משה ברקת המפקח על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר, סבור שצריך לספק מוטיבציה נוספת להשקעה לטווח ארוך.  בכנס בכלכליסט הוא פרש את משנתו

"אני בשירות הציבורי יותר מארבע עשרה שנה, חמש עשרה אולי, ובפעם השלישית כבר גם אחרי שהייתי בשירות הציבורי, לא ממש מעניינים אותי מאבקי כוח בין רגולטורים או התפקיד הבא וכך הלאה. אלא מעניין אותי לבוא ולעשות את הדברים הנכונים. והדברים הנכונים קודם כל עבור הציבור. ומה שקורה איתנו ברגולציה ואני מציין את זה בשמחה רבה, אני חושב שלא טוב שרגולטורים יתקוטטו כי רגולטורים יש ביניהם בסופו של דבר מטרה אחת, יש להם מטרה לשרת את הציבור וכולנו פועלים לטובת האינטרס הציבורי.

"לכן נחמץ לי הלב גם כשרגולטורים אחרים מקבלים מתקפות שלא מגיעות להם. ואני חושב שאנחנו צריכים להבין, הציבור צריך להבין, שחיזוק הרגולציה הוא טוב לטובת הציבור. כמובן שצריך לבקר את הרגולציה. ולבקר את המעשים שלה כשהיא בתפקיד. אבל צריך להבין שהרגולציה בסופו של דבר באה לשרת את הציבור, ורגולטורים צריכים להיות עם תקציבים מתאימים לפעילות שלהם, כדי שיוכלו לשרת את הציבור. ודבר אחד אני מבטיח שתיאום הפעילות ביני לבין הרגולטורים האחרים, יהיה כזה שאנחנו לא נדאג איך מחלקים את העוגה, אלא איך אנחנו הופכים את העוגה הציבורית לגדולה יותר.

"בראש הנושאים שלי נמצא  החיסכון ארוך הטווח. המטרה העיקרית היא לדאוג להכנסה בגיל פרישה. מקום יציב להכנסה בגיל פרישה. אין ספק שזה התפקיד העיקרי. אבל יש תפקידים נוספים. תפקיד נוסף זה כל כספי הפנסיה הגדולים האלה הם למעשה משמשים מקור, בעבר שמשו מקור למימון ממשלתי. גם היום ממשיכים לתדלק את הגיוסים הממשלתיים. בנוסף הם ממשיכים לתדלק את ההשקעות בתשתית, בנדל"ן ובצמיחה של המשק הישראלי וזה תפקיד חשוב שלהם.

"בנוסף הם כלי עיקרי לחיסכון ארוך טווח. ובהקשר הזה אני רוצה לומר אני בעד. אני אגיד קודם את התפקיד האחרון ואז אני אומר. התפקיד האחרון זה עזרה לשכלול שוק ההון והכספים בעיקר אנחנו מדברים על הבורסה. ואני חסיד גדול של הבורסה, ואני חושב שצריך לעשות הרבה כדי לפתח את הבורסה ושיהיה מסחר כמו שצריך וכו'. אבל צריך לזכור דבר אחד, שהמטרה המרכזית שלנו היא חסכון ולדעתי החיסכון נמצא בחסר במדינת ישראל, הרבה אנשים צעירים יכולים להיתקל בבעיה כשהם יגיעו לגיל פרישה ואנחנו צריכים לדעת ולכוון אותם לכך שהם לא יתקלו בבעיות האלה בעתיד. לדאוג להם לרצף פנסיוני לדאוג להם לחיסכון הולם ואת זה עושים על ידי תמריצים לטובת חיסכון ארוך טווח. בהבחנה למשל ממסחר. בהבחנה מתמריצים ואפילו בבורסה, מי שחוסך לטווח ארוך בבורסה, משקיע לטווח ארוך בבורסה מול מי שסוחר לזמן קצר אפשר לעשות גם הבחנה בתמריצי המס.

"מי שיש לו הכנסה קבועה דרך דיבידנדים אפשר לתת תמריצים לדיבידנדים לא לבעלי שליטה ולציבור. ואפשר לעשות עוד יותר, כדי לחזק את החיסכון ארוך הטווח, כי אני חושב שזו בעיה וצריך להתמודד איתה. בנוסף הקצב הגובר של צבירת הכספים, בפנסיה, מחייב אותנו למצוא עוד אפיקי השקעה בישראל לכספי הפנסיה. זה אומר שצריך להזיז את חוק האיגוח ולקדם אותו ולהוציא אותו לדרך, זה אומר שתוכניות של תשתית שיעזרו למדינה ולפיתוח שלה, ולצמיחה שלה הם מקור חשוב לשימושים ארוכי טווח למוסדיים צריך גם כן להוציא את הדברים האלה לפועל, לגוון את השוק, להרחיב את סט המוצרים, כדי שאנחנו נקבל השקעה שתעזור לצמיחה של מדינת ישראל".

ברקת על המוסדיים

"המשקיעים המוסדיים והמשקיעים המוסדיים שמנהלים את הפנסיה של כולנו, הם לא שואבי המים וחוטבי העצים של שוק ההון. והם לא שוטרים של שוק ההון. התפקיד שלהם הוא למקסם את התשואות עבור המשקיעים ולהבטיח שהחברות שהם משקיעים בהם הן מתנהלות כפי שצריך לצורך השאת ההשקעה וזה בלבד. אחד אני אמרתי בעבר בנושא של גופי הייעוץ שאני חושב שכמו את ניהול ההשקעה עושים הגופים המוסדיים בעצמם גם את נושא ההצבעות הם צריכים לקחת על עצמם. אני עובד עם הרבה מאוד גופים שפועלים למען הציבור, צדק פיננסי ואחרים. אני מזמין עוד גופים כאלה, אני חושב שזה קשר חשוב שלנו לציבור ואני אומר הגופים האלה עשו עבודה לא מכבר, לא עבודה שאנחנו ביקשנו הזמנו והראו לגמרי במדגם של ששת אלפים הצבעות, הראו איך הגופים המוסדיים כמעט אחת לאחת הולכים עם גופי הייעוץ. כלומר הם השילו מעצמם את ההחלטה, עשו אותה במיקור חוץ. אני לא חושב שזה מצב בריא, אבל מנגד אני בדקתי מה יהיה מספר ההצבעות שהגופים המוסדיים יצטרכו להשתתף בהם אם אני קובע רף זניחות של אפס נקודה אחד אחוז מהתיק. מספר ההצבעות יורד לכעשרה אחוזים מההצבעות שמגיעים מהיום. אני אומר עשרה אחוזים כדי לא להגיד חמישה אחוזים ולהיות זהיר. אז נניח והגזמנו וזה עשרים אחוזים, זה הבדל דרמטי למה שקורה היום ולכן אנחנו צריכים להוביל למקום הזה שבו המוסדיים באמת מופיעים להצבעה היכן שצריך אותם, ועושים את העבודה בעצמם ולא על ידי הסתמכות על גורמים אחרים.

"אני גם הפרדתי בין ההצבעות של הנוסטרו והעמיתים בהקשר הזה באופן מלא כך שאנליזה תעשה על ידי העמיתים בלי השפעה לא של גורמי חוץ ולא של הנוסטרו של הבית"

ברקת על דמי הניהול

"דוגמא היפותטית, לא ניקח את מדינת ישראל ניקח את מדינת נרנייה. ובמדינה הזאת יש כספים פנסיונים של הציבור עם דמי ניהול גבוהים. ורוצים להוריד את דמי הניהול של הכספים האלה. קוראים להם רוצח שקט וכו', וזה נכון.

דמי ניהול מופרזים הם בהחלט בעיה לפנסיה. ואז מתחילים לאפשר ניוד. ומניידים את התיקים ואז יש סוכנים בתוך העולם הזה שמבינים שאפשר לנייד גם כאשר מקבלים עמלה ולאו דווקא כאשר זה נכון. ואז מניידים אם צריך או לא צריך. וכשהחברות רואות את הניוד הזה הם מגלמים את זה במחירים ובנוסף התיק מה שקורה לתיק המח"מ שלו מתקצר בצורה משמעותית. המח"מ של התיק מתקצר התשואות שאפשר להשיג נמוכות יותר, ואז הניוד קורה בגלל התשואות הנמוכות. והניוד מחריף וממשיך.

"אז לפעמים לעצור את השיגעון הזה וצריך להגיד או קי. מצד אחד יש לנו אלמנטים תחרותיים מצד שני בוא נסתכל מה זה עושה למבוטח גם בצד הזה של ההשקעות. אי אפשר להסתכל רק על צד אחד של המערכת. צריך להסתכל על כולה. ולכן באמת מבחן הכוונות הטובות של הרגולציה אין לי ספק שתחרות זה דבר טוב אבל צריך להסתכל על כל האלמנטים של התחרות וזה נכון גם מהצד של החברות וגם מהצד של המבוטחים. אנחנו צריכים להסתכל על המעגל של המוצר כולל רווחיות ההשקעה. כפי שאמרתי לחברות, רווחיות השקעה זה לא רווחיות חד פעמית, רווחיות השקעה זה רווחיות יציבה לאורך זמן, ואתם צריכים להביא אותה בחשבון גם בתמחור שלכם"

אקטיביזם רגולטורים

"בכמה מילים קצרות, שתי דקות, אנחנו מתכוונים לעשות הרבה בשוק ההון מעבר למה שנעשה בעבר, וזה אומר הרבה פעולות ביקורת ואכיפה. כי רגולטור לא עושה רק הסדרה, רגולטור בוחן את ההשלכות של מעשיו ורגולטור צריך לבדוק שאנשים מצייתים. אני חושב שהרבה מאוד דברים במנגנון השוק הם בעיתיים. אם זה החיתום והצעת ניירות ערך, אני לא חושב שאנחנו במקום הנכון.

" יש בעיות שאני חושב שגופים שונים גופי נוסטרו ואחרים, מקבלים היום מעמד והטבות שהיה מיועד לגופים מוסדיים, ואני לא חושב שזה נכון, ואני חושב שזה פוגע בפנסיה של כולנו וצריך לפעול בעניין הזה. צריך לבחון מה הם מביאים לשולחן מבחינת נזילות, סחירות וכו'. ואולי יש מנגנונים אחרים, אבל לא צריך לעשות את הפעולות האלה שמביאות לכך שהפנסיה של כולנו נפגעת והתשואות נפגעות בגלל פעילות של שחקנים כאלה. זאת לא הייתה המטרה.

"אנליזה של buy side sell side, בישראל בנושא של אנליזה אין חוקים ואין כללים. אנשים, חתמים של הנפקות ומהצד השני לפני אחרי מפרסמים מחקר. המחקר יכול להיות שהבטיחו לחברה. שאנחנו ננפיק אותך וגם ניתן מחקר. דברים שהם אסורים בחוק. בארצות הברית ובמקומות אחרים ופה אנחנו רואים אותם.  משולבים ביחד. buy side sell side משולבים ביחד. המוסדיים  מקבלים המלצות buy side ממי שעושה גם sell side, אין דבר כזה באף מקום בעולם. יש שורה ארוכה של ניגודי עניינים שאנחנו ועוד פעם מקוצר היריעה לא ארחיב אנחנו מתכוונים לבחון אותם ואני מציע לגופים המוסדיים להסתכל פנימה בבית ולבחון את כל שורת ניגודי העניינים שקיימת בתוך הגופים כי אנחנו נבוא ונבדוק ואני אומר, אני מעדיף להתראות ולהתריע ושתעשה בדיקה מאשר לבוא ולמצוא כשלים.

"אני עדיין לא רואה בעיה מתודית קשה בשכר הבכירים אלא בהשפעה שלו על מבנה השכר כלפי מטה. לא בזה שמנהל מרוויח שלושה מיליון, שלושה מיליון זה שכר יפה. הבעיה שלי היא מבנה השכר למטה ומבנה התמריצים, ואם מה שקורה זה כסף מוסדי שהיה אמור להיות מנוהל במקצועיות בתוך הגוף המוסדי, יוצא החוצה לגופים לא מפוקחים ששם אנשים מרוויחים יותר, והכסף מגיע לגופים האלה במקום להיות מנוהל בתוך הבית, יש לי עם זה בעיה. כי אז עקפנו את כל התמריצים והבאנו אותם למקור אחר, לגופים לא מפוקחים. אני מעדיף כמו שענת הציעה וכמו שאני מציע להרחיב את קופות הגמל להשקעה במכשירים אחרים, וגם קרנות השקעה למוסדיים. אני מעדיף שהכסף ינוהל על ידי גופים מפוקחים, יציבים עם רקורד ולא על ידי גופים אחרים כי אז יש סכנה לכספי הציבור".