בבואנו להשקיע או לחסוך, לרוב אנחנו מוגנים על ידי גופים שונים. רוב אפיקי ההשקעה והחיסכון מפוקחים על-ידי גורמים כמו בנק ישראל, המפקח על הבנקים, רשות שוק ההון המפקחת על חברות ביטוח, קרנות פנסיה וקופות גמל; ורשות ניירות ערך המפקחת על חברות הנסחרות בבורסה ועל קרנות נאמנות.
מטרת הפיקוח היא לצמצם את הסיכונים אך אין באפשרותו למנוע אותם לגמרי. כל השקעה עשויה להוביל לא רק לרווח אלא גם להפסד. אולם, הפיקוח קובע סטנדרטים מינימליים של התנהגות תקינה. לכן ההשקעה בגורמים שאינם מפוקחים יכולה להיות מסוכנת הרבה יותר מהשקעה בגורמים מפוקחים.
השקעות לא מפוקחות אינן בהכרח אסורות בחוק. הסיבה היא שבמשך השנים מתפתחים תחומי השקעה חדשים ולעתים עובר פרק זמן עד הסדרתם בחוק ותחילת הפיקוח עליהם. לדוגמה, תחום זירות המסחר פעל בעבר ללא פיקוח; כיום הזירות המורשות תחת רשות ניירות ערך. כמו-כן, יש אפיקי השקעה הפתוחים לפעילות ללא פיקוח במגבלות מסוימות. לדוגמה, חברה רשאית להציע ניירות ערך למשקיעים שמספרם אינו עולה על 35 ללא פיקוח. השקעות שאינן מפוקחות מתאימות למשקיעים מתוחכמים עתירי ניסיון ומקצועיות, ולא לציבור הרחב.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
איך מזהים השקעות לא מפוקחות
אף ששיווק השקעה לא מפוקחת נעשה בכל אפיק, מדואר עד טלפונים ומסרונים ואף שיווק ברחוב או בהרצאה, בשנים האחרונות נפוץ השיווק דרך רשת האינטרנט, אם זה באימייל ואם זה ברשתות החברתיות.
דרכי השיווק של השקעות לא מפוקחות כוללות הבטחת רווח מהיר בסיכון נמוך לעומת השקעות מפוקחות. הן כוללות לפעמים הטעיה שמי שמשקיע בהן בהכרח מרוויח ומי שלא בהכרח מפסיד. בחלק מהמקרים השיווק כרוך בהפעלת לחץ: החליטו מהר או שתפסידו.
חלק מהגופים אף עושים שימוש בפרזנטורים ידועים, בליווי של משרדי רואי חשבון ועורכי דין וכן בגרפים שמראים הצלחה. יש אף מקרים שבהם הגופים הצהירו בכתב או בעל פה שהם תחת פיקוח לעומת שהפיקוח לא החל או שהם במגעים עם רשות ניירות ערך. חלק משקרים במפורש וחלק אומרים שהפיקוח נעשה בחו"ל. גם אם קיים פיקוח בחו"ל הוא לא בהכרח רלוונטי, וגם כאשר קיים פיקוח בחו"ל על פעילות דומה, אין להסיק מכך כי למשקיעים בישראל תהיה יכולת היעזר בו כאשר יתעוררו בעיות.
כדי לדעת אם מדובר בהשקעה מפוקחת כל שצריך הוא להיכנס לאתר רשות ניירות ערך, שם מופיעות רשימות הגופים שנמצאים תחת פיקוחה. בנוסף, אפשר להסתייע בגורמי מקצוע מפוקחים, ובעיקר ביועצי השקעות בעלי רישיון, כדי ללמוד אם מדובר בגוף מפוקח. רשות ני"יע מוציאה גם אזהרות לציבור וכן יש לבדוק במאגרים משפטיים אם מתנהלת תביעה נגד החברה.
בכל מקרה, אל תמסרו פרטים או כספים לפני שביררתם הכול על ההשקעה, על גורמי הפיקוח ועל אמינותם ואם אכן הגופים מפוקחים. אפילו אם בית ההשקעות מפוקח, היזהרו מהפעילות עצמה.
בתקופה האחרונה בולטת תופעה של גורמים בשוק המבצעים במקביל פעילות מפוקחת ופעילות שאינה מפוקחת. לדוגמה, גורם המבצע הנפקה לציבור של ניירות ערך של חברה על פי תשקיף ובמקביל מבצע הנפקות פרטיות של ניירות ערך של חברות אחרות. או לדוגמה, בית השקעות המחזיק פעילות של ניהול תיקים עבור הציבור הרחב לצד פעילות של קרן גידור למשקיעים מתוחכמים. יש לשים לב כי הפעילות האחת מפוקחת, בעוד שהפעילות האחרת אינה מפוקחת. על המשקיע לוודא שאומנם ההשקעה מתבצעת בגוף המפוקח עצמו, ואין להתרשם מכך שפעילות אחרת של אותו גוף מפוקחת על-ידי רשות ניירות ערך או על-ידי מפקח אחר.
בעיות נפוצות בהשקעות לא מפוקחות
בעיות עיקריות בהשקעות לא מפוקחות הן שאין פיקוח על חובת הגילוי, ולכן פעמים רבות הנתונים לא מדויקים או לא מבוססים, כולל היקף ההשקעות ותשואת העבר. לעיתים יש חוסר דיוק ברמת הסיכון. בעיות אחרות הן חוסר גילוי על משך ההשקעה, אפשרויות המשיכה ועמלות גדולות המקטינות את הרווח. בעיות אחרות נוגעות לרשלנות כמו אי רישום משקיעים או עירוב חשבונות.
בעיות אחרות נוגעות לליקויים בממשל תאגידי ובהתנהלות נושאי משרה ולעתים אף בהונאות פונזי מובהקות (להרחבה). לעתים משתמשים הגופים הלא מפוקחים בטכנולוגיות חדשות כדי לשכנע את המשקיעים, אבל טכנולוגיה לבדה לא הופכת השקעה לפחות מסוכנת.
בכל מקרה תמיד חשוב לבדוק, להתייעץ, להבין את רמת הסיכון, את גובה העמלות ואת דמי הניהול, ולעולם לא לפעול כלאחר יד.
רשות ני"ע: גם רכישת דירה עם רישום בטאבו עשויה להיחשב לנייר ערך
בנק ישראל: "חלק מהבנקים לא מפקחים מספיק על פעילות הנגזרים של חדרי המסחר שלהם"
הסבר מורחב: איך מזהים השקעה לא מפוקחת
השקעה לא מפוקחת היא השקעה שהגוף שמציע אותה לא נמצא תחת פיקוח של רשות ניירות ערך או רשות שוק ההון. זה לא אומר בהכרח שהיא הונאה, אבל אין גורם שבודק את הדיווח ואת ההגנות. סימני אזהרה נפוצים הם הבטחת תשואה גבוהה וקבועה, לחץ להחליט מהר והסבר מעורפל על מקור הרווח.
דוגמה להמחשה: נניח שמציעים השקעה עם תשואה מובטחת של 2% בחודש. בשנה זה יותר מ-25%. תשואה כזו, אם היא מובטחת, דורשת הסבר משכנע מאוד. אם ההסבר לא ברור, הסיכון גבוה.
איך בודקים פיקוח?
בודקים באתרי הרשויות אם לגוף יש רישיון ומה הוא כולל.
מה זה פונזי?
מבנה שבו משלמים למשקיעים ותיקים מכסף של משקיעים חדשים. הוא קורס כשהכסף החדש נגמר.
מה עושים אם השקעתי?
מבקשים מסמכים, בודקים אפשרות למשוך ופונים לייעוץ משפטי אם יש חשש.
למה תשואה גבוהה מושכת?
כי היא מבטיחה להגיע למטרה מהר. אבל בשוק תחרותי, תשואה גבוהה מגיעה כמעט תמיד עם סיכון גבוה. כשמישהו מבטיח גם תשואה גבוהה וגם ביטחון, זה הזמן לעצור, לבקש מסמכים ולהתייעץ עם גורם בלתי תלוי.
צעדים מעשיים
- בדקו רישיון של הגוף ברשויות
- שאלו מאיפה בדיוק מגיעה התשואה
- אל תשקיעו סכום שאינכם יכולים להפסיד
- הימנעו מהחלטה תחת לחץ זמן
- התייעצו עם גורם בלתי תלוי לפני כל השקעה חריגה
להרחבה: מחשבון תשואה ריאלית מול נומינלית | בדיקת ההשקעות הפיננסיות
שאלות ותשובות
? מי מפקח על רוב אפיקי ההשקעה בישראל?
בנק ישראל והמפקח על הבנקים, רשות שוק ההון שמפקחת על חברות ביטוח, קרנות פנסיה וקופות גמל, ורשות ניירות ערך שמפקחת על החברות הנסחרות. הפיקוח הזה מגן על החוסכים.
? מה זו השקעה לא מפוקחת?
השקעה שאף אחד מהגופים האלה לא מפקח עליה, למשל עסקאות פרטיות או הצעות של גופים שאינם מורשים. במקרה של בעיה, למשקיע יש מעט הגנות.
? איך מזהים השקעה לא מפוקחת?
הבטחה לתשואה גבוהה וקבועה, לחץ להחליט מהר, היעדר רישיון והיעדר מידע ברור הם סימני אזהרה. כדאי לבדוק אם הגוף מופיע ברשימות של הרגולטורים.
? מה הבעיות הנפוצות בהשקעות כאלה?
הונאות, סיכון גבוה שלא מוצג בצורה הוגנת, היעדר נזילות וקושי לקבל את הכסף בחזרה. המדריך מפרט אותן בפרק נפרד.
? למה הבטחה לתשואה גבוהה היא סימן אזהרה?
תשואה גבוהה תמיד כרוכה בסיכון גבוה, והבטחה לתשואה קבועה וגבוהה היא סימן מוכר להונאה. גופים מפוקחים לא רשאים להבטיח תשואה כזו.