fbpx
חדשות

189 מיליון שקל אושר תקציב רשות ני"ע - התמלול המלא מוועדת הכספים

ענת גוואטה, יו"ר ני"ע. צילום: ענבל מרמרי

אושר התקציב של רשות ני"יע 189 מיליון שקל - ללא מתנגדים

ועדת הכספים אישרה את התקציב לרשות ניירות ערך ללא מתנגדים. בדיון נכחו בין היתר יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה, עודד שפירר, מזכ"ל הרשות. אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות. את הוועדה ניהל היו"ר ח"כ משה גפני מדגל התורה והשתתף בה רק נציג אחד של הוועדה מיקו לוי מיש עתיד.

בדיונים החמיא גפני לגוואטה על תפקודה וגוואטה הדגישה את חשיבות התמיכה בשוק ההון הקרטן בישראל ובהסברה לציבור.

<< נושא >> הצעת תקציב הרשות לניירות ערך לשנת 2019 << נושא >>

 

 

 

<< נושא >> הצעת תקציב הרשות לניירות ערך לשנת 2019 << נושא >>

 

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

רבותיי, על סדר היום: תקציב הרשות לניירות ערך לשנת 2019. על פי החוק יש כמה דברים שצריכים לבוא לוועדת הכספים, אחד מהם הוא דיווח על תקציב בנק ישראל. אמרתי לנגיד שהיות שיש קושי גדול לכנס את הוועדה – צריך הסכמה של ועדת ההסכמות – אז שהוא ידווח באופן שבו הוא יכול לדווח משום שעל פי החוק – חוק שאני עשיתי; אני נמצא במצב שכמעט כל דבר אני מעורב בו, זה מתחיל להיות מסובך – על כל פנים, עשינו אז את החוק והפשרה עם בנק ישראל הייתה שהם ידווחו על התקציב אבל אנחנו לא נאשר את זה, אנחנו לא צריכים לאשר את זה בתקציב בנק ישראל.

 

היה ויכוח גדול לגבי השכר של העובדים, כאשר אני חייב לציין שבסופו של דבר בדיונים היו פשרות. בין יתר הפשרות זו הפשרה הזאת שאנחנו מאשרים, מה שאין כן בתקציב הרשות לניירות ערך. תקציב הרשות לניירות ערך היה פחות מסובך, זה לא היה חוק חדש שעשינו, ואת תקציב הרשות לניירות ערך אנחנו צריכים לאשר.

 

יושבת-ראש הרשות לניירות ערך, דיברת איתי ואמרת שמשום שצריך אישור של ועדת הכספים, יש קושי גדול אם לא יאושר התקציב בוועדה, וזה שונה ממצב שבו צריך רק דיווח, דיווח אפשר לעשות באופנים שונים, אני לא צריך לבקש טובות מכולם. תקציב הרשות לניירות ערך, אני ביקשתי שזה יובא לדיון כדי שנוכל להצביע וכדי שאתם לא תעמדו במצב שבו על פי החוק אתם צריכים אישור, ואין לכם תקציב מאושר. דווקא הבינו את זה ואמרתי לך בשיחת הטלפון שאת זה אני מקווה שאנחנו נעביר ובישיבה הקרובה נביא את זה לדיון ולאישור, והנה אנחנו עושים את זה עכשיו והבמה לרשותך כדי לומר לנו מהו התקציב שאת מבקשת שנאשר.

 

<< אורח >> ענת גואטה: << אורח >>

 

תודה רבה.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

אגב, אני חייב לומר שאת מצליחה בתפקיד. בהתחלה הייתי סקפטי, לא הכרתי אותך, אבל היום אני יכול להגיד שאת מצליחה. בבקשה.

 

<< אורח >> ענת גואטה: << אורח >>

 

בוקר טוב, כבוד היושב-ראש, תודה רבה שנענית לבקשה שלנו לזמן את הישיבה הזאת, אנחנו מעריכים את זה. אני מבקשת להציג את תקציב הרשות לשנת 2019.

 

תקציב הרשות בשנת 2019 עומד על 189,320,000 שקלים. בסך הכול, לאורך השנים הרשות שומרת על בקרה תקציבית ואיזון תקציבי ומנצלת באופן מסורתי סכומים שהם נמוכים מהתקציב המאושר לה, בשיעורים שהם קבועים, סדר גודל של 93% כל שנה.

 

מכיוון שהרשות מגייסת את התקציב שלה באופן עצמאי מהשוק ולא נסמכת על תקציב המדינה, אני חושבת שרמת העצמאות והיכולת שלנו לנהל את התקציב בעצמנו מאוד תורמת ליכולת שלנו להתנהל באופן מקצועי, ברמה גבוהה ולטובת המטרות שאנחנו מופקדים עליהן.

 

אני רוצה לתאר את התהליכים שעברו בשנה האחרונה. מבחינת שוק ההון, אנחנו רואים ששוק ההון הוא למעשה תשתית לאומית חיונית, גם לצורך יצירת הון וגם לצורך הנעת הון בצורה יעילה, הוגנת ומוסדרת, ואנחנו מזהים בשנים האחרונות חולשה בשוק ההון הישראלי. החולשה הזאת נובעת ממגוון סיבות. עלות הרגולציה הופכת להיות לעלות לא כלכלית עבור תאגידים מגייסים שבוחרים לגייס כסף במרחב הפרטי, שם עלות הרגולציה היא קרובה לאפס; מצב הריבית בשווקים בעולם וגם בשוק הישראלי מייצר מצב של כסף זול ונהירה של משקיעים לאזורים פחות מפוקחים, ולכן למגייסים קל לפגוש את אותם משקיעים במרחב הפרטי.

 

בנוסף לכך, משקיעים מוסדיים ישראליים שצוברים כמויות גדולות של כסף כל שנה - מעל 120 מיליארד שקלים מדי שנה - לא מוצאים אפיק השקעה זמין ואפשרי בשוק ההון הישראלי מכיוון שהשוק שלנו הוא שוק קטן, לא צומח בצורה מספקת, וכמויות הכסף האלה גדולות על השוק שלנו.

בשורה התחתונה, התוצאה לא מיטבית ולא חיובית מבחינת שוק ההון הציבורי הישראלי, ואנחנו רואים את התפקיד שלנו בראש ובראשונה כמי שאמור להגן על טובת המשקיעים אבל לצד זאת גם לפעול בתחום ההסדרה והפיתוח של שוק ההון על מנת לאפשר פעילות תוססת, צומחת ומשמעותית, בראש ובראשונה לטובת הכלכלה הישראלית.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

למה אתם מפרישים פחות לפנסיה ופיצויים ב-2019?

 

<< אורח >> עודד שפירר: << אורח >>

 

עודד שפירר, מזכ"ל רשות ניירות ערך. זה רק מקרי כי בשנת 2018 היה לנו גידול בסעיף הספציפי עקב עזיבה של כמה עובדים במשרות ניהוליות בכירות, ולכן זה פחות או יותר עומד בנורמה של השנים האחרונות.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

זה לא שאתם מפרישים פחות.

 

<< אורח >> עודד שפירר: << אורח >>

 

לא. אנחנו עומדים בחוק כמובן בכל מה שקבוע ואפילו מעבר לזה.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

אגב, אני רוצה לתקן. קודם דיברתי על בנק ישראל, אני רוצה להגיד, אנחנו נקיים את הדיון הזה. זה לא שלא נקיים את הדיון, רק לא היה לי את ההכרח לקיים עכשיו את הישיבה ולבקש אישורים, אבל הדיון על תקציב בנק ישראל ייעשה בוועדה. מיהרתי איתכם בגלל שאמרת - - -

 

<< אורח >> ענת גואטה: << אורח >>

 

אנחנו לא יכולים לפעול.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

בדיוק. אתם לא יכולים לפעול. בנק ישראל יכול לפעול, אבל את הדיון על התקציב שלו אנחנו נקיים. הוא חשוב, הוא מופיע בחוק ויש לו חשיבות. הרבה פעמים אנחנו דנים שם גם על משכורות העובדים. הדיון הזה יתקיים. אם התקבל הרושם כאילו נגמר העניין, לא נגמר העניין, הדיון יתקיים.

 

<< אורח >> ענת גואטה: << אורח >>

 

עבודת הרשות בשנת 2019 תתבסס על חמישה עקרונות עיקריים. הראשון, כמו שציינתי קודם, הוא שפעילות הרשות תתבצע מתוך תפיסה ששוק הון ציבורי ישראלי חזק וצומח ותוסס, תורם לפיתוח הכלכלה הישראלית. אני חושבת שזאת תובנה שחשוב לבסס אותה ולעגן אותה בתפיסה הלאומית שלנו, כמו גם את טובתו של ציבור המשקיעים בכללותו.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

מה זה חינוך הציבור?

 

<< אורח >> ענת גואטה: << אורח >>

 

חינוך הציבור הוא אחת מהמשימות של רשות ניירות ערך.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

שמה?

 

<< אורח >> ענת גואטה: << אורח >>

 

כל הנושא של חינוך פיננסי למשקיעים מהציבור זה אחד מהתפקידים שלנו. יש תקציב שהרשות כל שנה מקצה לטובת הפעילות הזאת. במסגרת התקציב הזה אנחנו עוסקים בהדרכה, קמפיינים.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

לציבור הרחב?

 

<< אורח >> ענת גואטה: << אורח >>

 

כמובן. אנחנו השנה למשל משיקים אתר תדמיתי שנועד כמידע לגבי פעילות הרשות ולגבי השקעות מפוקחות באופן מאוד ידידותי, מושך. אנחנו רואים שרגולטורים בעולם עוסקים בחינוך הציבור באופן מאוד מאוד אינטנסיבי.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

אלה פרסומים שאתם עושים בקמפיינים האלה?

 

<< אורח >> ענת גואטה: << אורח >>

 

כן.

 

<< אורח >> עודד שפירר: << אורח >>

 

לא רק פרסומים, אנחנו ממש עושים הדרכות בקרב הציבור כדי לחנך אותם לצריכה יותר נכונה, ליותר הבנה בשוק ההון.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

איפה זה מופיע?

 

<< אורח >> עודד שפירר: << אורח >>

 

עשינו גם פרויקט מאוד גדול בשיתוף עם סטודנטים באוניברסיטת תל אביב, הם ממש נפרסו בכל אוכלוסיית מדינת ישראל ועשו הדרכות עם כל ציבור שרצה לשמוע את זה.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

אני רואה שאתם משתלבים בחברה הישראלית מכיוון שההוצאות המשפטיות שלכם גדלו מ-2018 ל-2019 פי כמה. מה קרה? זה גדל מ-291 ל-970, 940.

 

<< אורח >> עודד שפירר: << אורח >>

 

חלק מאוד מאוד נכבד בסעיף הזה על סך 650,000 שקלים הוא סעיף שאנחנו מממנים תובענות ייצוגיות. אנחנו מסייעים לציבור.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

למה ב-2018 כשהבאתם לנו את התקציב, אמרתם שההוצאות המשפטיות הן 291,000?

 

<< אורח >> עודד שפירר: << אורח >>

 

סליחה, אדוני, זה הביצוע בפועל. אני אסביר למה הביצוע בפועל נמוך.

 

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

אני הבנתי. ב-2018 הבאתם לנו תקציב, כשההוצאות המשפטיות שהיו בתקציב היו 291,000.

 

<< אורח >> עודד שפירר: << אורח >>

 

לא, אדוני, זה 970,000. ההוצאות בפועל הן 291,000.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

כשהבאתם לנו את התקציב לא היו הוצאות בפועל. היה תקציב שביקשתם לגביו אישור.

 

<< אורח >> ענת גואטה: << אורח >>

 

נכון. התקציב לא השתנה. ההוצאות בפועל היו 290,000 שקלים בשנת 2018.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

ביצוע תקציבי משוער ל-2018 היה 291,000?

 

<< אורח >> עודד שפירר: << אורח >>

 

נכון.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

טוב. בפועל, קרה ב-2018 שהיו הוצאות של 970,000.

 

<< אורח >> עודד שפירר: << אורח >>

 

לא. בפועל זה 291,000, אדוני. אנחנו פשוט מגישים את הדוח הזה בסביבות חודשים אוקטובר-נובמבר.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

אז למה כתוב 291?

 

<< אורח >> עודד שפירר: << אורח >>

 

מכיוון שזה המשוער ל-2018, אנחנו מציגים אותו עוד לפני שהסתיימה 2018.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

קרה משהו?

 

<< דובר >> שגית אפיק: << דובר >>

 

היה איזה תיק מיוחד או משהו?

 

<< אורח >> ענת גואטה: << אורח >>

 

אני אסביר. התקציב בין 2018 ל-2019 השתנה באופן מינורי בין 940,000 ל-970,000 שקלים. בפועל, הפעילות הזאת היא פעילות שמיועדת לעידוד אכיפה פרטית בשוק ההון. זאת אומרת, הרשות לא מוסמכת להגיש תביעות אזרחיות, היא מוסמכת להגיש רק תביעות פליליות ולנהל אכיפה מינהלית. הנושא של אכיפה פרטית, הוא תלוי בפניות שאנחנו מקבלים מעורכי דין פרטיים בשוק, שמבקשים לקבל מאיתנו מימון.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

הם מבקשים מכם מימון.

 

<< אורח >> עודד שפירר: << אורח >>

 

לא. היו פשוט הרבה החזרים. אם אנחנו מממנים תובענות ייצוגיות, ובסוף יש זכייה של התובע, אנחנו מקבלים את הכסף חזרה. בשנת 2018 היו הרבה החזרות של כסף אלינו ולכן הסעיף התאזן, הוא פשוט היה נמוך יותר.

 

<< אורח >> ענת גואטה: << אורח >>

 

זה לא היה מאותה שנה, ההחזרות.

 

<< אורח >> עודד שפירר: << אורח >>

 

ההחזרות, זה היה ב-2018 על תביעות שהיו ב-2011, 12', 13', 14', ובמקרה ב-2018 הצטברו הרבה.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

מה גודל הלשכה המשפטית שלכם?

 

<< אורח >> עודד שפירר: << אורח >>

 

יש לנו שמונה עובדים.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

עורכי דין.

 

<< אורח >> עודד שפירר: << אורח >>

 

עורכי דין כולם, כן.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

טובים.

 

<< אורח >> עודד שפירר: << אורח >>

 

מעולים. את שרה אתה רואה פה כל יום בשבוע.

 

<< אורח >> ענת גואטה: << אורח >>

 

החלק הארי של עובדי הרשות הם עורכי דין.

 

<< אורח >> עודד שפירר: << אורח >>

 

יש לנו 110 עורכי דין ברשות. יש לנו גם כלכלנים.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

כמה כלכלנים?

 

<< אורח >> עודד שפירר: << אורח >>

 

שמונה.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

גם שמונה.

 

<< אורח >> עודד שפירר: << אורח >>

 

כן. במחלקה הכלכלית שלנו. יש 110 עורכי דין בכל הארגון.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

לא הבעתי עמדה בעניין הזה. בסוף אחרי הבדיחות אני רוצה לדעת מה מספר העובדים בכלל. כמה עובדים יש ברשות?

 

<< אורח >> עודד שפירר: << אורח >>

 

יש 262.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

ככה זה היה כל הזמן או שזה גדל או קטן?

 

<< אורח >> עודד שפירר: << אורח >>

 

בחמש שנים האחרונות לא שינינו אפילו בתקן אחד. לא עלינו ולא ירדנו.

 

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

 

כמה חרדים?

 

<< אורח >> עודד שפירר: << אורח >>

 

יש הרבה.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

כמה הרבה?

 

<< אורח >> עודד שפירר: << אורח >>

 

יש למעלה מ-20.

 

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

 

אני שמח.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

למעלה מ-20 עובדים חרדים?

 

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

 

בבקשה. אם לא הייתי פה ולא הייתי שואל את השאלה הזאת, לא היית יודע את זה.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

נכון. האמת היא שהוא שואל את זה כל הזמן. כמה ערבים?

 

<< אורח >> נועם כץ: << אורח >>

 

שמונה.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

20 עובדים חרדים? היום גם לא יודעים בדיוק מי זה חרדי אבל זה מצוין.

 

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

 

זה יוצר פה אפליה מתקנת בחוק. אני שמח.

 

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

 

זה הולך וגדל בשנים האחרונות.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

זה קרה בשנים האחרונות או שזה הצטבר?

 

<< אורח >> עודד שפירר: << אורח >>

 

זה הפך יותר משמעותי בשנים האחרונות.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

למה?

 

<< אורח >> עודד שפירר: << אורח >>

 

קודם כול, אנחנו יושבים בירושלים.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

בסדר, ירושלים זה לא אומר כלום.

 

<< אורח >> עודד שפירר: << אורח >>

 

זו אפשרות גיוס מאוד טובה, אנחנו מעודדים גיוון באוכלוסייה.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

הם עובדים טובים? אני מדבר כללית, אני לא מדבר ספציפית.

 

<< אורח >> עודד שפירר: << אורח >>

 

עובדים מעולים. הנה שרה, אתה יכול לשאול אותה.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

עובדים טובים?

 

<< אורח >> שרה קנדלר: << אורח >>

 

כן, יש אצלנו רק עובדים טובים.

 

<< אורח >> עודד שפירר: << אורח >>

 

אנחנו עשינו שנה מיוחדת שקראנו לה שנת גיוון, אנחנו מאוד רוצים לגוון את אוכלוסיית העובדים שלנו. אנחנו עובדים על זה, זה חלק מהתחום של משאבי אנוש לעשות את זה ואנחנו משתדלים כמה שיותר לגוון את האוכלוסייה של העובדים שלנו.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

יפה.

 

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

 

אני שמח שהדלקתי אותך על הבוקר. אנחנו במגמה חיובית.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

נכון.

 

<< אורח >> ענת גואטה: << אורח >>

 

אני רוצה ברשותך לתאר את חמשת הנושאים שנתמקד בהם בשנת 2019. כפי שציינתי קודם, הנושא של ביסוס שוק ההון הציבורי הוא נושא מרכזי בפעילות שלנו.

 

הנושא השני הוא קידום של חדשנות וטכנולוגיה בשוק ההון. אנחנו רואים שרמת האימוץ של חדשנות וטכנולוגיה בשוק ההון היא נמוכה ביחס לענפים אחרים וביחס למדינות אחרות וזה נושא שאנחנו מתכוונים להתקדם בו.

 

בנוסף, אנחנו נתמקד בנושא התחרות בשוק ההון הישראלי. פעילות הבנקים בתחום שיווק והפצה של מוצרי השקעה לציבור היא פעילות מאוד דומיננטית. אנחנו רואים שמשקיעים מוסדיים, הנוכחות שלהם כמשקיעים בפעילות המסחר וגם בפעילות ההנפקות דורשת עידוד והגברת הנוכחות שלהם, ואלה מקומות שאנחנו נרצה לחזק אותם.

 

הנושא האחרון, שהוא נושא ששזור לאורך ולרוחב הפעילות שלנו, זה שמירה על שוק הוגן, שמירה על תקינות מסחר, על הוגנות, על שמירת החוק, שמבוצעות באמצעות מחלקות האכיפה של הרשות. גם כאן יש מהלכים שנעשה במהלך השנה הקרובה כדי לחזק את השוק הישראלי כשוק הוגן, מושך, ובטוח מבחינת משקיעים שירצו לפעול בו.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

יפה. בפרק הזמן שאת נמצאת ברשות, את מרוצה ממה שמתפתח, עם ההוגנות שעליה דיברת וכל הדברים האלה בשביל החברת הישראלית? את חושבת שצריך לשפר או שאת מרוצה ממה שקורה? את יכולה להגיד מכיוון שאת רק לאחרונה נכנסת לתפקיד.

 

<< אורח >> ענת גואטה: << אורח >>

 

קודם כול, אני חושבת שרשות ניירות ערך עשתה לאורך השנים עבודה מצוינת בתחום האכיפה. כלי האכיפה של הרשות רק השתפרו והשתכללו בעשור האחרון. קיבלנו כלים משמעותיים בתחום של אכיפה מינהלית, שזאת פעילות צומחת, משמעותית.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

זה היה באחת מוועדות הכנסת.

 

<< אורח >> ענת גואטה: << אורח >>

 

נכון.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

מה שהלך פה, היה אפשר לכתוב על זה ספר.

 

<< אורח >> ענת גואטה: << אורח >>

 

אני זוכרת, התבוננתי בזה מהצד השני באותם ימים.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

איך?

 

<< אורח >> ענת גואטה: << אורח >>

 

אני מכירה את התגובה של השוק לחוק האכיפה המינהלית.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

היה לנו את גושן פה. הוא הסכים. דרך אגב, הוא שיתף פעולה לגמרי. אמרתי, לא יכול להיות שיושב-ראש הרשות יהיה באחד המוטבים. הוא לא היה באחד המוטבים. היו לזה גם סיבות אידיאולוגיות. בסוף היה חוק טוב.

 

<< אורח >> ענת גואטה: << אורח >>

 

אני חושבת שזה חוק מצוין, אני חושבת שהשוק גם למד לעבוד עם החוק הזה והיום רמת החרדה הרבה יותר נמוכה.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

תודה רבה. אילן, אתה הכי אובייקטיבי בינינו פה.

 

<< אורח >> אילן פלטו: << אורח >>

 

אני הכי לא אובייקטיבי. כפי שאמרה גם יושבת-ראש הרשות, באמת המצב כפי שאנחנו רואים אותו בשוק ההון הוא לא מצב חיובי.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

נכון.

 

<< אורח >> אילן פלטו: << אורח >>

 

שנת 2018 הייתה שוב שנה, מה שנקרא בטריטוריה השלילית, יותר חברות נמחקו מאשר באו להנפקות. אחרי שהייתה לנו ב-2017 שנה של התעוררות וחשבנו שאנחנו רואים את השינוי ואת המפנה, לצערי הרב 2018 חזרה חזרה, מול 14 הנפקות ראשוניות נמחקו 22 חברות וחזרנו להמשך מגמת הירידה שכבר נמשכת 11 שנה בכמות החברות הציבוריות.

 

אני חושב שזה עצוב, וכפי שגם אמרה ענת, אני חושב שזה חשוב למשק הישראלי ולכלכלה הישראלית שיהיו כמה שיותר חברות ציבוריות, וחברות ציבוריות אלה חברות שרמת השקיפות בהן ורמת הממשל התאגידי בהן היא רמה הרבה יותר גבוהה מחברות פרטיות. אתה יכול לדעת מה קורה בחברות האלה, וזה אינטרס עליון של המדינה כדי שיהיו כמה שיותר חברות ציבוריות.

 

בדברי ההסבר של התקציב נאמר שבשנת 2019 מתכוננים לעשות צעדים כדי לשפר את המצב, אבל אני חייב להגיד שלצערי הרב זה לא קורה.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

מה הסיבה?

 

<< אורח >> אילן פלטו: << אורח >>

 

היה לנו סוג של, יושב-ראש הרשות הקודם קרא לזה "הודנה רגולטורית" ועברנו קצת session-ים של הקלות ברגולציה שגם עברו פה בוועדת כספים. אני חושב שהמגמה הזאת קצת נעצרה ואנחנו כבר לא רואים ממש הקלות ברגולציה, ולא רק שלא רואים אלא הרגולציה ממשיכה להכות בנו. רק לפני שבוע פורסמה – אומנם לא על ידי רשות ניירות ערך למרות שלפי דעתי זה בתמיכה של רשות ניירות ערך – על ידי רשות התחרות, מה שהיה רשות ההגבלים העסקיים, טיוטה חדשה שהולכת לאפשר לגופים המוסדיים במשק שהם בעלי מניות המיעוט בהרבה חברות ציבוריות להתחיל לשתף פעולה גם כן ביניהם. מי שמכיר את מה שמתרחש בשוק ההון יודע שגם כך המצב לא קל, וזה בעצם עוד סוג של מסמר – אני לא רוצה להתבטא במילים יותר מדי מפוצצות – אבל אנחנו כל הזמן בונים על המוטיבציה של חברה פרטית להפוך לחברה ציבורית.

 

יש מצד אחד יתרונות להיות חברה ציבורית – אתה מגייס כסף, זה לא הלוואה, זה חלוקת מניות; ומצד שני יש את הנטלים, גם הרגולטוריים וגם אחרים.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

מה אתה מציע לעשות?

 

<< אורח >> אילן פלטו: << אורח >>

 

קראתי את טיוטת גילוי הדעת של רשות החברות, זה כאילו רשות ניירות ערך מספר שתיים במשק.

 

<< אורח >> ענת גואטה: << אורח >>

 

רשות התחרות?

 

<< אורח >> אילן פלטו: << אורח >>

 

סליחה, רשות התחרות. כאילו מספר שתיים, הם כבר הפכו להיות הרגולטור של החברות הציבוריות. אם רשות ניירות ערך לא מוציאה רגולציה אז הם מוציאים רגולציה, ואנחנו מותקפים מכל עבר. עברנו בשנה שעברה – דיברתי על זה קודם – חוק חדלות פירעון, שם גם הוסיפו אחריות על דירקטורים ונושאי משרה בחברות. אנחנו רואים שהמתקפה הרגולטורית לא רק שלא נעצרת ולא רק שעושים הקלות ברגולציה, אלא אנחנו - - -

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

רק שכחת להגיד שבשנה הקודמת קיבלתם את הפטור מניכוי מהוצאות הנפקה.

 

<< אורח >> אילן פלטו: << אורח >>

 

תחילת 2018.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

כן, אני עד היום משלם על זה. כל פעם שיש לי דיון עם אגף התקציבים – יכול להיות על גידול חסה בשטחים – ניכוי הוצאות הנפקה. אבל זו נקודה טובה.

 

<< אורח >> אילן פלטו: << אורח >>

 

נקודה טובה מאוד.

 

<< דובר >> שגית אפיק: << דובר >>

 

זה עוזר? החוק הזה הועיל? הוא משלם עליו באמת ביוקר, אז אנחנו רוצים לדעת אם זה השתלם.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

כן, אני כל הזמן חוטף.

 

<< אורח >> ענת גואטה: << אורח >>

 

הוא לא הועיל כי אילן הזכיר קודם שאין הנפקות.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

הם מזכירים את זה פה בוועדה.

 

<< אורח >> אילן פלטו: << אורח >>

 

אם מסתכלים על המספרים כפי שאמרתי ב-2018, אפשר להגיד שזה לא ממש עזר. אני משתמש בזה וגם הבורסה משתמשת בזה כטיעונים כאשר - - -

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

טוב. נראה איך למצוא פתרון.

 

<< אורח >> אילן פלטו: << אורח >>

 

למרות שלא ראיתי את זה מוזכר בתקציב הרשות, אני מזכיר. יש לרשות רזרבה מאוד גדולה – לא ראיתי את המספר, אני מניח לפי ניתוחים כלכליים צריכה להגיע לסדר גודל של 200 מיליון שקלים כבר?

 

<< אורח >> ענת גואטה: << אורח >>

 

יש לנו דוחות כספיים מפורסמים.

 

<< אורח >> אילן פלטו: << אורח >>

 

200 מיליון שקלים רזרבה ואנחנו רואים שגם בשנים שאין הנפקות ופחות הנפקות, עדיין הרשות כמעט מצליחה לא לגעת ברזרבה. לכן אפשר בהחלט לפי דעתי בלי חשש להקטין את הרזרבה קצת, לעשות הקלות ולתת עוד הנחות לחברות הציבוריות, שהן מממנות חלק גדול מהפעילות הזאת.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

תודה רבה. מיקי, בבקשה.

 

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

 

אני פונה לענת בעניין הזה. מה שנאמר כאן, היו ויכוחים מרים בין הלשכות השונות – לשכת עורכי הדין, לשכת יועצי המס, לשכת רואי החשבון ולפעמים להב – לרשות המיסים.

 

<< אורח >> ענת גואטה: << אורח >>

 

לגבי מה?

 

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

 

לגבי תיאומים, לגבי הסכמות, לגבי איזונים. מה שאני נהגתי לעשות זה מחזיק עד היום וכמעט לא באים עם ריבים, לא לוועדה הזאת ולא לוועדות אחרות אלא אם כן יש חוסר הסכמה טוטלי. כל רבעון או כל מחצית השנה עשו שולחן עגול, ישבו מהצדדים וניסו לדבר. אתם צריכים להבין שגם אם תביאו לוועדה הזאת, קשה לנו לעשות משפט שלמה, זה לא עובד כך. יש תיאומים, זה מורכב.

 

<< אורח >> ענת גואטה: << אורח >>

 

על איזה תיאומים אתה מדבר?

 

<< דובר >> שגית אפיק: << דובר >>

 

מול איגוד החברות הציבוריות.

 

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

 

מול איגוד החברות.

 

<< אורח >> ענת גואטה: << אורח >>

 

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה.

 

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

 

תעשו משהו מסודר, תבואו לדיון. אנחנו צריכים לקבל משהו אפוי. קשה לנו מאוד לבוא בפרק הזמן.

 

<< אורח >> ענת גואטה: << אורח >>

 

יש שיח שוטף, הדוק, צמוד עם איגוד החברות, הכול בסדר. אני אשמח להתייחס למה שנאמר.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

דבר שני, מה שאמר אילן, אני מבקש מכם שתבדקו את זה כי זה מעמיד אותי, את הוועדה, במצב לא נוח. הרבה פעמים אנחנו נאבקים עבור החברות ואנחנו נאבקים עבור הרגולציה. הייתה תמונת מצב שבה היה יותר קל. נפתחו יותר חברות, הייתה פחות רגולציה ואחרי כן זה חזר חזרה.

 

אני לא יודע להגיד, אני סומך על מה שאילן אומר. בכל אופן אנחנו עובדים יחד, אנחנו מכירים האחד את השני. האם יש אפשרות לבחון שוב את העניין הזה? בכל אופן, המצב לא מזהיר, אין מציאות שפה הכול פורח.

 

נכון, אין טענות. אני מאוד תומך ברשות לניירות ערך – כל השנים וגם עכשיו, מה שאמרתי, בתקופת הכהונה שלך – אני חושב שזו רשות טובה, רשות שעושה עבודה מקצועית. האם אפשר לבחון מחדש את אותה תקופה שבה היו הקלות ברגולציה, דברים נעצרו ולא הקשו על החברות, לעומת מה שקורה היום או מה שקרה לפני? האם יש באמת איזשהו קשר בין הדברים האלה על מנת להקל על החברות? אנחנו גם תרמנו לעניין הזה, תרמנו משום שהיינו בטוחים שזה יעזור, וזה לא עזר מספיק.

 

<< אורח >> ענת גואטה: << אורח >>

 

קודם כול, חשוב לי להגיד שרגולציה זה לא מחלה. רגולציה זה בעצם מערכת שנועדה להסדיר פעילות של שוק במקרה שלנו. כל הסמנטיקה הזאת של הקלות ברגולציה, אני חושבת שאנחנו מכבדים אותה ותומכים בה ומשתדלים, בכל מקום שיש אפשרות לתת הקלות, לתת אותן, אנחנו עושים את זה, זה נמצא שם.

 

מה שחשוב לי להגיד זה שבשנה וחודש שאני נמצאת בתפקיד נפגשתי עם הרבה מאוד חברות ציבוריות, הרבה מאוד חברות ציבוריות גם שלא נסחרות בתל אביב, בעיקר במטרה להבין למה הן לא נסחרות בתל אביב ולמה הן לא מגיעות הנה, ואפילו יש מסמך שכתבו לכבוד העניין פורום חברות הצמיחה, שהוא פורום שאנחנו נמצאים איתו בקשר, הנושא של הרגולציה בכלל לא על הפרק. מבחינתם, הרגולציה של ה-ACC בארצות הברית היא רגולציה הרבה יותר מכבידה והרבה יותר יקרה מהרגולציה שלנו.

 

הפלא ופלא, הן מוכנות לשלם את המחיר וללכת להיסחר בנאסד"ק. הסיבה לזה שהן לא מגיעות לכאן היא לחלוטין לא נמצאת במתחם הרגולציה, היא נמצאת במתחם אחר לגמרי שהשם שלו הוא יכולת לייצר נזילות ומסחר ופעילות ערה של משקיעים מוסדיים בבורסה שלנו. זה הסיפור בסוף היום.

 

המשימה להפוך את הקערה על פיה ולהפוך את השוק שלנו לשוק עמוק, נזיל, מאתגר מבחינת משקיעים מוסדיים היא משימה הרבה יותר כבדה מאשר לבוא ולעשות כל מיני פלסטרים ברגולציה, ואפשר לעשות את זה.

 

אני חושבת שהרשות עשתה הרבה מאוד הקלות, אני חושבת שאם יש הקלות שאנחנו יכולים לעשות אותן ולא לפגוע בצורה דרמטית בטובת המשקיעים, אנחנו נמשיך ונעשה אותן. יכול להיות שאנחנו לא ממתגים את זה כאיזושהי חבילת הקלות אבל עיקר הפעילות שלנו נועדה להפוך את השוק הזה לשוק מעניין עבור חברות כי בסופו של דבר המשקיעים שלנו, אם לא יהיו להם חברות להשקיע בהן אז כל העניין של הגנה על עניין המשקיע, בעצם יוצא שכרו בהפסדו ולכן אני חושבת שהדיבור על הרגולציה צריך להיעשות במידה הנכונה.

 

אני רוצה להתייחס לנושא של שיתופי פעולה בין-מוסדיים.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

רק בסוף הדברים שלך היה ראוי שתגידי - הרי בכל אופן כולנו בשר ודם - שתבחנו את העניין הזה.

 

<< אורח >> ענת גואטה: << אורח >>

 

כמו שאני אומרת, אנחנו בוחנים את זה כל הזמן.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

לא, כל הזמן לא שווה שום דבר כי אם לא בגלל שאנחנו ביקשנו אז מה יצא לנו מזה.

 

<< אורח >> אילן פלטו: << אורח >>

 

לא, בגלל מה שאני אמרתי.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

בגלל מה שאתה אמרת. בבקשה.

 

<< אורח >> ענת גואטה: << אורח >>

 

לגבי הנושא של שיתופי פעולה בין משקיעים מוסדיים, קודם כול רשות ניירות ערך תומכת בעניין הזה, ואני רוצה להסביר.

 

החוק נתן כלים למשקיעים מהציבור, הכלים האלה הם כלים שניתנו בדין. מה שקרה בשנים האחרונות זה שמשקיעים מוסדיים גילו את הכלים האלה. יש בחוק החברות סעיפים שנותנים אפשרות למשקיעים מהציבור לפעול בתחום היותם בעלי מניות ולהעלות נושאים שחשובים להם לסדר-היום של אותן חברות.

 

מכיוון שבשוק שלנו יש כמו שציינתי משקיעים מוסדיים מאוד גדולים, עם כוח מאוד מאוד משמעותי, אותם משקיעים התחילו לפעול באזור שבו הם חששו שדיני ההגבלים הם משהו שעלול להיות מכשול בדרכם והם פנו לרשות ההגבלים שנקראת היום רשות התחרות וביקשו אפשרות לקבל גילוי דעת לגבי האפשרות שהם ישתפו פעולה בינם לבין עצמם.

 

החשש הזה שאילן מעלה, אני יכולה להבין מאיפה הוא בא. אני באמת חושבת שב-trade-off הזה שבין עודף רגולציה לבין מעורבות של משקיעים מוסדיים בממשל תאגידי של חברות, בפעילות של חברות - שהם משקיעים בהן והם בסוף בעלי הבית בהן במידה מסוימת - עדיף ללכת למקום של רגולציה של שוק, של מנגנוני שוק טבעיים שצומחים בדרך הזאת ולא באופן של חוקים שאנחנו מחוקקים כי השפעה של רגולטור על שוק היא השפעה שיכולה להיות לעתים בעלת משקל ומחירים עבור השוק.

 

בעבודה של בעלי מניות ביניהם נוצר פה שיח חדש, זה נכון, ואני חושבת שבסופו של דבר החברות צריכות ללמוד לעבוד עם זה ולא לייצר איזושהי התנגדות כי בסוף אלה השותפים שלהם בחברה. אם הם לא ילמדו לדבר איתם, אני חושבת שזה יהיה לא אופטימלי מבחינתם, אבל אני מבינה את הקושי ואת המקום שאתה מעלה את הדברים.

 

<< אורח >> אילן פלטו: << אורח >>

 

את מכירה את זה, הרי סך הכול את יודעת.

 

<< אורח >> ענת גואטה: << אורח >>

 

נכון.

 

<< אורח >> אילן פלטו: << אורח >>

 

ואני חייב להעיר ליושב-ראש ועדת הכספים. אתה צריך לדעת שמדובר פה בסוגיה שהיא אפילו חורגת מהמתחם של רק מה שדיברנו עכשיו.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

ברור לגמרי.

 

<< אורח >> אילן פלטו: << אורח >>

 

זאת סוגיה מקרו-כלכלית. ועדת הכספים הייתה מעורבת לא מעט, הרבה שנים אחורה, כדי להגביל גם את הכוח של הבנקים בזמנו - -

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

נכון. אנחנו קיימנו על זה דיונים.

 

<< אורח >> אילן פלטו: << אורח >>

 

- - כדי שלא ישתלטו על החברות הציבוריות, וגם להגביל את כוחם של המוסדיים כי בסופו של דבר זה גם ריכוזיות של המוסדיים. ופה, בדלת האחורית, במסגרת של גילוי דעת, הולכים לעשות פעולה שגם מבחינה מקרו-כלכלית, מעבר למה שאמרתי גם מבחינת ההשפעה של זה על החברות הציבוריות, גם מבחינה מקרו-כלכלית לפי דעתי זאת שגיאה חמורה כי גופים מוסדיים – ואנשים לא מבינים את זה – גופים מוסדיים, יש להם הרבה ניגודי עניינים מול החברות עצמן. גוף מוסדי יכול לנהל את תיק ההשקעות של החברה, יכול לעשות את הביטוח הפנסיוני של החברה, יכול לעשות סתם ביטוחים רגילים בחברה, יכול להחזיק סוגים שונים של מניות בחברות שונות.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

אילן, ועדת הכספים, מי שינהל אותה בקדנציה הבאה, אין בכלל ספק שיצטרך לקיים על כך דיון, ודיון רציני. זה לא דיון של מה בכך.

 

<< אורח >> אילן פלטו: << אורח >>

 

נכון.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

אנחנו עדים, אני על כל פנים עד לשתי גישות. יש את הגישה שלה, שהיא רוצה את הפעילות, כל מה שהיא אמרה עכשיו, והייתה הגישה של היושב-ראש הקודם האוזר, שאצלו רגולציה היה נושא. זה היה נושא כאן בוועדה. אני לא יודע להגיד מה נכון, בשביל זה צריך לקיים דיון אמיתי.

 

יש את הגישה שלך שאנחנו מכבדים אותה. את עכשיו בעל הבית ואת אומרת שצריך לעשות את הפעילות הזאת. אני רוצה שתבחנו את מה שאילן אמר לגבי נושא הרגולציה. יכול להיות שכן, יכול להיות שלא, אני לא בטוח במה שאני אומר, רק מה שנאמר כאן, אני מסכים. מי שיהיה יושב-ראש – אם זה יהיה אני, בלי נדר אני אקיים את הדיון הזה, כך אני חושב, ואם אני לא אהיה, שזה גם דבר סביר, אנחנו נמצאים במערכת פוליטית, מי שיהיה אני אדבר איתו, אני אגיד לו: דע לך שזה נושא שצריך לקיים עליו דיון, הוא אחד מהדברים המרכזיים. לי יש עניין אישי שזה יצליח כי אחרת למה רבתי עם אגף התקציבים, עם ניכוי הוצאות הנפקה.

 

<< אורח >> אילן פלטו: << אורח >>

 

למרות שאתה מקבל תג. מי שרב עם אגף תקציבים ומצליח, מקבל סמל כזה.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

רבותיי, יש עוד מישהו שרוצה להוסיף בעניין הזה? תקציב הרשות לניירות ערך לשנת 2019. מי בעד אישור התקציב, ירים את ידו. מי נגד?

 

הצבעה

 

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת תקציב הרשות לניירות ערך לשנת 2019 נתקבלה.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

אין מתנגדים, אין נמנעים. תקציב הרשות לניירות ערך לשנת 2019 אושר.

 

אני מאחל לכם בהצלחה, וכפי שדובר פה גם בדיון, אנחנו נצטרך לקיים דיון על זה. אני לא יודע מה אני אעשה, אבל ועדת הכספים תהיה חייבת לקיים על זה דיון, הסיפור הוא לא פשוט. המציאות היא באמת כמו שאילן אמר שהמצב לא מזהיר, והסיבות - יכול להיות שאת צודקת במה שאת אומרת. צריך להתמודד עם התופעה הזאת.

 

<< אורח >> ענת גואטה: << אורח >>

 

תודה רבה.

 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

 

תודה רבה, הישיבה נעולה.

 

 

<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:30. << סיום >>

רוצים לחסוך בפיקדון? מלאו פרטים, ונציג מקצועי יחזור אליכם בהקדם

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

דרור ניר קסטל

דרור ניר קסטל

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות