מה פגע בתוצאות של פוקס? איך זה שהיא רשמה הכנסות מיסים? ואיך זה שהתזרים היה חיובי? 

הדוחות של פוקס ברבעון הראשון של השנה היו חלשים במיוחד – החברה הפסידה תפעולית כ-18 מיליון שקל, על הכנסות של 309 מיליון שקל, לעומת הפסד תפעולי של 600 אלף שקל, על הכנסות של 317 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.  בשנת 2015 כולה הסתכם הרווח התפעולי ב-68 מיליון שקל, על הכנסות של 1.32 מיליארד שקל. הסיבה הרשמית לחולשה ברבעון הראשון – חג הפסח.

הנהלת החברה  הדגישה בסקירת המנהלים כי השנה פסח גלש לרבעון השני והמכירות המוגברות לקראת החג ישפיעו על הרבעון השני ולא השפיעו על הרבעון הראשון וזה בניגוד למצב בשנה הקודמת, אז פסח תרם בעיקר לרבעון הראשון – "הכנסות החברה מושפעות מעונתיות, המתבטאת בדרך כלל במכירות מוגברות במהלך חג הפסח, חגי תשרי והרבעון הרביעי של השנה כתוצאה מהשפעת מכירות עונת החורף", כתוב בסקירת המנהלים, "חג הפסח חל השנה בתאריך ה-22 לאפריל והשפעתו קיבלה ביטוי בתוצאות הרבעון השני של שנת 2016 בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד שבו חל חג הפסח בתאריך ה-3 לאפריל כך שמרבית השפעתו קיבלה ביטוי בתוצאות הרבעון הראשון של שנת 2015. עיתוי חג הפסח השנה הביא להארכת מבצעי סוף עונת החורף אל תוך חודש מרץ 2016 ובשל כך לשחיקה במכירות וברווח הגולמי ברבעון הראשון של השנה".

מה שההנהלה בעצם אומרת זה שפסח פגע בהם בריבוע – לא רק שהמכירות גלשו לרבעון השני, אלא שהמבצעים של סוף עונה גלשו למרץ, ומבצעים משמע – הנחות גדולות ורווחיות גולמית נמוכה (אם פסח היה במרץ, אז כמובן שבחודש זה לא היו מבצעי סוף עונה).

המבצעים מתבטאים לרוב במכירות כמותיות גדולות, אך לא בהכרח במכירות גבוהות בערכים כספיים, כשבמקביל הרווחיות יורדת, ורק להמחשה אם פריט נמכר ב-40 שקל, ועלותו 20 שקל אז הרווח הגולמי הוא 20 שקל שמבטא רווחיות של 50% מהמכירות (20 שקל חלקי 40 שקלים). אך אם במבצע הוא נמכר ב-30 שקל, אז הרוו הגולמי הוא 10 שקל והרווחיות היא 33.3% (10 שקל חלקי 30 שקלים).

ברבעון הראשון ירד הרווח הגולמי של פוקס ל-154 מיליון שקל, לעומת 176 מיליון שקל ברבעון המקביל, ומדובר ברווחיות גולמית של 49.9%, לעומת 55.5% וזה כנראה המכה הגדולה ביותר של פסח – הירידה ברווחיות (כתוצאה מהמשך המבצעים).

ולמרות פתיחת שנה ברגל שמאל, בפוקס אופטימיים לגביה ההמשך. מעבר לכך, שפסח אמור להתבטא במכירות מוגברות (לצד שיפור במרווח הגולמי) ברבעון השני, יש גם אינדיקציה חשבונאית לאופטימיו – פוקס רשמה ברבעון הראשון הכנסות מס (הטבת מס) בסך של 6.1 מיליון שקל  מס בדרך כלל הוא במינוס, כלומר הוצאה – החברות מחשבות את הרווח לפני מס, ועליו משלמות מיסים. בפוקס נוצר הפסד לצורך מס  (של 25.7 מיליון שקל), אז עקרונית לא נוצרה לה ברבעון הוצאות מס, אבל בפוקס מעריכים  שהחברה תרוויח בהמשך, ובהתבסס על הערכה זו, הם  יוצרים נכס מס במאזן ורושמים הכנסת מס, וזאת כדי ליצור הקבלה נאותה בין התוצאות לבין המס, והנה המחשה. נניח שחברה הפסידה ברבעון 2 מיליון שקל, והנהלתה מעריכה כי בתשעת החודשים הבאים היא תרוויח 2 מיליון שקל – בסה"כ הרווח הוא אפס, ואין חבות מס. אם החברה תרשום ברבעון הראשון הפסד של 2 מיליון שקל ללא הוצאות מס, אזי בשלושת הרבעונים הבאים היא תרשום את הרווח – 2 מיליון שקל ללא הוצאת מס, מכיוון שההכנסה לצורך מס מתקזזת עם ההפסד ברבעון הראשון.  אלא שהקבלה נכונה יותר היא ההקבלה הזו – מאחר שברבעון הראשון הנהלת החבה מעריכה שיהיו רווחים בעתיד שיקזזו את ההפסד האמור היא כבר ברבעון הראשון מייחסת להפסד את הכנסת המס (ההפסד יצר בעצם נכס מס, אפשרות לקיזוז עתידי , ויש סבירות לשימוש בקיוזז הזה ולכן רושמים אותו כבר ברבעון זה).   התוצאות ייראו כך – הפסד של 2 מיליון שקל ומנגד הכנסת מס של (נניח מס בשיעור של 25%) 0.5 מיליון שקל, והפסד בשורה התחתונה של 1.5 מיליון שקל. בשלושת הרבעונים הבאים הרווח לפני מס הוא כאמור 2 מיליון שקל ובמצטבר הרווח הוא אפס, ולכן המס המצטבר הוא אפס – היתה הכנסת מס של 0.5 מיליון ברבעון הראשון, משמע תהיה הוצאת מס של 0.5 מיליון בשלושת הרבעונים הבאים – ואז הרווח יהיה 1.5 מיליון שקל. זו הקבלה נכונה יותר (שעל הדרך בולמת את התנודתיות בתוצאות).

התזרים של פוקס – 26.8 מיליון שקל

ובשעה שפוקס רושמת ירידה במכירות, במרווחים ומעבר להפסד, התזרים שלה מפעילות שוטפת מצוין. ברבעון הראשון רשמה החברה תזרים חיובי מפעילות שוטפת בסך של 26.8 מיליון שק, וזה לעומת תזרים שלילי של 17.4 מיליון שקל בתקופה הקודמת ותזרים שלילי של 5.6 מיליון שקל בשנת 2015 כולה.

התזרים החיובי נובע מכמה סיבות (הרחבה בשבוע הבא), אבל לפני כן – מה בעצם מבטא תזרים המזומנים מפעילות שוטפת? ובכן התזרים הזה מבטא מזומנים שנכנסו לחברה בניכוי המזומנים שיצאו כשהמזומנים האלו (שנכנסו ויצאו) הם אך ורק כאלו הקשורים לעסק עצמו – תשלומים בגין רכישת חומרי גלם, תשלומים על שכר עבודה, תשלומים על שכירות של חנויות בקניונים, תקבולים בגין מכירה של מוצרי ביגוד ועוד. התזרים הזה מחושב בצורה טכנית כשנקודת המוצא שלו היא הרווח בדוח רווח והפסד. הרווח הזה הוא על בסיס צבירה (להבדיל מבסיס מזומן) – הרווח מבטא את כל העסקאות שנצברו בתקופה, עסקאות שיצרו הכנסות (עסקאות מכירה) ועסקאות שיצרו הוצאות (רכישת חומרי גלם, משכורות ועוד). חשוב לחדד – העסקאות האלו נצברות על פני התקופה (במקרה הנדון – רבעון ראשון) ונחשבות כמכירה או הוצאה, אך לא מדובר בהכרח בתקבולים או תשלומים, והדגמה – עסקאות מכירה בחודש מרץ שהתקבול בגינה יהיה בחודש אפריל.  העסקאות האלו נרשמות בדוח רווח והפסד (בהתקיים התנאים החשבונאיים), אך הן לא נרשמות בדוח תזרים מזומנים, ולכן מהדוח רווח והפסד שהוא על בסיס צבירה, יש לעשות התאמות כדי להגיע לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת.