25% מהשכר לפנסיה – נשמע לכם סביר – זו אחת ההצעות שעלתה בכנס  – "המפץ הפנסיוני" של מיטב דש ועדיף נשמעה ביקורת כלפי הממשלה בנוגע לחיסכון הפנסיוני – "אני יודעת שבסך הכל האוצר רוצה לעשות טוב, ולדאוג לפנסיות של הציבור. אבל, הם בוחרים פתרונות מאד מסובכים וגורמים נזק בהתנהלות שלהם, נזק שיהיה קשה לתקן אחר כך.  אני מאוד בעד רגולציה הגיונית וסבירה", אמרה חברת הכנסת מיכל בירן (המחנה הציוני), שביקרה את מדיניות האוצר והממשלה – "אבל זו לא רגולציה הגיונית. אני מאוד לא שבעת רצון מהתנהלות אגף שוק ההון. האגף העביר רגולציה באופן לא ראוי בוועדות הכנסת.  האוצר  העביר נושא כה חשוב כמו קרן פנסיה ברירת מחדל שלא בחקיקה. האוצר ניסה להעביר זאת בחוק ההסדרים ולא הצליח ולא טוב שהלך בדרך עוקפת"

וזו לא היתה הביקורת היחידה – אריאל יעקובי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, אמר –  "יש בעיתיות עם הפקידים שבאים לכמה שנים ותפקידם לעשות משהו. לכן הם באים ומשנים לשנות, כלומר רק לצורך השינוי.  לפעמים עדיף שלא לעשות כלום, לא חייבים כל הזמן לשנות".

אלא שגם יעקובי סבור שבמקום אחד חייבים לשנות – שיעור החיסכון הפנסיוני – "הפנסיה הצוברת בישראל כפי שהיא כיום  לא תספק לחוסך הישראלי את שיעור התחלופה הראוי כשיפרוש לגמלאות", אומר יעקובי ומוסיף – "יש להעלות את ההפרשה הכוללת לחיסכון פנסיוני, של המעביד והעובד יחדיו, ל-25% מהשכר.  בדעה זו מחזיק גם יונל כהן, בעל מניות בקבוצת איילון ויו"ר איילון ביטוח, שכיהן בעבר כמנכ"ל קבוצת הביטוח,  מגדל. יונל לא דיבר על שיעור ההפרשה, אבל  טען כי "החיסכון הפנסיוני הנהוג כיום לא יבטיח לחוסכים לשמור על רמת חייהם כשיצאו לפנסיה. צריך לקחת את המעסיק והעובד כגורמים מהם מתחילה הבעיה. אם עובד מושך לאורך הדרך כספים והמעסיק נותן לעובדים תנאים נלווים לשכר כמו מכונית שבאים ללא חיסכון פנסיוני ותנאים סוציאליים יש בעיה. המדינה אמרה לאזרח להסתדר לבד – תוחלת החיים עולה ויש ריבית שלילית בכל העולם. גם ריבית של 2.5% לא תספיק לרמת חיים דרושה. המדינה לא נותנת אג"ח מיועדות ולא אחראית לתוחלת חיים. לא יכול להיות שלא ילמדו אדם לדאוג לחייו".

יונל התייחס לסוגיית דמי הניהול שאחרי הכל נוגסת בצורה משמעותי ברווחים של החוסכים לפנסיה – "דמי הניהול ירדו לאנשים מסוימים יותר מדי ולאנשים אחרים לא ירדו בכלל", אמר והוסיף – "כל המכרזים על דמי הניהול, מדברים על הנחות בתקופת הצבירה, אבל, כשהחוסך מגיע לפנסיה הוא משלם הרבה דמי ניהול. אנחנו בדיונים עם האוצר לגבי שוק הפנסיונרים. אנחנו רוצים לאפשר פנסיה גמישה עם ניוד. אין שום סיבה שכסף יהיה נעול מרגע היציאה לפנסיה בדמי ניהול או אופי השקעות, צריך להפוך את הכספים האלו לכספי ניידים ואז גם דמי הניהול יירדו. מעבר לכך, הסרבול התפעולי וסוגיות המס של היסטוריה בשכבות עולים 0.2% או 0.3% מהצבירה כך שאם היו בוחרים גוף מתפעל אחד והלקוח יכול היה לעבור בקליק הנושא היה מתנהל הרבה יותר טוב, ביעילות ובמחירים נמוכים יותר".

צבי סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, ביקר את אלו שחושבים שהפנסיה צריכה לחזור לניהול המדינה –  “לא צריך לחזור לימים שהמדינה ניהלה את החיסכון הפנסיוני. אני בטוח ש יש מענה ראוי בשוק הפרטי מבחינת ניהול השקעות. דוח ה-OECD הראה שבישראל יש תשואות גבוהות יותר בחיסכון הפנסיוני מאשר ברוב המדינות האחרות. יש בשוק הפרטי אמנם נקודת תורפה, אבל הוא עדיין המקום לנהל את כספי הפנסיה. נקודת התורפה היא בקטע הטכנולוגי – יש מערכות מחשוב מיושנות בבתי ההשקעות ובחברות הביטוח"

יעקובי סבור אחרת, לדעתו המדינה צריכה לנהל את כספי הפנסיה – "גם אחרי רפורמת בכר אני חושב שהמתכונת המועדפת היא להפוך את המדינה לסוג של קבלן שינהל את הכספים של החיסכון הפנסיוני, תרוויח מההשקעות ותיתן לנו הציבור  אג"ח מיועדות על כל הסכום. הבעיה והסיבה שזה לא קורה היא שהנבחרים לא מוכנים לקחת אחריות".

אילן רביב, מנכ"ל בית ההשקעות מיטב דש – 3 מיליארד הפקדות בשנה!

"כל חודש עוברים דרכנו 250 מיליון שקל של הפקדות", אמר אילן רביב מנכ"ל מיטב דש, "המסלקה הפנסיונית היא חלום למעסיקים וחלום לנו. הרפורמה בקרנות הפנסיה לרבות קרן הפנסיה בברירת מחדל תוריד דמי ניהול לעובדים החלשים ביותר שמשלמים את המקסימום, ויש לא מעט עובדים כאלה במשק, והיא תשיג עוד מטרה ראויה בפני עצמה: הורדת הריכוזיות בשוק הפנסיה. אני קורא לאוצר לא לרדת מהרפורמה למרות הלחצים הרבים שמופעלים עליו בנושא. בעוד כמה שנים נזהה את האימפקט האדיר של הרפורמה הזו על כל שוק הפנסיה".

אריק יוגב, מנכ"ל איילון חברה לביטוח, אמר "קיים אתגר בסיסי הוא להפנים שהעולם שלנו משתנה ושהוא לא יפסיק להשתנות ושהכל יקרה בקצב הרבה יותר מהיר ממה שאנו יכולים לצפות. זה מחייב אותנו לשנות את הדי.אנ.איי של המעסיקים והמוסדיים, וכל זה קורה במקביל  להתגברות התחרות בשוק הפנסיוני.

"כיום, העובד מובל לקבלת החלטות על בסיס מחיר בלבד. היינו רוצים לתת דגש על דגשים נוספים כגון שירות, תשואות לאורך זמן, שקיפות והוגנות. הסתכלות רחבה יותר על המוצר הפנסיוני.אסור להתייחס למוצר הפנסיה כמוצר טכני ופשוט".

הראל שרעבי, סגן בכיר לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, והאחראי על תחום החיסכון הפנסיוני ואמר "טיוטת קרן פנסיה ברירת מחדל נובעת מכך שאנו באוצר מבינים שרוב העובדים לא תמיד מבינים מספיק את הקשר הפנסיוני, זה נועד לעזור לציבור. יש אסימטריה במידע והם לא מבינים את כל האפשרויות שבפניהם ויש להם העדפת הווה. לכן, בסופו של דבר המציאות מוכיחה שהעובדים לא בוחרים את המוצר הפנסיוני ומישהו אחר בוחר עבורם. זה לא רע, ואף לגיטימי, אך אנו הרגולטור רוצים לוודא שזה קורה בצורה ראויה ונכונה, ולסדר את השוק הזה. בנוסף, יש קבוצה גדולה מאוד של עובדים שלא מאוגדים או שהמעסיקים שלהם לא מספיק חזקים או רוצים להשיג תנאים מיטיבים".

שרעבי הוסיף בקשר לריכוזיות כי "מידת הריכוזיות בשוק הפנסיה מטרידה אותנו, ויש גופים שמודרים מהשוק הזה. יש סוג של כשל שנובע אולי מהגודל של הגופים, ואנו מעוניינים להפוך זאת ושהריכוזיות תצטמצם.

"מכל מקום, אין נו שום כוונה לייתר את המעסיק מהחיסכון הפנסיוני. אנו רואים חשיבות מאוד גדולה בתפקידו של המעסיק והרגולציה שלנו באה משם. הרגולציה שלנו באה כדי לשים את המעסיק במקום הנכון בתחום הפנסיוני – דאגה לעובד. בסופו של דבר בעולם הפנסיוני בו העובד נושא בכל הסיכונים בחיסכון הפנסיוני, ותפקיד המעסיק די מגודר מבחינה רגולטורית ומהותית בנקודת ההצטרפות ובחירת המוצר. הסכמי העבודה המקובלים במשק מערבבים בין שתי תפיסות שונות לגבי מחויבות המעסיק לחיסכון הפנסיוני של עובדיו ואת זה בא האוצר לתקן. הערבוב הזה מוביל לתפיסתנו, לתעריפים הפסדיים בעלויות הביטוח אובדן כושר עבודה הקבוצתי, כשעלויות הריסק מוות ודמי הניהול – שבהם נושא בעלות הוא העובד, התעריפים גבוהים בהרבה"