פלטפורמות למסחר בנכסי קריפטו טרם השתלבו במערכת הפיננסית המסורתית בישראל; חשיפתם הישירה של המוסדות הפיננסיים בישראל לשוק זה מוגבלת מאוד, ועל פי סקרים שונים ניתן להעריך כי היקף המסחר בנכסים אלו אינו משמעותי בהשוואה בינלאומית. כך מסכם בנק ישראל את תמונת המצב של הנכסים הקריפטוגרפיים בישראל. הסיכום הובא במסגרת דוח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של 2021 שמפרסם הבנק המרכזי.

באשר לתמונת מצב הקריפטו בעולם, מציינים בבנק ישראל כי השוק העולמי של נכסי הקריפטו המשיך לגדול בשנת 2021, וקצב גידולו אף הואץ, אך הוא עדיין קטן ביחס למערכת הפיננסית הגלובלית. הגידול המהיר של שוק הנכסים הקריפטוגרפיים מתבטא בהרחבת מגוון השירותים הפיננסיים וסוגי הנכסים, בהם גם נכסים קריפטוגרפיים גלובליים יציבים, המאפשרים ביצוע מהיר ויעיל של עסקאות פיננסיות.

הבנק מציין כי עם עליית ערכם ותפוצתם של נכסי הקריפטו עולה גם הפוטנציאל להיווצרותם של סיכונים שונים ליציבות הפיננסית. אלו קשורים בעיקר לתנודתיות הרבה של מחיר נכסי קריפטו החושפת את המשקיעים בהם לסיכוני אשראי, שוק ונזילות. אם נכסים אלו יהוו חלק משמעותי מהמערכת הפיננסית, אומר בנק ישראל, תנודתיות זו יכולה להשפיע על יציבות המערכת בשני ערוצים מרכזיים: 1. פגיעה במוסדות הפיננסיים – ככל שתגדל החשיפה לנכסי קריפטו באופן ישיר או עקיף 2. פגיעה בצריכה הפרטית – אם נכסי הקריפטו יהוו חלק מתיק הנכסים הכספיים של הציבור.

עוד מציין הבנק כי לצד הסיכונים הנובעים מתנודתיות הקריפטו כנכס פיננסי קיימים גם סיכונים תפעוליים וסיכוני סייבר. מוסדות פיננסיים שמשקיעים בקריפטו לוקחים על עצמם גם סיכון משפטי, שיכול להתממש סביב סוגיות של הגנת הצרכן, או סביב בעיות של הלבנת כספים או מימון טרור שבמסגרתם נעשה שימוש בנכסי קריפטו. בנוסף, בנקים שמאפשרים או מקדמים השקעה בקריפטו עומדים בפני סיכון מוניטין, שעלול להיווצר אם המשקיעים יספגו הפסדים משמעותיים, או אם יתרחשו הונאות בהנפקת נכסי הקריפטו. אך כאמור, אומר בנק ישראל, למרות האתגרים האלה על פי הדוח האחרון של קרן המטבע החשיפה של המערכת הבנקאית בעולם לנכסים הקריפטוגרפיים גדלה, אך רמתה עדיין נמוכה מאוד.

הבנקים אינם חשופים באופן ישיר

הבנקים בישראל, קובע בנק ישראל, אינם חשופים באופן ישיר לנכסי קריפטו. לאחרונה משקיעים מוסדיים התחילו להשקיע בתחום, בדומה למגמה בעולם, אך ההיקפים בישראל עד כה זעירים. ישראל, על פי הסקרים הבינלאומיים ועל פי ניתוח נתוני המסחר הקריפטוגרפי, אינה נמנית עם המדינות המאמצות נכסים אלו בקצב מהיר.

לדברי הבנק, ככלל, עדיין לא הושלמה האסדרה בישראל ובפרט לא נקבעה הרגולציה על יכולתם של המוסדיים והבנקים להשקיע בנכסים קריפטוגרפים. עם זאת, בנק ישראל ורשות ני"ע פרסמו אזהרה לציבור מפני השקעה בתחום הנכסים הקריפטוגרפיים, ובמהלך 2021 הודיעה רשות שוק ההון לגופים המוסדיים כי עליהם לבחון את הצדקת ההשקעה באפיק השקעה זה, שהוא, לדעתה, ספקולטיבי, וככלל אינו מתאים להיכלל בתיקי הפנסיה של הציבור. רשות שוק ההון, מתוקף תפקידה, אחראית גם להחלת משטר רישוי ופיקוח על הגופים הפועלים בשוק הקריפטו בישראל, אך היא טרם ביצעה זאת, וגופים אלו ממשיכים לפעול מכוח הוראת המעבר שנקבעה בחקיקה המסדירה את פעילותם של נותני שירותים פיננסיים.

מבחינת המיסוי, אומר בנק ישראל, רשות המסים קבעה כי כל מימוש השקעה בנכס קריפטוגרפי, בין לנכס קריפטוגרפי אחר ובין למטבע, מהווה אירוע מס, אשר מחושב כשיעור מרֶווח ההון שנוצר במימוש.

ביטקוין – איך נוצר המטבע הדיגיטלי? מה השווי שלו (והאם זה מוצדק)? והאם אפשר להשקיע בו?

קניתם כבר NFT? כל מה שרציתם לדעת על הטרנד ההיסטרי ואיך אפשר להרוויח ממנו כסף