מודי שפריר – צילום: יח"צ

בחמשת החודשים הראשונים של השנה הבנק רכש כ-22 מיליארד דולר ■ סקר מגמות בעסקים מצביע על שיפור בהערכת המנהלים את 'מצבם הכלכלי בהווה' ועל אופטימיות לגבי הפעילות בעתיד

האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, מודי שפריר, מתייחס בסקירתו היומית להיקף רכישות המט"ח הגבוה של בנק ישראל – קרוב ל-3 מיליארדי דולרים בחודש מאי לבדו, וכ-22 מיליארד דולר בסך הכול בחמשת החודשים הראשונים של השנה. מדובר בכ-73% מסך תוכנית רכישות המט"ח השנתית, שעומדת על 30 מיליארד. עם זאת, שפריר מזכיר כי הנגיד ירון הבהיר כי "במידת הצורך, בנק ישראל יוכל להגדיל את תוכנית רכישות המט"ח גם אל מעבר ליעד".

על רקע רכישות העתק, יתרות המט"ח של בנק ישראל עלו במאי לרמת שיא של מעל ל-198 מיליארד דולר, שהם כ- 48.3% מהתמ"ג.

שפריר מוסיף בסקירתו כי "למרות רכישות העתק בחמשת החודשים הראשונים של 2021, שער השקל כמעט ולא נחלש מתחילת השנה כנגד סל המטבעות" – ירידה של 0.8% בלבד, וזאת לאחר ייסוף של יותר מ- 5% בשנת 2020. לדבריו, מדובר בעדות נוספת לכוחות הבסיסיים התומכים בשקל חזק בטווח הארוך.

כאמור, כלכלני מזרחי טפחות נותרים בהערכתם מאז השקת התוכנית, כי רכישות המט"ח המאסיביות צפויות למתן חלק ניכר מהכוחות הבסיסיים לייסוף השקל בשנת 2021. עם זאת, הם סבורים כי בטווח הארוך יותר, הכוחות הבסיסיים צפויים לתמוך בייסוף מחודש בשער השקל, ובהקשר לכך הם תוהים, עד מתי יוכל בנק ישראל לרכוש מט"ח בהיקפים גדולים כל כך? במיוחד בהינתן העבודה שהיתרות צפויות לגדול ליותר מ- 50% מהתמ"ג בסוף 2021, המשק צפוי לצמוח בשנה הקרובה בחדות והאינפלציה צפויה לעלות בשנת 2021 לעבר מרכז היעד.

שפריר מזכיר כי המשנה לנגיד התייחס לנושא לאחרונה, וציין כי "אין ספק שהתגובה (דהיינו רכישות המט"ח) הייתה חריגה אבל המצב היה חריג. אם זו הייתה שנה נורמלית, ללא פנדמיה ובלי אבטלה של 20%, לא היינו יוצאים עם תוכנית כזו".

היבואנים והצרכנים נפגעים

שפריר מוסיף כי "בעוד שבנק ישראל נענה לבכירי ההייטק ובכירי התעשיינים והשיק באמצע ינואר את תוכנית רכישות המט"ח הגדולה מאוד, בצד השני של 'המטבע' נמצאים היבואנים, חלק מהעסקים והצרכנים שנפגעים מהחלטת בנק ישראל למתן/לעצור את ייסוף השקל". לדבריו, הדבר משמעותי במיוחד בשנה שבה מחירי הסחורות והתובלה הימית מאמירים ומובילים לשחיקה ברווחיות העסקים, שלא מצליחים לגלגל את מלוא העלייה במחירי התשומות לצרכן, ולעליית יוקר המחייה…

בחודשיים האחרונים ירד מעט קצב רכישות האג"ח הממשלתי – בנק ישראל רכש במאי אג"ח ממשלתי בהיקף של 3.0 מיליארד שקל, לאחר רכישות של 3.4 מיליארד שקל באפריל, ולעומת רכישה ממוצעת של כ- 4.4 מיליארד שקל מדי חודש בין נוב' 2020 למרץ 2021. בסך הכול, בנק ישראל רכש עד סוף מאי חוב ממשלתי בהיקף של מעל ל- 65 מיליארד שקל, ועל פי קצב הרכישות הנוכחי הוא צפוי לסיים את מלוא התוכנית (85 מיליארד שקל) לקראת סוף 2021.

המנהלים אופטימיים

על פי הסקירה, על רקע ההאצה הצפויה בצמיחה ובאינפלציה בשנה הקרובה, כלכלני מזרחי טפחות נותרים בהערכתם כי תוכנית הרכישות של בנק ישראל לא תימשך אל תוך שנת 2022.

עוד מצוין כי סקר המגמות בעסקים הצביע על התמתנות קלה בפעילות הכלכלית בחודש מאי בהשוואה לאפריל, בעיקר בשל הלחימה בעזה וגורמים עונתיים. עם זאת, הסקר משקף שיפור נוסף בהערכת המנהלים את 'מצבם הכלכלי בהווה', ואופטימיות גוברת לגבי הפעילות בעתיד הקרוב.

לדברי שפריר, הקושי בגיוס עובדים מקצועיים ובגיוס עובדים בעלי שכר נמוך – על רקע המשך מדיניות החל"ת במהלך חודש מאי –במקביל לפתיחה הכמעט מלאה של המשק והאופטימיות לגבי העתיד, הובילו לעלייה חדה בהערכת המנהלים במגזר העסקי את 'עתיד התעסוקה' לאחר תום החל"ת. 'מאזן הנטו' ברמה חיובית מצביע לשיטתו על כך שרוב המנהלים סבורים כי היקף התעסוקה בחברתם יגדל בחודשים הקרובים.

זאת ועוד: משרד האוצר צופה כי האינפלציה בשנת 2021 תעלה בכ-2.2%, אך תתמתן בשנת 2022 לכ-1.5-. כלכלני האוצר ציינו כי בשנת 2021 "העלייה במחירי הסחורות בעולם מיובאת גם לישראל – כפי שמשתקף מסעיפי הריהוט והציוד לבית, מחירי הדלק ומדד מחירי התשומות בענף החקלאות). האינפלציה המיובאת בשילוב התחזקות הביקושים בישראל צפויים לתמוך בעלייה מסוימת באינפלציה בטווח הקצר".

עם זאת, באוצר מעריכים כי האינפלציה תתמתן בשנת 2022, על רקע התמתנות ההשפעות הזמניות שיעלו את האינפלציה ב- 2021, ייסוף השקל, ורמת האבטלה הגבוהה בהשוואה למצב טרום המשבר.

בסיום, שפריר מזכיר כי תחזית האינפלציה האחרונה של בנק ישראל (מה- 19 לאפריל) עומדת על 1.3% בלבד לשנת 2021 ו-1.2% בשנת 2022. אולם, ציפיות האינפלציה בשוק ה- OTC ובשוק באג"ח הממשלתי משמעותית גבוהות יותר מהציפיות של משרד האוצר ושל בנק ישראל, במיוחד לשנים 2022 ואילך.

סקירת מזרחי טפחות: מסתמן כי מדד מרץ יהיה גבוה