בתר-דוקטורט או פוסט-דוקטורט הוא השלב האחרון בלימודים אקדמיים ומהווה כניסה הכרחית לקריירה בתחום. אוניברסיטאות וקרנות מחקר בעולם ובישראל מעניקות מלגות מחיה לחלק מתלמידי תואר שני ושלישי, ולחוקרים במסגרת בתר-דוקטורט.
הלמ"ס פרסמה הודעה המתייחסת לחוקרים ולחוקרות בעלי תואר שלישי ישראלים וזרים, שקיבלו ב-2017 מלגת בתר-דוקטורט באחת מהאוניברסיטאות בישראל, ועסקו במחקר במסגרת זו. המלגות ממומנות ממקורות שונים כמו: תקציבי מחקר של האוניברסיטאות או של הוועדה לתכנון ולתקצוב וקרנות מחקר, והן מאפשרות לחוקר להקדיש את כל זמנו למחקר, ללא צורך בשילוב עבודה אחרת.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
מיהו חוקר פוסטדוקטורט
חוקר בתר-דוקטורט הוא בעל תואר שלישי המשתלם במחקר באוניברסיטה, ברוב המקרים בשנים הראשונות לאחר קבלת התואר, ובדרך כלל במוסד אחר מזה שקיבל בו את התואר השלישי. המחקר מתבצע במסגרת קבוצת מחקר קיימת או בליווי מנחה מהמוסד האקדמי. תחומי המחקר הם התחומים המקובלים באוניברסיטאות..
בשנת 2014 החלה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לקבל באופן שוטף נתונים על חוקרים שהשתלמו בפוסט-דוקטורט באוניברסיטאות בישראל. הנתונים נאספו הודות לשיתוף פעולה בין הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לבין האוניברסיטאות אשר העבירו את כל המידע הנחוץ להכנת פרסום זה.
חוקרים בבתר-דוקטורט לפי אוניברסיטה, אזרחות, מין וגיל החוקר
ב-2017, 2,845 בעלי תואר שלישי עסקו במחקר במסגרת בתר-דוקטורט באוניברסיטאות בישראל, כמחצית מהם (51.1%) היו זרים. ב-2017 נרשמה באוניברסיטאות בישראל עלייה של 22.9% במספר החוקרים הזרים. ב-2017 אחוז הזרים במוסדות מכון ויצמן (23.7%), האוניברסיטה העברית (23.3%), והטכניון (18.1%) היה גבוה מאחוז הזרים בשאר המוסדות (לוח א).
כשליש מבעלי תואר שלישי משתתפים לפחות פעם אחת בקריירה שלהם במחקר המוגדר בתר-דוקטורט כמו כן, אף שחלקן של הנשים בקרב בעלי תואר שלישי הוא 39.2%, שיעור ההשתלמות בבתר-דוקטורט מסך בעלי תואר שלישי דומה בין גברים לבין נשים (כ-33%). בקרב הפוסט-דוקטורנטים הישראלים, נשים משתלמות בעיקר בארץ המוצא שלהן – ישראל (47.8% ב-2009 3 ו-50.6% ב-2017; ). בקרב הבתר-דוקטורנטים הישראלים גברים משתלמים בעיקר מחוץ לארץ המוצא שלהם (77.4%) ב-2009.
אחוז דומה נמצא ב-2017 בקרב פוסט-דוקטורנטים זרים שהשתלמו באוניברסיטאות בישראל – 71.3% מהמשתלמים הזרים בישראל היו גברי
כאמור, לימודי בתר-דוקטורט נערכים בשלבי הקריירה הראשונים של החוקר. בשנת הלימודים האקדמית תשע"ז (2016/17) נמצא שהגיל החציוני בעת קבלת תואר שלישי בישראל היה 36.7 שנים. ב-2017 נמצא ממצא דומה של גיל חציוני (37 שנים) בקרב בתר-דוקטורנטים ישראלים ללא הבדל בין גברים ונשים.
ב-2017 כ-55.6% מחוקרי בתר-דוקטורנטים ישראלים, היו בגיל 45-36: 34.4% עד גיל 35, ו-10.1% מעל גיל 45 .
חוקרים בפוסט-דוקטורט, לפי אזרחות, גיל ומין, 2017
אחוזים
| אזרחות וגיל | סך הכל | נשים | גברים |
| סך הכל | 100.0 | 39.5 | 60.5 |
| זרים | 100.0 | 28.7 | 71.3 |
| ישראלים | 100.0 | 50.6 | 49.4 |
| מזה בגיל: | 100.0 | 100.0 | 100.0 |
| עד 35 | 34.4 | 39.1 | 29.5 |
| 45-36 | 55.6 | 50.7 | 60.6 |
| יותר מ-45 | 10.1 | 10.2 | 9.9 |
תחומי הלימוד העיקריים בפוסט-דוקטורט
ב-2017 75.7% ממחקרי בתר-דוקטורט בוצעו במדעי הטבע. 36.5% מהמחקרים בוצעו במדעים ביולוגיים, 18.6% – במדעים פיזיקליים, 11.2% – בהנדסה ואדריכלות, ו-9.4% – במדעים מדויקים – מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (לוח ג).
ב-2017 51.1% מהחוקרים שהשתתפו במחקרי בתר-דוקטורט היו זרים. אחוז החוקרים הזרים היה גבוה מהממוצע בתחומי הלימוד: מדעים פיזיקליים (74.3%), מקצועות עזר רפואיים (67.6%), מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (66.0%), והנדסה ואדריכלות (60.2%
– אחוז החוקרים הזרים היה נמוך מאוד מהממוצע בתחומי הלימוד: חינוך והכשרה להוראה (8.8%), משפטים (8.1%) ואומנות, אומנויות ואומנות שימושית (0.0%.
– חוקרים לפי תחום לימוד בפוסט-דוקטורט, 2017
באחוזים
| תחום לימוד | סך הכל | מזה:
זרים |
| סך הכל | 100.0 | 51.1 |
| מדעי הרוח הכלליים | 5.8 | 24.7 |
| שפות, ספרויות ולימודים רגיונליים | 1.9 | 45.5 |
| חינוך והכשרה להוראה | 2.0 | 8.8 |
| אומנות, אומנויות ואומנות שימושית | 0.3 | 0.0 |
| מדעי החברה | 5.1 | 16.4 |
| עסקים ומדעי הניהול | 0.7 | 9.5 |
| משפטים | 1.3 | 8.1 |
| רפואה (2) | 3.1 | 24.1 |
| מקצועות עזר רפואיים | 1.3 | 67.6 |
| מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב | 9.4 | 66.0 |
| מדעים פיזיקליים | 18.6 | 74.3 |
| מדעים ביולוגיים (3) | 36.5 | 50.0 |
| חקלאות | 2.6 | 36.0 |
| הנדסה ואדריכלות (4) | 11.2 | 60.2 |
| תחום לימוד לא ידוע | 0.1 | 25.0 |
- הקבצה של מקצועות לימוד ל-15 תחומי לימוד מדעיים.
- לא כולל מדעי הרפואה (מדעים ביו-רפואיים) שסווגו במדעים ביולוגיים.
- כולל מקצועות לימוד משולבים עם מדעים ביולוגיים לדוגמה: מיקרוביולוגיה, ביוכימיה, ביופיזיקה, ביוטכנולוגיה ומדעים ביו-רפואיים.
- כולל מקצועות לימוד משולבים עם הנדסה: הנדסה ביו-רפואית, הנדסה ביו-טכנולוגית, ביו-הנדסה והנדסת מזון וביו-טכנולוגיה.
ב-2017 56.9% מהחוקרים שהשתתפו במחקרי בתר-דוקטורט (זרים וישראלים), קיבלו את התואר השלישי ממוסד אקדמי בחו"ל (לוח ד). בחלק מתחומי הלימוד נרשם אחוז גבוה יותר של מקבלי תואר שלישי בחו"ל – במקצועות עזר רפואיים (78.4%), במדעים פיזיקליים (77.1%) במדעים המדויקים – מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (69.0%), ובהנדסה ואדריכלות (62.4%; ) .
ב-2017 11.8% מהחוקרים שקיבלו את התואר השלישי ממוסד אקדמי בחו"ל היו ישראלים. בחלק מתחומי הלימוד נרשם אחוז גבוה יותר של ישראלים מקבלי תואר שלישי בחו"ל – באומנות, אומנויות ואומנות שימושית (100.0%), במשפטים (82.4%), בחינוך והכשרה להוראה (66.7%), ובעסקים ומדעי הניהול (60.0%; לוח ד).
חוקרים לפי מקום קבלת התואר השלישי, אזרחות, ותחום לימוד בבתר-דוקטורט, 2017
אחוזים
| תחום לימוד(1) | סך הכל | בעלי תואר שלישי
ממוסד אקדמי בישראל |
בעלי תואר שלישי
ממוסד אקדמי בחו"ל(2) סך הכל |
בעלי תואר שלישי
ממוסד אקדמי בחו"ל מזה: ישראלים |
| סך הכל | 100.0 | 43.1 | 56.9 | 11.8 |
| מדעי הרוח הכלליים | 100.0 | 63.3 | 36.7 | 39.3 |
| שפות, ספרויות ולימודים רגיונליים | 100.0 | 47.3 | 52.7 | 17.2 |
| חינוך והכשרה להוראה | 100.0 | 84.2 | 15.8 | 66.7 |
| אומנות, אומנויות ואומנות שימושית | 100.0 | 42.9 | 57.1 | 100.0 |
| מדעי החברה | 100.0 | 66.4 | 33.6 | 53.1 |
| עסקים ומדעי הניהול | 100.0 | 76.2 | 23.8 | 60.0 |
| משפטים | 100.0 | 54.0 | 46.0 | 82.4 |
| רפואה (3) | 100.0 | 72.4 | 27.6 | 16.7 |
| מקצועות עזר רפואיים | 100.0 | 21.6 | 78.4 | 13.8 |
| מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב | 100.0 | 31.0 | 69.0 | 6.0 |
| מדעים פיזיקליים | 100.0 | 22.9 | 77.1 | 3.7 |
| מדעים ביולוגיים (4) | 100.0 | 45.7 | 54.3 | 9.4 |
| חקלאות | 100.0 | 50.7 | 49.3 | 27.0 |
| הנדסה ואדריכלות (5) | 100.0 | 37.6 | 62.4 | 6.0 |
| תחום לימוד לא ידוע | 100.0 | 75.0 | 25.0 | 0.0 |
- הקבצה של מקצועות לימוד ל-15 תחומי לימוד מדעיים.
- כולל חוקרים ישראלים וחוקרים זרים.
- לא כולל מדעי הרפואה (מדעים ביו-רפואיים) שסווגו במדעים ביולוגיים.
- כולל מקצועות לימוד משולבים עם מדעים ביולוגיים לדוגמה: מיקרוביולוגיה, ביוכימיה, ביופיסיקה, ביוטכנולוגיה ומדעים ביו-רפואיים.
- כולל מקצועות לימוד משולבים עם הנדסה: הנדסה ביו-רפואית, הנדסה ביו-טכנולוגית, ביו-הנדסה, והנדסת מזון וביו-טכנולוגיה.
מלגות לפוסט דוקטורט
- הקרן הבינלאומית לחינוך – איס"ף – מעניקה מלגות מחקר ומחיה לתקופה של עד ארבע שנים, לתלמידים מצטיינים מן הפריפריה המתעתדים לתפקידי סגל באקדמיה.
- קרן יד הנדיב – מציעה 18 מלגות הצטיינות לתקופה של שנה אחת, כשרובן ניתנות לחוקרים מתחומי ההנדסה והמדעים.
- מלגות לידי דייויס לפוסט דוקטורט – מוענקות לאלה המתכוונים לכהן בין חברי הסגל באוניברסיטה העברית, אף שאין כלל מחויבות שכך אכן יהיה.
- קרן קרייטמן – פועלת באוניברסיטת בן גוריון בנגב.
- משרד הקליטה – מעניק מלגות בתר דוקטורנטים למדענים ישראליים המתגוררים בחו"ל, ומעוניינים לחזור ארצה.
- מכון רדקליף באוניברסיטת הרווארד – מעניק 50 מלגות לחוקרים ולאומנים בעלי הישגים מרשימים בתחומי העיתונות, האמנויות, מדעי הרוח, מדעי החברה והמדעים המדויקים.
- קרן חינוך ארצות הברית ישראל – מפעילה את תכנית פולברייט, דרכה מתבצעים חילופי סטודנטים ומרצים בין אמריקה וישראל.
- הקרן הלאומית למדע – מציעה מלגות ביכורה לנושאי מחקר חדשים, שיש בהם סיכון רב אך הם בעלי חשיבות מדעית.
- תכנית מקס ובר – במסגרתה זוכים למענקים תלמידים שסיימו דוקטורט בחמש השנים הקודמות להגשת המועמדות, העוסקים בתחומים: כלכלה, היסטוריה, משפטים, מדעי המדינה ומדעי החברה. המענקים ניתנים לתקופה של שנה או שנתיים.
- מלגות ז'אן מונה – מחולקות לבוגרי דוקטורט העוסקים בנושאים: דמוקרטיה, ממשל, הגירה, מדיניות כלכלית ומוניטרית, תחרות ורגולציה במשק, מדיניות אקלים וסביבה, ממשל גלובלי ויחסים בינלאומיים וטראנס לאומיים. המלגות ניתנות לתקופה של שנה או שנתיים.
פול רומר – זוכה פרס נובל שטען ;צריך להשקיע בטכנולוגיה בשביל צמיחה;