עונש קל הוטל על נהג שפגע באישה כבת 61 בזמן שחצתה את הכביש במעבר חצייה, וגרם לה לחבלות קשות. המקרה התחיל כאשר הנאשם נהג ברכבו בתל אביב. לאחר הפגיעה הוא עצר את רכבו והגיש לאישה עזרה מיידית. כתוצאה מהתאונה נגרמו לה שברים בצלעות ושבר באגן. ונקבעו לה 57% נכות ,כך שהיא מתניידת בהליכון ועוד מטופלת בטיפולים רבים.
הנאשם הודה והורשע בעבירות על פקודת התעבורה: אי מתן אפשרות להולכת רגל להשלים את מעבר החצייה בבטחה, גרימת חבלה של ממש, התנהגות הגורמת נזק ונהיגה בקלות ראש.
אף הנפגעת עצמה העידה לטובת הנאשם. היא ביקשה שלא להטיל עליו מאסר בפועל ולא לשלול את רישיונו, וסיפרה על כך שלא הפקיר אותה, ואף ביקר אותה בבית החולים ומאז שומר עמה על קשר רציף.
המדינה ביקשה להטיל על הנאשם פסילת רישיון שלא תפחת מ-16 חודשים, בנוסף לעונשים נלווים, בדגש על מידת רשלנותו ופציעות הנפגעת.
בית המשפט קיבלאת טענות ההגנה, והשופטת כתבה:
"לקחתי בחשבון את העובדה שניכר על הנאשם שהתאונה הותירה בו את רישומיה וכי מיד ובסמוך לתאונה נעצר, נתן עזרה מיידית, כפי שצריך היה לעשות, אך גם בהמשך, גילה אמפתיה, התעניין ועזר ככל יכולתו לנפגעת, דבר שעלה באופן ברור מעדותה בפניי ומדבריה במסגרת הטיעונים לעונש ונראה כי המעורבת רוצה בטובתו ואיננה מחפשת נקם," כתבה.
בהמשך הפנתה השופטת לסעיף בחוק העונשין שלפיו ניתן לחרוג ממתחם העונש ההולם אם ישנו סיכוי של ממש שהנאשם ישתקם. השופטת ציינה כי "הרציונל העומד בבסיס סעיף זה, מעלה על הנס את טובת הציבור, שכן נאשם אשר מבקש לשנות את דרכיו ולעלות על הדרך הישר, כאשר עניין זה אף נתמך בפעולות פוזיטיביות אותן עושה ולא רק מן הפה אל החוץ, ראוי לסטות מן העונש ולבכר ענישה הכוללת דגשים שיקומיים." . לפיכך הוחלט לגזור על הנאשם 250 שעות שירות לציבור, פסילת רישיון למשך 6 חודשים, 5 חודשי מאסר על תנאי, ופיצוי בסך 4,000 שקל.