות שהושלמו – 13%

התשואה נראית פנטסטית, אבל כמה נקודות למחשבה – רוב הפרויקטים לא הסתיימו, כך שמדובר במדגים חלקי. מעבר לכך, התשואה הזו צריכה להילקח בזהירות – זו התשואה של הפרויקטים שהסתיימו וסביר שמדובר בפרויקטים הראשונים שהוצעו. התשואה מאז, ככל הנראה ירדה, כך שהתשואה המשוקללת צפויה לרדת, וכך אגב, קרה בתשואת הפרויקטים הגמורים בשנה האחרונה.

מעבר לכך, בחלק משמעותי מהפרויקטים שלא הושלמו יש עיכובים משמעותיים – ב-21% מהפרויקטים שלא הושלמו יש עיכוב של מעל חצי שנה, כאשר העיכוב הממוצע הוא 18 חודשים! זה הממוצע, אז ניתן לשער שיש גם עיכובים של שנתיים ואפילו שלוש שנים. עיכובים כאלו, ככל הנראה, לא משאירים מקום לרווח. פרויקט ממוצע אמור להימשך שנתיים וחצי עד שלוש שנים, ועיכוב  של שנה וחצי, שנתיים ושלוש שנים, משמעו הוצאות גדולות נוספות.

זמן שווה כסף. ככל שהפרויקט מתארך אז עלויות המימון גדלות, ככל שפרויקט מתארך אז צפוי (לא בטוח) שזה נובע מבירוקרטיה או טעויות שקשורות לפרויקט והמשמעות היא לרוב כספים נוספים שנדרשים להשקעה. בהינתן שהרווחים של המשקיעים מגיעים רק אחרי שגוזרי הקופונים מקבלים את שלהם (היזמים והקרן) אז נראה שהעיכובים האלו "מסתירים" פרויקטים עם רווחים נמוכים וייתכן שגם פרויקטים הפסדיים.

ובואו נניח שאנחנו מנהלים את קרן הגשמה ונניח שאנחנו מנסים להציג תמונה טובה ככל שניתן למשקיעים שלנו ולמשקיעים הפוטנציאלים בהשקעות הבאות. אז ראשית, ברגע שאנחנו לא מציגים את  הפרויקטים המתעכבים שככל הנראה התשואה בהם נמוכה, אנו מטים כלפי מעלה את התשואה הכוללת שמוצגת לציבור. מעבר לזה – אם יש לנו כמה פרויקטים הפסדיים בגלל שהתעכבו , אז למה בכלל לסיים אותם. בואו נמתח אותם עוד שנה ושנתיים ושלוש, כדי שלא ישפיעו לנו על התשואה המשוקללת. ככה אנחנו כמנהלים לא מוסריים נפעל (אולי זה גם לא חוקי), אבל שלא יתפרש שיש טענה כנגד מנהלי קרן הגשמה. זה "משחק" תיאורטי, מקווה שבפועל יש מנגנונים שמונעים את האפשרות הזו, ומקווה שהנהלת הגשמה לא משחקת בפרויקטים.

כך או אחרת,  ההצגה של התשואה הממוצעת בהחלט מטעה.  היא מספרת את הסיפור על אותם פרוייקטים שהסתיימו, אבל אנחנו כמשקיעים רוצים דווקא לדעת מה התשואה בפרויקטים שלא הסתיימו ובעיקר באלו שהתעכבו.

ולמה בעצם אין לנו את הנתונים האלו – האמת שאין סיבה. בדיוק כמו שהקרן מציגה תשואה עתידית על פרויקטים חדשים, היא יכולה להעריך את התשואה על פרויקטים קיימים (פרויקטים בתנועה) ולשקלל אותם בתשואה המוצגת. זה יהיה הרבה יותר אמין מהנתונים המוצגים כיום.

ולמרות ההצגה המוטה, ברור שיש כאן משהו – 2.6 מיליארד שקל לא טועים. הסכום שזרם לקרן הגשמה מבטא את חוסר היכולת להשיג תשואה באמצעים הקונבנציונליים. אז נכון, יש סיכון, התשואה כנראה לא כמו שמספרים לכם, ועדיין מדובר במספרים לא רעים. השאלה הגדולה האם זה יימשך?