נתוני הלמ"ס מצביעים כי השכר הממוצע במשק עלה. נו ברור, השכר עולה באופן טבעי כשזה יש להוסיף את עליית השכר שנובעת מעליית שכר המינימום שעלה בכמה מדרגות עד ל-5.3 אלף שקל, ואם לא די בכך – הרי שהחודש הוא עלה גם כתוצאה מהקטנת השעות בשבוע – בעבר ההי צריך לעבוד 186 שעות – כמשרה מלאה, מהחודש זה 182 שעות – המשמעות היא פשוטה – העלאת השכר לשעה, והעלאת השכר בכלל.

אז לפני שניסקורן מחמיא לעצמו, כדי שיפנים – העלאת השכר הזו מגיעה מלמטה (לא רק) והעלאת השכר הזו, לא ממש טובה לכולם. – העלאת שכר המינימום מגדילה את הפיטורים, היא יכולה לשלוח עובדים הביתה. הרציונל ברור – חברות מתקשות לשלם את השכר הזה והם יעדיפו לפטר עובהדים ולנסות להטיל את העבודה על הצוות שנשאר.

ובכל זאת, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן אומר את הדברים הבאים: "בעקבות המהלך להעלאת שכר המינימום, הצלחנו לנער את השכר במשק מקיפאון עמוק שנמשך כעשור וחצי, וכעת במקביל לעלייה המואצת של השכר הריאלי, אנו רואים בבירור כיצד השכר בענפים המוחלשים עולה בקצב גבוה משמעותית מהשכר הממוצע במשק. כך מצמצמים פערים חברתיים"

"הנתונים המרשימים של עליית השכר הממוצע במשק, הם תוצאה ישירה של המהלכים החברתיים שמובילה ההסתדרות למען צמצום פערים", הוסיף ניסנקורן, בהמשך לנתונים החדשים של השכר הממוצע לשכירים, שפורסמו היום על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתונים מראים כי השכר הממוצע במשק ממשיך לטפס ביחס לשכר הממוצע השנתי ב-2017. מיוני 2014 ועד ינואר 2018, השכר הריאלי במשק השלים עלייה של 10%, המגלמת שיעור עלייה ממוצע של 2.7% לשנה במהלך התקופה הנדונה"

לפני מספר חודשים, בעקבות מהלך שהובילה ההסתדרות בשיתוף פעולה עם המעסיקים, שכר המינימום בישראל השלים את העלייה הגבוהה ביותר (ב-1,000 שקל) מאז שנחקק חוק שכר המינימום, ועלה לשיא היסטורי של 5,300 שקל. בתוך כך, ולאור ההסכמות שהושגו לאחרונה בין יו"ר ההסתדרות ליו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שבוע העבודה בארץ קוצר ל-42 שעות והביא להגדלה נוספת של ערך השעה לעובדים המשתכרים משכר המינימום. למעשה, שכר העבודה השעתי למקבלי שכר המינימום, בכל היקפי המשרה (חודשי ושעתי), עלה בשלוש השנים האחרונות בשישה שקלים, מ-23.12 שקל (במרץ 2015) ל-29.12 שקל (באפריל 2018) – העלאה חסרת תקדים בשיעור של כ-26%.

יודגש כי לצד העלייה הנמשכת בשכר הריאלי במשק ועלייה חדה יותר בענפים המוחלשים, רמת האבטלה נמצאת בשפל של ארבעה עשורים, לאחר שירדה מ-6.4% (ביוני 2014) ל-3.6% (בינואר 2018). יצוין כי גם מדד הג'יני המודד את האי שוויון בישראל, נמצא במגמת ירידה מתמדת ולאחרונה אף הגיע לשיעור הנמוך ביותר שלו מאז שנת 1999, על אף שקיימת דרך ארוכה לשיפור נוסף שכן רמת האי-שוויון בישראל עדיין גבוהה ביחס למדינות ה-OECD.

יו"ר ההסתדרות ניסנקורן הדגיש היום כי: "בזכות העלאת שכר המינימום במשק ומהלכים נוספים של ההסתדרות בשלוש השנים האחרונות, הצלחנו לנער את השכר במשק מקיפאון עמוק שנמשך כעשור וחצי, וכעת במקביל לעלייה המואצת של השכר הריאלי, אנו רואים בבירור כיצד השכר בענפים המוחלשים עולה בקצב גבוה משמעותית מהשכר הממוצע במשק. כך מצמצמים פערים חברתיים".

ניסנקורן הוסיף וציין כי: "העלייה בשכר הריאלי, וירידה מקבילה במדדי האי-שוויון, מהווים עדות נוספת לכך שהמהלך להעלאת שכר המינימום, הביא לשיפור משמעותי במצבם של עובדים ברמות השכר הנמוכות, תוך דחיפת כל מדרג השכר כלפי מעלה והשפעה חיובית על מעמד הביניים והמשק כולו. ההסתדרות תמשיך לפעול להגברת השוויון וצמצום הפערים, לא רק בגלל שזה הדבר הנכון והמוסרי לעשות, אלא גם, כמו שמראים הנתונים בעקביות, זו הדרך היחידה להבטיח כי כל האוכלוסייה, עם דגש על העובדים המוחלשים, תוכל ליהנות מפירות הצמיחה במשק".

 עלייה עודפת של השכר הממוצע בענפים מוחלשים: מבדיקת התפתחות השכר הנומינלי בענפים עם שכר נמוך, עולה כי חלה עלייה גבוהה במיוחד בענפי השמירה, הניקיון, ההסעדה וחברות כ"א, על רקע עליית שכר המינימום, צווי ההרחבה בענפי השמירה והניקיון והשיפור במצב התעסוקה במשק. מהבדיקה עולה כי בענפים אלו עלה השכר הממוצע מאז יוני 2014 בשיעור משמעותי יותר מהעלייה בשכר הממוצע במשק בתקופה זו. בעוד שהשכר הנומינלי הממוצע במשק עלה בתקופה זו ב-9%, הרי שהשכר בענף הניקיון עלה ב-15%, השכר בענף ההסעדה עלה ב-21%, השכר בענף השמירה והאבטחה עלה ב-25% ואילו השכר בקרב עובדי חברות כ"א עלה בשיעור גבוה של 26%. מדובר בעלייה משמעותית גם במונחים שקליים. למשל, השכר הממוצע בענף השמירה עלה בתקופה המדוברת מ-5,128 ₪ ל-6,400 ₪, עלייה של יותר מ-1000 ₪.