כאל משיקה פורטל קניות –  Cal CashBack +; הפורטל יאפשר החזר כספי ברכישות מאתרים מובילים.

חברת כרטיסי האשראי כאל משיקה פורטל קניות החדש Cal CashBack +. הפורטל החדש יעניק לקהל לקוחות Cal החזר כספי ישירות לכרטיס האשראי בביצוע רכישות באתרי קניות מובילים כדוגמת ebay, Aliexpress, Booking,  deal extreme, nike ועוד.הפלטפורמה הינה ייחודית – מדובר באתר ה-cashback היחיד בינתיים שמתחקה אחר התנהגותם הצרכנית של קהל לקוחותיו, ויוזם הצעות אישיות – בהתאם להרגלי הצריכה שלהם. בכך מעניק חוויית קנייה אישית וייחודית לכל לקוח. לרגל ההשקה, לקוחות Cal, ייהנו מדאבל cashback בכל רכישה.

דורון ספיר, מנכ"ל Cal: "האתר החדש יהווה חלק משמעותי נוסף בהטמעת החדשנות בעולם הדיגיטלי, וישלב הנגשה מקסימלית לצד הטבות ייחודיות. בחרנו להשיק את האתר בחודש נובמבר, חודש קניות האונליין העולמי, על מנת להנגיש לכלל לקוחותינו הישראליים פלטפורמה איכותית המרכזת עבורם את כל אתרי הקניות הגדולים".

מדובר למעשה בפלטפורמה שדרכה ניתן לבצע קניות באתרי סחר גדולים ואתרים גדולים בכלל. הרעיון שהלקוח בהינתן היקף מסויים של רכישות מקבל החזרים כספיים.השאלה היחדיה היא האם העלות של כרטיס האשראי והרישום לאתר האינטרנט נמוכה מהתועלת – החיסכון שמגיע מההחזר הכספי. ובכן, בכאל מסבירים שאין עלות נוספת, אלא מדובר בשירות ללקוחות, ואם כך הרי שמדובר בתועלת ללא עלות נוספת, ואם כמובן מדובר במוצר מבורך.

הקלות בפתיחת חשבון בנק באופן דיגיטלי: לקוחות יוכלו לפתוח באופן דיגיטלי את החשבון הראשון החל מגיל 16.

הפיקוח על הבנקים העביר למערכת הבנקאית טיוטת תיקונים להוראה בנושא "בנקאות בתקשורת", שבמסגרתם יינתנו מגוון הקלות בתהליך פתיחת חשבון בנק באופן דיגיטלי (מקוון):

פישוט תהליך זיהוי ואימות של הלקוח, באמצעות שימוש בטכנולוגיות חדשניות.

חשבון ראשון של לקוח יוכל להיפתח מרחוק (באפליקציה או באינטרנט). נכון להיום, רק לקוח שיש לו כבר חשבון בנק קיים יכול לפתוח חשבון מקוון.

תתאפשר פתיחת חשבון בנק באופן דיגיטלי כבר בגיל 16 (במקום בגיל 18 כיום).


בנקאות דיגיטלית – כל מה שצריך לדעת

חשבון בנק לצעירים 


 

בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית בתחום זיהוי ואימות מרחוק של לקוח, ובמטרה לפשט את תהליך הזיהוי והאימות הנדרשים כיום בפתיחת חשבון דיגיטלי, הפיקוח על הבנקים העביר למערכת הבנקאית טיוטת תיקונים להוראת בנקאות בתקשורת (הוראת ניהול בנקאי תקין 367), אשר יקלו על תהליך פתיחת חשבון באופן דיגיטלי: התיקון מאפשר שימוש במסמך מזהה אחד (במקום שניים כיום), ומבטל את הדרישה לביצוע העברה בנקאית מחשבון קיים של הלקוח לחשבון החדש, כחלק מתהליך האימות. את אלו יחליפו הזדהות ואימות באמצעים טכנולוגיים בזמן אמת (on-line) ושלא בזמן אמת (off-line).

בנוסף לכך, החל ממועד כניסת ההוראה לתוקף תתאפשר פתיחת חשבון בנק באופן מקוון החל מגיל 16 (במקום מגיל 18 כיום), בכפוף לתקשורת אינטראקטיבית בזמן אמת בין הקטין לבנק, למתן הדרכה לקטין ולביצוע בקרות מתאימות. לא יחול שינוי ביתר התנאים של ניהול חשבון קטין.

השינויים יאפשרו ללקוחות לפתוח את חשבון הבנק הראשון שלהם באופן מקוון, ומבלי להגיע לסניף, ויקלו על לקוחות קיימים לעבור בין הבנקים ביתר קלות.

נתוני הפיקוח על הבנקים מראים שעד אמצע שנת 2017 מספר החשבונות שנפתחו באופן מקוון בכלל המערכת הבנקאית היה מינורי, והסרת החסמים כדוגמת אלו צפויה להקל משמעותית על פתיחת חשבונות באופן מקוון.

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "הפיקוח על הבנקים הגדיר לעצמו כיעד את התמיכה בהגברת החדשנות והטכנולוגיה במערכת הבנקאית. הצעדים עליהם הכרזנו היום הם חלק מהמגמה של הסרת חסמים בה נוקט הפיקוח על הבנקים במטרה לאפשר את הרחבת הפעילות הבנקאית בדיגיטל, והם יתמכו בהגברת התחרות, בהוזלת השירותים, ובשיפור הנוחות שבצריכת השירותים הבנקאיים".

הגיע הזמן: ביטוח סיעודי ממלכתי; המימון מעודפי המיסים – אחרי שהקופה התמלאה ממיסים בגין רווח ההון במובילאיי, ואחרי שזרמו מיסים בגלל ההקלה במס על הדיבידנד עד לסוף ספטמבר, נוצר עודף של קרוב ל-20 מיליארד שקל. עכשיו מתברר שחלק גדול מהעודף הזה יילך לביטוח סיעודי – ובצדק.

"אחרי שנים של הזנחה פושעת אנחנו נותנים פתרון מלא, לא נשאיר אף אזרח בלי כיסוי סיעודי", אומר שר האוצר כחלון, ומבטיח בעצם מהפכה בתחום הביטוח הסיעודי.כחלון  לצד שר הבריאות יעקב ליצמן, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן וסגן שר האוצר הרב יצחק כהן, הציגו הערב את תוכנית הביטוח הסיעודי הממלכתי.

"סיימנו עכשיו שיחה עם ראש הממשלה", אמר  כחלון, "והוא בירך על התוכנית – ביטוח סיעודי ממלכתי. הוא גם חושב שזו הדרך הנכונה. משבר הביטוח הסיעודי זה אחד המשברים הגדולים שנתקלנו בהם. כמו הרבה משברים אנחנו מגיעים למשבר הזה אחרי שנים של הזנחה פושעת. הפקירו עשרות אלפי קשישים לחסדו של הגורל. מול עינינו עמדה הבטחה אחת: לא להשאיר אף אזרח ללא כיסוי סיעודי. זה הדור שבנה את המדינה ויש לנו חובה אליהם ולא נפקיר אותם".

ואכן, המצב שנוצר בביטוחים הפנסיונים ובביטוחים דרך קופות החולים הוא מחדל אחד גדול – אין בעצם ביטוח סיעודי שמכסה את המבוטחים דווקא כשהם צריכים ביטוח יותר מכל – בגילים המבוגרים יותר. האבסורד היה שדרך קופות הפנסיה הגדולות החוסכים זכו לביטוח סיעודי, אבל מי צריך ביטוח סיעודי בגיל 30, או בגיל 40? ודווקא כשיצאו החוסכים לפנסיה, התברר שברגע שהם מפסידים להפקיד בקופות הפנסיה הם לא מבוטחים.

כחלון מנסה לתקן זאת, אך חשוב להדגיש זה יעלה מיליארדים לקופת המדינה. "אנחנו ניתן מענה לכל קבוצות האוכלוסייה, וגם לדור שבנה את המדינה. יהיה מענה כולל במסגרת ביטוח סיעודי ממלכתי. לא יהיה מבחן הכנסה לילדים, ורופאים יגיעו הביתה לקשישים. רוב טיפולי השיניים לקשישים מעל גיל 75 יהיו חינם. מדובר בתכנית בהיקף של מעל מיליארד שקל. המדינה מכניסה עמוק את היד לכיס ולוקחת אחריות על האזרחים שלה.

"יש למדינת ישראל כלכלה חזקה. בחודשים האחרונים אני שומע אינסוף דיונים מה לעשות עם פירות הצמיחה. מבחינה ערכית, מוסרית וגם מבחינה כלכלית הדבר הטוב זה לשים את הכסף אצל האנשים האלה. הכסף הזה נותן רשת ביטחון ממלכתית להורים שלנו ולחלשים בחברה".

השר ליצמן החמיא לכחלון – "הוא מעולם לא אמר שאין כסף. הטיפולים יהיו יותר טובים, השעות יהיו יותר טובות ובעזרת השם יהיה בריאות".

יו"ר ההסתדרות ניסנקורן אמר כי "אנחנו משלימים מהלך של ביטוח סיעודי ממלכתי. אנחנו יכולים לבוא ולהגיד שמדינת ישראל שינתה את פניה בתחום הסיעודי. תוך תקופה קצרה נגיע למצב שחולים סיעודיים קשים יגיעו לקצבה של 5,000 שקל ומי שירצה להעסיק עובד ישראלי יקבל עוד תמרוץ של שעות והעובד יקבל תוספת שכר שתתגמל אותו על העבודה הקשה שהוא עושה. הנטל שקיים היום על הילדים במוסדות שלא נותנים לסיעודי לקבל אשפוז במוסד בגלל הכנסת הילד – יבוטל. זו בשורה אדירה שמורידה המון ביורוקרטיה. יש פה התגייסות בעזרה לסיעודי גם בביתו בשירותים רפואיים וגם בקהילה".

ועדת הכספים דורשת מרשות שוק ההון, מהאוצר ומבנק ישראל להוביל פתרון שיאפשר לבעלי מוגבלויות ליטול משכנתאות ולרכוש דירות.

הפתרון – נכים לא יתחייבו בביטוח חיים על המשכנתא

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני: "מניעת האפשרות לרכוש דירה מנכים נוגדת את רוח היהדות"

יוזמת הצעת החוק, ח"כ קארין אלהרר: "מדובר בכתם על החברה. מונעים את האפשרות לרכוש דירה גם מנכים בעלי אמצעים עם הון ראשוני ועם יכולת החזר"

 "בושה וחרפה למדינת ישראל, שאנשים בעלי מוגבלויות, אף שהם מנהלים חיים תקינים והם בעלי יכולת כלכלית, מנועים מלרכוש דירה. הבנקים לא מעמידים להם משכנתא, כי חברות הביטוח מסרבות לעשות להם ביטוח חיים. זה לא מוסרי ויותר מכך, זה לא יהודי!", כך אמר  יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), בדיון בנוגע לאי-יכולתם של נכים ובעלי מוגבלויות לרכוש לעצמם דירות, מכיוון שמונעים מהם ליטול משכנתאות. ועדת הכספים אישרה זה מכבר, הצעת חוק בנושא, שיזמה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), הצעה שאף אושרה בקריאה ראשונה ועתה ממתינה לאישורה לקריאה שנייה ושלישית. אלא שהיעדר המענה מהרגולטורים הרלוונטיים לנושא, משרד האוצר, רשות שוק ההון ובנק ישראל, ואי נקיטת צעדים מכיוונם ביחס לבנקים ולחברות הביטוח מונע לעת עתה את קידומה של ההצעה. גפני הודיע לאוצר ולרגולטורים הכלכליים, כולל לנציגי המערכת הבנקאית וחברות הביטוח, כי "אם לא יושגו הסכמות שיאפשרו לנכים לרכוש דירות, הוא יילך על קידום חקיקה אגרסיבית בנושא. חייבים לשים לתופעה המכוערת הזו סוף" אמר. דיונים קודמים בנושא: 27.2.17, 6.7.16.   

     גפני: "כשמדברים על הבנקים וחברות הביטוח, מדברים על  גופים עשירים ביותר. לא ברור למה לא ניתן לתת הלוואה או משכנתא לאנשים עם מוגבלות, הרי יש נכס – דירה והיא ממושכנת??! מה לא נוח לעמוד אח"כ מול הטלוויזיה כשנאלצים לפנות מדירה אדם עם מוגבלות?  צריכים לפתור את הבעיה הזאת. המצב כפי שהוא היום מהווה אפלייה גזענית".

     יוזמת החוק, ח"כ אלהרר: "מתבקש שיהיה לכך פתרון. עוד בקדנציה הקודמת זימנתי את הרגולטורים והצגתי לפניהם את הבעיה ואמרו שייבדקו וכולם מעלים טענות וכל אחד צודק בתחומו, אך לא רוצים באמת לקדם פתרון. רק אתמול פנתה אליי בחורה בת 21 נשואה עם ניוון שרירים, שאמרה שהיא ובעלה הצליחו לחסוך 1.15 מיליון שקלים ורוצים לקחת משכנתא אך לא יכולים. מצד שני, הם גם לא יכולים לשכור דירות כי צריכים להתאים אותה לצרכיה כבעלת מוגבלות, אלא שמבחינת משכירי דירות זה הורס להם את הנכסים. אז יש להם את ההון הראשוני והם רוצים לרכוש דירה שתתאים לצרכים שלה אבל לא יכולים".    אלהרר: "אני מתחילה להתייאש מהמקום הזה שכל אחד מהרגולטורים אומר לי שאני צודקת אך לא יודע לספק פתרון. אבל גם הבנקים צריכים לקחת אחריות בנושא הזה. זה לא נעים לפנות אדם מדירה, אין חולק על-כך. לא נעים, אך מצד שני לא ניתן להיות פטרנליסטיים בצורה לא מוגבלת. יש סיכון שחייבים לקחת. לגבי חברות הביטוח, לא ביקשתי שהן תהפוכנה לגמ"חים, אך מוכרים ביטוחים עם 800 ₪ פרמיה, בימים של יוקר מחייה וכד'. מקשים על אנשים שבאמת הצליחו חרף כל הקשיים להשיג הון ראשוני ויש להם יכולת החזר כלכלית. ניתן לתת להם ערבות מדינה, וזה בסה"כ על-מנת לאפשר להם הזדמנות שווה, לא לתת להם מתנות. ההתנהלות של חברות הביטוח בנושא ביטוח חיים ביחס לבעלי מוגבלויות זה רק סימפטום, חברות הביטוח מתנהגות בצורה לא ראויה בהיבטים רבים".

     ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "מדובר במקרה קלאסי של כשל שוק וכאן בדיוק המדינה צריכה להיכנס לעניין ולתת ערבות מדינה לאותם בעלי מוגבלויות על-מנת שיוכלו לרכוש לעצמם קורת גג".

     ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "המדינה צריכה להתערב בנושא ביטוחי החיים ולהגדיר שלא ניתן לקבוע פרמיה מעל סכום מסויים בגלל מוגבלות או נכות. אדם מן היישוב בסביבות גיל 30 – 35 משלם כ- 60 ₪ בחודש ביטוח חיים על המשכנתא ואצל נכים הסכום המזערי 120 ₪ והמרבי 650 ₪ לחודש ואף יותר ויש כאלה שמסרבים להם גם ב- 650 וזה בלתי סביר להשית על אדם סכומים כאלה, זה רבע ואף חצי מקצבת הנכות שלו".

     נציגת אגף הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, עודדה פרץ: "בנקים נותנים משכנתא ואחת הבטוחות זה ביטוח חיים, והוא חשוב בעיקר ללקוח. הבנקים רשאים לדרוש ביטוח חיים ובפועל כמעט תמיד דורשים זאת. יש לנו בעיה ביטוחית, כי נכים לא מקבלים ביטוח חיים ויש פה עניין של אכיפה. מותר לא לתת רק למי שתוחלת החיים שלא לא מאפשרת בגלל מוגבלותו. הדירה זה לא באמת בטוחה, בפועל לא מפנים, מספר הפינויים הוא לא יותר מ- 65%".

     נציג איגוד חברות הביטוח, גיל סלומון: "חברות הביטוח זה עולם עסקי שיש בו ניהול סיכונים זה לא גמ"ח. הצעת החוק הזו דחפו אותנו אליה. בא בן אדם ומבקש משכנתא, הדירה היא של הבנק. יש פה רצון להגיע להגנה על הסיכון של הבנקים".

     נציג אגף התקציבים באוצר, יובל טלר חסון, הביע הבנה לבעיה, אך ציין ש"נדרש בנושא הזה סיוע הן מצד הבנקים והן מצד חברות הביטוח ואז אנחנו נוכל גם לספק מידה מסוימת של ערבות".    סגן בכיר לחשב הכללי באוצר, ויקטור וייס, הביע נכונות לסייע במציאת פתרון, אך גם הוא קרא להתגייסות הרגולטורים המפקחים על הבנקים ועל חברות הביטוח, בנק ישראל ורשות שוק ההון, להיכנס לעובי הקורה. "יתכן שצריך לייצר מוצר ביטוחי שכרגע אין, שייקצר את פרק זמן ההכשרה ויאפשר עם או בלי חיתום להעניק ביטוח לאותם בעלי מוגבלויות".

     נציגת רשות שוק ההון, שלי סבן: "חברת הביטוח אם היא מוכרת ביטוח בהפסד לחולה, אז היא סופגת את זה. אנחנו תומכים בבקשה לאוצר לסבסד את עלות הביטוח".

     יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, סיכם באומרו, כי "כולם צריכים להיות שותפים בפתרון הבעיה: הבנקים, חברות הביטוח והמדינה, היא זו שנותנת רישיונות ולא יכולה לומר נחפש פתרון". גפני אמר לנציגי המדינה, כי הוא "נותן להם שבועיים לחזור לוועדה עם הצעה קונקרטית לפתרון, אחרת יילך על חקיקה אגרסיבית. אנחנו לא יכולים לסבול עוד את המצב הזה שנכה לא יקבל משכנתא. זה כתם על המדינה, זה כתם על החברה כולה וחייב להימצא פתרון".

מעודכן ל-03/2018

כמה עולה דירה בשכונת מרום נווה ברמת גן?

לפני מספר חודשים השיקו משרד האוצר יחד עם המרכז למיפוי אתר הכולל מידע מקיף על תחום הדיור, לרבות מידע על מחירי הדירות. מקור הנתונים הוא מרשות המיסים – מוכרי הדירות מחויבים לדווח על העסקאות לרשות המס שמפרסמת את הנתונים. הפרסום הזה היה גם בעבר, רק שעכשיו זה הרבה יותר נוח וידידותי למשתמש (לאתר מחירי הדירות). ניתן לחפש מחירי דירות לפי בניין מסוים, לפי רחוב , לפי שכונה. ניתן להגדיר את אזור הבדיקה בהתאם למפה שקיימת באתר, ניתן להגדיר חיתוכי חיפושים רחבים (מחיר, מס' חדרים, שטח ועוד).

המידע באתר מאפשר לכל מתעניין ברכישת דירה וכל מתעניין במכירת דירה, לקבל נתוני אמת על מחיר הדירות באזור הרלבנטי. עם זאת, גם במערכת המשודרגת הזו, קיימים עיוותים – כאשר אתם בודקים את מחירי דירות  בבניין מסוים, קשה להאמין שיהיו הרבה עסקאות מייצגות מהזמן האחרון, כך שלא בטוחו שתקבלו אינדיקציה טובה למחיר הדירה.

כמו כן,  זה לא פשוט להעריך את הדירה שלכם (שאתם רוצים למכור או לקנות) ביחס לאחרות, בעיקר מכיוון שהמחיר תלוי בגורמים שונים (מיקום מדויק, כיווני אוויר, מצב הדירה, קומה, ועוד). אך למרות זאת, מדובר בכלי הטוב והמדויק ביותר שקיים. ממנו אתם יכולים לגזור את המחיר הרלבנטי לדירה שאתם בודקים, ולהמחשה – אם תקבלו שבאזור שלכם נמכרות דירות דומות ב-1.5 מיליון שקל, אבל הדירה שלכם (שאתם מתכוונים למכור) זקוקה לשיפוץ גדול, אז סביר שהמחיר יהיה בכמה מאות אלפי שקלים נמוך יותר.

אם הדירה שלכם בקומה ראשונה, והמחיר שמצאתם באתר מתייחס לדירות בקומה ה-10 וה-11, אז מבלי להתייחס לפרמטרים נוספים, תצטרכו למכור את הדירה שלכם בפחות – דירות בקומות גבוהות עולות יותר.

לסיכום, בהינצן הנתונים על מחירי הדירות באזור שאתם מחפשים, תוכלו להגיע בקירוס טוב למחיר הרלבנטי של הדירה שלכם.

כמה עולה דירה במרום נווה?

אז נניח שאנחנו מחפשים דירה לקנייה ברמת גן, ובמיוחד באזור מרום נווה. אז נכון שזו שכונה עם בתים חדשים, אך גם בתים ישנים יותר, ובכל זאת, מחיפוש במידע של רשות המיסים מתבררת תמונה ברורה על מחירי הדירות באזור. הנה המסקנות –

ברחוב מאיר בעל הנס 5 נמכרה דירת 4 חדרים ששטחה 102 מ"ר ב-2.6 מיליון שקל

ברחוב הגאון אליהו 7 נמכרה דירת 3 חדרים בקומה שלישית בשטח של 62 מ"ר ב-1.8 מיליון שקל

ברחוב באדר יוחנן 10 נמכרה דירת 5 חדרים בקומה ה-22 בכ-3 מיליון שקל

ברחוב מולכו 1 נמכרה דירת 4 חדרים בקומה ראשונה בשטח של 67 מ"ר בסכום של 2 מיליון שקל.

 

בכמה התייקרו המחירים בשכונת מרום נווה?

הנתונים מרשות המיסים מאפשרים לכם להעריך את השינוי במחירי הדירות באזור – תבדקו את המחיר הממוצע (למ"ר) בשנת 2017, לעומת שנה קודמת ותקבלו את השינוי במחיר בשכונה. זה לא מדע מדויק, כי לא מדובר בהכרח בדירות זהות (הדירות שנמכרו ב-2017 אינן זהות לאלו שנמכרו ב-2016), אך בבדיקת המחירים נראה שאלו עלו בשנה החולפת בשיעור יחסית מתון של עד 5% (בממוצע).

כמו כן, הנתונים מאפשרים לכם לעקוב אחרי דירות ספציפיות ולבחון את השינוי במחירים בהן במידה ונעשו לאורך התקופה שתי עסקאות. כך לדוגמה ברח הגאון אליהו 25 בשכונת מרום נווה נמכרה דירת 5 חדרים בקומה השישית (פלוס גג) בשטח של 106 מ"ר ב-2.4 מיליון שקל (מכירה לפני כחצי שנה). הדירה הזו נמכרה כשנה וחצי קודם לכן במחיר הנמוך בכ-8%, כך שניתן להניח שעליית המחירים היא סביב -5% בשנה.

בחזון אי"ש נמכרה דירת 3.5 חדרים בקומה שנייה בשטח של 71 מ"ר ב-1.7 מיליון שקל. הדירה הזו נמכרה לפני כ-7 שנים ב-30% פחות. גם כאן מדובר על תשואה שנתית של קרוב ל-5%.

 

רכישת דירה להשקעה

מניות או דירה – מה עדיף?

מכרו בזמן –  הצרות של נאוי – תיק האשראי גדל, הרווח יורד!  

האחים נאוי מימשו מניות ב-68 מיליון שקל, ומאז המניה ירדה ב-20%; הדוחות הכספיים מסבירים את הירידה

 

התוצאות של האחים נאוי ברבעון השלישי של השנה היו פושרות – הרווח הסתכם ב-15.8 מיליון שקל על הכנסות בסך 32.5 מיליון שקל, לעומת רווח של 16.1 מיליון שקל על הכנסות של 28.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. הירידה ברווח מוסברת על ידי גידול בהפרשה לחובות מסופקים – 2.9 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת סכום אפסי בתקופה המקבילה. כמו כן, נרשם גידול משמעותי בהוצאות הנהלה וכלליות (הכולל את שכר מנהלי החברה) מ-1.3 מיליון שקל ל-2.5 מיליון שקל.

התוצאות הפושרות האלו באים לאחר שביוני השנה מכרו האחים נאוי (שאול ודורי נאוי) בעלי השליטה בחברה 8.3% ממניות החברה בתמורה ל-68 מיליון שקל, לפי 25 שקל למניה. מאז צנחה המניה בלמעלה מ-20%.

הירידה ברווח מנוגדת לגידול בהיקף האשראי של החברה שמגיע לכ-2 מיליארד שקל. בהקשר זה, אומר אייל דבי, מנהל מחקר ני"ע ישראלים בלאומי שוקי הון – "בדומה לדוחות הקודמים של האחים נאוי, וגם לאלו שלפני הקודמים, וגם לאלו שלפניהם, הדוחות הצביעו על מגמה מוזרה ומטרידה – הרווח לא עלה למרות הגידול בהיקף האשראי.

"כאשר פתחנו את הדוח הכספי 'רצנו' מיד לשורת הרווח הנקי ברבעון והכפלנו אותה בארבע. ייחלנו לקבל מספר שחורג מהרצועה הצרה שמאפיינת את החברה תקופה כל כך ארוכה – הטווח שבין 60 מיליוני שקלים ל- 65 מיליוני שקלים. קיבלנו 63 מיליוני שקלים.

"בסוף שנת 2013 עמד תיק הלקוחות של החברה על רמה של 895 מיליוני שקלים, כאשר הרווח הנקי בשנה שלאחריה הסתכם לכדי 63 מיליוני שקלים. תיק הלקוחות הנוכחי עומד על סך של למעלה מ- 2 מיליארדי שקלים, יותר מאשר כפול, אבל באופן מוזר ולא צפוי, הרווח הנקי של החברה נשאר בדיוק באותה הרמה – קצב של 63 מיליוני שקלים לשנה.

"אנחנו בלאומי שוקי הון היינו אלה שטענו במשך תקופה ארוכה שזו דווקא תופעה ברוכה, שכן היא מעידה על שיפור תיק האשראי, הקטנת הסיכון והגדלת איתנות החברה. אז זהו, שכבר ברבעון הקודם הודינו שהטענה הזו לחלוטין מיצתה את עצמה. יש שיאמרו שבכל זאת ניתן לזהות ביטוי מסוים לצמיחה, שכן אם מסתכלים על השורה העליונה – הכנסות מימון, לפני הפרשות לחובות מסופקים – מגלים מגמה קלה של עלייה. זה נכון, אבל הבעיה היא שההפרשה הנוכחית אינה חריגה, לדידנו היא בהחלט סבירה (0.5% מסך האשראי לציבור), כך שקשה לומר שיש הטיה מהותית בשורה התחתונה".

ובכל זאת דבי משדר אופטימיות זהירה לרבעון הבא – "ניצוצות של תקווה לרבעון הבא: למרות האכזבה שלנו מהיעדר צמיחה בשורה התחתונה, אנחנו מוצאים לנכון לציין את הגידול החד בתיק האשראי ברבעון האחרון – שהוסיף 272 מיליוני שקלים, ביחס ליתרה שלו ביום 30.6.2017. זה ממש לא מעט, זו קפיצה של 16% ברבעון – זה המון! במילים אחרות, למרות הכל, גם את הדוח הבא נפתח עם תחושת ציפייה לשיפור. בינתיים, קשה לומר שמכפיל הרווח הנקי בו נסחרת כיום המניה עושה עוול לחברה. נחכה בסבלנות לרבעון הבא, אולי בכל זאת נופתע, כך שהגידול החד בתיק האשראי יתורגם לצמיחה נאה בשורה התחתונה".

ריבית משכנתא בנובמבר-  הצמודה 3.6%; השקלית 3.03%

ריבית המשכנתא יורדת בחצי השנה האחרונה ומחזקת את ההערכה ששוק הדירות בסוג של קיפאון, ואולי לקראת ירידת מחירים – הירידה בריבית נובעת בין היתר מירידה בביקושים לדירות, כאשר הסיבה העיקרית לכך היא ככל הנראה – תוכנית מחיר למשתכן. התוכנית הזו מנטרלת חלק גדול מהביקושים לדירות שכן הזכאים לדירה מתמודדים על דירות בפרויקטים של מחיר למשתכן, ובעצם "יוצאים" משוק הדירות למגורים – היציאה שלהם, משפיעה דרמטית על הביקוש לדירות (מקטנה ביקושים).

עם זאת, חשוב להדגיש – הקבלנים במקביל לירידה בביקושים, מקטינים את ההיצע, הם פשוט בונים פחות, והמשמעות היא שבהדרגה היצע הדירות קטן, כך שמאוד ייתכן שבסוף התהליך הזה, דווקא ייוצר מצב של היצע שלא מדביק את הביקוש, וזה עלול להביא לחזרה של עליות מחירים.

בכל הקשור לריבית המשכנתא הרי שהיא ירדה בכ-0.4% בחצי השנה האחרונה, כאשר הריבית בחודש נובמבר שמרה על יציבות לעומת חודש שעבר. ריבית המשכנתא הממוצעת הצמודה למדד עמדה על 3.6% – כך עולה מנתוני בנק ישראל, בעוד שריבית המשכנתא הממוצעת בחודש שעבר עמדה על 3.56%. מדובר על הריבית על משכנתאות שנלקחו באוקטובר ובוצעו עד 13 בנובמבר. לפני כחצי שנה, אגב, הריבית היתה מעל 4%.

בבנק ישראל מפרטים את הריבית בחתך של תקופות המשכנתא (תקופת לקיחת המשכנתא), כאשר לרוב, ככל שהתקופה ארוכה יותר כך הריבית גבוהה יותר. הריבית הממוצעת לתקופה של 15 עד 20 שנה (תקופה פופולארית) ירדה ל-3.87% לעומת 3.89% בחודש אוקטובר; הריבית ל-20 עד 25 שנה עומדת(גם כן תקופה פופולארית) עלתה ל-4.12% לעומת 4.03% בחודש שעבר.  ריבית המשכנתא הנמוכה ביותר אגב היא דווקא לתקופה של 5 עד 10 שנים – ריבית ממוצעת של כ-3.13% לעומת 3.22% בחודש הקודם, כשהסיבה לכך היא שלבנקים יש מקורות מימון גדולים לתקופה זו (לרבות אג"ח), ולכן  היצע המימון גדול, וכמו בכל שוק כאשר ההיצע גדול אז המחיר יורד (וכאן בהתאמה הריבית יורדת).

ריבית המשכנתא – לאן?

ריבית המשכנתא בחצי השנה האחרונה בירידה קלה, אבל זה אחרי שעלתה בשיעור של 2% בשנתיים האחרונות – אז האם מדובר בריבית אטרקטיבית? ובכן התשובה היא, ככל הנראה, כן – בשנים האחרונות הריבית בשפל – עוד אחוז למעלה, פחות אחוז, ביחס לממוצע ארוך הטווח, מדובר ברמת ריבית נמוכה במיוחד. הריבית הנמוכה הזו חיממה את שוק הדירות בשנים האחרונות שכן אנשים הבינו שהריבית בשפל וזה הזמן לקחת משכנתא.

ומה יהיה בהמשך? ובכן, ריבית המשכנתא בכיוון מטה בחודשים האחרונים, אבל צריך לזכור שהמגמה של השנתיים האחרונות היא דווקא בכיוון מעלה, וכן שהריבית משכנתא תלויה בריבית בנק ישראל. ריבית בנק ישראל בשפל, וכשהיא תעלה היא צפויה "לקחת" איתה את ריבית המשכנתא. מעבר לכך, ככל ששוק הדירות יהיה מבחינת הבנקים מסוכן יותר, כך הם יעלו את פרמיית הסיכון שהם לוקחים במסגרת הריבית.

 הריבית השקלית המוצעת – 3.03%

ריבית המשכנתא השקלית הממוצעת בחודש נובמבר נותרה כמעט ללא שינוי – 3.03%, לעומת 3.04% בחודש קודם. הריבית על משכנתאות שקליות לתקופה של 15 עד 20 שנה עמדה בנובמבר על 4.24% לעומת 4.31% בחודש קודם. הריבית על הלוואות לתקופה של 20 עד 25 שנה עומדת על 4.56% לעומת 4.69%.

חשוב להבהיר – הריבית השקלית הממוצעת שמפרסם בנק ישראל היא ממוצע של ההלוואות שניתנו בריבית שקלית משתנה ובריבית קבועה. בפועל, לא באמת ניתן להשוות בין שני סוגי הריביות האלו – הריבית הקבועה יותר בטוחה לאורך זמן, אך מראש היא יקרה יותר; בעוד הריבית המשתנה אמנם יותר נמוכה, אך היא יותר מסוכנת כי קיימת חשיפה לעלייה בריבית.

ריבית משכנתא והקשר למדד תשומות הבנייה

ריבית המשכנתא וליתר דיוק השינוי בריבית המשכנתא משפיעים על עיתוי התשלומים לקבלן (באם רוכשים דירה מקבלן). רוכשי דירות חדשות משלמים את התשלומים לקבלן  עם הצמדה למדד תשומות הבנייה. מדד תשומות הבנייה עלה בשנים האחרונות יותר ממדד המחירים לצרכן – זה אמנם לא מחייב שכך יהיה גם בהמשך, אבל אם אתם מעריכים שזה מה שיקרה גם בהמשך, כדאי לכם לנסות ולהתמקח  עם הקבלן, במקרים מסוימים זה עוזר וההצמדה מתחלפת למדד המחירים לצרכן.

ואם אתם (כמו הרוב) משלמים בהצמדה למדד תשומות הבנייה, כדאי לנסות ולמזער את ההצמדה בדרך הבאה – אם תיקחו משכנתא מוקדם ותשלמו לקבלן את התשלומים מוקדם אתם תחסכו את מדד תשומות הבנייה. מצד שני אתם תשלמו את ריבית המשכנתא – ולכן, אם אתם צופים שמדד תשומות הבנייה יהיה גבוה מריבית המשכנתא, אז כלכלית עדיף לכם לשלם מוקדם. אלא שכשמשלמים לקבלן צריך כמובן להתייחס לפרמטרים נוספים – לא כדאי (ולא צריך) לשלם את הרוב בשלב הראשון, חשוב להשאיר סכום משמעותי לשלבים האחרונים.

סאני זינקה ב-500% – ותודה לכחלון!

כחלון הוריד מכס על מכשירים סלולריים והשאיר טיפ גדול (מאוד) ליבואנים; איך הצליחה סאני של לוקסנבורג להגדיל את ההון העצמי מ-6 מיליון למעל 150 מיליון תוך שנה? ובכמה באמת ירדו מחירי מכשירי הסלולר בעקבות הפחתת המכס?    

 

אפריל 2017 – שר האוצר, משה כחלון חוגג את הפחתת מס הקנייה על מכשירים סלולאריים – "…חתמתי על צו שמוריד את מחירי מוצרי הסלולר בעשרות אחוזים. זו בשורה לצרכנים ולמשפחות. כולנו יודעים מה המחירים של המוצרים האלו בחו"ל, ולא נשלים עם המחירים הגבוהים שגובים כאן. במקום שבו אפשר להפחית מסים מבלי לפגוע בתעשייה המקומית – נעשה זאת, במטרה להפחית את המחירים לצרכנים ולהקל על משפחות עובדות".

מאי 2017 – הסטודנט צחי – "אני לא מבין משהו בתוכנית של שר האוצר; הרי ידוע שכאשר יש הפחתת מיסים על היבואנים, אז הם מגלגלים רק חלק ממנה לצרכנים וחלק ממנה משאירים אצלם, הם ירוויחו יותר; האם זו הדרך הנכונה להקל על הציבור?".

נובמבר 2017 –  חברת סאני תקשורת, היבואנית של מכשירי סמסונג, מפרסמת דוחות כספיים לרבעון השלישי של השנה (ותשעת החודשים הראשונים). הנתונים טובים מאוד – הרווח ברבעון השלישי הסתכם ב-15 מיליון שקל על הכנסות של 268 מיליון שקל, לעומת רווח של 3.9 מיליון שקל על הכנסות של 230 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2016. הרווח הגולמי (מבטא את המכירות בניכוי עלות המכירות) הסתכם ב-39.9 מיליון שקל, לעומת 23.8 מיליון שקל ברבעון המקביל – הרווחיות הגולמית (רווח גולמי חלקי מכירות – וכבר המשמעות הפרקטית) עמד ברבעון על 14.9%, לעומת 10.3% ברבעון המקביל.

השיפור הפנומנלי  הוא גם בראייה מצטברת – בתשעת החודשים הראשונים של 2017 הסתכם הרווח ב-38 מיליון שקל – כמעט פי 3 מהרווח בתקופה המקבילה אשתקד, וההכנסות עלו ב-20% ל-828 מיליון שקל. הרווח הגולמי כמעט והוכפל ל-127 מיליון שקל; הרווחיות הגולמית עלתה ל-15.4% לעומת 9.7% בתקופה המקבילה.

סאני –  מניית השנה

התוצאות המשובחות האלו תורגמו לזינוק  של 500% במחיר המניה מתחילת השנה – פי 6 על ההשקעה, וזה מציב את מניית סאני כמועמדת מובילה להיות מניית השנה.

את הזינוק במנייה ניצלה החברה לחיזוק ההון העצמי – גיוס של אקוויטי (מניות ואופציות) בסך של כ-90 מיליון שקל. הגיוס והרווחים הגדילו את ההון העצמי לסוף הרבעון השלישי ל-153 מיליון שקל – שנה קודם ההון עמד על 6 מיליון שקל בלבד.

הזינוק במחיר המניה הקפיץ את שווי החברה ל-520 מיליון שקל, כשהשיא היה לפני כשלושה חודשים (מעל 600 מיליון שקל). בחודשים האחרונים ובעיקר בשבועות האחרונים עברה המניה "מיני מימוש" גם בהמשך לדוחות רבעון שלישי שאמנם היו טובים אבסולוטית וטובים ביחס לרבעון המקביל, אבל לשוק היה תיאבון גדול אחרי הרבעון השני המצוין (שבו הושק הסמסונג 8).

כך או כך, המרוויח הגדול מהזינוק במנייה הוא יעקב לוקסנבורג שרכש לפני כשנתיים את החברה בכסף קטן במסגרת הסדר החוב של הקבוצה (בהמשך לנפילה של אילן בן דב, בעל השליטה לשעבר ביבואנית מכשירי הסמסונג); ובכלל – זו שנה מצוינת ללוקסנבורג  שחברת ההשקעות שלו – לפידות, מתכוונת להנפיק את החברה המוחזקת שמתמחה במסחר בינלאומי (מול חנויות באמזון) בשווי העולה על 500 מיליון שקל. כן, בשקט, אך בנחישות, קפץ לוקסנבורג לליגה של הגדולים, וגם הוא מועמד טוב להיות איש השנה בשוק ההון.

לוקסנבורג הוא איש של הזדמנויות – סוג של צייד, הוא הריח לאחרונה רווח במאבק השליטה ב-ADO והצטרף לחגיגה, ובצדק; הוא הריח פוטנציאל ענק ברכישת יבואנית סמסונג, עשה והצליח, אבל נראה שמעבר לכישוריו, הוא חייב תודה גדלה לכחלון.

הטיפ של כחלון    

כחלון הוריד את המכס על מכשירי הסלולר והעלה את הרווחים של היבואניות כשהמובילות הן יבואניות אייפון וסמסונג. הדוחות של יבואנית אפל לא ידועים ולא ניתן לדעת מה הרווחיות שלה, אבל אני מנחש ומשער שסיכוי טוב שגם אצלה, בדומה לסאני, הרווחיות והרווחים עלו, והנה הדגמה למאחורי הקלעים של הדוחות.

הפחתת המכס היא הפחתה של 15% על מחיר הקנייה של היבואן, כלומר אם היבואן היה קונה את המכשיר ב-3000 שקל (מחיר סביר), היה עליו לשלם 15% – 450 שקל, והעלות מבחינתו היתה 3,450 שקל.  מחיר המכירה לצרכן היה (בהתבסס על הרווחיות המייצגת אשתקד) באזור 3,850 שקל – רווח של 400 שקל למכשיר, כלומר רווחיות גולמית של קצת מעל 10%.

מאז אפריל התמונה השתנתה –  אין מכס, כלומר העלות של היבואן היא 3,000 שקל.  הוא קיבל "הנחה" של 450 שקל – אבל האם הוא גלגל אותה לצרכן? – אם הוא היה מגלגל אותה לצרכן הוא היה מוכר את המכשיר ב-3,400  – מרוויח 400 על 3,400 שקל, ונהנה מרווחיות של 11.8%.

מסקנה ראשונה – סאני צפויה היתה להגדיל את הרווחיות כתוצאה מירידת המכס, רק שבפועל הרווחיות עלתה משמעותית יותר מהצפוי. המצב המתואר בדוגמה המספרית,  מבטא גלגול מלא של הפחתת המכס לציבור הצרכנים. מבלי להיכנס לפרמטרים אחרים שהתרחשו בתקופה, הרווחיות הגולמית בפועל עלתה לאזור ה-15%, משמע סאני הרוויחה יותר משהיתה אמורה להרוויח בתיאוריה (וגם אם הדוגמה התיאורטית מוטה, זה כנראה בשברי אחוזים).

השאלה אם זה נובע מכך שסאני לקחה  חלק מהפחתת המכס לעצמה? ובכן, התשובה היא כן, אבל לרווח אין ריח, ולא ניתן ממש "להוכיח" זאת. נתחיל בהסבר של סאני עצמה –  בדוחות, מסבירים מנהלי החברה, שהפחתת המכס גרמה (כמובן) לירידה במחיר המכשירים ועלייה בביקושים. כמו כן, אומרים לנו כי במהלך בתקופה  הושק המוצר החדש – סמסונג 8. מה זה קשור לרווחיות? קשור –  מצד אחד סביר שעל מוצרים חדשים יש רווחיות גדולה יותר, אבל במה זה שונה משנה שעברה? גם אז הושק מוצר חדש – סמסונג 7, ועדיין הרווחיות לעומת שנה שעברה גבוה ב-50%.

זה עשוי להוביל למסקנה שסאני לקחה חלק מהפחתת המכס לכיסה, ואגב זה כמובן לגיטימי – כוחות השוק קובעים את המחיר, לא כחלון, וסאני מטרתה ברורה – למקסם את הרווח. וזה מחזיר אותי לפתיח – הסטודנט צחי צודק – בפועל, הפחתת מיסי קנייה ומכסים מתגלגלים רק באופן חלקי לצרכנים – המחיר אמנם יורד,

הביקושים בהתאמה גדלים, והעלייה בביקושים מביאה לעלייה במחיר – זאת הכלכלה בשיא פשטותה (עקומות ביקוש והיצע במאקרו כלכלה שנה א')

ובכל זאת,  זו לא מסקנה אבסולוטית – מנהלי סאני מסבירים בדוחות שהרווחיות מושפעת גם מהדולר – החברה רוכשת את המוצרים בדולרים, ומכאן שהשפל בדולר לאורך זמן, אמור להפחית את עלות המכשירים, ואם החברה לא התאימה את מחיר המכירה לצרכן לירידה בדולר, צפוי שהיא תרוויח יותר (והרווחיות שלה תהיה גבוה יותר מבעבר).

אז קיבלנו מצב שהחברה הגדילה רווחיות (ב-50%)  וזה יכול להיות בזכות גלגול חלקי של הפחתת המכס  לצרכנים וזה גם יכול להיות בזכות ירידת הדולר, וסביר שזה נובע משתי הסיבות יחדיו, וזה מביא למסקנה השנייה – הרווחיות של סאני עלתה בגלל כוחות השוק, כשהכוח בידיים של סאני, היא לא מגלגלת את הפחתת המכס לצרכן, ולא מפחיתה את המחיר כשהדולר יורד. ככה עושים עסקים, על חשבוננו.

בכמה באמת ירדו מחירי המכשירים לצרכנים?

ומה אנחנו הרווחנו מהפחתת המכס? ההפחתה הוזילה את מחיר המכשירים, אבל לא בשיעור של 15% (שיעור המכס) ולא כפי שטען כחלון (עשרות אחוזים) אלא משמעותית פחות וזה נובע מהמתמטיקה הזו:  המכס הוא ביחס לעלות (מהדוגמה: 15% מהעלות – 450 מתוך 3,000), אבל, המכס ביחס למחיר מכירה (שכולל גם את הרווח) הוא  בשיעור קטן יותר (450 מתוך 3850) – 11.7%. כן זה כל הסיפור, האמת מאכזב. מכשירי הסלולר ירדו ב-11.7%, וגם זה לא בטוח, זה סוג של רף עליון. אז שכחלון לא יספר לנו על הפחתה של עשרות אחוזים, גם 10% פלוס זה לא רע. רק שעם כל הראשים החושבים והחשובים במשרד האוצר, היה אפשר למצוא דרך לעזור לצרכנים מבלי להשאיר טיפ מפנק ליבואנים.

מדד המחירים לצרכן עלה באוקטובר ב-0.3%

למחשבון מדד המחירים לצרכן 

מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.3% באוקטובר 2017, בהשוואה לספטמבר 2017, והגיע לרמה של 100.6 נקודות (הבסיס: ממוצע 100.0 = 2016 נקודות). מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות ומדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלו אף הם ב-0.3% והגיעו לרמת מדד של 100.5 ו-100.4 נקודות, בהתאמה. מדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה ב-0.4% והגיע לרמה של 99.8 נקודות.

עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה ב-6.1% וירקות טריים ב-3.2%.

ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: פירות טריים ב-1.1% וריהוט וציוד לבית ב-0.6%.

מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.6%, מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות ומדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלו ב-0.4%, כל אחד; לעומתם מדד המחירים לצרכן ללא דיור ירד ב-0.1%.

בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2017 לעומת אוקטובר 2016) עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.2%. מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה אף הוא ב-0.2%. לעומתם, מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה נותר ללא שינוי ומדד המחירים לצרכן ללא דיור ירד ב-0.4%.

מדד המחירים לצרכן בניכוי עונתיות עלה בחודש אוקטובר 2017 ב-0.2%, מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור בניכוי עונתיות עלה ב-0.1% ומדד המחירים לצרכן ללא דיור בניכוי עונתיות נותר ללא שינוי.

על פי נתוני המגמה לתקופה שבין יולי 2017 – אוקטובר 2017, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-0.3%. לעומתו, הקצב השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא דיור והקצב השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור נותר ללא שינוי.

מדד מחירי מזון עלה ב-0.3%. התייקרו במיוחד: סלטים מוכנים (6.6%), בשר חזיר (4.6%), ריבה, דבש וכדומה (4.0%), חלה (3.3%), בירה שחורה (2.7%), גלידות (2.6%), ופלים (2.2%), קפה שחור (2.2%), בצק ומוצרי בצק קפואים (1.7%), ממתקים ושוקולד (1.7%), בשר בקר טחון (1.6%), לבן ויוגורט (1.5%), טחינה (1.5%), אורז יבש (1.2%), לחם מיוחד אחר, כגון: לחם דיאטטי ובגט (1.1%), יינות (1.1%), בשר בקר טרי (אחוז אחד) וגבינות לבנות למריחה (אחוז אחד).

הוזלו במיוחד: קרקרים שונים (1.7%), עופות (1.6%), חלקים פנימיים של בקר (1.5%), מלח (1.3%) ומוצרי דגים מוכנים (1.1%).

ירקות ופירות –  מדד מחירי ירקות ופירות עלה ב-1.4%. מדד מחירי ירקות טריים עלה ב-3.2%; לעומתו מדד מחירי פירות טריים ירד ב-1.1%. מדד מחירי ירקות קפואים, כבושים ומשומרים עלה ב-1.2% ומדד מחירי פירות משומרים ויבשים עלה ב-0.4%.

מבין הירקות הטריים התייקרו במיוחד: שומר (ב-34.0% לעומת מאי 2017), עגבניות (7.8%), קישואים (6.2%), ברוקולי (5.4%), פלפלים (5.1%), גזר (5.0%), בצל (4.6%), ירק עלים (4.5%), סלק (4.0%), מלפפונים (3.5%), שום (2.7%) וירקות לתיבול (1.2%).

הוזלו במיוחד: קולורבי (9.4%), כרובית (5.0%), צנון וצנונית (3.9%), חצילים (3.7%) וכרוב (3.4%).

מבין הפירות הטריים הוזלו במיוחד: אבוקדו (16.2%), קיווי (16.5% לעומת יוני 2017), בננות (15.2%), קלמנטינות (11.1%), תפוזים (9.8%), לימונים (4.8%) ורימונים (1.6%).

התייקרו במיוחד: אשכוליות (10.6% לעומת מאי 2017), ענבים (18.4%), אפרסקים ונקטרינות (18.1%), שזיפים (9.2%), מלון (6.5%), תפוחי עץ (1.9%) ואפרסמון (1.4% לעומת מרץ 2017).

מבין הירקות והפירות המעובדים התייקרו במיוחד: רסק ושימורי עגבניות (2.3%), ירקות כבושים (2.3%), ירקות קפואים (2.2%), פירות יבשים (2.0%) ואגוזים ופיסטוקים (1.5%).

הוזלו במיוחד: שקדים (2.3%) וגרעינים לפיצוח (1.9%).

 

דיור –  מדד מחירי דיור נותר ללא שינוי.  מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים ומדד שכר דירה עלו ב-0.1%, כל אחד.

שירותי דיור בבעלות הדיירים –  במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש אוקטובר 2017, נרשמה עלייה בהשוואה לחודש ספטמבר 2017. עלייה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים ספטמבר 2017 – אוקטובר 2017, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים אוגוסט 2017 – ספטמבר 2017.

אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן –  מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים אוגוסט 2017 – ספטמבר 2017, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים יולי 2017 – אוגוסט 2017, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.4%. עליה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות אוגוסט 2017 – ספטמבר 2017, לעומת אוגוסט 2016 – ספטמבר 2016, עלו המחירים ב-4.2%.

מדד מחירי דירות הנוכחי כולל שינויים טכניים שמהותם תובהר במסגרת פרסום ממצאיה והמלצותיה של הוועדה המייעצת בנושא בינוי, דיור ונדל"ן שמונתה על ידי המועצה הציבורית לסטטיסטיקה.

ההמלצות תפורסמנה בשבועות הקרובים ותכלולנה התייחסות לדרך חישוב המדד והרחבתו למדדים מחוזיים.

המחיר הממוצע הכלל ארצי של עסקאות שבוצעו ברבעון השלישי של שנת 2017, עמד על 1,473.3 אלפי ש"ח, בהשוואה למחיר העסקה הממוצעת ברבעון השני של שנת 2017 שעמד על 1,466.1 אלפי ש"ח. עלייה זו, של 0.5%, מבטאת הן את השינוי שחל ברמות המחיר והן את השינוי באיכות הדירות שנמכרו ובגודלן.

 

תחזוקת הדירה – מדד מחירי תחזוקת הדירה עלה ב-0.2%. התייקרו במיוחד: גז (2.1%), נפט וסולר לחימום הדירה (2.0%) וחומרי כביסה, ניקוי והדברה (1.4%).

 

ריהוט וציוד לבית – מדד מחירי ריהוט וציוד לבית ירד ב-0.6%. הוזלו במיוחד: ריהוט לגן ולמרפסת (6.2%), כלי מיטה ומגבות (3.6%), מקפיא (2.4%), חפצי קישוט לבית (2.2%), כלי עזר למטבח (2.1%), כלים שונים לניקיון ותחזוקת הבית (1.3%), כלי הגשה וקיבול למטבח (1.2%) וספלים וכוסות (1.1%).

התייקרו במיוחד: תנורי חימום (7.2%), שידות (2.3%), מזנונים (1.2%) וכסאות (1.2%).

הלבשה והנעלה – מדד מחירי הלבשה והנעלה עלה ב-6.1%; בניכוי השפעות עונתיות עלה המדד ב-0.8%. מדד מחירי הלבשה עלה ב-6.8% ומדד מחירי הנעלה עלה ב-4.5%.

בסעיף הלבשה התייקרו במיוחד: בגדי ספורט והתעמלות (9.9%), הלבשה עליונה (7.5%), הלבשה תחתונה (5.1%) וצרכי הלבשה שונים, כגון: כובעים, צעיפים ועניבות (4.9%). בסעיף הנעלה התייקרו במיוחד: הנעלה לנשים (9.8%) והנעלה לילדים, ילדות ותינוקות (2.9%).

בריאות –  מדד מחירי בריאות עלה ב-0.1%. התייקרו במיוחד: משקפי שמש אופנתיים (2.5%). הוזלו במיוחד: עדשות ומסגרות למשקפיים אופטיות (אחוז אחד).

חינוך, תרבות ובידור – מדד מחירי חינוך, תרבות ובידור ירד ב-0.1%. מדד מחירי שירותי חינוך עלה ב-0.1%; לעומתו מדד מחירי תרבות ובידור ירד ב-0.3%. יצוין כי בחודש אוקטובר 2017 נערכה מדידה ישירה של מחירי לימודים אקדמיים באוניברסיטאות ובמכללות לשנת הלימודים תשע"ח. בהשוואה לשנת הלימודים הקודמת, תשע"ז, עלה שכר הלימוד במוסדות אקדמיים ב-0.3%.

הוזלו במיוחד: הארחה, נופש וטיולים (2.4%), תקליטורים וסרטי די.וי.די (1.4%), ציוד ואביזרי מחנאות (1.2%) וכלי כתיבה וציוד משרדי (אחוז אחד). התייקרו במיוחד: כרטיס למשחק ספורט ומנוי (1.3%).

תחבורה ותקשורת –  מדד מחירי תחבורה ותקשורת עלה ב-0.2%. מדד מחירי תחבורה עלה ב-0.3%; לעומתו מדד מחירי תקשורת ירד ב-0.1%. התייקרו במיוחד: שכירת רכב לנסיעה בארץ (3.0%), דלק ושמנים לכלי רכב (1.3%) ושירותי הובלה (1.1%). הוזלו במיוחד: מוצרי טלפון (1.4%).

לנתונים מעודכנים על מדד תשומות הבנייה 

 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה בחודש אוקטובר 2017 ב-0.2%  והגיע 110.7 נקודות. מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה עלה ב-0.4% והגיע ל-104.7 נקודות. ב-12 החודשים האחרונים – מאוקטובר 2016 עד אוקטובר 2017 – עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-1.7% בעיקר בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-2.5% .המדד ללא שכר עבודה עלה ב-1.2%.

חומרים ומוצרים –  בחודש אוקטובר 2017 עלה מדד מחירי חומרים ומוצרים ב-0.4%. מבין החומרים והמוצרים עלו במיוחד מחירי ברזל לבנייה  ב-5.3%.

למחשבון מדד תשומות הבנייה 

כמה עמלות אתם משלמים על הפעולות שלכם בבנקים? מהי הריבית על האוברדראפט שלכם? מסתבר שאנחנו לא באמת יודעים את התשובות לשאלות האלה, בטח לא באופן מדויק. אנחנו "בורחים" משאלות פיננסיות, אנחנו סומכים על יוסי היועץ בבנק שייתן לנו תנאים טובים, אבל זה לא בהכרח נכון. אז אולי אתם זוכרים שעמלה ממוצעת היא כמה שקלים בודדים (לפעולה), מה שנראה כמו "כסף קטן" לעומת הוצאות אחרות. הבעיה היא שהסכומים מצטברים, כך שגם עמלות שנראות מינימליות יכולות להגיע למאות או אפילו לאלפי שקלים בשנה. כדי לסבר את האוזן, בשנים האחרונות הסכום שגבו הבנקים מעמלות עבור משקי בית ובנקאות פרטית עמד סביבקרוב ל-10 מיליארד שקל בשנה.

למעשה, הטעות הכי גדולה שאפשר לעשות היא להתנהל כמו קהל שבוי, שמשלם בהכנעה את העמלות והריביות כי "זה מה שיש" או "בכל הבנקים זה במילא  אותו דבר". באמצעות מספר פעולות, חלקן בסיסיות, אתם יכולים להוזיל את כל מה שאפשר להוזיל בהתנהלות שלכם מול הבנק ומדובר בהרבה כסף. אז מה עושים ואיך עושים את זה – הנה השלבים:

בצעו השוואה בין הבנקים

הנחת הבסיס שלכם צריכה להיות שהסניף של השכן יכול להיות זול יותר. למרות הכוח העצום של הבנקים כיום, בטח בהשוואה לאזרח ה"קטן", הם עדיין מקיימים ביניהם תחרות (לא מספיק) ומה שזה אומר מבחינתכם הוא שבסניף מתחרה אתם עשויים למצוא תנאים טובים יותר. כדי לדעת איפה אתם עומדים, אתם יכולים להיעזר בכלי חשוב מאד שבנקים כיום מחויבים להנפיק ללקוחות שלהם, והוא תעודת הזהות הבנקאית – דו"ח שנתי שמפרט למעשה את כל התשלומים הנעשים לבנק, העמלות, הריביות וכדומה. את התעודה תוכלו להזמין לרוב דרך אתר האינטרנט של הבנק, והבנק מחוייב לשלוח לכם את התעודה פעם בשנה (להסבר על תעודת הזהות הבנקאית)

אנחנו חיים בעידן בו זמן שווה לא מעט כסף, ולכן אנחנו מניחים שרובכם לא תערכו באמת השוואה מדוקדקת של כל בנק וכל סניף. אתם יכולים להשוות בין בנקים נבחרים, למשל בנקים שסניפים שלהם נמצאים באזור שלכם (בעיקר חשוב אצל מי שמבקר באופן תדיר בבנק) או בנקים של מכרים שמרגישים מרוצים. אופציה אחרת היא פשוט להתבסס על השוואת קיימות, שזמינות גם באינטרנט – מידע מבנק ישראל וכתבות באתרים הפיננסים. חשוב לזכור שהבנקים הקטנים "נלחמים" בגדולים דרך סל עמלות זול יותר, אז אם הגודל לא מפריע לכם (והוא לא ממש צריך להפריע), כדאי לכם לכניס להשוואה גם בנקים קטנים.

בדיקה מעודכנת של בנק ישראל הראתה שבנק ירושלים  הוא  המשתלם ללקוחות מבחינת היקף העמלות. בגזרת העמלות עבור פעולה ישירה בנקים אחרים שנחשבים לזולים הם בנק יהב, כשביתר הבנקים גובה העמלות נע בין 1.2 שקלים (בנק יהב) עד ל-2.9 שקלים (בנק איגוד). במקרה של פעולה אצל פקיד הסכום נע בין 4 שקלים (בנק יהב) ל-7.5 שקלים (בנק מסד). יש גם עמלות על פעילות בערוץ הישיר באינטרנט, במסוף ובטלפון. אפשר לראות מגמה חיובית של ירידה בחלק מהעמלות בשנים האחרונות, כאשר בשנים האחרונות בוטלו עמלות כמו טיפול בעזבונות ובירושות בחלק משמעותי מהבנקים.

לא רק המחיר קובע (או: בררו לגבי השירותים הדיגיטליים)

בהמשך לסעיף הקודם, אתם צריכים לזכור שהעמלות והריביות הן משתנה משמעותי בתוך משוואת הבחירה של הבנק, אבל ממש לא המשתנה היחידי. הבנק יכול להיות מצוין מבחינת העמלות שלו, אבל לא להיום ממוקם קרוב לבית או לעסק שלכם – מה שיהפוך כל ביקור בו למורכב. שעות הפעילות של הבנק צריכות להילקח בחשבון גם כן. בנק דיסקונט לדוגמה, בחלק גדול מהסניפים,  פתוח ביום שישי וסגור בראשון – לכן הוא יכול להתאים למי שאין לו באמצע השבוע מספיק זמן ללכת לבנק.

עוד משהו שמאד רלוונטי כיום הוא השירותים הדיגיטליים שמציע הבנק, שמחליפים בהרבה מקרים את ההגעה לסניף. יש בנקים עם חשבונות המבוססים על ביצוע עצמי של פעולות במכשירים הדיגיטליים, מה שמביא לרוב לעמלות זולות יותר או אפילו לחשבון ללא עמלות. גם על פעולות שונות, כמו הפקדת צ'קים דרך אפליקציה, אנחנו יכולים לשלם פחות מאשר באמצעות פקיד בסניף. הבנקאות בישראל בהחלט הולכת לכיוון הדיגיטלי, ויש לזה השפעה על נוחות ההתנהלות מול הבנקים והמחיר שמשלמים תוך כדי. לכל הבנקים יש פעילות דיגטלית, אבל בבנק לאומי מובילים את המהפכה (לפחות בעוצמת הפרסום), ומצהירים שהבנק הדיגיטלי שלהם – פפר, הוא היחיד שמספק הכל בדיגיטל. אז זה עוד לא נכון לחלוטין, אבל הכיוון של הבנק (ושל רוב הבנקים האחרים ) ברור, ואתם יכולים לנצל זאת – שירותים דיגטליים עולים פחות.

שקלו מסלולי עמלות קבועים

יש מסלולים בבנקים בהם החיוב הוא פר פעולה, על פי העמלה שלה. כאן אנחנו ממליצים לכם לחפש מסלולים משתלמים (ראו בהמשך) ולהקפיד לבצע פעולות דרך הערוצים הישירים ולא באמצעות פקידים. מנגד קיימת אפשרות לרכוש חבילת עמלות, המאפשרת X פעולות מסוג מסוים תמורת סכום חודשי קבוע. מומלץ לבחון בכל בנק מה כוללים המסלולים המוצעים ולנסות להחליט האם הוא משתלם יותר מאשר תשלום בנפרד על כל פעולה. בנק ישראל מחייב מאז 2014 את הבנקים להציע שני סוגים של מסלולי עמלות במחיר חודשי קבוע, נתון שהבנקים לא תמיד ששים לפרסם ללקוחות שלהם. המסלול הבסיסי, בו ניתן לבצע את עשר פעולות בערוץ הבנק הישיר ופעולה נוספת על ידי פקיד, יכול לעלות עד עשרה שקלים (מחיר מפוקח). המסלול המורחב כולל מספר מקסימלי של חמישים פעולות בערוץ הישיר ועשר על ידי פקיד. המחיר של מסלול זה לא קבוע או מפוקח, ועומד בדרך כלל על כ-20-30 שקלים לחודש.

כדי לדעת מה מתאים לכם – מסלול בסיסי, מסלול מורחב או תשלום עבור פעולות ללא מסלול – אתם צריכים פשוט לבדוק את המצב הנוכחי של חשבון הבנק. עברו מספר חודשים אחורנית וראו מה מספר הפעולות שביצעתם בכל אחד מהאפיקים. לצד זה בדקו מה העמלה שאתם משלמים או עשויים לשלם במסלול הרגיל. כאן יכול להיות שכבר תוכלו לקבל תשובה כללית לגבי מה עדיף עבורכם. אנחנו ממליצים לכם לקרוא עוד על נושא מסלולי העמלות דרך אתר "האוצר שלי", שהוא בגדול מומלץ מאד בלי קשר למי שרוצה לדעת איך להתנהל נכון מבחינה פיננסית. באתר יש גם את התעריפים של המסלולים הבסיסיים והמורחבים בכל בנק בישראל.

חפשו מסלולים משתלמים

כל אחד מהבנקים מציע מסלולים מיוחדים ובעלי תנאים משופרים עבור אוכלוסיות זכאות שונות. כך למשל תוכלו למצוא מסלולים עבור חיילים, סטודנטים, עובדי מדינה, בעלי מקצועות מסוימים (לדוגמא רופאים), סטודנטים, אקדמאים, בני משפחת אחת, משתייכים לארגון עובדים או לחברה עסקית ועוד. בדרך כלל כדי להצטרף למסלולים האלה יש צורך לעמוד בתנאים לא כל כך מחמירים, למי שנמנה על אוכלוסיית היעד. המסלולים מאפשרים השתייכות לקבוצה למשך מספר שנים או כל עוד מתקיים התנאי שהביא להשתייכות הזו. יש מסלולים שניתן להאריך גם מעבר לאותה תקופה, בלי יותר מדי מכשולים שמעמידים הבנקים.

התנאים בחשבון יכולים להיות תלויים גם בהכנסות שלכם, כאשר כלל האצבע הוא שככל שהמשכורת הנכנסת לבנק גדולה יותר – כך התנאים יכולים להיות משופרים. זה כמובן נובע מסיבה פשוטה – ככל שיש לכם יותר כוח, אתם חזקים יותר מול הבנק – ככל שאתם "עשירים" יותר כוח המיקוח שלכם משמעותי יותר.

נהלו משא ומתן

ובכן, בהמשך לאמור למעלה, יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הלקוחות, זה המפתח להוזלת העלויות. התפיסה הרווחת היא שידם של הבנקים היא על העליונה – ובגדול, אבל זה לא תמיד נכון, והאמת שבהדרגה הכוח עובר ללקוחות. הבנקים מתחרים על כל לקוח ומציעים הצעות מפתות כדי שלקוחות יעברו לבנק שלהם – מדובר בחשבון בלי עמלות, הלוואה ללא ריבית ועוד (הכל לתקופה מוגבלת) – זה יכול להיות משתלם מאוד.

ומעבר לכך, העובדה הפשוטה שאתם תקבלו הצעות טובות ממקומות אחרים, נותנת לכם מעין כלי מיקוח מול הבנק שלכם ואתם יכולים (וחייבים) לנפנף בו. זה עובד כך –

  1. מקבלים הצעה מבנק אחר
  2. חוזרים לבנק שלכם ואומרים – איך זה יכול להיות שאני משלם כל כך יקר, תראו את ההצעה שקיבלתי
  3. הבנק מספק לכם תנאים טובים יותר
  4. תמשיכו ללחוץ את הבנק שלכם בעמלות ובריביות – "התנאים בבנק השני עדיין טובים יותר" (וזה לרוב כמובן נכון – בפתיחת חשבון בנק חדש התנאים טובים)
  5. מקבלים מעין הצעה סופית מהבנק שלכם
  6. אתם מחליטים – להישאר או לעזוב

משכו סכומים גדולים – במקומות המתאימים

כל אחד צריך למשוך מדי פעם כספים מחשבון הבנק שלו. גם כאן צריך לראות מהי העמלה הספציפית הנדרשת, אבל יש כמה כללים שמומלץ להקפיד עליהם. הראשון הוא שבדרך כלל האפשרות המשתלמת יותר (או ליתר דיוק – היקרה פחות) היא למשוך את הכסף במכשירי הכספומט הנמצאים בצמוד לסניפי הבנק. משיכה באמצעות פקיד תכלול בדרך כלל עמלה לא קטנה, אם כי מומלץ לראות מה בדיוק התנאים שלכם לגבי הסעיף הזה. אופציה שאנחנו ממליצים לכם להימנע ממנה במיוחד היא משיכת כספים במקומות שאינם בנקים, למשל מרכזי קניות או קיוסקים. העמלות בהם הם גבוהות עד בלתי נתפסות, עם מחיר שעלול להגיע גם לכ-9 שקלים ויותר למשיכה אחת.

בכל מקרה מומלץ לא לגשת לכספומט על כל 100 שקלים שמעוניינים להכניס לארנק אלא למשוך פחות, בסכומים גבוהים בכל פעם. לדוגמה – מבחינת העמלות עדיפה משיכה אחת של 2,000 שקלים על פני חמש משיכות של 400 שקלים. חשוב במקרה הזה לראות מהו המקסימום שהחשבון שלכם מאפשר למשוך בפעולה אחת או ביום פעילות אחד. בחשבונות רבים יש הגבלה שבעלי החשבון לא בהכרח מודעים אליה.

אל תיכנסו לאוברדראפט

את העצה הבאה קל מאד להגיד אבל לפעמים קשה מאד ליישם. בכל זאת, אנחנו מפצירים בכם לנסות מאד להימנע מלהגיע לאוברדראפט (מינוס בחשבון הבנק) ולנהל את החשבון והפעולות הפיננסיות שלכם בהתאם. הסיבה לכך היא שהריבית על האוברדראפט היא תוספת ענקית וממש לא נעימה לחשבון ההוצאות שלכם. הנתונים של בנק ישראל מראים שהמינוס של כלל תושבי ישראל מתקרב ל-40 מיליארד שקל, חלק עיקרי ממנו – חריגה ממסגרת הבנקים. הריבית שאתם משלמים על האשראי הזה מטורפת – באזור ה-7%.  זו אמנם ירידה בריבית ביחס לשנים קודמות, אבל עדיין מדובר בסכומים נכבדים (מנגד, על פיקדון תקבלו אולי 1% בשנה – במקרה הטוב). מעבר לכך, זה הממוצע, יש אנשים רבים שמשלמים גם 8%, 9% 10% ויותר!.  הממוצע הזה לוקח בחשבון גם את החשבונות העסקיים, שהריבית הנגבית על האוברדראפט בהם נוטה להיות נמוכה ביחס לריבית המקבילה בחשבונות הפרטיים.

חשוב לראות מהי הריבית על האוברדראפט בכל בנק, ולזכור שיש כאן מספר מדרגות – מדרגת ריבית ראשונה על החריגה, מדרגת ריבית אחרונה וריבית מקסימלית היא כזו הניתנת בעת חריגה. חשוב לראות מהם התנאים של כל בנק מהבחינה הזו. בבנק דיסקונט למשל מדרגת הריבית הראשונה גבוהה ביחס לרוב הבנקים, אבל במדרגה האחרונה יש דווקא ירידה. בבנק הפועלים הריבית התחילה ב-2016 מכ-8.35% במדרגה הראשונה ומשם עלתה עד לכ-11.46% במדרגה האחרונה וכ-13.87% במקרה של ריבית מקסימלית. שימו לב שההשוואה כאן היא מורכבת מכיוון שנתוני הריביות על המינוסים די נסתרים וגם בכלל שאופן החישוב של כל בנק, מבחינת המעבר בין המדרגות לדוגמא, אינו קבוע. בקיצור, במקום לראות מה "עדיף" מבחינת הריבית על המינוס נסו להימנע מלהגיע אליו.

שאלת הוראות הקבע

הוראות קבע הן דרך נוחה לעמוד בתשלומים שונים, כאשר בחלק מהמקרים הגורם שאנחנו משלמים לו מעניק הנחות עבור מי שבוחר בהוראת קבע. אלא שמבחינת העמלות של הבנקים, הוראות הקבע הן בעייתיות. רוב האנשים ממליצים לעשות הוראות קבע דרך כרטיס האשראי ולא חשבון הבנק. הסיבה היא שהבנקים גובים סכומים לא מעטים על הוראת קבע ש"חזרה" (הוראה שלא כובדה מסיבה כלשהי), החיוב אינו קיים בדרך כלל במקרה של כרטיסי אשראי. כמו כן משלמים כאן עמלה תחת פעולה בערוץ ישיר ברוב המקרים, בעוד שהוראת קבע בכרטיס האשראי לא מביאה לרוב לחיובים מוגדרים פר פעולה. מנגד אתם גם לא רוצים להעמיס על כרטיסי אשראי, שאנחנו ממליצים לכם להחזיק בלא יותר מאשר כרטיס אשראי אחד.

הפעולות הדי בסיסיות שהבאנו כאן (אליהן ניתן להוסיף עוד כמובן) יכולות לצמצם בצורה משמעותית את סכומי הכסף שהבנקים גובים מכם בשוטף.

 

רוב האנשים משלמים עמלות בשיעור מסוים לבנקים, אלא אם הם קיבלו הטבות ופטורים בעקבות המסלול בו נמצא החשבון שלהם או המשכורת הנדיבה שהם מעבירים לבנק מדי חודש. בדרך כלל עיקרון התשלום הוא פר פעולה, כך שאנחנו משלמים שקלים בודדים על פעולות בנקאיות באפיקים השונים – דרך פקיד, בטלפון, באינטרנט וכן הלאה. הבעיה היא שמה שנראה כמו "כסף קטן" על רקע ההוצאות החודשיות הגדולות שלנו עלול להצטבר בעצמו לסכומים גדולים של מאות ואלפי שקלים בחישוב שנתי.

בהוראת בנק ישראל מחודש אפריל 2014, הבנקים מחויבים לספק מסלולי עמלות מוזלים עבור כלל הלקוחות. אלו הם מסלולים המאפשרים מספר מסוים של פעולות תמורת סכום חודשי קבוע, שיכול להיות מוזל ביחס לאלטרנטיבה – לשלם פשוט על כל פעולה שמבצעים.

סוגי העמלות שאנחנו עתידים לשלם

עוד לפני שמתייחסים למה שכולל כל אחד ממסלולי העמלות המובנים, צריך לעצור ולהתייחס לסוגי העמלות שאתם צפויים לשלם בבנק. בעיקרון יש שני סוגים של עמלות. הקבוצה הראשונה הן פעולות הנעשות על ידי פקיד הבנק, בין אם בסניף עצמו ובין אם במוקד הטלפוני. הפעולות שיכולות להיכלל תחת הקבוצה הזו – ומחויבות בעמלה – הן הפקדת או משיכת מזומן, העברת כספים או הפקדה שלהם לחשבון אחר, פדיון צ'קים, הפקדת צ'קים, תשלום שובר, הפקה ומסירה של תדפיס לבקשתו של הלקוח ופריטת מזון.

העמלות בפעולות שהפקיד מבצע תהיינה בדרך כלל גבוהות יותר מאשר הסוג השני, והוא פעולות בערוץ ישיר שאינו מצריכות פקיד: פעולות דרך אתר האינטרנט, אפליקציה או מכונה הנמצאת בסניפים. הפעולות הרלוונטיות כאן הן הפקדת מזומנים, משיכת מזומנים במכשירים האוטומטיים, העברה או הפקדת כספים בחשבונות אחרים, זיכוי החשבון על ידי מסלקה, חיוב בכרטיס האשראי, משיכת צ'ק, הפקדת צ'ק, שאילתת מידע (משלמים על השאילתא השביעית החודשית ומעלה), תשלום שוברים וחיוב על פי הרשאה לחיוב או הוראת קבע. העמלות כאן נוטות להיות זולות יותר, כשיש פעולות שלא מצריכות עמלה כלל בחלק משמעותי מהחשבונות.

המסלולים המוצעים על ידי הבנקים

הבנקים מחויבים כיום להציע שני סוגי מסלולים, המתאימים לאופי ולהיקף הפעילות של הלקוח בסניף: העיקרון כאן הוא תשלום חודשי אחיד מדי חודש, שמאפשר ביצוע מכסה מוגדרת של פעולות. המסלול הראשון הוא המסלול הבסיסי, שמאפשר לבצע עד עשר פעולות בערוצים הישירים וכן פעולה אחת של פקיד. עלות המסלול הזה היא מפוקחת, כך שהסכום המקסימלי שיכול לגבות עליו הבנק הוא 10 שקלים לחודש. יש בנקים שגובים מעט פחות, כפי שנראה לכם בהמשך.

המסלול השני הוא המסלול המורחב, שמתאים כבר למי שמבצע יותר פעולות בחשבון. המשתייכים למסלול הזה יכולים לבצע עד חמישים פעולות בערוצים הישירים ועשר פעולות פקיד. בניגוד למסלול הבסיסי כאן המחיר אינו מפוקח ונתון לשיקול דעתו הבלעדי של הבנק. טווח המחירים למסלול הזה נע בין 20 ל-30 שקלים בחודש, תלוי בבנק. אצל חלק מהבנקים יש מסלול נוסף – "מסלול מורחב פלוס" –הכולל את התנאים המרכיבים את המסלול המורחב לצד שירותים אחרים המשתנים בכל אחד מהבנקים.

החיוב על כל מסלול נעשה בתחילת החודש עבור החודש שקדם לו. שימו לב בכל מקרה שאם אתם חורגים מכמות הפעולות המותרת לכם במסלול העמלות אתם צפויים לשלם על הפעולות החורגות עמלות "רגילות". לכן מומלץ כן לבחור במסלול המתאים לצרכים. כמו כן ייתכן שיהיה צורך בתשלום עמלות אחרות שלא כלולות במסלולים האלה, וזה עוד בלי לדבר על ריבית על הלוואות או על המינוס בבנק. במילים אחרות: יש כאן הרבה עלויות אפשריות שצריך לקחת בחשבון.

כמה משלמים בכל בנק?

מסיבות כלכליות, רבים מהבנקים מעדיפים להצניע את האפשרות למסלולי עמלות בבנקים, וזאת למרות שהם חייבים להציג אותם בצורה בולטת. בכל זאת המידע הזה זמין, כאשר באתר של בנק ישראל מוצגות העלויות של כל אחד מהמסלולים בכל אחד מהבנקים. בכל אופן חשוב שתבדקו מה בדיוק מציע הבנק שלכם עבורכם, כשאופציה אחרת שלעיתים מתבקשת היא בירור אצל בנקים אחרים. ההרשמה למסלול יכולה להיעשות בסניף עצמו, במשלוח פקס לסניף ובחלק מהבנקים גם דרך אתר האינטרנט.

הנה טבלה המסכמת את עלויות כל אחד מהמסלולים בבנקים נכון למועד ההשקה של מסלולי העמלות:

שם הבנק עלות פעולה ללא מסלול המסלול הבסיסי (סכום חודשי) המסלול המורחב (סכום חודשי)
אגוד 5.9 10 24
אוצר החייל 6.9 10 27
דיסקונט 5.9 9 25
הבינלאומי הראשון 6.3 9 26
הפועלים 6.5 10 22
יהב 4 10 20
ירושלים 0 0 0
לאומי 5.5 10 20
מזרחי טפחות 6.8 9 29
מסד 7.5 10 30
מרכנתיל דיסקונט 6.4 8.5 26.5
ערבי ישראל 5.5 10 20
פאג"י 6.5 9 29

עיון בטבלה מראה כמה מגמות מעניינות המאפיינות מסלולי עמלות. הראשונה היא שיש כמובן אופציות זולות יותר ופחות, כאשר מבחינת העמלות בנק ירושלים מתבלט בכך שאין בו עמלות כלל וכלל. שימו לב שאין תמיד הלימה בין כל העלויות של המסלולים בבנק: יש בנקים בהם המסלול הבסיסי אטרקטיבי ביחס לאחרים, בעוד שבמסלול המורחב הם דווקא יקרים יותר. לכן לא תמיד אפשר לטעון באופן גורף בנקודת ההתחלה מהו הבנק המומלץ לכל אחד.

אז איך יודעים מה כדאי?

שימו לב שאתם לא חייבים לבחור באחד מבין המסלולים שסיפרנו עליהם כאן. עבור אנשים שמספר הפעולות שהם מבצעים מינימלי – נניח חיוב בכרטיס אשראי אחד, הפקדת משכורת חודשים ו-2-3 הוראות קבע – יכול להיות שעדיף להיות מחויבים לפי פעולה ולא לבחור מסלולי עמלות. אנחנו ממליצים לכם לחשוב בדיוק למה אתם זקוקים. דרך יעילה לעשות את זה היא לסקור את מאפייני החשבון שלכם כמה חודשים אחורנית (רצוי לבצע חישוב שנתי) ולראות מה מספר הפעולות הממוצע שביצעתם, ובאיזה אופן. את הנתונים האלה תכניסו למשוואה שמאפשרת לכם לראות כמה אתם משלמים נכון להיום על העמלות, והאם אחד מהמסלולים יכול להתאים לצרכים שלכם וגם להיות מוזל עבורכם.

באתר של בנק ישראל יש מחשבון מסלולי עמלות שאנחנו ממליצים להיעזר בו. קודם כל יש להגדיר פרמטרים שיכולים להביא לעמלות מוזלות: כרטיס למשיכת מזומנים מטעם הבנק (שהיעדר שלו מביא להטבה על עמלות פעולות פקיד), היותו של האדם אזרח/ית ותיק/ה (גבר מעל גיל 67 ואישה מעל גיל 32) או סיווג החשבון כבעל מוגבלות (תעריף מוזל על פעולות פקיד לבעלי נכות של 40% ומעלה). לאחר מכן מגדירים את מספר הפעולות שמבצעים בחודש על ידי פקיד או בערוץ ישיר ורואים מהי העלות הצפויה בכל אחד מהבנקים ללא מסלול וגם במסלולים עצמם. הנתונים של בנק ישראל טרם תחילת המסלול הצביעו על כך שהעמלה הממוצעת בחשבון בישראל היא 14 שקלים בחודש, כאשר דפוסי השימוש הם בכמות הפעולות המאפיינת את המסלול הבסיסי – לכן ללא מעט אנשים המסלול הבסיסי יכול להספיק ולהוזיל את התמונות בכמה שקלים מדי חודש. אפשר להעריך מה כדאי עבורכם בנקודת ההתחלה, אם כי חשוב עדיין להיות עם האצבע על הדופק ולעקוב אחר הנעשה בחשבון הבנק מדי חודש בחודשו.

בנוסף לכך חשוב לראות מהם מסלולי החשבון הרלוונטיים עבור אדם מסוים בכל בנק, על פי הנתונים האישיים שלו: חייל, סטודנט, אקדמאי, בעל מקצוע מוגדר (למשל רופא), חבר בארגון צרכנות וכן הלאה. מהניסיון שלנו יש מסלולים רבים בהם ניתן לקבל פטור מעמלות עבור רוב הפעולות, מה שיהפוך את מסלולי העמלות הקבועים להרבה פחות משתלמים בהשוואה. כמו כן, כפי שהרחבנו במדריך הכללי שלנו על הוזלת עלויות הבנקים, באמצעות בדיקה בבנקים שונים, השוואת מחירי עמלות וגם התמקחות מול הבנקים ניתן פעמים רבות לשפר את התנאים של מסלול קיים. לכן מומלץ לראות מהם המסלולים שעשויים להיות עבורכם רלוונטיים בנקודת הזמן הנוכחית ולהעמיד מנגד את מסלולי העמלות. בעידן הדיגיטלי ניתן לבצע לא מעט פעולות דרך אתר אינטרנט או אפליקציה, בתעריף מוזל לעיתים, כאשר מסלולים המבוססים עם האפיקים הדיגיטליים יכולים להיות ללא עמלות כלל וכלל.

עוד משהו שצריך לזכור הוא שעם מסלולי עמלות לא מתחתנים, כך ששינוי הוא בגדר אפשרות. המעבר בין מסלולי עמלות אפשרית כאשר נותנים על כך הודעה לבנק, כאשר המעבר עצמו יתבצע בתחילתו של החודש העוקב: אם מודיעים באמצע חודש יולי לבנק על המעבר מהמסלול הבסיסי למורחב, הוא יתבצע החל מה-1 לחודש אוגוסט. ההליך הזה פרוצדורלי (למעט בנקים שמאפשרים לבצע אותו דרך האינטרנט) אבל בהחלט בר ביצוע.