הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להשאיר את הריבית לחודש אוגוסט ללא שינוי בשיעור של 2.25%.  הוועדה התלבטה בין השארת הריבית ללא שינוי לבין הפחתת הריבית, אבל המדד השלילי של החודש שעבר (מינוס 0.3% בחודש יוני) בהמשך למדדים נמוכים, וכן הגידול בהיקף המשכנתאות ועלייה במחירי הדירות, לצד גורמים נוספים הטו את הכף לטובת אלו שהיו בעד השארת הריבית על כנה. אבל אל תתבלבלו – פרופ' פישר וחברי הוועדה הנכבדים (חברי הועדה המוניטרית: פרופ' סטנלי פישר – נגיד הבנק ויו"ר הועדה המוניטרית; פרופ' ראובן גרונאו ;מר בארי טאף; פרופ' רפי מלניק; ד"ר קרנית פלוג; פרופ' אלכס צוקרמן) אחראים לחלק גדול מניפוח בועת הנדל"ן. הריבית הנמוכה מדרבנת את האנשים לקחת הלוואות / משכנתאות ולקנות דירות, ובקיצור – הריבית הנמוכה הביאה לעלייה במחירי הדירות. זו מדיניות בעייתית, התירוץ של פישר והחברים הוא שיש משבר בעולם וריבית נמוכה נועדה להגדיל ביקושים ולהרחיב צמיחה וצריכה גם בזמן משבר. אבל, הם שוכחים שהבעיה הגדולה של האנשים כאן היא מחירי הדירות ובהתאמה מחירי השכירויות. כל משבר גדול התחיל בשוק הנדל"ן, וחבל שזה יקרה גם אצלנו. פישר, אנא התעורר!  

כך או כך, במקביל להודעה  מסבירים בבנק ישראל את ההחלטה  ומספקים את תנאי הרקע בארץ ובעולם שהניעו את חברי הוועדה להותיר את הריבית ללא שינוי – "נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן לחודש יוני ירד ב- 0.3%, נמוך מהתחזיות המוקדמות שנעו בין ירידה של 0.1% לעליה  של 0.3%, ומתחת לתוואי העונתי העקבי עם יעד האינפלציה. הגורמים העיקריים שבלטו החודש הם הירידה בסעיפי התחבורה והתקשורת ומחירי הדלק והעליה המתונה מהצפוי בסעיף הדיור. האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים ירדה החודש והגיעה לגבול התחתון של יעד האינפלציה – 1%, לעומת 1.6% בחודש הקודם. 

"תחזיות האינפלציה והריבית: תחזיות האינפלציה ל-12 החודשים הבאים המבוססות על ממוצע תחזיות החזאים, על הציפיות הנמדדות משוק ההון (break even inflation) ועל אלו הנמדדות על פי החוזים העתידיים על מדד המחירים לצרכן שהבנקים מציעים מעבר לדלפק, המשיכו לרדת גם החודש והן נעות בטווח שבין  1.6%-2% לעומת 1.8%-2.2% בחודש הקודם. ציפיות האינפלציה לטווחים של שנתיים ומעלה הן בטווח שבין 2.3% ל-2.4%, לעומת 2.4%-2.5% בחודש הקודם. שיעורה הצפוי של ריבית בנק ישראל בעוד שנה לפי שוק התלבור, לפי עקום המק"ם ולפי ממוצע תחזיות החזאים הוא בין 2.1% ל-2.2%. מרבית החזאים צופים שהריבית בחודש אוגוסט תשאר ללא שינוי, ובשלושת החודשים הקרובים תרד ב-0.25 נקודות אחוז.

"הפעילות הריאלית:  האינדיקאטורים שנוספו החודש מעלים חשש לירידת מדרגה בקצב הצמיחה שממילא היה מתון יחסית בחודשים האחרונים. חשש זה מבוסס על נתוני יצוא חריגים בחולשתם לחודש יוני. מנגד, שילוב האינדיקאטורים החודשיים במדד המשולב והציפיות מסקרים מצביעים על קצב צמיחה דומה לזה שנרשם בחודשים האחרונים. היצוא התעשייתי (ללא יהלומים) ירד בחודש יוני ב-13% בהשוואה לחודש מאי ובהשוואה לממוצע בחודשים ינואר-מאי. באופן חריג, הירידה ביצוא מקיפה מספר רב של ענפים במשק. לצד האפשרות כי מדובר בנתון חודשי בודד המשקף תנודתיות חריגה, תיתכן גם האפשרות כי ירידה בתחום כה רחב של ענפי יצוא היא תוצאה של ירידה חדה בביקושים העולמיים. מנגד, המדד המשולב למצב המשק בחודש יוני שעלה ב-0.2% מצביע על המשך התרחבות הפעילות במשק, תוך התייצבותה של הצמיחה ברביע השני בקצב דומה לזה של הרביע הראשון של השנה. תמונה דומה עולה גם מסקר "הערכת המגמות בעסקים" של הלמ"ס,  מדד "גוגל" המחושב בבנק ישראל ומהווה אינדיקאטור לביקושים במשק, ומדד מנהלי הרכש. על רקע זה, אומדן ה- Nowcasting לצמיחת התוצר ברביע השני, המחושב בחטיבת המחקר ומתבסס על נתונים כלכליים שוטפים, עומד על 2.8%, קצב צמיחה בפעילות הדומה לזה שנרשם בחודשים האחרונים.

 "שוק העבודה: הנתונים משוק העבודה שנוספו מאז הדיון המוניטרי האחרון מעלים את האפשרות שנבלם השיפור בשוק זה. שיעור האבטלה בחודש מאי עמד על 7.1% לעומת 6.8% באפריל, אך עליית האבטלה התרחשה תוך גידול בשיעורי התעסוקה וההשתתפות בכוח העבודה. בחודשים ינואר-אפריל נרשמה האטה בקצב גידול משרות השכיר המבטאת האטה בקבוצה רחבה של ענפי משק. מנגד, שיעור המשרות הפנויות בסך המשרות במשק עלה ל-3.1% ביוני לעומת 2.7% במאי, ונתוני המועסקים מסקר כוח אדם החדש לחודשים אפריל ומאי מעט חיוביים יותר – מספר המועסקים במאי עלה ב-0.4% לעומת אפריל. תקבולי מס הבריאות, המשמשים אינדיקציה לסך תשלומי השכר, היו בחודש יוני גבוהים נומינלית ב-6.7% מאשר ביוני אשתקד (בניכוי השפעתם של שינויי חקיקה) לעומת 5.1% בחודש הקודם. השכר הנומינלי עלה בחודשים פברואר עד אפריל לעומת שלושת החודשים הקודמים ב-1%, והשכר הריאלי עלה באותה תקופה ב-0.2%.

  "הערכות חטיבת המחקר: התחזית האחרונה של חטיבת המחקר הוכנה בחודש יוני. על פי תחזית זו התוצר צפוי לצמוח בשנת 2012 ב-3.1%, ובשנת 2013 – ב-3.4%. לארבעת הרביעים המסתיימים ברביע השני של 2013, התחזית צופה אינפלציה של 2.4%. הסיכונים העיקריים לתחזית נובעים מההתפתחויות בעולם והשפעתם על הביקושים ליצוא הישראלי ועל הביקושים המקומיים, וכן מהשלכות האתגרים הפיסקליים שהמשק ניצב בפניהם.

"נתוני תקציב הממשלה: נתוני הביצוע בפועל מראים שהגירעון המקומי ללא מתן אשראי נטו במחצית הראשונה של 2012 הסתכם ב-7.6 מיליארדי ש"ח, לעומת גירעון של 3.4 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. בהתאם לתחזית הצמיחה המעודכנת הגירעון ב-2012 צפוי להיות גבוה מתחזית הגירעון המעודכנת של משרד האוצר – 3.4 אחוזי תוצר – בעיקר בגלל הכנסות נמוכות משהיו צפויות במחצית הראשונה של השנה. לאחר פרסום החלטת הריבית הקודמת, החליטה הממשלה להעלות את יעד הגרעון לשנת 2013 ל-3% תוצר לעומת 1.5% ביעד הקודם. בינתיים, לא התקבלו החלטות על הדרך בה מתכוונת הממשלה לעמוד ביעד זה. בהינתן תחזית הצמיחה, ובהנחה שיינקטו הצעדים הנדרשים לשמירה על יעד ההוצאה, הגרעון לשנת 2013 צפוי להיות גבוה מ-4%. כדי לעמוד ביעד הגירעון תידרשנה העלאות בשיעורי המס. ההחלטה על העלאת יעד הגירעון ל-3% והאי וודאות לגבי הסיכויים לעמידה בו מעלות את החשש לשחיקה באמינות המדיניות הפיסקלית שהיוותה נדבך מרכזי בהתמודדות המוצלחת של המשק למול המשבר האחרון. 

"שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-24/6/12, ועד 20/7/12 נחלש השקל כנגד הדולר ב-2.6%. נגד האירו התחזק השקל ב-0.5%. היחלשות השקל למול הדולר בלטה ביחס למטבעות העיקריים. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי פוחת השקל בכ-2%.  שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-24/6/12, ועד 20/7/12 עלה מדד ת"א 25 בכ-0.5%, שיעור נמוך בהשוואה למגמה במשקים המפותחים. באג"ח הממשלתיות, הן הצמודות והן השקליות, נרשמה ירידת תשואות של 20-30 נ"ב לאורך רוב העקום, גם עקב כניסת זרים לאג"ח הממשלתיות בהיקף של למעלה מ-600 מיליוני דולר במהלך חודש יולי. המרווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב, הצטמצם ב-16 נ.ב לרמה של כ-262 נ.ב. תשואות המק"ם ירדו לאורך כל העקום, ב-25-35 נ.ב, והתשואה לשנה ירדה במהלך התקופה לרמה של -1.96% בלבד. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, ירדה החודש ב-18 נ.ב לרמה של 157 נ.ב, ירידה דומה לזו שנרשמה במדינות אחרות בעולם. מדד התל-בונד 20 ו-40 עלו בכ-2.2% ובכ-2.7%, בהתאמה, וזאת על רקע התקדמות בהסדרי חוב של מספר חברות גדולות.

"כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-2%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-8%. ההתפתחויות בשוק האשראי: בחודש מאי עלתה יתרת החוב של המגזר העסקי ב-0.9%, לרמה של 791 מיליארדי ש"ח. הגידול נבע בעיקר מפיחות השקל, שהעלה את הערך השקלי של החוב במט"ח. מתשובות החברות לסקר "הערכת המגמות בעסקים" של הלמ"ס עולה, כי חברות חשו החמרה בקשיי המימון באשראי החוץ-בנקאי בעוד בהשגת אשראי הבנקאי חלה הקלה. יתרת האשראי למשקי הבית עלתה בחודש מאי ב- 1.1%, ל-373 מיליארדי ש"ח, ומתוכה, יתרת האשראי לדיור עמדה על 265 מיליארדי ש"ח. בסך המשכנתאות שניתנו ב-12 החודשים אשר הסתיימו ביוני נרשמה יציבות לעומת החודש הקודם, ונבלמה הירידה בנתון זה שהחלה במאי אשתקד.  שיעור המשכנתאות הלא-צמודות שניתנו בריבית משתנה נותר בחודש יוני סביב רמה של 28%. שיעורי הריבית על המשכנתאות במסלולים הצמודים ירדו החודש ב-0.04% בממוצע, ובמסלולים הלא צמודים בכ-0.1%, בהמשך לירידתם בחודשים האחרונים.

"שוק הדיור: סעיף הדיור (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) במדד המחירים לצרכן עלה בחודש יוני ב-0.1%. ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני עלה סעיף זה ב-3.4%, לעומת 3.8% ב-12 החודשים שהסתיימו במאי. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס, ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים אפריל – מאי ב-0.7%, לאחר עליה של 1.3% בחודשים מארס – אפריל. ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני עלו מחירי הדירות ב- 2.1%, מעט מעל נתון זה בחודש הקודם (2.0%). הפעילות בענף הבנייה מצויה ברמה גבוהה ביחס לרמות בעשור האחרון. אמנם רמת התחלות הבנייה מצויה מתחת לשיא שנרשם בה באמצע 2011, ואולם רמתן עדיין גבוהה וצפויה להמשיך לבוא לידי ביטוי בגידול בהיצע הדירות; מספר התחלות הבנייה ב-12 החודשים האחרונים עמד בחודש אפריל על 43,952 לעומת 44,411 בחודש הקודם. בחודש מאי עמד מלאי הדירות הפנויות למכירה על רמה של 21 אלף דירות לאחר מגמת עלייה בשנה האחרונה.

"המשק העולמי: גם החודש נרשמה הרעה בהתפתחויות באירופה יחד עם סימני האטה נוספים בקצב הצמיחה של הכלכלה העולמית. שרי האוצר של גוש האירו אישרו סיוע לבנקים הספרדיים והודיעו על צעדים שבכוונתם לנקוט בעתיד על מנת לסייע למדינות ובנקים המצויים במשבר, אם כי עדין לא ברור האם צעדים אלו אכן יצאו לפועל, ועל רקע זה עלו התשואות על אג"ח של ממשלת ספרד לרמות שיא. נתוני המאקרו מעידים על המשך ההרעה במצב הכלכלה העולמית, כשהרעה נרשמת גם במשקים המתעוררים העיקריים. קרן המטבע הבינלאומית עדכנה כלפי מטה את תחזית הצמיחה העולמית ל-2012 ו-2013 מ-3.6%  ו-4.1% ל-3.5% ו-3.9%. האינפלציה בהסתכלות על 12 חודשים אחורנית בארה"ב ובאירופה נותרה החודש ללא שינוי ברמה של 1.7% ו-2.4%, בהתאמה, ובסין מגמת הירידה בשיעור האינפלציה נמשכה והגיעה ל- 2.2%. בתוך כך, בניגוד לירידות שנרשמו בהם בחודשים הקודמים, מחירי הסחורות החקלאיות והאנרגיה עלו החודש ב-30% ו-7.5% בהתאמה. הבנק המרכזי האירופאי הוריד את הריבית ב-0.25 נקודות האחוז לרמת שפל של 0.75% מבלי שנקט באמצעי הרחבה נוספים, והבנק המרכזי של סין הוריד את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז, בפעם השניה החודש. הבנקים המרכזיים של בריטניה ויפן הודיעו על הגדלת היקפי רכישות האג"ח" 

הגורמים העיקריים להחלטה, כפי שמסרו בבנק ישראל הם בין היתר מדיניות הריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמיכה בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית –"תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל, בכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על אחוז אחד. הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה משוק ההון ושל החזאים נמצאות בסביבות מרכז תחום יעד האינפלציה. מנגד, העליה במחירי הסחורות והאנרגיה צפויה להשפיע על האינפלציה בתקופה הקרובה ולקרבה אל מרכז היעד.

"בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים, חלה התמתנות ואף בלימה בעליית סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (המבוסס על שכר דירה) ובמחירי הדירות. עם זאת, לפי נתוני הסקר של הלמ"ס, בחודשים מארס עד מאי עלו מחירי הדירות, אך מוקדם לקבוע אם מדובר בשינוי מגמה.

"החודש עלתה רמת האי ודאות ביחס למידת ההתמדה בקצב הצמיחה של הפעילות הריאלית שאפיין את התקופה האחרונה. אינדיקטורים שפורסמו החודש ממשיכים לתמוך בהערכה כי קצב צמיחת הפעילות במחצית הראשונה של השנה התייצב על מעט פחות מ-3%. מנגד, נתוני הייצוא לחודש יוני שרשמו ירידה חדה אשר הקיפה את מרבית הענפים, מעלים חשש כי המשק נמצא בתהליך של התמתנות נוספת בקצב הצמיחה. האי ודאות ביחס להתפתחויות במשק מושפעת בין השאר מהאי ודאות במדיניות הפיסקלית.

"גם החודש נרשמה הרעה בהתפתחויות באירופה יחד עם סימני האטה נוספים בקצב הצמיחה של הכלכלה העולמית. תחזיות קרן המטבע הבינלאומית לצמיחה העולמית ובכלל זה לצמיחת המדינות המפותחות והמתעוררות, וכן של היקפי הסחר, עודכנו כלפי מטה. רמת הסיכונים הכלכליים מהעולם עקב ההתפתחויות באירופה נותרה גבוהה, ועימה החשש מפני השפעות שליליות על הכלכלה המקומית.

"מספר בנקים מרכזיים בעולם הורידו ריבית החודש. שרי האוצר של גוש האירו אישרו סיוע לבנקים הספרדיים והודיעו על צעדים שבכוונתם לנקוט בעתיד על מנת לסייע למדינות ובנקים המצויים במשבר, אם כי עדין לא ברור האם צעדים אלו אכן יצאו לפועל. הבנקים המרכזיים של בריטניה ויפן הודיעו על הגדלת תכנית רכישות האג"ח שלהן. שיעורי הריבית במשקים המובילים נותרו נמוכים והשווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה זו על ידי אף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות.

"על רקע הפחתת הריבית בחודש הקודם והחלשות השקל בתקופה האחרונה שצפויים לסייע למשק הישראלי להתמודד עם הקשיים העומדים בפניו, שקלה הועדה המוניטרית את הגורמים שפורטו לעיל ובחרה להותיר החודש את הריבית ללא שינוי.

"בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים ובפרט נוכח האי ודאות הגוברת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור".