פסגות: מדד אפריל ישקף אינפלציה של 4.6%, אבל בנק ישראל יעלה את הריבית
חדשות    

פסגות: מדד אפריל ישקף אינפלציה של 4.6%, אבל בנק ישראל יעלה את הריבית

אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות. צילום: רמי זרנגר
מעודכן ל-05/2023

מדד המחירים לצרכן חודש אפריל יעלה ב-0.4%, מה שישקף המשך היחלשות של האינפלציה לקצב שנתי של 4.6%. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות פסגות בראשות האסטרטג הראשי אורי גרינפלד. עם זאת, סבורים בפסגות כי מגמת ההיחלשות עדיין טרייה יחסית. זאת בנוסף לגל התייקרויות נוסף שנרשם בחודש מאי יגרום לבנק ישראל להעדיף להמתין כדי לראות אם הוא נשבר מהר יחסית או מתרומם לכדי צונאמי, כך שהבנק המרכזי צפוי להעלות את הריבית ב-0.25% בישיבתו הקרובה ב-22 במאי. יתרה מזאת, בפסגות צופים כי בנק ישראל ישמור על עמימות בנוגע להמשך הדרך על מנת שלא לייצר ציפיות חזקות מדי לעצירת התהליך.

באשר להחלטה של סוכנות הדירוג S&P להותיר ללא שינוי את הדירוג ואופק הדירוג של ישראל אומרים בפסגות כי מדובר בצעד שלא היה צריך להפתיע איש. לחברה היו שלוש סיבות שכל אחת בפני עצמה אמורה להוביל לאותה המסקנה. ראשית, מבחינת S&P השיחות בין הקואליציה לאופוזיציה מתקדמות באופן שלמעשה מקפיא את הרפורמה. הודעת החברה מציינת בבירור שלאור ההצהרות האחרונות של חברי הקואליציה התרחיש שבבסיס הדירוג מניח הסכמה רחבה בכנסת על נוסח הרפורמה. נכון, אפשר לומר שבישראל גם הקבוע הוא רק זמני אבל S&P חייבת להניח איזושהי הנחה וזו כרגע ההנחה הכי סבירה.

שנית, בניגוד למודי'ס, הדירוג של ישראל ב-S&P אמנם גבוה יותר אבל אופק הדירוג היה מלכתחילה יציב. לכן, הורדה של אופק הדירוג לרמת "שלילי" הייתה מהווה איתות לכך שהדירוג של ישראל אמור, אלא אם יהיה שינוי חיובי משמעותי, לרדת במהלך השנה הקרובה. רפורמה משפטית שעדיין רק כתובה על הנייר אינה מספיקה כדי לבצע צד כזה, בטח כשמתקיימים דיונים שוטפים על ניסוח הרפורמה מחדש כך שתהיה מקובלת על רוב משמעותי בכנסת.

שלישית, גם בהיבט של הקרדיבליות של S&P כחברת דירוג לא היה היגיון של ממש בהורדת אופק הדירוג. חברות הדירוג גאות בסטטיסטיקה שמראה שאם הן מורידות את אופק הדירוג ל"שלילי", הסיכוי שרמת הדירוג תתעדכן כלפי מטה בשנה העוקבת הוא גבוה. אם הסטטיסטיקה היתה מראה אחרת הרי שלאופק הדירוג לא היתה כל משמעות. לכן, כל עוד S&P לא בטוחים אם הרפורמה בכלל תעבור ובאיזה נוסח, סביר להניח שהם לא ירצו לפגוע לעצמם בקרדביליות ולהוריד את אופק הדירוג רק כדי להעלות אותו בחזרה תוך כמה חודשים.

בשורה התחתונה, ההחלטה של S&P לגבי הדירוג לא צריכה להפתיע והדירוג של ישראל ממשיך להיות תלוי בשיחות בין הצדדים בבית הנשיא. אם אכן יושג מתווה שמקובל על רוב הצדדים, החשש מהרפורמה יהיה מאחורינו וההשפעות של החודשים האחרונים יהיו יחסית מתונות. כמובן, אם השיחות יתפוצצו אז רמת אי הוודאות תעלה מדרגה נוספת וחברות הדירוג יגיבו באופן אד-הוק להתפתחויות.

החיזוק של הפד 

באשר למתרחש בארה"ב, אומרים בפסגות כי נתוני האינפלציה בארה"ב העניקו לפד חיזוק משמעותי להחלטה שלו לעצור את העלאות הריבית. אינפלציית הליבה ללא דיור, המדד המועדף על הפד, ירדה מ-5.8% ל-5.1% ואותתה שהכיוון של האינפלציה בארה"ב הוא נכון. יותר מכך, הנתונים השוטפים בשוק העבודה מלמדים שזה עניין של כמה חודשים עד שנראה את שיעור האבטלה מתחיל לעלות, מה שיביא לירידה בלחצי השכר ומכאן – לירידה נוספת באינפלציה.