ככה המחירים לא ירדו. הנתונים האחרונים על התחלות הבנייה מאותתים כי יהיה קשה להוריד את המחיירם – קצב התחלות הבנייה ירד ל-40 אלף דירות, בעוד שהביקוש עומד על לפחות 50-60 אלף דירות. במצב הזה ההיצע קטן משמעותית מהביקוש, ולכן קשה לראות ירידת מחירים. השאלה מה צריך לעשות, ועל זה צריך לענות שר האוצר משה כחלון  – הוא המוביל במלחמה נגד מחירי הדירות, הוא טען שיגרום להאצת התחלות הבנייה. בינתיים הקבלנים פשוט מתאימים את עצמם למצב החדש ובונים פחות.

הקבלנים יכולים להתחבא מאחורי תשתיות לקויות, ועוד סיבות נוספות, ויש בזה גם אמת, אבל בשורה התחתונה, הכל עניין של ביקוש והיצע. הקבלנים מווסתים את ההיצע לפי מה שהם רוצים בהינתן הביקושים וההיצעים בשוק הדירות. כאשר השוק מבטא חולשה וקיפאון הם פשוט לוחצים על הברקס, ומאיטים את הקצב.

הנה מה שטוען גרא קאושנסקי, סמנכ"ל תשתיות ובניה חוזית בהתאחדות בוני הארץ. גרא  מתייחס לירידה בהתחלות הבנייה שנרשמה ברבעון השלישי של השנה ומציין כי אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שקצב הקמת הפיתוח והתשתיות, אינו מדביק את קצב שיווק הדירות: "היום אנו עדים לכך שגם פרויקטים רגילים וגם פרויקטים של מחיר למשתכן, שכבר נערכו בהם הגרלות, מתעכבים בהמתנה לפיתוח תשתיות מה שגורר עיכוב בהתחלות הבנייה. הסיבה המרכזית היא לא מחסור בתקציבים לפיתוח תשתיות. גם ברמה הארצית וגם ברמה המקומית (במסגרת הסכמי הגג) היקף ההשקעות בתשתיות נמצא בשיא, הבעיה היא שהמשבר בענף התשתיות אינו מטופל. הממשלה הצליחה להגדיל את מספר התוכניות המאושרות אולם היא לא מצליחה להגדיל את התחלות הבנייה בפועל, בין היתר, בגלל המחסור בתשתיות". אמר קאושנסקי והוסיף, "הסכמי הגג הולכים להחמיר את התופעה כי תקציבים של מיליארדים לניהול פיתוח ותשתיות הועברו לידי הרשויות, שאין להם את הידע המקצועי לניהול הפיתוח והתשתיות כמו שקיים במשרד השיכון והבינוי. הפתרון שקידמנו בהתאחדות בוני הארץ הוא הקמת מעין קבינט תשתיות שיפעל למיפוי החסמים בענף בעזרת אנשי השטח והקבלנים ויפעל להסדרת הענף ואכן ביולי השנה, מינה שר האוצר, משה כחלון, צוות ייעודי בראשות החשכ"ל לבניית תכנית ארוכת טווח להרחבת ההשקעה בפרויקטי תשתית בישראל, בשיתוף המגזר הפרטי. במסגרת עבודת הצוות והיערכותו לבניית התוכנית האסטרטגית בתחום, קיים הצוות היוועצות עם גורמים שונים במשק ובין היתר, הוא אמור למפות ולנתח את החסמים הקיימים למימוש פרויקטי תשתית בישראל ולגבש כלים להסרתם והאצת הליכים".

קאושנסקי ציין כי: "במסגרת גיבוש תכנית רב שנתית לפיתוח תשתיות בישראל, החליטה הממשלה בספטמבר האחרון להקים צוות ליווי ומעקב לתכנית הרב שנתית לפיתוח תשתיות, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה והדרגים הבכירים ביותר במשרדי הממשלה השונים, והטילה עליו לבחון וליישם פעולות בתחומים שונים במטרה לקבוע סטנדרט גבוה בתחום התשתיות בין כלל משרדי הממשלה, לבנות מדריך שירותים ממשלתי למשרדי הממשלה וליחידות הסמך וכן לייצר עבורם הליך הטמעה מחייב, להתאמת שיטות מימון והביצוע עבור כל פרויקט תשתית חדש. עוד הטילה הממשלה על הצוות לבחון את מבנה המכרז, מחירונים אחידים, מאגרי קבלנים ונושאים נוספים שיסוכמו בין חברי הצוות. השאלה כעת היא האם פקידי הממשלה מוכנים באמת לשת"פ עם המגזר הפרטי? האם הם מוכנים באמת לרדת לשטח, ללמוד את החסמים ולעשות שינוי אמיתי בהתנהלות מול חברות הביצוע? האם הם יחוללו מהפכה בענף או שיהפכו לעוד "צוות" או "וועדה" עליהם אנו שומעים מידי יום, ואשר עבודתם ומסקנותיהם יורדות לטמיון. רק הטיפול בניהול הענף בכל הרבדים, לרבות בתאגידים העירוניים יאפשר ניהול נכון של התשתיות ויצירת מצב שבו התשתיות ממתינות לדירות ולא להיפך".