מספנות ישראל חתמה ב־12 באוקטובר על הסכם של 80 מיליון אירו לאספקת כלי שיט ושירותים ללקוח ממשלתי בחוץ לארץ. ההתקשרות עברה דרך משרד הביטחון, במסגרת הסכם בין המשרד לבין הממשלה הזרה. אספקת הכלי והשלמת העבודות צפויות בתוך כ־30 חודשים. מי שמחזיק את מניית תעשיות מספנות ישראל בבורסה, או יושב על גולד בונד ששותפה בשליטה, מקבל עכשיו צבר ייצוא עם מקדמה במזומן מול רכישת אונייה מסחרית שממומנת גם בהלוואה בנקאית.

המספר השני מגיע מדיווח נפרד לבורסה. ב־15 באוקטובר הושלמה רכישת אוניית מטען בכושר נשיאה של כ־39 אלף טון. ההסכם נחתם ב־12 באוגוסט דרך שותפות מוגבלת זרה בבעלות מלאה, בתמורה ל־14.225 מיליון דולר, כ־42.6 מיליון שקל. בחתימה נכתב שההשלמה צפויה ברבעון השלישי או הרביעי, לפי מועד המסירה. המימון הוא הון עצמי והלוואה מתאגיד בנקאי. החברה לא פירטה את החלוקה בין שני המקורות ואת תנאי ההלוואה. האסטרטגיה במגזר ההובלה כוללת מכירת אוניות ישנות לצד קניית כלים חדשים יותר, שמתאימים גם לפעילות השינוע וגם למגזרים האחרים של הקבוצה.

החוזה הביטחוני כולל כלי שיט חדש שבו יותקנו מערכות ותשתית מכאנית למערכות נוספות. במקביל תבצע החברה אינטגרציית מערכות בכלי קיים בצי הלקוח, שאותו בנתה וסיפקה בעבר, ותעניק תמיכה לוגיסטית. אופציה להתקנות נוספות בכלי הקיים עומדת על כ־13 מיליון אירו. המקדמה היא 24 אחוז מהתמורה, כ־19 מיליון אירו, והיתרה תשולם לפי אבני דרך. המשא ומתן דווח כבר ביולי. מנכ"ל המספנה, איתן צוקר, אמר שההסכם משקף אמון של לקוח ממשלתי חוזר, ושהשילוב בין כלי חדש לבין עבודה על כלי שסופק בעבר ממחיש ליווי לאורך מחזור החיים. במקביל נמשך פרויקט רשף: חמש ספינות סער לזרוע הים בהיקף של כ־2.4 מיליארד שקל, שהוכרז בדצמבר 2024 כחלק ממדיניות עצמאות הייצור הביטחוני. בדוחות המחצית הראשונה כתבה החברה שהפרויקט הגיע לשלב מתקדם, שתרומתו להכנסות מגזר המספנה גדלה, ושנות השיא צפויות ב־2027–2028. השליטה אצל שלומי פוגל, סמי קצב, משפחת שמלצר וקבוצת גולד בונד. מנכ"ל החברה האם הוא צביקה שכטרמן. מספר הנייר בבורסה הוא 1168533.

מה זה עושה בחשבון. מי שמחזיק את הנייר בתיק השקעות או דרך גולד בונד יושב על שני זרמים שונים: 80 מיליון אירו של יצוא ביטחוני עם מקדמה של כ־19 מיליון אירו שנכנסת לקופה, מול 14.225 מיליון דולר שיוצאים לקניית אונייה מסחרית וממומנים גם בהלוואה. 24 אחוז מהחוזה הם מזומן עכשיו. 13 מיליון אירו הם אופציה, לא הכנסה ודאית. 2.4 מיליארד שקל של רשף הם הצבר המקומי, עם שיא בעוד שנה ושנתיים. לא ממציאים את פיצול ההלוואה כי החברה לא פירטה אותו. עובד במספנה בחיפה בודק אם העומס של 30 החודשים ושל רשף יושב על אותו רציף. מחזיק אג"ח של החברה בודק אם המקדמה מכסה את ההלוואה שנפתחת על האונייה. בודקים את הפער ב־מחשבון השקעות, ואת הכסף שמחכה מחוץ למניה ב־מדריך הקרנות הכספיות.

בודקים אחרי הדיווח. סופרים אם המקדמה של 24 אחוז נכנסה, אם האופציה של 13 מיליון אירו מומשה, ואם אוניית 39 אלף הטון באמת נמסרה לצי המסחרי. עד שהכלי החדש יוצא מהמספנה בחיפה, התמורה למחזיק היא צבר וצ'ק מקדמה, לא ספינה במים. 80 מיליון אירו הם חוזה הייצוא. 14.225 מיליון דולר הם מחיר האונייה שנקנתה. הפער ביניהם הוא מה שנשאר בידי מי שיושב על הנייר: מזומן שנכנס מול חוב בנקאי שנפתח.