התחדשות עירונית    

8,500 דירות בחצי שנה, אפס באופקים ובטבריה: איפה ההתחדשות העירונית באמת משתלמת

עשר ערים מרכזות 77% מהתחלות הבנייה בהתחדשות עירונית. מאחורי המפה: הרווחיות של היזמים

הדירות הן המטבע, ובפריפריה המטבע שווה פחות

ההסבר נמצא במודל העסקי של הענף. בפרויקט פינוי-בינוי היזם לא משלם לדיירים בכסף אלא בדירות: הוא הורס בניין ישן, בונה מגדל צפוף בהרבה, נותן לכל דייר דירה חדשה בחינם ומוכר את הדירות הנוספות בשוק החופשי. בתל אביב, שבה מחיר דירה חדשה גבוה פי שלושה ויותר מאשר בטבריה או באופקים, המשוואה נסגרת גם עם תוספת דירות מתונה. בפריפריה היזם צריך לבנות ולמכור הרבה יותר דירות בשוק שבו המחירים נמוכים, ולכן השוק החופשי פשוט לא מגיע לשם. בענף נהוג להעריך שבערי המרכז מספיקות בערך שתי דירות חדשות על כל דירה ישנה כדי שהפרויקט ייסגר כלכלית, בעוד בפריפריה נדרשות ארבע, חמש ולפעמים יותר.

הבעיה חדלה מזמן להיות של הפריפריה בלבד. פרויקטים שנחתמו לפני חמש ושש שנים, כשהריבית הייתה אפסית ועלויות הבנייה נמוכות בעשרות אחוזים, מגיעים היום לשלב הביצוע עם מספרים שכבר לא עומדים. ב-2025 הוציאו הרשויות המקומיות היתרי בנייה לכ-28.9 אלף דירות בהתחדשות עירונית, ירידה של כ-15% לעומת 2024, וירידה בהיתרים מתורגמת בתוך שלוש-ארבע שנים לפחות אתרי בנייה.

בחוזה כדאי לבדוק הצמדה במחשבון מדד תשומות הבנייה, ולקרוא גם על רכישת דירה מקבלן.

עוד בהון: פינוי-בינוי בסוקולוב הרצליה.

לכתבה המלאה באתר ביזפורטל