העיר עכו ניצחה: מליאת הכנסת אישרה את חוק הטבות המס לעיר עכו. הטבת המס החדשה תעמוד על 12% ותקרת הכנסה של 168 אלף שקל בשנה. מדובר בתוספת של עד 36,000 שקל הטבת מס שנתית למשפחה בעכו

 חברת הכנסת מיכל שיר: "אני שמחה שהיתה לי את הזכות לקחת חלק ולו קטן בפנינה הזו הנפלאה – העיר עכו. החוק אשר עבר לאחר דרך תלאות לא פשוטה הוא חוק חשוב, טוב וצודק! חוק שמהווה בשורה ענקית לעיר עכו ותושביה ותיקון עוול..".

 לאחר מאבק של כשנתיים וחצי ולאחר דיונים ארוכים וממושכים בוועדת הכספים, אישרה אמש (ב') מליאת הכנסת ברוב של 79 ח"כים בקריאה שניה ושלישית את החוק ל"תיקון פקודת מס הכנסה (הטבות מס ליישובים) התש״ף 2020", שיזמה חברת הכנסת מיכל שיר (ליכוד). החוק החדש ישיב לעכו את הטבות המס בשיעור של 12%.

את המאבק של העיר עכו הוביל ראש העיר שמעון לנקרי לאחר שינוי הקריטריונים של מפת הטבות המס אשר פגעו בתושבי העיר עכו. המשמעות הייתה הורדה של אחוז הטבות המס בעכו ל-7% בעוד שלנהריה הועלתה ההטבה ל-12%. בנוסף, תקרת המס השנתית הורדה בעכו ל-132 אלף ₪.

החוק, אשר אושר כהוראת שעה למשך שנתיים וחצי, עם אפשרות הארכה לשנתיים וחצי נוספות, קובע כי ישוב עירוני במדד חברתי כלכלי 4 ומטה ומדד פריפריאלי 4 ומטה, יקבל הטבת מס של 5% ותוספת של 36,000 שקל לתקרת ההכנסה, עד 12% הטבות במס ועד 168,000 בתקרה המגעת מיגיעה אישית.

הנהנית המרכזית מהחוק הנה העיר עכו, אשר הפגיעה בה עקב הפחתת הטבות המס לעיר הייתה המניע המרכזי של הליך החקיקה. בין השאר החוק הביא להגירה שלילית גדולה מעכו לנהריה השכנה, אשר תושביה נהנים מהטבות מס עדיפה.  עוד ייהנו מהטבת המס החדשה אותה קובע החוק, טבריה, חצור הגלילית, אבו סנאן, מג'ד אל-כרום, ג'וליס, ועוד כ-11 רשויות.

כמו כן, במסגרת החוק, אושר להאריך עד לסוף שנת 2020 את הטבת המס ליותר מ-70 יישובים  בכל רחבי הארץ, שהטבת המס שלהם הסתיימה בחודש יוני השנה – בשיא משבר הקורונה.

ביום שני בערב כינס ראש העיר עכו שמעון לנקרי ישיבת מועצה חגיגית שלא מן המניין, בה בישר על ההישג האדיר. הישיבה נערכה במעמד חברי הכנסת גדעון סער ומיכל שיר, רב העיר יוסף ישר, מנכ"ל העירייה לשעבר אוהד שגב ומנכ"ל העירייה יניב אשור.

"אחרי שנתיים וחצי של מאבק קשה, מתיש, הצלחנו להעביר את החוק שמתקן את האפליה. אפליה שפגעה כמעט בכל אחת ואחד מאיתנו. אפליה שעלולה הייתה להביא לנטישה המונית של בני מעמד הביניים מהעיר עכו", פתח לנקרי את דבריו.

לנקרי: "אני מאושר שהיום אני יכול להביא את בשורת הניצחון, לכם תושבי העיר עכו. להגיד לכם שיש שכר לעמלנו. היום אני יכול להגיד שהעיר עכו, היפה בערי ישראל, הסובלנית שבהן, עיר שהיא מודל לחיים משותפים בין עמים ובין דתות, יוצאת לדרך חדשה. לצד התפתחותה האורבנית, תיקון אפליית הטבת המס גם תאפשר לנו להביא אלינו אוכלוסייה חדשה ומבוססת ובעיקר תאפשר לנו לשמר אצלנו בעיר את ילדינו, את דור ההמשך".

עוד אמר לנקרי: "השקענו הרבה מאוד משאבי זמן וכסף רק כדי שהעוול הנורא הזה יתוקן. ואתם תושבי עכו, שצפיתם מהצד במתרחש, גיליתם אורך רוח וסבלנות וזה חיזק אותנו. האמנו שהמלחמה שלנו היא מהצודקות שיש. וכך שלב אחרי שלב, בעקשנות ובהתמדה ובסיוע של הרבה אנשים טובים הצלחנו לפצח את כל המכשולים הפוליטיים, המשפטיים והתקציבים. עוד רבות ידובר על המאבק הזה. אלוקים בירך אותנו. ניצחנו!!!! עכו ניצחה!!!".

ראש העיר הודה לראש הממשלה, בנימין נתניהו ולשר האוצר ישראל כ"ץ ולחברי הכנסת שסייעו בקידום המהלך. תודה מיוחדת נאמרה ליוזמת החוק ח"כ מיכל שיר ולח"כ גדעון סער שליווה את העיר עכו לאורך כל המאבק.

חברת הכנסת מיכל שיר אמרה לאחר אישור החוק: "אני שמחה שהיתה לי את הזכות לקחת חלק ולו קטן בפנינה הזו הנפלאה – העיר עכו. החוק אשר עבר לאחר דרך תלאות לא פשוטה הוא חוק חשוב, טוב וצודק! חוק שמהווה בשורה ענקית לעיר עכו ותושביה ותיקון עוול עבור ערים נוספות כמו טבריה, חצור הגלילית. בשיא משבר הקורונה אנו מסייעים לעשרות אלפי משפחות עובדות ליהנות מהטבת מס של עשרות אלפי שקלים בשנה. בדיוק בשביל רגעים כאלו, בחרתי להיות שליחת ציבור".

ח"כ גדעון סער אמר: "עשינו כמעט את הבלתי אפשרי ולמדנו שיעור שאין דבר העומד בפני הרצון ובמקרה הזה אין דבר העומד בפני ההכרח ולכן היינו מוכרחים להצליח במהלך הזה. אני שמח שיכולתי לתרום לעשות צדק עם העיר עכו ועם התושבים שלה".

הדולר ירד 10% מול השקל מאז חודש מארס. האם זה יימשך? קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי, מתייחס להתחזקות השקל מול הדולר בימים האחרונים ומציג תחזית להמשך ירידה בדולר. "התחזקות השקל מול הדולר בימים האחרונים נרשמת על רקע חדשות חיוביות בארץ ובעולם. בעולם, השווקים הפיננסיים מחשבים מסלול מחדש והאווירה האופטימית גוברת ככל שממשיכות להתפרסם חדשות מעודדות, כך, למשל, בימים האחרונים התבשרנו כי חברת אסטרזנקה בדרך לייצור והפצה של החיסון שלה, שנגידת הפד לשעבר, ג'נט יילן, תמונה על ידי ביידן לשרת האוצר, ושנתוני סקר מדד ה PMI בארה"ב היו חזקים מהצפוי. כל אלה, תמכו באווירה החיובית בשווקים הפיננסים הגלובליים והשפיעו גם על שוק המט"ח, כאשר מטבעות המקלט – הדולר, היין היפני והפרנק השוויצרי – המשיכו להיחלש, ולעומתם, נרשמה התחזקות של מטבעות הסחורות ומטבעות שווקים מתעוררים של כלכלות בעלות פרופיל פיננסי יציב יחסית, כגון הפזו המקסיקני, הראנד הדרום אפריקאי והריאל הברזילאי.

"בנוסף לאווירה החיובית הגלובלית, גם בזירה המקומית פורסמו לאחרונה חדשות טובות: רמת התחלואה הנמוכה נשמרת והמשק נפתח בהדרגתיות, קרן המטבע העולמית פרסמה דו"ח חיובי בסך הכל על כלכלת ישראל, ודירוג האשראי של ישראל נותר ללא שינוי. סביבה זו בדרך כלל מעודדת היחלשות של 'מטבעות המקלט', ובראשם הדולר, ובין היתר מול השקל. למרות זאת, הפעם השקל נסחר ביציבות ברמות שיא מול הדולר ומול הסל, כשמצד אחד החדשות הטובות והעליות במניות תומכו בו, אך מצד שני נוצרה רמת תמיכה טכנית משמעותית סביב רמות 3.34 שקל לדולר, שנראה שמושכת בינתיים קונים ומרחיקה מוכרים. בטווח הקצר, בהעדר חדשות רעות, ולקראת סוף השנה, רמת התמיכה הטכנית בשער דולר שקל 3.34 עשויה להשבר והשקל יתחזק מעבר לכך. עם זאת, ייתכן כי אי הוודאות תשוב ותביא עימה אירועים קצרי טווח של היחלשות השקל. בטווח הארוך נמשכים הכוחות התומכים בהתחזקות השקל ובראשם צפי לעלית מדרגה בעודף בחשבון השוטף (הפער בין יצוא ליבוא של סחורות ושירותים). ישראל צפויה להגדיל בשנים הקרובות את היצוא שלה בעיקר בזכות פעילות סקטור ההיי-טק. כוח נוסף שתומך בהתחזקות השקל הוא הפעילות הפיננסית, כששנת 2020 צפויה להסתכם בעודף חריג בכניסת השקעות זרות לישראל, בעיקר על רקע צירופה של ישראל למדד WGBI והשלמת עסקות למכירת חברות הייטק שנחתמו בעבר. על פי הערכת לאומי, השקל צפוי להיסחר מול השקל בשער ממוצע של 3.30-3.40 שקל עד סוף 2021 תוך מגמת התחזקות הדרגתית מול הדולר, כך שיתכן ששנת 2021 עשויה להסתיים בשער נמוך משער של 3.30 שקל".

בנק דויטשה בנק מספק תמונת מצב לשווקים.  כריסטיאן נולטינג, כלכלן ראשי מחלקת ניהול עושר מסביר כי מספר מקרי ההדבקה בנגיף הקורונה ימשיך לעורר דאגה בקרב המשקיעים ברחבי אירופה וארצות הברית אך תשומת הלב תוקדש בעיקר לאירועים פוליטיים. פעולות נוספות של ממשל טראמפ היוצא (הבקשה מן הפד שבוע שעבר) ימשיכו לזכות למעקב. בינתיים באירופה נמשכים הדיונים בניסיון לפתור את המחלוקות בנוגע לברקזיט ולתקציב האיחוד האירופי. מבחינת נתוני מאקרו השבוע מרבית תשומת הלב תוקדש למדדי סנטימנט הצרכנים והעסקים. היום נקבל את מדדי מנהלי הרכש באירופה וארצות הברית כאשר בהמשך השבוע יפורסמו מדדי ביטחון הצרכנים באירופה וארצות הברית. בנוסף בגרמניה ביום שלישי יפורסם מדד IFO וביום חמישי מדד GFK. ביום רביעי יפורסם בארצות הברית נתון הזמנות מוצרים ברי קיימא וביפן יפורסם מדד המחירים לצרכן לאזור טוקיו ביום שישי. בגזרת הבנקים המרכזיים נקבל את פרוטוקול הפגישה האחרונה של הפד ביום רביעי לפני חג ההודיה ביום חמישי.

יומן אירועים כלכליים:

שני:

גרמניה, צרפת, האיחוד האירופי, בריטניה- מדד מנהלי הרכש למגזר השירותים והייצור לחודש נובמבר.

ארצות הברית-מדד פעילות הכלכלית של הפד שיקאגו, מדד מנהלי הרכש מרקיט ייצור ושירותים לחודש נובמבר.

שלישי:

גרמניה- מדד IFO לחודש נובמבר, נתוני תמ"ג רבעון 3.

ארצות הברית- מדד ביטחון הצרכנים לחודש נובמבר.

רביעי:

ארצות הברית- הזמנות מוצרים ברי קיימא לחודש אוקטובר, תמ"ג ומדד מחירי האינפלציה רבעון 3, פרוטוקול הפד.

חמישי:

גרמניה- מדד ביטחון הצרכנים  GFK נובמבר,

ארצות הברית- חג ההודיה.

שישי:

סין- החלטת ריבית .

יפן-. מדד מחירים לצרכן טוקיו לחודש נובמבר.

גוש היורו- בטחון העסקים, בטחון צרכנים חודש נובמבר.

פוליטיקה באיחוד האירופי: אחדות נראית שברירה.

בקיץ האחרון מנהיגי המדינות האירופאיות בירכו אחד את השני על שיתוף הפעולה והאחדות בהגעה לקרן סיוע מיוחדת והסכם מסגרת רב שנתי כחלק מהתגובה לנגיף הקורונה. כעת אחדות זו נראית שברירה כאשר הדיונים יימשכו השבוע במטרה לנסות להגיע להסכמה עם הונגריה ופולין שמאיימות להטיל ווטו על ההסכמים(הם מסרבים להכיר בדרישה כי קבלת הכספים תהיה מעוגנת בחוק של הכרה בערכים אירופאים). הצדדים רוצים להגיע להסכם לפני מפגש הפסגה הבא ב-10 ו 11 בדצמבר. בינתיים הברקזיט ממשיך לנגן ברקע עם דיווחים סותרים על התקדמות ובכל מקרה כל הסכם שיגיעו אליו השבוע צפוי להיות רדוד מאוד ומעורר חששות בנוגע להשפעה של סיום תקופת המעבר על בריטניה ואירופה.

שורה תחתונה: האיחוד האירופי ניצב בקשיים להשגת תוכניותיו התקציביות לטווח הבינוני. אין התקדמות משמעותית נראית לעין בשיחות על הברקזיט כאשר הזמן הולך ואוזל.

כלכלת גוש היורו: גל למטה לפני ההתאוששות?

מקרי ההדבקה בנגיף הקורונה באירופה ממשיכים לעורר דאגה כאשר סגרים מקומיים וכלליים מחמירים במקומות בהם קצב התפשטות הנגיף לא מאט. מדד מנהלי הרכש של מרקיט שיפורסם היום עבור מדינות רבות באירופה יציג תמונה עגומה של הכלכלה. הסנטימנט בגרמניה יקבל עדות נוספת למצב כאשר יפורסמו מדד ביטחון העסקיםIFO ומדד ביטחון הצרכנים GFK ביום חמישי. תמונת המצב של האטה כלכלית ברבעון ה-4 לאחר התאוששות כלכלית ברבעון ה-3 יכולה לקבל עידוד מכך שהמדיניות הפיסקלית והמוניטרית בגוש היורו נותרת בעינה. הבנק המרכזי האירופי עשוי להחליט לנקוט במדיניות מרחיבה אף יותר בפגישתו ב-1ם בדצמבר לא רק דרך תוכנית הרכישות שלו אלא גם בשיפור מנגנון ההעברה של הבנקים. בכל מקרה הרבעון ה1 הבא יהיה טריקי כל עוד מחכים לבוא החיסון.

שורה תחתונה: הפעילות הכלכלית באירופה עשויה לדעוך לאור סגרים מחמירים יותר בגלל נגיף הקורונה. הבנק המרכזי האירופי מוכן לנקוט במדיניות מרחיבה יותר אם זה יידרש.

המדיניות הכלכית בארצות הברית: עדיין תלויה באוויר

חג ההודיה הקרוב עלול להיות מתוח במיוחד. מספר הנדבקים היומי בארצות הברית ממשיך לעלות ותביעות האבטלה השבועיות בשבוע שעבר כללו הפתעות לא נעימות במיוחד. תביעות האבטלה הראשוניות עלו בשבוע האחרון והעובדה שהסיוע המיוחד שניתן בעקבות הקורונה(נכון לעכשיו 4.4 מיליון נתמכים) עומד לפוג יתרום ללחץ הקיים גם ככה. נתוני המאקרו כלכליים שיפורסמו לחודש נובמבר השבוע כמו מדד ביטחון הצרכנים שיפורסם ביום שלישי לא צפויים להרים את מצב הרוח. בינתיים גם תוכנית פיסקלית נוספת תקועה עקב המצב הפוליטי הקיים. בגזרה המוניטרית שר האוצר סטיבן מנוצ'ין הנחה את הפד להשיב את הכספים שלא נעשה בהם שימוש מ-5 תוכניות חירום של הפד שתוקפן פג בסוף דצמבר אך כן הורה להאריך את תוקפן של 4 תוכניות חירום למתן קרדיט טווח קצר ב-90 יום נוספים. הפד הביע את התנגדותו למהלך זה של שר האוצר והשוק הביע חששות כי צעד ראשון לקראת צעדים נוספים להפחית את התמיכה המוניטרית מהשווקים.

שורה תחתונה: רמזים לגבי צעדים נוספים להחזיר לאחור את המדיניות המוניטרית הקיימת יכולים להפעיל לחץ נוסף על הכלכלה ולגרום ללחץ בשווקים.

שאיפותיה הבינלאומיות של סין.

סין צפויה להמשיך ולבנות על הצלחתה האחרונה של חתימת הסכם שיתוף פעולה כלכלי אזורי שנחתם ב-15 לנובמבר. יעד שמושך את תשומת ליבה של סין הוא מנגנון קביעת הזכויות המיוחד של קרן המטבע הבינלאומית(SDR). סין נמנית על קבוצה של מדינות שקוראת להקצאה מחדש של ה-SDR שתאפשר גישה לכספים חדשים עבור מדינות עניות במטרה להתמודד עם נגיף הקורונה. ארצות הברית מתנגדת למהלך זה כאשר גם בפסגת מנהיגי ה-G20 בסוף השבוע האחרון בסעודיה לא הושגה הסכמה. במקביל סין תמשיך לפעול בכיוון של השפעה כלכלית ומטבעית בינלאומית. הנפקת אגרות החוב האחרונה של המדינה בהיקף 4 מיליארד יורו זכתה לביקושים של פי 4 מההיצע על אף התשואה הנמוכה יחסית 0.3 אחוז מעל מדד הבנצ'מרק  של מינוס 0.45, כלומר מינוס 0.15 אחוז לאגרת חוב של 5 שנים ותשואה חיובית נמוכה של 0.318 ו 0.665 לאגרות חוב של 10 ו15 שנים בהתאמה. תיאבון המשקיעים לנכסים סיניים בא לידי ביטוי לאחרונה בהתחזקות המטבע הסיני יואן אך התחזית עבור שוק החוב המקומי בסין לא ורוד כולו כאשר לאחרונה היו מספר מקרים של חדלות פירעון.

שורה תחתונה: סין רודפת אחר השגת השפעה כלכלית אזורית ובינלאומית כאשר נרשמת התקדמות בהפיכת המטבע הסיני לבינלאומי.

הודו- אור בקצה המנהרה.

הודו(עם יותר מ-23 מיליון מקרים) נחלה עד עכשיו קרב קשה עם נגיף הקורונה אך ייתכן כי יש כעת אור בקצה המנהרה. התמ"ג לרבעון ה-3 יתפרסם ביום שישי הקרוב וצפוי לרשום ירידה חדה פחות לעומת השנה שעברה מזו שנרשמה ברבעון ה-2. נתונים שפורסמו עד כה תרמו לתיקון התחזית לתמ"ג כלפי מעלה וכעת רק ירידה של 9 אחוז לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה נראית כיעד אפשרי על אף ירידה חדה בהוצאה הממשלתית ברבעון ה-3(19 אחוז במונחי תמ"ג). ההתאוששות בתמ"ג יחד עם אינפלציה גבוהה יחסית(לא צפויה לרדת משמעותית בנובמבר מרמה של 7.6 אחוז שנרשמה באוקטובר) ישפיעו על המדיניות המוניטרית העתידית. הבנק המרכזי ההודי ייפגשו ב-4 לדצמבר ועשוי להרים את תחזית האינפלציה לרבעון ה-4 והצמיחה שלו לרבעונים 4 ו1 של השנה הבאה מה שיגרום לכך שהורדת ריבית נוספת לא בצפי. האתגר המרכזי של הבנק המרכזי ההודי איך לשדר לשווקים שהורדת ריבית נוספת אינה צפויה מבלי לפגוע בתפקוד שוק החוב או שוק ההלוואות במדינה.

שורה תחתונה: נתון התמ"ג לרבעון ה-3 צפוי לאשר את ההתאוששות הכלכלית שיצאה לדרך. בהינתן אינפלציה גבוהה יחסית הורדת ריבית נוספת לא צפויה להתרחש.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון דורש  לאשר בהקדם תקציב לשנת 2021 – בשנים הבאות להתכנס למסגרות פיסקליות רב-שנתיות שייצבו את יחס החוב לתוצר. במסגרת סקירת הנגיד בפני הוועדה, הציג עוד כי בתרחיש הפסימי תעמוד האבטלה בשנה הבאה על 13.9%: "אם לא נדאג דרך הכשרות להחזיר אותם לעבודה, אנחנו מאבדים 20 שנות עבודה פוטנציאליות", וקרא לעבור למודל גמיש לחזרה לעבודה.

עוד הציג הנגיד כי ברוב מדינות אירופה שיעור הערבות הממוצע להלוואות לעסקים גבוה משמעותית מזה הניתן בישראל, וכי חלק מהחסמים הורדו לבקשת בנק ישראל וכי הוא פועל להסרת חסמים נוספים. יו"ר  הוועדה, ח"כ משה גפני: "אני מצפה מבנק ישראל להיות יותר אקטיבי, ואני מצפה ממך, כיועץ הכלכלי לממשלה, שתהיה אקטיבי יותר, הן לעניין התקציב והן לעניין התנהלות הבנקים סביב ההלוואות"

נגיד בנק ישראל, פרופ' ירון פתח את הדיון ואמר כי "כלכלת ישראל נכנסה במצב יחסית טוב למשבר" והוסיף שהפגיעה בצמיחת התוצר בישראל נמוכה בהשוואה בין-לאומית. הוא הציג כי תוצר מקומי גולמי ברבעון השני ירד ב-8.7 אחוזים, וברבעון שלישי 2020 ירד ב-1.4 אחוז לעומת הרבעונים המקבילים אשתקד. הנגיד הציג תרחישים לעניין התקופה הקרובה, וציין כי בתרחיש האופטימי הגרעון יעמוד על 8% בשנת 2021 ובתרחיש הפסימי על 11%, לעומת 13% בשנת 2020. לעניין יחס החוב תוצר ציין הנגיד כי בתרחיש האופטימי זה יעמוד בשנת 2020 על 73% ובשנת 2021 על 76%, בתרחיש הפסימי יעמוד השיעור על 75% ב-2020 ו-83% ב-2021. שיעור האבטלה הצפוי לדבריו ב-2021, יעמוד על 13.9 אחוז בתרחיש הפסימי ו-7.8 אחוז בתרחיש האופטימי.

ירון הציג עוד כי הצריכה הפרטית גדלה באופן מידי עם הסרת המגבלות, ומנגד כי סקרים של הלמ"ס, מראים כי הרחבת ההגבלות מקשה על העסקים להחזיק מעמד ללא פעילות תקופות ארוכות.

לעניין האבטלה ציין הנגיד: "לאחר הסגר הראשון הצלחנו לחזור לקצת פחות מ-12 אחוזים, החדשות הרעות שלא הצלחנו לרדת עוד. ככל שנכנסו חזרה לסגר השני, רואים חזרה את העלייה באבטלה, שמתחילים שוב לצאת, שוב רואים ירידה, ככל שנמשיך לצאת, השאלה כמה מהר נוכל לחזור לשיעורים הקודמים. זה נושא מאוד מאוד חשוב, אם לא נדאג דרך הכשרות להחזיר אותם לעבודה, אנחנו מאבדים 20 שנות עבודה פוטנציאליות".

"מודל החל"ת התאים עם כניסתנו לסגר, היום צריך להגמיש את היכולת לחזרה לשוק העבודה, חזרה גמישה לשוק העבודה, מי שרוצה ויכול לחזור בחצי משרה ולקבל חצי דמי אבטלה, מצבו יוטב וגם הנטל על הממשלה והתקציב. יש לא מעט מעסיקים שלא יחזרו ב-100 אחוז לפעילות וזה יכול לסייע להם. זה גם יסייע במודל שימור התעסוקה".

לעניין תפקוד הבנק הציג הנגיד כי "התפקיד הראשון שלנו כבנק היה לייצב את השווקים, קודם כל הזרמנו נזילות בשקלים לגופים המוסדיים, בשוק המת"ח בעסקאות החלף, פעלנו עם היתרות שלנו בצורה נחושה, כך ייצבנו את השווקים בצורה מאוד מהירה ומאז הם פועלים באופן תקין. לצד כך, הודענו על רכישת אג"ח ממשלתיות של עד 50 מיליארד ₪, פי 3 ממה שנעשה קודם. הפחתנו את הריבית, כל אלה נעשו עד אמצע מרץ".

"לגבי הייעוץ הכלכלי לממשלה, היינו מעורבים לאורך כל הדרך. אנחנו לא ב-2008, זה אירוע שונה, אירוע שובר שווקים, לכן הסיוע היה צריך להתבצע ולא לחכות עד לסוף האירוע, וזו הייתה תובנה חשובה. היינו גם מעורבים, הקופסה הראשונה נסגרה ב-1 בלילה באחד הימים".

לעניין תחום האשראי ציין הנגיד: "בכל הקטגוריות בתחום האשראי, למעט האשראי הצרכני, אין ירידה השנה לעומת השנה שעברה", וכי מרבית החברות במשק אינן מדווחות על קושי משמעותי בגיוס אשראי, אך הקושי עדיין גדול יותר מבערב המשבר.ככ

לעניין ההלוואות במסגרות המדינה, הציג הנגיד כי במסגרת קרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים במסלול הרגיל (15% ערבות) הוגשו 95,974 בקשות ואושרו 55,362, כאשר היקף הבקשות עמד על 60.884 מיליאד ₪ ואושרו 19,076 מיליארד ₪.

עוד הציג הנגיד, כי ברוב מדינות אירופה שיעור הערבות הממוצע גבוה מ-80%, כאשר בישראל המסלול בעל שיעור הערבות הגבוה ביותר, עומד על 60% בלבד: "זו החלטה של האוצר בסופו של דבר, אנחנו משקפים להם מה שנראה כמגבלות מסוימות שלא בהכרח מאפשרות למערכת הזו לעבוד בצורה הכי חלקה, חלק מהחסמים ירדו ואני מצפה שבתקופה הקרובה, יותר ויותר עסקים יוכלו להיכנס".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "חלק גדול מהבקשות, בעיקר עסקים בסיכון לא מקבלים את ההלוואה ואת האשראי ואת הדרך להתמודד, אנחנו מדברים על 2020, שהקורונה בעיצומה, ולאנשים אין אוכל להביא הביתה לילדים. מישהו צריך לשקף את זה לאוצר".

ירון השיב: "היו לא מעט חסמים, אנחנו עבדנו עם החשכ"ל היוצא וגם הגדלתם את ההיקף וגם חלק מהחסמים הורדו. אנחנו עדיין כל הזמן יושבים ומנסים להוריד את החסמים כדי שיותר עסקים יהיו זכאים".

לשאלת יו"ר הוועדה לעמדתו לעניין הסגר, השיב פרופ' ירון: "אני לא אפידמיולוג ולא בכדי הראיתי לכם את שרידות העסקים וחשיבות השימור של העסקים והם צריכים פעילות כלכלית רציפה לצד העניין הבריאותי. אנחנו חייבים לפתוח כמיטב יכולתנו כמה שאפשר בלי שהתחלואה תעלה, יש להמשיך לפתוח את הביג והקניונים ואת שאר הדברים כדי שהנזק הכלכלי ימוזער, זאת לצד השמירה של הצד הבריאותי, הדרך הזו תאפשר להם להיות יציבים ולחזור לפעילות".

ח"כ מיקי לוי: "צריך לדעת איך פותחים את העסקים עם הקורונה, אתם צריכים להיות פקטור מרכזי ולא גלגל רזרבי, קולכם לא נשמע מספיק".

ח"כ ינון אזולאי: "יש לתת את הדעת כיצד עוזרים לעסקים בערים תחת סגר, בתחום הנדל"ן אנחנו רואים שהיו חודשים של עלייה ויש חודשים של ירידה, יש לתת על זה את הדעת".

ח"כ הילה שי וזאן: "אשמח לשמוע את דעתך לעניין בחשיבות תקציב 2021, בכירים במשק מסבירים עד כמה בלי חוק ההסדרים המערכת תקועה ופרויקטים לא מתקדמים לשום מקום, התקציב יאפשר לגופי הממשלה לתכנן את הפעילות בצורה משמעותית ולא לעבוד לפי תקציב של 2018 שלא מבטא את ההתרחשויות האחרונות".

ח"כ שלמה קרעי: "לגבי אותם מיליארדים שאתם נותנים לבנקים כדי לתת לעסקים הלוואות בריבית נמוכה, איך אתם יודעים שהכסף אכן עובר אל הכתובת הנכונה ולא תקוע במקום מסוים ולא מטיב עם האזרחים? למה לא משתמשים באותו מנגנון של ריבית שלילית על דחיית משכנתאות? לעשרות אלפי משקי בית יתווספו אלפי שקלים לחיוב".

ח"כ יעקב אשר: "בנושא המשכנתאות הדחייה הייתה צעד מתבקש אך צריך להפחית את הפגיעה באזרחים. בנק ישראל יכול להוזיל את העלויות לבנקים כדי שלא תיווצר לנו מגפה של משכנתאות של חדלי פירעון. לגבי קנסות פירעון מוקדם של משכנתה, הריבית בשפל ואנשים שנפגעו מבקשים לשנות פריסה והרבה תלונות נאגרות על ההתנהלות בנוגע לכך".

ח"כ רם בן ברק: "אשמח לשמוע את דעת הנגיד בנושא החל"ת והתמודדות הממשלה בנושא, האם נכון לאמץ את המודל הגרמני".

ח"כ קטי שטרית: "אשמח לדעתך לגבי הלוואות שנלקחו ב-2019. החזר הקרן נדחה בגלל הקורונה, המדינה הכריזה על דחייה והאזרחים ביקשו דחייה נוספת אך נענו בשלילה. רק אנשים פרטיים ולא עצמאיים רשאים לדחייה, יש לדחות את תשלום הקרן".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני:  "אני מצפה מבנק ישראל להיות יותר אקטיבי. יש טענות על תשלומים ודחיות של בקשות למתן אשראי ודחייה של הלוואות לעסקים בסיכון, אני מצפה שאתה כיועץ הכלכלי לממשלה תהיה אקטיבי יותר, אנחנו כל הזמן נמצאים במצב שדברים נדחים בגלל שאין תקציב. גם לעניין הבנקים, בנק ישראל סבור שהבנקים יכולים לקרוס וצריך לגבות אותם, יש לנו ויכוח איתם ".

פרופ' ירון השיב לדברים: "בנק ישראל מעולם לא היה מעורב בפעילות פיסקלית כמו שהוא מעורב באירוע הזה. הרעיון והתובנה שצריך לסייע ברמת השורה, ברמת הקופסה של ה-80 מיליארד, גם בעניין של פתיחה, של רשת הביטחון שהגיעה לפתחכם, הרבה מאוד מהדברים האלה הם תובנות מדיונים משותפים עם האוצר. אנחנו נותנים את דעתנו כל דיון שנעשה בנידון ולא מהססים להשמיע את קולנו".

בהמשך הדיון, הציג ירון בפני הוועדה את המלצתו: לאשר בהקדם תקציב לשנת 2021 וכי בשנים הבאות יש להתכנס למסגרות פיסקליות רב–שנתיות שייצבו את יחס החוב לתוצר. כך קרא ירון לאמץ את העקרונות הבאים:

בשנת 2021 – ההוצאות הרגילות יופרדו מההוצאות הישירות הנובעות מההתמודדות עם נגיף הקורונה וע"פ כלל ההוצאה.

לא יקבע יעד גירעון לשנת  2021אך לא יופחת שיעור המס ללא הפחתה מקבילה של ההוצאות.

לא יבוצעו התאמות לשנים הבאות (הנדרשות לפי הנומרטור(  אך "ייחסמו" החלטות המגדילות אותן.

המסגרת התקציבית הרב-שנתית לשנים שאחרי 2021 תיקבע בעת אישור תקציב 2022 -בקיץ 2021.

בתקציב 2022 יעוגן מתווה הפחתת החוב באמצעות תקרת "הוצאה מותאמת" כתחליף למגבלת ההוצאה הקיימת.

יו"ר הועדה סיכם את הדיון: "אנחנו רואים בבנק ישראל ידיד שתפקידו לדאוג לציבור וגם שמגיעות תלונות על הבנקים אני מצפה מבנק ישראל להתערבות אקטיבית יותר, נמשיך לדון בנושא, מודה לך על ההרצאה המרתקת והמעמיקה".

בפתח הדיון, הודיע יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני כי מדרשת שדה בוקר, שנקלעה לקשיים עד כדי סכנת סגירה נוכח משבר הקורונה תזכה לסיוע מידי: "הנושא של מדרשת שדה בוקר שעסקנו בו רבות נפתר, אושרו להם המקדמות כך שיוכלו להמשיך את הפעילות שלהם, ואנחנו מברכים על כך".

ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, מעריך בסקירת הנפט והגז השבועית כי "השילוב של מציאת חיסון יעיל ובטיחותי, לצד השקת תרופות טיפוליות חדשות, שיפחיתו את עוצמת הסימפטומים של המחלה, צפוי להביא לכך שמחיר הנפט יעלה בטווח הבינוני לכיוון 50 דולרים לחבית מסוג BRENT כתלות בתגובת צד ההיצע של השוק להתפתחויות הגלובליות. אולם, התחלואה הגלובלית צפויה להמשיך לעלות בטווח הקצר וגם אם יתקבלו במהלך השבועות הקרובים האישורים הנדרשים לחיסונים, הם עדיין לא צפויים להיות זמינים בהיקף הנדרש במדינות המפותחות לפני הרביע השני של שנת 2021 וייתכן שאף לא לפני הרביע השלישי. במדינות המתפתחות, החיסון לא צפוי להיות זמין בהיקף הנדרש במחצית הראשונה של שנת 2021 וייתכן שזמינות החיסון בהיקף הנדרש בחלק מהמדינות המתפתחות תהיה רק במהלך שנת 2022. המשמעות לכך היא, כי ההשפעות הכלכליות של נגיף הקורונה צפויות להישאר במידה מסוימת לפחות עד לשנת 2022, אם כי השוק עשוי להמשיך ולהיות מושפע יותר מציפיות חיוביות לגבי העתיד מאשר מצב התחלואה בפועל.

מחיר הנפט חצי שנתי

 "במבט למחצית הראשונה של 2021, החוזים העתידיים מצפים לעליית מחירים מתונה לכ-45 דולרים לחבית BRENT ומחיר חבית מסוג WTI צפוי לעלות לכ-43 דולרים לחבית. התחזיות של החזאים לטווחים הארוכים יותר מדברות על עלייה לכ-50 דולר לחבית WTI בממוצע ב-2022-2023 וכ-53 דולר לחבית BRENT. נראה שתחזיות החזאים, הצופות עליית מחירים גדולה יותר מאשר הגלום בחוזים העתידיים, מעניקות משקל משמעותי לאפשרות של התקדמות של ממש בדרך לקראת צמצום השפעתו של הווירוס בעתיד הרחוק יותר (2022-2023) על הביקוש לנפט."

בהתייחסות להיצע הגלובלי מציין בפמן כי, "שרי האנרגיה של המדינות החברות בקבוצת OPEC+ צפויים להתכנס לישיבה ב-30 לנובמבר עד ה-1 לדצמבר על מנת לבחון את מצב השוק ואת מכסות יצור הנפט של הקבוצה. שר האנרגיה של ערב הסעודית אמר כי קבוצת OPEC+ מעוניינת להביא ליציבות בשווקים וכי יש לה את היכולת לעשות זאת. על פי התכנון המקורי, ההקלות במכסות הייצור צריכות להיכנס לתוקפן בחודש ינואר 2021 ולהוסיף לשוק הנפט כ-2 מיליון חביות ביום, אך אנו מעריכים כי שרי האנרגיה ידחו את ההקלות במכסות הייצור לתקופה של שלושה עד שישה חודשים." עוד יצוין כי "איחוד האמירויות הערביות מעלה את המתחים בינה לבין ערב הסעודית ורוסיה המובילות את קבוצת OPEC+ וגורמים רשמיים מעלים את האפשרות שהאיחוד תעזוב את הקבוצה. מהלך זה הוא יוצא דופן, מאחר והממשל של איחוד האמירויות נמנע במשך זמן רב מעימותים ציבוריים עם קבוצת OPEC+ והם העדיפו לפתור את הסכסוכים שלהם בדלתיים סגורות. לעת עתה, נראה כי זהו רק איום " לצרכי משא ומתן" עם שאר חברי קבוצת OPEC+ וטרם התקבלה החלטה סופית בממשל של האיחוד לפרוש מקבוצת OPEC+. הגברת המתחים מגיעה בשל הרצון של איחוד האמירויות להקל על מכסות הייצור על פי התכנית בתחילת ינואר 2021 ולא לדחות את ההקלות."

 בצד ההיצע הגלובלי צוין כי "הביקוש של הודו לנפט עלה בחודש אוקטובר גם במונחים שנתיים. העלייה בביקוש של הודו, יבואנית הנפט השלישית בגודלה בעולם, תומכת בביקוש הגלובלי ובמחיר הנפט ועל פי הערכות בתי הזיקוק בהודו צפויים ברביע הראשון של שנת 2021 לחזור לרמת הפעילות הרגילה." לעומת זאת, "עליית התחלואה בארה"ב צפויה להשפיע גם על חגיגות חג ההודיה ולהפחית את השימוש בכלי רכב לעומת השימוש הרגיל בחג."

באשר לצד המשקיעים נכתב כי "קרנות הגידור הפחיתו לאחרונה את פוזיציות השורט שלהן על הנפט בהיקף משמעותי, תוך מעבר לפוזיציה אופטימית מאוד יחסית לתקופה שמאז פרוץ המשבר הנוכחי. צעדים אלו מצביעים על כך כי הסיכויים הגוברים לחיסון לנגיף הקורונה הביאו להסרת חלק מן החשש מפני לחצים שליליים על המחירים מצד ספקולנטים וחזאים בשוק הנפט."

סקירת נפט שבועית- עד סוף 2020 יש צפי לעליית מחירים מתונה בלבד

סקירת נפט וגז שבועית- ניצחון של הדמוקרטים בארה"ב עלול להוביל לעליה במחירים לטווח הקצר

בעוד העולם כולו מתמודד עדיין עם מגפת הקורונה ומדינות שונות נכנסות חדשות לבקרים לסגרים והגבלות על ביקור של תיירים, מחפשים ישראלים רבים בנרות אחר המדינות אליהן כן ניתן עדיין לנסוע לנופש במטרה קצת ליהנות, להירגע ולטעון מצברים לאחר אחת השנים המאתגרות והפחות נעימות בעשורים האחרונים. כנראה שהמקום המושלם עבור ישראלים כיום (וגם בעיתות שגרה) הוא איי סיישל – קבוצת האיים השוכנת מול חופי אפריקה אשר פתוחה לכניסה של ישראלים גם עכשיו (לפחות נכון לאמצע נובמבר 2020), ומהווה תמיד, ולא רק בקורונה, את אחד מיעדי התיירות המרהיבים ביותר בעולם כולו.

לפני שיוצאים לסיישל יש להכין את האישורים הבאים

על מנת להיכנס לאיי סיישל יש להראות בדיקה שלילית לקורונה ביציאה מהארץ ולעבור בדיקה בכניסה לאי, כמו כן יש להציג אישור ביטוח נסיעות הכולל כיסוי ל- COVID-19 לחץ כאן לתקנות כניסה לתיירים מישראל

מה יש לעשות ולראות? אטרקציות מרכזיות לטיול בלתי נשכח באיי סיישל

להלן כמה מנקודות העניין והאטרקציות שלא כדאי לפספס במהלך ביקור באיי סיישל (מומלץ לתכנן טיול ארוך יחסית, על מנת להספיק כמה שיותר מיעד שופע מוקדי עניין זה) –

חופים חלומיים – איי סיישל ידועים יותר מכל בזכות החופים המרהיבים והיפיפיים של האיים, המתאפיינים בחול לבן ומים צלולים בצבע טורקיז, עצי דקל וצמחייה ייחודית לאזור. בקיצור – כל מה שרק ניתן לדמיין ולחום עליו בהקשר של יעד חופשה אקזוטי ומרהיב.

שמורת עצי קוקס הים – בסיישל זן ייחודי של עצי קוקוס המכונה "קוקוס הים" (קוקו דה מאר), אותם ניתן לראות באחת משמורות הטבע המרהיבות של סיישל, העונה לאותו השם בדיוק. בשמורה כמה אלפי עצים מזן זה, הנחשב לזן מקומי וותיק סביבו נכרכו אינספור סיפורים ואגדות עם מקומיות.

אטול אלדברה – אטול האלמוגים "אלדברה" השוכן לחופי סיישל נחשב לאחד מאטולי האלמוגים המורמים הגדולים והמרשימים ביותר בעולם, ומוכר כאתר מורש עולמי של אונסק"ו.

שמורות ציפורים – חובבי טבע וציפורים מושבעים ימצאו באיי סיישל את כמה משמורות הטבע המרשימות ביותר בעולם מבחינת עושר ומגוון מיני הציפורים שבהן. שמורת האי "אריד" היא מהמפורסמות והמרהיבות ביות שבהן.

מוזיאונים ושווקים – בויקטוריה, עיר הבירה של הרפובליקה של איי סיישל, ניתן למצוא גם כמה וכמה מוקדי עניין הנוגעים לתרבות אנושית, ולא רק לטבע. בשוק המקומי בויקטוריה ניתן למצוא מגוון פירות ים ותבלינים מקומיים ואקזוטיים, במוזיאון הלאומי להיסטוריה השוכן גם הוא בעיר ניתן ללמוד המון אודות אורחות החיים באי וההיסטוריה של ההתיישבות בו ועוד.

ביטוח נסיעות לאיי סיישל

מומלץ לרכוש ביטוח נסיעות אשר מכסה כיסוי מלא גם לביטול נסיעה כתוצאה מהדבקת או תסמינים בשדה תעופה, כמו כן חלק מחברות הביטוח גם מכסות מקרים של בידוד בארץ ומחזירות עד 500$ לכרטיס במידה ואתם נמצאים בבידוד ללא תסמינים ולא יכולים לטוס, באתר שוק הביטוח תוכלו להשוות ביטוח נסיעות בין כל חברות הביטוח ולמצוא את הביטוח המשתלם ביותר בשבילכם לחופשה באיי סיישל, יש להוסיף לביטוח ספורט תאגרי על מנת שתהיו גם מכוסים בצלילות או בטיולי הג'יפים, כיסוי לכבודה הוא גם חשוב במיוחד למדינות דרום אפריקה יש לדרוש מחברת הביטוח אישור באנגלית שהביטוח מכסה Covid-19 .

המנהלת, עליה סיכמו ביום רביעי שר האוצר ישראל כ"ץ ושר העבודה והרווחה איציק שמולי, תקום במשרד האוצר ותפעל בשיתוף פעולה עם משרד העבודה והרווחה. המנהלת, יחד עם זרוע עבודה, יפעלו להחזרת מעל 100 אלף עובדים למעגל התעסוקה בתקופת משבר הקורונה, ותקדם הכשרות מקצועיות במקצועות עתירי פריון.

על מנת להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה, ולאור צורך הממשלה בשדרוג והגדלת היקף מערך ההכשרות המקצועיות לטובת העלאת הפריון ושיעור התעסוקה הנדרש בימים אלו, סיכמו שר האוצר, ישראל כ"ץ ושר העבודה והרווחה, איציק שמולי על הקמתה של מנהלת הכשרות מקצועיות שתקדם הכשרות במקצועות בעלי שכר גבוה מהשכר הממוצע במשק בענפי התשתיות, הבינוי, ההייטק והתעשייה.

המנהלת תפעל במשך שנתיים וחצי, בשיתוף גורמים ממשלתיים וחוץ ממשלתיים, בהם מעסיקים וגופי הכשרה, במטרה לקדם מסלולי הכשרה מקצועיים תוך התמקדות בהשמת עובדים הנמצאים מחוץ למעגל העבודה, ביניהם צעירים וחיילים משוחררים, לאורך זמן, בשכר ובפריון גבוה. כמו כן תפעל המנהלת להרחבת וגיוון ההכשרות המקצועיות.

במקביל, זרוע העבודה תרחיב משמעותית את פעילותה בתחום ההכשרות המקצועיות, תייצר מסלולים מתקדמים ומודרניים בשיתוף המעסיקים במגוון רחב של תחומים ותגביר את פעילותה לסיוע לצעירים דורשי העבודה ולהעלאת שיעור ההשתתפות של אוכלוסיות היעד ושילובם בשוק העבודה.

המנהלת וזרוע עבודה יפעלו במשותף להכשרה ולהשתלבות של 100 אלף דורשי עבודה לפחות בתקופה הקרובה. מדובר בצעד משלים לצעדים שנוקט משרד האוצר במטרה לסייע למובטלים ולמעסיקים בהתמודדות עם משבר הקורונה.

ושוב כמו בנושאי מינוי לתפקידים בכירים הנדרשים לתפקוד התקין של המדינה, גם הקמת המנהלת נדחתה עד כה תקופה ארוכה בשל מאבקי שליטה וחוסר אמון בין משרד האוצר ומשרד העבודה והרווחה והשרים הממונים על המשרדים. הממשלה אישרה בעברה כ-700 מיליון שקלים לתוכניות הכשרה מקצועית לשנים 2020-2021 אך בפועל אפס שקלים מהסכום הזה הועברו עד כה למשרד הרווחה לביצוע התכניות, כאמור בגלל מחלוקות פוליטיות ומאבקי אגו.

שר האוצר, ישראל כ״ץ: "בזכות המנהלת להכשרות מקצועיות, שתייצר מסלולים יצירתיים ומגוונים, נצליח להחזיר כ- 100 אלף מובטלים למעגל העבודה במקצועות השונים בשוק העבודה. זהו צעד משלים וחשוב לתכנית "רשת ביטחון", שנועדה לתת מענה נרחב לבעלי העסקים העצמאיים והשכירים בתקופת הקורונה. אני מודה לשר הרווחה וכל השותפים להצלחת המהלך  החשוב הזה. בזכות שילוב זרועות ועבודה משותפת – נטיב עם המשק ועם תושבי ישראל".

שר העבודה והרווחה, איציק שמולי: ״אני מברך על אישור ההחלטה בממשלה, מה שיאפשר יצירת אופק תעסוקתי למובטלי הקורונה באמצעות הנעת מערך ההכשרות המקצועיות. מתוך גישה עניינית, ממלכתית ופרגמטית לסייע למובטלים ולמשק הושגו הסכמות נדרשות, חרף המחלוקות המקצועיות שהיו, ונשתף פעולה במטרה להגיע בשנת 21׳ ל-100 אלף מוכשרים שיוכלו לחזור בתנאים טובים יותר למקצועות אטרקטיביים בשוק העבודה. זרוע העבודה תמשיך להוות נדבך מרכזי ומוביל בתחום ההכשרות ותפעל בצורה מתואמת עם המנהלת, שבסופו של דבר תשולב בתוכה. אני מודה לשר האוצר ולאנשי משרדו על שיתוף הפעולה״.

שיעור המובטלים באוקטובר הגיע שוב לשיא עד ליציאה מהסגר השני

הממשלה תשקיע 60 מיליון ש"ח בהכשרת עובדים להייטק

אושר סופית: המדינה תשתתף עם המעסיקים בעלות הבידוד של העובדים

רשות המסים מתחילה הבוקר מהלך ייזום רחב היקף למימוש זכויות מס לניצולי שואה. במסגרתו ישלחו ל-650 ניצולי שואה אישורים לתיאומי מס לשנת 2020 וכן מכתב הקורא להם להגיש בקשות להחזרי מס לשנים קודמות, לאחר שנמצא כי אינם ממשים את זכאותם להטבת מס בשל נכות רפואית מזכה.

מחלקת שומת פרט בחטיבה לשומה וביקורת פועלת למיצוי זכויות מס לאוכלוסיית הנכים בישראל, וכחלק מפעילות זו התקבל מידע מהרשות לניצולי שואה בנוגע לניצולי שואה עם נכות רפואית מזכה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים או חוק נכי המלחמה בנאצים, נכות האמורה לזכות אותם בפטור ממס על הכנסותיהם. לאחר עיבוד, בדיקה וטיוב הנתונים אותרו כ-650 ניצולי שואה עם נכות רפואית מזכה שחוייבו במס, הואיל ולא הודיעו על נכותם הרפואית. 70% מהם לא הגישו כלל דוחות או בקשה להחזר מס, והיתר הגישו דוחות או בקשות להחזר מס, אולם לא כללו בבקשה את הנכות הרפואית המזכה.

כדי להבטיח את מימוש הזכאות להטבות המס ע"י אותם ניצולי שואה, הוכנה מעטפת שירות כוללת ברשות, בפרט לאור העובדה שמדובר באוכלוסייה מבוגרת. כל משרד קיבל את רשימת ניצולי השואה השייכים אליו. עובדי המשרדים ייצרו קשר טלפוני יזום על הניצולים וידריכו אותם כיצד עליהם לפעול ולמי באפשרותם לפנות בנושא. גם מרכז המידע הטלפוני של הרשות ערוך למתן מענה כללי לפונים.

צעד זה הוא חלק ממהלך נרחב של חטיבת שומה וביקורות בשנים האחרונות, לממש זכויות מס של אוכלוסיית הנכים. במסגרתו ניתן פטור מוועדה רפואית לצרכי מס הכנסה לילדים עם נכות קשה, הורים לילד עם מוגבלות המקבלים גמלת ילד נכה יכולים לקבל 2 נקודות זיכוי ישירות מהמעסיק ללא צורך לפנות למס הכנסה, מתן אפשרות לשלם באופן מקוון עבור ועדה רפואית בביטוח לאומי וכן הכנת מדריך זכויות מס לאנשים עם מוגבלות ועוד צעדים עליהם עומלים בימים אלו.

ועדת הכספים אישרה את עדכון שיעורי הקצבאות של ניצולי שואה שתעמוד על מינימום של 2,453 ש"ח

רשות המסים מקלה על מקבלי קצבאות – לא ידרשו למלא טופס 101 מידי שנה

רשות המסים יוצאת בהקלות לציבור: תאפשר הגשה מקוונת של דוחות ובקשות להחזרים

הממשלה אישרה היום את מינויו של רו״ח יהלי רוטנברג לחשב הכללי במשרד האוצר. רוטנברג, אשר לו הכרות מעמיקה עם משרד האוצר והחשב הכללי, כיהן בשורה של תפקידים בכירים באגף במשך כ- 13 שנה לרבות ראש חטיבת המימון והאשראי, החשבונאי הראשי, חשב בכיר מטה חשכ״ל, סגן חשב משרד החינוך ועוד.

במסגרת תפקידיו לאורך השנים היה אחראי על תחומים מקצועיים רחבים וביניהם תחומי המקרו ומימון החוב הממשלתי, כלי ערבויות המדינה, אשראי לעסקים, הלוואות המדינה, ניהול הנזילות הממשלתית, הכנסות וגביה, ועוד. בשלוש השנים האחרונות כיהן כסמנכ"ל הכספים ומנהל הכספים הראשי של קבוצת בזק. רוטנברג (46), רואה חשבון מוסמך, בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים מאונ' בר אילן

רוטנברג צפוי להיכנס לתפקידו בימים הקרובים, עם סיום תקופת העסקתו בבזק.

החשב הכללי במשרד האוצר הינו שומר סף מרכזי במדינה, האחראי על נכסיה ומנהל את קופת הממשלה. האגף אחראי בין היתר על ביצוע תקציב המדינה, על ניהול וביצוע כלל הפעולות הכספיות של הממשלה, ניהול שוטף של נכסי המדינה ובכללם הדיור הממשלתי וצי הרכב הממשלתי, מימון הגירעון וניהול החוב הממשלתי, וביצוע רכש ממשלתי מרכזי. החשב הכללי חותם על חוזים והתקשרויות בשם הממשלה וכל הוצאה כספית של משרד ממשלתי מחייבת את אישורו או אישור מי מטעמו. האגף מבצע פיקוח ובקרה על יישומם של כללי מינהל תקין בפעולות הממשלה, בפרט בכל הנוגע לכספים.

המינוי מגיע לאחר שהחשב הכללי הקודם, רוני חזקיהו, הודיע על התפטרותו בחודש יולי האחרון כאשר הבין שתקציב לשנת 2020 ותתקציב 2021 לא נראים באופק בגלל ההתנהלות ובעיות פולטיות בתוך הממשלה ומחלוקות בין הליכוד וכחול לבן. יהלי רוטנברג כבר נבחר לתפקיד על ידי ועדת איתור כבר ב-9 לאוקטובר במקומו של החשב הכללי הקודם רוני חזקיהו, אך אישור מינויו בממשלה התעכב עד עכשיו והתאפשר רק כעת בעקבות הסכמות על סבב מינויים בין כחול לבן והליכוד על מינוי חשב כללי בתמורה למינוי מנכ"ל למשרד ראש הממשלה החליפי.

שר האוצר, ישראל כ"ץ: "אני מברך על החלטת הממשלה לאשר את מינוי רו"ח יהלי רוטנברג לתפקיד החשב הכללי במשרד האוצר. בשבועות האחרונים ניהלתי מאבק להביא לאישור המינוי בממשלה בשל חשיבותו לניהול תקין של תקציב המדינה וייצוג מדינת ישראל בפני גורמי כלכלה חשובים בעולם ואני שמח שהיום המאמץ נשא פרי. רו״ח יהלי רוטנברג הוא איש מקצוע מהמעלה הראשונה, בעל חשיבה יצירתית והכרה עמוקה עם משרד האוצר והמשק הישראלי. לאחר שמילא בהצטיינות שורה של תפקידים במשרד, אני משוכנע שיחד נוכל לקדם את המדיניות אותה אני מוביל במשרד, כדי להבטיח את חוסנו ויציבותו של המשק הישראלי, תוך הפגנת סולידריות ורגישות חברתית כלפי בעלי העסקים, העצמאיים והשכירים במהלך המשבר הכלכלי. אני מאחל ליהלי בהצלחה במילוי תפקידו ומשוכנע שהוא יתמודד בצורה מיטבית למול האתגרים הרבים העומדים בשעה זאת, בפני משרד האוצר בכלל ובתפקיד החשב הכללי בפרט״.

שר האוצר אישר- רף הזכאות למענק השתתפות בהוצאות בנובמבר דצמבר ירד ל-25% לפחות 

שר האוצר מרחיב את רשת הביטחון הכלכלית

מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות מפרסם היום את הסקירה השבועית לכלכלה הישראלי והעולמית.

שווקים/המרוץ לחיסון – שוקי המניות בארה"ב ירדו ביום שישי, על רקע דרישת שר האוצר האמריקאי מהפד להחזר יתרת הכספים שהממשל נתן לבנק המרכזי בתחילת המשבר, בהן הפד לא השתמש במסגרת תכניות ה- Fed emergency lending facilities, וההאצה הנוספת בהתפשטות הוירוס בעולם בכלל, ובארה"ב בפרט.

בנימה אופטימית יותר, Pfizer פרסמה השבוע כי החיסון שפיתחה יעיל ב- 94% גם לקבוצת גילאי ה- 65+ – עובדה המגבירה את האופטימיות כי העולם יוכל להתנהל תחת שגרת קורונה, גם ללא חיסון למרבית האוכלוסייה. חברת AstraZeneca, בשיתוף עם אונ' אוקספורד, צפויה לפרסם את תוצאות השלב האחרון בניסויים בשבועות הקרובים.

בישראל – הצמיחה החדה ב- Q3 לא הייתה חריגה בנוף הבינלאומי, אך לחיוב נציין כי התכווצות התוצר בישראל בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, מתונה בהשוואה למרבית מדינות ה- OECD. באשר לעתיד – מחד, נציין לשלילה כי הסגר השני והיציאה ה'איטית' מההגבלות צפויים להוביל להתכווצות מחודשת של הכלכלה ב- Q4. מאידך, אפקטיביות החיסונים של Moderna ושל Pfizer-BioNTech, מגבירה את האופטימיות כי העולם יוכל לחזור לשגרה מהר יותר מההערכות הקודמות. בצד הנתונים שפורסמו השבוע, נציין מחד, את הרמה הגבוהה מאד של 'שיעור האבטלה המורחב' (18%). בנימה מעודדת יותר – פתיחת חנויות הרחוב ותחילת מבצעי חודש נובמבר הובילו לעלייה חדה בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי בשבוע האחרון, אם כי רמת הרכישות היומית הממוצעת ב- Q4 עדיין נמוכה משמעותית מזו שנרשמה ב- Q3.

תחזית אינפלציה – תחזית מדד חודש נובמבר נותרת על -0.25% MoM, תחזית מדד דצמבר על -0.05% MoM ותחזית האינפלציה לשנה הקרובה עולה קלות ל- +0.30% (+0.2% בתחזית הקודמת). בהתייחס לכתבות שפורסמו השבוע – אנו נותרים, אמנם, בהערכתנו כי עליית מחירי הסחורות והתחזקות היואן הסיני בחודשים האחרונים, יעלו זמנית את מחירי 'המוצרים הסחירים' בישראל, אך חשוב לציין כי השפעת עליית מחירי מוצרי האלקטרוניקה על המדד זניחה (בשל המשקל הנמוך בסל הצריכה). יתרה מכך, נזכיר כי גם בחודשים ינואר ופברואר 2020 פורסמו כתבות דומות על זינוק צפוי במחירים (לאור סגירת המפעלים בסין), אולם בפועל – רכיב 'ציוד חשמל לבית' במדד המחירים לצרכן דווקא ירד מתחילת השנה בכ- 0.50%.

שקלי/צמוד – אנו נותרים בהמלצתנו מ- 04.10 להחזיק את האפיק השקלי והצמוד במשקל שווה. מחד, ציפיות האינפלציה בשוק האג"ח גבוהות עתה בכ- 20-25bp (בטווחים הבינוניים-ארוכים) מהציפיות בשוק ה- OTC. מאידך, אפקטיביות החיסון כנגד נגיף הקורונה בקרב קבוצת הגילאים 65+ מגבירה את הציפייה לחזרה מהירה יותר לשגרה במהלך שנת 2021.

מח"מ התיק ועתיד המדיניות המוניטארית – סביבת האינפלציה הנמוכה מאד, בשילוב עם חוזקת השקל, שיעור האבטלה הגבוה מאד והציפייה להרחבות מוניטאריות נוספות בעולם בשנה הקרובה, תומכים בהערכתנו כי ב"י ינקוט בהרחבה מוניטארית נוספת במהלך 2021 (ככל הנראה ירחיב שוב את תוכנית רכישות האג"ח לקראת המחצית השנייה של השנה) – הערכה התומכת בהמלצתנו מלפני שבועיים לנצל את עליית תלילות העקום לצורך הארכת מח"מ התיק לבינוני-ארוך.

שיעור אחזקות הזרים באגרות החוב המקומיות עדיין נמוך מאד בהשוואה בינלאומית (ממוצע אחזקות הזרים במדינות ה- CEEMEA עומד על כ- 22%) – עובדה התומכת בהמשך גידול השקעות הזרים בשוק האג"ח המקומי, במיוחד על רקע התלילות הגבוהה של העקום הממשלתי בישראל בהשוואה למדינות המקבילות ("Low yielders).

בארה"ב – החרפת המגבלות על ההתקהלויות ברחבי ארה"ב החלה לבוא השבוע לידי ביטוי בנתונים הכלכליים המהירים. יחד עם זאת, הפגיעה בכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי עדיין מתונה משמעותית מזו שחווה הכלכלה האירופאית, היות וארה"ב ממשיכה להימנע מהטלת סגרים נרחבים. בצד הנתונים המעודדים, נציין את המשך המגמה החיובית מאד בשוק הנדל"ן האמריקאי (חרף האצת הנגיף), בתמיכת הירידה החדה בריבית על המשכנתאות.

באירופה – הסגרים החלקיים במדינות אירופה הובילו השבוע להאטה בהתפשטות הנגיף ברחבי היבשת, אך נראה כי המגבלות החריפות על פעילות הכלכלה לא יוסרו בקרוב – עובדה אשר צפויה להוביל להתכווצות מחודשת של הכלכלה האירופאית ברבעון הרביעי – ראה גם הירידה החדה בניידות האזרחים האירופאים ל'מקומות עבודה' ול'מסחר ופנאי' והירידה באופטימיות הצרכנים בנובמבר.

בסין – נתוני חודש אוקטובר הצביעו על המשך המגמה החיובית בכלכלה הסינית בתחילת הרבעון הרביעי, בתמיכת התמריצים הפיסקאליים, התרחבות ההשקעות בתשתיות וענפי התעשייה, המשך התרחבות נאה של היצוא והמשך התאוששות הצריכה הפרטית (על רקע השיפור בשוק התעסוקה והשליטה על התפשטות הנגיף במדינה).

אסטרטג השווקים של דסקונט- האם השקל חזק מדי ונסחר "ברמה בועתית"?

רשות המסים פרסמה היום את ניתוח נתוני מע"מ- מורגש שיפור ביחס לתחילת משבר הקורונה

ועדת שרים להפרטה בראשות השר דוד אמסלם אישרה מהלך של הנפקת מניות מיעוט התעשייה האווירית- מהלך אותו החלה רשות החברות לקדם לפני כ-25 שנים. המהלך האסטרטגי יתרום לביטחון הלאומי של מדינת ישראל הן בפן הכלכלי והן בפן הביטחוני. המהלך אף יתרום לקידום שוק ההון הישראלי.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר הביטחון, בני גנץ תמכו במהלך והוא הובל על ידי מנהל רשות החברות הממשלתיות ינקי קוינט, יו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית, הראל לוקר ומנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל.

ההנפקה הראשונית לציבור בבורסה בתל אביב תתבצע בחודשים במרץ-אפריל 2021. כצעד מונע אף גורם לא יוכל לרכוש יותר מ-5% ממניות החברה, כדי שלא להפוך לגורם משמעותי שיפגע בשליטה של המדינה בה. ועדת השרים נתנה אישור עקרוני להנפקה של עד 49% ממניות החברה, אולם כרגע מדובר על הנפקה של 25%. הנפקת שיעור גבוה יותר תחייב אישור נפרד מהממשלה, ותלויה בתגובה של שוק ההון הישראלי לחברה הביטחונית הגדולה.

התעשייה האווירית היא חברה עסקית, אחת היצואניות הגדולות במשק (מכירות שנתיות של כ-14 מיליארד ש"ח, מהם כ-10 מיליארד ש"ח ליצוא לכ-90 מדינות ברחבי העולם), הפועלת בשוק בינלאומי תחרותי ביותר (שוק ה-Aerospace & Defense) בו פועלות חברות ענק כבואינג, לוקהיד מרטין ועוד. ברוב החברות הבולטות בתחומי פעילות החברה אין אחזקה ממשלתית ורובן חברות נסחרות.

בשנים האחרונות התעשייה האווירית עברה מהפך עסקי ובמסגרתו הציגה רווחי שיא וצמיחה, על אף משבר הקורונה. בכדי להמשיך מגמה זו וביסוס המשך צמיחתה של החברה ולהתמודד עם האתגרים העומדים בפניה בטווח הבינוני והארוך, יש צורך בהשקעה מתמדת במחקר ופיתוח, כניסה לשווקים חדשים, ורכישת חברות. כמו כן, נדרשת יכולת תחרותית לקלוט מועמדים איכותיים בלוחות זמנים קצרים ולקדם עובדים לרמות שכר תחרותיות בשוק. ההנפקה תשרת מטרות אלה ותרחיב את אפשרויות המימון של החברה.

שר הדיגיטל הלאומי, חה"כ דודי אמסלם: "מדובר בבשורה ענקית למשק הישראלי, גאווה לאומית לכל עם ישראל. מיום כניסתי לתפקיד אני מאיץ תהליכי הפרטה, והנפקה כמו זו של התעשייה האווירית, מהחברות הגדולות והמוערכות במשק, תגייס כוחות חדשים, ידע והון, ותשדרג את עצמה רבות. זהו צו השעה, ואני שמח שהצלחנו להגיע להסכמות ולצאת לדרך. אין ספק שהעובדים המסורים והמקצועיים של החברה סללו את הדרך להנפקה הזו, ולולא שיתוף הפעולה שלהם ועזרתם ונכונותם לסייע, לכל אורך הדרך, לא היינו מגיעים עד הלום, ועל כך מגיע להם כל הכבוד וההערכה. כאן באמת המקום להודות להנהלה ולכל העובדים ששיתפו פעולה והגיעו להבנות, ליו"ר החברה הראל לוקר, מנכ"ל החברה הנכנס בועז לוי, לו נאחל גם ברכה והצלחה, יו"ר ועד העובדים יאיר כץ, שבלעדיו זה פשוט לא היה קורה, התגייסותו האישית והמלאה שבאה לידי ביטוי בכל שלב ושלב, וכמובן למי שליוו את התהליך והביאו לאישורו, מנהל רשות החברות ינקי קוינט, מנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל ולשר האוצר ישראל כ"ץ. זהו יום חג הן לתעשייה האווירית שיוצאת לדרך חדשה, והן למשק הישראלי, שירוויח בגדול מהמהלך הדרמטי והחשוב הזה!"

שר הביטחון, בני גנץ: "אני מברך על ההחלטה שהתקבלה לאחר עבודת מטה נרחבת תוך כדי שהבאנו לאיזון בין הצורך לקדם את התעשייה האווירית והתנהלותה העסקית מול השווקים בעולם ובין השמירה על יכולותיה והאינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל והאמצעים שברשותה. המשאבים שייכנסו מרכישת מניות החברה, יושקעו ברובם בתוכנית פיתוח שתקדם את החברה ותביא להעסקה של מאות ואלפי עובדים בעתיד- דבר הכרחי בייחוד על רקע משבר הקורונה. במקביל, פעלנו גם בכדי שבמסגרת המהלך יישמרו סודות המדינה והתהליכים הרגישים המתקיימים בתוך החברה. משרד הביטחון בראשותי ימשיך ללוות את התהליך ולוודא שהוא נעשה באחריות, ביעילות ותוך שהוא משרת את צורכי הביטחון, הכלכלה והמשק של מדינת ישראל."

ראש רשות החברות הממשלתיות, ינקי קווינט: "אני מברך על אישור ההנפקה. עברנו אבן דרך משמעותית ביותר בדרך לשיפור וייעול החברה. המהלך קרם עור וגידים רק בזכות שיתוף פעולה יוצא דופן בין רשות החברות, משרד הביטחון בראשות מנכ"ל המשרד, אמיר אשל, יו"ר החברה, הראל לוקר, ארגון העובדים בראשות יאיר כץ, היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, יו"ר הרשות לניירות ערך, ענת גואטה, הממונה על השכר קובי בר נתן, הממונה על התקציבים יוגב גורדוס ועוד רבים נוספים".

יו"ר התעשייה האווירית, הראל לוקר: "הנפקת החברה היא המשך טבעי ומתבקש למהפך העסקי שהחברה חווה בשנים האחרונות ולתוצאות הכספיות המצוינות אליהם הגענו בשנתיים האחרונות. ההנפקה תהיה בשורה לעובדי החברה, ממשלת ישראל, ושוק ההון ותתרום רבות לחיזוק ביטחון מדינת ישראל וכלכלתה".

מזכיר ארגון עובדי התעשייה האווירית, יאיר כץ: "הנפקה בעת הזו הינה הזדמנות כלכלית חשובה שתבסס את מעמדה של החברה כמובילה בזירה העסקית העולמית ותאפשר לעובדים ליהנות מהצלחתה, אך אנו רחוקים מהשלמת המהלך ויש צורך לפתור מחלוקות רבות בדרך. החלטת וועדת השרים כפי שעברה היום, מאגדת בתוכה הישגים רבים לעובדים ומציבה באור חדש את המשמעות של הסכמתם למהלך. אני שמח כי התנאים הבסיסים שהצבנו בתחילת המו"מ, נותרו כבסיס לכל התהליך. היום עשינו צעד חשוב והיסטורי בחייה של החברה. אני רואה את טובת החברה אך לא אוותר לעולם על האינטרסים של העובדים. כולי תקווה שבצעד זה נכתוב פרק חדש בחייה של התעשייה האווירית ועובדיה המסורים. בשם העובדים, ושותפי לארגון העובדים אני מודה לכל מי שסייע להצלחת המהלך".

 התעשייה האווירית הפסידה למשרד הביטחון במשפט בגלל אלביט

התעשייה האווירית חתמה על עסקת ענק להסבת מטוסים ב-400-380 מיליון דולר

ג'נרל אלקטריק תבצע רכש גומלין מתעשיות ישראליות ב-122 מיליון דולר בתוך שנה וחצי