חברת הנדל"ן והתשתיות שיכון ובינוי צפויה להיכנס ביום חמישי למדד ת"א־35 לאחר שהשלימה זינוק של 100% מתחילת השנה, והגיעה לשווי שוק של 5 מיליארד שקל. לפני כשנה מכרה שרי אריסון את השליטה בחברה לנתי סיידוף 18 בהנחה של 14% על מחיר המניה. סיידוף שילם 1.1 מיליארד שקל עבור 47.4% ממניות שיכון ובינוי ששוות כעת 2.38 מיליארד שקל.
הסיבה לזינוק במניית שיכון ובינוי היא תחילת התייצבות הפעילות באפריקה לאחר משברים בניגריה וחקירה שהחברה עברה, מינויו של אייל לפידות למנכ"ל בתחילת יוני, ומצגת אופטימית שפרסמה החברה לאחר הדו"ח השנתי שכוללת את ה־EBITDA הצפוי לחברה מנכסי האנרגיה הירוקה ואת השווי החבוי בקרקעות שבידי שיכון ובינוי נדל"ן. שיכון ובינוי היא גם חלק מהחברות שנהנו מקפיצתו המרשימה של מדד הנדל"ן השנה שעקף את כל המדדים האחרים.
שיכון ובינוי עוסקת בקבלנות תשתית ובנייה בחו"ל (למעט ארה"ב), קבלנות תשתית ובנייה בארה"ב, קבלנות תשתית ובנייה בישראל, יזמות נדל"ן בישראל, יזמות נדל"ן בחו"ל, אנרגיה מתחדשת וזכיינות.
בחו"ל שיכון ובינוי עוסקת בעיקר בקבלנות באפריקה ובאמריקה הלטינית, ובעיקר ניגריה. בנוסף, לשיכון ובינוי פעילות ניכרת בגואטמלה, קניה, אוגנדה, אתיופיה, חוף השנהב וקולומביה. עיקר הפעילות הוא ביצוע תשתיות תחבורה, מים ואנרגיה. -מ-2014 עד 2018 ירדה רווחיות התחום ל־29 מיליון שקל.
בניגריה שיכון ובינוי עוסקת בעיקר בפרויקטים ממשלתיים, אלא שיותר מ־90% מהכנסות מטבע החוץ של ניגריה מגיעות מנפט, והירידה החדה במחירו החל מאמצע 2014 יצרה משבר כלכלי חמור במדינה. בשנה וחצי האחרונות שער החליפין של הניירה הניגרית שמר על יציבות מול הדולר ובנוסף חלה התייצבות מסוימת במצב הפיננסי במדינה. יציבות זו תומכת כעת ברווחיות הפעילות של שיכון ובינוי במדינה, אך עדיין הפעילות רווחית פחות מב-2014. לשיכון ובינוי תלות גבוהה במחירי הנפט ובמצבה של כלכלת ניגריה.
בקניה התפוצצה פרשת השוחד לכאורה שליוותה את פעילות החברה, כאשר פורסם מעצרם של בכירים בעבר בחברה. בעקבות החקירה התגבשה תשתית ראייתית לביסוס החשדות נגד החברה וחברות־בנות שלה ונגד שורה של בכירים בעבר בעבירות של שוחד לעובד ציבור זר, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קשר לפשע, שיבוש מהלכי משפט, איסור הלבנת הון ודיווח מטעה במטרה להטעות משקיע סביר לפי חוק ני"ע. עם סיום החקירה המליצו המשטרה ורשות ני"ע להעמיד לדין את בעלת השליטה לשעבר, שרי אריסון; את המנכ"ל לשעבר עופר קוטלר; הדירקטורית לשעבר אפרת פלד; רובי לזרוב – רו"ח המבקר ממשרד BDO זיו־האפט; היו"רים לשעבר משה לחמני ורוית ברניב ובכירים נוספים.
בישראל שיכון ובינויה מתמחה בפרויקטים גדולים באמצעות סולל בונה, שהאחרונים הבולטים היו חלקה בהקמת פרויקט אגירה שאובה בגלבוע, חלקה בהקמת תחנת הכוח הסולארית באשלים, החלק המערבי של הקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב ופרויקטים עבור משרד הביטחון. התוספת העיקרית לצבר ההזמנות של תחום זה היא פרויקט קריית התקשוב בבאר שבע. הכנסות התחום בישראל הן בשיעור 3.28 מיליארד שקל עם שיעור רווח התפעולי של 2.8% שהושפע לטובה מרווחיות גבוהה בחלק מהפרויקטים.
שיכון ובינוי נדל"ן מציגה שיעור רווח תפעולי גבוה ממרבית המתחרות שלה בעיקר בזכות תמהיל בנייה שחלקו מבוצע על קרקעות שנרכשו לפני עשרות שנים. הרווח התפעולי בנטרול השפעת מכירת הקרקעות ומימוש הנדל"ן להשקעה, בטווח של בין 150 מיליון שקל ל־200 מיליון שקל לשנה בכל אחת משלוש השנים האחרונות.
בענף מעריכים כי הפער בין שווי הקרקעות של שיכון ובינוי נדל"ן לבין שוויין במאזני החברה גבוה ממיליארד שקל. אם לא יהיה שינוי מהותי בתמהיל הבנייה של החברה בין קרקעות חדשות וותיקות בעתיד, הרווח התפעולי של הפעילות צפוי להישאר גבוה, והערך של אותן קרקעות יקבל ביטוי בחישוב שווי החברה לפי מכפיל הרווח התפעולי.
שיכון ובינוי מפרטת את החוב הפיננסי של הפעילויות שבשליטתה, אך היא לא מפרטת את החוב הפיננסי של פרויקטים שבהם היא מחזיקה ב־50% או פחות.בסוף מרץ 2019 היה לשיכון ובינוי עודף התחייבויות פיננסיות של 3.93 מיליארד שקל, אך בנטרול זכויות המיעוט בחוב של שיכון ובינוי נדל"ן עודף ההתחייבויות עמד על 3.71 מיליארד שקל.
עיקר החוב הוא למחזיקי אג"ח, כאשר פריסת התשלומים של שיכון ובינוי נוחה — 287 מיליון שקל השנה ו־271 מיליון שקל בכל אחת משלוש השנים הבאות. בשנים 2025-2023 צפוי עומס תשלומי אג"ח של יותר מחצי מיליארד שקל בשנה. מאז סוף הרבעון קיבלה החברה תמורה ממכירת פרויקט ג'נרי ומנגד חילקה דיבידנד בהיקף דומה של 60 מיליון שקל. התמחור של המניה מציג תמונה אופטימית מאוד של תרחישים שלא בטוח שיתרחשו. כך שנראה שערך המניה אינו משקף את הערך הריאלי.
שיכון ובינוי: למרות זינוק של 130% ברווח, המנכל עוזב
שיכון ובינוי: למרות זינוק של 130% ברווח, המנכ"ל עוזב