מתי מדד המחירים לצרכן יעלה? ומתי? לנגידה יש תשובה

מדד המחירים לצרכן היה שלילי בשנתיים האחרונות, הוא שלילי גם בחודשיים הראשונים של שהנה (0.5% בינואר, 0.3% בפברואר) והוא מתקשה להתרומם לתוואי המוצהר של בנק ישראל – בין 1% ל-3%. לנגידה – ד"ר קרנית פלוג, יש חדשות בקשר למדד המחירים הצפוי  "האינפלציה בישראל תיכנס לתוך תחום היעד השנתי של הממשלה (אינפלציה כאמור של בין 15 ל-3%) רק לקראת אמצע 2017".

על פי בנק ישראל  המדד בשנה הקרובה – 12 החודשים הקרובים המסתיימים במרץ 2017 יהיה 0.8%. הריבית המוניטארית צפויה להישאר ברמתה הנמוכה – 0.1% עד לרבעון הראשון של 2017 , והיא צפויה להתחיל לעלות בהדרגה ברבעון השני של 2017 – "בנק ישראל ימשיך להנהיג מדיניות מוניטארית מרחיבה עוד תקופה ארוכה בשל המצב במשק המקומי והעולמי. אין עתה צורך בהנהגת צעדים מוניטאריים מיוחדים, כמו ריבית שלילית או/ו הרחבה כמותית", אמרה פלוג, והוסיפה – "במידה ויהיה צורך בצעדים דרסטיים, בשל הידרדרות במצב הכלכלי או אינפלציה נמוכה לאורך זמן, בנק ישראל יוכל להפעיל צעדים מוניטאריים לאלתר. הניסיון שנצבר עד כה בעולם בנושא הריבית השלילית, מוכיח כי השפעתה הייתה מתונה".

ריבית שלילית לא תהיה כנראה בארץ לא בגלל השפעתה מתונה , אלא בגלל שבנק ישראל שומר על הבנקים ( למדריך – ההשפעה של הריבית השלילית). ברגע שהריבית תהפוך לשלילית, הציבור יצטרך לשלם על הפיקדונות שלו, והחשש הגדול שהוא יחליט בסופו של דבר להוציא את הכסף החוצה וזה עלול להביא לשבר במערכת הבנקאית שמבוססת על כספי הלקוחות. בנק ישראל מעוניין בראד וראשונה במערכת בנקאית יציבה, וריבית לילית יכולה לערער את היציבות – זו הסיבה העיקרית שתרחיש של ריבית שלילית נראה רחוק.

ומעבר לכך, אכן ריבית שלילית בינתיים לא מספקת את הסחורה, למרות שבמקומות רחבים בעולם יש ריבית שלילית, אין שם חזרה לשיעורי צמיחה וצריכה מרשימים, אלא סוג של היתקעות ודשדוש.

האמירה של פלוג לגבי מדד המחירים לצרכן חשובה לכל מי שאמור לקבל החלטות כלכליות לרבות אלו שצריכים להחליט על מסלול המשכנתא. יש התלבטות גדולה איך לחלק את תמהיל המשכנתא בין המסלולים השקליים לצמודים, וכן בין המסלולים בריבית קבועה לריבית משתנה. ככלל, המדד הצפוי אמור להתבטא בפער בין הריבית השקלית הצמודה ללא צמודה, ואתם אמורים לבחון באם ההנחה שלכם למדד גורמת לריבית הצמודה להיות גבוה או נמוכה מהריבית הלא צמודה. לא נתייחס כאן לכל המסלולים, אבל חשוב לזכור בהקשר זה שלא תמיד מה שנראה לכם טוב יותר , הוא בהכרח טוב יותר. הנה הדגמה מהירה –  נניח שהקל"צ הוא 3% ונניח שהקבועה הצמודה היא 2% – בחישוב גס המדד הגלום בנתונים האלו הוא הפרש של 1% – אם המדד יהיה נמוך מ-1% אז הריבית הצמודה נראית עדיפה – נניח שאתם חוזים שהמדד יהיה  0.2% – אז בקל"צ אתם משלמים ריבית משוקללת של בערך 2.2%, בעוד שבקבועה הלא צמודה – 3%.

אבל, אם המדד יהיה גבוה מ-1%, נניח 2%  אז הריבית הקבועה הלא צמודה עדיפה – אתם משלמים בה 3%, בעוד שבקל"צ הריבית המשוקללת היא בחישוב גס כ-4% (2% ריבית ו-2% מדד).

ומה קורה אם  מניחים שהמדד יהיה 1% – לכאורה, יש שיווין, אדישות בין המצבים אבל זה לא כך!  כאן ובכלל באזור של ריביות קרובות , החישובים הגסים כבר לא עוזרים. כאן צריך לבדוק לעומק  את החזר החוב בשני המסלולים ולא להסתמך על קירובים ותחושות בטן.

למדד הנמוך יש כמובן קורלציה לריבית הנמוכה והשפעה גדולה על הריבית בפיקדונות – מדד נמוך שיעלה רק באזור שנה ההבאה; ריבית נמוכה שתעלה רק ברבעון השני של 2017, משמעם – ריבית מאוד נמוכה בפיקדונות הבנקאיים. כאן, תוכלו לראות פיקדונות בנקאיים מהזמן האחרון