סקירת זכויות העובדים במהלך תקופת חג הפסח  כתבה: עו"ד סיגל סודאי, מנהלת האגף ליחסי עבודה של איגוד לשכות המסחר

חג הפסח, יחול השנה בין ט"ו – כ"א לחודש ניסן (בין התאריכים 31.3.18 – 6.4.18 ) וערב החג יחל ביום ו' –  30.3.2018 .

זכויות העובדים בימי החג, נקבעות בהתאם להסדרים שונים: חוקים, הסכמים קיבוציים/צווי הרחבה, הסכמים אישיים ונוהג במקום העבודה. הכלל הוא שיש לפעול בהתאם להסדר הרלוונטי שחל על מקום העבודה ואם חלים מספר הסדרים במקביל, יש לפעול על פי ההסדר שמיטיב עם העובד.

להלן פירוט זכויות העובדים במהלך החג בהתאם להסדרים השונים:

• שעות העבודה בערב חג

* ההסדר לפי חוק שעות עבודה ומנוחה:

ס' 2 לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע, כי בערב חג יום העבודה לא יעלה על 7 שעות (בתשלום של 8 שעות). הסדר זה חל על מקומות עבודה בהם מונהג שבוע עבודה של שישה ימים.

* ההסדר לפי צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה ל- 5 ימים:

בערבי חג, החלים ביום שהעובד חייב לעבוד בו, יום העבודה הוא בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות או יום עבודה בן 7 שעות בתשלום של 8 שעות. המעסיק ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור.

במקומות עבודה, שבהם עבדו בערבי חג 6 שעות בתשלום של 8 שעות, ימשיכו העובדים לעבוד 6 שעות בתשלום של 8 שעות.

הסדר זה חל במקומות עבודה  שעליהם חל צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה ל- 5 ימים בענפים הבאים: תעשייה, מלאכה, שמירה ואבטחה, בתי קולנוע, חברות ביטוח, קבלני ניקיון ואחזקה,  יבוא יצוא, מסחר בסיטונות, למעט מעסיק שעיסוקו בחלקו במסחר סיטונאי וחלקו במסחר קמעונאי. ענפי השירותים העסקיים המפורטים להלן: אריזת מזון, אריזות מוצרים (כללי), אחסנה בערובה, אחסנה בקירור, אחסנה כללית, בלדרות, האחדות מטענים, הובלה יבשתית, הפצת סרטי קולנוע וטלוויזיה, סוכנויות לסחר חוץ, סוכנויות של יצרנים או סוחרים מחו"ל, השגחה, סוכני קניות, ספירת סחורות, ספנות (סוכנויות), עמילות מכס, שילוח בינלאומי, שירותי משרד, שירותי תקשורת וטלקס, תעופה (סוכנויות).

* ההסדר לפי הסכם הקיבוצי בענף המסחר הסיטונאי, השירותים, היבוא והיצוא:

על פי ההסכם הקיבוצי בענף שעות העבודה בערב חג הנן כמו ביום שישי. כלומר, 7 שעות עבודה.

* לפי הסכמים קיבוציים/צווי הרחבה ענפיים:

במרבית ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה הענפיים, קיימים הסדרים בנושא יום עבודה בערב החג. לכן יש לבדוק את השתייכות מקום העבודה לענף זה או אחר ולבדוק את ההסדר החל בו.

* לפי נוהג או חוזה אישי:

מעסיק אשר במשך שנים הנהיג יום עבודה מקוצר בערב החג יהיה מחויב להמשיך לעשות כן, הואיל וזכות זו הפכה במרוצת הזמן לנוהג מחייב ולתנאי אישי בחוזה העבודה של כל עובד ועובד.

• עבודה במהלך חול המועד:

יום עבודה בחול המועד הינו יום עבודה רגיל מבחינת שעות העבודה וגמול העבודה. עם זאת, במידה וחל על העובד במקום עבודה ספציפי הסכם קיבוצי ענפי/הסכם קיבוצי מיוחד/צו הרחבה ענפי/חוזה עבודה אישי/נוהג הקובעים יום עבודה מקוצר או גמול מיוחד, תחול ההוראה המיטיבה עם העובד.

* על פי ההסכם הקיבוצי בענף המסחר והשירותים:

בהסכם הקיבוצי בענף המסחר הסיטונאי, השירותים היבוא והיצוא, אין התייחסות לעבודה בחול המועד. לפיכך, בהעדר נוהג או הסכם אישי הקובעים אחרת, יום העבודה במהלך חול המועד בענף הינו יום עבודה רגיל בכפוף לנוהג ו/או חוזה מיטיבים.

• תשלום דמי חג

כיום, כל העובדים, על בסיס חודשי, שעתי ויומי זכאים לתשלום שכר בין החגים. עם זאת, עובדים על בסיס חודשי יהיו זכאים לכך החל מהיום הראשון לעבודתם, ללא קשר לוותק שלהם במקום העבודה ועובדים על בסיס שכר (יומי/שעתי) בהיעדר הסכם קיבוצי/צו הרחבה, נוהג או חוזה אישי, בהם נקבעה הוראה מיטיבה, יהיו זכאים לכך רק לאחר 3 חודשי ותק בעבודה, ובתנאי שלא נעדרו מעבודתם סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחריו), אלא בהסכמת המעסיק.

בהסכם הקיבוצי הכללי בענף המסחר והשירותים אין הבחנה לעניין הזכאות לדמי חגים בין עובדים במשכורת חודשית לבין עובדים בשכר יומי/שעתי. לפיכך, כל העובדים במקומות עבודה שחל עליהם ההסכם הקיבוצי האמור, יהיו זכאים לתשלום דמי חג החל מהיום הראשון לעבודתם, אף אם הם עובדים על בסיס שעתי/יומי.

• גמול בעד עבודה בחג

עבודה במהלך החג, כמוה כעבודה במנוחה שבועית הן באשר לצורך בהיתר העסקה במנוחה השבועית והן לעניין גובה התשלום. לפיכך עובד שיעבוד בחג  יהיה זכאי לתמורה מוגדלת בעבור עבודתו בחג – של 150%  לפחות משכר הבסיס עבור שעות עבודה.

חרף האמור, קיימת פסיקה  שנקבעה ע"י ביה"ד הארצי לעבודה, לפיה אם העובד עבד בחג, שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, הוא יהיה זכאי לתשלום בעבור אותו יום כיום עבודה, בצירוף הגמול בעבור עבודה בחגים, דהיינו, יהיה זכאי לתוספת של 150% לשכרו, כלומר תשלום בגובה של  250% מהשכר.

• חופשה מרוכזת בחול המועד

מעסיק רשאי לסגור את מקום העבודה במהלך חול המועד, ולהורות לעובדים  לצאת לחופשה שנתית מרוכזת וזאת בהתקיים כל התנאים הבאים:

1. מתן הודעה של 14 יום מראש- במקרה שתקופת החופשה עולה על 7 ימים, על המעסיק לתת התראה של 14 ימים מראש (לעניין זה 7 ימים רצופים: לרבות צירוף של חול המועד,שבת והיום הפנוי, לא כולל את ימי החג עצמם, אלא אם הם חלים בשבת)

2. מתן אפשרות לחופשה שנתית של 7 ימים רצופים לפחות -סעיף 8 לחוק חופשה שנתית, קובע כי החופשה תהיה רצופה, אולם בהסכמת העובד והמעסיק ניתן לחלקה, ובלבד שפרק אחד ממנה יהיה בן 7 ימים לפחות. כלומר, כשמוציאים עובדים לחופשה שנתית, בחול המועד יש להבטיח כי לעובד תהיה אפשרות לצאת לחופשה שנתית, בת 7 ימים רצופים. יובהר, כי ניתן לכלול בפרק הזמן של 7 ימים גם את חול המועד, את יום המנוחה השבועי ואת היום הפנוי, ואולם אין לכלול בו את יום החג עצמו.

3. יתרת חופשה שנתית בזכות- הכלל הוא, שהוצאת העובדים לחופשה שנתית תתאפשר רק אם העובדים צברו ימי חופשה ובמידה שצברו. כלומר, מעסיק אינו יכול לחייב עובד לצאת לחופשה, אם לא נצברו לזכות העובד ימי חופשה כלל או מספיק ימי חופשה. מעסיק אינו יכול לחייב עובד לצאת לחופשה על חשבון ימי חופשתו העתידיים ולהכניסו ליתרה שלילית. עם זאת, כלל זה לא יחול, אם העובד ידע מראש על הנוהג במקום העבודה(או מכוח חוזה אישי)  לפיו ימי חול המועד הינם ימי חופשה שנתית, ובכל זאת בחר מיוזמתו לצאת לחופשה שנתית בנוסף, במועד אחר, באופן שלא נותרו לו די ימי חופשה בצבירה. במקרה כזה, לא תהיה מניעה להוציאו לחופשה בחול המועד, אף אם כתוצאה מכך הוא יכנס ליתרה שלילית של חופשה שנתית.

מעסיק שיפעל בניגוד לכלל כאמור, יחוייב בתשלום עבור החופשה והוא לא יהיה רשאי לזקוף ימים אלה על חשבון ימי החופשה העתידיים של העובד . יצויין כי לא ניתן לאלץ עובדים לצאת לחופשה ללא  תשלום  בתקופה  זו  או  בכלל.  חופשה  ללא  תשלום חייבת להיות בהסכמה הדדית. לכן עובדים כאמור אשר  יסרבו לצאת לחל"ת  בחול המועד, יהיו זכאים לשכר עבודה, חרף סגירת המפעל.

• חופשה בערב חג ובחול המועד במקום עבודה שבו מונהג יום עבודה מקוצר

מעסיק רשאי לנכות ימי חופשה מלאים, בערב חג ובחול המועד, גם אם במועדים אלה  מונהג יום עבודה מקוצר, אלא אם כן, נקבע הסדר מיטיב בהסכם קיבוצי/צו הרחבה/חוזה אישי או נוהג במקום העבודה.

חוק חופשה שנתית איננו מתייחס לימי עבודה חלקיים. לדוגמא, צבירת ימי החופשה  נעשית  על  בסיס  ימי עבודה בפועל, ללא  קשר לאורכו של יום העבודה, בין אם מדובר ביום עבודה של 8 שעות או של שעתיים. כך לדוגמא עובד יהיה זכאי למלוא מכסת החופשה השנתית שמגיע לו, דהיינו של 12 ימים אם עבד במהלך השנה 200 ימים בפועל, גם אם מדובר בימי עבודה קצרים.  כמובן שלאורכו של יום העבודה תהיה השפעה בחישוב דמי החופשה המגיעים בגין יום החופשה, אולם אין לכך השפעה על מספר ימי החופשה שנצברו לטובת העובד.

בהתאם לכך, גם ניכוי ימי החופשה מחשבון חופשתו השנתית של העובד אינו צריך להיות  מושפע מאורך יום העבודה. לכן, כאשר עובד נעדר מן העבודה יום שלם לרגל חופשה, מספר שעות העבודה שהיה אמור לעבוד באותו יום, חסרת משמעות,  ורואים היעדרות זו כיום חופשה מלא. בהתאם לכך,  עובד שיצא לחופשה במהלך ערב חג או בחול המועד, שבמהלכם מונהג יום עבודה מקוצר, אין כל מניעה  לנכות  יום חופשה מלא.

חרף האמור, במקומות עבודה רבים נהוג לצבור לעובדים חופשה שנתית על בסיס שעות עבודה, שלא בהתאם לחוק. במקרה זה לאורכו של  יום העבודה יש השפעה על צבירת החופשה ולפיכך, אין לנכות יום חופשה מלא מן הצבירה, אלא בהתאם למספר שעות העבודה שהעובד היה אמור לעבוד באותם ימים. לחילופין יש להתאים את חישוב הצבירה להסדר הקבוע בחוק ורק אז לנכות ימים מלאים מהצבירה.

חופשה בערב חג ובחול המועד על פי ההסכם הקיבוצי בענף המסחר והשירותים

בהסכם הקיבוצי בענף המסחר והשירותים אין התייחסות לחופשה בחול המועד וערב חג, ולכן אין כל מניעה חוקית לנכות ימי חופשה מלאים, מקום שצבירת החופשה  נעשית על פי ההסדר הקבוע בחוק, אלא אם קיים הסדר מיטיב על פי נוהג או חוזה אישי.

מכל מקום, אין כל מניעה לנכות ימים חלקיים מן הצבירה, הואיל ומדובר בזכות העודפת על ההסדר הקבוע בחוק.

• חג שחל ביום שבת

השנה חל חג הפסח ביום שבת, ומבחינת התשלום עבור החג כאמור ישנה הבחנה בין עובד על בסיס חודשי (במשכורת) או על בסיס יומי/שעתי (בשכר).

עובד במשכורת (על בסיס שכר חודשי): שכר על בסיס חודשי, הינו שכר קבוע אשר איננו מושפע ממספר ימי העבודה האפשריים בחודש מסוים. דהיינו עובד חודשי שעובד חודש מלא ישתכר שכר זהה בחודש מרץ ובחודש פברואר. בהתאם לכך, אין משמעות לעובדה שימי החג חלים דווקא  בשבת ושכרו של העובד באותו חודש לא יושפע מכך. עם זאת, העובד "יפסיד" ימי היעדרות בתשלום, זאת  מאחר שימי החג חלים בימים שממילא העובד לא היה אמור לעבוד בהם.

עובד בשכר (שעתי/יומי)- בצו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה ל- 43 שעות שבועיות,  אשר הקנה לעובדים בשכר זכות לדמי חגים, נקבע במפורש כי עובד לא יהיה זכאי לתשלום בגין ימי חג החלים בשבת. לפיכך עובד על בסיס שעתי/יומי לא יהיה זכאי לתשלום עבור חג שחל בשבת, אלא אם כן, קיים הסכם קיבוצי/צו הרחבה חוזה אישי או נוהג במקום העבודה, הקובעים אחרת.

יצוין, כי גם  עובדים על בסיס שכר, הזכאים לתשלום דמי חג, "מפסידים" ימי היעדרות בתשלום כאשר החג חל בשבת.

ככלל, על מנת שעובד יהיה זכאי לתשלום עבור חג שחל בשבת, בין אם מדובר בעובד במשכורת או בין שמדובר בעובד בשכר, יש צורך בחיוב כזה מכוח הסכם קיבוצי/צו הרחבה, חוזה אישי או נוהג במקום העבודה. אם אין חובה מפורשת אזי יחול ההסדר שפרטתי לעיל.

• שי לחג

על פי החוק, לא קיימת הוראה המחייבת את המעסיק להעניק לעובד מתנה עבור החגים. אולם, אם קיים הסכם קיבוצי ענפי/הסכם קיבוצי מיוחד/צו הרחבה ענפי/חוזה עבודה אישי/נוהג, יש לפעול על פי האמור בהסכם או על פי הנוהג .

על פי סעיף 2 (2) לפקודת מס הכנסה, מתנה לחג נחשבת הכנסת עבודה בידי העובד ויש לחייבה במס הכנסה ולכן, יחוייב  גם בתשלום דמי ביטוח לאומי.

תלושי קניה כשי לחג מהווים אף הם "טובת הנאה" לעובד ובהתאם לתקנה 8 לתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), התשנ"ג – 1993, כאשר ניתן לעובד תשלום בשווי כסף, יקבע המעביד לצורך הניכוי את סכום התשלום כפי שעלה לו או לפי מחיר השוק, הכל לפי הגבוה.

לא חלה כל חובה, המחייבת את המעסיק לגלם את שווי מתנה. עם זאת, במרבית מקומות העבודה מקובל לעשות כן.

יוניטרוניקס בשליטת פימי עולה מדרגה בתוצאות – החברה מדווחת על גידול של 24% בהכנסות ל- 185 מיליון שקל, ומעבר לרווח (צנוע), לעומת הפסד בשנת 2016.

החברה מדווחת על זינוק של כ- 75% ברווח הגולמי ומעבר לרווח תפעולי של 8.9 מיליון שקל. כמו כן מוסרת החברה כי  מתחילת שנת 2017 ועד מועד פרסום הדוח חתמה החברה על חוזים להתקנת חניות רובוטיות בהיקף מצטבר של כ- 88 מיליון שקל. צבר ההזמנות של תחום פתרונות אוטומטיים עומד על כ-138 מיליון שקל

חברת יוניטרוניקס, היא מובילה בשוק מוצרי האוטומציה, המחסנים האוטומטיים והחניונים הרובוטיים האוטונומיים. על רקע התוצאות אמר חיים שני, מייסד ומנכ"ל יוניטרוניקס: "אנו גאים לדווח על צמיחה ושיפור ניכר ברווחיות בשני מגזרי הפעילות של החברה. בתחום המוצרים, מציגה יוניטרוניקס צמיחה מרשימה של כ-10 מיליון שקל ושיפור בתוצאות הודות לפעילות השיווקית שבצענו במספר שווקי יעד מרכזיים ולהשקת מוצרים חדשים שפותחו על ידנו".

"בתחום הפתרונות האוטומטיים, הצגנו זינוק של כ- 75% במכירות ביחס לשנה הקודמת ואנו מתחילים לראות את פירות העבודה שהושקעה במשך שנים, כאשר התוצאות ניכרות בשיפור המתמשך בשורת ההכנסות ובשורת הרווחיות תוצאה של גידול עקבי במספר והיקף הפרויקטים בביצוע".

"עד כה הושלמו ונמסרו ללקוחות שישה חניונים אוטונומיים בצפון אמריקה המכילים ביחד כ- 1,400 מקומות חניה ועוד שבעה חניונים נמצאים  בשלבי התקנה שונים. החניונים מתבססים על הטכנולוגיה הרובוטית החדשה של חניונים רובוטיים (דור 3) של יוניטרוניקס אשר זוכה לעניין רב בקרב יזמים ומפעילי חניונים בארה"ב ותאפשר בעתיד אינטגרציה עם רכבים אוטונומיים כך שהם יוכלו להחנות באופן עצמאי בחניונים אלו".

ההכנסות של יוניטרוניקס בשנת 2017 הסתכמו לכ- 185 מיליון שקל לעומת הכנסות בסך של כ- 149 מיליון שקל שנרשמו בשנת 2016, גידול של כ-24%. הגידול בשנת 2017 בא לידי ביטוי בכל מגזרי הפעילות של החברה.

בתחום המוצרים נרשמו הכנסות בשנת 2017 בסך של כ- 123.1 מיליון שקל, גידול של כ-8.5% לעומת 113.5 מיליון שקל בשנת 2016. בתחום הפתרונות האוטומטיים נרשמו בשנת 2017 הכנסות בסך של כ-61.4 מיליון שקל, גידול של כ-75% לעומת הכנסות של כ-35.1 מיליון שקל בשנת 2016.

הרווח הגולמי המאוחד בשנת 2017 הסתכם לכ-55.4 מיליון שקל, כ-30% מההכנסות בהשוואה לכ-31.9 מיליון שקל, כ- 21% מההכנסות בשנת 2016. הגידול ברווח הגולמי ובשיעורו נובע משני תחומי פעילות החברה. בתחום הפתרונות האוטומטים השיפור נובע בעיקר מגידול בהכנסות ומקיטון בהוצאות בשל התייעלות בתהליך הייצור. בתחום המוצרים השיפור נובע מגידול בהכנסות, למרות היחלשות המטבעות בשווקי היצוא של החברה, ומקיטון בעלויות הייצור והתפעול.

הרווח התפעולי בשנת 2017 הסתכם לכ-8.9 מיליון שקל  לעומת הפסד של כ-11.7 מיליון שקל  שנרשם בשנת 2016. השיפור ברווח התפעולי נובע משני תחומי פעילות החברה הודות לגידול בהכנסות ושיפור הרווחיות הגולמית.

הרווח הנקי בשנת 2017 הסתכם לכ-1 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-17 מיליון שקל שנרשם בשנת 2016.

ההון העצמי של החברה ליום 31 בדצמבר 2017, הון המיוחס לבעלי המניות של החברה, מסתכם לכ- 94.3 מיליון שקל, ומהווה כ-40% מסך המאזן.

קרן פימי מחזיקה בכ- 50% מהון המניות של יוניטרוניקס, וחיים שני מחזיק בכ- 22% מהון המניות.

סלקום פרסמה תוצאות כספיות לרבעון האחרון של 2017 ולשנת 2017 כולה. התוצאות ברבעון כפצפוי היו חלשות, אך סלקום ממשיכה לצמוח בשוק הטלוויזיה.

ניר שטרן, מנכ"ל קבוצת סלקום: "מאז השקתה, מובילה סלקום tv את שוק הטלוויזיה החדשה בישראל ומדווחת, נכון להיום על 183,000 בתי אב שבחרו בחוויית הטלוויזיה הטובה בישראל. במקביל  אנו  בעיצומה של תנופה בשוק תשתיות האינטרנט עם הנגשת שירות הסיבים האופטיים  "סופר פייבר" ללקוחותינו, וביסוס מעמדנו כשחקן דומיננטי גם בשוק זה".

עיקרי התוצאות לשנת 2017 (בהשוואה לשנת 2016):

• סה"כ ההכנסות הסתכמו ב-3,871 מיליון ש"ח בהשוואה ל-4,027 מיליון ש"ח בשנה הקודמת, קיטון של 3.9%
• ההכנסות משירותים הסתכמו ב-2,919 מיליון ש"ח בהשוואה ל-3,033 מיליון ש"ח בשנה הקודמת, קיטון של 3.8%
• הרווח התפעולי הסתכם ב-297 מיליון ש"ח בהשוואה ל-310 מיליון ש"ח בשנה הקודמת, קיטון של 4.2%
• הרווח הנקי הסתכם ב-113 מיליון ש"ח בהשוואה ל-150 מיליון ש"ח בשנה הקודמת, קיטון של 24.7%
• שיעור הרווח הנקי מסך ההכנסות 2.9%, ירידה מ-3.7% בשנה הקודמת
• ה-EBITDA1 הסתכם ב-853 מיליון ש"ח בהשוואה ל-858 מיליון ש"ח בשנה הקודמת, קיטון של 0.6%
• שיעור ה-EBITDA מסך ההכנסות 22.0%, עליה מ-21.3% בשנה הקודמת
• מזומנים נטו שנבעו מפעילות שוטפת הסתכמו ב-774 מיליון ש"ח בהשוואה ל-781 מיליון ש"ח בשנה הקודמת, קיטון של 0.9%
• תזרים המזומנים הפנוי1 הסתכם ב-325 מיליון ש"ח בהשוואה ל-416 מיליון ש"ח בשנה הקודמת, קיטון של 21.9%
• מצבת מנויי הסלולר של החברה עומדת על כ-2.817 מיליון מנויים (נכון לסוף דצמבר 2017)

עיקרי התוצאות לרבעון הרביעי של 2017 (בהשוואה לרבעון הרביעי של 2016):

• סה"כ ההכנסות הסתכמו ב-975 מיליון ש"ח בהשוואה ל-984 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של 0.9%
• ההכנסות משירותים הסתכמו ב-712 מיליון ש"ח בהשוואה ל-719 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של 1.0%
• הרווח התפעולי הסתכם ב-45 מיליון ש"ח בהשוואה ל-32 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 40.6%
• הרווח הנקי הסתכם ב-10 מיליון ש"ח בהשוואה ל-14 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של 28.6%
• שיעור הרווח הנקי מסך ההכנסות 1.0%, ירידה מ-1.4% ברבעון המקביל אשתקד
• ה-EBITDA1 הסתכם ב-189 מיליון ש"ח בהשוואה ל-173 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 9.2%
• שיעור ה-EBITDA מסך ההכנסות 19.4%, עליה מ-17.6% ברבעון המקביל אשתקד
• מזומנים נטו שנבעו מפעילות שוטפת הסתכמו ב-214 מיליון ש"ח בהשוואה ל-178 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 20.2%
• תזרים המזומנים הפנוי1 הסתכם ב-77 מיליון ש"ח בהשוואה ל-83 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של 7.2%

בהתייחס לתוצאות שנת 2017 ולרבעון הרביעי של 2017 ציין ניר שטרן, מנכ"ל קבוצת סלקום:

"התחרות הגבוהה בשוק הסלולר בשנת 2017 המשיכה לתת אותותיה על תוצאות המגזר הנייד. לצד התחרות, האצנו את פעילותינו כקבוצת תקשורת, המציעה ללקוחות סל פתרונות רחב ומלא, מותאם  לעידן התקשורת העכשווי. חרף התחרות הנמשכת סיימנו את שנת 2017 עם גידול של כ-29,400 לקוחות פוסט פייד במגזר הנייד.

בשנת 2017 הוכחנו שוב כי סלקום tv היא החלופה המוצלחת והכדאית ביותר בשוק שידורי הטלוויזיה בישראל.

הוספנו לעולם התוכן העשיר, את התכנים הכי מדוברים והכי מבוקשים, מבית ספק התוכן היוקרתי HBO, עשרה ערוצים חדשים ובכללם ערוצי ילדים מבוקשים, ערוץ וספריית דוקו איכותיים, סדרות וסרטים שוברי קופות והכל ללא שינוי המחיר.

היום ברור לכולם, שאנו מציעים היצע תוכן רחב לצד מחיר משתלם עם חוויה טכנולוגית מתקדמת ביותר, אפשרות צפייה בכל התוכן, בכל המכשירים ובכל הפלטפורמות: טלוויזיות חכמות ללא ממיר,IOS, ו-Android כמו גם שירות מובנה של הקלטות לכל הערוצים שבוע לאחור.

הצרכן הישראלי יודע מה הוא רוצה ובעיקר מה הוא צריך ושילוב מנצח זה, בין תוכן עשיר ואיכותי, יחד עם טכנולוגיה וחווית שימוש מתקדמת ביותר, והכל באריזת מחיר משתלמת ואטרקטיבית הוא שהוביל אותנו למגמת צמיחה מהירה לאורך כל השנה עם 183,000 בתי אב המנויים על השירות, נכון להיום.

הרבעון הרביעי השנה, מהווה רבעון שיא להצטרפות הלקוחות לשירות ה"קוואטרו" שלנו, שירות המשלב את שירות הטלוויזיה סלקום tv יחד עם שירותי האינטרנט, הטלפוניה הביתית והסלולר. תוך פרק זמן קצר הפכה חבילת ה"קוואטרו" למוצר מבוקש בקרב לקוחותינו המעניק ללקוח הצעת ערך כדאית ומשתלמת המחזקת את נאמנותו לשירותי הקבוצה.

אנו פועלים במרץ בשוק תשתיות האינטרנט, כדי להאיץ את פריסת הסיבים האופטיים עד בית הלקוח במטרה לספק ללקוחותינו שירות אינטרנט מהיר ואיכותי. השקנו את שירות ה"סופר פייבר" המאפשר לספק ללקוח מהירות גלישה של עד 1 ג'יגה וזאת כרכיב בתוך חבילות הקוואטרו שלנו. אנו נערכים להמשך פריסת תשתיות נייחות תוך שימוש במספר חלופות בו זמנית- פריסה עצמאית של סיבים בשכונות מגורים, ניהול מו"מ לשיתוף פעולה בפריסה עם חברת פרטנר ובחינת השקעה במיזם הסיבים IBC. זאת, במטרה להתבסס כשחקן דומיננטי בשוק התשתיות הנייחות ולצמצם הוצאות.

לצד מנועי צמיחה אלו, אנו ממשיכים בתנופה גם בתחום ה-IoT והערים החכמות, תחום בו זכינו לאחרונה במספר מכרזים משמעותיים.

גם בשנת 2017 המשכנו בצעדי התייעלות במסגרתם נקטנו בפעולות רבות ומגוונות לצמצום ההוצאות ושיפור המצוינות התפעולית בעולמות הנייד והנייח, תוך שיפור תהליכים לניהול עולמות אלו, לצד שיפור בעולמות השירות והמכירה.

ברצוני להודות לעובדים והמנהלים על העשיה ללא לאות להצלחת החברה ולבעלי המניות של החברה על אמונם בחברה."

שלומי פרילינג, מנהל הכספים הראשי של החברה, אמר:

"שנת 2017 התאפיינה בצמיחה מואצת במגזר הנייח והמשך התחרות בתחום הסלולר שבאה לידי ביטוי בשחיקה בהכנסות משירותים לעומת שנה קודמת.

הכנסות המגזר הנייד ירדו ב-10.0% לעומת שנה קודמת והושפעו בעיקר מסיווג התמורה מהסכם השיתוף עם גולן שנכנס לתוקף באפריל 2017 בין הכנסות המגזר הנייד, הכנסות המגזר הנייח והקטנת הוצאות, לעומת סיווג להכנסות המגזר הנייד בשנת 2016 ומהתחרות המוגברת בשוק הסלולר. עם זאת,  בנטרול השפעות הסיווג כאמור לעיל, בהשוואה לשנים קודמות חווינו ירידה ברמת השחיקה בהכנסות.

במגזר הנייח רשמנו צמיחה של 8.9% בהכנסות משירותים בהשוואה לשנה שעברה שנבעה בעיקר מהמשך גיוס לקוחות לסלקום tv ולשירותי האינטרנט בעיקר באמצעות הצעות הטריפל והקוואטרו שלנו, וכתוצאה מסווג חלק מהכנסות הסכם השיתוף למגזר הנייח, כאמור לעיל. סיימנו את שנת 2017 עם גידול של 53% במצבת מנויי ה-TV, והגענו לרווחיות בפעילות הטלוויזיה עם תרומה חיובית ל-EBITDA.

תזרים המזומנים הפנוי בשנת 2017 הסתכם ב-325 מיליון ש"ח, ירידה של 21.9% בהשוואה לשנת 2016. הקיטון בתזרים המזומנים הפנוי נבע בעיקר מגידול בהיקף ההשקעות במגזר הנייח כתוצאה מגידול בפעילות בתחום הטלוויזיה והצמיחה בכמות הלקוחות וגידול בהשקעה בתשתית קווית.

דירקטוריון החברה החליט לא לחלק דיבידנד בגין הרבעון הרביעי של שנת 2017, לאור המשך התחרות הגבוהה בשוק והשפעתה השלילית על התוצאות התפעוליות של החברה ועל מנת להמשיך ולחזק את מאזן החברה. הדירקטוריון יחזור ויבחן את החלטתו בהתאם להתפתחות תנאי השוק ובהתחשב בצרכי החברה."

נתניה, 26 במרס 2018 – סלקום ישראל בע"מ ("סלקום" או "החברה") (סימול:NYSE: CEL  סלקםTASE: ) הודיעה היום על תוצאותיה לרבעון הרביעי ולשנה שהסתיימה ב-31 בדצמבר 2017.

סלקום דווחה, כי הכנסותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2017 כולה הסתכמו לסך של 975 מיליון ש"ח (281 מיליון דולר) ו-3,871 מיליון ש"ח (1,117 מיליון דולר), בהתאמה; ה-EBITDA לרבעון הרביעי של 2017 הסתכם לסך של 189 מיליון ש"ח (55 מיליון דולר), המהווה 19.4% מסך ההכנסות, ולשנת 2017 כולה הסתכם לסך של 853 מיליון ש"ח (246 מיליון דולר) המהווה 22.0% מסך ההכנסות; הרווח הנקי לרבעון הרביעי ולשנת 2017 כולה הסתכמו ב-10 מיליון ש"ח (3 מיליון דולר) ו-113 מיליון ש"ח (33 מיליון דולר), בהתאמה. הרווח הבסיסי למניה לרבעון הרביעי ולשנת 2017 כולה הסתכמו ל-0.08 ש"ח (0.02 דולר) ו-1.11 ש"ח (0.32 דולר), בהתאמה.

להלן עיקרי התוצאות הכספיות המאוחדות:

להלן נתונים כספיים מרכזיים לפי מגזרי פעילות:

(*)           המגזר כולל את שירותי התקשורת הסלולרית, ציוד קצה סלולרי ושירותים נלווים.

(**)      המגזר כולל את שירותי הטלפוניה הקווית, שירותי אינטרנט, שירותי הטלוויזיה, שירותי תמסורת, ציוד קצה נייח ושירותים נלווים.

(***)       כולל ביטול הכנסות בין מגזריות בין מגזר "נייח" למגזר "נייד".

סקירה פיננסית – שנת 2017 בהשוואה לשנת 2016:

ההכנסות בשנת 2017 ירדו ב-3.9% והסתכמו ב-3,871 מיליון ש"ח (1,117 מיליון דולר), בהשוואה ל-4,027 מיליון ש"ח אשתקד. הירידה בהכנסות מיוחסת לירידה של 3.8% בהכנסות משירותים ולירידה של 4.2% בהכנסות מציוד.

הכנסות משירותים בשנת 2017 הסתכמו ב-2,919 מיליון ש"ח (842 מיליון דולר), ירידה של 3.8% בהשוואה ל-3,033 מיליון ש"ח אשתקד.

ההכנסות משירותים במגזר הנייד בשנת 2017 הסתכמו ב-1,929 מיליון ש"ח (556 מיליון דולר), ירידה של 10.8% בהשוואה ל-2,162 מיליון ש"ח אשתקד. ירידה זו נבעה בעיקר מהשחיקה המתמשכת במחירי שירותים אלה לאור התחרות בשוק הסלולר וכן מהפער בין הכנסות בגין נדידה פנים ארצית בשנת 2016 ובין הכנסות בגין זכויות שימוש ברשתות סלולר בהתאם להסכם שיתוף רשתות עם גולן שנכנס לתוקף בתחילת הרבעון השני של 2017 ("הסכם שיתוף הרשתות עם גולן").

הכנסות משירותים במגזר הנייח בשנת 2017 הסתכמו בסך של 1,166 מיליון ש"ח (336 מיליון דולר), עליה של 8.9% בהשוואה ל- 1,071 מיליון ש"ח אשתקד. עליה זו נבעה בעיקרה מגידול בהכנסות משירותי טלוויזיה ואינטרנט וכן, משירותי תקשורת נייחים המסופקים בהתאם להסכם שיתוף הרשתות עם גולן, שקוזזו בחלקן כתוצאה מהפסקת איחוד חברת אינטרנט רימון ישראל 2009 בע"מ ("אינטרנט רימון") בעקבות מכירת אחזקות הקבוצה באינטרנט רימון ברבעון השני של 2017 ("מכירת אינטרנט רימון").

הכנסות מציוד בשנת 2017 הסתכמו בסך של 952 מיליון ש"ח (275 מיליון דולר), ירידה של 4.2% בהשוואה ל-994 מיליון ש"ח אשתקד. הירידה נבעה בעיקר מירידה בהיקף המכירות של ציוד הקצה במגזר הנייד במהלך שנת 2017 בהשוואה לשנת 2016. ירידה זו קוזזה בחלקה על ידי עליה במכירות ציוד קצה במגזר הנייח.

עלות המכירות והשירותים הסתכמה בשנת 2017 ב-2,680 מיליון ש"ח (773 מיליון דולר), בהשוואה ל-2,702 מיליון ש"ח אשתקד, ירידה של 0.8%. ירידה זו נבעה בעיקר מהשתתפות גולן בעלויות תפעול על פי הסכם שיתוף הרשתות עם גולן וכן, מירידה בעלות ציוד הקצה שנמכר, בעיקר כתוצאה מירידה בכמות ציוד הקצה במגזר הנייד שנמכר במהלך שנת 2017 בהשוואה לשנת 2016. ירידה זו קוזזה בחלקה על ידי גידול בעלויות התוכן בשירותי הטלוויזיה ובעלויות הקשורות לשירותי האינטרנט במגזר הנייח.

הרווח הגולמי בשנת 2017 ירד ב-10.1% והסתכם ב-1,191 מיליון ש"ח (344 מיליון דולר) בהשוואה ל- 1,325 מיליון ש"ח אשתקד. שיעור הרווח הגולמי בשנת 2017 הסתכם ב-30.8%, ירידה מ-32.9% אשתקד.

הוצאות המכירה, השיווק, ההנהלה והכלליות ירדו בשנת 2017 ב-9.0% והסתכמו ב-905 מיליון ש"ח (261 מיליון דולר), בהשוואה ל-994 מיליון ש"ח אשתקד. ירידה זו נבעה בעיקר מירידה בהוצאות שכר ועמלות בשל היוון חלק מהעלויות להשגת חוזים עם לקוחות כתוצאה מאימוץ מוקדם של תקן דיווח כספי בינלאומי חדש ((IFRS15 החל מהרבעון הראשון של 2017 ("אימוץ IFRS15"). ההשפעה של אימוץ התקן על ההוצאות לשנת 2017 הינה בסך של כ-93 מיליון ש"ח (27 מיליון דולר).

ההכנסות האחרות הסתכמו בשנת 2017 ב-11 מיליון ש"ח (3 מיליון דולר) בהשוואה להוצאות אחרות בסך 21 מיליון ש"ח בשנת 2016. ההכנסות האחרות בשנת 2017 כוללות בעיקר רווח בגין מכירת אינטרנט רימון בסך של כ-10 מיליון ש"ח (3 מיליון דולר). ההוצאות האחרות בשנת 2016 כוללות בעיקר הוצאה בגין תוכנית פרישה מרצון של עובדים בסך של כ-13 מיליון ש"ח (4 מיליון דולר).

הרווח התפעולי לשנת 2017 ירד ב-4.2% והסתכם ב-297 מיליון ש"ח (86 מיליון דולר), מ-310 מיליון ש"ח בשנת 2016.

ה-EBITDA לשנת 2017 ירד ב-0.6% והסתכם ב-853 מיליון ש"ח (246 מיליון דולר) בהשוואה ל-858 מיליון ש"ח אשתקד. שיעור ה-EBITDA מסך ההכנסות לשנת 2017 הסתכם ב-22.0%, עליה מ-21.3% אשתקד.

ה-EBITDA של המגזר הנייד לשנת 2017 הסתכם ב-595 מיליון ש"ח (172 מיליון דולר) בהשוואה ל-625 מיליון ש"ח אשתקד, קיטון של 4.8%, שנבע בעיקר מהפער בין הכנסות בגין נדידה פנים ארצית בשנת 2016 ובין הכנסות בגין זכויות שימוש ברשתות סלולר בהתאם להסכם שיתוף הרשתות עם גולן בשנת 2017 וכן, מהשחיקה המתמשכת בהכנסות משירותי סלולר. קיטון זה קוזז בחלקו על ידי ירידה בהוצאות מכירה ושיווק בשל היוון חלק מהעלויות להשגת חוזים עם לקוחות, כתוצאה מאימוץ IFRS15.

ה-EBITDA של המגזר הנייח לשנת 2017 הסתכם ב-258 מיליון ש"ח (74 מיליון דולר) בהשוואה ל-233 מיליון ש"ח אשתקד, גידול של 10.7%, הנובע בעיקר מעליה בהכנסות משירותי תקשורת נייחים המסופקים בהתאם להסכם שיתוף הרשתות עם גולן, מגידול בהכנסות משירותי טלוויזיה ומירידה בהוצאות התפעוליות, שנבעה בעיקר מהיוון חלק מהעלויות להשגת חוזים עם לקוחות כתוצאה מאימוץ IFRS15. גידול זה קוזז בחלקו כתוצאה משחיקה ברווחיות פעילות האינטרנט.

הוצאות מימון, נטו לשנת 2017 ירדו ב-4.0% והסתכמו ב-144 מיליון ש"ח (42 מיליון דולר), בהשוואה ל-150 מיליון ש"ח אשתקד. הקיטון נבע בעיקר מעליה ברווחים בגין תיק ההשקעות של החברה בשנת 2017 בהשוואה לשנת 2016. קיטון זה קוזז בחלקו על ידי ירידה בהכנסות ריבית בגין עסקאות מכר ציוד קצה בתשלומים, כתוצאה מירידה בהיקף המכירות של ציוד הקצה במגזר הנייד במהלך שנת 2017 בהשוואה לשנת 2016.

מיסים על ההכנסה לשנת 2017 הסתכמו בהוצאות מיסים בסך של 40 מיליון ש"ח (11 מיליון דולר) בהשוואה להוצאות מיסים בסך של 10 מיליון ש"ח בשנת 2016. הגידול נבע בעיקר מרישום של הכנסות מיסים בשנת 2016 כתוצאה מהסכם שומות מס בגין השנים 2012-2013 ומירידה בשיעור מס החברות לשנים 2017 ואילך, שנכנסה לתוקף בשנת 2016, בעקבותיה רשמה החברה הכנסת מיסים נדחית בשנת 2016.

הרווח הנקי לשנת 2017 הסתכם ב-113 מיליון ש"ח (33 מיליון דולר) בהשוואה ל-150 מיליון ש"ח אשתקד, ירידה של 24.7%.

הרווח הבסיסי למניה לשנת 2017 הסתכם ב-1.11 ש"ח למניה (0.32 דולר) בהשוואה ל-1.47 ש"ח למניה אשתקד.

סקירה פיננסית – רבעון רביעי 2017 בהשוואה לרבעון רביעי 2016:

ההכנסות ברבעון הרביעי של שנת 2017 ירדו ב-0.9% והסתכמו ב-975 מיליון ש"ח (281 מיליון דולר), בהשוואה ל-984 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות מיוחסת לירידה של 1.0% בהכנסות משירותים ולירידה של 0.8% בהכנסות מציוד.

הכנסות משירותים הסתכמו ב-712 מיליון ש"ח (205 מיליון דולר) ברבעון הרביעי של 2017, ירידה של 1.0% בהשוואה ל-719 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד.

ההכנסות משירותים במגזר הנייד ברבעון הרביעי של 2017 הסתכמו ב-451 מיליון ש"ח (130 מיליון דולר), ירידה של 10.2% בהשוואה ל-502 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. ירידה זו נבעה בעיקר מהשחיקה המתמשכת במחירי שירותים אלה לאור התחרות בשוק הסלולר וכן, מהפער בין הכנסות בגין נדידה פנים ארצית ברבעון הרביעי של 2016 ובין הכנסות בגין זכויות שימוש ברשתות סלולר בהתאם להסכם שיתוף רשתות עם גולן ברבעון הרביעי של 2017.

הכנסות משירותים במגזר הנייח ברבעון הרביעי של 2017 הסתכמו בסך של 303 מיליון ש"ח (87 מיליון דולר), עליה של 13.5% בהשוואה ל- 267 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. עליה זו נבעה בעיקרה משירותי תקשורת נייחים המסופקים בהתאם להסכם שיתוף הרשתות עם גולן וכן, מגידול בהכנסות משירותי טלוויזיה ואינטרנט. עליה זו קוזזה בחלקה כתוצאה מהפסקת איחוד אינטרנט רימון בעקבות מכירת אינטרנט רימון.

הכנסות מציוד ברבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכמו בסך של 263 מיליון ש"ח (76 מיליון דולר), ירידה של 0.8% בהשוואה ל-265 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד.

עלות המכירות והשירותים הסתכמה ברבעון הרביעי של שנת 2017 ב-680 מיליון ש"ח (196 מיליון דולר), בהשוואה ל-697 מיליון ש"ח ברבעון הרביעי של שנת 2016, ירידה של 2.4%. ירידה זו נבעה בעיקר מהשתתפות גולן בעלויות תפעול על פי הסכם שיתוף הרשתות עם גולן וכן, כתוצאה מהגדלת הפרשה לתביעות שנרשמה ברבעון הרביעי של 2016. ירידה זו קוזזה בחלקה על ידי גידול בעלויות התוכן בשירותי הטלוויזיה ובעלויות הקשורות לשירותי האינטרנט במגזר הנייח.

הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2017 עלה ב-2.8% והסתכם ב-295 מיליון ש"ח (85 מיליון דולר) בהשוואה ל-287 מיליון ש"ח ברבעון הרביעי של 2016. שיעור הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2017 הסתכם ב-30.3%, עליה מ-29.2% ברבעון הרביעי של שנת 2016.

הוצאות המכירה, השיווק, ההנהלה והכלליות ירדו ברבעון הרביעי של שנת 2017 ב-0.8% והסתכמו ב-249 מיליון ש"ח (72 מיליון דולר), בהשוואה ל-251 מיליון ש"ח ברבעון הרביעי של שנת 2016. ירידה זו נובעת בעיקר מירידה בהוצאות שכר ועמלות למשווקים בשל היוון חלק מהעלויות להשגת חוזים עם לקוחות כתוצאה מאימוץ  IFRS15 (ההשפעה של אימוץ התקן על ההוצאות ברבעון הרביעי של 2017 הינה בסך של כ-21 מיליון ש"ח (6 מיליון דולר)) וכן, מקיטון בהוצאות הפרסום. ירידה זו קוזזה בחלקה על ידי גידול בהוצאות בגין חובות מסופקים.

הרווח התפעולי לרבעון הרביעי של שנת 2017 עלה ב-40.6% ל-45 מיליון ש"ח (13 מיליון דולר) מ-32 מיליון ש"ח ברבעון הרביעי של שנת 2016.

ה-EBITDA לרבעון הרביעי של שנת 2017 עלה ב-9.2% והסתכם ב-189 מיליון ש"ח (55 מיליון דולר) בהשוואה ל-173 מיליון ש"ח ברבעון הרביעי של שנת 2016. שיעור ה-EBITDA מסך ההכנסות לרבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכם ב-19.4%, עליה מ-17.6% ברבעון הרביעי של שנת 2016.

ה-EBITDA של המגזר הנייד לרבעון הרביעי של שנת 2017 עלה ב-0.9% והסתכם ב-118 מיליון ש"ח (34 מיליון דולר), בהשוואה ל-117 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. גידול זה נבע בעיקר מקיטון בעלות המכירות והשירות ובהוצאות המכירה, השיווק, ההנהלה והכלליות במגזר זה, שנבע בעיקר מהיוון חלק מהעלויות להשגת חוזים עם לקוחות כתוצאה מאימוץ IFRS15. גידול זה קוזז בחלקו על ידי קיטון בהכנסות משירותים במגזר הנייד, שנבע בעיקר מהשחיקה המתמשכת במחירי שירותים אלה, ומהפער בין הכנסות בגין נדידה פנים ארצית ברבעון הרביעי של 2016 ובין הכנסות בגין זכויות שימוש ברשתות סלולר בהתאם להסכם שיתוף רשתות עם גולן ברבעון הרביעי של 2017.

ה-EBITDA של המגזר הנייח לרבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכם ב-71 מיליון ש"ח (20 מיליון דולר) בהשוואה ל-56 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, עליה של 26.8%, בעיקר כתוצאה מגידול בהכנסות משירותי תקשורת נייחים המסופקים בהתאם להסכם שיתוף הרשתות עם גולן ומגידול בפעילות בתחומי האינטרנט והטלוויזיה. גידול זה קוזז בחלקו מהפסקת איחוד אינטרנט רימון בעקבות מכירת אינטרנט רימון.

הוצאות מימון, נטו ברבעון הרביעי של שנת 2017 ירדו ב-25.0% והסתכמו ב-30 מיליון ש"ח (9 מיליון דולר), בהשוואה ל-40 מיליון ש"ח ברבעון הרביעי של שנת 2016. הקיטון נובע בעיקר מרווחים בגין תיק ההשקעות של החברה ברבעון הרביעי של שנת 2017 בהשוואה להפסדים ברבעון המקביל של שנת 2016.

מיסים על ההכנסה לרבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכמו בהוצאות מיסים בסך של 5 מיליון ש"ח (1 מיליון דולר) בהשוואה להכנסות מיסים בסך של 22 מיליון ש"ח ברבעון הרביעי של שנת 2016. הגידול נבע בעיקר מרישום של הכנסות מיסים נדחים ברבעון הרביעי של שנת 2016, כתוצאה מירידה בשיעור מס החברות לשנים 2017 ואילך.

הרווח הנקי לרבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכם ב-10 מיליון ש"ח (3 מיליון דולר) בהשוואה ל-14 מיליון ש"ח ברבעון הרביעי של שנת 2016, ירידה של 28.6%.

הרווח הבסיסי למניה לרבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכם ב-0.08 ש"ח למניה (0.02 דולר) בהשוואה ל-0.12 ש"ח למניה ברבעון הרביעי אשתקד.

סקירה תפעולית:

מדדים תפעוליים מרכזיים – מגזר נייד:

מצבת מנויי הסלולר – מצבת מנויי הסלולר של החברה לסוף שנת 2017 עמדה על כ-2.817 מיליון מנויים, גידול של כ- 16,000 מנויים נטו, או כ-0.6%, לעומת מצבת המנויים בסוף שנת 2016. ברבעון הרביעי של 2017, מצבת מנויי הסלולר של החברה גדלה בכ-12,000 מנויים נטו.

שיעור נטישה – שיעור הנטישה בקרב מנויי הסלולר בשנת 2017 הסתכם ב-45.8%, בהשוואה ל-42.4% בשנת 2016. שיעור הנטישה בקרב מנויי הסלולר ברבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכם ב-11.5%, בהשוואה ל-10.4% ברבעון המקביל אשתקד.

הכנסה למנוי – ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי סלולר ("ARPU") הסתכמה בשנת 2017 ב-57.1 ש"ח (16.5 דולר), בהשוואה ל-63.3 ש"ח בשנת 2016. ה-ARPU ברבעון הרביעי של 2017 הסתכם ב-53.6 ש"ח (15.5 דולר), בהשוואה ל- 59.3 ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ב-ARPU, הן השנתי והן הרבעוני, נבעה, בין היתר, מהשחיקה המתמשכת בתעריפי שירותי הסלולר, כתוצאה מהתחרות המוגברת בשוק הסלולר, ומהפער בין הכנסות בגין נדידה פנים ארצית בשנת 2016 ובין הכנסות בגין זכויות שימוש ברשתות סלולר בהתאם להסכם שיתוף הרשתות עם גולן בשנת 2017.

מדדים תפעוליים מרכזיים – מגזר נייח:

ברבעון הרביעי של 2017, מצבת המנויים של החברה בתחום תשתית האינטרנט גדלה בכ-16,000 בתי אב נטו, מצבת המנויים של החברה בתחום הטלוויזיה גדלה בכ-16,000 בתי אב נטו.

סקירת מימון והשקעות

תזרים מזומנים

תזרים המזומנים הפנוי לשנת 2017 הסתכם ב-325 מיליון ש"ח (94 מיליון דולר), בהשוואה ל-416 מיליון ש"ח בשנת 2016, ירידה של 21.9%. הקיטון בתזרים המזומנים הפנוי השנתי נבע בעיקר מהשקעות תזרימיות גבוהות יותר ברכוש קבוע ובנכסים בלתי מוחשיים ואחרים בשנת 2017 בהשוואה לשנת 2016 וכן, מהפער בין התקבולים בגין זכויות שימוש ברשתות סלולר בהתאם להסכם שיתוף הרשתות עם גולן בשנת 2017 לבין התקבולים משירותי נדידה פנים ארצית בשנת 2016. קיטון זה קוזז בחלקו על ידי ירידה בתשלומי מס, נטו בשנת 2017 בהשוואה לשנת 2016 שנבע, בין היתר, מהחזר שהתקבל מרשויות המס בשנת 2017.

תזרים המזומנים הפנוי לרבעון הרביעי של 2017 הסתכם ב-77 מיליון ש"ח (22 מיליון דולר), בהשוואה ל-83 מיליון ש"ח ברבעון הרביעי של שנת 2016, ירידה של 7.2%. הקיטון בתזרים המזומנים הפנוי הרבעוני, נבע בעיקר מעליה בתשלומים לזכאים בגין שכר ואחרים כתוצאה מפערי עיתוי בין הרבעונים. קיטון זה קוזז בחלקו על ידי עליה בתקבולים ממפעילי סלולר בקשר עם פעילות הרומינג של החברה וירידה בתשלומי מס, נטו.

סך ההון

סך ההון שנצבר ליום 31 בדצמבר 2017 הסתכם ב-1,441 מיליון ש"ח (415 מיליון דולר) ומורכב בעיקר מרווחים צבורים בלתי מחולקים של החברה.

השקעות תזרימיות ברכוש קבוע ובנכסים בלתי מוחשיים ואחרים

במהלך שנת 2017 וברבעון הרביעי של שנת 2017 השקיעה החברה 583 מיליון ש"ח (168 מיליון דולר) ו-138 מיליון ש"ח (40 מיליון דולר), בהתאמה, ברכוש קבוע ובנכסים בלתי מוחשיים ואחרים (הכוללים בין היתר, השקעות ברשתות התקשורת של החברה, מערכות מידע, תוכנות וממירי טלוויזיה והיוון חלק מהעלויות להשגת חוזים עם לקוחות כתוצאה מאימוץ IFRS15), בהשוואה ל-368 מיליון ש"ח ו-96 מיליון ש"ח בשנת 2016 וברבעון הרביעי של שנת 2016, בהתאמה.

דיבידנד

ב-25 במרס 2018, החליט דירקטוריון החברה לא להכריז על דיבידנד במזומן לרבעון הרביעי של שנת 2017. בהחלטה זו, בחן דירקטוריון החברה את מדיניות הדיבידנד של החברה ואת מצב עסקיה, והחליט לא לחלק דיבידנד במזומן בשלב זה, לאור התחרות הגבוהה והמשך ההשפעה השלילית שלה על תוצאות פעילות החברה, ובמטרה לחזק את מאזן החברה. דירקטוריון החברה יחזור וישקול את החלטתו ברבעונים הבאים. הכרזת דיבידנדים אינה מובטחת

אלכס זבז'ינסקי כלכלן המאקרו של מיטב דש סבור שהמדד ב-12 החודשים הבאים יהיה 0.4%, אך בכל אחד משלושת החודשים הקרובים – מארס, אפריל, מאי יהיה המדד 0.3% (מדד גבוה יחסית). עוד מתייחס זביז'נסקי בסקירתו לתחום הדירות למגורים – הוא מסביר כי ירידה בהתחלות הבנייה בישראל בתגובה לירידה במחירי הנדל"ן די שגרתית ולא בהכרח תוביל בקרוב לחזרה של עליות מחירים.  כמו כן הוא טוען שלעומת הירידה בהתחלות הבנייה למגורים, התחלות הבנייה שלא למגורים נמצאות ברמות גבוהות מאוד. בדרך כלל, קיים מתאם בפעילות בין שני התחומים.

ירידה בהתחלות הבנייה הנה תגובה שגרתית לירידת מחירי הדירות ולא בהכרח תוביל לעליית מחירים בקרוב

נמשך זרם הנתונים המשקפים העמקת ההאטה בתחום הנדל"ן. התחלות הבנייה ירדו ברבעון הרביעי ב-31% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, זאת בהשוואה לירידה של 22% ברבעון השלישי ו-10% ברבעון השני. הירידה בהתחלות הבנייה בתגובה לירידת המחירים תואמת דפוס פעילות שגרתי בשוק הנדל"ן שהיה קיים גם בעבר .

הירידה מתמשכת בהתחלות הבנייה תגביר סיכוי לעליית מחירי הדירות, אך לא בהכרח בטווח המיידי של השנה או אף בשנים הקרובות. בין השנים 2004-2008 היקף התחלות הבנייה עמד בממוצע על כ-30 אלף יחידות דיור בסה"כ בשנה, אך מדד מחירי הדירות עלה בקצב שנתי ממוצע של כ-2.5% בלבד. ככל הנראה, העודפים שנוצרו בבנייה מאסיבית בשנים הקודמות הספיקו כדי למלא את הביקוש, בהיעדר פעילות מאסיבית של רכישות דירות להשקעה. בשנים האחרונות היחס בין הכמות המבוקשת של דירות חדשות לגידול במספר משקי בית עמד על 94%. למעשה, כמעט כל הצרכים מולאו. זאת, לעומת יחס של 76% בשנים 2004-2009.

עלייה חדה בהתחלות הבנייה ובגמר הבנייה של הבנייה למסחר ולשירותים

בשעה שהתחלות הבנייה למגורים ירדו בחדות, התחלות הבנייה (לפי שטח בנוי) שלא למגורים דווקא נמצאות באחד השיאים של העשור האחרון. לא כל הבנייה שלא למגורים משגשגת. הבנייה לתעשייה נמוכה מאוד,  לעומת הבנייה למסחר, שירותים עסקיים ובנייני ציבור.  כמו כן, אנחנו ממש בשיא בגמר בנייה למסחר ושירותים.

ניסיון העבר מלמד שקיים בדרך כלל קשר בין התחלות הבנייה למגורים לבין אלה שלא למגורים.  כפי שניתן לראות בתרשים 9, גאות ושפל בשני התחומים באים בדרך כלל בסמיכות. יתכן והקשר עובר דרך האטה בצריכה הפרטית שמושפעת משוק הדיור וירידה בביקוש לשטחי מסחר ושירותים. יתכן וזה קשור גם לזמינות האשראי לחברות בתחום הנדל"ן.

שורה תחתונה: ההאטה בתחום הנדל"ן למגורים עשויה להשפיע גם על תחומי הבנייה האחרים.

מהפך בקופות הגמל להשקעה – המוצר שלאט לאט מפנימים המשקיעים את יתרונותיו (כאן – מדריך קופת גמל להשקעה) עולה בגיוסים מחודש לחודש כשבסה"כ היקף הקופות מסתכם בכ-5 מיליארד שקל – עדיין סכום קטן, אך לאחרונה צוטטו בתקשורת בכירים בתעשיית הגמל שסבורים שמהר מאוד השוק הזה יגדל לעשרות מיליארדי שקלים.

המוצר הזה מאפשר להשקיע באיקים שונים – לרבות באפיק המנייתי והאג"חי, אבל רוב הציבור בוחר במסלול הכללי, וכאן יש מהפך בתשואות – בשנה שעברה בלטה קופת הגמל להשקעה של אלטשולר שחם ואחריה של ילין לפידות. השנה, על רקע חודש פברואר הקשה בהמשך לינואר הטוב (ונראה שמארס בינתיים הולך להיות שלילי), מיטב דש מובילה את הדירוג . אולי זה בגלל השקעות דפנסיביות בתיק ההשקעות שלה ביחס לאחרים? אולי פשוט אלוקציה טובה יותר של השקעות (הרכב השקעות טוב יותר לתקופה הזו)? כך או אחרת, למרות שלא נכון לבדוק את התשואות לטווח מאוד קצר, אולי מדובר על שינוי מגמה – ירידה של אלטשולר שחם מהפסגה, לצד התחזקות של מיטב דש – הנה הטבלה  מתחילת השנה

אגב, מיטב דש מובילה גם בקרנות ההשתלמות מתחילת השנה, אחרי ששנה שעברה היא סיפקה תשואה סבירה, אבל לא מהבולטות בתעשייה (הרחבה כאן). את תחום קופות הגמל וקרנות ההשתלמות (לרבות קופות גמל להשקעה) מובילים במיטב דש – רונן טוב, יו"ר מיטב דש גמל ופנסיה, לצד טדי לין, מנכ"ל חברת ניהול קופות הגמל.

טלרד מדווחת על גידול של כ-15% בהכנסות בשנת 2017 לכ-139.7 מיליון דולר; הרווח הנקי השנתי גדל בכ-84.7% לכ-10.5 מיליון דולר. החברה סיכמה את הרבעון הרביעי לשנת 2017 עם עלייה של כ-18.3% בהכנסות לכ-37.1 מיליון דולר; הרווח הנקי ברבעון צמח בכ-71.1% לכ-4 מיליון דולר.

 צבר ההזמנות של החברה, נכון למועד הדיווח , טיפס לכ-97.8 מיליון דולר

 דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד של 8.5 מיליון שקלים בגין 2017

רן בוקשפן, מנכ"ל טלרד נטוורקס: "החברה מסכמת שנה טובה, שהתאפיינה בצמיחה בפעילות לצד שיפור ברווחיות. כיום, לטלרד צבר הזמנות משמעותי של כ-97.8 מיליון דולר, נתון המקנה לה בטחון גם לגבי העתיד. צפינו והערכנו שהצמיחה בפעילות בישראל הינה בעלת פוטנציאל משמעותי, דבר שאכן מתבטא בתוצאות. בהתאם לכך, יש לנו כוונה להרחיב את הפעילות בישראל באמצעות רכישות. במקביל, נרשמה התקדמות בפרוייקט לפריסת רשת התקשורת בסנגל שהחלה ברבעון הרביעי, והתקבלו הזמנות נוספות בהיקף של 3 מליון דולר במהלך 2018.

בפברואר השנה הודענו על זכיות במספר פרויקטים חדשים ומשמעותיים לשנים הקרובות בדרום אמריקה  פרויקטים אלו הינם חוזי שרות, שמתאפיינים ביציבות לאורך זמן ומהווים בסיס להמשך הרחבת את פעילותנו  במספר מדינות נוספות בדרום אמריקה".

עיקרי תוצאות שנת 2017

ההכנסות בשנת 2017 עלו בכ-15.1% לכ-139.7 מיליון דולר, לעומת כ-121.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול בהכנסות מיוחס בעיקר למגזר התשתיות ותקשורת IT ונובע הן מהגדלת הפעילות עם כ-1,000 הלקוחות הקיימים של החברה והן מתחילת פעילות עם כ-100 לקוחות חדשים. גידול זה קוזז במידה מסוימת ע"י קיטון בהכנסות מגזר הפתרונות והשירותים למפעילי תקשורת. הסיבה לירידה במגזר זה נובעת בין היתר משינויים רגולטוריים זמניים בהקצאת תדרי תקשורת בארה"ב ובהודו, מאיטיות בקצב הפריסה של רשתות LTE חדשות ומירידה בהיקף חוזי השירות בטכנולוגיה ישנה.

הרווח התפעולי של החברה בשנת 2017 עלה בכ-23.1% לכ-9.5 מיליון דולר, לעומת כ-7.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

 החברה סיכמה את שנת 2017 עם גידול של כ-84.7% ברווח הנקי לכ-10.5 מיליון דולר, לעומת כ-5.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול נובע, בין השאר, מרישום הכנסה חד פעמית ברבעון הראשון של השנה בסך של כ- 2.2 מליון דולר  ומרישום הכנסות מס בסך של כ- 2.5 מליון דולר, שנבעו, בין היתר, מרישום נכס מס נדחה ברבעון הרביעי 2017 בגין הפסדים להעברה.

 ה-EBITDA בשנת 2017 הסתכם בכ-11.6 מיליון דולר, לעומת כ-11.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

עיקרי תוצאות הרבעון הרביעי לשנת 2017

 ההכנסות ברבעון הרביעי עלו בכ-18.3% לכ-37.1 מיליון דולר, בהשוואה לכ-31.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. העלייה נובעת מגידול של כ-86.5% בהכנסות החברה מתחום מגזר התשתיות, תקשורת ו-IT  לכ-19.6 מיליון דולר לעומת 10.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות הרבעון אף נובע בעיקרו מהכנסות מלקוחות חדשים.

החברה סיכמה את הרבעון הרביעי לשנת 2017 עם גידול של כ-71.1% ברווח הנקי לכ-4.0 מיליון דולר, לעומת כ-2.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ברבעון הרביעי של 2017 רשמה החברה נכס מס, שקיזז את הוצאות המס שנרשמו ברבעון זה.

לקראת סוף הרבעון הראשון של 2018, החברה מציגה גידול בצבר ההזמנות משני מגזרי הפעילות לכ-97.8 מיליון דולר.

במקביל לפרסום הדוחות, אישר דירקטוריון החברה חלוקת דיבידנד של 8.5 מיליון שקלים בגין 2017.

ממאזן טלרד, נכון ל-31.12.17,  עולה כי לחברה מזומנים ושווי מזומנים בהיקף של כ-21.8 מיליון דולר, וההון העצמי של החברה מסתכם, נכון ליום 31.12.17, בכ-55.1 מיליון דולר.

אירועים אחרונים לאחר תקופת הדוח

• בפברואר 2018 דיווחה החברה על זכיה במכרז לביצוע פרויקט תחזוקת רשת תקשורת סלולארית עבור מפעיל תקשורת בצ'ילה, בהיקף כולל של כ-16 מיליון דולר. הפרויקט יתפרס על פני תקופה של 4 שנים החל מחודש מאי 2018, כאשר החברה מעריכה, כי עפ"י דרישת הלקוח תיתכן תוספת עבודות בפרויקט, בהיקף כספי נוסף המוערך בכ-4 מיליון דולר. עוד באותו חודש, הודיעה החברה על זכייה במספר פרויקטים בפרו בתחום פעילות המוצרים, הפתרונות והשירותים למפעילי תקשורת בהיקף כולל של כ-15 מיליון דולר.

טלרד, המנוהלת ע"י רן בוקשפן, השלימה בחודש מאי 2017 הנפקת מניות ראשונה בבורסה בתל-אביב, במסגרתה גייסה כ-75 מיליון שקל נטו. מניות החברה נכללות במדד SME60  של הבורסה.

טלרד מתמקדת כיום בשני מגזרי פעילות עיקריים – אספקת פתרונות ושירותים למפעילי תקשורת בכ – 80 מדינות בעולם, וכן בתחום של הקמת תשתיות תקשורת ו-IT בישראל לכ -1,000 לקוחות. טלרד מעסיקה כיום כ-800 עובדים בישראל וברחבי העולם, כאשר עיקר הכנסותיה נובעות מהפעילות בצפון אמריקה, בדרום אמריקה ובישראל

• המיקוד השבועי של הכלכלן הראשי של האוצר התמקד  במכשיר המולטילטרלי לתיקון אמנות למניעת כפל מס (ה-MLI), שהינו הסכם מולטילטרלי, שפותח ע"י יותר מ-100 מדינות, ומטרתו לתקן את האמנות למניעת כפל מס הקיימות כיום בעולם בהתאם להמלצות ה-BEPS.
• ה-BEPS הינו פרויקט נרחב שיזם פורום ה-G20, בשיתוף עם ארגון ה-OECD, במטרה להביא למניעת שחיקת בסיס המס או להסטה של רווחים למקלטי מס.
• הסכם ה-MLI יכנס לתוקף לאחר אשרורו ע"י חמש מדינות. ההסכם יכנס לתוקף לגבי אמנה אם המדינות החתומות עליה אשררו את ההסכם.
• עם הגשת מסמכי האשרור ל-OECD, תגיש כל מדינה את עמדתה לגבי הסעיפים השונים בהסכם. יישום ההסכם לגבי כל אמנה יעשה בהתאם להוראות ההסכם ומסמכי העמדה שהגישו המדינות החתומות על האמנה.
• מדינת ישראל חתמה על ההסכם ביום 7 ביוני 2017. ההסכם צפוי לתקן את רוב האמנות למניעת כפל מס עליהן חתומה ישראל.

רקע

ביום 7 ביוני 2017, חתם שר האוצר, מר משה כחלון, בשם מדינת ישראל, על המכשיר המולטילטרלי לתיקון האמנות למניעת כפל מס הקיימות כיום בהתאם להמלצות פרויקט ה-BEPS.

דרך פעולה מספר 15 (Action 15) של פרויקט ה-BEPS (Base Erosion and Profit Shifting) המליצה על פיתוח מכשיר מולטילטרלי לתיקון האמנות הקיימות למניעת כפל מס. פרויקט ה-BEPS הוא תוכנית נרחבת שיזם פורום ה-G20, בשיתוף עם ארגון ה-OECD, במטרה להביא למניעת שחיקת בסיס המס והסטה של רווחים.

התוכנית כוללת סט של כלים שיאפשרו למדינות להתמודד עם התופעה של הימנעות תאגידים רב-לאומיים מתשלומי מס על-ידי שחיקת בסיס המס או הסטת רווחים למקלטי מס, תופעה גלובלית שמאיימת על היקף ההכנסות ממסים ועל גבייה הוגנת של תשלומי המס במדינות רבות. הצורך בתוכנית מיוחדת התעצם בשל תנועת ההון החופשית והתרחבות הכלכלה הדיגיטלית, שיצרו פערים בחקיקת המס, שאותם ניתן לנצל להימנעות ממס.

לפרויקט ה-BEPS הצטרפו, בנוסף למדינות החברות ב-OECD, גם מדינות שאינן חברות בארגון, שכן שחיקת בסיס המס והסטת הרווחים הינה תופעה הפוגעת בהכנסות ממסים של מדינות מפותחות ושל מדינות מתפתחות כאחת.

לקראת תום שנת 2015 פרסם ארגון ה-OECD תכנית פעולה מקיפה, שתספק מידע, ניתוח, דרכי פעולה והמלצות להתמודדות עם התופעה. פותחו 15 דרכי פעולה (Actions) על מנת להעניק לממשלות כלים במישור המקומי (שינויים בדין הפנימי במדינות) והבינלאומי (שינויים באמנות המס) להתמודד עם תכנוני המס כאמור. כלים אלה יסייעו למדינות להבטיח שהרווחים ימוסו במקום שבו מתרחשת הפעילות הכלכלית של התאגיד ובו נוצר הערך, ותעניק לעסקים ודאות גדולה יותר כתוצאה מצמצום מחלוקות בנושא מיסוי בינלאומי.

המדינות החברות ב-OECD וב-G20 התחייבו ליישם את דרכי הפעולה שגובשו במסגרת פרויקט ה-BEPS. על המדינות החברות בארגונים אלה הוטל לבנות תוכנית עבודה משותפת  ב-2016, עם ציפייה לסיום העבודה בשנת 2020. במקביל, הוחלט לבדוק את האופן שבו מדינות שאינן חברות בארגונים האמורים יוכלו להתחייב לסטנדרט וליישם אותו.

כאמור, פעולה מספר 15 המליצה על פיתוח מכשיר מולטילטרלי לתיקון האמנות למניעת כפל מס הקיימות כיום, ה-Multilateral Instrument, או כפי שמכשיר זה נקרא בקיצור – MLI.

תיקון אמנה למניעת כפל מס, או החלפתה, כרוך בתהליך ארוך שתחילתו בניהול משא ומתן לגבי סעיפי האמנה בין נציגי המדינות שהן צד לה (לרוב מדובר באמנה בין שתי מדינות – אמנה בילטרלית), המשכו בהגעה לנוסח המקובל על שתי המדינות, וסופו בחתימה על האמנה ואשרורה. כיום ישנן בעולם מעל 3,000 אמנות למניעת כפל מס. על כן, תהליך של תיקון כל אמנות המס הקיימות, או החלפתן באמנות חדשות, היה נמשך מספר רב של שנים. מסיבה זו יזם ארגון

ה-OECD את ה-MLI, שהוא למעשה אמנה מולטילטרלית שהוראותיה יתקנו את רוב אמנות המס של המדינות החתומות עליה, בהתאם להמלצות ה-BEPS.

ביום 7 ביוני 2017, בטקס שנערך במשרדי ה-OECD בפריז, חתמו 68 מדינות על ה-MLI. נכון ליום 24 בינואר 2018 חתמו על ה-MLI 78 מדינות ו-6 מדינות נוספות הביעו את רצונן לחתום עליו. לאחר החתימה על ה-MLI החלו המדינות בהליכי האשרור הפנימיים שלהן (נכון ליום 24 בינואר 2018 הגישו 4 מדינות מסמכי אשרור ל-OECD).

סעיפי ה-MLI כוללים הוראות, שייווספו לאמנות המס הקיימות או יחליפו הוראות הקיימות בהן, בנושאים כמו מניעת ניצול לרעה של האמנה, "שובר שוויון" לתושבות של ישויות, טיפול בישויות שקופות, טיפול במוסדות קבע, דיבידנדים, רווח הון במכירת החזקה במקרקעין דרך ישויות, שיטת ביטול כפל מס, מחירי העברה, הליכי הסכמה הדדית והליכי בוררות.

פרט להוראות כאמור, ב-MLI הוראות על האופן שבו יתקן ה-MLI כל אמנה שלגביה הוא חל. כלומר, מהן ההסתייגויות שיכולות להגיש המדינות, מתי הוראה ב-MLI תיווסף לאמנה, מתי הוראה שבו תחליף הוראה באמנה.

יחד עם הגשת אישור האשרור של ה-MLI ל-OECD, תגיש כל מדינה מסמך ובו תפרט את ההסתייגויות שלה ל-MLI וההודעות שלה על פיו. המסמך כאמור הוכן על-ידי המדינות לפי תבנית שאותה בנה ה-OECD.

הוראות ה-MLI בצירוף המסמך כאמור שתגיש כל מדינה, דומים במהותם לפרוטוקול מתקן לאמנות המס הקיימות, עליהן חל ה-MLI.

הסעיף הראשון במסמך האמור מפרט את אמנות המס שעליהן רוצה המדינה המגישה אותו להחיל את ה-MLI. ה-MLI יחול רק על אמנה שכל הצדדים לה הצהירו על כוונתם להחילו עליה. ישראל בחרה להחיל את ה-MLI על כל אמנות המס הקיימות שלה וכן על האמנות עם ארמניה ומקדוניה שנחתמו וטרם אושררו, אשר אינן כוללות את הוראות ה-MLI – בסך הכל על 56 אמנות.

ההוראות הכלולות ב-MLI התווספו למודל 2017 של אמנת המס של ה-OECD. מדינות ה-OECD דנות בהוראות אלו במסגרת כל משא ומתן לקראת אמנה למניעת כפל מס שהתנהל החל מסוף 2015, וכך גם ישראל.

להלן הוראות ה-MLI בקליפת האגוז:

מניעת ניצול לרעה של האמנה

ה-MLI מאפשר שתי דרכים למניעת ניצול לרעה של האמנה –

• מבחן המטרה העיקרית – Principal Purpose Test, או בקיצור ה-PPT – לפי מבחן זה לא יוענקו הטבות אמנה אם המטרה העיקרית של פעולה או הסדר היתה השגת ההטבה.
• סעיף הגבלת הטבות מצומצם – Simplified Limitation on Benefits, או בקיצור Simplified LOB – בהתאם להוראות סעיף כאמור, הטבות האמנה יינתנו רק למי שעומד בתנאים המפורטים בסעיף. יחיד עומד בתנאים, אך ישויות נדרשות למלא תנאים שונים הקשורים לסוג הישות, סחירות בבורסה, אופי פעילות, אופן ההחזקה בישות וכו'.

אמנה נדרשת להכיל את אחת ההוראות כאמור, או סעיף הגבלת הטבות רחב (כנהוג בארה"ב). כל מדינה נדרשה לבחור באיזו הוראה כאמור היא בוחרת, או להצהיר שיש לה באמנה הוראה דומה אחרת. ניתן להכיל את שתי ההוראות במקביל. הסטנדרט המינימלי הוא ה-PPT. אם שתי המדינות החתומות על האמנה בחרו ב-LOB מצומצם, הרי שהוא יחול על אמנה זו. אם רק אחת המדינות בחרה בדרך זו, הוראות ה-LOB המצומצם יכולות לחול רק במדינה זו, או לא לחול כלל – בהתאם להחלטת שתי המדינות (קיימת התייחסות לכך בתבנית שהוכנה על-ידי ה-OECD).

אמנות המס של ישראל שנחתמו לאחרונה כללו סעיף PPT דומה לזה המוצע ב-MLI. ישראל בחרה להחיל את ה-PPT על אמנות המס שלה.

שובר שוויון לתושבות של ישויות

אמנה למניעת כפל מס חלה על תושבי המדינות החתומות עליה. כמו כן, בהתאם לתושבות נקבע באיזה אופן ועל-ידי איזו מדינה תמוסה ההכנסה. על כן חשובה קביעת התושבות. כאשר רואים ישות כתושבת לפי החוק הפנימי של שתי המדינות (כפל תושבות), נדרשת הוראה באמנה שלפיה ייקבע תושבת איזו מדינה ישות זו בעיני האמנה.

במודל אמנות המס של ארגון ה-OECD נקבעה הוראה ל"שובר שוויון" לעניין התושבות בהתאם למקום הניהול האפקטיבי של הישות. בשל בעיות ביישום מבחן זה, ובשל ניצול לרעה של הכללים, הוחלט לשנות את ההוראה האמורה ולקבוע שבמקרה של כפל תושבות של ישות, תיקבע התושבות בהליך של "הסכמה הדדית" של הרשויות המוסמכות של שתי המדינות.

על מנת שתיקון זה יחול על אמנה שלגביה חל ה-MLI, על שתי המדינות לא להסתייג משינוי זה.

אמנות המס של ישראל שנחתמו לאחרונה כללו את "שובר השוויון" החדש וישראל לא הסתייגה מסעיף זה של ה-MLI.

ישויות שקופות

ישות שקופה לעניין מס היא ישות שהמיסוי על הכנסותיה אינו חל עליה, אלא על בעלי מניותיה  או בעלי זכויות דומות בה (בישות כגון שותפות או נאמנות). בדרך פעולה מספר 2 דן ה-BEPS בנושא הישויות ההיברידיות, שהינן ישויות שקופות לעניין מס במדינה אחת ואינן שקופות במדינה השנייה.

לעניין מיסוי ישויות שקופות נקבע ב-MLI כי הכנסה של ישות שהינה שקופה לחלוטין או שקופה חלקית בהתאם לדין המס במדינה מתקשרת, תיחשב כהכנסת תושב אותה מדינה רק עד גובה ההכנסה שאותה רואים לפי הדין הפנימי באותה המדינה כהכנסתו של אותו תושב. כלומר, במקרה של שקיפות נבדקת תושבות אותו אדם הממוסה על ההכנסה לפי דין המס הפנימי.

על מנת שתיקון זה יחול על אמנה שלגביה חל ה-MLI, על שתי המדינות לא להסתייג משינוי זה.

אמנות המס של ישראל שנחתמו לאחרונה כללו התייחסות דומה לישויות שקופות. ישראל לא הסתייגה מסעיף זה של ה-MLI.

מוסד קבע

פעולה מס' 7 בפרויקט ה-BEPS יוחדה לנושא מוסד הקבע וחמישה סעיפים ב-MLI מתייחסים לנושא זה (סעיפים 10, 12, 13, 14 ו-15).

מטרת השינויים שאותם מבקש ה-BEPS לעשות בנושא מוסד הקבע היא להבטיח שההכנסות ימוסו במקום שבו מתרחשת הפעילות הכלכלית.

תחילה, נעשו שינויים בבחינת קיום מוסד קבע. בהתאם לכך, נערכו שינויים לפסקאות 5 ו-6 שבסעיף 5 לאמנת המודל של ה-OECD, הנוגעים לקיום מוסד קבע דרך סוכן תלוי או סוכן לא-תלוי, ושינויים לפסקה 4 שבאותו סעיף שהוראותיה נוגעות לפעילויות החריגות אשר אינן מביאות לידי קיום מוסד קבע.

בנוסף, נוספה פסקה לסעיף 5 (פסקה 4.1 באמנת המודל 2017 של ה-OECD) שמטרתה למנוע התחמקות מקיום מוסד קבע על ידי פיצול הסכמים, כך שתקופת הפעילות של כל הסכם שנוצר עקב פיצול זה תהיה קצרה מהתקופה שנקבעה בסעיף 5 כתקופה המינימלית לקיום מוסד קבע.

כמו כן, נוספה הוראה אנטי-תכנונית הנוגעת לקיומו של מוסד קבע במדינה שלישית. מטרת הוראה זו היא למנוע מצב של ייחוס ההכנסות למוסד קבע הממוקם במדינה שלישית שהיא מקלט מס (כששיעור המס החל במדינה שלישית זו נמוך מ-60% מהמס שהיה חל על ההכנסה במדינה שעל-ידי תושבה מנוהל המיזם).

על מנת שתיקון זה יחול על אמנה שלגביה חל ה-MLI, על שתי המדינות לא להסתייג מהשינוי אותו הן מבקשות להחיל (ניתן לבחור בחלק מהשינויים – תחולת כל אחד מהם נבחנת בנפרד).

ישראל לא הסתייגה מסעיפים אלה של ה-MLI.

דיבידנד

באמנת המודל של ה-OECD לשנת 2014, מוגבל שיעור המס המנוכה מדיבידנד המשולם לתושב המדינה האחרת, כאשר במקרה שבו בעל הזכות שביושר לדיבידנד מחזיק בחברה מחלקת הדיבידנד ב-25% או יותר שיעור המס נמוך יותר (במודל – 5%). באמנות מס רבות קיימת הוראה דומה, לעיתים עם שיעור החזקה נמוך מ-25%.

על מנת למנוע ניצול לרעה של שיעור המס הנמוך יותר, על-ידי העברת הזכויות לאחר בסמוך למועד חלוקת הדיבידנד, נוסף תנאי שלפיו הזכאות לשיעור המס הנמוך יותר תתקיים רק אם בעל הזכות שביושר החזיק בחברה, בשיעור המצויין באמנה הספציפית, במשך תקופה של 365 ימים הכוללת את יום תשלום הדיבידנד.

על מנת שתיקון זה יחול על אמנה שלגביה חל ה-MLI, על שתי המדינות לא להסתייג משינוי זה.

ישראל לא הסתייגה מסעיף זה של ה-MLI.

רווח הון ממכירת מניות שעיקר ערכן מנכסי מקרקעין

בהתאם לאמנת המודל של ה-OECD, העיקרון במכירת נכס הוא שרווח הון ממוסה במדינת התושבות של המוכר, ואולם כאשר הנכס הנמכר הינו מקרקעין, זכות המיסוי ניתנת למדינה שבה ממוקמים אותם מקרקעין. הוראה דומה קיימת גם במקרה של מכירת מניות שיותר מ-50% מערכן נובע, במישרין או בעקיפין, ממקרקעין. כלומר, גם במקרה זה זכות המיסוי תהיה למדינה שבה ממוקמים אותם מקרקעין.

על מנת למנוע ניצול לרעה של סעיף זה, נוסף תנאי שלפיו זכות המיסוי למדינה שבה ממוקמים המקרקעין תהיה רק במקרים שבהם התקיימה החזקה, בשיעור המצויין באמנה, במשך תקופה של 365 הימים הקודמים למכירה.

בנוסף, תחולת ההוראה הורחבה למכירת זכויות אחרות הדומות למניות בחברה כמו זכויות בשותפות או בנאמנות.

על מנת שתיקון זה יחול על אמנה שלגביה חל ה-MLI, על שתי המדינות לא להסתייג משינוי זה.

אמנות המס של ישראל שנחתמו לאחרונה כללו התייחסות למכירת זכויות הדומות למניות בחברה. ישראל לא הסתייגה מסעיף זה של ה-MLI.

שיטת מניעת כפל מס באמנות המס

באמנות למניעת כפל מס קיימות שתי שיטות למניעת כפל מס:

• שיטת הזיכויים, שלפיה המדינה שאינה מדינת המקור של ההכנסה נותנת זיכוי מהמס (קיזוז מול חבות המס באותה מדינה), בשל המס ששולם במדינת המקור.
• שיטת הפטור שלפיה המדינה שאינה מדינת המקור של ההכנסה נותנת פטור על ההכנסה.

כאשר השיטה שבה בחרה מדינה היא שיטת הפטור, עלול להיווצר מצב שבו לא יהיה כל תשלום מס בגין ההכנסה (double non taxation). מצב כאמור יקרה כאשר קיים פטור להכנסה במדינת המקור.

ה-MLI מציג שלוש אופציות שמטרתן למנוע מצב של double non taxation כאשר מדינה בחרה בשיטת הפטור בסעיף מניעת כפל המס באמנה.

ישראל בחרה שלא להחיל אף אחת משלוש האופציות שבסעיף זה, מכיוון שעל פי הדין בישראל הכנסה שהופקה על ידי תושב ישראל בחו"ל חייבת במס בישראל, ובסעיף מניעת כפל המס באמנות המס שעליהן חתומה ישראל חלה שיטת הזיכויים.

התאמות לעניין גופים קשורים

בסעיף 9 לאמנת המודל של ה-OECD הוראות לעניין מחירי העברה. כלומר, התנהלות בין גופים קשורים צריכה להתקיים במחיר שוק, כפי שנעשה בין גופים שאינם קשורים. בפסקה 2 לסעיף זה הוראה שלפיה במקרה שבו מדינה ממסה הכנסה בהתאם לכללי מחירי העברה, המדינה השנייה תערוך את השינויים בהכנסת הגוף הקשור בהתאם.

הוראה כאמור קיימת באמנת המודל הנוכחית של ה-OECD, ואולם אינה קיימת באמנות ישנות.

על מנת שתיקון זה יחול על אמנה שלגביה חל ה-MLI, על שתי המדינות לא להסתייג משינוי זה.

ישראל לא הסתייגה מסעיף זה של ה-MLI.

הליכי הסכמה הדדית

כאמור, פרוייקט ה-BEPS מבקש למנוע מקרים של double non-taxation. במקביל לכך, מבקש ה-MLI להרחיב את הכלים המאפשרים לנישומים להתמודד עם כפל מס. אחד הכלים הוא הליך ההסכמה ההדדית, בו מוצע שינוי במסגרת זו.

על מנת לוודא שנישום יוכל לבקש הליכי הסכמה הדדית בעניינו, ה-MLI מציע שתי אופציות. האחת לאפשר בקשה להליכי הסכמה הדדית בשתי המדינות החתומות על האמנה (ולא רק במדינת התושבות). האופציה השנייה היא לאפשר הגשת בקשה להליכי הסכמה הדדית למדינת התושבות בלבד, אך במקרה שבו הבקשה נוגעת לאי-אפליה על בסיס של אזרחות, יוכל המבקש להגיש בקשה להליכי הסכמה הדדית למדינת האזרחות שלו. ישראל בחרה באופציה השנייה.

בנוסף, מבקש ה-MLI לתקן אמנות ישנות בהן לא מופיע נוסח אמנת המודל של ה-OECD לשנת 2014 לעניין אופן ההליך והגבלות זמן. אמנות המס של ישראל שנחתמו לאחרונה כללו הוראות אלה וישראל לא הסתייגה מסעיפים אלה.

על מנת שאחת האופציות תחול על אמנה שלגביה חל ה-MLI, על שתי המדינות לבחור באותה אופציה.

בוררות

נושא נוסף בסעיף הליכי ההסכמה הדדית שאותו מבקש ה-MLI לתקן באמנות הקיימות הוא הבוררות. כאשר הוגשה בקשה להליכי הסכמה הדדית והרשויות המוסמכות של שתי המדינות לא הגיעו לידי הסכמה שנתיים לאחר שכל החומר הנדרש בנושא הועבר אליהן, רשאי מגיש הבקשה לבקש להגיש את הנושא לבוררות.

ההוראות הנוגעות לבוררות נוספו לאמנת המודל של ה-OECD במודל 2008, ואולם, אמנות מס רבות אינן כוללות בוררות והניסיון בנושא מועט. פרוייקט ה-BEPS בחן את נושא הבוררות (הוקמה אף קבוצת "אד-הוק" בנושא) והמליץ על מספר שינויים, חלקם לסעיף באמנת המודל, אך רובם בדברי ההסבר לאמנת המודל (ה-Commentaries). פרק VI של ה-MLI דן בבוררות ומכיל את נושאים שהומלצו בפרוייקט ה-BEPS, כמו קיום בוררות מחייבת, מינוי בוררים, סודיות הליך הבוררות, הגעה להסכמה לפני תום הליך הבוררות ואופן הליך הבוררות.

על מנת שהאמור בפרק הבוררות יחול על אמנה שלגביה חל ה-MLI, על שתי המדינות לא להסתייג מפרק זה.

ישראל הסתייגה מפרק זה של ה-MLI.

המבוא של אמנה למניעת כפל מס

כפי שנאמר לעיל, שינוי התפיסה של ה-BEPS בנוגע למטרת האמנות למניעת כפל מס הוא שמטרת האמנה היא למנוע כפל מס, אך ללא יצירת הזדמנויות לניצול האמנה והפחתת המס או הימנעות מתשלומו. בהתאם לכך, וכדי לשמור על שקיפות, מציע ה-MLI מבוא חדש לאמנה המציין זאת.

על מנת שתיקון זה יחול על אמנה לגביה חל ה-MLI, על שתי המדינות לא להסתייג משינוי זה.

ישראל לא הסתייגה מסעיף זה של ה-MLI.

כניסה לתוקף של ה-MLI ותחולה

ה-MLI יכנס לתוקף ב-1 לחודש העוקב לחודש שבו הסתיימה תקופה של שלושה חודשים קלנדריים מיום הגשת מסמכי האשרור של המדינה החמישית החתומה על ההסכם. במועד זה ה-MLI יכנס לתוקף לגבי חמש המדינות הראשונות.

לגבי כל מדינה שתגיש מסמכי אשרור לאחר מועד ההגשה של המדינה החמישית כאמור, יכנס ה-MLI לתוקף ב-1 לחודש העוקב לחודש שבו הסתיימה תקופה של שלושה חודשים קלנדריים מיום הגשת מסמכי האשרור שלה.

כפי שצויין לעיל, מדינה המגישה את מסמכי האשרור, תצרף להם את מסמך ההסתייגויות וההודעות שהוכן לפי המפרט של ה-OECD.

אנו צופים שישראל תאשרר את ה-MLI ותגיש את מסמכי האשרור במהלך שנת 2018. אם האמנה תהיה בתוקף במועד הגשת מסמכי האשרור על ידי ישראל (או אם הוגשו עד למועד זה מסמכי אשרור על ידי 4 מדינות לפחות), הרי שהיא תיכנס לתוקף לגבי ישראל ב-1 לחודש העוקב לחודש שבו תסתיים תקופה של שלושה חודשים קלנדריים מיום הגשת מסמכי האשרור.

X  אישר חלוקות דיבידנד באי.די.בי אחזקות בלי לדעת מה זה ערך נכסי נקי ובלי לדעת מה לא כולל תזרים מזומנים עתידי; הוא גם לא שאל שאלות, הוא סמך על נוחי, הוא מנהל אצל נוחי – אז מה ציפיתם שהוא יעשה?

"למה זה באות א', למה אי.די.בי אאאאחזקות?" שאל אותי פרופ' אמיר ברנע כשהצגתי את הנתונים על הערך הנכסי של הקבוצה. זה היה שנים בודדות לפני שאי.די.בי קרסה סופית, והכותרת של הסדנא היתה – "אי.די.בי אחזקות – מת מהלך". כן, בבורסה אמנם היו לקבוצה חיים, השווי אפילו היה משמעותי, ובכל זאת, כל מי שקצת בדק הבין שמדובר במת מהלך, ובמקרה הטוב חולה אנוש שרק נס יציל אותו.

אבל את פרופ' ברנע הקפיצה העברית –  למה זה אחזקות בא' ולא החזקות בה'; והאמת היא שהוא צודק – אחזקות זו טעות היסטורית ברישום של החברה, בפועל אין דבר כזה אחזקות, צריך היה להיות החזקות. אבל לא ידעתי את זה אז, ולכן ברחתי בזריזות לנושא המרכזי – הערך הנכסי של הקבוצה. במספרים "שחיתי" יותר טוב.

ערך נכסי הוא נוסחה פשוטה שבעצם בודקת שווי – הערך של הנכסים בחברת החזקות בניכוי החובות של החברה ובניכוי הוצאות מטה מהוונות ומיסים, זה הערך הנכסי הנקי. אפשר להרחיב ולהתפלפל האם הנכסים מוצגים לפי ערך שוק או ערך כלכלי? כמה הוצאות מטה יש להוריד? ועוד. אפשר וצריך להתייחס לערך האופציה (חברת החזקות היא שקולה לאופציה על הנכסים שלה), אבל הבסיס של השיטה הזו הוא שווי נכסים פחות חובות. הערך הנכסי של אידיבי היה אז (במועד ההרצאה) מינוס של מיליארד שקל (פלוס מינוס).

מאז עבר הרבה על קבוצת אי.די.בי, ואפילו ספר ("גאון ושבר") לא מספיק לתאר את כל האירועים שעברה הקבוצה ובעליה הדומיננטי – נוחי דנקנר. נראה שהגיע הזמן לכרך ב', ובכרך הזה יככבו הדירקטורים של הקבוצה. הכרך הזה יהיה ספר לימוד, ספר חובה לכל דירקטור, לא בגלל שיש בחינה על מנת להיות דירקטור. אלא כי זה יהיה בית הספר הכי טוב לדירקטורים. כן, עיזבו קורסים וסדנאות שאמורים להכשיר אתכם לדירקטורים, זה אולי מוסיף, זה חשוב להבנת הפרוצדורות בפירמה, הנהלים, התקנות; זה טוב למינגלינג. אבל, חבל על הכסף – בסופו של יום הדברים הנחוצים ביותר לתפקיד הם היגיון בריא, יושרה, עמוד שדרה ויכולת עמידה בפיתויים. הבעיה היא שאם יש לכם את התכונות האלו אתם יכולים להיות דירקטורים מצוינים, רק שאף אחד לא ייקח אתכם. בעלי השליטה מעדיפים פודלים ממושמעים.

זה הולך להשתנות – התביעה להשבת הדיבידנדים באי.ד.בי אחזקות, וסכום הפשרה שנקבע – 175 מיליון שקל (בהמשך ל-55 מיליון שקל פשרה עם משפחות מנור ולבנת שהיו בעלי מניות באי.די.בי), משנים את כללי המשחק. הדירקטורים באי.די.בי יצטרכו להשיב לקבוצה כספים מכיסם, וזה אחרי שהם (תבחרו את המילים המתאימות) – התרשלו, הונו, מעלו בתפקידם, רימו, עצמו עיניים.

אבל לפני העלילה והעדות (התיאורטית של דירקטור במשפט שלא נמשך), אני חייב בגילוי – ליוויתי  את התביעה בהיבט כלכלי/חשבונאי/שוק הוני, לצד פרופ' ירון זליכה. עם זאת, כמובן שהכתוב כאן הוא על דעתי בלבד.

ובחזרה לסיפור – הדירקטורים באי.די.בי כנראה לא ישנו טוב בלילות שלפני הפשרה. אילו לא הייתה פשרה הם היו עולים לדוכן העדים, ולמרות המעמד שלהם, הניסיון והרהיטות, הם היו מגמגמים. התובע, לא נעים להגיד – היה "עושה מהם קציצות". וכאן שאלה חשובה – האם היה צריך להמשיך עם המשפט, כדי להגיע לחקר האמת? יש לדעתי מניעים לכאן ולכאן. אולי "זכות הציבור לדעת"  תומכת בהמשך משפט, אבל פשרה של 175 מיליון שקל לא הולכת ברגל (230 מיליון יחד עם הפשרה מול משפחות מנור ולבנת). זה הישג גדול, במיוחד שבמשפט כמו במשפט, אי אפשר לדעת מה תהיה התוצאה.

אז פספסנו את העדות של הדירקטורים, אבל בואו נשחק קצת בדמיון. הפעם זה כנראה לא יהיה קשה –  מצד אחד עורך הדין של התביעה, מצד שני מרX , דירקטור באי.די.בי אחזקות.

השופטת: "אדוני מבקש להגיד את שמו…"

עורך דין התביעה: "שלום מרX , זה נכון שעורכי הדין הכינו אותך לעדות?"

X: "נפגשתי עם עורכי הדין ושוחחנו על העדות".

עורך דין התביעה: "הם הכינו אותך לשאלות מסוימות?"

השופטת: "אז הם הכינו אותו, למה חותר אדוני?"

עורך הדין: "אני רוצה להדגיש, גברתי השופטת, שהדירקטורים הוכנו לעדות ולחקירה והונחו לענות באופן מסוים. אבל, אתקדם – מר X  האם היית נוכח בישיבת הדירקטוריון ב=28 במארס 2010 בקשר לחלוקת דיבידנד בסך של 180 מיליון שקל?"

X: "הייתי נוכח בכל הישיבות של הקבוצה".

עורך דין התביעה: "מהפרוטוקול, אני רואה שדווקא בישיבה הזו לא היית נוכח פיזית"

X: "הייתי נוכח, אם לא פיזית אז בטלפון, השתתפתי בכל הישיבות".

עורך דין התביעה: "בטלפון, כן היית נוכח בטלפון. אז ראית את  הנתונים שהציגה החברה לצורך ביצוע החלוקה?"

X: "כן, קיבלתי אותם במייל".

עורך דין התביעה: "כמה זמן לפני הישיבה קיבלת אותם?"

X: "אני לא זוכר".

עורך דין התביעה: "עברת על החומרים האלו והנחת את דעתך שניתן לחלק דיבידנד של 180 מיליון שקל?".

X: "כן, עברתי על החומר, ועל פי הנתונים היה ניתן לחלק דיבידנדים".

עורך דין התביעה: "על סמך מה אתה קובע זאת?"

X: "לחברה היה ערך חיובי, היה תזרים חיובי קדימה, לא היו בעיות פיננסיות שלא מאפשרות חלוקת דיבידנד".

עורך דין התביעה: "מה זה ערך חיובי?"

X: "היה לה ערך – הנכסים שלה היו גבוהים מההתחייבויות".

עורך דין התביעה: "לפי איזו שיטה הוצגו הנכסים?"

X: "היו כמה שיטות, בכולן היה ניתן לחלק את הדיבידנדים בלי בעיה".

עורך הדין: "אז מהערך הנכסי גזרת שניתן לחלק דיבידנד?"

X: "מזה ומהחומר של החברה. היו לחברה רווחים ראויים לחלוקה, ולא היה קושי משפטי וכלכלי לחלק"

עורך דין התביעה: "כדי לחלק דיבידנד, עליך לבדוק באופן אקטיבי שחלוקת הדיבידנד אפשרית – שהחברה תוכל לשרת את חובותיה בעתיד, צריך לבחון את התזרים העתידי, את הערך הנכסי הנקי  – בדקת?".

X: "קיבלנו נתונים מהחברה ולא היתה בעיה לשרת את החוב"

עורך דין התביעה: "בדקת את הנתונים מהחברה?"

עורך דין הנתבע: " כבוד השופטת, התובע פשוט מציק לעד, זה לא לעניין, הוא מסביר שאלו נתונים מהחברה, מה התובע רוצה".

שופטת: "תמשיך בבקשה…"

X: "אלו נתונים של החברה, מה יש לבדוק".

עורך דין התביעה: "בדקת האם הנתונים שנמסרו לך נכונים? האם התזרים העתידי הגיוני? האם ההנחות של חישוב הערך הנכסי סבירות? האם הנכסים שנלקחו הוצגו בשווי כלכלי או שווי מנופח?, האם נעשו דיסקאונטים מטעמי שמרנות על הנכסים, האם נלקחו הוצאות עתידיות והוצאות מטה?"

X : "קיבלנו נתונים מהחברה ולא היתה בעיה לשרת את החוב"

עורך דין התביעה: "היו לך שאלות על החומרים שקיבלת?, משהו היה לא ברור?".

X: "החברה מציגה בפרוט והחומר היה ברור. ברור שאפשר היה לחלק דיבידנדים".

עורך דין התביעה: "אפילו לא שאלה אחת? בכל החלוקות שהיו".

X : "אני הבנתי את המצגות של החברה".

עורך דין התביעה: "דירקטורים אחרים שאלו שאלות?".

X : "אני לא זוכר, שאל אותם".

עורך דין התביעה: "בדקת את הערך הנכסי הנקי, על מה הוא מבוסס?"

X: "בדקתי את מה שהחברה הציגה. הוא מבוסס על הערך של החברות התפעוליות".

עורך דין התביעה: "אז לא חישבת בעצמך; לא שאלת שאלות? למה למשל להתבסס על ערך החברות התפעוליות, הרי לאידיבי אחזקות יש חברה אחת זהו – אידיבי פיתוח – למה לא לקחת את השווי הנקי שלה ואז להוריד חובות של אחזקות, וכך להגיע לערך נכסי נקי?

X : "אני לא מומחה להערכות שווי, מהחומרים של החברה ברור שניתן לחלק דיבידנד. החברה הסבירה שיש שתי שכבות של אחזקה, ובכל שיטה היה אפשר לחלק".

עורך דין התביעה: "כן, ואתה אומר את זה בלי להבין מה זה ערך נכסי נקי, ובלי לבדוק את זה. האם היתה התייחסות לנכסים לא סחירים בערך הנכסי הנקי?"

X: "אתה סתם מנסה לפגוע בי. כן, לקחו את הנכסים הלא סחירים בחשבון".

עורך דין  התביעה: "לפי איזה שווי, בדקת את השווי?".

X: "תראה אתה סתם מטריד ומציק לי, אני דירקטור מנוסה כבר 45 שנה בחברות גדולות במשק. מה אתה רוצה להגיד שאני לא דירקטור טוב, שלא פעלתי נכון. זה שטויות. עשיתי את עבודתי נאמנה".

עורך דין  התביעה: "מר X  כולנו מכבדים אותך, אבל נחזור לעניין – לפי איזה שווי, בדקת את השווי של הנכסים הלא סחירים?".

X:"אני לא זוכר את השווי. אני לא בודק מספרים של החברה. החברה לא עובדת עליי, אני בודק בהינתן מה שקיבלתי אם זה אפשרי לחלק דיבידנד".

עורך דין התביעה: "אתה יודע, אם ההצגה של החברה מנופחת, אז נשענת על מספרים לא רלבנטיים. אם החברה רושמת רק את התזרים הקרוב, אז החלטת על דיבידנד שנשען על נתונים חלקיים – יש תשלומי חובות גדולים מעבר לשנה ולשנתיים הקרובות. למה לא בדקת את זה או לכל הפחות למה לא הבאת מומחה? – יש לך זכות כזו אתה יודע, אם לא מבינים אז שואלים, ואף לא שאלה בכל החלוקות?

X :"אני דירקטור עשרות שנים, אני יודע מה זה להיות דירקטור. אתה סתם חכם בדיעבד, הכל אז היה בסדר".

עורך דין התביעה: "יהיה בסדר – זה מה שאמרו לכם. אתה צריך לוודא שהכל בסדר. אתה צריך לשאול, אפילו חייב לשאול – מה זה ערך נכסי נקי? האם מתייחסים לשווי הנכסים (החברות המוחזקות) לפי שווי שוק או הערך בספרים? איך מעריכים את הנכסים הלא סחירים? האם מתייחסים להוצאות מטה שוטפות  ולמיסים?  האם מתייחסים לחובות לטווח של שנה שנתיים או לתקופה ממושכת יותר? אם היית שואל, לא היית פה היום".

הדמיון כאן כנראה לא מאוד רחוק מהמציאות, אם כי בפועל, אם היתה חקירה, היו כמובן ירידות לפרטים – לכל חלוקה בנפרד, לכל סכום ונתון. כך או אחרת, החקירה התיאורטית מוצתה – הדירקטורX  לא ידע, לא הבין, לא שאל (וגם לא היה באמת נוכח). הדירקטור X  היה בובה של הבעלים בגלל שהוא היה תלוי בו, הוא קיבל ממנו כסף (הרבה כסף) בתפקידו ובתפקידים אחרים. הרגולטור צריך לקבוע חד משמעית שבדירקטוריון יהיו כך וכך אנשים (אחוז מההרכב) שלא יהיו תלויים כלל בבעל השליטה. הניסיון הזה מלמד שדירקטור תלוי לא ממלא את חובתו.

אבל השיעור האמיתי הוא לדירקטורים. אחרי המקרה הזה, נראה שהדירקטורים ישנו את ההתייחסות שלהם לעצמם, הם פשוט יתנו לעצמם יותר כבוד, הם כבר יהיו פחות פודלים. הם יבינו שהכיבודים גדולים כקטנים באים, במקרים לא מעטים, לטשטש את הדעת שלהם, לשים אותם בכיס של הבעלים. עכשיו הם יוכלו להגיד – מה השתגעתי? בשביל כמה פינוקים, להגיע לבית משפט? זה כנראה האיום הפרקטי הגדול על דירקטורים, ועכשיו הוא משמעותי ורלבנטי יותר, וסנונית ראשונה היתה עם ההתפטרות של יהלי שפי ודוד ברוך מתפקידם כדירקטורים באקסטל שמתכוונת לחלק  לבעל השליטה גארי ברנט דיבידנד של 75 מיליון דולר.

וחוץ מזה, כדי שדירקטורים יתפקדו כמו שצריך, יש מקום לדעתי להפחית את רף הביטוח על דירקטורים שיקחו ויקבלו אחריות – לא על הכל, על טעויות לא סבירות ורשלנות שלהם. הביטוח בפשרה של אי.די.בי עמד על 140 מיליון שקל. מי שילם את הביטוח באופן שוטף? החברה – כלומר, בעלי המניות של החברה מימנו דירקטורים שלא דאגו לחברה, אלא לבעל השליטה. אבסורד. אז אמנם יש מקום לביטוח, אבל חלקי יותר.

ובהמשך לטור בשבוע שעבר על אלביט מערכות שרוכשת את תעש. הדגשתי שזו עסקה טובה לאלביט ועסקה טובה לנו האזרחים, גם כי חברות ממשלתיות צריכות לעבר לידיים פרטיות, והטענה שאלביט מערכות הגדולה תנצל את כוחה מול מערכת הביטחון, גם אם היא נכונה היא קטנה ואפילו שולית ביחס לערך הגדול בהעברת חברות לא יעילות לגופים למטרת רווח.

בתעש נפגעו מאוד מהכתבה – בעיקר מכך שטענתי שחברות ממשלתיות רקובות מהשורש (אולי הביטוי נשמע רע, אבל הכוונה ברורה – ואני עומד מאחוריה). בתעש גם טענו  שהנתונים חלקיים. הנתונים על תעש בכתבה – מכירות של 1.5 מיליארד שקל, צבר של 7.4 מיליארד שקל, הם נתונים שהיו בידי האנליסטים ורלבנטיים לפעילות שאלביט להערכתם תקלוט. אך בתעש טוענים שהמכירות הרלבנטיות גדולות הרבה יותר מכיוון שאלביט תמשיך לתפעל את עשות (חברה בת) ואת תחום התחמושת הקלה, ואז הנתונים הם מכירות של 2.2 מיליארד שקל וצבר של 8.4 מיליארד (בדוח 2016). אוקיי זה מצוין לאלביט, אם אכן תפעל כך – זה כמובן מחזק את כדאיות העסקה, ובאותה הזדמנות – מה עם הנתונים העדכניים?

הכותב סיפק ליווי כלכלי/ חשבונאי/ שוק הוני לתביעה בתיק הדיבידנדים באי.די.בי.

הכותב מרצה בניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, חשבונאות ושוק ההון ומספק חוות דעת וייעוץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו. 

 בשורה לרוכשי דירות במחיר למשתכן – כחלון צפוי לבטל את ההצמדה למדד תשומות הבנייה למגורים, ומדובר בחיסכון שעשוי להגיע נלעשרות אלפי שקלים.

מדריך – מדד תשומות הבנייה

דודי רזניק, מנהל דסק מחקר מאקרו בלאומי שוקי הון מתייחס להעלאת ריבית הפד' – "הפד העביר מסר כי השינוי הפרסונלי בהנהגתו אינו מלמד על שינוי במדיניות, אלא להיפך. מבחינתנו אין לכך השלכה – העלאת ריבית בישראל עדיין לא על הפרק

       "כצפוי, אמש העלה הפד את הריבית ב-25 נ"ב נוספות, לרמת ריבית של 1.50 – 1.75 אחוז. בעצם העלאת הריבית לא היה חדש מכיוון שהשווקים גילמו הסתברות מלאה להעלאת ריבית. הדריכות בשוק הייתה לגבי נוסח ההודעה והחשש שהפד ישנה כיוון במדיניותו על רקע העובדה כי הייתה זו ההחלטה הראשונה של יו"ר הפד הנכנס ג'רום פאוול. נוסח ההודעה נועד בראש ובראשונה להפיג את חשש השווקים מהנהגת הפד החדשה. הפד אף הדגיש כי המדיניות של העלאות ריבית מדודות תימשך, בוודאי כל עוד לא יהיו שינויים מהותיים בתנאי המאקרו ובעיקר בסביבת האינפלציה הממשיכה לנוע סביב היעד וכן כל עוד הצמיחה אינה עולה מעבר לסביבת צמיחה של 2.5 – 2.75 אחוז צמיחה לשנה. למעשה, הפד העביר מסר כי השינוי הפרסונלי בהנהגתו אינו מלמד על שינוי במדיניות אלא להיפך. היו"ר הנכנס פאוול מתכוון, לפחות בטווח הקרוב, להמשיך את מדיניותה של יילן. החשש העיקרי של השוק מהעלייה בקצב העלאת הריבית הוסר לחלוטין וראייה לכך הינה המסחר הרגוע יחסית בשוקי המניות האג"ח ושוק המט"ח. גם ציפיות השוק להמשך העלאות הריבית במהלך השנה הקרובה נותרו כמעט ללא שינוי, קרי השוק ממשיך לגלם עוד שתי העלאות ריבית השנה בדומה לתוואי שהוצג אתמול בהודעה.

"הפד תחת הנהגת יילן הקפיד לא להפתיע את השווקים ודגל בהעברת מסרים מקדימים למניעת הפתעות במדיניותו המוניטארית. לפחות כרגע, נראה כי גם תחת פאוול צפוי הפד להמשיך במדיניות זו, דבר שכשלעצמו הינו מסר חיובי לשווקים.

"לסיכום הודעת ריבית הפד המשיכה להביע אופטימיות במצב כלכלת ארה"ב תוך מתן דגש כי המדיניות המוניטארית אינה צפויה להשתנות מהותית בטווח הקרוב. לגבי ההשפעה על השוק המקומי, נראה כי הודעת הפד והדגש על המשך מדיניות העלאות ריבית מדודות, צפויה להמשיך ולהעניק לבנק ישראל דרגת חופש גבוהה יחסית בניהול המדיניות המוניטארית. לפיכך נראה כי כל עוד השקל נסחר סביב הרמות הנוכחיות, וכל עוד סביבת האינפלציה ממשיכה להיות נמוכה מאוד, מתחת ליעד בנק ישראל, העלאת ריבית בישראל עדיין אינה על הפרק".

איורנאוטיקס גייסה לראשונה בבורסה לפני כשנה ומאז מנייתה ירדה בכ-35% – התוצאות מסבירות חלק מהירידה כשבמקביל החברה הסתבכה עם פעילות יצוא שיש חשש שלא עמדה בהנחיות והיא נבדקת על ידי הרשויות.

הדוחות של החברה לשנת 2017 מעידים כי גם ברמה העסקית החברה לא ליקקה דבש ב-2017 – לצד גידול בהכנסות וגידול בצבר, חלה שחיקה ברווחיות, ובשורה התחתונה הרווח הסתכם ב-5.7 מיליון דולר ירידה לעומת מעל 20 מיליון דורל בשנת 2016. 

ההכנסות הסתכמו ב-149 מיליון דולר – גידול של 8.5%.  ה- EBITDAהמתואם הסתכם ב-2017 בכ-24 מיליון דולר – עלייה של 13%.

עמוס מתן, מנכ״ל קבוצת אירונאוטיקס: ״אנו מסכמים שנה טובה, עם צמיחה נוספת בהכנסות, גידול ב-EBITDA המתואם וצבר הזמנות חזק. לחברה לקוחות יוקרתיים, אשר מביעים בה אמון רב, בדרך של רכישות חוזרות והרחבת סל המוצרים. אירונאוטיקס ערוכה עם מגוון מוצרים בקדמת הטכנולוגיה להמשך צמיחה ושירות לקוחותינו״.

אירונאוטיקס הגדילה את צבר ההזמנות ל-168 מיליון דולר, לעומת 155 מיליון דולר בסוף 2016.

התוצאות ברבעון הרביעי – הכנסות של 40 מיליון דולר ורווח נקי של 5.5 מיליון דולר – תוצאות לא רעות

o         ברבעון הרביעי הסתכם הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ב-5.5 מיליון דולר.

o         צבר ההזמנות של החברה הינו חזק – 168 מיליון דולר, לעומת 155 מיליון דולר בסוף שנת 2016. בשנה הקרובה צבר ההזמנות יהיה מגוון ומפוזר יותר מבחינת מספר הלקוחות.

o         מאזן החברה הינו חזק, עם הון עצמי של 101 מיליון דולר – 59% מסך המאזן המאוחד (לעומת 50% בסוף שנת 2016). החוסן הפיננסי מתבטא בפעילות כמעט ללא חוב פיננסי ברמת מינוף נמוכה.

o         הקבוצה ממשיכה במדיניות השקעה של משאבים רבים בתחום המחקר והפיתוח, ומתקצבת לפעילות זו בין 8% ל 10%-הכנסותיה כחלק מהאסטרטגיה לשימור מובילות טכנולוגית. ב-2017 גדלו עלויות הפיתוחב-18% ל-15.3 מיליון דולר על רקע התקדמות משמעותית בפיתוח מספר מוצרים במקביל, ובראשם המל"ט אורביטר 4.

מנכ״ל אירונאוטיקס, עמוס מתן, שבע רצון מהמשך הצמיחה בפעילות החברה. ״אנו מסכמים שנה טובה, עם צמיחה נוספת בהכנסות, גידול ב-EBITDA המתואם וצבר הזמנות חזק. לחברה לקוחות יוקרתיים, אשר מביעים בה אמון רב, בדרך של רכישות חוזרות והרחבת סל המוצרים. אירונאוטיקס ערוכה עם מגוון מוצרים בקדמת הטכנולוגיה להמשך צמיחה ושירות לקוחותינו״.

אירועים חשובים בתקופת הדוח:

o         בחודש יוני הונפקו מניות החברה בבורסה לני"ע בת"א. תמורת ההנפקה 15 מיליון דולר הגדילה את ההון העצמי ושימשה לצורך פעילותה העסקית של החברה.

o         בחודש אוגוסט הודיע האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון כי התלה את רישיון השיווק והיצוא של מל"ט החברה מסוג אורביטר K1 ללקוח ספציפי של החברה במדינה זרה. להערכת החברה, התליית הרישיון הינה זמנית ונעשית בעקבות בדיקה שמבצע משרד הביטחון בקשר עם אירוע שהתרחש במדינה ביולי. בנובמבר נפתחה חקירה פלילית בנושא.

החברה ציינה בדוחות כי: "שלתוצאות החקירה לא תהא השפעה מהותית על העסקאות נשוא הרישיון שהותלה וכי צפוי כי התליית הרישיון תבוטל במועד שיאפשר לחברה להשלים את העסקה".

o         בחודש ספטמבר חתמה אירונאוטיקס על הסכם לרכישת חברת Chassis Plans מארה"ב תמורת 3.8 מיליון דולר במזומן. התשלום עבור החברה מסן-דייגו עשוי להגיע ל-6 מיליון דולר בתנאים מסוימים. Chassis Plans הינה חברה פרטית הפועלת בקליפורניה מזה 20 שנה ועוסקת בפיתוח, ייצור ואינטגרציה של תחנות הפעלה למערכות בלתי מאוישות וציוד מחשוב ליישומים צבאיים ותעשייתיים. השלמת העסקה נדחתה למאי 2018.

o         בנובמבר נחתם הסכם להרחבת פרויקט שירותים עבור ארגון בינלאומי. לאחר שמומשו 12 מיליון דולר הורחב המשך הפרויקט לעוד 28 מיליון דולר כך שסך היקף הפרויקט 40 מיליון דולר.

o         בחודש פברואר 2018 הוקמה חטיבת ״רחפנים ואזרחי" שבראשה עומד מנחם ינקו – לשעבר בכיר במשרד הביטחון וצה"ל. המטרה לשדרג ולהרחיב את פעילות החברה בתחומים אזרחיים.

אודות אירונאוטיקס:

אירונאוטיקס הוקמה כחברה פרטית בנובמבר 1997 ומניותיה נרשמו לראשונה למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב ביוני 2017. על בעלי המניות בקבוצה נמנות קרנות המנוף בראשית ו-KCPS, וכן קרן ויולה. כיו״ר הדירקטוריון מכהן האלוף (במיל.) איתן בן אליהו, וכמנכ״ל החברה מכהן מר עמוס מתן. הקבוצה מתמחה במתן פתרונות בלתי מאוישים כוללים לשווקים הצבאיים והאזרחיים, מעסיקה כ-660 עובדים ופועלת בשלושה תחומים עיקריים: תחום מערכות בלתי מאוישות, במסגרתו עוסקת החברה בפיתוח, ייצור ושיווק של מטוסים ללא טייס; רחפנים באמצעות חברת ׳פוזידרון׳ ((PoziDrone ייצור והפעלה של פתרונות תצפית המתבססים על פלטפורמת בלונים מתנפחים באמצעות חברת ׳אר טי׳ (RT); תחום מערכות אלקטרואופטיות, במסגרתו מייצרת החברה מערכות אלקטרו אופטיות ואינפרה אדום ורכיבים לשליטה מדויקת בתנועה להתקנה במגוון מערכות ויישומים. פעילות זו מבוצעת על ידי חברת הבת ׳קונטרופ׳ (Controp) (המוחזקת 50% ע"י החברה ו-50% ע"י רפא"ל). עוד עוסקת החברה בפיתוח ייצור ושיווק מערכות תקשורת באמצעות החברה הבת ׳קומטקט׳ (Commtact) ומנועים למל"טים באמצעות חברת הבת ׳זנזוטרה׳ (Zanzottera).

תמצית תוצאות הפעילות העסקית על בסיס דוחותיה הניהוליים של החברה:

מנועי בית שמש מסיימת שנה טובה, והצבר עשוי לגרום לשנים טובות עוד יותר בהמשך. החברה בשליטת קרן פימי מדווחת כי ההכנסות ברבעון האחרון של 2017 צמחו בכ-5.4% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ- 24.4 מיליון דולר.  הרווח התפעולי ברבעון הסתכם בכ- 2.6 מיליון דולר – שיעור של 11% מההכנסות. הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ- 2.8 מיליון דולר – שיפור של 36% לעומת הרבעון הרביעי של שנת 2016.

 הרווח התפעולי התזרימי (EBITDA) הסתכם בכ- 3.4 מיליון דולר – שיעור של כ- 14% מההכנסות

 וכנראה הכי חשוב – החברה מדווחת כי נבנית תשתית להמשך הצמיחה בכדי להתמודד עם ההכפלה של צבר הסכמי המסגרת ארוכי הטווח של החברה, המצטברים לצפי הכנסות של קרוב ל-1.2  מיליארד דולר

החברה החליטה על חלוקת דיבידנד בסך 2.785 מיליון דולר.

 רם דרורי, מנכ"ל מנועי בית שמש מסר: "ברבעון הרביעי נמשכה מגמת השיפור אשר החלה ברבעון השלישי של השנה ובאה לידי ביטוי בין היתר בגידול במכירות, ברווח הגולמי והנקי ביחס לרבעון המקביל אשתקד. השיפור בתוצאות בשנת 2017 הושג חרף ההשפעה השלילית של שערי החליפין , בעיקר לאור מבנה הוצאות של החברה בו המרכיב השקלי משמעותי.

בהסתכלות חצי שנתית ניתן לראות כי החציון השני של שנת 2017 טוב יותר מהחציון הראשון של 2017 וגם מהחציון השני של 2016 בשורת המכירות, הרווח התפעולי ה- EBITDA והרווח הנקי. אני מקווה כי מגמת השיפור שאפיינה את החציון השני תימשך ותתעצם במהלך שנת 2018 בין היתר לאור ההתפתחויות שחלו בחברה בשנת 2017 וטרם קיבלו ביטוי בתוצאות כגון: העסקה להרחבת הסכם המסגרת עם פראט אנד וויטני מצפי של  110 מיליון דולר לצפי של – 640 מיליון דולר.

זו עסקה משמעותית אשר מניחה תשתית להמשך צמיחתה של החברה בשנים הקרובות. התחלנו בהיערכות ארגונית ותפעולית לקראת תחילת ייצור בגין הסכם זה. עם תחילת הייצור של הפרויקטים החדשים, החברה מצפה להגדיל את היקף ויעילות תהליכי הייצור.

במסגרת ההתארגנות הפיננסית, ביצענו בתחילת 2018 גיוס הון מבעלי המניות בהיענות כמעט מלאה בהיקף כולל של כ- 39 מיליון דולר ואני רוצה בהזדמנות זאת להודות לבעלי המניות על הבעת האמון בחברה ובדרכה.

שנת 2017 היוותה שנת מעבר בה חוותה החברה בין היתר שינויים בשדרה הניהולית, שינויים ארגוניים והיערכות לצמיחה הצפויה, בין היתר לאור הרחבת הסכם פראט ועסקאות נוספות שדווחו במהלך השנה. קיים פוטנציאל צמיחה והחברה נערכת למיקסום הזדמנות זו.

כחלק מהיערכות החברה לצמיחה, החברה גם מקימה מרכז הכשרה מקצועית אשר יכשיר את דור העתיד של אנשי המקצוע בתחומי הליבה של החברה ויתמוך בקידום התעשייה בישראל"

נתונים נוספים לרבעון הרביעי ולשנת 2017 :

מכירות החברה בשנת 2017 הסתכמו בכ- 88.8 מיליון דולר לעומת כ-86.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד – עליה של 3% אשר נובעת בעיקר מתחום המנועים, הן משיפוץ והרכבת מנועים והן ממכירת מנועים שלמים. הרווח הגולמי ברבעון הסתכם בכ-4.3 מיליון דולר (המהווה כ- 18% מההכנסות) לעומת כ- 4.2 מיליון דולר (המהווה כ- 18% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. החברה הצליחה לשמור על שיעור הרווח הגולמי וזאת חרף ההשפעה השלילית של שער החליפין של השקל מול הדולר.

הרווח הגולמי של החברה בשנת 2017 הסתכם בכ- 13.8 מיליון דולר, לעומת כ-16.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי בשנת 2017 הושפע בעיקר מהעלייה בהוצאות הישירות בעיקר בהוצאות השכר לאור ההשפעה השלילית של התיסוף בשער השקל לעומת הדולר על הוצאותיה השקליות של החברה.הרווח התפעולי ברבעון הסתכם בכ-2.6 מיליון דולר (המהווה כ- 11% מההכנסות) לעומת כ- 2.8 מיליון דולר (המהווה כ- 12% מההכנסות) ברבעון המקביל  אשתקד.

הרווח התפעולי של החברה בשנת 2017 הסתכם בכ- 8.9 מיליון דולר, לעומת כ-10.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הרביעי הסתכם בכ- 2.8 מיליון דולר (המהווה כ-12% מסך ההכנסות), לעומת כ- 2.1 מיליון דולר (המהווה כ-9% מסך ההכנסות), ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ- 35.7%.

 הרווח הנקי בשנת 2017 הסתכם בכ-8.8 מיליון דולר (המהווה כ-9.9% מסך ההכנסות), לעומת כ- 9 מיליון דולר (המהווה כ- 10.4% מסך ההכנסות) בתקופה המקבילה אשתקד.

• ההון העצמי ליום 31 בדצמבר, 2017 הסתכם לכ-66.6 מיליון דולר לעומת כ-57.9 מיליון דולר ליום 31 בדצמבר 2016. הגידול בהון בתקופת הדוח נובע בעיקר מהרווח בתקופה.

לחברה הזמנות מסגרת בסך של 1.18 מיליארד דולר,  ומתוכן  צבר הזמנות מאושרות של כ- 274 מיליון דולר, מתוכו כ- 98 מיליון דולר לשנת 2018.

גיוסי הון שבוצעו לאחר תאריך המאזן על מנת לתמוך בתוכניות הצמיחה של החברה בסך כולל של כ- 44 מיליון דולר:

• בחודש ינואר 2018 השקיעה בעלת השליטה בחברה, קרן פימי, כ- 5 מיליון דולר באמצעות הקצאת מניות פרטית.
• בחודש פברואר 2018 השלימה מנועי בית שמש בהצלחה גדולה גיוס הון בהיקף של כ- 39 מיליון דולר באמצעות הנפקת זכויות (נוצלו כ- 99.8% מכמות המניות שהוצעה במסגרת הנפקת הזכויות).

אודות החברה: מנועי בית שמש שבשליטת קרן פימי, הינה חברה וותיקה ובעלת ניסיון מוכח בתחומה, לחברה שני תחומי פעילות:

מגזר יצור החלקים: ייצור חלקים למנועי סילון לרבות ייצור יציקות מדויקות של חלקי מתכת למנועי סילון. לחברה מוניטין רב ושם עולמי בתחום זה.

מגזר מנועים: שיפוץ, הרכבה והנדסה של חלקים שונים למנועים ומנועי סילון.

השירותים והמוצרים שמספקת החברה מיועדים לשוק התעופה האזרחי ולשוק התעופה הצבאי. כיום מרבית מכירותיה של החברה הן לשוק האזרחי