"תיק 4000" עוסק בעיקרו בחשד לכאורה לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים שבוצעו על ידי ראש הממשלה מר בנימין נתניהו ועל ידי מר שאול אלוביץ', בעל השליטה בקבוצת בזק ואתר "וואלה".
החשד המרכזי הינו שראש הממשלה לקח שוחד ופעל תוך ניגוד עניינים, בכך שהתערב ופעל בהחלטות רגולטוריות המטיבות עם שאול אלוביץ' ועם "קבוצת בזק", ובמקביל דרש במישרין ובעקיפין, להתערב בתכני אתר "וואלה" באופן שיטיב עמו.
ראשיתה של הפרשה בחקירה שניהלה מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך בעניינה של "קבוצת בזק". במסגרת חקירה זו אותרו ראיות משמעותיות, אשר הצביעו על חשדות לעניין התנהלותו והתערבותו הפסולה של מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, בענייני חברת בזק ושאול אלוביץ' בסוגיות רגולטוריות שונות. כל זאת, תוך הסתרת פעילותו זו מעיניהם של גורמים מקצועיים ומשפטיים במשרד האוצר, במשרד התקשורת ומשרד המשפטים, ותוך העדפת האינטרסים של שאול אלוביץ' ובזק על פני האינטרס הציבורי.
לאחר העברת תיק החקירה בעניינה של קבוצת בזק לפרקליטות ובמסגרת השלמת חקירה שבוצעה על ידי חוקרי הרשות לניירות ערך, אותרו ממצאים ראייתיים משמעותיים שבעקבותם המליצו פרקליטות מיסוי וכלכלה ופרקליט המדינה ליועץ המשפטי לממשלה להרחיב את החקירה ובכלל זאת לפתוח בחקירה גם נגד ראש הממשלה. היועץ המשפטי לממשלה קיבל ההמלצה והורה על פתיחה בחקירה משותפת של המשטרה והרשות לניירות ערך.
על-פי החלטת ר' אח"מ ור' להב 433 החקירה הוטלה על היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) בלהב 433, ולוותה מקרוב ע"י צוות פרקליטים מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
החשדות חייבו חקירה מקיפה, מורכבת ומאומצת, שבוצעה על ידי צוות חקירה משותף ליאל"כ ולרשות לניירות ערך.
עם התפתחות החקירה בוצעו מאות פעולות חקירה, וכן נחתמו הסכמי עדי מדינה עם שני חשודים – שלמה פילבר וניר חפץ, אשר חשפו התנהלות פסולה בין נתניהו לאלוביץ' בשני צירים מרכזיים: הטיית הסיקור התקשורתי תמורת רגולציה מיטיבה.
מממצאי החקירה עולה, כי רוה"מ פעל לקידום ענייניו של שאול אלוביץ' בתחום הרגולציה, ובין היתר בסוגיית מיזוג בזק-יס תוך כריכת קידום עניינים אלה בסיקור החיובי בוואלה.
בסיכומה של חקירה ענפה זו, אשר התנהלה מפברואר 2018 עד נובמבר 2018, נחקרו תחת אזהרה 13 חשודים, חלק מן החשודים מעורבים, על פי החשד, במנגנון השוחד וחלקם מסייעים לעבירות השוחד. חלק מהחשודים נעצרו לפרקי זמן כאלה ואחרים על פי צורכי החקירה.
במהלך החקירה נגבו עדויותיהם של 60 עדים (ב- 176 הודעות), בוצע חיקור דין מחוץ למדינת ישראל, ונאספו ונותחו חומרי חקירה רבים, לרבות הקלטות ומסמכים.
במהלכה של החקירה על שלביה השונים נתפסו נכסים וכספים המיועדים לחילוט מקרב מי מהמעורבים בפרשה, בסך הנאמד ב – 118 מיליון ₪.
פעולות החקירה בוצעו כמקובל בכפוף לאישורים שניתנו על ידי פיקוד להב 433, ר' אח"מ, פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה בהתאם להתקדמות החקירה וממצאיה.
תמצית הראיות והחשדות:
הראיות בתיק מצביעות על כך, כי מערכת היחסים בין ראש הממשלה ומקורביו למר שאול אלוביץ' הייתה מערכת יחסים שוחדית.
מממצאי החקירה עולה, כי בין השנים 2012 – 2017 ראש הממשלה ומקורביו התערבו באופן בוטה ומתמשך ולעתים אף יום יומי בתכנים שפורסמו ע"י אתר החדשות "וואלה", וכן ביקשו להשפיע על מינויים של נושאי משרה באתר (עורכים וכתבים) וזאת תוך כדי שימוש בקשרים שהיו להם עם שאול ואיריס אלוביץ'.
התערבות ראש הממשלה ומקורביו בתכנים ובמינויי נושאי משרה באתר "וואלה" נועדה לקדם את האינטרסים האישיים שלו, וזאת באמצעות פרסום כתבות ותמונות מחמיאות, הסרת תכנים ביקורתיים כלפי ראש הממשלה ובני משפחתו וכדומה.
עוד עלה מן הממצאים, כי בני הזוג אלוביץ' השפיעו על הפרסומים באתר "וואלה", וזאת בעד החלטותיו הרגולטוריות של רה"מ לטובת שאול אלוביץ' וקבוצת בזק, ומתוך רצון להמשיך ולקדם את האינטרסים העסקיים של קבוצת בזק בכלל, ובעל השליטה בה בפרט.
סיכום תיק 4000- ממצאים ומסקנות:
עם סיום החקירה עמדת משטרת ישראל והרשות לניירות ערך היא, כי נתגבשה בתיק זה תשתית ראייתית מספקת לביסוס החשדות נגד המעורבים העיקריים בפרשה כמפורט להלן:
• נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
• נגד שרה נתניהו התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של לקיחת שוחד (בצוותא), מרמה והפרת אמונים (בצוותא), ושיבוש מהלכי חקירה ומשפט.
• נגד שאול אלוביץ' התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי חקירה ומשפט, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.
• נגד איריס אלוביץ' התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי חקירה ומשפט ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.
• נגד עמיקם שורר, נושא משרה בכיר בחברת בזק, התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של מתן שוחד (מסייע), עבירות מנהלים בתאגיד, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.
• נגד זאב רובינשטיין, איש עסקים המקורב למשפחות נתניהו ואלוביץ המכהן כסגן יו"ר הבונדס, התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של תיווך במתן שוחד, ולקיחת שוחד (בצוותא).
• נגד סטלה הנדלר, מנכ"לית חברת בזק, התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך.
•נגד אור אלוביץ', התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך.
•נגד אלי קמיר לא נתגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות.
•נגד עו"ד איתן צפריר לא נתגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות.
קרסו ודלק רכב יורדים במכירות; ייבוא הרכבים מצטמצם ובהתאמה המכירות של היבואניות האלו יורדות. דלק רכב פרסמה במקביל לירידה במחזור הכספי כי היקף הרכבים שנמכרו ברבעון ירד ל-4 אלף רכבים בלבד (ראו הרחבה) וגם קרסו מדווחת על ירידה חדה בהיקף הרכבים לכ-8 אלף רכבים ברבעון.
קבוצת קרסו מוטורס – יבואנית רכבי רנו, ניסאן, אינפיניטי ודאצ'יה פרסמה תוצאות סבירות ברבעון השלישי 2018
הכנסות החברה ברבעון השלישי 2018 הסתכמו בכ-1.02 מיליארד שקל, לעומת כ-1.06 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.
מכירות כלי רכב חדשים ברבעון השלישי של 2018 הסתכמו ב-7,503 כלי רכב, לעומת 7,593 כלי רכב ברבעון הקודם ו-8,132 כלי רכב ברבעון המקביל אשתקד. נתח השוק של קבוצת קרסו ברבעון השלישי של 2018 הסתכם בכ-11.1%, בהשוואה ל-10.2% ברבעון הקודם ו-12.1% ברבעון המקביל אשתקד.
איציק וייץ, מנכ"ל קרסו מוטורס: "קרסו מוטורס מסכמת את הרבעון השלישי לשנת 2018 עם עלייה בנתח השוק לעומת הרבעון הקודם של השנה ל-11.1%, ותוך שיפור ברווחיות מגזר מכירות כלי רכב חדשים בהשוואה לרבעון הקודם. החברה ממשיכה לנקוט בצעדים להבטחת צמיחתה העתידית ושיפור רווחיותה".
הכנסותיה של החברה במגזר מכירת כלי רכב ברבעון השלישי 2018 הסתכמו בכ-703.2 מיליון שקל, לעומת כ-754 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. רווחי המגזר ברבעון השלישי 2018 הסתכמו בכ-75.3 מיליון שקל, לעומת 69.9 מיליון שקל ברבעון הקודם וכ-116.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ההכנסות ממגזר החכרה תפעולית, מימונית והשכרה עלו ברבעון השלישי 2018 לכ-220 מיליון שקל, לעומת כ-209.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח ממגזר זה ברבעון השלישי 2018 הסתכם בכ-17.8 מיליון שקל, לעומת כ-22 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ההכנסות ממגזר השירות והאחרים ברבעון השלישי 2018 עמדו על כ-90.8 מיליון שקל בדומה
לכ-90.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. רווחי מגזר שירות ואחרים הסתכמו ברבעון השלישי 2018 בכ-18.8 מיליון שקל, לעומת כ-20 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
להלן פילוח כמות מכירות כלי הרכב שמייבאת החברה בחלוקה למותגים:
| לשלושה חודשים שהסתיימו ביום | ||
| 30.9.2018 | 30.9.2017 | |
| רנו | 2,527 | 3,281 |
| ניסאן | 3,592 | 3,498 |
| אינפיניטי | 104 | 138 |
| דאצ'יה | 1,280 | 1,215 |
| סך הכול מכירות כלי רכב * | 7,503 | 8,132 |
| נתח שוק ** | 11.1% | 12.1% |
* כמויות כלי הרכב שנמכרו כוללות מכירות של החברה לחברת הבת, פסיפיק, העוסקת בליסינג, מכירות אשר מבוטלות בדוח המאוחד של החברה.
** נתח השוק של החברה מחושב לפי נתוני משרד הרישוי ביחס לכלל כלי רכב שעברו רישוי בישראל בתקופות הרלוונטיות.
הרווח הנקי של החברה ברבעון השלישי של 2018 הסתכם בכ-31.1 מיליון שקל, לעומת כ-59.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
עיקרי תוצאות תשעת החודשים הראשונים של שנת 2018
הכנסות החברה בתשעת החודשים הראשונים 2018 עלו לכ-3.27 מיליארד שקל לעומת כ-3.23 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
מכירות כלי רכב חדשים בתשעת החודשים הראשונים של 2018 הסתכמו ב-24,659 כלי רכב לעומת 25,063 כלי רכב בתקופה המקבילה אשתקד. נתח השוק של קבוצת קרסו עמד בתשעת החודשים הראשונים של 2018 על 11.2%, בדומה לתקופה המקבילה אשתקד.
חלוקה למגזרים
הכנסותיה של החברה בתשעת החודשים הראשונים 2018 במגזר מכירת כלי רכב הסתכמו
בכ-2.33 מיליארד שקל בדומה לתקופה המקבילה אשתקד. רווחי המגזר בתשעת החודשים הראשונים 2018 הסתכמו בכ-244.5 מיליון שקל, לעומת כ-394.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
ההכנסות ממגזר החכרה תפעולית, מימונית והשכרה עלו בתשעת החודשים הראשונים 2018
בכ-7.2% לכ-658 מיליון שקל, לעומת כ-613.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. רווחי מגזר זה בתשעת החודשים הראשונים 2018 הסתכם בכ-54.4 מיליון שקל, לעומת כ-61.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
ההכנסות ממגזר השירות והאחרים בתשעת החודשים הראשונים 2018 עלו בכ-5.6% לכ-270.1 מיליון שקל, לעומת כ-255.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח ממגזר זה בתשעת החודשים הראשונים 2018 עלה בכ-14.3% לכ-60 מיליון שקל בהשוואה לכ-52.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
להלן פילוח כמות מכירות כלי הרכב שמייבאת החברה בחלוקה למותגים:
| לתשעה חודשים שהסתיימו בתאריך | ||
| 30.9.2018 | 30.9.2017 | |
| רנו | 8,641 | 9,897 |
| ניסאן | 11,785 | 11,046 |
| אינפיניטי | 355 | 332 |
| דאצ'יה | 3,878 | 3,788 |
| סך הכול מכירות כלי רכב * | 24,659 | 25,063 |
| נתח שוק ** | 11.2% | 11.2% |
* כמויות כלי הרכב שנמכרו כוללות מכירות של החברה לחברת הבת, פסיפיק, העוסקת בליסינג – מכירות אשר מבוטלות בדוח המאוחד של החברה.
** נתח השוק של החברה מחושב לפי נתוני משרד הרישוי ביחס לכלל כלי רכב שעברו רישוי בישראל בתקופות הרלוונטיות.
הרווח הנקי של החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2018 הסתכם בכ-96.5 מיליון שקל, לעומת כ-185.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
סך ההון של החברה ליום 30 בספטמבר 2018 הסתכם לסך של כ-1.37 מיליארד שקל והוא מהווה
כ-30% מסך המאזן המאוחד.
קופיקס שבשליטת רמי לוי, הקטינה הפסדים ברבעון השלישי – ההפסד הסתכם ב-1.2 מיליון שקל, בעוד שברבעונים הקודמים ההפסדים הסתכמו בפי כמה.
העברת השליטה לרמי לוי ברבעון השלישי גרמה לשיפור ברווחיות הגולמית והתפעולית של החברה. החברה שמחזיקה ב-30 סופרמרקטים (סופר קופיקס) וב-118 בתי קפה ברשת אורבן קופיקס וב-92 בתי קפה ברוסיה באמצעות חברה מוחזקת (34%), אמנם ירדה בהכנסות בכ=5% ל-71 מיליון שקל, אבל הסיבה היא עיתוי חגי תשרי.
מכירות רשת המרכולים ירדו ל-49 מיליון שקלויתר ההכנסות הן מתחום הקפה.
הרווח הגומי הסתכם ב-18.5 מיליון שקל – 26% מהמכירות לעומת 24.5% מהמכירות ברבעון המקביל. השיפור ברווחיות הגולמית נובע כאמור מהתאמת מחירי רכישת המוצרים לרמת המחירים של קבוצת רמי לוי. הרווח הגולמי של רשת הסופרים עמד על 25.3% מהמחזור בהשוואה ל-24.1% מהמחזור ברבעון המקביל. ברמי לוי מעריכים שיצליחו להגדיל משמעותית את מחזור המכירות של הסניפים הודות להגדלה מיידית של המגוון ב-50% כשהיעד הוא הגיע לרווחיות של 27%.
רמי לוי מתכוונת לשנות את המותג מסופר קופיקס לרמי לוי בשכונה. הסניף הראשון שייקרא כך הוא סניף חדש בהרצליה, שגודלו יהיה 400 מ"ר בהשוואה לסניפי הרשת שגודלם הממוצע הוא 280 מ"ר כיום. הסניף ייפתח ברבעון הראשון של 2019.
לגבי העתיד – הנהלת קופיקס מעריכה שפעילות החברה המוחזקת ברוסיה תעבור לרווח ברבעון הרביעי של 2018. כמו כן, מתכננת קופיקס לפתוח 5 סניפים חדשים ברשת הסופרים ב-2019 ולמתג אותה מחדש תחת המותג רמי לוי בשכונה. רשת בתי הקפה אורבן קופיקס מתכננת לפתוח 5-3 סניפים ב-2019 ולשפר את רווחיות המפעל שמספק לסניפים ברשת. המפעל התקרב לאיזון כבר ברבעון השלישי של 2018.
באקסלנס סבורים שהכמות של הדירות הנבנית מדי שנה מספיקה ויותר מכך, ביחד לביקוש. לא מדובר בהערכה טריוויאלית – רוב הכלכלנים סבורים שקיים מחסור שוטף בדירות.
"אנחנו נוטים להעריך שבישראל נרשם "Over shouting" בהתחלות הבניה", אומר אמיר כהנוביץ' כלכלן המקרו של אקסלנס, "הדבר ילחץ לחזרה להתקררות סעיף הדיור – התשואות הנמוכות בשנים האחרונות, יחד עם עליית שכר דירה מהירה, שנתמכה גם במחסור בבניה במשך שנים רבות, הפכו את הדירות לנכס השקעה אטרקטיבי ולגל של התחלות בניה.
"להערכתנו ישנן אינדיקציות רבות שהיקפי הבניה בשנים האחרונות היו גבוהות מהגידול במספר המשפחות בישראל, מה שתומך בהתקררות מחירי השכירות מנגד העלייה בשכר, וצפוי להערכתנו להמשיך ולקרר את קצב עליית המחירים.
"בישראל כ-2 מיליון משפחות (לפי מפקד האוכלוסין של למ"ס). קצב הגידול באוכלוסייה עומד על כ-1.7% ומכאן שהמשק זקוק כל שנה לכ-34 אלף דירות כדי לשמר את רמת המחירים הקיימת בעוד שאר המשתנים ללא שינוי. בשנים האחרונות התחלות הבניה נעו ברמות גבוהות יותר של 45-50 אלף, וכשאלה מסתיימות הן לוחצות להתקררות הסעיף".
אבל האם כהנוביץ' צודק – האם 34 אלף דירות זה מספיק? ומה עם העולים החדשים? ומה עם שינויים במצב המשפחתי כמו גירושין – דבר היוצר בעצם ביקוש נוסף לדירות? ומה עם הצעירים שרוצים לךעזוב את הבית ולרכוש דירה או לשכור דירה? הנטייה והערכה של רוב הכלכנים שאנחנו צרייכם מעל 50 אף דירות בשנה כדי לסגור את הביקוש.
וחוץ מזה – כהנוביץ משנה את דעתו כל כמה חודשים – אמיר כהנוביץ הירידה בהתחלות בנייה עשויה להוביל לעליית מחירים
בלידר שוקי הון פרסמו המלצה אופטימית במיוחד על פתאל. פתאל עוסקת בתחום המלונאות והיא מנהלת 189 בתי מלון בישראל ובחו"ל, לרבות מדינות מרכז ומערב אירופה וקפריסין. לטענת האנליסטים של לידר, "ענף התיירות העולמי נמצא במגמת צמיחה, והוא מושפע לחיוב מהגידול בתיירות ממדינות המזרח, נתונים כלכליים טובים, עלייה ברמת החיים, הוזלה של מחירי הטיסות, צמיחה בתיירות העסקית כתוצאה מגלובליזציהועוד. ב-2017 נרשמה צמיחה של כ-7% במספר התיירים לעומת 2016.
"מגמת הצמיחה צפויה להימשך גם בשנים הקרובות כאשר ארגון התיירות העולמי צופה גידול שנתי ממוצע של כ-3% במספר התיירים עד 2030 .פתאל הינה הרשת הגדולה והמובילה בישראל, הכוללת 40 בתי מלון 8,153 חדרים, בפרישה גיאוגרפית רחבה, בדגש על מוקדי תיירות מרכזיים. נתח השוק של הרשת בישראל נאמד בכ-15% במונחי מספר חדרים. בשנת 2017 נחצה לראשונה רף של 3 מיליון תיירים בשנה בישראל עם צמיחה של כ-25% במספר התיירים לעומת 2016 .המגמה החיובית נמשכת גם בתשעת החודשים של 2018 ,בהם נרשמה צמיחה של כ-15% ביחס לתקופה המקבילה ב-2017 ולפי התחזיות במהלך השנה צפוי להישבר רף של 4 מיליון תיירים.
"למרות הזינוק בכניסות תיירים לישראל, היצע החדרים צומח בקצב איטי של כ-1.9% לאור קשיים בירוקרטיים ועלויות הקמה גבוהות"
"לפתאל פעילות צומחת בחו"ל הכוללת 159 בתי מלון וכ-36 אלף חדרים. פעילות פתאל באירופה מתפתחת בקצב מואץ והחברה ממשיכה בתהליך ההתרחבות על ידי רכישת נכסים והתקשרות בהסכמי שכירות / ניהול חדשים. החברה פועלת באמצעות מותגים חזקים בעיקר במדינות עם כלכלות חזקות במערב ובמרכז אירופה ומתמקדת במלונות 4-3 כוכבים להם ביקושים חזקים וקשיחים יותר לאורך השנים. פעילות הרשת באירופה מתמקדת בגרמניה, בריטניה, הולנד וספרד אשר הינן מדינות עם ביקושים חזקים וקשיחים לתיירות, הן תיירות נופש והן תיירות עסקית.
האסטרטגיה של החברה ממוקדת צמיחה – פתאל צפויה להמשיך לפעול להתרחבות מואצת באירופה ובאזור אגן הים התיכון, באמצעות התקשרות בהסכמי שכירות / ניהול חדשים ו/או רכישת נכסים. בנוסף החברה תמשיך לפעול לאיתור הזדמנויות עסקיות בישראל, אם כי פוטנציאל ההתרחבות בשוק המקומי מוגבל יחסית, בהתחשב בגודלה של הרשת. ברשות החברה יתרות נזילות משמעותיות בסך של כ-1 מיליארד שקל אשר יאפשרו לה גמישות בביצוע עסקאות נוספות. העסקאות הבולטות בשנים האחרונות כוללות את עסקת Inn Jurys במסגרתה תתפעל החברה 36 בתי מלון בבריטניה ב-35-25 השנים הקרובות, עסקת Apollo במסגרתה תתפעל החברה 13 בתי מלון בהולנד ותקבל את הבעלות על 4 מתוכם והעסקה המשותפת עם איסתא בפאפוס, קפריסין.
"בשורה התחתונה, אנו סבורים כי פוטנציאל הצמיחה של הרשת רחוק ממימושו. לרשת פתאל הנהלה מנוסה בראשותו של דוד פתאל, עם ניסיון רב שנים בניהול בתי מלון ויכולת מוכחת בזיהוי הזדמנויות ויצירת ערך. כמו כן, אנו מתרשמים לחיוב מיכולת האינטגרציה של החברה אשר באה לידי ביטוי בשנים האחרונות עם גידול משמעותי בהיקפי הפעילות תוך חדירה לגיאוגרפיות חדשות והעמקת דריסת הרגל בגיאוגרפיות ותיקות יותר. אנו מעריכים כי לפתאל פוטנציאל צמיחה רב בשנים הקרובות, והיא תפעל להתקשרות בהסכמי שכירות נוספים ו/או רכישת נכסי מלון נוספים, בדגש על אירופה ואגן הים התיכון, כאשר החברה ערוכה פיננסית לממן את מנועי הצמיחה העתידיים. לאור האמור לעיל, אנו מתחילים לסקר את מניית פתאל בהמלצת קניה ובמחיר יעד של 525 שקל למניה".
פתאל רוכשת את מלון מידלנד במנצסטר
הביטקוין, המטבע הוירטואלי המוביל נופל כמו אבן בשבועות האחרונים והוא יורד מתחת ל-5,000 דולר – שפל של 13 חודשים. הביטקוין, רק נזכיר עמד על כ-20,000 דולר רק לפני 11 חודשים. מאז הוא הספיק לאבד כ-75% מערכו. במקביל ירדו כל המטבעות האחרים וכן חלה עצירה כמעט מוחלטת בשוק ה-ICO – שוק הנפקות מטבעות הקריפטו.
שוויו של הביטקוין (מכלול המטבעות המונפקים) עומד על כ-90 מיליארד דולר, וכלל שוק הקריפטו ( מעל 2,000 מטבעות) מסתכם בכ-160 מיליארד דולר. עדיין מספרים גבוהים.
גם הריפל יורד בשיעור חד וכך גם האת'ר. שווי השוק של את'ר כ-16 מיליארד דולר, לעומת שווי שוק של כ-20 מיליארד דולר לריפל.
המטבע הרביעי מבחינת שווי שוק הוא הביטקוין קאש שמוערך בכ-10 מיליארד דולר.
הנפילות בימים האחרונים מנוגדים להערכות של מספר כלכלנים/ חזאים שהעריכו כי הביטקוין עשוי להיות בדומה לזהב מפלט בשעת צרה בשווקים. להערכתם, ירידות בשווקים יגרמו לכך שאנשים יחפשו מוצרים שאינם קשורים ותלויים בשווקים הפיננסים והביטקוין נתפס כאחד מהם. עם זאת החודשיים האחרונים מלמדים שזה לא כך (לפחות בינתיים). השווקים בירידה חדה (הנאסד"ק איבד 14% מהשיא) והביטקוין אינו חוף מבטחים, אפילו ההיפך – הוא יורד בשיעור חד יותר מהירידה במדדי המניות. בקיצור ממש לא השקעה דפנסיבית, ממש לא מוצר שיבטיח את ההשקעה בעת משבר כללי או פיננסי.
ICO – מה זה? ואיך זה קשור לביטקוין?
סקר – מה יהיה מחיר הביטקוין עוד שנה?
ביטקוין – מטבע אמיתי או בלון שיתפוצץ
ברוקלנד גייסה בבורסה בת"א 150 מיליון שקל באג"ח והשקיעה אותם בקרקעות ובנייה בברוקלין – כן, עוד אחת מהחברות האמריקאיות שגייסו כאן אג"ח (כי זול כאן). אלא שברוקלנד הודיעה לאחרונה כי לא תוכל לשרת את החוב. אגרות החוב קרסו, ומעלות גם הוציאה עדכון שהחוב שיוחזר עומד על פי הערכתה על 30% בלבד.
באסיפת בעלי האג"ח שבה נכחו הגופים המוסדיים המחזיקים באג"ח, קרנות גידור ומשקיעים פרטיים, סיפר בועז גלעד, בעל השליטה ויו"ר ברוקלנד, את האירועים האחרונים (בשיחת טלפון מניו יורק."לא הגעתי לישראל כי המצב של החברה לא מאפשר לנו. אנחנו צריכים להיות בניו יורק, מתעסקים בקניית אדמות ובנייה למכירת דירות בפרויקטים קטנים ובינוניים", אמר גלעד והוסיף – "אנחנו בברוקלנד עושים את זה הרבה זמן בניו יורק ומבינים את השוק, יש כעת 22 פרויקטים יזמיים בשלבי פיתוח שונים".
החברה שגייסה בבורסה בת"א לפני 4 שנים, מתמחה ברובע ברוקלין בניו יורק. לפני ימים אחדים מסרה לבעלי החוב כי בשל עיכובים חמורים בקצב בניית הדירות ובמסירתן לרוכשים, היא תתקשה לעמוד בפירעונות הקרן למחזיקי האג"ח במהלך 2019. אבל איך זה קרה, אי החברה הגיעה לכשל פיננסי כזה?
"חווינו התפתחות רעה מאוד במצב החברה ומתוך רצון להודיע במידית על המצב", אמר גלעד, "כינסנו במהירות את הדירקטוריון של החברה שכן יש לנו חשש לגבי יכולת החברה לשלם את החוב בדצמבר 2019. למרות שיש עוד יותר משנה למועד – החלטנו לבוא ולהגיד שיש סיכון. מה הביא את החברה למצב הזה? כבר בדוחות יולי דיווחנו על האטה במכירת דירות ויש לנו נכסים שהם כמעט גמורים אך זה מתסכל שעדיין לא הושלמו ולכן החברה בבעיה תזרימית".
"הדבר המשמעותי ביותר שקרה קשור לאתרי הבנייה. החברה חיה מקרן רווחים, דמי ניהול ושחרור כספים מהבנקים עם התקדמות הפרויקטים. יש התייקרות גורפת של מחירי הבנייה בניו יורק עקב התארכות האישורים מצד העירייה. העיכובים מגדילים את עלויות הבנייה והמימון ושוחקים את רווחי הפרויקטים. הכוונה היתה שהקבלנים יתנו לנו קו אשראי זמני להשלמת חמישה פרויקטים שנמצאים לקראת סיום. אבל גם אצל הקבלנים יש לחץ אשראי כי הבנקים סוגרים קווי אשראי, ואז במקום להביא שלושים איש לאחר הבנייה, הקבלן מביא רק שלושה וככה נתקעת הבנייה. שם אנחנו עומדים וזה הבור שנפער מתחתינו".
"קצב הנסירות הוא לא טוב. מסרנו רק דירה אחת מתוך 133 דירות, כי שישה בניינים נמצאים במצב של 90%-95% השלמה, אבל לא ניתן למסור את הפרויקטים כי העבודות לא הושלמו", אמר גלעד. "כרגע נכשלנו במסירות הנכסים וזה הוביל אותנו למשבר התזרימי המאוד קשה והמאוד מתסכל. אנחנו עובדים על הרבה פתרונות אבל כרגע אין. אנו הולכים להרבה גורמים כדי לקבל מימון, למשל לבנקים המממנים של הפרויקטים כדי שיגדילו מימון ויאפשרו את השלמת הפרויקטים. עד עכשיו פחדנו לעשות זאת שכן זה היה מעלה את המינוף ומוריד לנו את דירוג האשראי. עכשיו זה כבר לא משנה כי הדירוג ירד".
"בנוסף, אנחנו מחפשים להביא משקיעים שיזרימו הון ברמת הפרויקטים, או להחליף את הבנקים המממנים האחרים. יש סכנה שהבנקים ימכרו את ההלוואות ואז ניתקל במלווים שאנחנו לא מכירים. זה מצב החברה ואני מקווה שנעבוד ביחד ונדע לצאת מהמצב.
"עכשיו הכל למכירה. הפרויקטים שלנו על המדף. אבל רק במחיר הנכון. לא לקחתי דיבידנדים ואפילו הסכמתי לתת כסף לחברה כדי לשלם משכורות. כשהייתי בתחילת אוקטובר ודיברתי עם המחזיקים לא אמרתי משהו שהוא לא נכון. לא הייתי צריך את אישור הדירקטוריון לעסקה בתחילת ספטמבר בהיקף של 1 מיליון דולר. אבל ביקשתי את ברכתם לעסקה. נוצרה אי הבנה עם הדירקטוריון ואני חושב שזאת עסקה טובה אבל הדירקטוריון עצר אותה אז הנכס עוד לא עבר לחברה, למרות הסכום ששולם".
לסיום ובמענה לשאלה האם תסכים להזרים כספים לפרויקטים? ענה גלעד "אני לא יודע", ולשאלה כמה כסף החברה צריכה הוא ענה – "אני לא רוצה להגיד סתם, אנחנו בודקים את זה".
השקעה באגח – כל מה שרציתם לדעת! והאם יש בועה בשוק האגח?
אופנהיימר בהמלצה חיובית על אודיוקודס -הזדמנות השקעה אטרקטיבית
-
עליה של 0.1% במדד מחירי תשומה בבנייה למגורים באוקטובר 2018
- מחשבון מדד תשומות הבנייה
- אין שינוי במדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ולמשרדים באוקטובר 2018
- עליה של 0.2% במדד מחירי תשומה בסלילה וגישור באוקטובר 2018
- ירידה של 1.5% במדד מחירי תשומה בחקלאות באוקטובר 2018
- עליה של 1.0% במדד מחירי תשומה באוטובוסים של כלל האוכלוסייה באוקטובר 2018
- עליה של 0.8% במדד מחירי תשומה באוטובוסים של זכייניות באוקטובר 2018
- עליה של 0.3% במדד מחירי תשומה באוטובוסים זעירים באוקטובר 2018
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה בחודש אוקטובר 2018 ב-0.1% והגיע ל-113.2 נקודות לעומת 113.1 נקודות בחודש קודם (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות).
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה עלה ב-0.1%.
ב-12 החודשים האחרונים (אוקטובר 2018 לעומת אוקטובר 2017) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב‑2.3% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-3.1%. המדד ללא שכר עבודה עלה ב-1.4% בתקופה זו.
חומרים ומוצרים
בחודש אוקטובר 2018 עלה מדד מחירי חומרים ומוצרים ב-0.1%.
מבין החומרים והמוצרים עלו במיוחד מחירי חומרי מחצבה אחרים כגון: אדמת גן וכו' (ב-2.0%), אבן (ב-1.7%), מעליות (ב-1.0%) ומדרגות (ב-0.9%).
לעומת זאת, ירדו מחירי ברזל לבנייה וצינורות לאינסטלציה חשמלית (ב-1.3%, כל אחד) ומחיצות מתועשות (ב-0.8%).
שכירת ציוד ורכב והוצאות כלליות
מדד מחירי שכירת ציוד ורכב עלה בחודש אוקטובר 2018 ב-0.5% ומדד הוצאות כלליות עלה ב-0.2%.
שכר עבודה
מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה בחודש אוקטובר 2018 ב-0.1%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, לפי פרקי הבנייה
מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה בחודש אוקטובר 2018, יש לציין עלית מחירים של 0.7% בפרק מעליות.
בשאר פרקי הבנייה בחודש אוגוסט 2018 נרשמו תנודות מחירים של עד 0.5%.
תרשים 1.- מדד מחירי תשומה בבניה למגורים,
אחוזי שינוי בחודש אוקטובר 2018
תרשים 2.- מדד מחירי תשומה בבניה למגורים – מדדים נבחרים
אין שינוי במדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ולמשרדים באוקטובר 2018
The Price Index of Input in Construction of Commercial Building and Offices remained unchanged, October 2018
מדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ולמשרדים נותר בחודש אוקטובר 2018 ללא שינוי ועמד על 107.4 נקודות (על בסיס ינואר 2012 = 100.0 נקודות).
מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה בחודש אוקטובר 2018, יש לציין ירידת מחירים של 1.4% בפרק מסגרות חרש.
בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד 0.5%.
תרשים 3.- מדד מחירי תשומה בבניה למסחר ולמשרדים, לפי פרקי עבודה
אחוזי שינוי בחודש אוקטובר 2018
תרשים 4.- מדד מחירי תשומה בבניה למסחר ולמשרדים – מדדים נבחרים
עלייה של 0.2% במדד מחירי תשומה בסלילה וגישור באוקטובר 2018
Increase of 0.2% in the Price Index of Input in Road Construction and Bridging, October 2018
מדד מחירי תשומה בסלילה וגישור עלה בחודש אוקטובר 2018 ב-0.2% והגיע ל-124.8 נקודות לעומת 124.6 נקודות בחודש הקודם (על בסיס ינואר 2010 =100.0 נקודות).
מדד מחירי תשומה בסלילה ללא גישור עלה בחודש אוקטובר 2018 ב-0.1%.
ב-12 החודשים האחרונים (אוקטובר 2018 לעומת אוקטובר 2017) עלה מדד מחירי תשומה בסלילה וגישור ב-3.6% והמדד ללא גישור עלה ב-3.1% באותה תקופה.
חומרים
בחודש אוקטובר 2018 עלו במיוחד מחירי מצע א', מצע ב', מצע ג' – סה"כ (ב-1.9%), מעקה בטיחות (ב-1.6%) ומחירי קורות ומקטעים לגשרים (ב-0.8%).
לעומת זאת, חלו ירידות במחירי אגו"ם – אגרגטים גרוסים ומודרגים (ב-1.7%), רמזורים (ב-1.5%), מוטות ורשתות פלדה ואביזרי מתכת שונים (ב-1.3%), ומחירי צינורות ניקוז (ב-1.0%).
שכירת ציוד
סעיף שכירת ציוד עלה ב-0.7%.
שכר עבודה
מדד שכר העבודה המשולם עבור המועסקים בענף נותר ללא שינוי.
מדד מחירי תשומה בסלילה וגישור, לפי פרקי עבודה
מבין השינויים במדדים של פרקי הסלילה בחודש אוקטובר 2018 יש לציין במיוחד עליות מחירים של 1.5% בפרק מעקות וגדרות בטיחות ו- 0.8% בפרק עבודות הכנה ופירוק.
בשאר פרקי הסלילה והגישור נרשמו תנודות מחירים של עד 0.5%.
תרשים 5.- מדד מחירי תשומה בסלילה וגישור, לפי פרקי עבודה
אחוזי שינוי בחודש אוקטובר 2018
תרשים 6.- מדד מחירי תשומה בסלילה וגישור – מדדים נבחרים
ירידה של 1.5% במדד מחירי תשומה בחקלאות באוקטובר 2018
Decrease of 1.5% in the Price Index of Input in Agriculture,
October 2018
מדד מחירי תשומה בענף החקלאות ירד בחודש אוקטובר 2018 ב-1.5% והגיע ל-178.4 נקודות לעומת 181.2 נקודות בחודש קודם (הבסיס: ממוצע 2000=100 נקודות).
ב-12 החודשים האחרונים (אוקטובר 2018 לעומת אוקטובר 2017) עלה מדד מחירי תשומה בחקלאות ב-5.9% והמדד ללא שכר עבודה עלה ב- 6.0%.
מדד מחירי תשומות בגידולים צמחיים ירד ב-2.5% ומדד מחירי תשומות בבעלי חיים ירד ב-0.1%.
בחודש אוקטובר 2018, עם סיום הסדר שעות קיץ בענף החקלאות, ירדו מחירי עלות עבודה שכירה ב-6.9%.
מחירי שירותים וטרינריים ותרופות ירדו ב-0.2% ומחירי שונות (הנהלת חשבונות, שירותי משרד, צורכי משרד וכו') ירדו ב-0.1%.
לעומת זאת, עלו מחירי מספוא לבעלי חיים וזרעים, פקעות ושתילים ב-0.8% כל אחד, הובלה שכורה ב-0.6%, דלק, שמנים וחשמל ודמי חכירה ב-0.3% כל אחד, דשנים וזבלים ומכונות, רכב, ציוד, חלפים וכלי עבודה ב-0.2% כל אחד ומחירי אפרוחים וחומרי אריזה ואריזות ב-0.1% כל אחד.
מחירי חומרי הדברה, מים, חומרי בנייה למבנים חקלאיים וכיסויים פלסטיים, ביטוח ומיסים ואגרות נותרו בחודש אוקטובר 2018 ללא שינוי.
מדד המחירים לצרכן מרים ראש. המדד בחודש אוקטובר רשם עלייה של 0.3% בהתאם לתחזיות האנליסטים. ב-12 החודשים האחרונים עומד המדד על 1.2%. עליות בולטות נרשמו במחירי ההלבשה וההנעלה (8.1%) הירקות הטריים (1.5%). בלטו בירידות הפרות הטריים (1.6%) והתחבורה (0.5%).
מדד מחירי הדירות לחודשים אוגוסט-ספטמבר רשם עלייה של 0.1% לעומת מדד יולי-אוגוסט ובעקבותיו רושמים מחירי הדירות ב-12 החודשים האחרונים ירידה של 1.9%. מחירי הדירות החדשות ירדו באוגוסט-ספטמבר ב-0.6% ושיעור העסקאות בתמיכה ממשלתית (מחיר למשתכן ומחיר מטרה) עמד על 34.1%.
המחיר הממוצע של דירה בישראל עמד על 1.5 מיליון שקל. בפילוח לפי מחוזות בולטת עליית מחירים במחוזות הצפון (1.1%), ירושלים (0.7%) וחיפה (0.4%). במחוז הדרום נרשמה עלייה של 0.2% ובמחוז המרכז לא נרשם שינוי במחירים ובמחוז תל-אביב ירידה של 0.2%.
הציפיות הם לעליית מחירים של בין 0.2% ל-0.3%, כאשר הנפילה של הימים האחרונים במחירי הנפט צפוי לבוא לידי ביטוי במדד חודש נובמבר. מדד ספטמבר רשם עלייה מזערית של 0.1% וגם הוא היה בהתאם לציפיות.
מבני תעשייה, המנוהלת על ידי דוד זבידה, מדווחת תוצאות טובות ברבעון השלישי. החברה שנסחרת בשווי של 2.5 מיליארד שקל מעדכנת בדוחות כי בשלב זה עדיין נבחן המיזוג בינה לבין החברה האם – כלכלית ירושלים.
בקשר לתוצאות ברבעון, מעדכנת החברה כי NOI( בפעילות המקומית הסתכם בכ-272 מיליון שקל בדומה לתקופה המקבילה אשתקד. NOI בחו"ל בתקופה המדווחת הסתכם בכ-38 מיליון שקל ירידה של כ-20%, על רקע מכירת נכסים.
Property Same NOI בישראל עלה בתקופה המדווחת בכ-1%.
ה-FFO הסתכם בכ-172 מיליון שקל והתחזית היא ל-FFO של 220 מיליון בשנה כולה.
הרווח הנקי בתקופה המדווחת הסתכם בכ-243 מיליון שקל לעומת רווח של כ-192 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
ההון העצמי מסתכם 2.5 מיליארד שקל.
מבני תעשייה היא חברת נדל"ן הפועלת, בעצמה ובאמצעות חברות מוחזקות שלה, בפעילות נדל"ן מניב מגוונת שעיקרה בישראל. החברה מתמחה בייזום, ברכישה, בהקמה ובניהול של מבנים המיועדים לצורכי משרדים, היי-טק, תעשיה, לוגיסטיקה ומסחר להשכרה, וכן פועלת בתחום הנדל"ן למגורים בישראל. הפיזור הגיאוגרפי והסגמנטלי בישראל, כמות השוכרים וגיוונם, מהווים יתרון רב ערך אשר מסייע להתפתחותה ולחוסנה של החברה.
בבעלות החברה כ-1,356 אלפי מ"ר של שטחים מניבים, אשר מתוכם כ-1,200 אלפי מ"ר בישראל. לחברה עתודות קרקע וזכויות בלתי מנוצלות, פרויקטים בבניה ונכסי נדל"ן מניב בכל רחבי ישראל ובמדינות נוספות בחו"ל.
מטריקס בדוחות חלשים ברבעון השלישי – רווח של 31 מיליון ברבעון
קמהדע – השביתה פגעה בתוצאות הרבעון; צופה גידול של 20% בהכנסות ב-2019
רדהיל – הכנסות של 2.2 מיליון דולר ברבעון; מצפה לפרסם תוצאות מניסוי ה-TALICIA לפני תום השנה
גלוברנדס מדווחת על עלייה קלה בהכנסות הרבעון השלישי ל-573 מיליון שקל. הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ-17.6 מיליון שקל – נמוך מהרווח בתקופה הקבילה, בגלל הפרשי מטבע.
החברה תחלק 30 מיליון שקל לבעלי המניות, בהמשך לחלוקה של 37 מיליון שקל ביולי השנהץ
גלוברנדס מייבאת ומפיצה של המותגים המובילים של החברות הבינלאומיות מהגדולות בעולם בתחום מוצרי טבק ועישון – JTI (Japan Tobacco International) ו-BAT (British American Tobacco). בתחום הממתקים והחטיפים החברה מפיצה של מוצרי פררו, יוניליוור ומארס ריגלי.
הכנסות החברה ברבעון השלישי הסתכמו בכ-573 מיליון שקל, עלייה של כ- 1% בהשוואה להכנסות הרבעון המקביל אשתקד, שהסתכמו בכ-568 מיליון שקל. ההכנסות בניכוי מס קניה הסתכמו בכ-121 מיליון שקל, עלייה של כ-7% בהשוואה לכ-113 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד. בתשעת החודשים של 2018 ההכנסות בניכוי מס קנייה עלו, לעומת תקופה מקבילה אשתקד, בכ-2%, להיקף של כ-353 מיליון שקל.
הרווח הגולמי ברבעון השלישי הסתכם בכ-43.1 מיליון שקל, בהשוואה לרווח גולמי של כ- 44.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח הגולמי נובעת בעיקר מהיחלשות השקל בין התקופות, שהביאה לגידול בעלות המכר.
בתשעת החודשים הראשונים של 2018, הרווח הגולמי הסתכם בכ-129 מיליון שקל, צמיחה של כ- 1% בהשוואה לרווח הגולמי בתקופה המקבילה ב-2017.
במגזר מוצרי העישון, הסתכמו ההכנסות נטו ברבעון השלישי בכ-109 מיליון שקל, גידול של כ- 11% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד בו נאמדו ההכנסות בכ-98 מיליון שקל. הרווח המגזרי נותר ללא שינוי משמעותי בין הרבעונים, והסתכם בכ-33 מיליון שקל.
במגזר ממתקים וחטיפים ההכנסות הסתכמו בכ-12.5 מיליון שקל, וזאת בהשוואה להכנסות בהיקף של כ- 15 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון בהכנסות בין התקופות נובע ממהלך יזום, במסגרתו ריכזה החברה את הפצת מוצרי אחד מספקיה תחת חטיבת הממתקים והחטיפים בלבד, כאשר בתקופה המקבילה אשתקד מוצרים אלה הופצו גם במסגרת חטיבת מוצרי העישון, למספר רב יותר של נקודות מכירה.
ברבעון זה נרשם הפסד במגזר זה, של כ-0.9 מיליון שקל, שנבע מירידת ערך והפרשי מלאי ומיעוט ימי עבודה בחודש ספטמבר בשל עיתוי חגי תשרי,
ה-Ebitda Adjusted (רווח תפעולי הכולל את הכנסות/הוצאות המימון בגין עסקאות גידור לרכישת מלאי) הסתכם ברבעון השלישי בכ-27.6 מיליון שקל, עלייה של כ- 5.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של 2018 הסתכם ה- Ebitda Adjusted בכ-77.4 מיליון שקל, עלייה של כ- 5.7% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח הנקי של גלוברנדס ברבעון השלישי הסתכם בכ-17.6 מיליון שקל, וזאת בהשוואה לכ-20.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של 2018 הסתכם הרווח הנקי בכ-53.7 מיליון שקל, גידול של כ- 2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
לגלוברנדס מדיניות חלוקת דיבידנד לפיה החברה תחלק לפחות 75% מהרווח הנקי לבעלי המניות, כאשר החלוקה תתבצע פעמיים בשנה, על בסיס הרווחים שנצברו ברבעון הראשון והשלישי. במועד אישור הדוחות הכספיים, אישר דירקטוריון החברה חלוקת דיבידנד בהיקף של 30 מיליון שקל לבעלי המניות
בנק הפועלים הרוויח ברבעון השלישי 950 מיליון שקל, כפול מהרווח ברבעון המקביל אשתקד. התשואה להון עמדה על 10.7%, ותיק האשראי של הבנק גדל ב-3.7% ביחס לסוף שנת 2017.
מדוחות הבנק עולה כי שיעור תשואת הרווח הנקי להון עצמי הגיע ברבעון השלישי של שנת 2018 ל-7% בהשוואה ל-5.3% ברבעון המקביל אשתקד. היקף האשראי – תיק האשראי של הבנק גדל ב-3.7% והסתכם בכ-275.8 מיליארד שקל, בהשוואה ל-265.9 מיליארד שקל בסוף שנת 2017.
פיקדונות הלקוחות הקמעונאיים גדלו בשיעור משמעותי יחסית של 3.7% ל-217.4 מיליארד שקל בהשוואה ל-209.7 מיליארד שקל בסוף שנת 2017.
הכנסות מימון מפעילות שוטפת הסתכמו ב-2.4 מיליארד שקל לעומת 2.2 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד – עלייה בשיעור של 6.7%.
יחס יעילות – יחס ההוצאות התפעוליות לסך ההכנסות עמד ברבעון השלישי של השנה על 57.6%. בהשוואה ל-72.2% ברבעון המקביל אשתקד.מדובר בנתון חשוב שבוחן עד כמה הבנק יעיל. מאחורי הנתון הזה מתחבר גם נתון היעילות של העובדים. האם כמות העובדים והשכר שלהם, מוצדקים? אז למרות השיפור חשוב להדגיש כי הבנקים בארץ לא יעילים בהשוואה עולמית – הוצאות השכר על
יחס הון עצמי רובד 1 – ביום 30 בספטמבר 2018 עמד יחס ההון על 11.32%, מדובר בשיעור גבוה – שיעור גבוה מהיעד הרגולטורי ויעד הדירקטוריון.
ברבעון השלישי לא הייתה הפרשה נוספת בגין חקירת עסקי קבוצת הבנק עם לקוחות אמריקאים. הבנק לא הכריז על חלוקת דיבידנד בגין רווחי הרבעון השלישי של שנת 2018.
בנטרול ההוצאות בגין סגירת הפעילות בשווייץ ברבעון השלישי של 2018, הרווח הנקי היה מסתכם ב- 980 מיליון שקל, התשואה להון הייתה בשיעור 11.0% ויחס היעילות היה עומד על 56.8%.
בנטרול עדכון ההפרשה בגין החקירה האמריקאית וההוצאות בגין סגירת הפעילות בשווייץ, ברבעון השלישי של שנת 2017 הרווח הנקי היה מסתכם ב-861 מיליון שקל, התשואה להון הייתה בשיעור של 9.9%, ויחס היעילות היה עומד על 59.7%