חיסכון פנסיוני    

ההפקדות לפנסיה מסתכמות ב-40-50 מיליארד שקל בשנה

הפנסיות החדשות –  580 מיליארד שקל; ההפקדות השנתיות נטו – 32 מיליארד שקל, בתוספת ההפקדה למכשירי החיסכון הפנסיוני החדשים מדובר על הפקדה נטו של 40-50 מיליארד שקל! 

האם ייתכן משבר פיננסי עמוק וממושך בשוק המקומי, כאשר בכל שנה מופקדים נטו כמעט באופן אוטומטי 32 מיליארד שקל? אולי כן, אבל הזרמות הכספים האלו של הציבור  (דרך ההפרשות השוטפות) מספקות לשווקים כרית ביטחון מסוימת.

ההפקדות ברוטו של ציבור החוסכים בקרנות הפנסיה, בקופות הגמל לתגמולים ובקרנות ההשתלמות, מסתכמים בכ-54 מיליארד שקל בשנה. הסכומים האלו מופנים לאגרות חוב ומניות בארץ ובחו"ל. מנגד, מעבירים גופי החיסכון לחוסכים סכום שנתי של כ-22 מיליארד שקל, וכך מגיעים בעצם להפקדות נטו של 32 מיליארד שקל.

מעל טריליון שקל בחיסכון הפנסיוני

נכון לסוף 2015 הסתכם היקף הנכסים בחסכונות הפנסיונים החדשים בכ-580 מיליארד שקל. מדובר על שלושה אפיקי החיסכון – קרנות הפנסיה החדשות, קופות הגמל לתגמולים וקרנות ההשתלמות. חלק גדול מהחיסכון הפנסיוני נמצא בקופות גמל שונות, ביטוחי חיים של חברות הביטוח וקרנות הפנסיה הוותיקות, כאשר בסה"כ היקף החיסכון הפנסיוני עולה על טריליון שקלים, וההפקדות השנתיות נטו מוערכות בכ-50-60 מיליון שקל בשנה!

שוק הפנסיה החדשה גדל במהלך שנת 2015 בכ-15%. במנורה מבטחים, שמחזיקה בקרן הפנסיה החדשה הגדולה במשק – מבטחים החדשה נרשמו ההפקדות הגדולות מכל יתר הגופים – 8.1 מיליארד שקל ברוטו (התשלומים היו כ-1.6 מיליארד שקל). מגדל, שמחזיקה במגדל מקפת, נהנתה מהפקדות של 5.7 מיליארד שקל. הראל פנסיה, נהנתה מהזרמה כספית של 5.4 מיליארד שקל.

כך או כך, החיסכון הפנסיוני הוא מערכת סגורה – סכום החיסכון החודשי ובהתאמה השנתי הוא ידוע וקבוע, ואם לא יחסכו דרך ביטוחי מנהלים יחסכו דרך אפיקים אחרים – קרנות פנסיה וקופות גמל. עכשיו נראה שהאפיק החזק שעשוי ליהנות מהמהלך הוא קרנות הפנסיה, אבל אם החקיקה שבדרך ביחס לקופות גמל אכן תיושם ויחזירו לקופות הטבות מיסוי שנלקחו מהן בשנים האחרונות, ייתכן שהן יחזרו לככב. על פי בדיקה של "מהון להון", אתר הצרכנות הפיננסית, ההפקדות השנתיות באפיקי החיסכון הפנסיוני מסתכמים ב-40-50 מיליארד שקל מדי שנה. הסכום הזה רק יילך ויגדל עם הרפורמה בחיסכון הפנסיוני שמחייבת את הגדלת החיסכון הפנסיוני בהדרגה על פני זמן. לפני מספר שנים שנים הוחלט על עלייה הדרגתית בשיעור ההפקדות לחיסכון פנסיוני, כשבמקביל חלה חובה על המעסיקים והעובדים לחסוך לפנסיה. הדרישה (הרגולטורית) הזו הביאה לגידול בהפרשות השוטפות של הציבור לפנסיה והגדילה בהתאמה את כוחן של החברות המנהלות את הפנסיה, בעיקר חברות הביטוח – מגדל, כלל ביטוח, מנורה, הראל, הפניקס, שמנהלות קרוב לטריליון שקל ל. על פי הבדיקה שמסתמכת על השכר הממוצע, כמות העובדים במשק שיש להם חיסכון פנסיוני ושיעור ההפרשה נראה שבשנה הקרובה יחסכו העובדים (לצד הפרשות המעסיקים) סדר גודל של 40-50 מיליארד שקל. 

במילים פשוטות – 40-50 מיליארד שקל מחפשים בית, ואם הם לא יזרמו לביטוחי המנהלים הם יזרמו לקרנות הפנסיה ולקופות הגמל. זאת מערכת סגורה, ומאחר שלכל חברת ביטוח יש גם וגם וגם – גם ביטוחי מנהלים גם קרנות פנסיה וקופות גמל דרך בית השקעות, אז גם אם נפגעים במכשיר מסוים (כמו איבוד הכח של ביטוחי החיים לפני כשנתיים) הרי שבסך הכול המערכת לרוב שומרת על כוחה וממשיכה בצבירה חיובית. 

איך לחסוך לפנסיה

ההחלטה באיזה מסלול לחסוך לפנסיה היא קריטית; ההחלטה כמה לחסוך לפנסיה היא קריטית. אתם מפרישים באופן שוטף במסגרת העבודה לחסכון פנסיוני וההפרשות האלו אמורות לשמש אתכם בתקופה שלאחר העבודה.   בתקופה זו – תקופת הגמלאות, יש לרוב שלוש מקורות הכנסה –ביטוח לאומי, חיסכון פנסיוני וחיסכון פרטי.

ביטוח לאומי  –  קצבה לתושבי המדינה שהגיעו לגיל פרישה ושהיו תושבים למעלה מ-10 שנים. קצבה זו לא קשורה להכנסה בפועל. 

החיסכון הפרטי – חוסכים יכולים לחסוך באופן עצמאי. אלא שבחיסכון כזה אין הטבות מס.

חיסכון פנסיוני – קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים. על פי חוק – החל מ-2008 כל עובד שכיר חייב לחסוך לפנסיה, כשבמקביל המעסיקים חייבים  להפריש ולהשתתף בחיסכון הפנסיוני של העובדים. טוב שזו חובה – הרבה אנשים השאירו את העניין החשוב הזה לעתיד; בגיל 25 הם אמרו יש עוד זמן לפנסיה, בגיל 30 הם בדיוק התחתנו ובגיל 35 הם לא יכלו לחסוך כי יש תשלומי משכנתא וצריך גם לגדל את המשפחה; ואז הם מצאו את עצמם לקראת פנסיה בלי חיסכון משמעותי, אם הרבה שאלות – מה יהיה, איך נחיה? והנה בא המחוקק וקבע – פנסיה זו חובה, ובצדק.

החיסכון בפנסיה מגיע מההפרשות השוטפות של העובד והמעביד לצד הרווחים השוטפים על ההשקעות האלו. בפועל,  ישנם שלושה מסלולי חיסכון לטווח ארוך, חיסכון פנסיוני –  קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים.  במקביל, יש גם קרנות פנסיה וותיקות (סגורות למצטרפים חדשים מ-1995) ופנסיה תקציבית (במגזר הציבורי).

על החיסכון הפנסיוני יש הקלות שונות בעיקר מבחינת מיסוי וזה כדי לעודד את החיסכון.לצד החיסכון עצמו, יכול העובד לרכוש לעצמו כיסויים ביטוחיים שיאפשרו לו להתמודד במצבים של  אבדן כושר עבודה, נכות, מחלה ועוד. הכיסוי הביטוחי במצבים כאלו מאפשר לעובד  קצבה חודשית למשך תקופת נכותו (אובדן כושר עבודה) עד גיל פרישה (הקצבה נקבעת בהתאם לדרגת הנכות).

  ניתן לחסוך כאמור לפנסיה דרך שלושה אפיקים – קרן פנסיה, קופת גמל, ביטוח מנהלים.

קרן פנסיה: מכשיר המאפשר חיסכון לגיל פרישה,  החוסך יקבל לאחר פרישתו  קצבה חודשית למשך כל חייו. לאחר מותו של המבוטח, ימשיכו שאריו לקבל קצבה חודשית. קרן הפנסיה כוללת כיסוי למקרה נכות וכן כיסוי למקרה מוות.

ביטוח מנהלים: תוכנית לביטוח חיים המשולבת בחיסכון. תכנית זו  מאפשרת לחוסך בהגיעו לפרישה, קצבה חודשית למשך כל חייו. ישנן תוכניות ביטוח חיים שמאפשרות תשלום הוני חד פעמי בגיל פרישה (בדומה לקופות גמל); אבל גם אז מדובר על כספים שהופקדו לפני 2008. היום הכוונה שכספי ההפקדות ישמשו רק לקצבה. בביטוח החיים / ביטוח המנהלים  יש  כיסויים ביטוחיים שאותם רוכש החוסך לרבות כיסוי מפני אובדן כושר עבודה וכיסוי מפני מוות.

 קופת גמל: אפיק  לטווח בינוני וארוך, שיכול לשמש גם לגיל פרישה. הכספים שנצברו (הפקדות ורווחים)  בקופות הגמל משולמים לרוב לחוסך באופן חד פעמי (בהתקיים תנאים מסוימים) לרוב עם הגיעו לגיל פרישה.

סכומים שנצברו עד שנת 2008 ניתנים למשיכה בכל מצב בגיל הפרישה בסכום חד פעמי. כספים שנצברו משנת 2008 ועד לפרישה, ניתן לקבל כקצבה חודשית. איך עושים זאת? מעבירים את קופת גמל לקרן פנסיה או ביטוח מנהלים. במצב כזה, מקבלים חלק מהזכויות של החיסכון הפנסיוני כאשר יש מינימום של קצבה חודשית (היתרה תשולם כסכום חד פעמי).  שלא כמו האפיקים הקודמים, קופת גמל אינה כוללת כיסויים ביטוחיים.

כל המסלולים האלו לטווח הארוך, אבל יש ביניהם הבדלים. בקרנות פנסיה יש ביטוח הדדי  בין העמיתים בקרנות הפנסיה – כלומר, יש קופה שממנה יש לחלק לחוסכים שתלויים אחד בשני; בביטוחי המנהלים היתה  וודאות בקצבה בפנסיה, משנת 2013 היא כבר לא קיימת – הקצבה תשתנה בהתאם לתוחלת החיים. שוני נוסף –  בקרנות פנסיה וותיקות יש מרכיב  גבוה יחסית ( 30%) של חיסכון בתשואה גבוה – אגרות חוב צמודות מדד בריבית של 4.8% (אגרות חוב ייעודיות לפנסיה מגובות מדינה) ולכן התשואה בפנסיה אמורה להיות לאורך זמן גבוה יותר ובהתאמה הערך לחוסכים בעת פנסיה אמור להיות גבוה יותר.

הבדל נוסף הוא בכיסוי הביטוחי. בקופות הגמל לא קיים כיסוי ביטוחי, בקרנות הפנסיה ובביטוחי מנהלים הוא קיים, אבל יש לוודא לעומק איזה כיסוי מקבלים בכל אחד מהמסלולים.

הבדל נוסף קשור לאופי התקבול כשמגיעים לפנסיה – קצבה חודשית או סכום חד פעמי. קרן פנסיה מספקת קצבה חודשית, ביטוח מנהלים עשוי במקרים מסוימים להיות גם מסלול הוני (תשלום חד פעמי גדול). קיימים הבדלים נוספים אך אלו הם העיקריים. מעבר לכך, צריך לבחור את הקרן, קופה, ביטוח הספציפי, צריך לקבוע את רמת הסיכון, צריך להתמקח על דמי הניהול. על זה ועוד במדריכים לחיסכון פנסיוני