חברת התשתיות והפרויקטים סיימה את שנת 2017 ברווח של 17 מיליון שקל.

שרון זייד, מנכ"ל קבוצת ברן אמר על רקע השיפור בתוצאות – "ברן אינטרנשיונל ממשיכה לצמוח ונסמכת על פרויקטים משמעותיים שהניבו השנה רווחיות תפעולית של 14% במגזר פעילות זה. בברן ישראל הצלחנו לבצע התאמה של הפעילות לתנאי השוק ולהגיע לאיזון תפעולי בקירוב ברבעון הרביעי של השנה. התבססות פעילות החברה ברוסיה והתחזקות הפעילות בגרמניה, כמו גם צבר ההזמנות של ברן ישראל, לצד המשך ביצוע פעולות התייעלות נוספות יסייעו לברן להמשיך את קו המגמה החיובי"

קבוצת ברן, המספקת שירותי ההנדסה מלאים, רב תחומיים ואינטגרטיביים בתחומי ההנדסה, התשתיות והטכנולוגיה, מדווחת על הכנסות ב-2017 בסך 572 מיליון שקל בדומה לרמתן ב-2016.  פעילות מגזר ברן אינטרנשיונל ממשיכה לצמוח, וב-2017 גדלו הכנסותיה ב-23% ל-350 מיליון שקל בהשוואה לכ-285 מיליון שקל ב-2016. הגידול בפעילות ברן אינטרנשיונל נובע מביצוע במשך השנה כולה של פרויקט הולכת המים באתיופיה לקצב מלא ורגיל (ב-2016 החל הפרוייקט והתבצע רק בחלק השני של השנה), אשר תרם הכנסות בהיקף של 168 מיליון שקל ב-2017. הפרוייקט יתבצע גם בכל  2018 , וצפוי להסתיים ב-2019. בנוסף, ממשיכה ברן אינטרנשיונל לבסס את צמיחתה בתאילנד ובגרמניה ואף חזרה לפעול ברוסיה בהיקפים משמעותיים יותר. הכנסות מגזר ברן ישראל ירדו ב-23% ל-217.8 מיליון שקל בהשוואה לכ-284.8 מיליון שקל ב-2016 על רקע סיומו של פרויקט השיקום במפעל התעשייתי בדרום הארץ. בתחום הגז ותשתיות התקשורת חלה עלייה מסוימת ובתחומי התחבורה והתשתיות האזרחיות הייתה יציבות בהכנסות במהלך 2017. ברבעון הרביעי של 2017 רשמה ברן הכנסות בהיקף של 120.5 מיליון שקל, ירידה בהשוואה להכנסות של 137.7 מיליון שקל ברבעון המקביל, אך עלייה בהשוואה לרבעון הקודם אז הן הסתכמו בכ-115.7 מיליון שקל.

 הרווח הגולמי ב-2017 זינק ב-78% ל-88.5 מיליון שקל בהשוואה לכ-49.6 מיליון שקל ב-2016. שיעור הרווח הגולמי ב-2017 גדל ל-15% מסך ההכנסות בהשוואה לשיעור רווח גולמי של 9% ב-2016. הגידול ברווח הגולמי וברווחיות הגולמית מקורו בבחירת וביצוע פרויקטים בעלי רווחיות גבוהה יותר במגזר ברן אינטרנשיונל והפסקת פעילות במדינות מפסידות בדרום אמריקה, בהתאם לתוכנית העבודה של החברה. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2017 הסתכם ב-19.6 מיליון שקל, כ-16% מסך ההכנסות, בהשוואה לרווח גולמי של 4 מיליון שקל, כ-3% מסך ההכנסות, ברבעון המקביל.

הרווח התפעולי של ברן ב-2017 הסתכם ב-34.5 מיליון שקל בהשוואה להפסד תפעולי של 31.4 מיליון שקל ב-2016. ברן עברה ב-2017 לרווח תפעולי לאחר שנים בהן הציגה הפסד תפעולי. שיעור הרווח התפעולי ב-2017 נאמד בכ-6% מסך ההכנסות. השיפור המשמעותי ברווח התפעולי נובע מהתייעלות והפחתה שיטתית, מדי רבעון, של הוצאות הנהלה וכלליות מאז אמצע 2015. בנוסף, רשמה ברן ב-2017 רווח אחר חד פעמי בהיקף של כ-9 מיליון שקל בגין סגירת מדינות ופעילויות בעיקר בדרום אמריקה ובדרום אפריקה. למעשה, ב-2017 עברו כל פעילויות ברן לרווח תפעולי, ובכלל זה כלל פעילויות ברן אינטרנשיונל וכן פעילויות תחומי הביצוע והבינוי בברן ישראל, להוציא פעילות תחום ההנדסה בברן ישראל שרשמה הפסד. המעבר לרווח תפעולי הינו שילוב של ביצוע בקצב ובהיקף מלא של פרויקט הולכת המים באתיופיה, הבראת פעילות החברה בגרמניה והעברתה לרווחיות וסגירת ,הפסקת פעילויות במדינות דרום אמריקה, והמשך הורדת העלויות. ברבעון הרביעי של 2017 הסתכם הרווח התפעולי בכ-5.8 מיליון שקל בהשוואה להפסד תפעולי של 20.1 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2016. ברבעון הרביעי של 2017 רשם מגזר ברן ישראל איזון תפעולי בקירוב.

הרווח הנקי לבעלי המניות ב-2017 הגיע ל-17.3 מיליון שקל בהשוואה להפסד נקי של 36.8 מיליון שקל ב-2016. ברבעון הרביעי של 2017 הסתכם הרווח הנקי ב-1.1 מיליון שקל בהשוואה להפסד נקי של 16.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. ברן עברה ב-2017 לרווח נקי וזהו הרבעון הרביעי ברציפות בו רושמת החברה רווח נקי, לאחר שנים רצופות של הפסדים.

ההון העצמי נכון לסוף 2017 הסתכם ב-83.7 מיליון שקל, כ-26% מסך המאזן, וזאת בהשוואה להון עצמי של 76.9 מיליון שקל, כ-21% מסך המאזן, בסוף שנת 2016.

לצד השיפור בתוצאות, מציגה החברה ב-2017 וברבעון הרביעי שיפור במדדים הפיננסיים – שיפור ביחס ההון לחוב, לצד צמצום החוב הפיננסי והשימוש באשראי בנקאי.

החברה נמצאת בתהליך בו היא בוחנת את האפשרות להכנסת משקיע לחברה.

שרון זייד, מנכ"ל קבוצת ברן, מסר: "קבוצת ברן עוברת תהליך יסודי של מיקוד עסקי וגיאוגרפי לצד התאמת עלויות שיטתית, ואנו שמחים מאוד כי תוצאות 2017, לאורך ארבעה רבעונים ברציפות, משקפות את הצלחת המהלך. קבוצת ברן מתבססת כיום על פרויקטים נבחרים עם שיעורי רווחיות גבוהים יותר המנוהלים באמצעות מוטת ניהול וביצוע רזה ויעילה הרבה יותר. בכך מצליחה ברן לנצל בצורה אופטימאלית את הידע, הניסיון ויכולות הביצוע הגבוהות, תוך חיזוק מעמדה אל מול לקוחותיה ומיסוד קשרי עבודה אסטרטגיים לאורך שנים.

"כחלק מאסטרטגיה זו, שנת 2017 הייתה בסימן סגירת וצמצום פעילויות בטריטוריות מפסידות, בעיקר בדרום אמריקה, והמשך התייעלות כפי שבא לידי ביטוי בירידה המתמשכת בהוצאות התפעוליות. לצד אלו, פעלנו לחיזוק מהותי של פעילויות החברה בשווקי היעד המרכזיים בדגש על המשך קידום פרויקט הולכת המים באתיופיה, פרויקטי התקשורת בתאילנד, המשך ביסוס הפעילות ברוסיה והפיכת פעילות גרמניה לפעילות רווחית. פעילותה של ברן אינטרנשיונל ממשיכה לצמוח ונסמכת על פרויקטים משמעותיים שהניבו השנה רווחיות תפעולית של 14% במגזר פעילות זה. במגזר הפעילות של ברן ישראל הצלחנו לבצע התאמה של הפעילות לתנאי השוק, באופן שבו אנו מצליחים כיום לנצל את הצמיחה הקיימת בתחום התשתיות האזרחיות דבר שאפשר לנו להגיע לאיזון תפעולי בקירוב ברבעון הרביעי של השנה. במקביל, אנו מאמינים כי פעילויות החברה בתחום ההנדסה ובפרויקטים, בתעשייה הכבדה והמסורתית ממוקד יותר לצרכי השוק ויביא תרומה להכנסות ולרווחיות של פעילות ברן ישראל.

"במבט לעתיד, אנו מעודדים מאוד מהתהליכים שהצלחנו לבצע ב-2017 המהווים תשתית להמשך שיפור הרווחיות והרווח גם ב-2018. הפוטנציאל שאנו מזהים בפעילות החברה בחו"ל, כמו גם צבר ההזמנות של ברן ישראל, אשר גדל ב-2017 ב-50% ונאמד ב-355 מיליון שקל, לצד המשך יישום תוכניות העבודה בפרויקטי הליבה וביצוע פעולות התייעלות נוספות יסייעו לברן להמשיך את קו המגמה העסקי ולבסס עוד יותר את איתנותה הפיננסית".

אודות קבוצת ברן:

קבוצת ברן הינה ספקית בינלאומית של פתרונות הנדסה, תשתיות וטכנולוגיה הפועלת בישראל ובחו"ל. החברה מתמחה בתחומי התכנון ההנדסי, ניהול והקמה של פרויקטים מורכבים בתחום

התשתיות, ההנדסה והתעשייה. קבוצת ברן הינה בעלת שליטה בחברות בנות וקשורות הפועלות ומבצעות פרוייקטים בארץ ובחו"ל. קבוצת ברן הייתה אחראית עד היום על ביצוע של אלפי פרויקטים בארץ ובעולם עבור מאות לקוחות במגוון רחב של תעשיות. לחברה צבר הזמנות עם אופק פעילות לשנים הקרובות ושמה לה כיעד להמשיך בצמיחת הכנסותיה מפעילותה הבינלאומית ובשמירה על מובילותה בשוק הישראלי. ברן מעסיקה כ-800 עובדים, כולל עובדי החברות בחו"ל.

 רשת רמי לוי מדווחת על תוצאות טובות ב-2017.  ההכנסות צמחו בכ-12% לכ-5.07 מיליארד שקל; הפדיון השנתי של הרשת כולל 3 החנויות שבזכיינות עלה לכ-5.4 מליארד שקל. הרווח הנקי השנתי עלה בכ-16% לכ-110 מיליון שקל

 הרשת מפעילה  48 סניפי דיסקאונט, כולל 3 סניפים בזכיינות, ועד תום שנת 2018 תפעיל בסך הכל 52 סניפי דיסקאונט. בהתאם לאסטרטגיית הרשת להרחבת פעילותה אל תוך מרכזי הערים – לאחרונה הודיעה החברה על רכישת 20% ממניות רשת קופיקס ו-50% ממניות רשת גוד פארם.

רמי לוי כבר הרוויח פי 10 בעסקת קופיקס

רמי לוי חובר לישראכרט: מקימים מועדון לקוחות לרשת

 רמי לוי, מנכ"ל רשת רמי לוי שיווק השקמה: "אנו שמחים לסכם את שנת 2017 עם תוצאות שיא המשקפות צמיחה דו ספרתית הן בשורת ההכנסות והן בשורת הרווחים. בשנת 2017 רשמנו גידול מרשים בהכנסות ולראשונה חצינו את רף ה-5 מיליארד שקל, על אף שהמשכנו להוזיל את סל המוצרים לצרכן – סל המוצרים הזול ביותר במדינת ישראל – ללא פשרות באיכות ובטיב השירות.

"שנה אחרי שנה, אנו עדים לכך שאסטרטגיית החברה מוכיחה את עצמה – ניתן להגדיל את הרווחים במקביל להוזלת מחירי המוצרים לציבור הרחב והגברת התחרות בענף, ובכך לאפשר לאזרחי ישראל להתמודד עם יוקר המחיה – הרשת רואה זאת כערך עליו וכחלק מהצלחתה.

"רשת רמי לוי שיווק השקמה הינה החברה הישראלית הצומחת ביותר בתחומה וזאת למרות שעדיין לא נוצל מלוא פוטנציאל הצמיחה שלה. בחודשים האחרונים זרענו מספר זרעים שיהוו למנועי הצמיחה של הרשת לשנים הבאות שיאפשרו גידול בנתח השוק ושיפור ברווחיות, לצד הפחתת יוקר המחיה לאזרחי ישראל: האחד, בשנת 2018 אנו צפויים לפתוח עוד 4 סניפי דיסקאונט ואנו מאמינים שקיים פוטנציאל לפתיחת 20 סניפי דיסקואנט חדשים באזורים אליהם עדיין לא הגענו. השני, מתחילת השנה ועד היום חתמנו על שתי עסקאות שיעזרו לנו לזרז את תהליך החדירה אל תוך הערים ובפרק זמן קצר: רכישת מניות עם אופציה לשליטה ב"רשת קופיקס" המפעילה כ-30 סניפי מרכולים וכ-130 בתי קפה, ורכישת השליטה ברשת "גוד פארם" המונה 9 סניפים במרכזי הערים ותאפשר לרשת לחדור לראשונה לתחום הפארם.

"השלישי, במהלך שנת 2017 הצלחנו להגדיל את שיעור המכירות של המותג הפרטי מכ-8% לכ-18.5% ואנו מעריכים שאפשר יהיה להגיע לנתח של כ-25% מהמכירות עד לסוף שנת 2019. הרביעי, בחודש יוני הקרוב אנו צפויים לפתוח את המרלו"ג במודיעין בשטח כולל של כ-25 אלף מ"ר – המרלו"ג ישפר את הגמישות התפעולית של הרשת וצפוי לתמוך בהמשך הצמיחה בשנים הבאות. מנועי צמיחה נוספים, שאנו מאמינים שיניבו פירות משמעותיים בשנים הבאות הם השקת כרטיס האשראי החדש וכניסה באמצעותו לתחום הפיננסים, הרחבת הפעילות בתחום המקוון, הרחבת הפעילות הסיטונאית, וחיזוק מיצובה של רמי לוי תקשורת.

"בהזדמנות זו, אני מבקש להודות לקהל לקוחותינו המביעים אמון מחדש בכל קניה, להנהלת החברה, לצוות העובדים ולבעלי המניות – בזכותם הרשת ממשיכה לצמוח ולרשום תוצאות שיא".

אז רמי לוי מצייר תמונה פסטורלית, אבל זה לא ממש ככה – בלאומי שוקי הון מציינים כי הרשת  דיווחה על תוצאות חלשות לרבעון הרביעי, וזה בשל הוצאות תפעול גבוהות, תיקון לדוחות והוצאה חד פעמית – "התיקון לדוחות בוצע עקב ביקרות של רשות ניירות הערך – החברה רשמה ברבעון הוצאות שכר בגובה 5.2 מ' ש"ח, בגין הוצאות שכר שהוונו לנכסים בגין שיפור במושכר, עבור השנים 2014 ועד אמצע 2017", כותב האנליסט גיל דטנר, "במבט קדימה, הדבר לא אמור להשפיע לרעה באופן מהותי על תוצאות החברה. בנוסף, החברה מדווחת על מספר צעדים בכדי לשפר את רמת הדיווח. ובכל זאת, ברור לנו שתיקונים רטרואקטיביים בדוחות מעלים בקרב המשקיעים חשש לבאות.

"גם כאשר מנטרלים את התיקון לדוחות וההוצאה החד פעמית, עדיין מקבלים הוצאות תפעול מאוד גבוהות – שעמדו על 19.8% מהמכירות, וזאת בהשוואה לשיעור של 19.2% ברבעון המקביל וממוצע של 18.8% בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה. גם אם לוקחים בחשבון את ההעלאה בשכר המינימום, שנכנסה לתוקף בדצמבר, עדיין מדובר בעלייה חריגה, כאשר הרווחיות התפעולית המנוטרלת עומדת על 2.3% ברבעון. המכירות היו מעל הצפי שלנו, עם גידול של 1.6% בחנויות הזהות ויציבות במכירות למ"ר (לאחר תקופה ארוכה של שחיקה).

"הרווחיות הגולמית הייתה מתחת לתחזית, כאשר ציפינו לראות רמה דומה לזו של הרבעון השלישי, וזאת בשל מספר מהלכים שהחברה ביצעה בשנה האחרונה (גידול במותג הפרטי, תפעול יותר יעיל של פעילות הפירות והירקות). בפועל, הרווחיות הייתה יותר קרובה לרבעון המקביל. שורה התחתונה. איננו נוטים ליחס משקל יתר לרבעון בודד, אך יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהחולשה במספרים. הרווחיות שהחברה הציגה ברבעון הרביעי מאכזבת, כך שהנטל המונח על כתפי החברה – להוכיח כי מדובר ברבעון חריג – גדל".

כך או אחרת, רשת רמי לוי שיווק השקמה סיימה את שנת 2017 עם גידול של כ-11.8% בהכנסותיה לכ-5.07 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-4.54 מיליארד שקל בשנת 2016 (לא כולל 3 סניפים הנמצאים בזכיינות). העלייה בהכנסות נבעה בעיקר מפתיחת 2 סניפים חדשים, ולמרות ירידה במכירות חנויות זהות בשיעור של כ-2.9% שנבעה מהורדת המחיר הממוצע לפריט בשיעור של כ-5%, הן לצורך הוזלת המחירים לצרכן והן כתוצאה מהעלייה החדה בקצב המכירות של המותג הפרטי המאופיין ברמת מחירים נמוכה יותר.

בכוונת החברה להרחיב את פעילותה אל תוך מרכזי הערים ולהפעיל סניפים עירוניים, בשטח של 300 עד 700 מ"ר לכל סניף עירוני, הן באמצעות פתיחת סניפים חדשים והן באמצעות רכישת רשתות עירוניות פעילות. בהתאם לאסטרטגיה זו, מתחילת השנה ועד היום הודיעה החברה על שתי עסקאות להרחבת פעילותה בתוך הערים: הראשונה, העסקה לרכישת 20% ממניות רשת קופיקס (עם אופציה לרכישת עד 50.01% מהמניות) המפעילה כ-30 מרכולים תחת המותג "סופר קופיקס" וכ-130 בתי קפה תחת המותג " קופיקס" – רשת רמי לוי צפויה להשלים את העסקה בתחילת חודש אפריל השנה. השניה, העסקה לרכישת 50.01% ממניות רשת חנויות הפארם "גוד פארם" המפעילה 9 סניפים באזור מרכז הארץ.

 המכירות למ"ר בשנת 2017 הסתכמו ב-61.47 אלף שקל למ"ר, בהשוואה ל-65.87 אלף שקל למ"ר בשנת 2016. הירידה במכירות למ"ר נבעה בעיקר מקנבליזציה קלה שנגרמה עם פתיחת הסניפים החדשים, משטחם הגדול של הסניפים שנרכשו מרשת "יו" ונפתחו בהדרגתיות במהלך שנת 2016, מתהליך הבשלה מדורג של הסניפים החדשים, מעלייה בקצב החדירה של המותג הפרטי ומהמשך הורדת המחירים לצרכן. יצוין, כי נתון המכירות למ"ר של הרשת, על אף ירידתו, עדיין גבוה בכמעט פי שלושה ממכירות למ"ר של רשתות מתחרות.

 הרווח הגולמי של רמי לוי שיווק השקמה בשנת 2017 עלה בכ-12% לכ-1.11 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-993.7 מיליון שקל בשנת 2016. שיעור הרווח הגולמי של הרשת בשנת 2017 עלה והסתכם ב-21.96%, לעומת 21.90% בשנת 2016. העליה בשיעור הרווח הגולמי נבעה בעיקר מהעליה בקצב החדירה של מוצרי המותג הפרטי, וכן משיפור בתנאי הסחר מול הספקים.

הרווח התפעולי של רמי לוי בשנת 2017 עלה בכ-10% לכ-140.4 מיליון שקל, בהשוואה לכ-127.5 מיליון שקל בשנת 2016. שיעור הרווח התפעולי עמד על 2.77%, בהשוואה ל-2.81% בשנת 2016. השינוי בשיעור הרווח התפעולי נבע בעיקר מהעלייה בשיעור הרווח הגולמי. הירידה בשיעור הרווח התפעולי נבעה בעיקר מעליה בהוצאות התפעול המיוחסות בעיקר לשכר, חשמל וארנונה, וכן מהכרה בהוצאות תפעול שלא נכללו בעבר בדוחותיה של החברה. כמו כן, במהלך שנת 2017 נרשמו הוצאות חד פעמיות בסך של כ-1.4 מיליון שקל, בהשוואה להכרה בהוצאות חד פעמיות בסך של כ-7.3 מיליון שקל בשנת 2016. שיעור הרווח התפעולי בנטרול הוצאות חד פעמיות עמד על כ-2.80% בהשוואה לכ-2.94% בשנת 2016.

ה-EBITDA בשנת 2017 עלה בכ-15% לכ-205.1 מיליון שקל (כ-4.04% מההכנסות), לעומת כ-178.4 מיליון שקל (כ-3.93% מההכנסות) בשנת 2016.

הרווח הנקי גדל ב-16.5% ל-110  מיליון שקל, לעומת כ-94.5 מיליון שקל בשנת 2016. העלייה ברווח הנקי נבעה בעיקר מהגידול האמור ברווח התפעולי, מעליה בהכנסות מימון, נטו ומהפחתה בשיעור מס החברות.

רבעון רביעי של שנת 2017:

הכנסות רשת רמי לוי שיווק השקמה ברבעון הרביעי של שנת 2017 צמחו בכ-9.2% והסתכמו בכ-1.26 מיליארד שקל, לעומת כ-1.15 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד (לא כולל 3 סניפים בזכיינות). הצמיחה בהכנסות נבעה מפתיחה של שני סניפים חדשים, לצד עלייה במכירות חנויות זהות בשיעור של 1.6%.

המכירות למ"ר ברבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכמו בכ-14.91 אלף שקל למ"ר, בהשוואה לכ-14.96 אלף שקל למ"ר ברבעון המקביל אשתקד. הירידה במכירות למ"ר, על אף העליה במכירות חנויות זהות, נבעה בעיקר מתהליך הבשלה מדורג של הסניפים החדשים.

הרווח הגולמי של רמי לוי שיווק השקמה ברבעון הרביעי של שנת 2017 גדל בכ-9.6% לכ-278.4 מיליון שקל, בהשוואה לכ-254.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח הגולמי של הרשת ברבעון המדווח עלה לכ-22.09%, בהשוואה לכ-22.02% ברבעון המקביל אשתקד. העליה הקלה בשיעור הרווח הגולמי מיוחסת בעיקר לעליה בקצב החדירה של מוצרי המותג הפרטי ולשיפור בתנאי הסחר מול הספקים.

הרווח התפעולי של רמי לוי ברבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכם ב-24.1 מיליון שקל, בהשוואה לכ-25.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח התפעולי ברבעון המדווח עמד על כ-1.91%, בהשוואה לכ-2.22% ברבעון המקביל אשתקד.

ה-EBITDA של הרשת ברבעון הרביעי של שנת 2017 עלה בכ-7% לכ-40.9 מיליון שקל (כ-3.25% מההכנסות), לעומת כ-38.1 מיליון שקל (כ-3.3% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

בשורה התחתונה, הרווח הנקי של רשת רמי לוי שיווק השקמה ברבעון הרביעי של שנת 2017 עלה בכ-23.5% והסתכם בכ-20.7 מיליון שקל, לעומת כ-16.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הושפע בעיקר מהעליה האמורה ברווח התפעולי, מגידול בהכנסות מימון, נטו, וכן מהפחתה של שיעור מס החברות.

מאזן ליום ה-31.12.2017:  ממאזנה של רשת רמי לוי, נכון ליום ה-31 בדצמבר 2017, עולה כי קופת מזומנים והשקעות לזמן קצר של החברה ממשיכה לעלות להיקף של כ-395 מיליון שקל, בהשוואה לקופת מזומנים בהיקף של כ-275 מיליון שקל בסוף שנת 2016. ההון העצמי של החברה עלה והסתכם בכ-407 מיליון שקל, וזאת לאחר חלוקת דיבידנד בסך של כ-72 מיליון שקל במהלך שנת 2017. היום, במקביל לאישור הדוחות הכספיים, הכריזה החברה על דיבידנד בסך של 15 מיליון שקל. מאז שהחברה הונפקה לציבור בחודש מאי 2007 ועד היום, הכריזה החברה על דיבידנד בסכום כולל של כ-785 מיליון שקל.

רשת רמי לוי שיווק השקמה, בניהולו של רמי לוי, פועלת למעלה מ-40 שנה כרשת חנויות דיסקאונט בתחומי המזון והטואלטיקה. הרשת פועלת הן במגזר הקמעונאי והן במגזר הסיטונאי, ומפעילה כיום 48 סניפי סופרמרקט (מתוכם 3 סניפים הפועלים בשיטת הזכיינות). במקביל, החברה פועלת להחרבת פעילותה אל תוך מרכזי הערים הן באמצעות פתיחת סניפים עירוניים חדשים והן באמצעות רכישת רשתות עירוניות פעילות. החברה מנהלת שיתוף פעולה עם חברת ישרכארט במסגרתו הוקם מועדון צרכני חברתי שהחברה מציעה ללקוחותיה להצטרף אליו. המועדון מציע הצטרפות בנתיב של כרטיס אשראי רגיל או כרטיס אשראי נטען שהלקוח יכול להטעין בו כסף ולבצע בעזרתו רכישות, ללקוחות שאינם יכולים לקבל כרטיס אשראי רגיל או שאינם מעוניינים בכרטיס אשראי נוסף. מאז השקתו נרשמו לשורות המועדון כ-400,000 לקוחות חדשים. לחברה כ-170,000 מנויים סלולריים כמפעיל סלולארי וירטואלי.

רמי לוי כבר הרוויח פי 10 בעסקת קופיקס

בית ההשקעות ילין לפידות שמוחזק ב-50% על ידי אטראו שוקי הון (לידר שוקי הון לשעבר) מדווח על תוצאות מצויינות לשנת 2017 – רווח של 140 מיליון שקל – 50% מעל הרווח בשנה הקודמת. בית ההשקעות צמח בכל המגזרים – קופות גמל, קרנות נאמנות וניהול תיקים, כאשר עיקר הצמיחה היתה בתחום קופות הגמל.

אטראו שוקי הון של לידר השקעות היא חברה ציבורית ולכן מתפרסמים הדוחות הכספיים של ילין לפידות – מהם עולה כי ילין לפידות היא החברה המרוויחה ביותר מבין כל החברות בתחומה, יותר ממיטב דש ומפסגות.

היקף הכספים המנוהלים בקופות הגמל וקרן ההשתלמות של ילין לפידות הגיעו בסוף 2017 ל-40.8 מיליארד שקל לעומת 27.8 מיליארד שקל בסוף שנת 2016. בולטת בגיוסים קרן ההשתלמות של ילין לפידות שמנהלת מעל 22 מיליארד שקל – גידול של 50% בהיקף הנכסים לעומת סוף שנת 2016.

היקף הקרנות נאמנות של ילין לפידות מגיע ל-27 מיליארד שקל, לעומת כ-21.6 מיליארד שקל בתחילת 2017.  על רקע הגידול בהיקפי הפעילות ממוצב ילין לפידות בין בתי ההשקעות המובילים בתעשיית ניהול הכספים  (בחמישייה הראשונה). בבית ההשקעות מועסקים 250 עובדים.

למעשה, הגידול ברווח בשנה שעברה מיוחס בעיקר לעלייה בהכנסות מקופות הגמל. ההכנסות ב-2017 בתחום הגמל הסתכמו ב-268 מיליון שקל לעומת הכנסות של 169 מיליון שקל ב-2016 -גידול של 59%.

בתחום קרנות הנאמנות ההכנסות הסתכמו ב- 259.4 מיליון שקל לעומת הכנסות של 212 מיליון שקל ב-2016 – גידול של 22%.

נכון לסוף 2017 החברה מנהלת נכסים בסך ל 85 מיליארד שקל.

בטבלה למטה קרנות הנאמנות לפי קטגוריה ובהתאמה דמי הניהול הממוצעים בכל קטגוריה. ככה תוכלו לדעת אם הקרן שלכם "יקרה". קיבלתם שהיא יקרה זה עדיין לא אומר שצריך לעזוב אותה. בשלב הבא תבדקו את התשואה שלה ומדדי הביצוע הנוספים. יכול להיות שמנהל הקרן לוקח דמי ניהול גבוהים כי הוא פשוט מצליח לייצר תשואה עודפת.

כאן תוכלו לראות את התשואה של הקרן שלכם ביחס לקטגוריה

והנה דמי הניהול, ובהקשר לדמי הניהול – חשוב להדגיש, כאשר הריבית נמוכה, כמו שעכשיו, אז האפיקים הסולידיים נותנים תשואות נמוכות במיוחד. במצבים כאלו אין הגיון שקרנות האג"ח השקליות וקרנות שקליות בכלל יקחו דמי ניהול גבוהים, אחרי הכל התשואות שהן צפויות לייצר נמוכות במיוחד.

ומה זה דמי ניהול גבוהים? גם חצי אחוז באפיק הזה הוא גבוה!

ובעוד אלו דמי הניהול בתעשיית קרנות הנאמנות חשוב לציין כי בתעשייה של תעודות הסל דמי הניהול נמוכים משמעותית. תעודות הסל, נזכיר עוקבות באופן אוטומטי אחרי המדדים. אין בהם ניהול, אין מנהל, אין אדם שחושב מה לעשות? מה לקנות ומה למכור? וגם אין בהתאמה הוצאות בגין ניהול אקטיבי. זו הסיבה שדמי הניהול נמוכים יותר משמעותית – גם בתעודות הסל וגם בקרנות המחקות שהן קרנות נאמנות, אבל דומות יותר במהות לתעודות סל – הן עוקבות אחרי המדדים ובהתאמה אין בהם מרכיב ניהולי אלא פסיבי בלבד, ודמי הניהול נמוכים במיוחד.

דמי ניהול – כל מה שצריך לדעת

150 קרנות נאמנות מעלות דמי ניהול – למה? כי אפשר

ניהול חשבון ביתרת זכות ללקוחות שנקלעו לקשיים כלכליים –  איך בפועל מתנהלים לקוחות שהגיעו למצב פיננסי קשה ואיך הבנק מנהל ומגביל  את הפעילות בחשבונם?

הפיקוח על הבנקים מפרסם עדכון להוראה בנושא פתיחת חשבון עובר ושב ביתרת זכות וניהולו. עדכון ההוראה מאפשר ללקוחות שנקלעו לקשיים כלכליים לנהל חשבון ביתרת זכות באמצעות כלים דיגיטליים מתקדמים, וכן, מאפשר לאדם שנקלע לקשיים פיננסים בעבר ובהווה, לנהל את חשבונו באמצעות כלים ושירותים מגוונים.

מה זה חשבון עובר ושב (עו"ש)?

ד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים: "לעיתים בנקים מטילים מגבלות על לקוחות שנקלעו לקשיים כלכליים, בין היתר במתן אשראי חדש, וזאת לנוכח ניסיון העבר בהתנהלות של לקוחות אלה. ההוראה שהוצאנו היום מאזנת בין התפיסה כי ניהול חשבון ביתרת זכות הינו צורך בסיסי, באמצעותו מתנהל אדם בכבוד, לבין חובתו של הבנק לנהל את סיכוניו. לנוכח זאת ולאור השינויים הטכנולוגיים המאפשרים ללקוחות נוחות והוזלה משמעותית של עלויות ניהול החשבון בעת שימוש בערוצים ישירים, קובעת ההוראה החדשה, בין היתר, כי גם לקוחות שנקלעו לקשיים כלכליים יוכלו לבצע פעולות בסיסיות בחשבון באמצעות שירותי בנקאות בתקשורת, כגון אתר האינטרנט או האפליקציה בטלפון הנייד והמוקד הטלפוני."

להלן עיקרי ההוראה:

1. על הבנק לאפשר לכלל הלקוחות לנהל את חשבונם באמצעים ישירים, ובכלל זה גם ללקוחות המצויים בקשיים כלכליים. במסגרת זו לא יוטלו מגבלות על צפייה במידע וכמו כן ניתן יהיה לבצע פעולות בסיסיות באמצעים ישירים, אם כי הבנק יוכל לקבוע מגבלות על פעילות הלקוח בהתאם לנסיבות העניין.
2. בנסיבות בהן לקוח אשר לא פרע בעבר חוב לבנק, מבקש עתה לפתוח באותו בנק חשבון ביתרת זכות, על הבנק לבחון את המקרה לגופו של עניין, תוך התייחסות למאפייני חוב העבר ולנסיבות פתיחת החשבון, ולא למנוע את פתיחת החשבון במקרים אלה באופן גורף. סעיף זה בא לתת מענה למקרי קיצון שהופנו ליחידה לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים, בהם בנקים סירבו לפתוח חשבון ללקוחות שהיה להם חוב נמוך מאוד שלא פרעו לבנק לפני זמן רב.
3. בנק המתנה פתיחת חשבון ביתרת זכות בהמצאת מסמכים על ידי הלקוח, יקפיד כי המסמכים הנדרשים על ידו אכן נחוצים לבחינת בקשת הלקוח, ויפרט אותם ככל הניתן בהזדמנות הראשונה. בהוראה ניתנו דוגמאות לאישורים אשר אינם יכולים להוות תנאי לבחינת בקשת לקוח לפתוח חשבון ביתרת זכות, בעקבות מקרים שטופלו ביחידה לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים.
4. בעת בקשת לקוח להנפיק פנקס שיקים, בנקים יבחנו את הבקשה תוך התחשבות במכלול הנסיבות. נדרשנו לשינוי זה לאחר שנחשפנו למקרים רבים שבהם לקוחות שנקלעו לקשיים כלכליים התקשו לשכור דירה, שכן הם נדרשו להפקיד שיקים כערבון, ואלה לא סופקו על-ידי הבנקים ללקוחות בקשיים כלכליים. נציין כי החוק אינו מאפשר ללקוח מוגבל לקבל פנקס שיקים, ולכן אין הכוונה ללקוחות אלה.

 בנוסף, נקבע בתיקון:

1. יובהר ללקוח הפותח חשבון ביתרת זכות כי אין חובה על הבנק להעמיד לו אשראי.
2. בנק לא יטיל תנאים בלתי סבירים לבקשת לקוח להעמדת אמצעי תשלום בסיסיים בחשבון (כרטיס דביט, כרטיס למשיכת מזומנים, הרשאה לחיוב חשבון).
3. בנק המסרב לפתוח חשבון ללקוח יפרט בפני הלקוח את הנימוקים לסירוב.
4. בנק יפרסם במקום בולט באתר האינטרנט את רשימת השירותים הבסיסיים שהוא מעמיד לרשות לקוחותיו המנהלים חשבונות ביתרת זכות.
5. התיקון של ההוראה כולל גם שיפור הליך מתן אישור ללקוח במקרים בהם לא ניתנת תשובה באופן מידי לבקשה לפתוח חשבון.

מסגרת אשראי – כל מה שצריך לדעת

חשבון בנק – כמה עולה לנהל חשבון? ומי הבנק הזול במערכת?

פתיחת חשבון בנק באינטרנט

 תוצאות טובות לקבוצת מגדל בשנת 2017. הרווח הכולל הסתכם ב-626 מיליון שקל, לעומת 162 מיליון שקל בשנה הקודמת.

בעקבות הנפקת אגרות החוב, מגדל עברה את סכום ההון הנדרש בכ-0.2 מיליארד שקל כנדרש לפי הסולבנסי לשנת 2024.

ביטוח חיים וחיסכון ארוך טווח: צמיחה בפרמיות (לרבות חוזי השקעה) ובדמי הגמולים של כ-12%

ביטוח כללי: מעבר מהפסד לרווח משמעותי

ביטוח בריאות: גידול של 13% בפרמיות שהורווחו ברוטו

מגדל שוקי הון: גידול בהכנסות מענף קרנות הנאמנות

מהדוחות של מגדל עולה כי התשואה להון עמדה בשנת 2017 על 11.8%, בהשוואה לתשואה להון של 3.1% בשנת 2016. גם כאן המדובר בשיעור התשואה להון השני בגובהו בשנים האחרונות.

בשנת 2017 רשמה מגדל רווח כולל לאחר מס בסך של כ-626 מיליון ₪, וזאת למרות גידול בהפרשות בסך של כ-306 מיליון ₪ לאחר מס אשר נבע ברובו מירידת עקום הריבית, בעיקר בביטוח חיים, שתיק פעילותה של החברה בתחום הוא הגדול ביותר בענף. השפעת הגידול בהפרשות קוזזה על-ידי עלייה ניכרת ברווחים מהשקעות. יצוין, כי לפני הגידול בהפרשות, המושפע כאמור מסביבת הריבית, הציגה מגדל בשנת 2017 רווח כולל של כ-932 מיליון ₪.

סך הפרמיות שהורווחו ברוטו, תקבולים בגין חוזי השקעה ודמי גמולים, הסתכמו בשנה החולפת בכ-21.92 מיליארד ₪,  לעומת כ-19.67 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ- 11%.

קבוצת מגדל הינה המובילה בענף בהיקף הנכסים המנוהלים, שהסתכם לסוף 2017 בכ-247 מיליארד ש"ח, גידול של כ-10% לעומת סך הנכסים המנוהלים של הקבוצה לסוף 2016. ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות של החברה לסוף 2017 עמד על כ-5.9 מיליארד ש"ח לעומת כ-5.4 מיליארד ₪ לסוף 2016, גידול של כ-10%.

עם גיוס אגרות החוב האחרון שביצעה מגדל בהיקף של 1.1 מיליארד ₪, עברה החברה את סכום ההון הנדרש בכ-0.2 מיליארד ₪ כנדרש להשלמה עד ליום 31.12.2024. זאת, על פי חישוב יחס כושר פרעון כלכלי מבוסס סולבנסי 2 שערכה החברה, המבוסס על היתרות ליום 31.12.2016.

ביטוח חיים וחיסכון ארוך טווח:

גידול של כ-12% בפרמיות (לרבות חוזי השקעה) ודמי גמולים

סכום הפרמיות שהורווחו ברוטו (לרבות חוזי השקעה) ודמי הגמולים הסתכם בשנת 2017 בכ-18.214 מיליארד ש"ח, לעומת 16.314 מיליארד ₪ שנה קודמת, גידול של כ-12%. הרווח הכולל לפני מס עמד על כ-555 מיליון ₪, לעומת כ-361 מיליון ₪ שנה קודמת, גידול של כ-53%. בתקופה המדווחת, דמי הניהול המשתנים בפוליסות המשתתפות ברווחים בביטוח חיים ששווקו עד שנת 2003, הסתכמו בסך של כ-679 מיליון ש"ח לפני מס, לעומת כ-330 מיליון ש"ח לפני מס בשנת 2016, בשל גידול בתשואות הריאליות שהושגו על ידי החברה בשווקי ההון. מנגד, בענפי הפנסיה והגמל חלה הרעה בתוצאות כתוצאה משחיקה בשיעור דמי הניהול הממוצעים וכן מגידול בהוצאות בענף הפנסיה.

ביטוח כללי:

מעבר מהפסד לרווח משמעותי

סכום הפרמיות שהורווחו ברוטו הסתכם בשנת 2017 בסך של כ-2.381 מיליארד ש"ח, לעומת 2.182 מיליארד ₪ שנה קודמת, גידול של כ-9%. הרווח הכולל לפני מס עמד על כ-107 מיליון ₪, לעומת הפסד של כ-178 מיליון ₪ שנה קודמת. בתוך כך, חל שיפור בתוצאות החיתומיות, אשר התרכז בעיקרו בביטוח רכב רכוש וענפי רכוש אחרים. מנגד, הירידה של עקום הריבית בשנת 2017 הביאה להגדלת ההפרשות בענפי החבויות בסך של כ-19 מיליון ש"ח.

ביטוח בריאות:

גידול של 13% בפרמיות שהורווחו ברוטו

סכום הפרמיות שהורווחו ברוטו הסתכם בשנת 2017 בכ-1.326 מיליארד ₪, לעומת 1.177 מיליארד ₪ שנה קודמת, גידול  של 13%. הרווח הכולל לפני מס עמד על כ-57 מיליון ₪, לעומת כ-3 מיליון ש"ח שנה קודמת. בתוך כך, חלה בשנת 2017 הרעה בתוצאות החיתומיות בענפי ביטוח סיעודי וביטוח תאונות אישיות בשל גידול בתביעות, שקוזזה ברובה בשל שיפור בתוצאות החיתומיות ביתר ביטוחי הפרט והקולקטיבים.

מגדל שוקי הון:

גידול בהכנסות מענף קרנות הנאמנות

בתחום השירותים הפיננסיים, רשמה הזרוע הפיננסית של קבוצת מגדל רווח כולל לפני מס של כ-26 מיליון ₪, לעומת רווח של כ-1 מיליון ₪ שנה קודמת. העלייה ברווח הכולל בתקופה המדווחת לעומת שנת 2016 נבעה בעיקרה מגידול בהכנסות מענף קרנות הנאמנות בשל עלייה בדמי הניהול הממוצעים ובנכסים המנוהלים, וכן מרווח כתוצאה משערוך חלקה של החברה במניות הבורסה.

—————————————————————————————————

עופר אליהו, מנכ"ל מגדל היוצא, מסר עם פרסום הדוחות: "מגדל בצמיחה משמעותית ולחברה כיום אופק עסקי רחב, תוך היכולת למנף את העוצמות והחוזקות שלה לא רק בביטוח פנסיוני, אלא גם במגוון תחומים נוספים. התוצאות העסקיות שהושגו בשנת 2017 הן פועל יוצא של השינויים וההתאמות שבוצעו בחברה בשנים האחרונות. זאת לנוכח המציאות המאתגרת והמורכבת במיוחד עבור חברה עם תיק פעילות כמו מגדל, בדגש על תיק ביטוח החיים הגדול ביותר בענף והשפעות סביבת הריבית הנמוכה עד האפסית על ביצועיה. המהלכים שאותם הובלנו הביאו לגיוון מנועי הצמיחה, לרבות מעבר מהפסד לרווח משמעותי בתחום הביטוח הכללי, הרחבת היקפי הפעילות בכל התחומים, וכן שיפור ברווחי ההשקעה".

יוחנן דנינו, יו"ר דירקטוריון מגדל היוצא, מסר עם פרסום הדוחות: "העבודה המאומצת השתלמה: אני גאה על תוצאות מגדל בשנה החולפת ורואה בהן עדות לייחודיות של מגדל בענף. יחד עם שדרת הניהול של החברה, בראשות עופר אליהו, נתנו מענה מיטבי למציאות המשתנה ולמימוש אסטרטגיה של צמיחה עסקית בכל פעילויות הליבה של הקבוצה. אני סמוך ובטוח כי לאחר יצירת התשתית המתאימה בפעילות מגדל, תמשיך הקבוצה ותרשום הישגים עסקיים מרשימים בהמשך דרכה".

ערן צ'רנינסקי, מנכ"ל "מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים", מסר עם פרסום הדוחות: "התוצאות הכספיות של מגדל מצביעות על יכולתה להרחיב את פעילותה גם בסביבה העסקית המאתגרת והמורכבת בה אנו מצויים. על-פי התוצאות, מגדל שומרת על מעמדה המרכזי בתעשיית הביטוח, הפנסיה והפיננסיים בישראל".

אלרוב נדל"ן של אלפרד אקירוב מסכמת שנת 2017 טובה. החברה מדווחת כי נמשכת מגמת השיפור בתוצאות בתי המלון – העודף התפעולי בשנת 2017 הסתכם בכ- 93 מיליון ש"ח, צמיחה של כ- 70% בהשוואה לשנת 2016.

 החברה צופה המשך מגמת שיפור במגזר בתי המלון וכי העודף התפעולי בשנת 2018 יסתכם בכ- 117 מיליון ש"ח. בחודשים הקרובים יפתח מלון לוטסיה שבפריז אשר היה סגור במשך כ-4 שנים לצורך שדרוגו והסבתו כך שיעמוד בסטנדרטים הגבוהים המאפיינים את יתר מלונות קבוצת אלרוב. המלון צפוי להתחיל לתרום לעודף התפעולי של מלונות הקבוצה החל משנת 2019.

 פרוטפוליו הנדל"ן של החברה בשוויץ ממשיך להציג איתנות, שכ"ד בשנת 2017 הסתכם בכ- 49 מיליון פר"ש בדומה לשנת 2016.

החברה בוחנת אפשרות להנפקת חברת הבת  EPIC העוסקת בנדל"ן מניב בשוויץ בבורסה בשוויץ בעיתוי המתאים וככל שיתאפשר.

 ה- NOI מהנדל"ן המניב בישראל ובחו"ל בשנת 2017 הסתכם בכ- 304 מיליון ש"ח.

בנוסף, בשנת 2017 נרשמה עליית שווי הוגן בסך של כ- 299 מיליון ש"ח.

 תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם בשנת 2017 בכ- 215 מיליון ש"ח, גידול של כ- 24% ביחס לשנת 2016.

ההכנסות בשנת 2017 הסתכמו בכ- 1.4 מיליארד ש"ח, לעומת כ- 1.2 מיליארד ש"ח בשנת 2016.ההכנסות ברבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכמו בכ- 554 מיליון ש"ח, לעומת כ-537 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. דמי השכירות אשר נבעו מהנכסים המניבים בישראל ובחו"ל הסתכמו בכ-316 מיליון ש"ח, לעומת כ- 313 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד.

דמי השכירות הצפויים להתקבל על בסיס שנה מלאה מהנכסים בחו"ל (כולל שטחי המסחר בלונדון וכולל נכס בצרפת שהסכם למכירתו נחתם לאחר תאריך המאזן) מסתכמים בכ- 227 מיליון ש"ח (הכוללים 179 מיליון ש"ח משוויץ, 21 מיליון ש"ח בצרפת ו- 27 מיליון ש"ח מלונדון).

• העודף התפעולי ממלונות החברה הסתכם בשנת 2017 לכ- 93 מיליון ש"ח לעומת כ- 55 מיליון ש"ח בשנת 2016, גידול של כ- 70%, החברה צופה המשך צמיחה במגזר המלונות גם בשנת 2018:

מלון לוטיסיה בפריז- במהלך אפריל 2014 נסגר המלון לצורך שדרוג והסבה על מנת שיעמוד בסטנדרטים הגבוהים המאפיינים את יתר מלונות הקבוצה. פתיחתו של המלון צפויה להתרחש בחודשים הקרובים וצפוי  להתחיל לתרום לעודף התפעולי של מלונות הקבוצה החל משנת 2019. העודף התפעולי ממלונות החברה ברבעון הרביעי הסתכם בכ- 37 מיליון ש"ח לעומת כ-32  מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד.

 הרווח המיוחס לבעלים של החברה לשנת 2017 הסתכם בכ- 541 מיליון ש"ח לעומת כ- 381 מיליון ש"ח בשנת 2016. הגידול ברווח הנקי  בשיעור של 42% נובע:

• מגידול ברווח מניירות ערך סחירים בסך של 191 לעומת שנת 2016
• מהמשך שיפור בבתי המלון אשר הציגו גידול בעודף תפעולי של כ- 93 מיליון ש"ח לעומת סך כ- 55 מיליון ש"ח בשנת 2016.
• מאידך הוצאות המס עלו הסתכמו בסך של 78 מיליון ש"ח בשנת 2017 לעומת הכנסות מס בסך של 57 מיליון ש"ח בשנת 2016 (עקב ירידה בשיעור המס בשוויץ).

הרווח המיוחס לבעלים של החברה ברבעון הרביעי הסתכם בכ- 413 מיליון ש"ח לעומת כ-335 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה בשנת 2016.

• תזרים מזומנים מפעילות שוטפת הסתכם בשנת 2017 בכ- 215 מיליון ש"ח לעומת כ- 173 מיליון ש"ח בשנת 2016, גידול של כ- 24%.

• שוויו ההוגן של הנדל"ן להשקעה (שאינו כולל את הנדל"ן המלונאי) ליום 31.12.2017 הסתכם בכ-6,591 מיליון ש"ח לעומת כ- 6,453 מיליון ש"ח בסוף שנת 2016. הגידול בנדל"ן להשקעה נובע מעליה בשווי הוגן בסך של כ-299 מיליון ש"ח וכן מהשקעה בנדל"ן להשקעה בסך של כ- 80 מיליון ש"ח. מאידך חל קיטון בסך של כ- 228 מיליון ש"ח שנובע בעיקר מהחלשות של הלירה שטרלינג וכן של הפרנק השוויצרי ביחס לשקל שתרם לירידה בשקלים של הנדל"ן להשקעה של הקבוצה בלונדון ובשוויץ בהתאמה.

• שוויו ההוגן של הרכוש הקבוע המשוערך ובהקמה (שכולל בעיקר את מלונות החברה בירושלים, באמסטרדם לונדון ובפריס) ליום 31.12.2017 הסתכם בכ-4.47 מיליארד ש"ח לעומת כ- 4.07 מיליארד ש"ח בסוף שנת 2016. הגידול בסעיף זה בסך נבע בעיקר מעדכון שווי שוק של המלונות בירושלים בכ- 181 מיליון ש"ח ומהשקעה בהמשך שדרוג מלון לוטסיה ובמלון מצודת דוד.

• תיק ניירות הערך של החברה – עיקר תיק ניירות הערך הסחירים ליום 31.12.2017 וליום 23.3.2018 הנו מניות בנק לאומי בסך של כ-824 מיליון ש"ח וסך של כ-718 מיליון ש"ח, בהתאמה, וכן לאחר תאריך המאזן נמכרו מניות בתמורה לסך של כ-128 מיליון ש"ח ובתוספת דיבידנד בסך של כ-8 מיליון ש"ח.

• ההון העצמי של החברה ליום 31 בדצמבר 2017 הסתכם בכ- 4,453 מיליון ש"ח לעומת סך של כ- 3,978 מיליון ש"ח בסוף שנת 2016. הגידול בהון העצמי בסך של כ- 475 מיליון ש"ח נובע מ:

רווח נקי לשנת 2017 בסך של כ- 567 מיליון ש"ח וגידול בקרן הון משערוך רכוש קבוע, נטו ממס בסך של כ- 141 מיליון ש"ח.

בקיזוז ירידה בקרן מהפרשי תרגום של פעילות מט"ח בסך של כ- 75 מיליון ש"ח, חלוקת דיבידנדים בסך של כ- 56 מיליון ש"ח ,רכישת מניות של החברה בסך של כ-100 מיליון  ומדידה מחדש של תכנית הטבה מוגדרת נטו ממס בסך של כ-2  מיליון ש"ח. סך ההון העצמי לסך המאזן לתום שנת 2017 הינו כ- 35.15% לעומת 33.6% בתום שנת 2016. ההון העצמי המיוחס לבעלי מניות הרוב בחברה הסתכם בכ- 4,060 מיליון ש"ח לעומת כ- 3,600 מיליון ש"ח בשנת 2016.

דיבידנד –מדיניות החברה הינה לחלק דיבידנד בסך 30% מהרווח הנקי בניטרול שיערוכים.

בהתאם למדיניות הנ"ל תחולק השלמת דיבידנד בגין שנת 2017 בסך של כ- 1.7 אגורות למניה כך שדיבידנד הכולל בגין שנת 2017 יסתכם בכ- 126.7 אגורות למניה (בסה"כ כ- 30.6 מיליון ש"ח). בנוסף, דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד ביניים בגין שנת 2018 בסך כולל של כ- 35 מיליון ש"ח המהווה כ- 145 אגורות למניה אשר יחולקו באפריל 2018.

אלפרד אקירוב, יו"ר ומנכ"ל קבוצת אלרוב: "בשנת 2017 המשכנו להציג שיפור בכל מגזרי הפעילות של הקבוצה. מנועי הצמיחה העיקריים שלנו לשנים הקרובות הינם תחום מלונות היוקרה ופעילות הנדל"ן המניב בשוויץ. אנו שבעי רצון מהשיפור המתמשך בפעילותם של מלונות הקבוצה בדגש על מלון הקונסרבטוריום באמסטרדם וקפה רויאל בלונדון כמו כן מהשיפור המשמעותי במלונות בירושלים . כפי שמשתקף בתחזיות שפרסמנו אנו מעריכים כי מגמת השיפור תימשך ותתעצם גם בשנת 2018 ואילך.

"בקרוב יפתח מלון לוטיסיה שבפריז אשר רכשנו בשנת 2010  והחל משנת 2014 נסגר לצורך שידרוגו והתאמתו לסטנדרט הגבוה אליו מכוונת הקבוצה.

"חשוב לציין כי השנים הראשונות להפעלתו של בית מלון, בוודאי בתחום מלונות היוקרה והבוטיק, הינן שנים של הרצה, שיווק וחשיפה לקהל היעד הפוטנציאלי. שנים אלו מאופיינות בהוצאות גבוהות ואינן מייצגות את תוצאותיו וביצועיו של המלון לטווח הארוך.

"הפעילות בשוויץ ממשיכה להוות מנוע צמיחה. אנו מקפידים לבצע עסקאות בהן יש ערך מוסף תוך מקסום יתרונותינו היחסיים בתחום הייזום. בהתאם לאסטרטגיה זו ביצענו בתום שנת 2016 רכישת  נכס ואשר אנו  מובילים  בו שינוי יעוד אנו לקראת תום תהליך ההשבחה שבסופו אנו צופים את השכרתו המלאה תוך הצפת ערך. בנוסף, בתום שנת 2017 רכשנו נכס נוסף בשוויץ תמורת סך כולל של כ-55 מיליון פר"ש (כ-195.5 מיליון ש"ח) לפני הוצאות אשר בעת הרכישה היה פנוי ובכוונתנו להשכירו עם השלמת העסקה.

בהמשך  להתפתחותה של EPIC אשר נכון לסוף השנה עמד שווי שנכסיה על מעל 1.2 מיליארד פר"ש ואליו צפויים להצטרף שני הנכסים האמורים לעיל, כפי שמסרנו בעבר אנו בוחנים את הנפקתה בבורסה לני"ע בשוויץ בעיתוי המתאים.

"תחום הנדל"ן המניב בישראל ממשיך להציג שיפור וצמיחה אשר באה לידי ביטוי הן בעליות שכ"ד והן עליה בשווי ההוגן  אשר נכון לסוף השנה עמד על כ- 1.6 מיליארד ש"ח.

אנו ממשיכים לפעול על מנת להרחיב את פרוטפוליו הנכסים שלנו בשוויץ וכן לאתר הזדמנויות לרכישת נכסים מניבים בלונדון, בדומה לנכס "מרק 1" שרכשנו במהלך השנה והושכר כולו ל-WeWork  ולבניין משרדים נוסף שנרכש לאחר התאריך המאזן בסך של כ-17.4 מיליון ליש"ט (כ-81.5 מיליון ש"ח) המושכר במלואו ומשקף תשואה של 5.7%".

אייל דבי, מנהל דסק מחקר מניות ישראליות בלאומי שוקי הון, מפרסם היום את התייחסותו לתוצאות הכספיות של הראל:

הראל השקעות פרסמה לפני מספר שעות את תוצאותיה הכספיות לשנת 2017, ואייל דבי, מנהל יחידת המחקר של בנק לאומי מפרסם הערכה אופטימית למדי.  דבי טוען כי – "מכפיל ההון בו נסחרת החברה הוא הגבוה ביותר בתעשייה, וכך גם לגבי התשואה שרשמה המנייה בשנה האחרונה. לפיכך, השאלה הטבעית שעולה, היא האם ביצועיה של הראל תומכים בפרמיה לה היא זוכה? נדמה לנו שתוצאות 2017 מספקות לכך תשובה.

"נכסים מנוהלים: צמחו בשיעור העולה על 15%, כאשר זו לא רק עוצמת הצמיחה, אלא העובדה שהיא נפרשת לכל רוחב הגזרה (בביטוח, בגמל, בפנסיה, בקרנות הנאמנות, בתעודות הסל ובניהול התיקים).

"פרמיות שנגבו: הצמיחה בנכסים המנוהלים תורגמה כמעט במלואה לצמיחה בפרמיות הנגבות, כך שגם אלה צמחו בשנה האחרונה בצורה חדה – מרמה של 10.2 מיליארדי שקלים בשנת 2016, לכדי 11.6 מיליארדי שקלים בשנת 2017 (פרמיות בשייר). גם כאן, הצמיחה נפרשה על פני כל המגזרים, כאשר הפרמיות בתחום החיסכון ארוך הטווח גדלו בכמעט 20%, בבריאות הן צמחו בכ- 6% ובביטוח כללי בשיעור של כ- 13%.

"הכנסות מהשקעות: היו גבוהות מאד, תוך שהן הסתכמו בשנת 2017 ללא פחות מ- 5.2 מיליארדי שקלים (בהשוואה ל- 2.9 מיליארדי שקלים בשנת 2016 ו- 2 מיליארדי שקלים בשנת 2015). אלו בהחלט הכנסות חריגות, אבל צריך לזכור שרובן המכריע אינו מחלחל לרווחי החברה – הוא נזקף כנגד גידול בעתודות הביטוחיות.

"הכנסות מדמי ניהול: הסתכמו לכדי 1.3 מיליארדי שקלים בשנה האחרונה, בהשוואה לסך שנתי של 1.1 מיליארדי שקלים בשנתיים הקודמות. עיקר הגידול נובע מעלייה בדמי הניהול המשתנים – כתוצאה מביצועי שוק ההון הטובים. רק לשם ההמחשה, נציין שמדדMSCI העולמי הוסיף לעצמו בשנת 2017 עוד 23%, והתשואה שרשם המדד של השווקים המתעוררים – באותה התקופה – עמד על 38%. גם המניות המקומיות, שלכאורה הציגו תשואה ממוצעת מתונה (מדד ת"א 125), הניבו למי שלא השקיע בסקטור הפארמה תמורה יותר מנאה (מדד ת"א 90, לדוגמא, רשם תשואה של למעלה מ- 20% בשנה שחלפה). גם באפיק הסולידי זו הייתה שנה טובה, שכן מדד האג"ח הכללי רשם תשואה של כ- 5%, לצד תשואה של כ- 6.5% באג"ח הקונצרני. במילים אחרות, אנו מסכימים שכאשר ביצועי ההון יהיו יותר צנועים, ההכנסות מדמי ניהול תהיינה גם הן יותר נמוכות.

הוצאות הנהלה וכלליות: צמחו בשיעור של כ- 4%, ביחס לשנה שחלפה. בהשוואה לגידול בהכנסות, זו בהחלט עלייה מרוסנת ומתונה.

הרווח הכולל: הסתכם לכדי 845 מיליוני שקלים בשנת 2017, תוך שהוא מכפיל את עצמו ביחס לשנה שעברה. חשוב לציין כי חלק לא מבוטל מהגידול ברווח הכולל, מיוחס לעליית הערך בשוויים של הנכסים הפיננסיים שהחברה מחזיקה. כאשר שוקי ההון יגמגמו, גם הרווחים הללו ירדו מדרגה.

"התשואה על ההון: הסתכמה בשנת 2017 לכדי 16% – רמה גבוהה ומרשימה בכל קנה מידה. נכון, על רקע ביצועי שוק ההון היא גם חריגה, כך שזה בהחלט הגיוני שבעתיד היא תהיה יותר נמוכה. עם זאת, מחיר המניה כבר משקף זאת בצורה יותר ממלאה.

"תמחור המניה: שווי השוק לפי נסחרת כעת החברה עומד על 5.6 מיליארדי שקלים, שזה פחות או יותר ההון העצמי הנוכחי שלה. לשון אחרת, מכפיל ההון הנגזר נושק לכדי אחד. לחברה כמו הראל השקעות, זו רמה שמרנית ונמוכה, שהרי היא צומחת בצורה חדה – כך שבכדי להצדיק את מכפיל ההון הקיים, יש להניח שתשואת ההון השנתית תפחת לרמה חד-ספרתית. זו הנחה קשה, שכן ביחס לנקודה בה נמצאת כיום החברה, לא מספיק להניח ירידה מתבקשת ברווחיות – צריך להניח קריסה! איננו רואים לכך הצדקה. תאמרו שזה בדיוק מה שהיה בשנים 2015-2016, שהרי גם אז תשואת ההון של הראל הייתה חד-ספרתית גבוהה. נכון, אבל היא הייתה מוטה כלפי מטה בצורה ברורה, שכן באותן שנים נרשמו הוצאות חריגות ביותר בגין הגדלת העתודות הביטוחיות – כתוצאה מירידת התשואות. רוצים לומר, ששנת 2017 אכן חריגה לטובה, אבל השנתיים הקודמות גם הן אינן מייצגות – התוצאות השוטפות בהן היו משמעותית יותר טובות.

"שורה תחתונה: חברת ביטוח צומחת, רווחית ומובילה, שאומנם נסחרת ברמת תמחור הגבוהה בתעשייה, אבל עדיין מתחת לערכה"

בשורה למלצרים? בית המשפט קבע שטיפ/ תשר הוא חלק מהשכר ויש לשלם בגינו זכויות סוציאליות מלאות. מדובר בצעד חשוב לעובדים בענף המסעדנות. אבל אליה וקוץ בה. טיפ משולם  בשחור (מדובר על טיפים בהיקף מוערך של כ-2 מיליארד שקל בשנה). המלצר לא משלם מס על הטיפ אז איך זה שיהיו עליו זכויות סוציאליות? זה לא באמת אפשרי, אלא אם ילבינו את הטיפ – כלומר לא יקבלו בשחור אלא יגדירו אותו כחלק מתלוש השכר, אלא שאז העובדים יצטרכו לשלם מיסים, ביטוח לאומי וביטוח בריאות – התשלומים האלו תלויים כמובן בשכר עצמו, אך מדובר בממוצע (ובהערכה לרמות השכר האלו) של 20% ויותר מהשכר – האם כדאי למלצרים להלבין את השכר ולקבל זכויות סוציאליות אבל מנגד לשלם מס? אם זה תלוי בהם אז לא, למרות שחוק זה חוק – ובעיקרון אסור לקבל תמורה ללא דיווח עליה.

כך או כך, למתלהבים מה"בשורה" כדאי לחשוב פעמיים. ההחלטה של בית הדין הארצי לעבודה, לא ממש מיטיבה עם המלצרים. בדיון פסק נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט יגאל פליטמן, פסק דין תקדימי שקובע כי התשר הוא שכר העובדים ולא "כסף שחור".

ב"הסתדרות הנוער העובד והלומד" אשר ליוותה את המאבק מברכים על ההתקדמות המסייעת למלצרים, טבחים, ברמנים וכלל עובדי הענף לקבל את זכויותיהם כחוק, ככלל עובדי מדינת ישראל, ותוכל לעצור תופעות פסולות שהושרשו בענף.

"הסתדרות הנוער העובד והלומד" היא הארגון היציג של בני נוער וצעירים ובכלל זה בענף המסעדות ובתי הקפה ומסייעת להשיב את כספם של מאות מלצרים בשנה.

בדיון המיוחד ניתנה כאמור פסיקת ביה"ד להסדרת נושא הטיפים בענף המסעדנות. הפסיקה מדגישה  כי הטיפ ייחשב כשכר עבודה, ועל כלל המשכורת יפרישו המעסיקים את כלל הזכויות הסוציאליות הקבועות בחוק כפי שקורה בכל מקום אחר במשק הישראלי. הצעה זו מפסיקה את הנוהג הפסול של "תשלום בשחור" בענף, אי תשלום זכויות סוציאליות וקובע את המחויבות הבסיסית של המעסיק לעובדיו. בפסיקה נאמר במפורש: "ברירת המחדל היא כי מעסיק רשאי לעשות שימוש בכספי התשר לשם תשלום שכר עבודה בלבד. הוא אינו רשאי לעשות שימוש בכספי התשר לתשלומי חובה, להפרשות לפנסיה או לתשלום זכויות סוציאליות".

האיגוד המקצועי בהסתדרות הנוער העובד והלומד, המלווה את מאבק עובדי הענף מזה שנים, והיה גם זה שהוביל לאחרונה גם את המאבק התקדימי להסדרת תנאיהם הסוציאליים של עובדי "קפה נואר" העבירה את עמדתה לבית הדין בדיון.

אורי מתוקי, ראש האגף לאיגוד המקצועי בהסתדרות הנוער העובד והלומד ברך על הפסיקה ואמר: "אנו שמחים שבית הדין הארצי קיבל את הצעתנו ברובה כשהטיפ ייחשב כשכר ועליו ישולמו כלל הזכויות הסוציאליות. מדובר בצעד חשוב בדרך לתיקון הענף הפרוץ כשעד היום שילמו את המחיר המלצרים, הטבחים, הברמנים וכלל עובדי הענף. בית הדין הארצי לעבודה מתערב במקום בו לצערנו  הכנסת  לא חוקקה חוק, מה שהפך את ענף המסעדות לענף פרוץ ולכניסה של קודים בעייתיים מאוד שנהוגים רק בענף זה. היום מלצר לא יודע כמה יקבל בסוף החודש, עובד שעות רבות ללא תשלום ולא מופרשים לו התנאים המגיעים לכל עובד על פי חוק. במצב הקיים, בו הפך הטיפ כך או כך לחלק מהשכר הגיע הזמן להסדיר זאת כך שיוכלו העובדים לקבל את  מלוא תנאיהם. בית הדין קבע מפורשות שהטיפ הוא שכר עבודה והמעסיק צריך להוסיף על כך את הזכויות הסוציאליות. כמובן שאנו נלמד את הפסיקה על כל חלקיה. אנו מזמינים את המלצרים, הטבחים וכלל עובדי הענף, לפנות אלינו לבירור כל הזכויות לאחר הפסיקה החדשה".

אמיר כהנוביץ' מאקסלנס סבור שהריבית גם אם תעלה לא תעלה לשמיים (מלגלג על חבר הפד ההזוי לטענתו שמעריך שהריבית תהיה 5%). סבור שמחירי הדיור בארץ לא יושפעו מהירידה בהתחלות הבנייה. הנה סקירה של כהנוביץ' על השווקים –

.מה הבנקים האמריקאים ישימו במאזנים שלהם במקום מיליארדי השטרות שהפד הולך לספוג מהם? – אג"ח ממשלתיות!– אין ויכוח שהיקף האג"ח במאזני הבנקים המרכזיים מתוכנן לקטון בשנים הבאות. אך יש ויכוח לגבי ההשפעה של צמצום המאזן על התשואות. האינטואיציה אומרת שתשואות האג"ח יעלו, אך יש לפחות שלוש סיבות טובות לחשוב אחרת: הראשונה, בעת הגדלת המאזן בארה"ב (QE) התשואות דווקא עלו. השנייה, את המזומנים שהבנקים קיבלו בזמנו ממכירות האג"ח לפד הם בעיקר הפקידו בפד (ולא נתנו כאשראי). ונראה שכעת הם יתנו בחזרה את המזומנים לפד, יקבלו במקומם חזרה את האג"ח, ישימו אותם במאזן וייהנו מהקופונים. מבחינת יתר השוק שום דבר לא יקרה בהיצע של האג"ח. שלישית, תמחור האג"ח נגזר בעיקר מציפיות הריבית שנגזרת מציפיות האינפלציה. כשבאלה אין שינוי תמחור האג"ח לא צריך להשתנות, אחרת משקיעים ייקחו הלוואות בריבית קצרה ויקנו מח"מ ארוך ויאזנו את השוק.

כדאי לזכור – תחזיות הריבית של הפד הן לא התרחיש הסביר אלא הגבול העליון – בשבוע שעבר חברי הפד העריכו שהשנה יתבצעו 3 העלאות ריבית (ב-Dot’s). כדאי לזכור שבשנים האחרונות תחזיות חברי הפד סימנו את הגבול העליון של מתווה העלאות. ומכיוון שהשוק כבר מגלם בסבירות גבוהה שלוש העלאות ריבית השנה נראה שיהיה השנה יותר קל לקבל הפתעה לשתי העלאות מאשר לארבע העלאות.

לארה"ב אין בעיה של חוב, אלא של העלאת ריבית – היה קשה לפספס בשבוע שעבר שיש איזה משתתף אחד בפד שצופה שבשנת 2020 הריבית תגיע ל-5%. איזה בן אדם הזוי. רק להזכיר לכולם שהחוב האמריקאי צפוי לחצות כבר בשנה הבאה את רמת ה-21 טריליון דולר ואם הריבית הקצרה תהיה 5% זה לפחות טריליון דולר ריבית בשנה. בריבית כזאת הכלכלה האמריקאית לא תצמח לשום מקום אלא אם אירוע מאד מאד חריג יקרה, כך ש"ריבית של 5%" יחד עם חוב גדול כל כך היא סוג של אוקסימורון.

פאוול לא מתכוון להמר על הידוק שוק העבודה, מלחמות סחר או קיצוצי המס, הוא רוצה לראות אינפלציה בעיניים – ירידת תשואות האג"ח בשבוע שעבר יוחסה ברובה למלחמות הסחר אך אי אפשר להתעלם מהטלטלה שאלה עברו על רקע מדיניות הפד: במסיבת העיתונאים שלאחר העלאת הריבית הבהיר יו"ר הפד החדש, פאוול, שלמרות כל החששות מאינפלציה בפועל לא רואים אותה מתחממת:

There is no sense in the data that we are on the cusp of an acceleration of inflation:"

ובתשובה לשאלה בהקשר לחשש מהידוק שוק העבודה אמר: "אנחנו ערניים לתיאוריה הזאת, אבל בפועל לא רואים אותה מתממשת" . תשואות האג"ח נפלו ברקע לדברים ואם פאוול ימשיך בקו הזה לא מן הנמנע שנראה השנה רק עוד העלאת ריבית אחת, כשמאמצע השנה האינפלציה בארה"ב צפויה להתמתן

מלחמות לא קורות בקיץ ואינפלציה לא מתרחשת במשברים – החשש ממלחמת סחר נראה על פניו כסיכון אינפלציוני (למשל בשל תוספת המס) אבל מצד שני גם סיכון להאטה כלכלית ולאי וודאות שמקשות על העלאות מחירים. בזמני משבר נדיר לראות אינפלציה, למעט במקרים של זינוק חריג במחירי הסחורות, כפי שקרה בשנת 2008 או שיבוש משמעותי בצד ההיצע.

אומנם בימים האחרונים מחיר הנפט רשם עליה, אך זאת לא מיוחסת למלחמת הסחר אלא לגורמים אחרים, בניהם ירידה מפתיעה במלאי הנפט וחשש שקיצוצי התפוקות של אופ"ק ימשכו. כך שגם בתרחיש של התרחבות מלחמת הסחר לא ניתן להניח המשך עליה במחיר הנפט. בגרף המצורף ניתן לראות איך חשש למשבר בכלכלה, המתבטא בירידות בשוק המניות, גורר איתו ירידה בציפיות האינפלציה

לארה"ב יש אינטרס לאיים במלחמת הסחר, אפילו שזה פוגע בה – מבחינת ארה"ב היא רק מגיבה למלחמת סחר שכבר קיימת. טראמפ מוכן לסבול הפסדים במערכה, כלומר לסבול מהתייקרות בחלק מהמוצרים המיובאים ולסבול מפגיעה מסוימת ביצוא וזאת כדי לגרור את סין ואירופה למגרש שהוא יכול לנצח בו – הפחתת חסמי סחר בעולם. מלחמה שלדבריו "יהיה קל לנצח בה", כלומר יצוא גדול יותר ומחירי יבוא נמוכים יותר. אם סין הייתה עומדת מנגד ולא מגיבה אליו הוא היה בבעיה, הוא היה נותר עם חסמי יבוא שהוא בכלל לא מעוניין בהם. דווקא תגובת הנגד שלה בשבוע שעבר, שהבהילה את השוק, היא סימן טוב, שכן עכשיו היא תהיה חייבת להגיב על כל צעד אמריקאי, מה שמגדיל את הסיכוי שבשלב מסוים שתי המעצמות יגיעו לשולחן המשא ומתן ולהסכמי סחר חופשיים יותר מאלה שיש היום.

המשקיעים מתים על השקל אבל לא ימותו בשבילו  – בשבוע שעבר השקל נחלש ב-1.2% (מול סל המטבעות המתואם למדד המחירים לצרכן), על רקע משבר בשוקי ההון, וזאת למרות נתונים על עליה של 7.7% ביצוא השירותים מישראל בחודש ינואר. נראה שהמשקיעים מתים על השקל כל עוד הכל טוב. בזמני משבר הם מתחפפים ממנו אל הדולר. כך היה במהלך משבר הסאב-פריים, אפילו שמוקד המשבר הכלכלי היה בארה"ב. בהמשך, כך היה במשבר החובות באירופה ובזמן משבר הסחורות והחשבון השוטף בשווקים המתעוררים. כך שאם שום דבר לא השתנה בתפיסות המשקיעים משבר הסחר אם יתרחב חוזר לסכן את השקל. לכן מוטב אולי להאריך מח"מ בארה"ב מול ישראל.

התחלות הבניה בישראל בירידה, אך עדיין סביב רמות התואמות את קצב הגידול במשקי הבית, מה שלא צפוי לחדש בינתיים את הלחץ לעליית מחירים– היקף הגידול במספר משקי הבית נע סביב רמה של  50 אלף בשנה. היקף התחלות הבניה בישראל בשנת 2017 עמד על 46,300. מדובר בקצב שלא צפוי ליצר לחצים לעלייה כמו כן גם לא לירידה ובטח לא בשנתיים הקרובות בהן היקף סיומי הבניה צפויים לעמוד ברמה גבוהה מ-50 אלף. לכן אנו לא משנים את הערכתנו להמשך התמתנות בקצב עליית מחירי הדיור בישראל (שכירות). עם זאת, במידה ובשנים הקרובות נראה ירידה חדה בהתחלות הבניה (מתחת ל-40 אלף בשנה) נעלה את תחזיות האינפלציה הארוכות שלנו. נכון להיום לא ניתן להסיק מסקנות וזאת למרות שהסביבה הרגולטורית בישראל נתפסת כעוינת למשקיעי נדל"ן.

הפיקוח על הבנקים פרסם טיוטת הוראה לבנקים בנושא "מיקור חוץ", המפרטת עקרונות להוצאת פעילויות של תאגידים בנקאיים לנותני שירות חיצוניים. ההוראה מבוססת על הנחיות בינלאומיות שמיושמות מזה מספר שנים במדינות רבות בעולם לרבות האיחוד האירופאי וארצות הברית.

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "ההוראה שהוצאנו בנושא מיקור חוץ מהווה צעד נוסף שהפיקוח על הבנקים מיישם לצורך תמיכה בשיפור היעילות של המערכת הבנקאית והגברת התחרות. ההוראה מאפשרת לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי להגביר את השימוש במיקור חוץ ולחזק את שיתופי הפעולה עם גורמים שונים במגוון תחומים- תפעוליים ועסקיים, ובדרך זו לשפר את היעילות והגמישות התפעולית. היא צפויה גם לסייע לבנקים הקטנים, לחברות כרטיסי האשראי ולבנק חדש דיגיטלי, אם יוקם, שיוכלו לפצות על "החסרונות לקוטן" באמצעות מיקור חוץ".

בשנים האחרונות נרשמו שינויים משמעותיים בסביבת הפעילות של התאגידים הבנקאיים בארץ ובעולם, הנובעים בין היתר, מאימוץ מדיניות להגברת התחרות במערכת הבנקאית ובמערך התשלומים, האצה בהתפתחויות הטכנולוגיות וכניסתם של שחקנים חדשים המציעים מוצרי אשראי ושירותי תשלומים. שינויים אלו מחייבים את הבנקים לבצע בחינה מחדש של המודל העסקי שלהם לצד האצת תהליכי התייעלות. במקביל למהלכים אלו הפיקוח על הבנקים מעוניין לאפשר לשחקנים חדשים, או שחקנים קיימים קטנים, להם אין תשתיות סניפים ותשתיות תפעוליות, להתחרות בתחומים הפיננסיים מבלי שיצטרכו לבצע השקעות ראשוניות משמעותיות המהוות חסם כניסה קריטי למערכת הבנקאית.

מיקור החוץ מתייחס הן להוצאת  שירותים תפעוליים לגורם חיצוני, כגון מוקד שירות לקוחות או חלק מהפעילויות שלו, והן להוצאת  שירותים עסקיים או ביצוע שיתופי פעולה עסקיים בין התאגיד הבנקאי לגורם חיצוני, המאפשרת נגישות גדולה יותר ללקוחות ושירות מגוון יותר ללקוחות, וזאת, בין היתר, על רקע הצמצום במספר הסניפים שצפוי להימשך גם בשנים הבאות. יחד עם זאת, ההוראה אוסרת על מיקור חוץ של פעילויות מסוימות ובראשן חיתום אשראי, המהווה את ליבת פעילותם של הבנקים, ומחייב אותם במשנה זהירות כלפי הלקוחות.

העקרונות בהוראה מהווים סטנדרטים מקובלים בעולם למיקור חוץ ומבוססים על הוראות בינלאומיות שהוטמעו מזה מספר שנים במדינות רבות בעולם. העיקרון המרכזי בהוראה הינו שהעברת פעילות למיקור חוץ אינה מפחיתה מאחריותו של הבנק לנהל את הסיכונים בפעילויות אותן הוא הוציא, ולעמוד בחוקים והוראות רלוונטיים, לרבות הוראות הגנה על הצרכן, ולוודא כי נשמרת ההוגנות והשקיפות כלפי לקוחות גם על ידי הגוף המספק את שירותי מיקור החוץ.

העקרונות המרכזיים בהוראה כוללים:

• קביעת מדיניות למיקור חוץ הכוללת את סוגי הפעילויות שניתן להעביר למיקור חוץ והיקפן ומתווה את אופן ניהול הסיכונים הנובעים מהוצאת הפעילות לצד שלישי, בשים לב למהותיות הפעילות והסיכונים הנגזרים ממנה;
• חובת קיום בדיקת נאותות (Due diligence) לנותן שירות מהותי טרם ההתקשרות עימו, ובמיקור חוץ בחו"ל, נדרשת בחינה מעמיקה של הסביבה המשפטית והרגולטורית על מנת לוודא יכולת לבצע בקרה אפקטיבית אחר טיב השירות;
• נושאים מרכזיים שצריכים להיכלל בהסכם שבין הבנק לנותן שירות, ובהם שמירה על עקרונות אבטחת מידע והגנה על פרטיות המידע של לקוחות וחובות דיווח לבנק על שינויים משמעותיים ביכולת לספק את השירות;
• נקיטת פעולות להבטחת הוגנות, גילוי נאות ושקיפות כלפי הלקוחות, ובפרט לגבי תנאי המוצר או השירות, ככל שאלו נמסרים ללקוח על ידי נותן השירות;
• ניהול סיכוני מיקור חוץ הכולל הערכה של הסיכונים, גיבוש תוכנית מקיפה לניהולם וניטור שוטף שלהם;
• תוכנית המשכיות עסקית למקרה של כשל אצל נותן שירות;
• חובות דיווח למפקח על הבנקים על הוצאת פעילות למיקור חוץ וקבלת אישורים כאשר הפעילות מהותית.

גיל דטנר מלאומי מפרסם היום התייחסות ראשונה לדוחות סלקום לרבעון הרביעי של 2017:

הרבעון הרביעי בשוק הסלולר תמיד חלש בשל עונתיות, וכך גם השנה, אך פחות ממה שציפינו בשל מכירות ציוד והכנסות משירותים קווים מעל הצפי שלנו.

מכירות. הכנסות משירותי סלולר ירדו 10.2% מול הרבעון המקביל, והיו בהתאם לצפי – מספר המנויים היה מעל התחזית שלנו, עם גידול במשך שני רבעונים ברציפות. מאידך, ה-ARPU היה נמוך ממה שציפינו, כאשר המחיר הממוצע של בסיס המנויים ממשיך להישחק נוכח המחירים הנמוכים בשוק.

הכנסות משירותים קוויים גדלו ב-13.5%, התחזקות של קצב הגידול בהשוואה לשלושת הרבעונים הראשונים. החברה דיווחה על 170 אלף מנויי טלוויזיה, קצב גיוס דומה לרבעונים האחרונים.  לחברה יש 183 אלף מנויים נכון להיום, מה שמעיד על גידול עקבי של כ-16 אלף מנויים לרבעון.

מכירות הציוד היו חזקות ברבעון, ועמדו על 163 מ' ש"ח, רמה דומה לרבעון המקביל, וזאת למרות הירידה במחירים עקב הפחתת המכסים על טלפונים סלולריים ב-2017. מנגד, החברה דיווחה גם על גידול בחובות מסופקים לרבעון, שייתכן וקשור לגידול בכמויות העסקאות של מכירות ציוד.

סך ההוצאות ברבעון עמדו על 929 מ' ש"ח, בהשוואה ל-949 מ' ש"ח ברבעון המקביל, ומול צפי ל-917 מ' ש"ח. נזכיר כי תקן IFRS 15 הקטין את הוצאות התפעול ברבעון ב-21 מ' ש"ח, ומנגד הוצאות הפחת עלו ב-3 מ' ש"ח. סך הכל, רמת ההוצאות מול הרבעון המקביל נותר ללא שינוי של ממש, כאשר התרומה של ההסכם עם גולן טלקום, ותהליכי התייעלות בתחום הסלולר מקוזזים על ידי גידול בהוצאות שקשורות לפעילות הטלוויזיה.

הרווח הנקי עמד על 10 מ' ש"ח מול צפי של 4 מ', וזאת בשל הרווח תפעולי גדול מצפוי והוצאות מימון נמוכות יחסית לחזוי.

שורה תחתונה. שוק הסלולר ממשיך להיות מאתגר, ולא צפוי להשתפר בזמן הקרוב עם כניסתה הצפויה של אקספון. תחום הקווי משתפר, אך ההוצאות הכבדות משמעותן כי תרומה משמעותית לרווח תיקח עוד זמן. מנגד, הירידה במחיר המניה לאחרונה (30% מתחילת השנה), כן עושה את המניה אטרקטיבית לטווח הארוך.

גם אקסלנס פרסמו אנליזה על סלקום. רוני בירון סבור שמדובר במחיר קנייה, אם כי אין בטווח הקרוב טריגרים לעליית המניה – "סלקום: מבט ראשוני על תוצאות הרבעון הרביעי: ללא הפתעות, חוזרים על המלצת קניה לאור החולשה במניה"

"מבט ראשוני על התוצאות. סלקום דיווחה על תוצאות הרבעון הרביעי אשר היו מעט גבוהות מהתחזית שלנו ושיקפו חולשה עונתית לצד מספר נתונים רלוונטיים. רמת ה-EBITDA  עמדה על 189 מיליון ₪ ביחס לתחזית שלנו ל- 183 מיליון ₪,  הרווח הנקי הסתכם ב- 10 מיליון ₪ (תחזית: 9 מיליון ₪) והתזרים החופשי עמד על 77 מיליון ₪ (תחזית: 60 מיליון ₪)", כותב בירון ממוסיף – "בצד הסלולרי, החברה דיווחה על גידול של 12 אלף מנויים לצד ירידת ARPU של 4.2 ₪ בהשוואה לרבעון השלישי. הירידה נבעה בעיקרה מעונתיות אולם הייתה גבוהה במקצת ביחס לירידה של 3.5 ₪ ברבעון המקביל. בתחום הקווי, החברה שמרה על מומנטום חיובי למרות הכניסה של Partner TV , עם תוספת של 16 אלף מנויי טלוויזיה  ו- 16 אלף מנויי אינטרנט. החברה עדכנה כי מספר מנויי הטלוויזיה עומד כיום על 183 אלף ביחס ל- 170 אלף בסוף 2017, נתון המשקף קצב גיוס של 14-15 אלף מנויים ברבעון הראשון של 2018. יש לציין כי התחום הקווי רשם שיפור מול הרבעון השלישי הן בצד ההכנסות משירותים וציוד והן ברמת ה- EBITDA, אשר קיזז חלקית את החולשה העונתית בצד הסלולרי.

"חוזרים על המלצת קניה לאור החולשה במחיר המניה: ללא שינויים מהותיים בקו העלילה, אנו מייחסים את החולשה במניית סלקום להיעדר טריגרים חיוביים בטווח הקצר והתמקדות קצרת טווח של השוק. אנו רואים ברמת המכפילים הנוכחית והמיצוב של החברה במחזור הרווח נקודת כניסה אטרקטיבית וחוזרים על המלצת קניה".