חברת המימון החוץ­ בנקאי – מימון ישיר, מקבוצת ביטוח ישיר, שפועלת במתן מימון והלוואות לפרטיים, מתרחבת גם למתן מימון לעסקים. החברה מתכוונת  לספק הלוואות, ללא בטחונות, לעסקים מורשים. ההלוואות מיועדות בעיקר לעצמאים. סכום ההלוואה המקסימלי צפוי לעמוד על 200 אלף שקל, ובכוונת החברה להעמיד בשנה הראשונה לפעילות זו הלוואות בהיקף כולל של מאות מיליוני שקלים.

מימון ישיר נכנסת בעצם למלחמה בשוק האשראי העסקי מול הבנקים, מול חברות כרטיסי האשראי ומול גופים פיננסים שונים שמספקים אשראי (לרבות חברות המימון החברתי – הלוואות חברתיות). מימון ישיר לא תדרוש ביטחונות ולכן היא צפויה להתבסס על בדיקות של כושר החזר הלווים.

ההלוואות צפויות להיות על פני 5 שנים ובריבית ממוצעת של 7% צמודה למדד המחירים לצרכן. הריבית הזו גבוה מהריבית לפרטיים, וזה בגלל שבהגדרה קיים סיכון גדול יותר בהלוואה לעסקים על פני הלוואה לפרטיים – עם זאת, בחברות כרטיסי האשראי הלוואה לעסקים זולה יותר בגלל שהעסק גם מבצע סליקה דרך חברת כרטיסי האשראי (ויש סוג של בטוחה – הכספים שנמצאים בסליקה).

מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...

האינפלציה ב-12 החודשים שהסתיימו בינואר 2017 חזרה לתחום החיובי (0.1%) לראשונה מאז יולי 2014 – כך כותב יניב בר כלכלן בנק לאומי בסקירה על מדד המחירים לצרכן.

בחודש ינואר מדד המחירים לצרכן ירד בשיעור של 0.2%, זאת בהתאם למרבית ההערכות המוקדמות. למרות זאת, "סביבת האינפלציה", אשר מתחשבת בהתפתחות בפועל של המחירים בחודשים האחרונים ובשנה האחרונה וכן בהתפתחות הצפויה לשנה הקרובה, עלתה קלות בהשוואה לחודש הקודם. כך, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים (ינואר 2017 בהשוואה לינואר 2016) חזרה לתחום החיובי לראשונה מאז חודש יולי 2014 ועמדה על 0.1%, וב-12 החודשים הבאים המדד צפוי, להערכתנו, לעלות בכ-1.0%.

ההתפתחויות הבולטות במדד ינואר כללו את סעיף הלבשה והנעלה שירד בחדות, זאת מעבר לעונתיות המאפיינת את חודשי ינואר לאורך השנים; כמו כן, נרשמה ירידה חריגה במחירי ביטוח הרכב; מנגד, מחירי המזון (ללא פירות וירקות) עלו בינואר לאחר חודשיים של ירידות, בעיקר עקב עלייה במחירי העופות. עם זאת, יש לציין שבראייה שנתית (שיעור השינוי ב-12 החודשים האחרונים) מחירי המזון מצויים במגמת ירידה מאז חודש דצמבר 2015.

באשר לסעיף הדיור, בחודש ינואר חלה ירידה של 0.8% בתת-סעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים) בעיקר מסיבות של עונתיות. למרות זאת, קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות (שיעור השינוי ב-12 החודשים האחרונים) עלה מעט ל-1.5% לעומת 1.4% בחודש הקודם, אם כי, יש לציין שמדובר עדיין בקצב מתון בהשוואה לחודשים קודמים. במקביל, חלה האטה חדה יחסית בקצב העלייה השנתי של מחירי הדירות (על פי סקר הדירות החודשי של הלמ"ס שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן). כך, בחודשים נובמבר-דצמבר 2016 היו מחירי הדירות גבוהים בשיעור של 5.9% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת, לאחר עלייה שנתית של 8.1% בחודש הקודם. עם זאת, יש לציין שמדובר בנתון זמני אשר עשוי להתעדכן בהמשך.

במבט כולל, סעיף הדיור צפוי להמשיך ולהיות גורם ההתייקרות הדומיננטי במדד, כאשר בנוסף יש להתחשב גם במשקלו הגבוה. בהקשר זה, נציין שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עדכנה בינואר 2017 את סל מדד המחירים לצרכן, וכתוצאה מכך עודכנו גם משקלות הסעיפים. כך, משקלו של סעיף הדיור במדד עלה מעט ל-25.0% (לעומת משקל קודם של 24.7%), והוא מהווה את הסעיף בעל המשקל הגבוה ביותר במדד. סעיפים נוספים בעלי משקל גבוה הם: תחבורה ותקשורת  (19.3%), מזון ללא פירות וירקות (13.7%) וחינוך, תרבות ובידור (11.9%). במבט קדימה, אנו מעריכים כי "סביבת האינפלציה" צפויה לעלות באופן הדרגתי ולהגיע לסביבת הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%) לקראת סוף שנת 2017. חזרתה של האינפלציה לטווח היעד, מהווה תנאי הכרחי, אך לא מספיק, להעלאת ריבית ראשונה בישראל לקראת סוף 2017.

כל מה שצריך לדעת על המס על דירה שלישית

ח"כ מיקי זוהר, הגי הצעת חוק בקשר למס על דירה שלישית. המס על דירה שלישית מתגלגל לשוכרים (כפי כתבנו כאן בעבר מספר פעמים), ועכשיו מנסים לתפור טלאי על טלאי. ח"כ זוהר גיבש הצעה לחוק עם שמאי המקרקעין אהוד המאירי. בהתאם להצעה – בעל דירה שלישית שישכיר את דירתו לאותו השוכר למשך תקופה של חמש שנים לפחות במחיר קבוע צמוד מדד ­ יהיה פטור מהמס.

"הממשלה עדיין איננה מסוגלת לספק פתרונות לדיור להשכרה, ולכן, מוצע לתקן את חוק המיסוי על ריבוי דירות על ידי מתן פטור לכל בעל דירה שישכיר את דירתו לתקופה מינימלית של חמש שנים בדמי שכירות קבועים וצמודים למדד", נכתב בהצעה לחוק, "הדבר יביא לוודאות בשוק השכירות, והדייר יהיה בטוח מפני פינוי והעלאת דמי השכירות לטווח מינימלי של חמש שנים. מאידך, בעל הדירה יהיה פטור מהמס וכפועל יוצא, עליית דמי השכירות עשויה להתמתן".

חברי כנסת יקרים, אז למה מלכתחילה להעלות ולחוקק חוק שהוא כל כך פוגע בשוכרי הדירות ואין בו כדי לעזור להיצע הדירות במשק.

ח"כ  זוהר אמר במקביל להגשת ההצעה –  "מטרתו של חוק מיסוי דירה שלישית (ומעבר לכך) היא לצנן את שוק הדירות אך בטח שהוא לא הגיע לעולם כדי לפגוע בציבור שוכרי הדירות. לצערי נותרה לקונה בחוק, אשר גורמת להעלאת מחירי השכירות על ידי המשקיעים, ובפועל הם משיתים את המיסוי על השוכרים. הצעת חוק זו נועדה לעודד את בעלי הנכסים להשכיר את נכסיהם במחיר סביר

ולטווח ארוך".

שמאי המקרקעין, אהוד המאירי, אמר – "הממשלה מוכנה ביד אחת לסבסד ולעודד בנייה להשכרה, ומנגד, ביד השנייה מכה את מי שכבר השקיע בדירה להשכרה. הפתרון לכך פשוט מאוד ומצריך את קבינט הדיור לחשיבה מחוץ לקופסא כפי שעושה הצעת החוק המוצעת. אני קורא לשר כחלון ולחברי הממשלה לא לעצור את החוק, ולאפשר לשוכרים מענה למצוקה שהתפתחה לאחרונה".

כן לדוחות רבעוניים

איזה חברות יקבלו הקלה בדוחות רבעוניים? למה זה עלול לפגוע בשוק? ומה צפוי לקרות בפועל?

הרגולציה בשנים האחרונות על חברות שנסחרות בבורסה עלתה מדרגה – הפיקוח, הבקרה, הבדיקות, התיעוד, האישורים והדיווח התרחבו מאוד – גם איכותית וגם כמותית. זה כבר לא דוח כספי  של 20-30 עמודים, אלא זה עשרות רבות של עמודים ובדוחות השנתיים מאות עמודים עם מידע שכמעט אף אחד לא נוגע בו –  דוח בקרה פנימית, דוחות רגישות ועוד.

מעבר לכך תיאור עסקי התאגיד, דוח שמתפרסם פעם בשנה, הפך את הדוחות השנתיים לסוג של "כמעט" תשקיף, עם מידע מפורט שכולל לא רק פרטים מפורטים על מה שקרה בתקופת הדיווח (שזה תפקידו של דוח הדירקטוריון/ סקירת מנהלים), אלא מידע מפורט ובסיסי על החברה, על המתחרות, לקוחות, ספקים, עובדים, כושר ייצור, מוצרים, חטיבות ועוד, ברמה מאוד רחבה. העבודה שמושקעת בדיווחים האלו היא באמת רבה מאוד, ולא בטוח שהעלות מוצדקת, כלומר ממש לא בטוח שיש תועלת בדיווחים כל כך רחבים, שלעיתים דווקא עלולים להיות מבלבלים. נכון, חשוב לקבל מידע, למעשה – את כל המידע שיכול להשפיע על החלטת המשקיעים לפעול בניירות הערך של החברה, אבל חשוב להנגיש את זה לקוראים, ולא כפי שזה מוצג כיום.

עם זאת, הטענות על עודף רגולציה, גם אם הן מוצדקות, עלולות להביא במהירות למצב ההפוך –  פחות רגולציה, דווקא במקומות שצריך. לאחרונה מדברים ונערכים להקלות ברגולציה על החברות הנסחרות, בעיקר החברות הקטנות, וזה נכון – חברה קטנה לא יכולה ולא צריכה להתעסק כל כך הרבה ברגולציה, ולא צריכה להוציא סכומים כל כך גבוהים על היותה חברה נסחרת. אלא שעל הדרך, נראה שעלולים לשפוך את התינוק עם המים –  לאחרונה התפרסם כי ועדת הכספים אישרה  את הצעת רשות ניירות ערך להקל על חברות ציבוריות קטנות ובינוניות בשווי שוק של עד 300 מיליון שקל, ולאפשר להן לפרסם דוחות כספיים פעמיים בשנה, במקום ארבע פעמים. כלומר, החברות הקטנות והבינוניות יוכלו לדווח רק את הדוח החצי שנתי ואת הדוח השנתי, כאשר ברבעון הראשון וברבעון השלישי הן יפרסמו דו"ח דגשים רבעוני (בתוך 30 יום מסוף הרבעון) שבו תהיה סקירה על הפעילות של החברה, על המצב התפעולי, על המגמות השונות בפעילות, וכן מידע על המצב הפיננסי ועל מצב הנזילות של החברה. זה מידע חשוב, אבל האם זה יכול להיות תחליף לדוח כספי? האם זה יכול להיות תחליף לתהליך הכנת הדוחות הכספיים  בפירמה ותהליך הסקירה של רואה החשבון? אולי כן, זה תלוי בדיווחים של החברות בפועל, ברמת הפירוט של המידע והנתונים. אבל, צריך לזכור, שלרוב החברות (במיוחד הקטנות) מעדיפות לדווח על כמה שפחות (בהתאם לאפשר על פי החוק).

ההקלה הזו מתייחסת לכ-200 חברות שמוגדרות קטנות ובינוניות ונסחרות בשווי של עד 300 מיליון שקל- אבל, האם 300 מיליון שקל זה חברות קטנות ובינוניות? ברשימה הזו יש חברות משמעותיות, בתחום ובענף שלהם. על כל פנים, ההקלה לא מתייחסת לחברות שיש להם אג"ח סחיר – הוחלט שהחברות שיש להן חוב ציבורי, יצטרכו לספק  דוחות רבעוניים. התפיסה היא שהשקעה באג"ח דורשת "הגנות" משמעותיות יותר מהשקעה במניות – מניות זה מסוכן בהגדרה, אג"ח זו השקעה סולידית, ולכן צריך לרפד אותה בדיווחים ומידע מפורט, כדי שיהיה מקום לבחון את השינויים לעומק כל שלושה חודשים. אלא שדווקא בגלל שמניות הן מכשיר תנודתי יותר ורגיש יותר למידע השוטף, צריך שהמידע יתפרסם באופן תדיר יותר.

אז נכון, יש חיסכון משמעותי בעלויות, אבל שימו לב לאבסורד – רשות ניירות ערך והבורסה מלינות על כך שהמחזורים בבורסה לא משהו, ובפועל הגופים בשוק ההון נמנעים, במקרים רבים (למרות התקופה המצויינת של היתר בשנה האחרונה) להשקיע במניות קטנות – בשביל מה להם להתעסק בחברה של 40 מיליון שקל, 100 מיליון שקל? זה לא שווה את הפניית המשאבים. אחרי הכל, בקרן או בתיק גדול, מה זה כבר חשוב עם יש מניית יתר שנסחרת ב-40 מיליון שקל, המשקל שלה בתיק כזה הוא זניח, אז מלכתחילה מוותרים על הקטנו, ורק כדי להיות ברור יותר, נניח שמדובר בקרן של 500 מיליון שקל – הקרן הזו (מנהל הקרן) לא יתחיל לבחון חברות בשווי נמוך, כי גם אם הוא מאמין בהן, הוא לא יוכל לקנות הרבה (בעיית סחירות בקטנות), וגם אם הוא יקנה יש חשש יתקע (בעיית סחירות), וגם אם יקנה ואפילו יוכל לממש, מה זה כבר משנה לתיק של 500 מיליון שקל, הרי הוא לא רוצה ויכול לקנות במיליונים רבים, ואין משמעות להיקף הקרן כולה.

והתעשייה השוק הונית הולכת לכיוון של גדול וחזק – קרנות גדולות, תעודות סל גדולות שהן בכלל השקעה פסיבית (בלי ניתוח כלכלי) במניות שמרכיבות את האינדקסים, ובמצב הזה, למניות הקטנות והבינוניות אין כמעט מקום. ולכן, דווקא במניות האלו, היה צורך אדיר לעודד את המשקיעים (המוסדיים והפרטיים) להשקיע, ועכשיו – כאשר אין דוח רבעוני, המידע והשקיפות של החברה כלפי המשקיעים פוחתת, והמוטיבציה של גופים להשקיע במניות האלו, יורדת עוד יותר. במילים אחרות, הסחירות במניות הקטנות צפויה אפילו לרדת. יש כאן "נזק" שבעיני המשקיעים ובעיני השוק בכלל נראה גדול יותר מהעלות של החברות, ואם רוצים לחסוך בעלות של החברות ולהקטין רגולציה נראה שאפשר היה לחסוך מהן דיווחים אחרים.

על כל פנים, לא ברור שהחברות עצמן יבחרו בדוחות חצי שנתיים. חלק מהן מבין את החשיבות שבדיווח רבעוני שוטף, חלק מהן, מתכוון להמשיך  ו"לשרת" את המשקיעים. דווקא הקטנות ביותר, אלו שגם כך, לפחות בחלקן, מחכות לזמן כושר כדי להימחק מהבורסה בנזיד עדשים, יעדיפו לדלג על הדיווח הרבעוני (ברבעון ראשון ושלישי). מעבר לכך, גם בעיני הדירקטורים, זה לא ממש טריוויאלי לוותר על דוחות רבעונים.  הדירקטורים והמנהלים דרך הדוחות הכספיים מעבירים בעצם את כל האינפורמציה לשוק, וברגע שהיקף הדיווח קטן, עולות שאלות משפטיות – מה לדווח? איך לדווח? ועוד, והחשיפה שלהם מתביעות של בעלי מניות על פרטים חסרים, כנראה עולה.

לסיום – ייתכן שחלק גדול מהחברות ימשיך לפרסם דוחות רבעוניים, וטוב שכך.

לאומי קארד – הלוואות הציבור עלו ב-20% ל-4.4 מיליארד שקל!

לאומי קארד מדווחת כי בשנת 2016 הרוויחה 184 מיליון שקל, כשמחזור האשראי של הקבוצה עלה ל-74 מיליארד שקל (עלייה של 9%). תחום כרטיסי האשראי הוא עדיין התחום העיקרי של לאומי קארד, אלא שבשנים האחרונות, החברה הפכה להיות סוג של בנק – היא מעניקה אשראי והלוואות לעשרות אלפי אנשים

לאומי קארד, היא הגדולה מבין חברות כרטיסי האשראי, בתחום ההלוואות והיא הגדילה את פעילותה לאשראי כולל של 4.42 מיליארד שקל – מעל 20% ביחס לשנה קודמת.  הריבית הממוצעת על האשראי הזה היא יחסית נמוכה – 6.2% (יחסית לחברות כרטיסי האשראי האחרות) והסיבה היא שחלק גדול מההלוואות ניתן מול שעבוד הרכב, וברגע שיש שעבוד ההלוואות נחשבות בטוחות יותר (יכולת החזר גדולה יותר) ולכן המלווה מוכן להסתפק בריבית נמוכה יותר.

על פי חוק שטרום,  אמור בנק לאומי למכור את לאומי קארד בתוך שלוש שנים. נוסף על כך כולל החוק שינויים נוספים, שישפיעו על פעילות החברה. "השנה הזו תהיה שנת התארגנות, וייתכן שאף שנת מכירה של החברה. אנחנו עושים השנה חשיבה עמוקה לשאלות איפה אנחנו רוצים להיות, ומהן נקודות החוזקה שלנו", אמר רון פאינרו, מנכ"ל החברה, במקביל לפרסום הדוחות.

בנק ישראל מתערב בשוק המט"ח על רקע צניחת הדולר בשבועות האחרונים אל מתחת ל-3.4 שקלים. הבנק רכש מאות מיליוני דולרים ובכך אולי מנע ירידה חזקה יותר, ואותת לשוק שהוא מתכוון לשמור על שער הדולר. ההתערבות בשוק המט"ח מגיעה אחרי שבמחצית השנייה של 2017 היתה מעורבות נמוכה בשוק. עם זאת, בראייה ארוכת טווח – בנק ישראל מתערב בצורה מאוד משמעותית בשוק המט"ח, וכנראה שללא הצלחה – הבנק רכש בשנים האחרונות דולרים בהיקף של 120 מיליארד דולר כדי להעלות את שער הדולר, ללא הצלחה. זאת ועוד – מדובר על הפסד ענק, סדר גודל של 100 מיליארד שקל (ראו הרחבה) שצפוי בהמשך להתגלגל על הציבור.

על כל פנים, הדילמה של בנק ישראל היא האם להמשיך לרכוש על רקע הירידה בדולר, או שמא לחזור להפחית ריבית – שזה צעד שעשוי להעביר את הריבית לטירטוריה שלילית ומסוכנת. מעבר לכך, אנחנו בתקופה שבה הריבית בארה"ב, הריבית הדולרית, עולה על הריבית השקלית, כך שתנועות המט"ח לא אמורות להיות בשל רווחי ריבית/ רווחי "ארביטראז'.

כך או אחרת, הוועדה המוניטרית של בנק ישראל שבראשו עומדת ד"ר קרנית פלוג,  צריכה לקבל החלטה על רקע השחיקה במחיר הדולר – האם לרכוש דולרים וכך למנוע את הירידה בשער הדולר, או להוריד את הריבית וכך להפוך את ההשקעה בדולר למשקיעים זרים ללא אטרקטיבית. אחרי הכל, החוזקה של השקל מול הדולר נובעת בעיקר מהזרמת כספים מחו"ל ורכישת שקלים תוך כדי קבלת תשואה יחסית גבוה (ביחס לריבית בחו"ל). ברגע שהמשוואה משתנה, והריבית בארץ תרד, אז הכדאיות כבר לא תהיה ברורה.

על כל פנים, ההחלטה היתה ברורה – רכישת דולרים, אחרי הכל, אין לאן להוריד את הריבית, והורדה נוספת היתה מתדלקת את השווקים – שוק הדירות, האג" והבורסה. מעבר לכך, בבנק ישראל חששו מהסיכונים שבמדיניות של ריבית שלילית, כך עולה מדוח המדיניות המוניטרית.

בבנק ישראל מנסים לשדר אופטימיות, הבנק כבר רכש דולרים בהיקף מטורף של 120 מיליארד דולר. החולשה של הדולר, פוגעת בבנק בצורה אנושה – הפסד של מיליארדים. אלא שבבנק משחקים עם המציאות – ולטענתם, אם ייווצרו נסיבות מתאימות ויוחלט למכור מט"ח מעודפי הענק, שהסתכמו  הדבר ייעשה כשהשקל ייחלש וצפוי להביא רווח משמעותי לבנק. על איזה רווח אתם מדברים? אתם מופסדים מיליארדים.

שער הדולר – לאן?

איך משקיעים בדולר?

הניתוק של בנק ישראל מתבטא בדוחות של המדיניות המוניטרית. הדוחות האלו חוזרים על המנטרה  ונחזיר אתכם לדוח של בנק ישראל  ב-2016 – במסגרת הדוח מסבירים בבנק ישראל את המדיניות המוניטרית  –  במחצית השנייה של 2016 הותירה הוועדה המוניטרית את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.1%, והמשיכה להעריך שהמדיניות תיוותר מרחיבה לאורך זמן. עם זאת, במהלך התקופה היא ביטאה את ההערכה שלא נדרש עוד לבחון את הצורך בכלים מוניטריים שונים. במסגרת המדיניות המוניטרית המשיך בנק ישראל לרכוש מט"ח, ובמהלך התקופה הנסקרת הוא רכש 2.6 מיליארד דולר. הוועדה העדיפה להמשיך להתערב בשוק המט"ח במקום להפחית עוד את הריבית, עקב הסיכונים הכרוכים במדיניות של ריבית שלילית. בספטמבר החליטה הוועדה כי החל מ-2017 תרד תדירותן של החלטות הריבית מ-12 בשנה ל-8.

עוד מתואר בדוח, פרק על מדד המחירים לצרכן –  "האינפלציה בפועל והציפיות לאינפלציה: ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר 2016 ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.2%. בתקופה הנסקרת התמתנה הירידה במחירים עקב התפוגגות השפעתן הישירה של הירידות במחירי האנרגיה ושל הפחתות המחירים שהממשלה יזמה. הציפיות לאינפלציה לטווח של שנה, והציפיות לשנה בעוד שנה (הציפיות פורוורד לשנה השנייה), הוסיפו לנוע מתחת לגבול התחתון של יעד האינפלציה. הציפיות פורוורד לטווחים הבינוניים נמצאו מעל הגבול התחתון, והציפיות פורוורד לטווחים הארוכים (5—10 שנים) נותרו מעוגנות בסביבת מרכז היעד.

"הפעילות הריאלית המקומית: הנתונים המעודכנים של החשבונאות הלאומית לרבעונים השני והשלישי העידו כי המשק צומח בקצב מהיר מזה שפורסם קודם לכן, וזאת בהובלת הצריכה הפרטית וההשקעות בנכסים קבועים, רכיבים שהמשיכו לקבל תמיכה מהריבית הנמוכה. לאורך התקופה הנסקרת התעדכנו נתוני הצמיחה כלפי מעלה במידה משמעותית, והאומדן השנתי הראשון של הלמ"ס הראה כי הצמיחה ב-2016 הגיעה ל-3.8%. בדיונים על הריבית לספטמבר סברו חברי הוועדה כי לאור העדכון המשמעותי באומדן לנתוני הצמיחה ברבעון הראשון, פחתו הסיכונים לצמיחה. שוק העבודה המשיך להפגין חוסן והאבטלה נותרה נמוכה, והתפתחויות אלו באו לידי ביטוי בעליות שכר ובגידול במספר המשרות הפנויות".

לגבי שערי החליפין, במיוחד הדולר, מציינים כלכלני בנק ישראל – "במהלך התקופה הנסקרת התייסף שער החליפין הנומינלי האפקטיבי, בעיקר עקב הפיחות שחל בשער האירו מול השקל על רקע המשך ההרחבה המוניטרית וסביבת הצמיחה הנמוכה בגוש האירו. מנגד, הדולר שמר על ערכו מול השקל והתחזק מול רוב המטבעות בעולם. בסיכום התקופה התייסף השקל בכ-5.2% מול סל המטבעות (ממוצע יוני מול ממוצע דצמבר). הייסוף המשיך להקשות על המשך הגידול ביצוא הסחורות. לפי המודלים השונים לשער החליפין של שיווי משקל שהוצגו לוועדה המוניטרית, שער החליפין מצוי בייסוף יתר. להערכת הוועדה המוניטרית, חלק משמעותי בייסוף מקורו בהעמקת ההרחבה המוניטרית הגלובלית, ובמיוחד מדיניות הריבית השלילית ובתוכניות "ההקלה הכמותית" באירופה ויפן. הרחבה זו אילצה מספר מדינות (כגון שוודיה ושוויץ) לאמץ מדיניות דומה, ובמדינות אחרות נאלצו הבנקים המרכזיים להפחית את הרבית ולפעול בשוק המט"ח במטרה למנוע התחזקות יתר של המטבע ופגיעה ביצוא. מדיניות ההתערבות נועדה בעיקר למתן את המידה שבה ההרחבה המוניטרית החריגה בקרב שותפות הסחר של ישראל משפיעה על המשק, מבלי להידרש לאמצעים הקיצוניים שאימצו אירופה ויפן.

"הכלכלה העולמית: קצב הצמיחה של הפעילות הכלכלית העולמית המשיך להיות מתון בתקופה הנסקרת, ובמקביל עודכנו כלפי מטה תחזיותיהם של גופים בין-לאומיים מובילים הן לגבי הצמיחה העולמית והן לגבי הסחר העולמי; גופים אלה גם העריכו כי הסיכונים לתחזיות נוטים כלפי מטה. השינוי בתחזיות הגופים הושפע מהתפתחויות בלתי צפויות בכלכלה העולמית: תוצאות משאל העם בבריטניה הראו כי הבריטים החליטו לפרוש מהאיחוד האירופי, ואי-הוודאות הפוליטית עלתה. ברוב התקופה נותר מחיר הנפט יציב, לאחר שבמחצית הקודמת הוא עלה בחדות, ולקראת סופה הוא עלה שוב. במקביל נרשמו עליות תשואה חדות בשוקי האג"ח העיקריים ועליות בציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוני והארוך. המדיניות המוניטרית במרבית המשקים המרכזיים נותרה מרחיבה מאוד ובמרביתם ההרחבה התעצמה. מנגד, הבנק המרכזי בארה"ב (ה-Fed) החליט בדצמבר להעלות את הריבית ל-0.5%—0.75%. על פי ההערכה החציונית של חברי ה-Fed, קצב העלאות הריבית יהיה מעט מהיר מכפי שהעריכו קודם לכן".

בדוח יש גם פרק על שוק הדירות – "מחירי הדירות הוסיפו לעלות במחצית הנסקרת. היקפי המשכנתאות החדשות ירדו מהשיא שהגיעו אליו בתחילת השנה, והיקפי העסקאות נותרו גבוהים. הריביות על המשכנתאות המשיכו לעלות והמרווח בינן לבין הריביות על אג"ח ממשלתיות הוסיף להתרחב, על רקע התגברות הסיכון בתיק האשראי לדיור של המערכת הבנקאית, העלייה בעלות המקורות שהבנקים מגייסים, והצעדים שהפיקוח על הבנקים נקט בעבר על מנת להפחית את הסיכון הנשקף ללווים ולבנקים. מלאי הדירות למכירה המשיך להתרחב במחצית הנסקרת והגיע לרמות שיא. קצב עלייתו השנתי של שכר הדירה ירד במעט לקראת סוף התקופה הנסקרת.

"השווקים הפיננסיים: מדדי המניות המקומיים נותרו כמעט ללא שינוי במהלך התקופה הנסקרת (במונחי דולרים, הממוצע בדצמבר לעומת הממוצע ביוני), בדומה למדדים המובילים באירופה ובשווקים המתעוררים ובניגוד למדדים בארה"ב: מדד ה-S&P 500 המשיך במגמת העלייה שניכרה בו במחצית הקודמת. בעקומי התשואות הנומינלי והריאלי נרשמו עליות בטווחים הבינוניים והארוכים, בדומה למצב בעולם. הדבר מתיישב עם היציבות שמציגות הציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוניים והארוכים. המרווחים בין אג"ח תאגידיות לאג"ח ממשלתיות דומות נותרו יציבים במחצית החולפת.

"התפתחויות הפיסקליות: הגירעון המקומי המצטבר (ללא מתן אשראי נטו) הסתכם ביולי-דצמבר ב-20.7 מיליארד ש"ח, בשעה שבתקופה המקבילה אשתקד הוא הסתכם ב-18.8 מיליארד ש"ח (במחירים קבועים). הגירעון השנתי הסתכם ב-2.1% תוצר, נמוך משמעותית מהיעד (2.9%) ודומה לגירעון ב-2015. הסטייה מתחזית התקציב המקורית משקפת הכנסות גבוהות יותר – ממסים ומעודפים בפעילות המוסד לביטוח לאומי – שכן סך ההוצאות דומה לתקציב המקורי. סך גביית המסים ב-2016, בניכוי שינויי חקיקה והפרשי עיתוי בגין יבוא כלי רכב, עלה ב-5.5% יחסית לנתון המקביל אשתקד, בדומה לקצב הגידול של התוצר הנומינלי. משקל החוב הציבורי בתוצר ירד ל-61.9%".

ולסיום הדוח מפרטים בבנק ישראל כמה תחזיות קדימה – "בתחזית שחטיבת המחקר גיבשה בסוף דצמבר 2016 (לפני שהלמ"ס פרסמה את האומדן השנתי) היא העריכה כי התוצר ב-2016 צמח ב-3.5% (לעומת 2.8% בתחזית הקודמת), וכי ב-2017 וב-2018 הוא צפוי לצמוח ב-3.2% וב-3.1%, בהתאמה. על פי התחזית האינפלציה צפויה להתכנס בהדרגה אל תחום היעד ברבעונים הקרובים, להסתכם ב-1% בסוף 2017, ולעלות ל-1.5% ב-2018. ריבית בנק ישראל צפויה, על פי התחזית, להיוותר ברמתה הנוכחית עד לרבעון השלישי של 2017 ולעלות ל-0.5% בסוף 2018".

יש לך סכום כסף "בצד" שאתה מעוניין להשקיע או שאולי אתה בכלל משקיע ותיק בעל ניסיון אבל עמלות הניהול הגבוהות שגובים ממך הופכות את ההשקעה למשתלמת פחות? ניהול תיק השקעות דרך הבנק הוא אחד מהפתרונות האפשריים עבורך, לצד פתרונות כמו ניהול תיקים דרך קרנות נאמנות, ובכלל – ניהול תיקים זו אחת האופציות לנהל את הכספים שלך. כאן, תוכלו לקרוא על איך לנהל את הכספים שלכם בעצמכם, לבד, יש לזה יתרונות, אבל רוב הציבור אכן מנהל דרך הגופים המוסדיים והבנקים.

רוב הציבור משקיע את הכספים לטווח הקצר והבינוני שלו דרך קרנות נאמנות (בשנים האחרונות גם דרך פוליסות חיסכון וקופות גמל להשקעה). אפר להשקיע ישירות דרך קרנות נאמנות ואפשר גם לנהל תיק דרך קרנות נאמנות כאשר הגוף הוא זה שמנהל בשבילך את התיק-את קרנות הנאמנות. ניהול תיקים דרך קרנות נאמנות מתאים וגם נכון ברוב המקרים, אבל מי שמעוניין בניהול צמוד-אישי, צריך לפנות לניהול תיקים דרך מנהלי תיקים וזה יכול להיות בתי השקעות ובבנקים. 

ניהול תיקים = ניהול דרך קרנות נאמנות

עולם ההשקעות הפיננסי מרתק ועשיר (תרתי משמע…) ומושך אליו עוד ועוד פעילים בתחום. בחירת גוף ניהול מקצועי לכסף שלך, היא אחת ההחלטות החשובות שעליך לבצע אבל ההיצע הגדול של מוסדות המציעים שירותי ניהול עשוי להטעות ולבלבל. אל חשש, מספר דגשים שריכזנו עבורך יסייעו לך לבחור נכון:

זיהוי צרכים והתאמת מסלול

כמנהל תיק השקעות יש לך צרכים, העדפות, מטרות ומשאבים כספיים הייחודים רק לך.  מסיבה זו חשוב שהמסלול שתבחר בו יתבסס וישרת את המאפיינים הללו בצורה מיטבית.

בשלב ראשון חשוב שתגדיר מספר מדדים כמו: מטרת ההשקעה, רמת הסיכון הרצויה ואפיקי השקעה מועדפים. ניהול תיק השקעות דרך הבנק או דרך הגוף המוסדי יאפשר לך התאמה אישית באמצעות יועצים מומחים שיסייעו לך בבניית האסטרטגיה הנכונה לך. חשוב להבהיר – הגופים המוסדיים שמנהלים תיקים מפוקחים-מבוקרים ברמת פיקוח הדוקה, ולכן זה כיום פחות חשוב אם ניהול התיק נעשה דרך הבנקים (לרוב חברות בת של הבנקים) או דרך הגופים המוסדיים – בתי ההשקעות.

מערכת חכמה לניהול עצמאי 

שמירה על עצמאות בניהול הכסף שלך מצד אחד וקבלת גב וליווי מקצועי של מומחי השקעות מצד שני – אלו הדברים שכדאי לך לצפות להם כשתחליט לנהל את תיק ההשקעות שלך. גישה נוחה למאגרי מידע בארץ ובעולם ועדכונים בזמן אמת, לצד ביצוע כל הפעולות אונליין וחדר עסקאות זמין עם מידע עדכני ומקצועי, הם רק חלק מהיתרונות שמאפשרת לך מערכת הניהול החכמה של הבנק ושל הגוף המוסדי.

ליווי מקצועי וייעוץ אישי – המערכת אמנם מאפשרת לך ניהול עצמאי אבל, בבנקים מדגישים שאתה ממש לא לבד בשטח. שירותי ייעוץ השקעות ממיטב היועצים לצד צוות של סוחרים מקצועיים של הבנק, יספקו לך ליווי בעסקאות מתוחכמות ובמסחר אונליין ויעמדו לשירותך בכל עת. ניהול תיק השקעות דרך הבנק יעניק לך הטבות ייחודיות כמו: מעקב אחרי תיק ההשקעות שלך ועדכוני מסלול, זמינות מיידית בהתאם לשעות המסחר בעולם, ייעוץ בבניית תיק ניירות ערך מותאם אישית ועזרה בבניית האסטרטגיה הכי נכונה עבורך – לניהול הכסף שלך. אלא שזה גם מתרחש דה פקטו אצל בתי השהקעות הגדולים. אין כיום הבדל גדול בין שני סוגי הגופים.

עמלות נמוכות – חשוב לבדוק את העמלות השוטפות שמשלמים דרך ניהול התיקים. כלומר, כשמנהל התיקים ולא משנה אם זה בנק או גוף מוסדי פועל בתיק שלך, מה הם העמלות שהוא משלם? כמובן שחשוב שזה יהיה נמוך ככל האפשר. כמו כן, קריטי שדי הניהול השוטפים על ניהול התיק יהיו נמוכים, זה תלוי כמובן בגודל התיק.  דמי ניהול של 0.5%-1% הם הסביבה הטבעית (תלוי בהיקף התיק), כדאי לעשות בדיקה, אם כי הכי חשוב האמון שיש לכם עם מנהל התיקים והרקורד שלו. 

ככה תנהלו את הכסף שלכם…לבד

ניהול תיקים – כל מה שצריך לדעת; כ-100 אלף איש מנהלים כספים אצל מנהלי תיקים; מה היתרונות והחסרונות?

השקעה במניות – ככה תשקיעו נכון (ובזהירות)

השלד הבורסאי סוהו נדל"ן קלט לתוכו את בית ההשקעות, הלמן אלדובי, לפי שווי של 120 מיליון שקל. העסקה אושרה ברוב של כ-81%, אבל המתנגדים הבולטים לעסקה היו איילים קרנות נאמנות, המחזיקה בכ־5% מהמניות.

איילים קרנות נאמנות הודיעה ששווי הלמן אלדובי בעסקה, גבוה מדי. הם הסבירו כי  לא ייתכן ששווי השוק של נכסי בית ההשקעות איי.בי.איי בניכוי שווי פעילות פועלים איי.בי.איי חיתום, הוא 27 מיליון שקל וזאת בשעה שאי.בי.אי מנהלים נכסים בהיקף כולל של קרוב ל-40 מיליארד שקל, בעוד שווי הלמן אלדובי (שווי פעילות בהתייחס לחוב) הוא 210 מיליון שקל – עבור נכסים מנוהלים בסך של 11 מיליארד שקל. הערכת השווי לצורך הכנסת הפעילות של הלמן אלדובי, נעשתה על ידי פרופ' אמיר ברנע.

רגע לפני אישור העסקה דיווחה סוהו כי בעל עניין בחברה, דני מגן המחזיק ב־10%, החליט למכור את אחזקתו – מגן גם מכר אחזקותיו לצד שלישי בתמורה לכך שהתחייב לא להתנגד לאישורה. בהמשך התברר כי מגן חתם על הסכם נוסף מול ערן מיטל, המכהן גם כמנכ"ל סוהו, ולפיו מיטל עשוי למכור למגן בהמשך חלק ממניותיו אם יתברר שהמיזוג אכן יצליח. בנוסף, אישרו  בעלי מניות המיעוט, במסגרת האסיפה, תשלום רטרואקטיבי של 1.4 מיליון שקל למיטל (שלא משך שכר ממאי 2015)  מיטל צפוי לקבל 3 מיליון שקל נוספים מהלמן אלדובי כפרמיית שליטה.

מדד מלניק למצב המשק עלה ב-0.3%  בחודש ינואר 2017. להערכת פרופ רפי מלניק – "בסוף 2016 ובתחילת 2017 ניכרת האצה מסוימת בשיעור צמיחת המגזר העסקי.

"מדד פדיון ענפי המסחר והשירותים, המשקף את הביקושים המקומיים ובעיקר את הצריכה הפרטית, ירד במקצת, כך שרמתו הגבוהה-עדיין נשמרה, עקב עלייתו החדה בחודש הקודם – כל אלה ממשיכים עדיין להוות את הגורם העיקרי להמשך צמיחת המשק. גם הייצור התעשייתי, המשקף את צד ההיצע של המגזר העסקי, ירד במקצת, כך שגם רמתו הגבוהה-יחסית נשמרה, לאחר עלייתו החדה בחודש הקודם. ירידת מדד היבוא, הכולל בעיקר יבוא תשומות לייצור מקומי אך גם מוצרי תצרוכת, הייתה בעוצמה דומה לעלייתו בחודש הקודם. מספר משרות השכירים במגזר העסקי משקף חוזקה בשוק העבודה".

רכיבי מדד ינואר כוללים: ירידה של 0.5% במדד הייצור התעשייתי בחודש דצמבר, לאחר עלייה של 4.5% בחודש נובמבר; ירידה של 0.8% במדד הפדיון של ענפי המסחר והשירותים בחודש דצמבר, לאחר עלייה של 3.2% בחודש נובמבר; ירידה של 8.4% במדד היבוא בחודש ינואר, לאחר עלייה של 6.8% בחודש דצמבר, ועלייה של 1.8% במספר משרות השכירים בסקטור העסקי בחודש נובמבר, לאחר ירידה של 3.0% בחודש אוקטובר.

קופת גמל בניהול אישי – עכשיו, כל אחד יכול!

למדריך קופת גמל אישית

רשות שוק ההון, המנוהלת על ידי דורית סלינגר, מרחיבה את האוכלוסייה שרשאית לחסוך לפנסיה באמצעות הגמל בניהול אישי (IRA ) לכלל השכירים. כמו כן, קובעת הרשות תקרה לחיסכון באמצעות קופת הגמל האישית

ועדת הכספים של הכנסת, בראשות ח"כ משה גפני, אישרה את הרחבה ואת  התיקון לתקנות קופת גמל בניהול אישי. המשמעות היא שיתאפשר לראשונה לשכירים לחסוך כספים בקופת גמל בניהול אישי, מהשקל הראשון, ובלבד שינהלו כספים אלו בצורה פסיבית – במכשירי השקעה עוקבי מדדים כמו תעודות סל וקרנות מחקות. מדובר במכשירים שנחשבים פחות מסוכנים מהשקעה ספציפית בניירות ערך, ולכן המחוקק "מעדיף" שדרכם ישקיעו המחזיקים בקופות גמל אישיות.

מעבר לכך, נקבע כי שכירים שהבטיחו לעצמם קצבה מינימלית בקופת גמל רגילה (בגובה של כ=4.8 אלף שקל, שמעליה זכאי החוסך למשוך כספים כתשלום הוני, יוכלו לחסוך במוצר זה ללא מגבלות על אופי ההשקעה. כלומר, לאותם אנשים שמובטחת כבר קצבה מינימלית, ניתן להשקיע באופן שהם רוצים, מהטעם שהם כבר יכולים להסתכן – יש להם קצבה מינימלית.

כמו כן, מאפשר התיקון החדש לנהל עצמית את כספי החיסכון הפנסיוני במכשיר קופת הגמל האישית, גם באמצעות מנהלי תיקים זרים.

במקביל נקבע כי על רקע הניסיון שנצבר ואופיין קהל החוסכים במוצר זה בריבוי בעלי הון שחסכו סכומים גבוהים מאוד תחת הפטור הנדיב ממס של עולם החיסכון הפנסיוני, קובע התיקון לתקנות תקרת הפקדת לקופת גמל בניהול אישי ולקרן השתלמות בניהול אישי, בגובה של 5.2 מיליון שקל בכל אחד מהמוצרים. בפועל דיברו ברשות על תקרה נמוכה משמעותית, אך בסופו של דבר, אחרי דיונים, זה מה שהוחלט בועדת הכספים.

במקביל להחלטה לאפשר לכל השכירים להשקיע בקופת גמל אישית, אמרו ברשות –  "קופת גמל בניהול אישי נהנית מהיתרונות הייחודיים הקיימים בקופות הגמל הרגילות ביחס לאפיקי השקעה הקיימים בשוק. בתוך כך, כספים המופקדים לקופה זו נהנים מהטבות המס הקיימות בכל קופת גמל בשלב ההפקדה, הצבירה והמשיכה. קופת גמל בניהול אישי מיועדת לכספים שמעבר לרובד הבסיסי של החיסכון שאותו חוסכים על פי חוק".

מדובר במכשיר השקעה שמיועד בעיקר לקהל מצומצם שמבין בניהול השקעות, ושמוציא את

ניהול ההשקעות מידי ועדות ההשקעה של הגופים המוסדיים. למרות התיקונים המרחיבים

שנעשו ביחס לגמל בניהול אישי בישראל, בשורת ה­IRA) ניהול אישי) עדיין רחוקה מרובם

הגדול של השכירים הישראליים החוסכים לפנסיה.

ומה זה בעצם קופת גמל אישית? קופת גמל אישית וקרן השתלמות אישית (Individual Retirement Account – IRA) הינן מכשירי השקעה בניהול אישי של המשקיע עצמו, או של גורם שהוא מסמיך. הרעיון הוא לתת לחוסך בקופה את המושכות ואת הניהול – בעל הקופה/ הקרן קובע במה להשקיע, מתי להשקיע, איך להשקיע וכו'.

דמי הניהול במכשיירם האלו – IRA, נמוכים משמעותית מדמי הניהול בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות "הרגילות".

היועץ המשפטי של הכנסת אמר בהקשר למס על דירה שלישית כי לא צריך לפסול את חוק מס דירה 3, אבל כן צריך לתת התראה.

היועץ –  עו"ד איל ינון הודיע לבג"ץ כי אמנם נפלו פגמים מהותיים בהליך החקיקה של חוק מס דירה שלישית, אך עמדת הכנסת היא שיש להסתפק ב"התראת בטלות" שתזהיר מפני פגמים דומים בעתיד ­ מבלי לפסול את החוק . בהודעה של היועץ  לבג"ץ מספק היוטעץ דוגמאות מפסיקות דומות מהעבר, והדגיש כי בית המשפט מעולם לא פסל בפועל חוקים רק על סמך פגמים פרוצדורליים בהליך חקיקתם.

כלומר, כל עוד אין בעיה במהות, אז לא נורא שיש בעיות טכניות, עליהם אפשר להתגבר, ובסה"כ זה נשמע נכון. היועץ הבהיר כי הוא לא מקבל את הטענה של מרבית העותרים נגד החוק, ולפיה מלבד הפגמים בהליך, עצם החוק אינו חוקתי בשל פגיעתו בזכויות הקנייניות של בעלי הדירות.

עם זאת, חשוב להדגיש ולהזכיר כי לבג"ץ הוגשו 6 עתירות שונות בעניין: עתירה אחת של ראש האופוזיציה יצחק הרצוג, ו-­5 עתירות נוספות שהוגשו על­ידי אנשים שמחזיקים מספר דירות

ביטוח אובדן כושר עבודה – למה זה חשוב? מה זה כולל? הרחבות לביטוח האחיד (בפרק האחרון – חשוב!),  איך לבדוק אם יש לכם ביטוח כפול? שאלות ותשובות 

ובעצם – כל מה שצריך לדעת על אובדן כושר עבודה (א.כ.ע) לרבות עדכון על הרפורמה 

מה זה ביטוח אובדן כושר עבודה

ביטוח אובדן כושר עבודה מבטיח לכם קבלת כספים באם אתם לא כשירים לעבודה. אז נכון, כשאנחנו צעירים ובמלוא המרץ, לא ממש נעים לחשוב על מצבים כאלו, אבל זה קורה , והרבה. למרבה הצער, קורה לא אחת שגם עובדים צעירים עלולים לאבד, בנסיבות מסוימות, את כושר העבודה באופן קבוע או לזמן קצוב. ולכן, לפני שאתם מדפדפים את הנושא, חשוב להכיר אותו, ולהבין שמדובר בעצם בסוג של השקעה לטווח ארוך – השקעה בעצמכם, השקעה שאם חס וחלילה יקרה לכם משהו, מבטיחה את הפרנסה שלכם ושל התלויים בהם. וזה ממש לא עניין שכדאי לזלזל בו.

ביטוח אובדן כושר עבודה – חשוב ביותר!

ככלל – ביטוח אובדן כושר עבודה  הוא כיסוי ביטוחי שמבטיח תשלום פיצוי חודשי ושחרור מתשלום דמי הביטוח השוטפים, בקרות אירועים מסוימים. מדובר למעשה באפשרות של המבוטח לקבל תשלום חודשי במקום משכורת, וזאת במקרים של מחלה או תאונה. ביטוח אובדן כושר עבודה בעצם מבטיח את מקור ההכנסה של המבוטח בזמן שהוא אינו יכול לעבוד.  התשלום הזה אמור להבטיח פרנסה לבני המשפחה והוא אמור להיות כך שישמור על רמת החיים של המשפחה כאשר מדובר באובדן כושר עבודה חלקי או מלא. חשוב להדגיש – היה בלגן גדול בביטוחים האלו, אך מי שהייתה המפקחת על הביטוח עד 2018 – דורית סלינגר, עשתה שם סדר. החל מאוגוסט 2017 משווקות פוליסות אחידות (ראו הרחבה בהמשך) – זה יאפשר לכם להבין את המרכיבים הביטוחיים ולהשוות בין הצעות הביטוח השונות.

כך או אחרת, הביטוח הזה חשוב מאוד והוא ניתן בכמה אופנים והרחבות כאשר לרוב מדובר בביטוח בסיסי שמעניק פיצוי חודשי למבוטח עד לתקרה של 75% מהשכר. השיעור הזה מהשכר ניתן במצב של אובדן כושר עבודה מוחלט, שזה מצב שמוגדר כאשר המבוטח בעצם אינו  כשיר לעבודה מכל סוג שהוא, ובתנאי שאותו מבוטח עבד עד המקרה לפחות במשך 12 חודשים שקדמו למועד מקרה הביטוח. בנוסף, כתוצאה ממחלה או תאונה שארעה למבוטח נשלל ממנו בשיעור של 75% לפחות, הכושר לעבוד בכל מקצוע או עיסוק בהם עסק לפני המקרה. כמו כן, כן נשללה ממנו האפשרות לעסוק בעיסוק  סביר אחר המתאים להשכלתו, ניסיונו והכשרתו.

הרחבות לפוליסת אובדן כושר עבוד

כאמור, ישנן הרחבות לפוליסת אובדן כושר עבודה. הרחבות אלו הן בתוספת תשלום. הרחבה בשם  פרנצ'יזה היא  תשלום פיצוי חודשי, בתום תקופת ההמתנה בגין החודשיים הראשונים של תקופת ההמתנה.

תוספת בגין הרחבה עיסוקית: בחינת אובדן כושר העבודה תהיה בהתאם לעיסוקו של המבוטח ערב מקרה הביטוח. כאשר ההרחבה העיסוקית לעיסוק ספציפי עבור "צווארון לבן" – בחינת עיסוקו ערב קרות מקרה הביטוח, תקופת התשלום תהיה כל עוד המבוטח באובדן כושר עבודה מוחלט לעיסוק ספציפי ועד תום תקופת הביטוח.

כאשר ההרחבה העיסוקית היא לכיסוי חלקי לעיסוק ספציפי עבור "צווארון כחול" – בחינת עיסוקו בחמש שנים לפחות לפני קרות מקרה הביטוח. תקופת התשלום תהיה כל עוד המבוטח באובדן כושר עבודה למשך שנתיים לכל היותר, לפי הגדרה זו. לאחר מכן המבחן יהיה "לפי עיסוק סביר אחר" כמפורט לעיל.

נכות חלקית: הרחבה של נכות חלקית – מדובר על תשלום פיצוי חודשי למבוטח שאיבד את כושר עבודתו באופן חלקי בשיעור העולה על 25% לפחות, ועד לשיעור של 74% לכל היותר. ניתן לבחור באחת מ- 6 האפשרויות שקיימות:

נכות חלקית רגילה – שיעור הפיצוי ישולם בהתאם לנוסחה הבאה: ( X% – 25% אכ"ע)* 1.33

נכות חלקית משופרת (ליניארית) – שיעור הפיצוי יהיה לינארי לגובה הנכות, כלומר גובה הפיצוי במקרה של נכות חלקית (מעל 25%) יהיה יחסי לשיעור הנכות החלקית (לדוגמא ב 40% – נכות חלקית, ישולם 40% מהפיצוי)

נכות חלקית מושלמת – שיעור הפיצוי ישולם בהתאם לנוסחה הבאה: סך פיצוי חודשי* % חלקיות אובדן הכושר* 1.33 ;

ביטול חריג תאונות עבודה לבסיס – כיסוי אירוע שחל כתוצאה מתאונת עבודה ובקיזוז מול ביטוח לאומי.

הגדלת פיצוי מיוחדת במקרי שיקום וסיעוד –  מצב סיעודי המוגדר כחוסר יכולת של העובד המבוטח לבצע מספר פעולות חיוניות מתוך 6 פעולות. אם המבוטח נקלע למצב סיעודי לפני גיל 67, הוא יהיה זכאי ל– 50% מהפיצוי החודשי הנרכש (מוגבל ב– 20,000 שקל) לתקופת תשלום מרבית של 12 חודשים. זאת בנוסף לפיצוי החודשי הרגיל. תשישות נפש מזכה בקבלת 100% מהפיצוי הסיעודי.

במצב של שיקום – אחרי 12 חודשי אובדן כושר עבודה, זכאי המבוטח, ברוב חברות הביטוח, להחזר הוצאות עבור הכשרה מקצועית, בקורס שאושר על ידי  החברה, בשיעור 75% , מוגבל בגובה 6 תשלומי פיצוי חודשי או 60,000 שקל, הנמוך מבניהם, ובתוספת לפיצוי החודשי המשולם לו.

במקרה של אשפוז – המבוטח יהיה זכאי לתגמולי הביטוח החל מהיום השמיני לאשפוז, ללא צורך בתקופת המתנה, בתנאי שהוא מאושפז לתקופה העולה על 14 יום.

חשוב להבהיר – כל חברת ביטוח מציעה פוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה משלה. יחד עם זאת, ברוב הגדול של הפרמטרים, החברות די קרובות (אם כי לא באופן זהה), ובהרחבות יש שינויים מסוימים בין החברות. צריך, אפילו חובה – להבין היטב את הפוליסה, ואת האותיות הקטנות. זאת כדי שלא יהיו הפתעות בהמשך. חשוב כמובן לעשות סקר מחירים –  מסתבר שאפשר להוזיל את עלויות הביטוח בהיקף משמעותי.

הרחבות נספות לפוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה

חלק גדול מחברות הביטוח מספק הרחבות נוספות, לרבות –  ​כיסוי לשרות בטחון או פעולות פח"ע: הכיסוי הזה  כולל השלמה לתקבולים ממקור ממשלתי, הנובעים מפגיעה עקב שרות בטחון ואירועי מלחמה או פח"ע – עד 75% מהשכר, ולא יותר מפיצוי של קרוב ל-20 אלף שקל בחודש (תלוי בחברה), הנמוך מביניהם. כמו כן, קיים כיסוי להיריון הכולל כיסוי ביטוחי רחב לנשים בהיריון, לרבות שמירת היריון.

אובדן כושר עבודה חוזר

ומה קורה כאשר יש אובדן כושר עבודה חוזר?  אם אובדן כושר העבודה חזר בתוך תקופה של 12 חודשים, בגלל אותה מחלה או תאונה, המבוטח לא יאלץ להמתין שוב את תקופת ההמתנה, כפי שיש באובדן כושר העבודה הראשון/ המקורי. מעבר לכך, חשוב להדגיש כי קיימת לרוב השלמת הכנסה. מדובר במצב שבו אבדן כושר עבודה אינו מלא, והמבוטח בכל זאת עובד, אבל שכרו נפגע. חברות הביטוח לרוב (יש לוודא בפוליסה) משלימות לעובד  את החלק היחסי המתאים לפגיעה בהשתכרותו, אך יש הגבלות והסתייגויות מסוימות, כאשר חברות רבות  במהלך 12 החודשים הראשונים מתחילת תשלומי הפיצוי, משלמות ומשלימות רק לחצי מהשכר של העובד

הגבלת אחריות של חברות הביטוח

חברות הביטוח מגבילות בדרך כלל את אחריותן במקרים מסוימים, לרבות כאשר מדובר בניסיון התאבדות או חבלה עצמית במתכוון של העובד, מקרים שלפחות השני מביניהם (חבלה עצמית) קורה למרבה ההפתעה לא פעם. כמו כן, הביטוח לא תקף כאשר מדובר באלכוהוליזם או שימוש בסמים, אלא אם השימוש נעשה על פי הוראות רופא. (קנאביס רפואי, למשל, או חומרי הרגעה המכילים חומרים נרקוטיים).

חברות הביטוח גם לא אחראיות כאשר המבוטח השתתף בביצוע עבירה (או פעולה לא חוקית אחרת), וכן הם לא אחראיות במצב של מלחמה, פעולת איבה או סכסוך מזויין.

בכל מקרה, המבוטח לא יהיה זכאי לפיצוי אם הוא היה הגורם הפוגע, ואם נכותו נגרמה בזמן שכבר לא היווה סכנה.

עוד יוצאים מהכלל שאינם מבוטחים – ספורט אתגרי, טיסה, טיפול רפואי או כירורגי, ביקוע גרעיני ועוד.

ביטוח אובדן כושר עבודה – הרפורמה 

ב-1 באוגוסט 2017 נכנסה לתוקף רפורמה בביטוחי אובדן כושר העבודה. משמעות הרפורמה הייתה בעצם מעבר לפוליסה אחידה, בדומה לרפורמה שיצאה לפועל לפניה בביטוח בריאות. המטרה של הרפורמה הייתה ליצור  פוליסה אחידה, שתאפשר למבוטחים להשוות בקלות בין הביטוחים של החברות השונות, וכך למעשה תגבר התחרות, תהיה שקיפות, והלקוח יידע בדיוק מה הוא מקבל וכמה הוא ישלם על מה שהוא מקבל.

ביטוח אובדן כושר עבודה – פוליסה אחידה

הפוליסה האחידה בתחום אובדן כושר העבודה, כמו גם בתחום הבריאות, אכן הצליחה. אם בעבר היה בלבול גדול בין הפוליסות השונות של חברות הביטוח, כיוון שכל חברה סיפקה מוצר קצת שונה והגדירה אותו כטוב ביותר, וכמשתלם ביותר, הרי שברגע שיש מוצר אחיד, ברור ושקוף, ניתן להשוות אותו בקלות. בהשוואה כזאת, גם העניין הכספי הופך להיות בר השוואה, רק כאשר משווים בין תפוזים לתפוזים, ניתן להשוות בין המחירים של המוצרים.

הרפורמה בתחום הבריאות הביאה רגע לפני כניסת הרפורמה לתוקף בפועל את סוכני הבריאות, למסע שכנועים מול הלקוחות כדי שישריינו את פוליסות הבריאות הקיימות (לפני הרפורמה). הטענה הייתה שהרפורמה תביא לביטוחים פחות טובים ויותר יקרים.

אולתו הדבר בדיוק קרה עם פוליסות ביטוח אובדן כושר עבודה. הסוכנים ניסו לשכנע את המבוטחים להשאיר או להרחיב את פוליסות ביטוח אובדן כושר העבודה הקיימות.

מהי בעצם פוליסת אובדן כושר עבודה, ולמה נועדה הרפורמה בפוליסה הזו.

ביטוח אובדן כושר עבודה הוא כאמור ביטוח חשוב. כאשר אדם מאבד את יכולת הפרנסה שלו, אז מצבו הכלכלי הולך מדחי לדחי, ויש רבבות מקרים כאלו. לא נעים לחשוב על זה, אבל מה יקרה אם חס וחלילה יקרה לכם משהו, ולא תוכלו לפרנס את המשפחה? נניח שמדובר בשכר ממוצע שאתם מרוויחים בסך של 9-10 אלף שקל, וזהו – זה נעלם, ונניח שיש לכם עוד 20-30 שנה לפנסיה. אתם  בעצם מאבדים ברגע אחר פוטנציאל השתכרות מצטבר של כמה מיליונים – איך תסגרו את החור הזה? איך תפרנסו את המשפחה?  הפתרון – ביטוח אובדן כושר עבודה.

הביטוח מספק למבוטח פרנסה גם במקרה שלא ניתן להמשיך לעבוד (כתוצאה תאונה, או כתוצאה ממחלה). בפועל, היו עשרות סוגים של ביטוחים – כל חברה קבעה  את תנאי הפוליסה ואת תנאי הזכאות לקבלת פיצויים מהביטוח, ולכן לא באמת ניתן היה להשוות בין הביטוחים השונים.

וכאן נכנסה לתמונה המפקחת על הביטוח (בדומה לרפורמה בביטוחי הבריאות), והחליטה  ליצור פוליסה אחידה, המחייבת את כל חברות הביטוח. הפוליסה הזו  נועדה לספק את כל הצרכים בצורה שקופה ואחידה.

על פי הנחיות המפקחת על הביטוח, פוליסות ביטוח אבדן כושר העבודה הן מבניות ומודולריות, כאשר התוכנית הבסיסית תהיה זהה לכל חברות הביטוח. על התוכנית הזו ניתן יהיה להוסיף הרחבות שונות. כל אלמנט יהיה מודולרי ומתומחר בנפרד – גם התוכנית הבסיסית וגם ההרחבות.

אובדן כושר עבודה – כיסוי בסיסי

הביטוח הבסיסי יכלול, על פי הוראת המפקחת על הביטוח מספר מרכיבים והתניות. ראשית הביטוח יוגדר ככיסוי למצב של אובדן כושר עבודה עקב מחלה או תאונה, הגורם לפגיעה זמנית או קבועה בשיעור של 75% לפחות ביכולתו של אדם לעבוד בתחום עיסוקו או בכל עיסוק סביר אחר, התואם את ניסיונו, השכלתו והכשרתו.

מעבר לכך הוגדרה התקופה בביטוח הבסיסי –  תקופת הביטוח תהיה לפחות עד גיל פרישה חובה (גיל 67 נכון להיום), אלא אם בחר הלקוח אחרת.

תנאים נוספים של ביטוח אובדן כושר עבודה – חבילה בסיסית:

סכום הפיצוי החודשי המקסימלי – לשכירים הסכום יעמוד על 75% מהשכר הממוצע המבוטח בפוליסה, צמוד למדד. השכר הממוצע יחושב לפי השכר הממוצע ב-12 החודשים או ב-3 החודשים שקדמו למקרה הביטוח, לפי הגבוה מהשניים

אובדן כושר עבודה לעצמאיים

סכום הפיצוי  המקסימלי יהיה 75% מההכנסה הממוצעת מעבודה של המבוטח בשנים עשר החודשים שקדמו למועד קרות מקרה הביטוח או בתקופה קצרה יותר אם מדובר בשנת הביטוח הראשונה, צמוד למדד.

תקופת ההמתנה תוגדר כתקופה של 3 חודשים ממועד קרות מקרה הביטוח, מלבד במקרים של החרגות רפואיות ספציפיות.

אובדן כושר עבודה חוזר

במקרה של אובדן כושר עבודה חוזר בגלל אותה מחלה/תאונה בתוך 12 חודשים ממועד הפסקת התשלומים, המבוטח זכאי לתשלום תגמולי הביטוח ללא תקופת המתנה נוספת.

שחרור מפרמיות – מבוטח שזכאי לתגמולי ביטוח יקבל שחרור מתשלום הפרמיות עבור כל הכיסויים הביטוחיים הכלולים בפוליסה, תוך שמירת הכיסויים בתוקף.

שחרור מהפקדות – מבוטח שרכש כיסוי לאבדן כושר עבודה במסגרת קרן הפנסיה או ביטוח המנהלים יקבל שחרור מפרמיה ובנוסף חברת הביטוח תפקיד עבורו את ההפקדות השוטפות לחיסכון במהלך תקופת אובדן כושר העבודה. ומה יהיה גובה ההפקדות? בהתאם לשיעור השחרור שרכש המבוטח.

חיתום רפואי בהגדלת סכום הביטוח – לא יידרש חיתום רפואי במקרה של הגדלת סכום הביטוח בעקבות גידול ריאלי בשכר / בהכנסה. מה זה גידול ריאלי? גידול ריאלי מוגדר כגידול של עד 15% בשנה, אך לא יותר מגידול של 60% ב-5 שנים.

הכנסה בעת קבלת תגמולי ביטוח – מבוטח שנמצא במצב של אובדן כושר עבודה ומקבל תגמולי ביטוח יכול שתהיה לו הכנסה נוספת מעיסוק שאינו עונה על הגדרת עיסוק סביר (כולל דמי לידה), מבלי שזכאותו לתגמולי הביטוח תתבטל. ההכנסה האחרת תקוזז מהפיצוי החודשי. עם זאת, וזה חשוב מאוד – לא ניתן יהיה לקזז מהפיצוי הכנסה פסיבית של המבוטח.

קיזוז מספר ביטוחי אובדן כושר עבודה – ומה קורה אם אתם מבוטחים במספר ביטוחי אובדן כושר עבודה. ובכן, מבוטח שזכאי לפיצויים מחברות ביטוח, או מחברות ביטוח וגורמים ממשלתיים בשיעור העולה על 100% מההכנסה הממוצעת שלו, אזי חברת הביטוח רשאית לקזז את הפיצוי כך שיעמוד על 100% מההכנסה הממוצעת.

ואם המבוטח מובטל, ונמצא בין עבודות? במקרה כזה – אם זה למשך תקופה שאינה עולה על 12 חודשים או שמצוי בהסדר ריסק זמני במועד מקרה הביטוח, לפי התקופה הארוכה מבניהם, וכל עוד הכיסוי למקרה של אבדן כושר עבודה לא בוטל, יהיה זכאי המבוטח לפיצוי חודשי ושחרור בהתאם לשכר ולעיסוק בחודשים לפני שהפסיק לעבוד.

לגבי מבוטח הנמצא בין עבודות במשך למעלה מ-12 חודשים, אך ביטוח אבדן כושר העבודה לא בוטל, אזי המבוטח  זכאי לפיצוי חודשי בהתאם לעיסוק בחודשים שלפני שהפסיק לעבוד ולהכנסה בחודשים לפני שהפסיק לעבוד או שכר מינימום – לפי הנמוך מביניהם.

כיסוי בעת שהייה בחו"ל – לא ניתן להגביל את הפוליסה במקרה שהמבוטח שוהה בחו"ל.

שיקום מקצועי – חברת הביטוח רשאית להציע למבוטח לעבור שיקום מקצועי על חשבונה, אולם למבוטח קיימת הזכות לסרב להצעה זו. על כל פנים, במקרה שמבוטח עבר שיקום מקצועי, ויכול לעסוק בעיסוק שאינו עונה על הגדרת עיסוק סביר – לא ניתן לשלול את זכאותו לתגמולי הביטוח, אלא רק לקזז את הכנסתו מהפיצויים.

מעבר בין מעסיקים – בעת מעבר בין מעסיקים או בעת הפיכתו של שכיר לעצמאי, יישמרו זכויותיו של מבוטח שכיר בפוליסה ולא יהיה צורך בחיתום רפואי מחודש.

עד כאן הביטוח הבסיסי, אבל מה כוללות ההרחבות?

המחיר של פוליסת אובדן כושר עבודה

הפוליסה האחידה לאובדן כושר עבודה צפויה להתייקר בסך  ב–30% ויותר לעומת הפוליסה הקיימת. אבל ההתייקרות הזו הפעם מוצדקת – אתם, המבוטחים מקבלים הרבה יותר. הפוליסה האחידה, והנה דוגמאות – חברות הביטוח יחויבו לשלם גם על אובדן כושר עבודה חלקי ולא רק מלא (כפי שהיה קיים בפוליסות הקודמות); תקופת ההמתנה עד לקבלת הכסף תוגבל לעד 3 חודשים; חברות הביטוח יחויבו לשלם עד גיל פרישה, וכן הם יחויבו לשלם במקום המבוטח את ההפרשות שלו לפנסיה. ואת הסכום בגין אובדן כושר עבודה.

כמו כן, על פי הפוליסות האחידות  חברות הביטוח לא יוכלו לכרוך את העברת החיסכון הפנסיוני עם פגיעה בתנאי ביטוח אובדן כושר העבודה. ואלו רק דוגמאות (עיקריות) יש הבדלים נוספים בין הפוליסה האחידה לפוליסה הקודמת. פשוט מאוד – רשות שוק ההון והביטוח חייבה את החברות לתת סוג של מינימום אחיד לכולם.

חשוב להדגיש – ביטוח אובדן כושר עבודה הוא מהביטוחים שחברות הביטוח לא אוהבות לשלם, הן מוצאות דרכים לדחות חלק  משמעותי מהמבוטחים בטענות שונות, כנראה פשוט בגלל שמדובר בביטוח יקר (יקר מבחינת החברות).

העלייה של 30% ומעלה היא בתעריף הרשמי, אבל כאן יש הפתעה (לא נעימה במיוחד) למעסיקים. המעסיקים הם אלה שלרוב רוכשים ביטוח אובדן כושר עבודה בעבור העובדים שלהם, וחברות הביטוח נהגו לתת להם (בזכות גודלם, ובזכות הסכמי ביטוח אחרים שהסוכנים סיפקו, לרבות גישה וקבלת החיסכון הפנסיוני של העובדים – ביצת זהב של הסוכנים) הטבות והנחות בביטוחים האלו. אבל זה כבר נפסק , גם בזכות קרנות הפנסיה ברירת מחדל וגם על פי הנחיות של האוצר ורשות שוק ההון והביטוח להימנע מניגוד עניינים בהקשר זה. ומכאן שהמחיר של ביטוח אובדן כושר עבודה לעומת המחיר שהיה בעבר עשוי לעלות הרבה יותר מ-30%, זה יכול גם להגיע למחיר כפול ויותר.

המשמעות של כניסת הפוליסות החדשות והאחידות היא שיהיו בעצם שני מבוטחים עם כיסויים שונים. המבוטחים בפוליסות הישנות, ימשיכו להיות עם תנאים פחות טובים, לצד מבוטחים  בפוליסות החדשות, שישלמו יותר ויקבלו יותר.

ביטוח אובדן כושר עבודה – הרחבות

אז ראשית חשוב להבהיר – אתם יכולים, לא חייבים לעשות את ההרחבות ואתם יכולים לבטל את ההרחבות בכל רגע נתון. אתם גם חייבים לקבל מידע על כל הרחבה בנפרד לרבות התמחור שלה.

במסגרת ההרחבות אתם יכולים להפעיל אבדן כושר עבודה חלקי, וזה צריך להיות מוסדר בנספח שיצורף לכיסוי הבסיסי, כחלק בלתי נפרד ממנו. נספח אבדן כושר עבודה חלקי מרחיב את הכיסוי בביטוח אובדן כושר העבודה גם למקרים שבהם שיעור אובדן כושר העבודה עומד של 25%-74%, באופן זמני או קבוע. זו סוגיה חשוב במיוחד, גם אם אתם באובדן של 50%  אתם מאבדים הכנסה – אז אולי חשוב לבטח גם בשיעור נמוך יותר של כושר העבודה.

עוד נקוה חשובה – כל עוד הכיסוי הבסיסי בתוקף והמבוטח אינו מצוי באבדן כושר עבודה, למבוטח יש זכות לחזור ולרכוש את היקף הכיסוי הביטוחי המלא שהיה בפוליסה טרם הקטנת היקף הכיסוי הביטוחי (במידה והקטין) ובהתאם לתנאים שהיו בפוליסה, ללא צורך בחיתום רפואי. הזכות לרכישה החוזרת תהיה בתוקף ב-6 החודשים מיום שחזר לעבוד או ב-5 שנים ממועד כניסת הנספח לתוקף, לפי המוקדם מהשניים.

בביטוח הבסיסי נקבע הביטוח לעיסוק סביר, ובהרחבות ניתן להגדיר את הביטוח לעיסוק ספציפי. כמו כן, בהרחבות ניתן לקצר את תקופת ההמתנה (החל מהחודש השני, במקום מהחודש הרביעי).

בנוסף – ניתן לקבל תגמולי ביטוח עבור חלק מתקופת ההמתנה (פרנצ'יזה), כלומר, עבור החודשים השני והשלישי אחרי אירוע ביטוחי. התשלום יבוצע בחודשים 4 ו-5 כאשר בכל חודש יקבל המבוטח סכום פיצוי כפול.

תבדקו – אולי יש לכם ביטוח כפול

טוב, כבר הסברנו (למעלה) שאם יש לכם קרן פנסיה וביטוח אובדן כושר עבודה, כנראה שיש לכם בעצם כפל ביטוחי – למה? ובכן,  בתוך קרן הפנסיה יש גם (על פי חוק)  ביטוח אובדן כושר עבודה. נכון, זה לא ביטוח עם הרחבות, זה בסיסי, אבל זה ביטוח שמכסה חלק גדול מהאפשרויות. הביטוח הזה, רק להדגיש, הוא לא בחינם. זה שאתם לא יודעים עליו, לא אומר שהוא בחינם, זה רק אומ רשחלק מהסכום המצרפי שאתם משלמים הולך גם לביטוח הזה. לרוב סכום יחסית קטן.

אז אם יש לכם קרן פנסיה, ובנוסף יש לכם ביטוח אובדן כושר עבודה (וזה יכול להיות דרך המעסיק) אז המשמעות היא שאתם משלמים כפול, כי אתם לא יכולים לקבל יותר מתקרה מסוימת באם חס וחלילה, לא תהיו כשירים לעבוד. כלומר, אם קורה משהו ואתם עונים להגדרה של הכיסוי הביטוחי, הביטוח ישלם לכם עד התקרה – 75% מההכנסה הממוצעת, ומספיק שיהיה ביטוח אחד כדי לשלם את התקרה הזו. אם אתם מבוטחים דרך הקרן פנסיה, הביטוח דרך הקרן ישלם לכם זכום זה; ואם אתם מבוטחים בביטוח נוסף, אז לא תקבלו יותר מה-75% – בפועל, שתי חברות הביטוח יתחלקו בתשלום. קוראים לזה כפל ביטוחי וכדאי לכם להוריד את התשלום השוטף.

הכי נכון זה לפעול כך – במידה והביטוח הפרטי הוא דרך ובמימון המעסיק, אז עדיף לכם להשאיר את הביטוח הזה, ולהקטין את את הביטוח שבקרן הפנסיה למינימום האפשרי. במצב זה, הסכום בגין הביטוח ייקטן והסכום בגין החיסכון יעלה – המשמעות שהחיסכון הפנסיוני שלכם ייגדל.  אבל מה אם אתם משלמים על ביטוח פרטי (ביטוח אובדן כושר עבודה פרטי)? במצב כזה,  אתם יכולים וצריכים  לעבור לפוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה משלימה, הפוליסה הזו משלימה לפוליסה שיש לכם בקרן פנסיה , והיא תחסוך לכם סכום נאה בחודש (אפילו סדר גודל של 200 שקל) מבלי להשפיע בכלל על הכיסוי הביטוחי.

שאלות ותשובות

מה זה בעצם ביטוח אובדן כושר עבודה?

מדובר בביטוח שמאפשר לקבל הכנסה חודשית מחברת הביטוח במקרה שהמבוטח לא יכול להמשיך לעבוד בתחום עיסוקו, או במשלח יד סביר התואם את ההשכלה, הניסיון וההכשרה שלו.

האם זה ביטוח מומלץ?

אנחנו לא עוסקים כאן בהמלצות, אלא בעיקר בהעברת המידע, אבל אנחנו יכולים להגיד לכם שלכל מי שבדקנו בסביבה שלנו יש ביטוח כזה ובצדק.  חשוב לשים לב – רוב קרנות הפנסיה כוללות בהתאם לחוק רכיב של ביטוח אובדן כושר עבודה. אבל, צריך לבדוק האם הכיסוי הביטוחי מתאים לכם.

מעבר לכך, מעסיקים רוכשים עבור עובדיהם ביטוח אובדן כושר עבודה, כהטבה ובמסגרת ההפרשות הפנסיוניות השוטפות. כלומר, אולי אתם לא יודעים, ויש לכם ביטוח לאובדן כושר עבודה.

מה ההגדרה לאובדן כושר עבודה מלא?

אובדן כושר עבודה מלא מוגדר בחוק כמצב בו העובד מאבד את יכולתו לעבוד בשיעור של לפחות 75%. ומכאן – אובדן כושר עבודה חלקי הוא מצב שעובד מאבד את יכולתו לעבוד בשיעור של 25% עד 75%.

מי קובע את כושר העבודה?

בעיה, זה תחום די ערטילאי ואפור. במקרים לא מעטים הסוגיות מגיעות עד לפתחו של בית המשפט.

מה ההבדל בין ביטוח אובדן כושר עבודה לבין ביטוח אובדן כושר עבודה מקצועי?

אובדן כושר עבודה מקצועי הוא ביטוח חלקי לאובדן כושר עבודה בכלל. מדובר על כיסוי מצומצם יותר לאבדן כושר עבודה. הכיסוי הוא רק במקרים שבהם העובד אינו יכול להמשיך לעסוק במקצוע/ בעיסוק  והוא גם לא יכול לעסוק בעיסוק סביר אחר (בהתאם לניסיונו, להשכלתו ולהכשרתו)

אגב, קיים גם ביטוח אובדן כושר עבודה עיסוקי. ביטוח כזה מבטא כיסוי גדול מביטוח אבדן כושר העבודה המקצועי, לרבות  כיסוי לכל מצב שבו המבוטח אינו מסוגל לעבוד בעיסוקו הספציפי.

תקופת אכשרה – מה זה?

תקופת אכשרה מתחילה ביום תחילת הביטוח, ומשמעותה שחברת הביטוח לא תשלם על מקרים של אובדן כושר עבודה בגין מחלות קודמות שהיו למבוטח לפני שרכש את הביטוח. רוב פוליסות ביטוח אובדן כושר העבודה הפרטיות לא כוללות תקופת אכשרה – וזה יתרון גדול.  בקרנות הפנסיה ובפוליסות ביטוח אחרות יש תקופת אכשרה של 5 שנים למחלות קיימות.

מהי תקופת המתנה?

תקופת ההמתנה מתחילה ביום הפגיעה (מקרה הביטוח) ונמשכת על פי רוב 3 חודשים, ובסיומה תתחיל חברת הביטוח לשלם את קצבת אובדן כושר העבודה למבוטח. כלומר, יש 3 חודשים שבהם המבוטח לא מקבל כסף. עם זאת, יש אפשרות לקצר את תקופת ההמתנה – פרנצ'יזה, בשפה המקצועית. אפשר לעשות כיסוי ביטוחי שמגדיר שהפיצוי החודשי ישולם גם בגין החודשיים הראשונים של תקופת ההמתנה.

אפשר לעשות כמה ביטוחי אובדן כושר עבודה?

אפשר אבל לא כדאי. הקצבה מוגבלת ל-75% מהשכר, בלי קשר לכמה פוליסות יש לכם. כלומר, מבוטח שרכש מספר פוליסות, פשוט מאבד כסף – חברות הביטוח יתקזזו ביניהן וישלמו יחד סכום של 75% מהשכר בלבד. עם זאת, ניתן לרכוש הרחבות לכיסוי הביטוחי הבסיסי (הרחבה למעלה על ההרחבות בפוליסה הבסיסית), לרבות הרחבה לפיצוי בתקופת ההמתנה, הרחבה לנכות חלקית; הרחבה לביטול חריגים; הרחבה לסיעוד ועוד.

במקרה של אובדן כושר עבודה, מי משלם את ההפקדות לחיסכון/ פנסיה?

חברת הביטוח תפקיד במקומכם לקרן הפנסיה את הסכום השוטף שהפקדתם עד לתום תקופת הנכות או ליציאה לפנסיה.

במה תלויה עלות הביטוח?

קיימים פרמטרים חשובים –  גיל המבוטח, מגדר, מצב הבריאותי, מקצועו של המבוטח ותחביביו. חשוב להבין ולבדוק בעת רכישת ביטוח שהגדרת העיסוק מדויקת; שהצהרת הבריאות מולאה ונכונה; שיש כיסוי באם לא תוכלו לעבוד בעיסוק שלכם.

הר הביטוח – ככה תעשו סדר בביטוחים

ביטוח חיים – כל מה שצריך לדעת