בבנק מזרחי טפחות סבורים שהבנק המרכזי בארה"ב פעל נכון – בהעלאת הריבית הנוכחית וכן בהעלאות הצפויות
"להערכתנו, ה-Fed השכיל לשלב את העלאת הריבית של אתמול ואת העלאת הריבית הנוספת, הרביעית והמפתיעה, המתוכננת לשנת 2018, במסגרת של המשך מדיניות הדרגתית, מדודה וזהירה, שלא תשנה על הריבית המתוכננת לסוף התהליך, בשנת 2020. המסר נקלט היטב על ידי השווקים, כך שתשואת הפדיון על האג"ח ל-10 שנים, שקפצה, תחילה, ל-3.1 אחוזים, ירדה, לבסוף, ל-2.95%. מדדי המניות השונים רשמו ירידות מזעריות בלבד. הדולר אף פוחת קלות. תמהיל של הידוק הדרגתי וזהיר, תוך בחינה שוטפת של הנתונים ותחזית להמשך צמיחה כלכלית ותעסוקתית – הינו תמהיל טוב לשוקי ההון של ארה"ב. יש לזכור כי גם לפי התחזית החדשה, הריבית הריאלית לא תעלה על 1.5 אחוזים בסוף התהליך – נקודה מעודדת מבחינת עלות גיוס ההון של המגזר העסקי. המשך מדיניות ההדרגתיות אמורה לגרום לכך שגם ההשפעה השלילית שיכולה להיות להאצת עליית הריבית השנה על תשואות הפדיון וריביות השווקים המתעוררים תהייה מוכלת.
"פירוט:
בהתאם לכל ההערכות, ריבית ה-Fed האמריקאית תעלה ל 2.00-1.75 אחוזים.
עיון בדברי ההסבר, בהשוואה להודעת הריבית הקודמת מתאריך 2 מאי 2018 מראה תמונה משופרת יותר, הן מבחינת הפעילות הכלכלית והן לגבי מדדי המחירים, שהיוותה בסיס למהלך. כך:
· קצב ההתרחבות הכלכלית תואר קודם לכן מתון (moderate) וכעת סולידי (solid).
· על שיעור הבלתי מועסקים נכתב כי נותר נמוך בהודעה הקודמת וכעת דווח על ירידה נוספת שלו.
· הוצאות משקי הבית, שהתמתנו (moderated) בפעם הקודמת, שבו לגדול (picked-up).
· לגבי האינפלציה, עדיין נכתב כי במבט 12 חודשים אחורנית, הן האינפלציה הכוללת והן המדד ללא מזון ואנרגיה עלו קרוב יותר ליעד 2 האחוזים של ה-Fed, אך הפסקה לפיה אומדני שוק ההון נותרו נמוכים הושמטה הפעם.
· לגבי הריבית, הודגש הפעם כי העלאות נוספות של הריבית עולות בקנה אחד עם התרחבות כלכלית בת קיימא, שוק עבודה חזק ואינפלציה קרובה ליעד האינפלציה של 2 אחוזים; בהודעה הקודמת נעשה שימוש בלשון מרומזת יותר של התאמות נוספות ונאמר כי קצב מתון של צמיחת התוצר ואינפלציה קרובה ל-2 אחוזים יושגו בטווח הבינוני.
· לבסוף, הושמטה הפסקה מההודעה הקודמת, לפיה סביר שהריבית תישאר, לזמן מה, נמוכה מהרמות שתשרורנה בסוף סס ההעלאות.
יצוין, כי גם לאחר העלאת הריבית, ה-Fed שב על הערכתו, כי הריבית עדיין מרחיבה ולכן מחזקת את שוק העבודה ומבססת את חזרת האינפלציה ליעד 2 האחוזים.
שתי ההחלטות – הותרת הריבית ללא שינוי על 1.75-1.50 אחוזים בחודש שעבר והעלאתה ל 2.00-1.75 אחוזים הפעם, התקבלו פה אחד, נקודה ראויה לציון בהתחשב בכך שהיו"ר Powell נמצא בתחילת הדרך.
בד בבד הודיע ה-Fed על צעדים נוספים במסגרת צמצום מאזניו.
"בד בבד עם הודעת הריבית, פורסמה התחזית החדשה של ה-Fed לאינפלציה, צמיחת התוצר, התעסוקה וגובה הריבית. השוואה לתחזית הקודמת ל-2018 משרטט אף היא תוואי עלייה חזק יותר:
· צמיחת התוצר השנה תעמוד על 2.8%, בהשוואה לתחזית קודמת לגידול של 2.7%.
· שיעור הבלתי מועסקים יעמוד על 3.6% מכוח העבודה האזרחי, ירידה מ-3.8% בפעם הקודמת. יצוין, כי שני המספרים מצביעים, למעשה, על תעסוקה מלאה, מה שמקשה על התוצר להתרחב ללא שנוצר לחץ על מדדי המחירים, נקודה שתצריך, במבט קדימה, העלאות נוספות של הריבית.
· קצב האינפלציה (הנמדד לפי מדד המחירים של הוצאות משקי הבית ללא סעיפי המזון והאנרגיה, core pce, להבדיל ממדד המחירים לצרכן, cpi) יעמוד על 2.0%, עלייה מ-1.9% לפי התחזית הקודמת.
· ריבית ה-Fed תעמוד על 2.50-2.25 אחוזים בסוף השנה ולכן מדובר על שתי העלאות נוספות ובסך הכול 4 העלאות במהלך 2018. זו הפתעה, שכן רוב ההערכות עמדו על העלאת ריבית אחת נוספת ו-3 בסך הכול, כפי שעלה מהתחזית הקודמת. עם זאת, התחזית ל-2019 כוללת 3 העלאות ריבית נוספת, כך שהתהליך לא יהיה מהיר יותר בשנה הבאה מאשר השנה.
"יש לציין, כי הגם שתוואי הריבית החדש מהיר יותר מקודמו, אין שינוי בגובה הריבית לשנת 2020, שנותר 3.4 אחוזים, או בגובה הריבית לטווח הארוך יותר, שתעמוד על 2.9 אחוזים. נקודה זו גרמה, מן הסתם, לכךשעל אף העלאת הריבית הרביעית, השנה, שהתבשרנו, עליית תשואות הפדיון על איגרות החוב של ממשלת ארה"ב, שהחלה בסערה, נרגעה בהמשך.
"עיון בעקומת התפזורת (כל נקודה מציינת, לכל חבר FOMC, את נקודת האמצע של טווח הריבית בסיום 2019) מראה על פרישה מ-1.75 אחוזים ל-3.75 אחוזים בקרוב, די דומה לתפזורת מההודעה הקודמת, אינדיקציה נוספת לכך שאין שינוי של ממש לגבי נקודת ההתכנסות של תהליך העלאת הריבית וסיבה נוספת לאנחת הרווחה המסוימת של שוקי ההון.
מסיבת העיתונאים של היו"ר Powell העלתה מספר נקודות ראויות לציון, המדגישות אף הן מחד את הלך הרוח המעודד ומאידך את המשך הצורך בזהירות של חברי ה-Fed:
· "כלכלת ארצות הברית מתפקדת טוב מאוד" – מסר חיובי לשוקי המניות, בדגש על חברות מסחר ושירותים, רשתות מזון ושיווק והבנקים.
· "רוב האנשים שרוצים למצוא עבודה עושים זאת והאבטלה והאינפלציה נמוכות" – מסר חיובי לשוק איגרות החוב, שכן על אף העלאת הריבית הנוספת לשנת 2018, דרכו של ה-Fed אינו אצה לו. נזכיר כי ה-Fed אכן שידר לאחרונה מסר כי לא יקרה דבר אם קצב האינפלציה יהיה גבוה מיעד של 2 אחוזים לזמן מה.
· "נתוני האינפלציה האחרונים מעודדים, אחר אחרי שנים רבות של אינפלציה נמוכה מיעד 2 האחוזים, אנו לא רוצים להכריז על ניצחון; אנו רוצים להבטיח שהאינפלציה תישאר קרובה ליעד על בסיס בר קיימא" – מסר שה-Fed לא ימהר להעלות ריבית גם אם האינפלציה, אפשר עקב גורמים זמניים, תהייה גבוהה יותר לזמן מה.
· "המהלך של אתמול הוא צעד נוסף בתהליך הדרגתי של השבת שיעורי הריבית לרמות נורמליות יותר, בעוד הכלכלה מתחזקת". – מסר שיש לקחת את העלאת הריבית כחלק מתהליך ארוך טווח ולכן לא צריכה להיות לה השפעה חדה מדי על שוקי ההון והכספים.
· "החלטות הריבית שלנו אינן תהליך של טייס אוטומטי, כי הכלכלה עלולה לסטות באופנים פתאומיים" – מסר שאפיין גם את הנגידה הקודמת, Yellen, כי ה-Fed לא יהסס לעכב את התהליך, או אף להפוך את כיוונו, אם התנאים הכלכליים יצריכו זאת. מדובר בהמשך מדיניות תלוית-נתונים (data-dependent).
· "כיו"ר, אני מקווה לקדם דו שיח עם הציבור על מהלכי ה-Fed על מנת לתמוך בכלכלה חסונה ועמידה יותר" – מסר שה-Fed לא מתכוון להפתיע את השווקים וימשיך לשמור על שקיפות ככל הניתן לגבי צעדיו הבאים. היו"ר הכריז על שינוי – החל מינואר 2019 תיערך מסיבת עיתונאים לאחר כל אחת מ-8 הודעות הריבית השנתיות – מהלך שיגביר את השקיפות; הוא הדגיש כי אין מדובר באיתות לגבי עיתוי העלאות ריבית עתידיות, אך אפשר כי בשוק ההון יהיו מי שיחשבו אחרת – נקודה שכשלעצמה עשויה דווקא לפעול במשהו לעלייה קלה של תשואות הפדיון.
"בשורה התחתונה, להערכתנו, ה-Fed השכיל לשלב את העלאת הריבית של אתמול ואת העלאת הריבית הנוספת, הרביעית והמפתיעה, המתוכננת לשנת 2018, במסגרת של המשך מדיניות הדרגתית, מדודה וזהירה, שלא תשנה על הריבית המתוכננת לסוף התהליך, בשנת 2020. המסר נקלט היטב על ידי השווקים, כך שתשואת הפדיון על האג"ח ל-10 שנים, שקפצה, תחילה, ל-3.1 אחוזים, ירדה, לבסוף, ל-2.95%. מדדי המניות השונים רשמו ירידות מזעריות בלבד. הדולר אף פוחת קלות. תמהיל של הידוק הדרגתי וזהיר, תוך בחינה שוטפת של הנתונים ותחזית להמשך צמיחה כלכלית ותעסוקתית – הינו תמהיל טוב לשוקי ההון של ארה"ב. יש לזכור כי גם לפי התחזית החדשה, הריבית הריאלית לא תעלה על 1.5 אחוזים בסוף התהליך – נקודה מעודדת מבחינת עלות גיוס ההון של המגזר העסקי. המשך מדיניות ההדרגתיות אמורה לגרום לכך שגם ההשפעה השלילית שיכולה להיות להאצת עליית הריבית השנה על תשואות הפדיון וריביות השווקים המתעוררים תהייה מוכלת".
הבנקים ממשיכים לנהל חשבונות רדומים של מיליארדי שקלים – למרות שאפשר לאתר כ-95% מבעליהם, כך נחשף היום בועדת הכלכלה.
היו"ר כבל: אגיש הצעת חוק שתחייב את הבנקים לבצע פעולות איתור
האפוטרופסה הכללית: 95% מהחשבונות הרדומים הם של אנשים קיימים שניתן לאתר וצריך להטיל על הבנקים בחקיקה; היו"ר כבל קרא לציבור להיכנס לאתר "הר הכסף" ואמר: "אין אחד שלא רוצה יותר כסף וזה יכול להיות הרווח הכי גדול שאפשר לעשות בדקה"; הפיקוח על הבנקים: חשבנו שאנשים יכנסו לאתר "הר הכסף" – מנסים להבין למה זה לא קרה
איפה הכסף? ככה תאתרו את הכסף שלכם – אל תתעצלו!
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, קיבלה דיווח מהאפוטרופסה הכללית, עו"ד סיגל יעקבי, על פעולותיה בדבר ניהול נכסים והעברתם לקניין המדינה. היו"ר כבל פתח את הישיבה וביקש התייחסות לנושא החשבונות הרדומים בבנקים. הוא ציין כי פנה בעניין למפקחת על הבנקים, ואמר כי קיבל תשובה ש"מאתגרת את המושג דרדל'ה ומפנה אותו לאפוטרופסה". הוא ביקש לדעת כמה כסף שוכב בחשבונות הרדומים וכיצד ניתן לאתר את הבעלים, ואמר כי להערכתו מדובר במיליארדי שקלים ששוכבים בבנקים כאבן שאין לה הופכין.
האפוטרופסה הכללית, עו"ד סיגל יעקבי, אמרה כי חשבון שלא נעשתה בו פעולה מעל 10 שנים מדווח לאפוטרופוס הכללי, מבלי שהבנקים ביצעו בו פעולות איתור. היא העריכה כי באמצעות פעולות איתור ניתן להגיע ליותר מ-95% מהבעלים, כאשר הבנקים יוכלו להערכתה לאתר כ-75% וביתר המקרים יכול האפוטרופוס לאתר עוד כ-20-25 אחוז. היא הוסיפה כי צריך להטיל בחקיקה חובה על הבנקים לבצע פעולות איתור. מנהלת המחלקה לגילוי וניהול רכוש במשרד המשפטים, עו"ד הלית אילסר, הוסיפה כי האפוטרופוס מנהל נכסים עזובים, אולם עיקר הכספים בחשבונות רדומים הם של אנשים קיימים ולכן חשובה מעורבות הפיקוח על הבנקים. היא הוסיפה כי הסכומים נאמדים במיליארדי שקלים. היו"ר כבל הודיע בתגובה כי יזום מהלך של חקיקה בעניין, וציין כי שר האוצר, ח"כ משה כחלון, הגיש בעבר הצעת חוק בעניין. ח"כ עבד על חכים חאג' יחיא הודיע כי יצטרף ליוזמה.
נציגת הפיקוח על הבנקים, קרנית אופק, אמרה כי הנושא מטריד גם את הפיקוח, שהשיק את אתר "הר הכסף", שנועד לסייע באיתור אותם חשבונות רדומים. "קיווינו שהציבור יחפש את הכספים, אך הבנו שזה לא קרה ואנחנו חושבים איזה צעדים כדאי לנקוט כעת". היא הוסיפה כי לפיקוח אין נתונים לגבי סכום הכספים וכי הבנקים חייבים ליצור קשר עם הלקוח ברגע שפיקדון הופך להיות מוגדר כפיקדון ללא תנועה. היו"ר כבל אמר בתגובה כי צריך לגרות את האנשים לבדוק אם יש להם כסף שלא ידעו עליו, ואמר: "זה יכול להיות הרווח הכי גדול שאפשר לעשות בדקה. אין אנשים שלא רוצים שיהיה להם עוד כסף".
בנוסף לכך אישרה היום הוועדה את בקשת משרד המשפטים להאריך בשלוש שנים את תוקפם של סעיפים בחוק האפוטרופוס הכללי ובחוק הסדרי משפט ומנהל, שנועדו לסייע באיתור זכויות של בעלי מקרקעין והשבת נכסים לבעליהם ואושרו במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2009-2010. מדובר בהארכת תוקף הפעולות שעל האפוטרופוס הכללי לבצע ובקביעה כי רק לאחר 25 שנה מניהול הנכס, ולא לאחר 15 שנה כפי שהיה לפני התיקון, מועבר הנכס לקניין המדינה. עו"ד יעקבי הסבירה כי התיקון הביא למצב שהיום מצליחים לאתר כ-75% מבעלי נכסי מקרקעין ולמעלה מ-50% מבעלי תיקי הכספים.
ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא התייחס לכך שהבקשה להארכת תוקף הסעיפים היא רטרואקטיבית, ושאל מדוע היא הוגשה לוועדה שנה לאחר שתוקפם פקע. עו"ד יעקבי הודתה כי הייתה טעות שהתגלתה בביקורת של מבקר המדינה, שהסב את תשומת הלב לכך שצריך להאריך את תוקף הסעיפים.
איפה הכסף? ככה תאתרו את הכסף שלכם – אל תתעצלו!
תוכנית מחיר למשתכן – המבקר בודק
תוכנית מחיר למשתכן, תוכנית הדגל של משרד האוצר והשר – משה כחלון, תחת זכוכית המגדלת של מבקר המדינה. המבקר השופט בדימוס יוסף שפירא מקיים בדיקה מקיפה של תוכנית מחיר למשתכן – כך פורסם בכלכליסט.
על פי הדיווח בכוונת משרד המבקר לפרסם פרק ביקורת על התוכנית "שייכלל בדו"ח השנתי הבא של המבקר שיתפרסם במאי 2019". בבדיקה שמתקיימת בימים אלו ראיינו אנשי המבקר פקידים במשרד האוצר ובמשרד הבינוי והשיכון, וגם רוכשי דירות בתוכנית. נראה שהסיבה לפתיחת הבדיקה היא התלונות הרבות על התוכנית – הן על קצב ההתקדמות בפרויקט, והן על סטנדרט הבנייה הנמוך במקרים מסוימים, לרבות עיוותי כמו מחסור בכיווני אוויר, יציאה לא נוחה למרפסת, מטבח בלי חלון ועוד.
ברנד מרחיבה את פעילותה בתחום המחפרים הימיים: חתמה על הסכם בהיקף של כ-5.8 מיליון יורו לפרויקט בים המלח. במסגרת החוזה ברנד תייצר ותרכיב שלדת מחפר ימי; הפרויקט צפוי להסתיים במהלך הרבעון השלישי של 2019
ברנד יצרנית מתכת לתחומי התשתיות, האנרגיה והביטחון המספקת גם רכבים ייעודיים לשימושים ביטחוניים ואזרחיים, מדווחת כי התקשרה בהסכם לביצוע פרויקט עבור חברה זרה בהיקף של כ-5.8 מיליון יורו (כ-24 מיליון שקל). החברה הזרה מבצעת עבודת בנייה של מחפר ימי ייעודי לצורך איסוף מלח מקרקעיתו של ים המלח במסגרת פרויקט "קציר המלח", וברנד תבצע עבורה את הייצור והרכבה של שלדת המחפר.
ברנד מתמחה בייצור והרכבה של רכיבי פלדה ומספקת לחברה הזרה פתרון כולל. להערכת ברנד, תחל החברה בביצועו באופן מידי ותסיים את הפרויקט במהלך הרבעון השלישי של שנת 2019.
פרויקט זה מהווה הרחבה של היקף המוצרים והשירותים של ברנד בתחום התעשייה הימית, לאחר שהשלימה בעבר פרויקט לבניית דוברות עבור מפעלי ים המלח. פעילות הייצור וההרכבה של שלדת מחפר הינו בעל סינרגיה עסקית ומסחרית לתחומי הפעילות ולפרויקטים נוספים אותם מקדמת החברה.
היקף העסקה אינו כולל שירותים נוספים אשר יידרשו במסגרת ההרכבה של שלדת המחפר הימי, על פי דרישת הלקוח.
חיים ברנד, מנכ"ל ברנד תעשיות אמר: "אנו שמחים על הבעת האמון בחברה בפרויקט ייחודי זה המעיד על היכולות הגבוהות של ברנד ועל מוניטין החברה. פרויקט זה מאפשר לברנד להרחיב את עסקיה לתחום חדש ומחזק עוד יותר את כלל השירותים והמוצרים שברשותנו. אנו מעריכים כי פרויקט זה עשוי אף לגדול בעתיד ולייצר לחברה אפיק צמיחה נוסף".
זוכרים שהביטקוין נסחר ב-20,000 דולר? זה לא היה מזמן – רק לפני חצי שנה, ואיזו חצי שנה זו היתה. הביטקוין נסחר כעת ב-6,800 דולר אחרי שהתרסק בעוד 10% בעקבות פריצה לזירת מסחר גדולה.
בורסת קריפטו דרום קוריאנית נפרצה הלילה וגרמה לביטקוין ומטבעות נוספים לצנוח במעל ל-10% במהלך היומיים האחרונים ומעל 50% מתחילת השנה. הפריצה האחרונה גורמת למשקיעם להפנים את הסיכונים שבביטקוין זו לא הפעם הראשונה שמתבצעת פריצה וגניבה של מטבעות דיגיטליים, וטרם נמצא פתרון אבטחה ראוי לפריצות האלו – מכאן שהמשקיעים חסרי אמון בזירות המסחר ומצביעים ברגליים.
לא נמסר הנזק מהפריצה. לא ידוע עדיין כמה נגנב מבחינת ערך המטבעות, אם כי על פי ההערכות מדובר בכ-40 מיליון דולר.
הביטקוין מטבע הקריפטו המוביל מבין כל המטבעות, נסחר במחיר של 6,800 דולר המשקף שווי של 115 מיליארד דולר.
מדריך – כל מה שצריך לדעת על הביטקוין
סקר ביטקוין – מה יהיה המחיר עוד שנה?
בית ההשקעות הלמן אלדובי השלים גיוס נוסף של כ-42 מיליון שקל לקרן הציבורית "הלמן-אלדובי P2P המתמחה בהשקעה בהלוואות בתחום ה- Consumer Credit באמצעות פלטפורמת ה-P2P בארה"ב. מתחילת הפעילות ביולי 2017 ועד היום, גייסה הקרן סכום כולל של כ-112 מיליון שקל.
הקרן הניבה למשקיעים תשואה מצטברת של 7.13% (נכון לסוף מאי 2018) מאז החלה לפעול ב 21 ביולי 2017, ו-2.4% מתחילת 2018, זאת לעומת תשואה שלילית של מינוס 0.97% שהשיג מדד האג"ח הקונצרני בארה"ב.
הלמן-אלדובי P2*P, הינה קרן ציבורית לא סחירה, אשר פועלת, על פי תשקיף, בשקיפות מלאה ותחת ממשל תאגידי ציבורי, הכולל בין השאר, פרסום דוחות כספיים רבעוניים ושנתיים ופרסום דוחות חודשיים על ביצועי הקרן באתר המגנ"א של רשות ניירות ערך. יצוין, כי פעילות בתחום הלוואות ה-P2P מצויה גם בבתי השקעות נוספים, אולם נכון לעכשיו זו הקרן היחידה הפועלת על פי תשקיף ציבורי, וכן הקרן היחידה הפתוחה לציבור הרחב.
על פי התשקיף, הקרן פועלת במבנה של שותפות מוגבלת כאשר תיק ההלוואות שהקרן משקיעה בו יהיה בהתאם למדיניות ההשקעות של הקרן השואפת לפזר את תיק ההלוואות בפיזור דומה לזה של הפלטפורמות באמצעותן היא משקיעה. הקרן משקיעה באמצעות Prosper ו – Lending Club, שתי פלטפורמות ה- P2P הגדולות בארה"ב, שאינן פתוחות להשקעות ישירות של משקיעים ישראליים או משקיעים מחוץ לארה"ב.
השקעה בתחום האשראי הצרכני באמצעות פלטפורמות P2P הפכה לנפוצה בקרב גופים מוסדיים וקרנות גידור אמריקאיות לאור האפשרות ליהנות מתשואה פוטנציאלית גבוהה יותר מזו הקיימת במוצרי ההשקעה הקונבנציונאליים ובמיוחד על רקע סביבת הריביות הנמוכה השוררת כיום בעולם.
האוצר מספק תחזית רב שנתית – עד לשנת 2022. כלכלני האוצר צופים שקצב האינפלציה בישראל יישאר נמוך מ-2% עד שנת 2022 – "קצב האינפלציה יתכנס למרכז היעד לקראת סוף תקופת התכנית התלת-שנתית (2022)". יתכנס למרכז היעד, ומהו מרכז היעד? ובכן, היעד של בנק ישראל הוא לאינפלציה של בין 1% ל-3%. היעד הזה לא רלבנטי כבר שנים רבות. מדד המחירים לצרכן בשנים האחרונות הוא לרוב שלילי, ובשנה שעברה היינו סביב האפס. השנה מצפים לכמה עשיריות טובות.
ואם כך, אז למה להגדיר יעד לא ריאלי ולא רלבנטי? לא ברור, כי למה להתאמץ ולשנות יעדים. בבנק ישראל דוגלים בשמרנות.
כך או אחרת, באוצר גם מעדכנים כלפי מעלה את קצב הצמיחה הצפוי ב-2018 מ-3.2% ל-3.5%. באוצר מדגישים כי לאור עדכונים חיוביים בתחומי ההשקעות, הצריכה הפרטית והייצוא קצב הצמיחה עשוי לעלות, ומפרטים את ההשקעות החדשות בפיתוח מאגרי גז, כשהכוונה היא לתכנית הפיתוח של מאגרי כריש ותנין שאושרה לאחרונה, וכן בתכנית ההשקעות החדשה של מפעל אינטל בקריית גת שאושרה לאחרונה. באוצר מציינים כי התחזית המעודכנת איננה כוללת תרחיש של ייצוא גז, וזאת למרות שייצוא הגז לירדן צפוי להתחיל כבר בשנת 2020 – האירוע הזה יוביל לעדכון נוסף כלפי מעלה של תחזית הצמיחה של המשק.
עוד עולה מהערכת האוצר כי הממשלה הבאה תצטרך לערוך התאמות בתקציב בהיקף של 5.3 מיליארד שקל. מדובר בסכום ראשוני, בפועל זה עשוי להיות הרבה יותר גבוה. הסיבות העיקריות לגידול הצפוי – עלויות הרכבת ממשלה עתידית, עלויות של הרחבת תוכנית מחיר למשתכן, רכישת קרונות נוספים על-ידי רכבת ישראל, סלילת נתיבי תחבורה ציבורית נוספים והגדלת הסובסידיה, תשלום מענק בגובה 700 מיליון שקל לחברת אינטל עבור הרחבת המפעל, ועלות "תחרות הזמר הבינלאומית 'האירוויזיון' שאמורה להתקיים בישראל במאי 2019.
המגדל הגבוה במדינה
הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב החליטה לאשר את תוכנית "מגדל בין ערים" הצפוי להיות בן 100 קומות וגובה של 400 מטר – המגדל הגבוה ביותר בישראל.
המגדל בשטחה של תל אביב, בסמוך למתחם הבורסה ברמת גן וגובל גם עם גבעתיים. על פי התוכנית מדובר על זכויות בנייה בהיקף של כ-120 אלף מ"ר, כאשר השטחים העיקריים הם למשרדים, מסחר, שטחים ציבוריים ומלונאות.
בצמוד למגדל ייבנו שני מבנים נוספים בני 6 קומות בהם יוקמו שטחי ציבור לשם – חינוך, דת, ספורט, משרדי עירייה, נופש, קהילה, רווחה ועוד. השירותים האלו יהיו על פי שיקול דעתה של הרשות המקומית.
התוכנית תחומה בין הרחובות שפע טל – גבעתיים (המשכו של רחוב יגאל אלון בתל אביב), ז'בוטינסקי – רמת גן ורמפת היציאה מנתיבי איילון (מחלף ארלוזורוב), ובסמוך לתחנת רכבת סבידור-מרכז, תחנת הקו האדום של הרכבת הקלה ולמרכז תחבורה המתוכנן. מקום מרכזי מאוד, מקום שבו יש בנייה מאסיבית של מגדלי משרדים, השאלה אם לא מוגזם – כמה משרדים אנחנו צריכים?
"התוכנית שמה דגש על פיתוח המרחב הציבורי בין המבנים וכן על תנועת הולכי רגל אל המגרש וממנו במפלסי הרחובות השונים, לרבות מפלס השדרה העירונית סביב האזור המיועד לקירוי האיילון", אומרים במנהל התכנון ומוסיפים – "המגדל – מגדל בן ערים, מהווה חלק משדרה עירונית היקפית שתוקם על קירוי האיילון, עם ביצועה בפועל של תוכנית האב 'תל אביב 2000', אשר אושרה בוועדה המקומית ואומצה כמסמך מדיניות".
התוכנית אושרה לאחר שמיעת התנגדויות שהוגשו על ידי תושבים ורוכשי דירות במבני מגורים בסמוך למגדל. ההשגות אמנם לא השפיעו מדי, אבל כן היו שינויים ביחס לתוכנית המקורית. בעקבות הדיונים החליטה הוועדה, בראשותה עומדת האדריכלית דניאלה פוסק, לאשר את התוכנית אך קבעה בה מספר שינויים כשעיקרי השינויים הם הכפלת הקצאת השטחים למבני ציבור מ-5,000 מ"ר ל-10 אלפים מ"ר, ללא הגדלת סך שטחי הבנייה. כמו כן, החליטה הוועדה לחייב את הקמת גשר הולכי הרגל המחבר את המגדל אל המגדל הסמוך לו מדרום (בתחומי גבעתיים), ולהבטיח את ביצועו של גשר הולכי הרגל לכיוון צפון, מעל רחוב ז'בוטינסקי (רמת גן).
דניאלה פוסק אמרה בהמשך לדיון ולאישור התוכנית – "התוכנית של המגדל שמה דגש על המרחב הציבורי וכפועל יוצא מכך כוללת הקמת מערך גשרים להולכי-רגל. הקמתם תחבר את מרחב מפגש שלוש הערים (גבעתיים רמת-גן ותל אביב) אל מתחם התחבורה הציבורית המרכזי של המדינה והמטרופולין".
המגדל שמתוכנן לקום רק בעוד כשלוש/ ארבע שנים, ייקח את התואר ממגדל שרונה עזריאלי שהוקם לאחרונה וגובהו 238.5 מטר.
והנה קצת היסטוריה על המגדלים הגבוהים בארץ.
למעשה, ארבעה מגדלים זכו בתואר על פני ההיסטוריה של המדינה.
זה התחיל במגדל שלום, שהוקם בשנת 1965 ברחוב הרצל בתל אביב. הבניין בן 36 הקומות התנשא לגובה של 120 מטר.
בשנת 1999 כבש את הפסגה מגדל עזריאלי העגול, עם 49 קומות ו-187 מטר.
בשנת 2001 – מגדל משה אביב ברמת גן עקף אותו עם גובה של 235 מטרים
בשנת 2016 החלה הקמתו של מגדל עזריאלי שרונה המתנשא לגובה 238.5 מטרים. מגדל שכאמור הושלם רק בתחילת 2018.
מגדל בין ערים שצפוי להפוך לגבוה בישראל ובכלל בזמרח התיכון מתוכנן כאמור לקום בשטח הנמצא בבעלות עיריית תל אביב, ממוקם בקרבת "מתחם הבורסה" ברמת גן ו"מתחם הסיטי" של גבעתיים, וצפוי להתנשא לגובה של כ-400 מטר ו-100 קומות.
האם גמ"חים משמשים להלבנת הון? "ישנם גמ"חים המשמשים להלבנת הון. אסדרת הסקטור בהיבטי הלבנת הון הינה אינטרס של הגמ"חים הלגיטימיים, אחרת בקרוב הם לא יוכלו לפעול מול המערכת הפיננסית". כך אמרה ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (רשלא"ה) במשרד המשפטים, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ביום עיון בנושא פשיעה כלכלית ואיסור הלבנת הון של לשכת עורכי הדין.
ד"ר ווגמן-רטנר התייחסה למגמות עדכניות בתחום הרגולציה הפיננסית ותרומת המודיעין הפיננסי המופק ע"י הרשות לחקירות מרכזיות של משטרת ישראל: "מדי שנה חל גידול ניכר בהיקפי פעילותה המודיעינית של הרשות – הן ביחס לבקשות גופי האכיפה לקבלת מודיעין פיננסי מהרשות, והן בהעמקה משמעותית בפעילות הרשות במישור המודיעיני הבינלאומי, תוך קבלת מאות פניות מעשרות רשויות מקבילות בחו"ל".
היא הוסיפה, כי היקף הדיווחים מהסקטורים הפיננסים לרשות גדל משמעותית בשנים האחרונות, הן לאור שינויי חקיקה והן לאור הפעולות הרבות שמבצעת הרשות בנושא לשיפור איכות הדיווחים, לרבות כנסים ומפגשים עם הסקטורים, הכולל:
o כנסי הדרכה לכ-700 נש"מים
o למעלה מ-210 מפגשי משוב והדרכה לסקטורים המפוקחים
o פרסום הנחיות ו"דגלים אדומים"
o קיום שולחנות עגולים ושיתוף טרנדים בעולם הפשיעה הכלכלית
o משובים לסקטורים ולמפתחי תוכנות
o טיוב מתכונת הדיווח – השקת דיווח מקוון ודיווח בלתי רגיל מובנה; הגדרת "ביטויי מפתח" לשילוב בתוכן דיווחים בלתי רגילים; ובקרוב יושק פורטל מקוון לדיווחי נותני שירותי אשראי
בנוגע לפעילות הסקטור האשראי הבנקאי, ובתגובה לדבריה של ראש רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, דורית סלינגר, לפיהם רק כמחצית מהגורמים שהיו פעילים בשוק פנו לבקש רישיון, ציינה ד"ר ווגמן-רטנר כי מבוצע שיתוף פעולה עם הרגולטורים הפיננסיים ועם המשטרה, לרבות בניסיון לאתר גורמים עבריינים המנסים לפנות בבקשה לקבלת רישיון באמצעות אנשי קש. "אנו מנסים לגרום לסקטור להפוך ליותר לגיטימי ואנו מבצעים בקרות כדי לצמצם הניצול לרעה, אולם ברור שזה לא יקרה בין ליל".
היא התייחסה לתוכניות הרשות לעתיד הקרוב, ואמרה כי המטרה המרכזית של הרשות היא להמשיך ולפעול לצמצום סיכוני הלבנת הון במערכת הפיננסית:
¨ ייזום רפורמה חקיקתית, ליצירת משטר איסור הלבנת הון אחיד לכל הגופים המפוקחים. כיום ישנם כ-15 צווים שונים לכל אחד מהסקטורים, דבר המוביל לארביטרז'ים רגולטוריים בין סקטורים שונים ועבודה רבה לעדכונם (הן לרגולטורים הפיננסיים, לכנסת וכו'). המטרה היא לעבור לחוק וצו אחידים לכולם, אשר יהיו מבוססים על עקרונות כלליים וגישה מבוססת סיכון, לפי הסיכונים הייחודיים לכל סקטור.
¨ ייסוד מנגנון הקפאת נכסים ע"י רשלא"ה, כמתחייב מאמנת ורשה, וכפי שקיים בחלק ניכר מהרשויות המקבילות בחו"ל. הדבר יאפשר ודאות נוספות לסקטור הפיננסי לביצוע פעולות, שכן הרשות המקומית נדרשת בתוך מספר ימים מהעברת הפניה אליה לעדכן האם נדרשת הקפאת הכספים, אם לאו. הדבר יסייע הן לרשויות האכיפה לעצור כספים בזמן, והן לגופים הפיננסיים ודאות נוספות בביצוע פעולות פיננסיות.
¨ החלת המשטר על סקטורים רלוונטיים נוספים הנדרשים ע"י הסטנדרט הבינל':
גמ"חים, P2P, מטבעות וירטואליים
לגבי גמ"חים: הרשות מאתרת פעילות הלבנת הון אשר מבוצעת באמצעות גמח"ים ורואה בתחום כתחום בסיכון, וסבורה שהכרחי להטיל עליהם חובות מתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור, כפי שקיים על כל גורם אחר אשר מעניק שירותים פיננסיים. להערכתנו, בקרוב מאוד יבינו הגורמים הלגיטימיים הפועלים בתחום כי אסדרה היא אינטרס מהותי שלהם, מאחר שמתכונת ניהול הסיכונים ע"י כל שאר הגופים הפיננסיים בארץ ובעולם תוביל לכך שכל יתר הגופים יראו בהם כגופים בסיכון ויצמצמו מאוד את השירותים הפיננסיים שיעניקו להם, והם בפועל לא יוכלו לפעול בזירה הפיננסית המקומית והעולמית. יודגש, כי מטרה זו תושג רק בהינתן אסדרה מקיפה ואמיתית, ואם היא תהיה מקלה מדי – ימשיכו לראות בהם שאר הגורמים כתחום בסיכון גבוה. יצויין, שתעשיית הבלוקצ'יין זיהתה את הפער הדומה שהיה קיים אצלה (היעדר רגולציה כחסם ליכולת פעילות מקומית ובינל') והם אלו אשר מקדמים היום נמרצות את החלת האסדרה על הסקטור.
לגבי מטבעות וירטואליים, טיוטת הצו גובשה ע"י רשלא"ה ורשות שוק ההון, לאחר קיום מפגשי שולחנות עגולים עם הסקטור על מנת לוודא התאמה מיטבית. השוק מעוניין באסדרה כדי שיוכל לפעול בזירה המקומית והבינלאומית.
מתווכי נדל"ן, נותני שירותי נאמנות, וסוחרים במתכות יקרות
אסדרת תחומי הפינטק השונים תאפשר צמיחה מקומית וגלובלית, צמצום ההדרה הפיננסית (De-risking) וניהול סיכונים מיטבי ע"י שאר הסקטור הפיננסי
מעורבות בפרוייקט הסאנדבוקס שמקדם משרד האוצר יחד עם שאר הרגולטורים
¨צמצום השימוש במזומן: מדובר בחוק חשוב מאוד שלהערכתנו יצמצם משמעותית תופעות פשיעה והלבנות הון. יחד עם זאת, הרשות צופה שעם כניסתו לתוקף של החוק בינואר הקרוב עבריינים יחפשו ערוצים אלטרנטיביים, ואנו נערכים לכך, למשל החלת הרגולציה על תחום הבלוקצ'יין
¨המשך העמקת הקשר עם הסקטורים המדווחים לרשות, לרבות משוב על איכות ותרומת הדיווחים לרשות, מפגשי שולחן עגול ועוד
¨השלמת מעבר לדיווח מקוון לכל הסקטורים
¨המשך שיתוף הפעולה הפורה והתיאום עם הרגולטורים – פורום רגולטורים רחב נפגש במשרדי הרשות מספר פעמים בשנה על מנת לתאם הפעילות
¨ המשך הכוונת הגופים המפוקחים
ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ציינה גם, כי הרשות היתה מעורבת בשנים האחרונות בייזום וליווי מספר חסר תקדים של חקירות כלכליות, בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל, רשות המיסים, רשות ני"ע, הפרקליטות ויחידת החילוט. הדבר נעשה מיקוד בתחומי סיכון, דוגמת פשיעה מאורגנת, פשיעה כלכלית מתוחכמת וחוצת-גבולות, חשבוניות פיקטיביות, שחיתות שלטונית, מימון טרור, זיוף ומרמה ועוד, וכן איתור נתיבי הלבנת הון ומיפוי נכסים לחילוט. ראש הרשות חשפה מספר מקרים בהם המודיעין הפיננסי שסיפקה לגופי האכיפה סייע בחשיפת וחקירת פרשיות פליליות משמעותיות, לרבות פעילות של ארגוני פשיעה חובקות עולם, סמים, סחיטות ופעילות של מלביני הון מקצועיים המסייעים לעבריינים להלבין את הכספים, תוך הבנה מעמיקה של תעשיית הפיננסים המקומית והעולמית. תרומת הרשות באה לידי ביטוי במיפוי קשרים בין גורמים, חשיפת גורמים מעורבים לרבות ציינג'ים ששימשו את אותם הארגונים, ושיתופי פעולה בין לאומיים נרחבים
נתוני מס שבח ומס רכישה אמורים ללמד על היקף העסקאות בשוק הנדל"ן. זה לא אחד לאחד, אבל ככל שיש יותר עסקאות ככה שתלומי המיסים האלו עולים. עם זאת, כמובן שייתכן מצב שיש גידול בהיקף העסקאות, אך לא כזה שמווה במיסים – אחרי הכל, תלוי בערך הדירה. יש דירות שלא מחויבות במס רכישה (אם מדובר ברוכשים שזו דירתם היחידה, או משפרי דיור שימכרו את דירתם בטווח של 18 חודשים).
על כל פנים, בחודש מאי מיסוי מקרקעין (ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין) הסתכמו ב-1 מיליארד שקל, עליה בשיעור של 12% לעומת מאי 2017. במס שבח נרשמה עליה של 20%, הנובעת במידה רבה מעסקה גדולה בנדל"ן מניב באזור המרכז. עם זאת, גידול בגביית מס שבח נרשם גם במרבית האזורים האחרים, על רקע מכירת דירות ע"י משקיעים. גביית מס רכישה רשמה עליה בשיעור של 6%, המתרכזת באזור המרכז
הנתונים האלו, חשוב להדגיש לא ממש מתחברים עם הנתונים של הלמ"ס ושל האוצר שיש קיפאון בשוק הדירות שמלווה בירידה בהיקף העסקאות ובירידה במחירים.
בזק הודיעה כי אתמול התקבלה במשרדי החברה הודעת משרד התקשורת לפיה סבור המשרד כי אין להאריך את ההסדר הזמני בנוגע לשירות טלפוניה במכירה חוזרת.
בהתאם, החל מיום 1.8.2018, על החברה לספק שירות טלפוניה סיטונאי במתכונת הקבועה בתיק השירות. להערכת החברה יישום תיק השירות או פתרון אחר במקומו, ישפיע לרעה על תוצאותיה הכספיות, אך יחד עם זאת החברה אינה יכולה להעריך, בעת הזאת, את היקף ההשפעה שעלולה להגיע לכדי השפעה מהותית, היות והדבר תלוי במשתנים שונים ובהם היקף הביקוש לשירות, רמות המחיר של מוצרים תחליפים הקיימים בשוק כיום כגון שירות VOB ועוד.
סבינה לוי, מנהלת המחקר בלידר שוקי הון מנסה לעשות סדר – "במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי בזק אמורה לפתוח את התשתית שלה לתחרות, הן בתחום תשתית האינטרנט והן בתחום הטלפוניה הקווית. בזק טענה בזמנו כי על מנת לפתוח את תשתית הטלפוניה הקווית לתחרות עליה לבצע התאמות מהותיות ברשת שיהיו כרוכות בהשקעות ובכלל כי קיים אתגר טכנולוגי לספק את השירות. היה ויכוח מתמשך מול הרגולטור ובסוף הוחלט כי באופן זמני החברה תספק את שירות הטלפוניה במודל resale, אולם המחירים שנקבע היו לא מספיק כדאיים, לפחות לטענתן של סלקום ופרטנר.
מחיר הקו במכירה חוזרת (resale) נקבע ברמה של 16 ₪ + 1.6 אגורות לדקה ומחיר הקו הסיטונאי אמור לעמוד על 6 ₪ +1 אגורה לדקה"
"ההשפעה האפשרית על סלקום ופרטנר: אין ספק כי מדובר בהודעה חיובית לסלקום ופרטנר והשינוי המסתמן עשוי לסייע להן בהמשך העמקת דריסת הרגל בשוק הקווי. עם זאת, להערכתנו השינוי לא צפוי להוביל לשיפור מהותי ברווחיות הכוללת של חברות הסלולר מהפעילות הקווית, זאת על אף שפוטנציאל הנזק לבזק יכול להיות גבוה יחסית".
בשורה של מנכ"ל האוצר: "בוחנים הפחתה של המס על רווחי הון למשקיעים קטנים".
"אנחנו בעד הורדת מסים גם לבורסה", כך אמר מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד בוועידה הכלכלית השנתית של איגוד החברות הציבוריות, בשיתוף עם בנק מזרחי טפחות ופירמת עורכי הדין זיסמן אהרוני גייר. לדברי באב'ד: "אנחנו בוחנים את הפחתת המס על רוחי הון למשקיעים קטנים, בהיקף של רווחים של עד 50 אלף שקל. אנחנו בעד הורדת המסים שתאיץ את הצמיחה".
המס על הבורסה – כל מה שצריך לדעת
לדברי באב"ד, "ביום ראשון הקרוב נחשוף את תחזית הצמיחה לישראל שמדברת על צמיחה של 3.5% בשנה, תחזית גבוהה מההערכות המוקדמות שלנו. ההכנסות שלנו גם גדלו, אבל יש גם דרישות תקציביות, כמו של משרד הביטחון. אני מקווה שנגיע איתם להסכמות ושנוכל להמשיך בהורדת המסים".
באב"ד התייחס גם לסוגיית העלאת גיל הפרישה ואמר ש"בסוף גיל הפרישה לנשים יעלה, אין ברירה, אבל צריך למצוא את הדרך כדי לבצע את המהלך בלי לפגוע בשכבות החלשות".
לגבי סוגיית שכר הבכירים אמר באב"ד כי "מה שקרה במערכת הפיננסית עם שיאי שכר חדשים עבר את גבול הטעם הטוב. מצד שני, ההגבלה שנעשתה מאד בעייתית. הגבלה של פי 35 מהשכר של העובד הנמוך הובילו לכך שהבעלים של החברות חסכו לעצמם כסף, אבל לא העלינו את השכר של העובדים ברמות השכר הנמוכות. זאת לא הייתה המטרה. אני לא רואה צורך בהרחבה של הגבלת שכר לכלל החברות הציבוריות".
באב"ד התייחס לביקורת על הרפורמה בחברת החשמל וטען כי "מדובר בפייק ניוז. הרפורמה לא תעלה 7 מיליארד שקל לציבור. אנחנו נעדכן את מחיר הגז כבר ב-2019-202 ויוריד את תעריף החשמל, אבל זה לא קשור לרפורמה. הציבור לא ישלם שקל, כי עלות הרפורמה ממומנת מההתייעלות של חברת החשמל. בשום אופן לא נעלה את מחיר החשמל לציבור. עוד שמונה שנים המחיר גם יתחיל לרדת".
באב"ד הוסיף כי: "הגזמנו לחלוטין את הנטל הרגולטורי. יש לנו עוד הרבה עבודה, אבל אני מגנה את הביקורת על יו"ר רשות שוק ההון דורית סלינגר, העליהום הזה לא היה במקום".
לגבי מחירי הדיור אמר באב"ד כי, "התקשורת צריכה לבקש סליחה על הביקורת על מחיר למשתכן. הצעדים של משרד האוצר והשר כחלון עובדים ושוק הדיור מצטנן, לפי כל הגורמים. המחירים במגמת ירידה וזה צפוי להימשך, אבל אנחנו לא פותחים שמפניות, אלא ממשיכים בכל הכוח".
