ריבית בנק ישראל לחודש ספטמבר נותרה ללא שינוי – 2.25%; ההודעה על כך התפרסמה לפני כשבועיים, וכעת מתפרסם פרוטוקול דיוני הריבית, של חברי הוועדה המוניטארית, במלואו. בתהליך קביעת הריבית החודשית נערכים  בבנק ישראל שני דיונים – דיון בפורום רחב ודיון בפורום מצומצם.

בפורום הרחב מוצגים תנאי הרקע הכלכליים הרלוונטיים להחלטה: ההתפתחויות במשק הישראלי – בצד הריאלי ובצד הפיננסי-מוניטרי – וההתפתחויות בכלכלה העולמית. בדיון בפורום המצומצם, שמשתתפים בו חברי הוועדה המוניטרית ושני מנהלי החטיבות הכלכליות, מציגים מנהלי חטיבות המחקר והשווקים את המלצותיהם לגבי החלטת הריבית. לאחר מכן מתנהל דיון חופשי, ובסופו הצבעה על גובה הריבית.

בדיון בפורום הרחב מציגים כלכלני בנק ישראל את מצב המשק – "האינדיקאטורים שנוספו החודש תומכים בהערכה שהמשק צומח בשיעור דומה לזה של הרביעים האחרונים, שיעור העולה בקנה אחד  עם תחזית הצמיחה  של בנק ישראל לשנת  2012  – 3.1%.  לפי אומדן ראשוני  של נתוני החשבונאות הלאומית לרביע השני  של השנה: התמ"ג צמח ב-3.2%, לעומת 2.8% ברביע הקודם; התוצר העסק  יצמח ב-3.7%, לעומת 2.2% ברביע הקודם; הצריכה הפרטית צמחה ב-5.4% לעומת 6.2% ברביע הקודם; ההשקעות בנכסים קבועים פחתו ב-1.1%, לעומת צמיחה של 3% ברביע הקודם";  עם זאת, מדגישים הכלכלנים כי התחזית לפעילות הריאלית העולה ממספר סקרים היא להאטה בפעילות המשק.

בבנק ישראל מצביעים על נתוני שוק העבודה לפיהם קיים המשך גידול בתעסוקה ועלייה חריגה בשיעור ההשתתפות (0.8%) שהתבטא בעליה בשיעור התעסוקה (%59.1 ברביע השני לעומת 58.5%  ברביע הקודם) ובמקביל בעליית שיעור האבטלה ל-7%. במקביל, חלה עלייה בשיעור המועסקים במשרה מלאה. מנגד, נתוני סקר כוח אדם לחודש יוני מצביעים על ירידה קלה בשיעור התעסוקה יחסית למאי, ולפי נתוני הביטוח הלאומי, נרשמה בחודש יולי עליה של מעל 10%במספר התביעות החדשות לדמי אבטלה (בניכוי גורמים עונתיים) בהשוואה לחודש הקודם.

 עוד סוקרים בבנק ישראל את נתוני התקציב לעומת הביצוע – "נתוני הביצוע בפועל מראים שהגירעון המקומי ללא מתן אשראי נטו בחודשים ינואר – יולי הסתכם ב-9.3 מיליארדי ש"ח, לעומת גירעון של 3.6 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. הגירעון ב-2012 צפוי להיות בין 3.5 מיליארד ל-4 מיליארד אחוזי תוצר – בעיקר בגלל הכנסות נמוכות מהצפוי במחצית הראשונה של השנה. במטרה להקטין את הגירעון הצפוי ב-2012  ולעמוד ביעד הגרעון שקבעה הממשלה ל-2013 – 3%  אחוזי תוצר, החליטו הממשלה והכנסת על מספר צעדים להעלאת שיעורי המס, חלקם כבר בשנת 2012 והיתר מינואר 2013. עדיין לא התקבלו ההחלטות באשר להוצאה הממשלתית בשנה הבאה: האם יועבר בתקופה הקרובה תקציב לשנת 2013, תקציב שיחייב קיצוצים משמעותיים ביחס ל"טייס האוטומטי"  כדי לעמוד בכלל ההוצאה, או –אם הכנסת לא תאשר תקציב לשנת 2013  לפני תחילת השנה הבאה–ינוהל תקציב מעבר עם הוצאות של 1/12  מתקציב 2012, תקציב שמשמעותו  ריסון

משמעותי".

ביחס להתפתחויות האינפלציוניות במשק , מציינים כלכלני בנק ישראל –"מדד המחירים לצרכן בחודש יולי עלה ב-0.1%, בדומה לתחזיות המוקדמות ומתחת לתוואי העונתי העקבי עם יעד האינפלציה. הרכיבים העיקריים שבלטו במדד החודש הם העליה במדד הדיור והירידה בסעיפי האנרגיה והמזון. האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים עומדת על 1.4% לעומת 1% בחודש הקודם. בניכוי עונתיות עומדת האינפלציה מתחילת השנה על 0.9% במונחים שנתיים.

"תחזיות האינפלציה ל-12  החודשים הבאים המבוססות על ממוצע תחזיות החזאים, על הציפיות הנמדדות משוק ההון (break even inflation) ועל אלו הנמדדות על פי החוזים העתידיים על מדד המחירים לצרכן שהבנקים מציעים מעבר לדלפק, עלו החודש והן נמצאות בטווח שבין 2.3% ל-2.6%, לעוןמת טווח של 1.6% עד 2% בחודש שעבר. העלייה החודש באה לאחר כמה חודשים של ירידה בצפיות לאינפלציה ונובעת, ככל הנראה, מעליות מתוכננות במיסים העקיפים, מעליית מחירי הסחורות בעולם שצפויה להשפיע גם על המחירים המקומיים, ומפיחות השקל. לפי החזאים, בשלושת החודשים הקרובים צפויים המחירים לעלות ב-1.3%. ציפיות האינפלציה לטווחים של שנתיים ומעלה עלו במעט והן כעת בטווח שבין 2.3% ל-2.4%. שיעורה הצפוי של ריבית בנק ישראל בעוד שנה לפי שוק התלבור, ולפי ממוצע תחזיות החזאים הוא בין 1.9% ל-2.1%. מחצית החזאים צופים שהריבית בחודש ספטמבר תישאר בלא שינוי, אך תרד ב-0.25% במרוצת שלושת החודשים הבאים, בעוד מחציתם צופים שהריבית תרד ב-0.25% כבר החודש".

במסגרת הדיונים לקראת החלטת הריבית, התייחסו כלכלני בנק  ישראל בסקירה על מצב שוק הנדל"ן המקומי – "סעיף הדיור (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) במדד המחירים לצרכן עלה בחודש יולי – ב-1%. ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי עלה סעיף זה ב-4%, לעומת 3.4% ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס, ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים מאי –  יוני ב-0.1%, לאחר עליה של 0.4% בחודשים אפריל- מאי. ב- 12 החודשים שהסתיימו ביוני עלו מחירי הדירות ב-1.2%, לעומת 1.7%  ב-12 החודשים שהסתיימו במאי.

"הפעילות בענף הבנייה מצויה ברמה גבוהה ביחס לרמות בעשור האחרון. אמנם רמת התחלות הבנייה מצויה מתחת לשיא שנרשם בה באמצע 2011, אולם רמתן עדיין גבוהה וצפויה להמשיך לבוא לידי ביטוי בגידול בהיצע הדירות; מספר התחלות הבנייה ב-12  החודשים האחרונים עמד בחודש מאי על 42,319 לעומת 43,927 בחודש הקודם. בחודש יוני עמד מלאי הדירות הפנויות למכירה על רמה של 20.6 אלף דירות  . מלאי זה שמר על יציבות בשנה האחרונה ל. פי פרסום של משרד האוצר, נתונים ראשונים  לחודש יולי מצביעים על גידול חריג במספר העסקאות לרכישת דירה. יחד עם זאת, יתכן וגידול זה נובע, בין היתר מהצפיות לעליה בשיעור המע"מ".

בהקשר זה, יש להדגיש את הגאות בשוק המשכנתאות. בחודש יולי נלקחו משכנתאות בהיקף של 4.9 מיליארד שקל, לעומת משכנתאות בהיקף 3.9 מיליארד שקל בחודש קודם. על פי ההערכות בחודש אוגוסט הסתכמו המשכנתאות בכ-6 מיליארד שקל. הגאות הזו, מוסברת בירידה משמעותית בריבית המשכנתאות מתחילת השנה, כשבמקביל יש חזרה לשוק הדירות של אלו שחשבו שתהיה ירידת מחירים, ופשוט התבדו.

ביחס לשוק המק"ם ושוק איגרות החוב  מדגישים בבנק ישראל – "באג"ח הממשלתיות השקליות נרשמה עליית תשואות בדומה למגמה העולמית, עם עלייה של עד 4נקודות בסיס בעיקר בטווחים הקצרים-בינוניים, זאת על רקע מעבר המשקיעים במהלך החודש לאפיק הצמוד בשל העלייה בציפיות האינפלציה. בעקום הצמוד, כאמור, נרשמה ירידת תשואות של עד  נקודות בסיס בטווחים הקצרים-בינוניים. גם תשואות המק"ם עלו לאורך מרבית העקום, ב-10-25 נקודות בסיס, כאשר התשואה לשנה עלתה במהלך התקופה לרמה של 1.97%. המרווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב הצטמצם ב-20 נקודות בסיס לרמה של 245 נקודות בסיס".

בדיון בפורום המצומצם, החליטו ששת חברי הוועדה המוניטארית, פה אחד, להותיר את הרייבת בחודש ספטמבר ללא שינוי.  חברי הועדה הסכימו כי נתוני החשבונאות הלאומית לרביע השני  (שהושפעו מפתיחת מפעל גדול  ) עקביים עם המשך הצמיחה בקצב של כ-3%. זאת, תוך ציון הגידול בצריכה הפרטית וייצוא הסחורות והשירותים. מנגד, צוין כי על פי נתוני הסקרים השונים (סקר מגמות של הלמ"ס, מדד מנהלי הרכש), צפויה האטה נוספת בקצב הצמיחה ברביעים הבאים.

"חברי הועדה ציינו כי למרות שהאינפלציה בפועל בחודשים האחרונים הינה נמוכה, הציפיות  לאינפלציה עלו החודש באופן ניכר, כאשר עיקרן הן ציפיות לעליות מחירים שמקורם בגורמי היצע: עליית מחירי האנרגיה, ה מזון ועלית המע"מ.

"קיימת אי וודאות גבוהה סביב אופן התפתחות המשבר באירופה, ואין לפסול את האפשרות שלא  ימצא פתרון למשבר.  יחד עם זאת  , העריכו  חברי הועדה כי ישנה מחויבות גבוהה למציאת פתרון למשבר, הערכה  המשתקפת גם בביצועים החיוביים בשווקים הפיננסים בעולם בתקופה האחרונה. כמו כן, המצב הגיאופוליטי במזרח התיכון מוסיף נדבך נוסף לאי הוודאות במשק.

"נושא נוסף שנידון בוועדה היה השלכות המדיניות הפיסקאלית על ההתפתחויות במשק בתקופה הקרובה.  הוועדה הייתה בדעה שעד שלא תתבהר התמונה התקציבית המלאה לא ניתן לקבוע כיצד  תושפע המדיניות המוניטרית מההתפתחויות הפיסקאליות. 

"בדיון בנושא שוק הדירות, צוין שיעור השינוי השנתי הנמוך במחירי הדירות שעמד על 1.2%. יחד עם זאת, לאור העלייה במספר המשכנתאות החדשות שניתנו, חברי הועדה הסכימו כי עדיין קיים סיכון להתחדשות מגמת עליית המחירים.

"בנק ישראל פירט בהודעה את הגורמים העיקריים שהביאו לאי שינוי גובה הריבית לחודש ספטמבר  – האינפלציה ב  – 12 החודשים האחרונים עומדת על 1.4% ובניכוי עונתיות האינפלציה מתחילת השנה נמצאת מתחת לגבול התחתון של היעד. מאידך, הצפיות לאינפלציה שרשמו ירידה בחודשים  האחרונים, עלו החודש באופן משמעותי כתוצאה מהעליה במחירי הסחורות, האנרגיה ומשינויים במיסים העקיפים.

"האינדיקאטורים שנוספו החודש תומכים בהערכה שהמשק צומח בשיעור דומה לזה של הרביעים  האחרונים  כ-3%.  יחד עם זאת, נתוני סקרים על הפעילות הכלכלית מצביעים על צפיות להאטה  בקצב הצמיחה. כמו כן, המשך  מגמת ההתמתנות בסחר העולמי עלולה לגרום לירידה בקצב  הצמיחה של המשק. מנגד, החלשות השקל בתקופה האחרונה צפויה לסייע למשק להתמודד עם  ההתפתחויות השליליות בחו"ל הבאות לידי ביטוי בירידה בביקושים לייצוא הישראלי.  בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים, חלה התמתנות ואף בלימה בעליית במחירי הדירות. יחד  עם זאת, החודש נרשמה עליה בביצועי המשכנתאות אך מוקדם לקבוע האם מדובר בשינוי מגמה בשוק הדיור. 

"רמת הסיכונים הכלכליים מהעולם עקב ההתפתחויות באירופה נותרה גבוהה, ועימה החשש מפני  השפעות שליליות על הכלכלה המקומית. נתוני מקרו לרביע השני שהתפרסמו החודש מעידים על  המשך ההרעה במצב הכלכלה בגוש האירו, בריטניה, יפן  והשווקים המתעוררים. לעומת זאת,  בארה"ב נרשם החודש שיפור קל בפעילות הכלכלית. במהלך החודש האחרון לא נרשמו שינויים במדיניות המוניטרית של מרבית המשקים ושיעורי הריבית במשקים המובילים נותרו נמוכים. בנוסף, השווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה זו  על ידי אף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות. החודש הכריז נגיד ה- ECB על תוכנית חדשה להתערבות הבנק המרכזי בשוק האג"ח הממשלתיות  אם כי עדיין לא ננקטו  צעדים ממשיים ליישומה.

"בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים ובפרט  נוכח האי ודאות הגוברת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג  את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית  – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

חברי הועדה המוניטרית   :

פרופ' סטנלי פישר – נגיד הבנק ויו"ר הועדה המוניטרית 

פרופ' ראובן גרונאו –חבר בוועדה המוניטרית 

מר בארי טאף  – יועץ בכיר לנגיד לענייני מדיניות מוניטרית, חבר בוועדה המוניטרית 

פרופ' רפי מלניק – חבר בוועדה המוניטרית 

ד"ר קרנית פלוג – המשנה לנגיד הבנק, חברה בוועדה המוניטרית 

פרופ' אלכס צוקרמן – חבר בוועדה המוניטרית 

 

משתתפים נוספים   :

מר אנדרו אביר  – מנהל חטיבת השווקים 

פרופ' נתן זוסמן – מנהל חטיבת המחקר 

 מר אדי אזולאי – ראש המטה לנגיד 

ד"ר יוסי סעדון – יועץ לנגיד ודובר הבנק 

 מר דניאל נתן –  כלכלן בחטיבת המחקר 

גב' אסתי שוורץ – מזכירת הוועדה המוניטרית