איך משלמים על שעות נוספות? ובכן, יש מעסיקים שאצלם "סופרים" את השעות ומשלמים בהתאם לחוק, כאשר יש תוספת תשלום בגין שעה נוספת, אבל יש מקומות עבודה רבים שאצלם התשלום הוא גלובלי, כלומר העובדים מקבלים תשלום על שעות נוספות גלובליות, בלי קשר לכמה הם עבדו בפועל, אם כי מצופה מהם להגיע להיקף שעות מסוים.

השאלה אם התמורה בגין שעות נוספות גלובליות היא הגיונית, סבירה ואם היא עומדת בתנאי החוק. עובדים לא מעטים מרגישים שזו דרך של המעסיק לנצל אותם, ולהפחית את השכר הקובע לצורך חישוב זכויותיהם הסוציאליות. מעכשיו יש הלכה ברורה בעניין – פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, צפוי לעשות סדר בנושא

בתי הדין לעבודה קבעו, בשנים האחרונות במסגרת מספר פסקי דין, כי חוק שעות עבודה ומנוחה מבטא מדיניות חברתית-סוציאלית. מדיניות זו קובעת מסגרת נורמטיבית של שעות עבודה, ומטרתה  היא קידום ושמירה על איכות חייו של העובד והגנה על כבודו. על רקע הבסיס הזה, נקבע, על ידי בתי הדין לעבודה, כי חיוב המעסיק בתשלום שכר גבוה יותר עבור כל שעת עבודה נוספת היא יצירת תמריץ שלילי להעסקת עובדים בשעות עבודה נוספות. אבל, יש גם מציאות – ובמציאות, יש עובדים רבים, שמעדיפים לעבוד ולא לנצל את הזמן הפנוי שלהם לעיסוקים אחרים – זה יכול להיות בגלל צרכים כספיים (וזו הסיבה העיקרית) וזה יכול להיות מטעמים אחרים. בפועל, שעות נוספות הן שעות שמבוקשות על ידי עובדים רבים.

שעות נוספות – האם מותר לשלם גלובלי?

בפסק דין של אוריאל ברד נגד חברת קנסטו בע"מ (מסוף פברואר 2017) עולה מה מותר ומה אסור בקשר לשעות עבודה גלובליות. אוריאל ברד, הועסק בחברת קנסטו כמתכנת, ובהסכם העבודה  נקבע כי בהתחשב במהות תפקידו, יהיה עליו לבצע שעות עבודה נוספות. נקבע כי נוסף על שכרו החודשי הרגיל ישולם לו גמול בגין 30 שעות עבודה נוספות מדי חודש בסכום קבוע (הסכום פורט בנספח להסכם העבודה). בהסכם ההעסקה גם נקבע כי התמורה הגלובלית תשולם לעובד אף אם הוא לא יבצע בחודש מסוים שעות נוספות בהיקף האמור, וכן נקבע כי ההפרשות לזכויותיו הסוציאליות יחושבו על בסיס רכיב השעות הנוספות הגלובלי.

ובהינתן השעות הגלובליות, נקבע בין העובד לחברה (במסגרת ההסכם) כי שכרו הרגיל של העובד בצירוף גמול השעות הנוספות הם בתמורה ל-235 שעות עבודה חודשיות, וכי ברד אינו רשאי לעבוד מעבר למכסה זו ללא היתר מראש.

מדי חודש שולם לברד רכיב השעות הנוספות הגלובלי, גם כאשר הוא נעדר לתקופות ארוכות יחסית מהעבודה, לרבות עקב שירות מילואים. התשלום הזה היה גם כאשר הוא לא עבד 30 שעות נוספות בחודש. בנוסף – החברה חישבה את זכויותיו הסוציאליות על בסיס השכר הכולל (כלומר, בתוספת הרכיב הגלובלי).

מדריכים בזכויות עובדים:

עבודה מועדפת? איפה, איך וכמה מקבלים?

החזר הוצאות נסיעה – כמה מגיע?

ברד פוטר ולאחר פיטוריו הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, ובה טען כי רכיב השעות הנוספות הגלובלי ששולם לו היה פיקטיבי, ולכן הוא זכאי, לטענתו, לתשלום תמורת שעות נוספות שיחושב בהתאם לקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה – על בסיס שכרו הכולל.

בית הדין האזורי דחה את התביעה שלו, וקבע, כי תשלום בגין שעות גלובליות הוא סוג של עסקת חבילה עם יתרונות וחסרונות – היתרונות הן שהעובד לא חייב לעשות את השעות בפועל כדי לקבל את השכר הנוסף, החסרונות הן, בן היתר שהעובד היה מקבל סכום גבוה יותר אם התוספת בגין שעות נוספות, היתה מחושבת בהתאם לחוק. בית המשפט קבע כי העובד לא קופח בשכר, מאחר שגם אם היו משולמות לו שעות נוספות על-פי חוק, לא היה משולם לו סכום גבוה באופן משמעותי בגינן.

בית הדין הדגיש כי העובדה שהרכיב הגלובלי שולם לברד גם בתקופת היעדרויותיו מהעבודה, מעידה שהמעסיק נהג בעניין זה בהגינות ובתום-לב. כן אמרו השופטים כי חישוב זכויותיו הסוציאליות של ברד גם על בסיס רכיב השעות הנוספות הגלובלי בנסיבות העניין אינו משום פיקציה שתכליתה הקטנת שכרו הקובע.

ברד ערער לבית הדין הארצי וטען כי היה מקום לתת משקל רב יותר לכך שמן העדויות במשפט עלה כי קביעת היקף השעות הנוספות ששולמו לו באופן גלובלי נעשתה על בסיס ייעוץ משפטי ולא בהתאם לנתוני העסקתו הספציפיים, וכי רכיב זה שולם לו גם בעד תקופות שבהן לא עבד בפועל.

אלא שגם בית הדין הארצי לעבודה דחה את הטענות והבהיר בפסק הדין כי חוקי העבודה מתייחסים לשני מודלים לתשלום כולל בגין עבודה: המודל שבעצם כולל בתוכו את השעות הרגילות והשעות הגלובליות כמקשה אחת, והמודל הגלובלי שמשלמים בהתאם למה שנקבע בתחילת הדרךם בלי קשר לשעות הגלובליות בפועל. בית הדין הגדיר זאת כך – מודל אחד הוא  המודל האריתמטי, לפיו יש לעשות חישוב המבוסס על מניין שעות עבודתו בפועל של המועסק, כקבוע בחוק (חוק שעות עבודה ומנוחה), והמודל השני –  מודל השכר הכולל, כלומר שכר הכולל גם את התמורה בעד ביצוע עבודה בשעות נוספות.

בית הדין הארצי לעבודה הבהיר כי כדי להגשים את תכלית החוק, אימץ המחוקק את המודל האריתמטי. מודל זה מחייב מעקב ופיקוח הדוק על שעות עבודתו בפועל של המועסק, וכי רק במקרים חריגים מתאפשר מודל השכר הכולל.

עוד קבע בית הדין כי בין שני מודלים של תגמול לעובדים (כמוזכר למעלה) מצוי מודל ביניים – מודל תשלום השעות הנוספות הגלובלי, שהוכר על-ידי הפסיקה כאפשרי. אלא שהוא אפשרי בתנאי שזכויות העובד לא יקופחו והתכלית הסוציאלית העומדת בבסיס חוק שעות עבודה ומנוחה לא תסוכל.

בפועל, במקרה האמור, תשלום השעות הנוספות הגלובליות הוא תשלום רכיב קבוע, הנפרד מן השכר החודשי, והוא מגלם ממוצע שעות נוספות חודשי הקרוב  לסכום שהיה משתלם לעובד על בסיס המודל האריתמטי. ולכן, התביעה נדחתה לחלוטין. למעשה,  כדי שתשלום השעות הנוספות הגלובלי ייחשב לגיטימי, צריך שיקיימו מספר תנאים –

1. הסכמה של העובד לתנאים וכתיבתם בהסכם (הסכמה לאופן התשלום ולממוצע השעות )
2. סכום התשלום ישקף את התמורה המגיעה לעובד בגין עבודתו.
3. המעסיק צריך לבצע מעקב אחר שעות עבודתו בפועל של העובד כדי לבחון את סבירות התשלום הגלובלי.
4. התשלומים בגין רכיב השעות הנוספות הגלובליות יופיעו בנפרד בתלוש השכר.
5. השכר צריך לעמוד בחקיקה (לרבות חקיקת המגן – מגנה על העובדים); כלומר, רכיב השכר ורכיב השעות הנוספות הגלובליות לא יהיו נמוכים משכר המינימום.

בפסק הדין קבעו השופטים כי החברה לא הפרה את התנאים וכי התשלום מהווה איזון ראוי בין גמישות ליציבות, ובמילים אחרות בין התנודתיות בהיקף השעות הנוספות לבין התשלום הקבוע המשולם לו באופן שוטף.

המשמעות של פסק הדיו חשובה מאוד –  תשלום שעות נוספות גלובליות הוא אפשרי על פי החוק (והפסיקה), אם הוא עומד בתנאים (חמשת התנאים המוזכרים למעלה).

מחשבון דמי הבראה

מחשבון ימי חופשה

מחשבון פיצויי פיטורין 

לידר שוקי הון  שפועלת בתחום החיתום והברוקראז' ולאחרונה עברה בה השליטה מקבוצת לידר למנהלי חברת לידר שוקי הון, נכנסת למימון בתחום הנדל"ן. החברה רכשה 50% מטופ קפיטל שפועלת בתחום המימון בנדל"ן.

טופ קפיטל הוקמה בשנת 2009 בניהולם של פולי טטרו וגיא רוזן. החברה מתמקדת בגיוס אשראי ומימון שוטף למיזמי נדל"ן עבור יזמים, קבלנים וקבוצות רכישה. החברה נותנת פתרונות מימון בשלבים שונים של ההקמה והבנייה החל משלב ההתכנות הכלכלית של מיזם נדל"ן ועד לגיבוש הסכם מימון סופי. החברה גם מספקת ליווי פיננסי שוטף לפרויקטים שונים בתחום הנדל"ן. בין הפרוקיטים העיקריים שהחברה מממנת – מגדלי הים בת ים הכולל 128 יחידות דיור ופרויקט רמות הירוקה בירושלים הכולל 153 יחידות דיור

חברת סנו מדווחת על רווח שיא בשנת 2016 – רווח של 157 מיליון שקל לעומת רווח של 113 מיליון שקל בשנת 2015. ההכנסות נותרו ללא שינוי – 1.49 מיליארד שקל.

הנהלת החברה מדווחת כי קיימת עלייה במחזור המכירות של מגזר מוצרי הניקוי ואחזקת בית ושל מגזר מוצרי הטואלטיקה וקוסמטיקה, מנגד קיימת ירידה במחזור המכירות של מגזר מוצרי הנייר ומגזר אחרים. שינויים אלו מבטאים את המשך פעולות החברה לשיפור התוצאות באמצעות תהליכי התייעלות פנימית, שיפורים טכנולוגיים והוזלה בעלויות הייצור. עם זאת ממשיכה מגמת שחיקת מחירי המכירה של מוצרי החברה לאור תחרות חריפה מצד הרשתות הקמעונאיות ולחץ מצד הצרכנים להורדת מחירי המכירה. החברה ממשיכה להתמקד בחיזוק היסודות לצמיחה ובהשקעה במנועי צמיחה נוספים בארץ ובחו"ל לרבות השקעות ארוכות טווח ושיפור המעמד התחרותי תוך שמירה מתמדת על הנכסים החזקים של החברה – הון אנושי ומותגים.

הגידול ברווח בשיעור של כ-40% מיוחס לדברי מנהלי סנו בעיקר לשינוי תמהיל המוצרים שנמכרו ומהוזלה בעלויות הייצור, בקיזוז שחיקת מחירי המכירה. בנוסף, קיימת ירידה בהוצאות הנהלה וכלליות בעקבות רישום הפרשה לחובות מסופקים בסך של כ-12 מיליוני ש"ח בשנת 2015. כמו כן, נרשם רווח/ הכנסות אחרות נטו לאחר שברבעון הרביעי של שנת 2016 נרשם רווח משערוך השקעה בחברה כלולה לשווי הוגן בסך של 1.25 מיליון שקל.  בנוסף נרשמה ירידה בהוצאות המימון, שנבעה בעיקר מפיחות מתון של המטבע המקומי באוקראינה מול הדולר וקיימת ירידה בשיעור הוצאות המסים על ההכנסה כתוצאה מירידה בשיעור המס הסטטוטורי בישראל.

היקף המשכנתאות בפברואר  ירד – 4.2 מיליארד שקל. כמות הלווים ירדה ל-6,426. 

האם שוק הדיור מתקרר? סימנים לכך מקבלים בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שמצביעים על ירידה בהיקף הדירות הנמכרות, וכן בנתוני בנק ישראל על היקף המשכנתאות . על פי נתוני בנק ישראל, בחודש פברואר נלקחו משכנתאות בהיקף של 4.21 מיליארד שקל, לעומת משכנתאות בהיקף 4.42 מיליארד שקל בחודש ינואר, 4.69 מיליארד שקל בחודש דצמבר אשתקד ו-4.88 מיליארד שקל בחודש המקביל – פברואר אשתקד.

מדובר בירידה משמעותית, שעשויה להעיד על ירידה בכמות העסקאות, אבל לא נראה עדיין שיש לזה השפעה על המחירים.

מנתוני בנק ישראל עולה כי משכנתאות בהיקף של 2.42 מיליארד שקל נלקחו בריבית משתנה ו-1.87 מיליארד שקל נלקחו בריבית קבועה.

עוד עולה מהנתונים, כי משכנתאות בהיקף של 1.54 מיליארד שקל ניתנו ללווים עם החזר חודשי שמהווה בין 20% ל-30% מההכנסה שלהם; 1.43 מיליארד שקל ניתנו ללווים שההחזר החודשי שלהם יהיה 30%-40% וכ-640 מיליון שקל ניתנו ללווים עם החזר חודשי של 10%-20% מההכנסה שלהם.

מעבר לירידה בהיקף המשכנתאות קיימת כצפוי גם ירידה במספר מקבלי המשכנתאות – בחודש פברואר נלקחו 6,426 משכנתאות מתוכן 554 של משקיעים בדירות, לעומת  6,720 משכנתאות בחודש ינואר, מתוכן 616 לצורכי השקעה.

חופשת הלידה התארכה בשבוע – ל-15 שבועות

על פי החוק החדש חופשת הלידה תתארך בשבוע ל-15 שבועות. החוק יחול רטרואקטיבית על זוגות שיצאו לחופשת לידה מראשית 2017. את הפרחים והתודות צריך לשלוח לחברת הכנסת רחל עזריה מסיעת כולנו ודב חנין מהרשימה המשותפת.

החוק יאפשר לגברים להשתתף בחופשת לידה מתקופה של שבוע ומעלה, במקום שלושה שבועות ומעלה עד היום. זאת, לאחר שהתברר שמעט מאוד גברים ניצלו את הזכות לקבל חלק מחופשת הלידה.

לצורך יישום החוק הקצה משרד האוצר 230 מיליון שקל בתקציב השנה. באוצר ישקלו בעוד חצי שנה את הארכת חופשת הלידה בשבוע נוסף.

ח"כ רחל עזריה, אמרה במקביל להארכת החופשה –  "מדובר בתמיכה חיונית ומשמעותית למשפחה בתקופה הרגישה שלאחר הלידה. הארכת החופש מהווה בשורה של ממש לתא המשפחתי בישראל. החוק הזה חשוב,  אנחנו דואגים כאן להורים לילדים קטנים, אוכלוסייה שאינה מיוצגת מספיק בכנסת. הרפורמה תאפשר יותר זמן לתינוק עם הוריו"

ח"כ דב חנין אמר – "אנחנו הולכים ומתקדמים לסטנדרט של חופשת הלידה המקובל בארצות מפותחות ואנחנו צריכים להמשיך בדרך הזאת גם בהמשך, עם הארכה נוספת. חשוב שהדרך הזו וההתקדמות לסטנדרט של מדינות מפותחות יהיה גם בנוגע לאורך חופשת הלידה וגם בנוגע לשותפות של האמהות והאבות יחד בהורות".

חופשת לידה, דמי לידה וזכויות אחרות – המדריך המלא

אפריקה תעשיות – הפסד של 289 מיליון שקל ב-2016. שנה שחורה לאפריקה תעשיות המחזיקה בפעילות פלדה לצד פעילות נגב קרמיקה ופעילויות משלימות בתחום הבנייה. החברה מקבוצת אפריקה מדווחת  על מחזור של 1.71 מיליארד שקל, לעומת מחזור של 1.833 מיליארד שקל בשנת 2015.

הרווח הגולמי הסתכם ב-382 מיליון שקל לעומת 367 מיליון שקל בשנת 2015. החברה רשמה הוצאות אחרות בסך של 171 מיליון שקל (בעיקר הפסדים מירידת ערך רכוש קבוע ונטישת רכוש קבוע) בהשוואה ל-29 מיליון שקל בשנה הקודמת. ההפסד התפעולי עמד בשנת 2016 על 184 מיליון שקל לעומת 76 מיליון שקל בשנת 2015.

אחרי הוצאות המימון הסתכם ההפסד של אפריקה תעשיות ב-289 מיליון שקל, לעומת 159 מיליון שקל בשנת 2015 וכ-80 מיליון שקל בשנת 2014.

 אפריקה תעשיות עוברת בשנים האחרונות התמוטטות בהמשך לאי סדרים שנמצאו בחברה ובחברה הבת – נגב קרמיקה.  אבי מוטולה מנכ"ל החברה פוטר ונחקרים חדשות נגדו בגין אי סדרים.

החברה נמצאת על המדף כאשר הנכס העיקרי שלה היא החברה הבת – נגב קרמיקה

איך יודעים אם לקוחות לא משלמים לחברה? כמה חובות בפיגור יש במלם-תים? ואיך יודעים אם זה הרבה או מעט?

הדוחות הכספיים מלמדים כי בעולם העסקי יש כמות לא קטנה של גופים שלא משלמים בזמן. זה אולי נשמע מפתיע, כי האזרח הקטן משלם בזמן את חובותיו (חשבונות, ריביות וכו') אחרת הוא ייקנס (החוב יגדל), אבל מהדוחות של החברות הציבוריות עולה כי במקרים רבים החברות לא מקבלות את כל החובות שלהם בזמן.

הנתון המעיד על כך הוא סעיף הלקוחות במאזן. בפועל, ניתן לגזור מסעיף הלקוחות ומסעיף המכירות את ימי הלקוחות הממוצעים שהחברה נותנת ללקוחות שלה (הנוסחה – לקוחות חלקי מכירות בתקופה כפול מס' הימים בתקופה) ואם התוצאה עולה על מה שדווח בתקופות קודמות או עולה על מה שמקובל בחברות אחרות בתעשייה, ייתכן שיש לקוחות של משלמים בזמן, או/ ו חובות במחלוקות (וצרות אחרות). אבל, בעוד שהחישוב הזה (חשוב ככל שיהיה) מביא להערכה ולא בהכרח למסקנה מוצקה, הרי שבדוחות השנתיים אנחנו מקבלים מידע מהחברה  עצמה לגבי איכות חוב הלקוחות וגיול הלקוחות (מעיל גיל הלקוחות, ובעיקר הפיגור ביחס למועד התשלום).

ומהמידע הזה ניתן להבין שמוסר התשלומים הוא לא מי יודע מה. נתחיל בחברת מלם-תים, אחת החברות הגדולות במשק בתחום המחשוב, שירותי מערכות מידע, חומרה ותוכנה. החברה דיווחה במסגרת הדוחות הכספיים לשנת 2016 כי תקופת האשראי הממוצעת במכירת סחורות/הספקת שירותים הינה כ- 120 ימים – כלומר, החברה מקבלת את הכסף 4 חודשים אחרי שהיא מבצעת את הפרויקט/ עבודה. זה הרבה זמן; החברה בעצם מממנת באופן שוטף קרוב לארבעה חודשי פעילות. זה אמנם לא מדויק, כי מול אשראי הלקוחות, החברה גם מקבלת אשראי ספקים, אבל חלק גדול מהתשלומים השוטפים שלה הוא לעובדים שמקבלים את השכר בחודש העוקב, כך שגם אם האשראי ללקוחות הוא לא ארבעה חודשים הוא לא רחוק מזה.

הנהלת החברה מסבירה כי – "בתקופת האשראי, לא מחויבים לקוחות הקבוצה בתשלומי ריבית על פיגור בתשלום אלא במקרים חריגים. טרם קבלת לקוח חדש, הקבוצה אומדת את איכות האשראי המוענק ללקוח, ומגדירה מגבלות אשראי. המגבלות המיוחסות ללקוחות הקבוצה נבחנות אחת לשנה, או לעיתים קרובות יותר, בהתבסס על מידע חדש שנתקבל, ועל עמידתו בתשלומי חובות קודמים".

ועכשיו לנתונים – יתרת הלקוחות נכון לסוף השנה שעברה –  611.7 מיליון שקל, כשבתוך היתרה הזו יש חובות בפיגור. בביאור לסעיף הלקוחות מסבירה הנהלת החברה כי יתרת הלקוחות כוללת 109 מיליון שקל של חובות לקוחות שמועד פירעונם עבר. כלומר, כ-18% מחוב הלקוחות (109 מתוך 611 מיליון שקל) הם חובות בפיגור. חובות כאלו צריכים להיבחן ובמידת הצורך יש לעשות עליהם הפרשה. אבל החברה מסבירה שלגביה חובות אלו – "בהתבסס על ניסיון העבר של החברה ועל איכות האשראי של החייבים, לא ביצעה החברה הפרשה לחובות מסופקים בגין חובות אלו, מאחר ולהערכתה הם ניתנים לגבייה. הקבוצה אינה מחזיקה בביטחונות בגין חובות אלה". בשנה קודמת, אגב, החובות בפיגור שלא נרשמה בגינם הפרשה הסתכמה ב-95.8 מיליון שקל.

החברה כן הפרישה על חובות אחרים, אך כל יתרת ההפרשה עומדת נכון לסוף 2016 על 8.1 מיליון שקל (לעומת 7.7 מיליון שקל בשנה קודמת). להערכת החברה זה מספיק, אבל האם אין מקום להפריש אפילו באופן אוטומטי כאשר יש חובות בפיגור בהיקף גדול יחסית – 109 מיליון שקל, וחלקם בפיגור גדול?

מתוך 109 מיליון שקל של חובות בפיגור, 20.9 מיליון שקל הם בפיגור של מעל 90 יום ועד שנה. 8.4 מיליון שקל הם בפיגור של 61 יום עד 90 יום; 26.7 מיליון שקל הם בפיגור של 31 עד 60 יום; 53 מיליון שקל בפיגור של עד 30 ימים. ככל שהפיגור גדול יותר כך אמורות להיות יותר ספקות לגבי מימוש החוב.

פיגור בתשלומים כאמור זה לא רק אצל מלם תים, אם כי הפיגורים אצלה בולטים. חברות אחרות באותו הסקטור מדווחות גם על פיגורים, אך בקנה מידה משמעותית נמוך יותר, אולי בגלל שאופי הפעילות שונה בין החברות – מלם תים היא חברה שמספקת שירותים לצד חומרה, מערכות נוכחות ועוד, ואילו החברה הבאה שנתעמק ביתרת הלקוחות שלה – וואן תוכנה מרוכזת באספקת שירותים (IT ).

הנה נתונים מהדוחות של וואן טכנולוגיות – נכון לסוף 2016 יתרת הלקוחות של וואן עומדת על 392 מיליון שקל, כאשר הנהלת החברה מעדכנת כי תקופת האשראי הממוצעת במכירת סחורות/ הספקת שירותים היא שוטף + 75 יום (שוטף משמעו תחילת ספירה מהחודש העוקב, כך שבממוצע מדובר על אשראי של 90 יום). כמו כן, מסבירה הנהלת החברה כי בתקופה זו לא מחויבים לקוחות החברה בתשלומי ריבית, וכן מפורטות בדיקת לקוחות חדשים – "טרם קבלת לקוח חדש, הקבוצה אומדת את איכות האשראי המוענק ללקוח, ומגדירה מגבלות אשראי בהתחשב גם בסוג השירות הניתן ללקוח. המגבלות והדירוג המיוחסים ללקוחות הקבוצה נבחנים אחת לשנה, או לעיתים קרובות יותר, בהתבסס על מידע חדש שנתקבל, ועל עמידתו בתשלומי חובות קודמים. כ-96% מיתרת הלקוחות של הקבוצה עמדו בתקופת האשראי שנקבעה להם".

כלומר, רק 4% מהלקוחות לא משלמים בזמן (בהתבסס על יתרת הלקוחות), שזה מעט יחסית למצב במלם תים שמהדוחות נראה ש-18% מיתרת הלקוחות לא משלמים בזמן. הנתון הזה עלול להטעות כי אולי 18% מיתרת הלקוחות בסוף השנה הם רק חלק קטן מהלקוחות של הקבוצה, כך ששיעור קטן יותר מהלקוחות לא משלם בזמן, אבל במבחן השוואתי בין החברות, של החלק היחסי מהיתרה בסוף השנה, אלו הנתונים.

והנה הפיגורים בוואן – בסה"כ מדובר בפיגורים בסך של 14.3 מיליון שקל, 10.4 מיליון שקל מתוכם הם פיגורים של 90 עד 180 יום; 2.3 מיליון שקל הם פיגורים של 180 עד 270 יום;1.7 מיליון שקל הם פיגורים מעל 270 יום. מדובר בהיקף כאמור קטן9 משמעותית (אבסולוטית ויחסית) לעומת מלם תים, כאשר בסה"כ עומדת ההפרשה לחובות מסופקים על 3.3 מיליון שקל.

האשראי לרכישת רכב – 14.5 מיליארד שקל; האם זו בועה?

המערכת הבנקאית מעניקה אשראי בסך כולל של 11.5 מיליארד שקל לרכישת רכבים חדשים. כך עולה מנתוני בנק ישראל (מעודכנים לרבעון השלישי של 2016).   מדובר על אשראי שניתן כנגד שיעבוד הרכבים, ומתוכו 82% הוא אשראי בנקאי, ו-18% הוא אשראי שניתן על ידי חברות כרטיסי האשראי.

האשראי הבנקאי (הכולל את חברות כרטיסי האשראי) לרכישת רכבים גדל בקצב של 4% מדי רבעון. מעבר לאשראי הבנקאי , רוכשי רכב חדש, מקבלים מימון גם  מגופים חוץ בנקאיים, מחברות הליסינג עצמן, מיבואני הרכב, ועוד. מדובר על אשראי שמוערך בכ-3 מיליארד שקל, כך שבסה"כ היקף האשראי שניתן לשוק הרכב עומד על  14.5 מיליארד שקל.

היקף האשראי הזה כולל את ההלוואות שניתנו בגין רכבים חדשים ששועבדו, קיימות הלוואות שבגינם לא שועבדו הרכבים – אם לדוגמה ש לכם ביטחונות או מסגרת אשראי, אתם יכולים לנצל אותם למה שאתם צריכים – גם לקניית רכב. מעבר לכך, במספרים האלו אין התייחסות לחברות הליסינג שקונות רכבים במיליארדים ומממנים זאת גם על ידי המערכת הבנקאית.

בשנים האחרונות היקף הרכבים החדשים זינק בעשרות אחוזים מדי שנה, כאשר בשנת 2016 עלו כ-290 אלף רכבים – מדובר במספר גדול במיוחד, ומתוך הכמות הזו, חלק גדול מהרכישות הוא ממומן. על רקע זה, ובהמשך לרכישות בשנים האחרונות, עולה השאלה אם אין כאן סוג של בועה – אנשים חיים על הלוואות,  והלוואות צריך כמובן להחזיר.

האשראי לרכישת רכבים הוא אשראי עם רמת סיכון טובה לעומת אשראי בלי ביטחונות, אבל הוא כמובן לא כמו האשראי שניתן לרכישת דירות (משכנתאות). הבטוחה – הרכבים היא אמנם עדיפה על חוסר ביטחונות, אבל עדיין קיים למלווים סיכון – ערך הרכב/ הבטוחה הוא מחירון הרכב הרשמי של היבואנים, אך מחירי הרכבים המשומשים יורדים בשיעור חד בחודשים האחרונים, בעיקר בגלל עודפי היצע בשוק המשומשות (לצד ירידה במחירי המטבעות הזרים והתחזקות השקל), וכתוצאה מכך ערך הבטוחה הולך ונשחק.

הבעיה הגדולה עלולה להיווצר כאשר הריבית תעלה, אז המימון יהפוך ליקר יותר, התשלומים השוטפים בגין ההלוואות יעלו, ואם זה ילווה בחולשה במשק לצד המשך שחיקת מחירי הרכב, עלולה להיווצר בעיה של היצע גדול של רכבים וקושי גדול לממש את הבטוחה – זה יכול להיות כדור שלג שיקשה על מימוש הרכבים, יעלה את כמות האנשים שלא יוכלו להחזיר את החובות,, ויגביר את שחיקת הביטחונות (שחיקת ערך הרכבים).

זו אמנם לא בעיה בסדרי גודל של שוק הדירות – לא מדובר בהלוואות של מאות מיליארדים, אבל גם בהיקפים האלו, עלולה להיווצר בעיה שיהיה קשה לפתור – אז מדוע בנק ישראל עדיין לא מתייחס לעניין ולא מגביל את האשראי לרכישת רכבים?

"מחירי הדירות לא יירדו בטווח הקרוב"

כלכלני בנק לאומי סבורים כי מחירי הדירות לא יירדו בטווח הקרוב והבינוני , אולי…בטווח הארוך. "ניסיון העבר מלמד שצעדי מדיניות המכוונים להשפיע על הביקוש לדירות, כגון: מהלכי מיסוי ו/או המתנה לקראת פרויקטים שמבטיחים מחירי רכישה מוזלים לקבוצות מסוימות באוכלוסייה (מע"מ אפס, "מחיר למשתכן"), יש בהם כדי להשפיע על הביקוש לדירות באופן זמני בלבד". מדגישים  כלכלני בנק לאומי בסקירה  המתמקדת במחירי הדיור –"נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הצביעו על ירידה של כ-5% בהיקף מכירות הדירות החדשות ב­2016 ,שהסתכם 29.9 אלף דירות חדשות. אמנם מדובר בירידה ביחס ל­2015 ,אך מכירות הדירות החדשות ב­2016 עדיין היו גבוהות מאוד ביחס לשנים הקודמות. כך, כלכלני לאומי מציינים כי היקף המכירות אשתקד הוא השני בגובהו מאז 1999 ,וגבוה בכ-32% בהשוואה לממוצע המכירות בשנים האחרונות שעמד על 22.3 אלף דירות.

"ההאטה בקצב המכירות אשתקד בהשוואה לשנת 2015 ,חלה על רקע מספר גורמים, ביניהם: העובדה ששנת 2015 הייתה חזקה במיוחד לאור התפרצות ביקוש "כבוש" לקראת סוף 2014 ,על רקע סיום תקופת המתנה לתכניות דיור ממשלתיות ובראשן "מע"מ אפס"; הפעלת צעדי מיסוי כנגד "משקיעי נדל"ן למגורים" בעיקר מאז אמצע שנת 2016, כמו העלאת מס הרכישה על דירות להשקעה, לצד כוונה להכבדה נוספת מצד הממשלה בעת האחרונה (מס ריבוי דירות); המתנה של פלח האוכלוסייה הרלוונטי (בעיקר זוגות צעירים) למכרזי מחיר למשתכן; ועלייה של ריבית המשכנתאות במחצית השנייה של 2016.

"חרף ההאטה בקצב מכירות הדירות החדשות החודשים האחרונים, היקף המכירות החודשי נותר גבוה מהממוצע בשנים 2016­2007 . דירות חדשות מהוות בין 25% ל-30% מתוך סך העסקאות בשוק הנדל"ן למגורים, בעוד הנתח המשמעותי הוא דירות יד­שנייה (70%-75%) מתוני משרד האוצר עולה כי הירידה במכירות של דירות חדשות בחודשים האחרונים קוזזה כמעט במלואה ע"י עלייה ברכישות של דירות יד­שנייה"

בלאומי מעריכים כאמור כי בטווח הקצר­בינוני לא צפוי שינוי משמעותי בביקושים בשוק הדירות למגורים. להערכתם, הרמה הגבוה של הביקושים  תימשך, וזאת בשל מספר גורמים משמעותיים שמחממים  את הביקושים לדירות. בין הגורמים –  סביבה מאקרו כלכלית תומכת שאינה צפויה להשתנות בקרוב; היעדר אלטרנטיבות השקעה בעלות סיכון נמוך ותשואה יציבה; וציפיות ציבור הרוכשים כי המחסור בהיצע הדירות יישמר בטווח הקצר לפחות.

עם זאת, כלכלני לאומי סבורים שקיימת אפשרות שמחירי הדירות ירדו בטווח הארוך. –"בטווח הארוך, כשמלאי הדירות שבבנייה פעילה יתורגם לפתרונות דיור של ממש (יחידות שבנייתן הסתיימה ושניתן לאכלסן), ייתכן שינוי כיוון במחירי הדיור, תוך שונות בין אזורי הארץ השונים, כאשר באזורי הביקוש המובילים, תל אביב והמרכז, הלחצים להמשך עליית מחירים צפויים להישמר".

רוצים רכב חדש אבל מתלבטים איך לממן אותו? שוקלים האם בכלל כדאי לקנות רכב כי מי צריך את כל המתח הכרוך בהעברת טסט, וכל הבלגן עם מוסכים, ביטוחים ובכלל? אולי בכלל כדאי ליסינג, ואז במצבים מסוימים כל הבלגן והתפעול וההתעסקות השוטפת עם הרכב נעשית בידי חברת הליסינג – ליסינג מציע עולם של פתרונות, אבל זה עולם מבלבל עם מספר אפשרויות. מה כדאי ולמי ומה נכלל בכל אחת מאפשרויות?

מחירי הרכב אמנם ירדו בשנים האחרונות אך עבור מרבית האוכלוסייה עדיין מדובר בסכומים לא פשוטים להשגה. אחד הפתרונות הנפוצים לבעיית המימון הוא ליסינג, אשר לו פנים רבות: ליסינג מימוני, פרטי, עסקי, תפעולי, יבש, פרטי-תפעולי, פרטי-מימוני ועוד. חברות קוראות בשמות שונים לסוגי עסקאות הללו כאשר לעיתים יש חפיפה חלקית בין המסלולים, אך יש גם לא מעט שוני בין סוגי העסקאות השונים. על מה כדאי להסתכל ובמה כדאי לבחור? כדי לענות על השאלה הזו, בואו נסתכל על הצרכים של הלקוח, והפתרונות השונים שמציעים מסלולים השונים.

ליסינג עסקי תפעולי

מיועד בעיקר לחברות בינוניות וגדולות המחזיקות ציי רכב. כדי להחזיק ולתחזק מלאי מכוניות בסדר גודל משמעותי דרוש כוח אדם מיומן במיוחד והעלויות עבור החברה הן בהתאם. מלבד עלויות תפעול גבוהות, הוצאות הרכב אינן קבועות – ישנם חודשים בהם מתבצעת כמות חריגה של רכישות, או חלילה תאונות, התוצאה תהיה עלות חודשית גבוהה באופן חריג. חוסר היציבות הזה מכניס לאי-וודאות כלכלית שמרבית העסקים מנסים להימנע ממנה.

הפתרון שמציע הליסינג העסקי תפעולי

ליסינג עסקי תפעולי הוא למעשה מיקור חוץ של כל נושא צי הרכב. כלומר במקום שהרכבים ותפעולם יהיו ברשות החברה, התחום עובר לאאוטסורסינג בחברת ליסינג. חברת הליסינג מחזיקה כוח אדם מקצועי, שהתמחותו העיקרית היא תפעול ציי רכב בנוסף למתן שירות, דבר המאפשר מתן מגוון גדול של שירותים נלווים ותמיכה בהם.

בעסקה מתבצע תשלום חודשי קבוע לחברת הליסינג, ללא תשלום מקדמה, תמורת השירותים שחברת הליסינג מספקת: מספר הרכבים וסוגם, תשלומי ביטוח, העברת טיפולי רכב שוטפים, טסט, שירותי דרך וכדומה. ישנן חברות שיספקו שירותים נוספים דוגמת שטיפת הרכב ואפילו תשלום עבור הדלק (עד לגבול מסוים).

הרכבים אינם עוברים לבעלות החברה או עובדיה – עובד חברה המקבל רכב ליסינג לשימושו יצטרך לשלם מס כשווי ההטבה. הוצאות הליסינג מוכרות לצורך מס עבור המעסיק והוצאות הרכב ידועות וקבועות מראש. למעמד החתימה מוטב להגיע עם מספר שאלות מראש – האם ישנן הגבלות שונות כמו קילומטרז' או נהגים צעירים, מהם סוגי השירותים הניתנים, סוגי רכבים המוצעים וכמובן גובה התשלום החודשי.

ליסינג פרטי מימוני

מיועד בעיקר לאנשים פרטיים, עצמאיים או בעלי עסקים קטנים המעוניינים לרכוש רכב חדש, אבל אין ברשותם סכום מספיק לרכישה. לצורך הרכישה יהיה צורך בהלוואה ארוכה, בתנאי החזר נוחים. הלוואה בתנאים טובים ניתן אמנם לקבל מהבנק, אולם אז ההלוואה יכולה לפגוע באשראי הפנוי.

הפתרון שמציע ליסינג פרטי מימוני

בעסקה כזו הרוכש משלם מקדמה לחברת הליסינג ומקבל את הרכב אותו הוא מתכוון לרכוש לשימושו. יתרת התשלום מתבצעת בהחזר חודשי למשך תקופה שנקבעה בהסכם הליסינג (יכולה לנוע בין  18-60 חודשים). בסיום התקופה שנקבעה, בעל הרכב יכול לשלם את יתרת הסכום שנותר ולקבל את הרכב לבעלותו המלאה. אפשרות נוספת היא לסיים את העסקה (ואז הרכב נשאר בבעלות חברת הליסינג) או להמשיך לעסקת ליסינג נוספת בה הרכב יוחלף לרכב חדש והיתרה המשולמת תכסה חלק מהמקדמה עבור רכישת הרכב החדש.

העלות והאחריות בהחזקת הרכב בעסקה מסוג זה היא על רוכש הרכב.

בעסקאות ליסינג פרטי מימוני יש לבחון את תנאי המימון – גובה המקדמה, משך ההחזר החודשי וגובהו והיתרה לתשלום בסיום התקופה. כל אלה יסייעו לרוכש לבחור בתמהיל המתאים בדיוק עבורו.

שמות נוספים לליסינג מסוג כזה הם ליסינג יבש, ליסינג מימוני, ליסינג מיד ראשונה וכ'ו.

ליסינג פרטי תפעולי

מיועד בעיקר לעצמאים או בעלי עסקים קטנים או אנשים פרטיים שאינם מעוניינים להתעסק בכל הכרוך באחזקה שוטפת של הרכב. מלבד הצורך בתנאי מימון נוחים, השבתת הרכב לצורך טיפולים, טסט, מכירת הרכב וכדומה גוזלים זמן ומפריעים לעבודה השוטפת והרווחית.

הפתרון

ליסינג פרטי תפעולי הוא למעשה ליסינג מימוני, המציע בנוסף שירותי תפעול. השירותים המוצעים מגוונים – החל מתשלום דמי הביטוח וכלה באחריות על הכנסת הרכב לטיפולים שוטפים.

התשלום מורכב ממקדמה ותשלומים חודשיים, המכסים מלבד ערך הרכב גם את ערכם של השירותים הנוספים הניתנים, ויתרה – אותה ניתן לשלם כדי לרכוש את הרכב, להפסיק את העסקה או להמיר לעסקת ליסינג חדשה עם רכב חדש. עבור עצמאיים ובעלי עסקים קטנים, עסקה מסוג זה חוסכת זמן ומייצבת הוצאות חודשיות. בנוסף, ניתן לקבל הטבות מס עבור ההוצאות הללו. עבור אנשים פרטיים, עסקה מסוג זה חוסכת התעסקות עם כל מה שכרוך בתחזוקה שוטפת של הרכב.

ככל שזה נוגע לשירותים הניתנים, קיימת אפשרות "לתפור" תפעול ותנאי תשלום המתאימים בדיוק לצרכי הלקוחות: למשל ללא תשלום מקדמה, משך הלוואה שונה, רק תשלום ביטוח וכדומה.

ליסינג פרטי – רכישה או שימוש?

רכישת רכב היא אמנם הוצאה גדולה אבל אין לה ערך כהשקעה.  ליסינג מאפשר להתייחס לרכישת רכב כאל עסקת שימוש: התשלום הוא עבור השימוש ברכב, לאו דווקא הבעלות עליו.

חלק ניכר מהרכבים על הכביש הם רכבי ליסינג מסוגים שונים – ליסינג תפעולי, ליסינג מימוני, ליסינג לעסקים או פרטי. עסקאות הליסינג מאפשרות תנאי תשלום נוחים עבור שירות רכב פרטי צמוד, ומתן מענה לטיפול בתחזוקה השוטפת של הרכב. במקום תשלום גדול אחד והרבה כאב ראש אחר כך, התשלום מחולק בנוחיות לאורך זמן רב, וכאב הראש עובר לחברת הליסינג.

התחלות הבנייה: הוחל בבנייתן של כ-52,400 דירות (אומדן שנתי ראשון), קרוב למספר הדירות שהוחל בבנייתן ב-2015 (כ-52,800 דירות) גמר הבנייה: הסתיימה בנייתן של כ-45,400 דירות, ב-4% יותר מאשר ב-2015 בנייה פעילה: בסוף 2016 נמצאו בתהליכי בנייה פעילה כ- 112 אלף דירות

הסבר כללי: האומדן השנתי הראשון של התחלות הבנייה, הינו נתון ארעי בלבד, שעל פי ניסיון העבר עשוי להתעדכן. העדכון נובע בדרך כלל מדיווח המתקבל בפיגור, שאת חלקו קשה להעריך מראש (כגון, התחלות הבנייה המתרחשות לפני תאריך מתן היתר הבנייה). ניתן היה לפרסם את נתוני התחלות בנייה בעיתוי מאוחר יותר, ובכך לצמצם את עדכון הנתונים אבל בשל החשיבות שמייחסת הלמ"ס לפרסום נתונים שוטפים וזמינים בנושא זה שעומד במרכז ההתעניינות הציבורית, יישמר לוח הזמנים הקיים (כלומר כחודשיים וחצי מתום התקופה הנסקרת). במקביל, נבדקות כעת שיטות לצמצום שיעור עדכון הנתונים, הן בתהליך איסוף המידע והן בתהליך חישוב הזקיפות להתחלות הבנייה הצפויות להתקבל בפיגור, אחרי פרסום האומדן הראשון. התהליך של שיפור האמידה הנו מורכב, דורש הגברת שיתוף הפעולה עם המדווחים ושינויים מתודולוגיים בשיטות האמידה ועשוי להתפרס על מספר חודשים בתקופה הקרובה.

הנתונים המפורסמים בהודעה זו מופקים משילוב של נתונים המתקבלים ממשרד הבינוי והשיכון בעבור הבנייה שבפיקוחו, ושל נתונים שנאספים ומעובדים על ידי הלמ"ס בעבור יתרת הבנייה במשק. כפי שצוין, הנתונים חשופים לעדכונים. בהודעה זו מספר התחלות הבנייה לשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2016 עודכן בכ-1,000 דירות כלפי מעלה (לעומת ההודעה שפורסמה בדצמבר 2016), ברובו בעקבות עדכון הדיווח של משרד הבינוי והשיכון.

התחלות הבנייה – בשנת 2016 הוחל בבנייתן של כ-52,400 דירות. מתוכן כ-24% דירות נבנות בבניינים בני 2-1 דירות (בתים בודדים ובתים דו-משפחתיים), וכ-21% נבנים בבניינים גבוהים, בני 10 קומות ויותר. מספר הדירות שהוחל בבנייתן ב-2016 היה קרוב לזה שנרשם בשנת 2015 (כ-52,800 דירות).

בהשוואת נתוני המגמה של המחצית השנייה של 2016, למחצית הראשונה של אותה שנה, עלה מספר הדירות שהוחל בבנייתן בשיעור של 4.7% (לוח 1, תרשים 1).

המספר הגדול ביותר של דירות שהוחל בבנייתן בשנת 2016 נרשם במחוז המרכז המהווה כ-25% מכלל הדירות, ואילו במחוז ירושלים – כ-9% בלבד מסך כל הדירות (לוח א ולוח 3).

בשנת 2016 נרשמה, בהשוואה לשנת 2015, ירידה של כ-11% בכל אחד מהמחוזות חיפה והצפון ושל כ-4% במחוז תל אביב, בעוד שבמחוז ירושלים חלה עלייה של כ-7%.

כ-53% מהדירות שהוחל בבנייתן במחוז הצפון, נבנו בבניינים בני 2-1 דירות, בהשוואה ל-5% בלבד במחוז תל אביב.

השינויים על פני הזמן ביישובים השונים אינם אחידים. לפיכך, המספר הגבוה ביותר של דירות שהוחל בבנייתן, ב-2016, היה ביישובים: תל אביב-יפו (כ-2,530), בכ-7% יותר מאשר ב-2015, בירושלים (כ-2,050), בכ-30% פחות מאשר ב-2015, בנתניה (כ-1,550), בכ-10% יותר מאשר ב-2015 ובאשקלון (כ-1,520) בכ-23% יותר מאשר ב-2015. השינויים הגדולים ביותר נרשמו בלוד, בקריית גת ובנהרייה, כאשר נהרייה הכפילה את כמות הבנייה שעמדה על כ-1,070 דירות, בקריית גת הוחל בבנייתן של כ-900 דירות, בהשוואה ל-260 ו-100 דירות שהוחל בבנייתן בשנים 2015 וב-2014, בהתאמה, בלוד הוחל בבנייתן של כ-1,200 דירות, בהשוואה ל-100 ו-190 דירות שהוחל בבנייתן בשנים 2015 ו-2014, בהתאמה. (לוח ב).

בשנת 2016, כתוצאה מהריסה והקמת בניין חדש, הוחל בבנייתן של 5,190 דירות, עלייה של כ-7% לעומת שנת 2015 (לוח 5). מתוך דירות אלה, כ-53% נבנו במחוז תל אביב, כ-24% וכ-17% במחוזות המרכז וחיפה, בהתאמה. מתוך הדירות שהוחל בבנייתן, כתוצאה מהריסה והקמת בניין חדש, כ-2,970 דירות נבנו במסגרת תמ"א 38/2, כ-10% יותר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

בנוסף, בשנת 2016, הוחל בבנייתן של כ-2,780 דירות, כתוספות בנייה לבניינים קיימים, ירידה של כ-4% לעומת שנת 2015. מתוך דירות אלה, כ-30% נבנו במחוז תל אביב, וכ-27% במחוז המרכז. מתוך הדירות שהוחל בבנייתן כתוספות בנייה לבניינים קיימים, כ-1,540 דירות נבנו במסגרת תמ"א 38, ירידה של כ-5% לעומת שנת 2015 (לוח 5).

גמר בנייה – בשנת 2016 הסתיימה בנייתן של כ-45,400 דירות, 4.0% יותר מאשר בשנת 2015. כ-28% מהדירות נבנו בבניינים בני 2-1 דירות (בתים בודדים ובתים דו-משפחתיים – לוחות 1 ו-2, ותרשים 3).

על פי נתוני המגמה, במחצית השנייה של שנת 2016 (יולי-דצמבר) נרשמה עלייה של 15% במספר הדירות שהסתיימה בנייתן, בהשוואה למחצית הראשונה של אותה שנה (ינואר-יוני).

המספר הגדול ביותר של דירות שבנייתן הסתיימה, בשנת 2016, היה במחוז המרכז – כ-28% מכלל הדירות היו במחוז זה, בעוד שבמחוז ירושלים– כ-10% בלבד. לוח ג ולוח 3.

בשנת 2016, נרשמה עלייה לעומת שנת 2015, של כ-30% במחוז הדרום, של כ-20% במחוז חיפה ושל כ-3% במחוז ירושלים. לעומת זאת, נרשמה ירידה של כ-5% במחוז הצפון במספר הדירות שבנייתן הסתיימה ושל כ-3% במחוז תל אביב.

דירות בבנייה פעילה – מספר הדירות בבנייה פעילה הסתכם בסוף דצמבר 2016 ב-112.2 אלף דירות לערך, והיה הגבוה ביותר מאז סוף דצמבר 1996, כאשר היו בבנייה פעילה 108.7 אלף דירות לערך. (לוח 1).

שטח הבנייה

התחלת בנייה – בשנת 2016 הסתכם שטח התחלות הבנייה לכל הייעודים בכ-11.5 מיליון מ"ר, בהשוואה ל-12.6 מיליון מ"ר בשנת 2015 – ירידה של כ- 8%. מכלל השטח שבנייתו החלה בשנת 2016, 81% נועד למגורים ו-19% נועד לבנייה שלא למגורים (לוח 4). שטח הבנייה שלא למגורים ירד בכ-24%, בהשוואה לשנת 2015.

גמר בנייה – בשנת 2016 הסתכם שטח גמר הבנייה לכל הייעודים ב-10.7 מיליון מ"ר, בהשוואה ל-11.6 בשנת 2015 – ירידה של כ-7%. מכלל השטח שבנייתו הסתיימה בשנת 2016, כ-21% נועד לבנייה שלא למגורים, ירידה של כ-35%, בהשוואה לשנת 2015 (לוח 4).

בבנייה פעילה – סך כל שטח הבנייה, לכל הייעודים, שנמצא בבנייה פעילה בסוף דצמבר 2016, הסתכם ב 25.0 מיליון מ"ר לערך, בהשוואה ל-24.0 בסוף דצמבר אשתקד – עלייה של 4%. מסך כל שטח זה, 77% נועד לבנייה למגורים, והיתר, 23%, נועד לבנייה שלא למגורים (לוח 4).

* ההודעה הבאה על "התחלות וגמר בנייה ברבע הראשון של 2017" תפורסם ב-19 ביוני 2017.

הגדרות בסקרי הלמ"ס

התחלת בנייה – התחלת חפירת היסודות של בניין. מועד התחלת הבנייה של דירה הוא מועד התחלת הבנייה של הבניין שבו היא ממוקמת.

גמר בנייה – השלמת הבנייה של בניין או תחילת השימוש במחצית שטחו לפחות (המוקדמת מהן). הסטטיסטיקה של גמר בנייה מתייחסת למספר הדירות או הבניינים שבנייתם הושלמה. גמר בנייה של דירה הוא גמר הבנייה של הבניין שבו היא ממוקמת. לעומת זאת בנתונים שמקורם במשרד הבינוי (נתונים על בנייה ביזמה ציבורית) נכללות במניין הדירות הגמורות כל הדירות שבנייתן הסתיימה, גם אם עדיין לא הסתיימה בנייתן של לפחות 50% מהדירות בבניין.

בבנייה פעילה – בניין בתהליך בנייה פעיל או דירה בבניין שנמצא בתהליך בנייה פעיל, לא כולל בניינים שבנייתן הופסקה. בנתוני משרד הבינוי והשיכון נכללים גם בניינים שבנייתן הופסקה.

תמ"א 38 – תכנית מתאר ארצית מיועדת לחיזוק בניינים בפני רעידת אדמה.

תמ"א 38/2 – מסלול מיוחד במסגרת תכנית המתאר הארצית המיועדת לחיזוק בניינים בפני רעידת אדמה (תמ"א 38), המאפשרת הריסה ובנייה מחדש.

מעודכן ל-05/2019

מתי להחליף קרן נאמנות? זו לא שאלה פשוטה, והאמת שרוב המשקיעים לא ממש בקיא בתיק הקרנות שלו. לרוב יועצי ההשקעות בבנק פשוט מרימים לכם טלפון ומפצירים בכם להסית את ההשקעות לקרנות מסוימות, או מסבירים לכם שבדירוג שלהם הקרנות האלו עדיפות יותר ולכן כאי לקנות אותם. הפעולות האלו אמנם לא אוטומטיות, אבל ההסתמכות על מערכות הדירוג היא כמעט מלאה.

המצב הזה גורם לתזוזות כאשר יש פתאום קרנות שנפלו מהצמרת, כאשר המבחנים של הבנקים הם לרוב תשואה וסיכון. אבל שאלת השאלות היא – האם זה שקרן מדורגת טוב מבטיח לנו שהיא תמשיך להיות מדורגת גבוה? זה אמנם השיקול העיקרי של היועצים, אבל האם מה שהיה הוא מה שיהיה? וזה ממש לא בטוח.

מעבר לכך, עזבו את התשואה ואת הסיכון בצד. קרן גם צריכה להיות מוחלפת באם דמי הניהול שלה משתנים והיא הופכת לפחות אטרקטיבית ביחס לקטגוריה שלה, במיוחד בעידן הנוכחי שהריבית אפסית, והתשואה על ההשקעות הסולידיות נמוכה במיוחד, במצב כזה יש חשיבות ענקית לדמי הניהול שאנחנו משלמים, הם מרכיב מאוד משמעותי מהתשואה. ולכן, פרמטר עיקרי הוא דמי הניהול, רק שכאן יש לעשות כמה בחינות חשובות.

נניח לדוגמה שאתם משקיעים בקרן סולידית שדמי הניהול שלה עלו. השאלה היא מה מצבה ביחס לקטגוריה? מה רווח ההון שתצטרכו לשלם וכן אם יש לכם עלויות בעסק, ובקרנות מחקות יש עלויות עסקה. כלומר ייתכן מצב שאם תמכור את הקרן תשלמו מס ותשלמו עמלה כך שבהנחות מסוימות עדיף היה להישאר עם הקרן היקרה, ולא לשלם את המס ולא לשלם עלויות מכירה (אם יש).

ההחלטה תלויה במספר הנחות – לכמה זמן אתם משקיעים, מה התשואה הצפויה, וכן ההחלטה תלויה בדמי הניהול של כל אחת מהקרנות.

בהמשך, אנחנו נפרט את החישוב המדויק – אולי במחשבון