מדד שכר הדירה עלה במרץ ב-0.1%; מדד מחירי הדיור עלה ב-0.8%
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש מרץ ב-0.3%, ונראה שרוב המדדים הקשורים לדדיור עלו בשיעור גבוה יותר. מדד מחירי דיור עלה ב-0.8%. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-1.1% ומדד שכר דירה עלה ב-0.1%.
שירותי דיור בבעלות הדיירים – במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש מרץ 2017, נרשמה עליה בהשוואה לחודש פברואר 2017. עליה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים פברואר 2017 – מרץ 2017, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים ינואר 2017 – פברואר 2017. במדד נרשמה עלייה של 1.1% והיא מבטאת את המשך העלייה במחירי השכירות, גם כתוצאה מהמס על דירה שלישית שגורם למשכירים להעלות את שכר הדירה.
הלמ"ס מפרסים אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן , לרבות את מדד מחירי דירות. מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים ינואר 2017 – פברואר 2017, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים דצמבר 2016 – ינואר 2017, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.1%. עליה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות ינואר 2017 – פברואר 2017, לעומת ינואר 2016 – פברואר 2016, עלו המחירים ב-6.0%. מהשוואת העסקאות דצמבר 2016 – ינואר 2017, לעומת דצמבר 2015 – ינואר 2016, עלו המחירים ב-6.2%.
תחזוקת הדירה/ אחזקת דירה – מדד מחירי תחזוקת הדירה נותר ללא שינוי. התייקרו במיוחד: שירותי צביעה וסיוד (ב-2.5%) ושירותי אינסטלציה (ב-1.5%). הוזל במיוחד: חומרי כביסה, ניקוי והדברה (ב-3.4%) וצרכי משק בית אחרים, כגון: נרות, גפרורים ושקיות (ב-1.8%).
ריהוט וציוד לבית – מדד מחירי ריהוט וציוד לבית ירד ב-0.3%. הוזלו במיוחד: מראות, שעונים ומסגרות (ב-2.9%), שולחנות (ב-2.8%), תנורי חימום (ב-2.2%), אהילים, נברשות ומנורות שולחן (ב-2.0%), ספה וכורסאות (ב-1.5%), מכונת כביסה ומייבש כביסה (ב-1.5%), ארונות (ב-1.2%), ציוד חשמלי אחר לבית, כגון: שואב אבק ומגהץ (ב-1.1%), ספריה / כוננית לספרים (באחוז אחד) ואגרטל (באחוז אחד). התייקרו במיוחד: כלי מיטה ומגבות (ב-4.1%), כלי בישול ואפיה (ב-3.4%), מפות ומפיות (ב-1.8%), פרחים וצמחים (ב-1.6%), כלי אוכל (ב-1.4%), נרות ומפיצי ריח (ב-1.1%) ואביזרי אמבטיה (באחוז אחד).
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים נותר בחודש מרץ 2017 ללא שינוי ועמד על 109.2 נקודות (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות).
מדד מחירי תשומה במגורים ללא שכר עבודה נותר אף הוא ללא שינוי ועמד על 103.5 נקודות. ב-12 החודשים האחרונים (מרץ 2017 לעומת מרץ 2016) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב‑1.6% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-2.5%. המדד ללא שכר עבודה עלה בתקופה זו ב-0.9%.
חומרים ומוצרים
בחודש מרס 2017 נותר מדד מחירי חומרים ומוצרים ללא שינוי. מבין החומרים והמוצרים ירדו במיוחד מחירי מוצרים לחימום מים והסקה (ב-5.3%) ואבן (ב-2.2%). לעומת זאת, עלו מחירי ברזל לבנייה וצינורות לאינסטלציה חשמלית (ב-1.3% כל אחד).
שכירת ציוד ורכב והוצאות כלליות – מדד מחירי שכירת ציוד ורכב וכן מדד הוצאות כלליות נותרו בחודש מרס 2017 ללא שינוי.
שכר עבודה – מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף נותר אף הוא ללא שינוי.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, לפי פרקי הבנייה – מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה בחודש מרס 2017, יש לציין ירידת מחירים של 0.8% בפרק בנייה. בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד 0.5%.
מדד תשומות הבנייה מחושב ומפורסם מדי חודש (ב-15 בחודש) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). מדד תשומות הבנייה למגורים מודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה. נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים, החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה. המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה, לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.
משקלות המדד מבוססים על ממצאי סקר הוצאות בבניית בנייני מגורים שנערך בשנת 2003. בסקר נחקר הרכב התשומות של כ-125 פרוייקטים שבנייתם החלה בספטמבר 1998 ונסתיימה עד סוף ספטמבר 2002.
מדגם מוצרים ושיטת איסוף מחירים – במסגרת המדד נמדדים ישירות מחיריהם של חומרים ושירותים. מחירי החומרים והשירותים נאספים ממדגם של סיטונאים ויצרנים, המספקים חומרים ושירותים לקבלנים בכל אזורי הארץ. המחירים הנמדדים הם אלה שמשלמים הקבלנים הראשיים וקבלני המשנה למשווקים לסוגיהם.
עד כאן, ההגדרות והשיטה; ובקצרה – מדד תשומות הבנייה מודד כמה עולה לבנות; הסוקרים של הלמ"ס בודקים את המחירים יש להם את המשקולות של כל הרכיבים (125 רכיבים) ואז נקבע מחיר הסל. מחיר הסל הנוכחי ביחס למחירו בחודש הקודם מבטא את העלייה של המדד באחוזים ביחס לחודש קודם.
מדד תשומות הבנייה – עולה (לרוב) יותר מדד המחירים לצרכן
מדד מחירי תשומות הבנייה עלה בשנת 2011 ב-3.7% גבוה משמעותית מהעלייה במדד המחירים לצרכן שהסתכמה ב-2.2%; מדד תשומות הבנייה בשנת 2012 עלה ב-3.3% כפול ממדד המחירים לצרכן; מדד תשומות הבנייה ב-2013 עלה ב-1.4% בעוד מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.8%; בשנת 2014 עלה מדד תשומות הבנייה ב-0.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן דווקא ירד, וגם בשנת 2015 בעוד מדד תשומות הבנייה עלה ב-1% מדד המחירים לצרכן ירד. גם בשנת 2016 נשמר הפער הזה בין מדד תשומות הבנייה למדד המחירים לצרכן, וזה נמשך לתוך שנת 2017 – כאן תוכלו לבדוק את השינוי במדד תשומות הבנייה וכאן את השינוי במדד המחירים לצרכן.
מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...
מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...
אחרי רצף של מדדים שליליים או אפסיים, מדווחת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על עלייה של 0.3% במדד המחירים לצרכן בחודש מרץ
עליית המחירים במדד ב-12 החודשים האחרונים מסתכמת ב-0.9%. יעד האינפלציה של בנק ישראל נע בין 1% ל-3%.
עליות מחירים בולטות נרשמו במחירי ההלבשה וההנעלה בשיעור של 4.9% , דיור 0.8%, תרבות ובידור 0.1% . ירידת מחירים של 0.5% נרשמה בסעיף התחבורה.
מחירי הדירות על פי סקר של הלמ"ס עלו בשיעור של 0.1%, שיעור מתון לעומת החודשים הקודמים, ולעומת השנה כולה. קצב עליית המדד בשנה האחרונה – 6%.
מה זה מדד המחיירם לצרכן?
מדד המחיירם לצרכן מודד את אחוז השינוי החל במשך הזמן (כל חודש וחודש) בהוצאה הדרושה לקניית סל קבוע של מצרכים ושירותים, המייצג את התצרוכת הממוצעת של משקי הבית. עד דצמבר 2016 ,נמדדו מחירי סל המייצג את תצרוכת המשפחות בשנת 2012/13 והמדד הוצג על בסיס נקודות 100.0=2014 ממוצע. אבל, החל מינואר 2017 ,נמדדים מחירי הסל המייצג את תצרוכת המשפחות בשנים 2014/2015 במחירי 2016, והמדד מוצג על בסיס ממוצע 2016=0.100 נקודות.
השינויים ברמת המחירים של הסעיפים השונים במדד נאמדים על ידי השינוי במחירים לצרכן של מדגם המצרכים והשירותים. המחירים מדווחים על ידי מדגם של עסקים ומשקי בית. במילים אחרות, מדד המחיירם לצרכן מבטא את יוקר המחייה של משפחה "ממוצעת". ואם ניקח את התיארויה לחלק היישומי הרי שבשנים האחרונות, לפחות על פי מדד המחיירם לצרכן לא היתה עלייה ביוקר המחייה? כי המדד כמעט ולא זז שלוש שנים.
אבל, זה קשקוש יוקר המחייה המשיך לעלות במהלך השנים האחרונות למרות המדד התקוע!
מדד תשומות הבנייה למגורים צפוי בחודשים מרץ עד מאי (שלושה חודשים) לעלות בשיעור של 0.3% – כך מעריכים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים. להערכתם, מדד מחירי הדירות בבעלות יעלה בתקופה זו בשיעור של 0.6% וסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מחירי השכירות) יעלה גם כן ב-0.6%.
כמו כן, מעריכים בהראל כי בשלושה חודשים אלו יעלה מדד המחירים לצרכן ב-0.6%, כאשר בחודש מרץ יעלה המדד ב-0.1% ובחודש אפריל יעלה מדד המחירים ב-0.3%.
מדד תשומות הבנייה בפברואר עלה ב-0.2% ל-109.2 נקודות. בינואר 2017 נותר המדד ללא שינוי. מתחילת השנה עלה המדד ב-0.2%. בשנה שעברה (כל השנה) עלה המדד ב-1.5%.
מתי כדאי לשלם לקבלן?
שאלה חשובה שאיתה מתמודדים רוכשי הדירות היא מתי לשלם לקבלן/ ליזם, ממנו הם רכשו את הדירה החדשה – האם לחכות עד כמה שניתן? או דווקא להקדים תשלומים? ובכן, תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות (את העלייה במדד תשומות הבנייה למגורים), אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה, או מה התחזית שלכם לגבי מה יהיה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא? וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה.
מדריכים נוספים:
רכישת דירה מקבלן – כל מה שצריך לדעת
קרנות הנאמנות – אלטשולר שחם (4D) סילבר מניות חו"ל (מספר קרן: 5119110) ואלטשולר שחם (2B) סילבר אג"ח דינמית (מספר קרן: 5119102) מדווחות על הפחתת דמי הנאמן משיעור של 0.06% מהיקף נכסי הקרן ל-0.04% מהיקף נכסי הקרן.
הנאמן שהפחית למעשה את שכרו הוא בנק מזרחי טפחות.
דמי הנאמנות נזכיר הם בנוסף לדמי הניהול שמשלמים המשקיעים בקרנות הנאמנות. כלומר, בנוסף לדמי הניהול על הקרנות יש דמי נאמנן שאחראי על תקינות הדיווחים, אחראי על חשבון הנאמנות, ולמעשה מפקח שהכל נעשה בקרן באופן תקין.
עוד לפני שמתמנה מנכ"ל חדש במקום ארז ויגודמן, מחליט דירקטוריון טבע לפעול כדי להפחית את החוב הגדול – כ-40 מיליארד דולר, שנוצר על רקע רכישת החטיבה הגנרית של אלרגן.
על פי דיווח בתקשורת האמריקאית חברת טבע בוחנת אפשרות למכור את חטיבת מוצרי בריאות האישה. המהלך צפוי להניב 2 מיליארד דולר, ולהקל במעט על החוב הגדול.
חטיבה מוצרי בריאות האישה היא חטיבה שבעצם נולדה בטבע עצמה שהחזיקה ופיתחה שורה של מוצרים בתחום, אך הגידול בפעילותה הגיע דרך רכישות. בשנת 2010 רכשה טבע בתמורה לכ-400 מיליון דולר את חטיבת בריאות האישה של מרק סרונו, חברת הבת של Merck KGaA הגרמנית. במקביל ריכזה החטיבה בטבע מוצרים שהגיעו מרכישות אחרות.
הכוונה לממש את התחום היא לא חדשה, בטבע כבר החליטו שלא להתמקד בתחום ולא לפתח מוצרים בתחום לפני כ-3 שנים.
כך או אחרת, על פי הדיווח טבע משתמשת בבית ההשקעות, של סטנלי מורגן על מנת לאתר רוכש לחטיבה הזו (ואולי לפעילויות נוספות שאינן בליבת העסקים שלה). המכירה עשויה להיות כבר בטווח של החוד שהקרוב.
מהלך כזה, עשוי להפחית את חששות המשקיעים מהמינוף הגבוה של החברה, אך חשוב להדגיש כי מדובר בטיפה בים – 2 מיליארד דולר מתוך חוב של 40 מיליארד דולר זה 5%, לא מכאן תבוא הישועה לחוב של החברה. בפועל, טבע שמייצרת ואמורה להמשיך לייצר תזרים מזומנים של 5-6 מיליארד דולר בשנה, עשויה למכור פעילויות נוספות שאינן בליבת העסקים שלה, כדי להפחית את החוב
שגריר שפוצלה מחברת פוינטר, החלה להיסחר בבורסה המקומית לפני כחצי שנה. ההתחלה היתה לא פשוטה למניית החברה, כנראה בעיקר בגלל שהגופים האמריקאים שקיבלו את המניות במסגרת הפיצול (פוינטר האם נסחרת גם בארה"ב), לא ממש רצו בשברירי מניות בחברה שנסחרת בישראל, ומיהרו למכור את המניות. אך בהמשך מניית שגריר זינקה בשיעור גבוה, כשלאחרונה היא גם מתדלקת את העלייה בתוצאות כספיות טובות.
לשגריר שעוסקת בעיקר בשירותי גרירה בשוק המקומי, יש פעילות השכרת רכב – car2go שמגדילה פעילות (אך עדין לא מרוויחה). לאחרונה דיווחה שגריר כי קאר2גו זכתה במכרז של ממשלת מלטה להקמת מערך שיתוף רכבים חשמליים
על פי הצעתה במכרז, התחייבה קאר2גו להפעיל מערך של 150 רכבים חשמליים אשר עשוי לגדול עד לכ-215 רכבים. תקופת המיזם הינה עשר שנים עם אופציה של ממשלת מלטה להארכה בשנתיים נוספות, במהלכן קאר2גו אמורה להקים פעילות לשיתוף רכבים ולהפעילה, במתכונת דומה לפעילות אותה מבצעת ועתידה לבצע קאר2גו בישראל.
בהתאם לתנאי המכרז, ממשלת מלטה תספק מקומות חניה, תשתית לעמדות טעינה ושיווק וקידום המיזם, כאשר קאר2גו תרכוש את הרכבים. בשלב זה נמסר לקאר2גו על זכייתה במכרז, אך טרם נחתם חוזה עם ממשלת מלטה ולפיכך עד לחתימת חוזה סופי מול ממשלת מלטה והשקת המיזם, אין וודאות לקיומו ו/או לעיתויו ו/או לתנאיו הסופיים.
זאת יכולה להיות פעילות מעניינת לשגריר, אם כי, התרומה עדיין לא ברורה.
60 חברות בבורסה עם הערת עסק חי
הערת עסק חי מבטאת סיכון של הפירמה שלא לשרוד את השנה הקרובה. כאשר רואה החשבון רושם הערת עסק חי בדוחות זה רק אם הוא לא הצליח להימנע מכך, רק אם החברה לא הצליחה לשכנע אותו שתוכל לשרוד את השנה הקרובה. הערת עסק חי, משמע שקיימת אזהרה שהעסק לא ישרוד, והיא כשלעצמה גורמת לכדור השלג להיות כבד יותר ומסוכן יותר.
בבורסה המקומית נסחרות 570 חברות מתוכן 61 חברות עם הערת עסק חי. אז יש מקומות שזה טבעי – בתחום הביומד למשל, החברות מגייסות כסף, גומרות אותו ומגייסות מחדש, ולכן ברור שהסיכון בהן גבוה, והערת עסק חי בהן הוא עניין שבשגרה.
הערת עסק חי, חשוב להדגיש, הינה מושג חשבונאי. למושג הזה יש השלכה גדולה על החיים העסקיים ועל שוק המניות. הערה כזו שניתנת על ידי רואי החשבון מבטאת חוסר אמון בחברה להחזיר את החובות שלה, לצד מחיקת ההון העצמי. ההון העצמי של החברה מבטא את הזרמות הכספים של הבעלים לחברה. נוסף להון העצמי שמשמש מקור לפעילות החברה, החברה נעזרת בהון זר שמבטא את המימון השוטף של הפירמה – בנקים, אגרות חוב, הלוואות פיננסיות ועוד.
פירמות אמורות להחזיר את חובם, אבל יש מצבים (לא מעטים) שהפירמה לא מצליחה להחזיר את חובותיה. רואי החשבון שלה צריכים להתריע על כך מבעוד מועד, ואת זה רואי החשבון עושים במסגרת סקירת הדוחות/ ביקורת הדוחות הכספיים. אם רואה החשבון סבור שהחברה לא תוכל לשרת את חוב שנה קדימה (ועל פי דרישות ניירות ערך מדובר כבר על פרק זמן גדול יותר), אזי יש להצמיד לדוחות "הערת עסק חי" . הערת עסק חי מבטאת חשש משמעותי שהחברה לא תשרוד את השנה הקרובה, והיא מהווה תמרור אזהרה לבעלי המניות של החברה, למלווים ולכל מי שהחברה עומדת איתו בקשר עסקי. למעשה, הערת עסק חי משמעה הערה בדבר יכולת החברה להישאר עסק חי, עסק שממשיך לקיים את עצמו ולהחזיר את חובותיו.
הערת עסק חי במקרים לא מעטים כאמור רק מגבירה את הדרדרות החברה, אחרי הכל איזה גוף ירצה לעבוד מול חברה שלא בטוח שתחזיר את חובותיה, ולכן ראוי החשבון בודקים בקפדנות את מצבה של החברה לפני שהם מוציאים הערת עסק חי. הערה זו נבחנת על בסיס ניתוח הדוחות הכספיים ועל בסיס יחסים פיננסים מסוימים. כך לדוגמה נבחנים יחסי הנזילות לבחון את נזילותה של החברה ויכלותה לעמוד בתשלומים בזמן הקרוב; תזרים המזומנים של החברה שמעיד על יכולתה לייצר מזומנים או להיפך – מעיד על שריפת מזומנים; יכולתה לגייס חובות ממקורות חיצוניים ומבעלי המניות ועוד. באם החברה לא עומדת במבחנים רואי החשבון יכתבו הערת עסק חי שזו למעשה הפניה בסקירה/ ביקורת הדוחות על מצב פיננסי בעייתי, כשההרחבה תהיה במסגרת הביאורים לדוחות הכספיים ( בהמשך לדוחות הכספיים עצמם).
חשוב לזכור – מצד אחד, הערת עסק חי מבטאת בעיות פיננסיות ותזרימיות קשות, אבל זה לא בהכרח שהחברה בדרך לפשיטת רגל. במקרים רבים, בסופו של דבר נזרק לחברה גלגל הצלה – זה יכול להיות דרך הזרמת בעלים, העברת שליטה, תספורת חוב (הפחתת החוב), רכישת הפעילויות או פעילויות חלקיות ועוד. הערה כזו אמנם מבטאת סיכון גדול, אבל עדיין מניסיון השנים האחרונות חברות לא מעטות שרדו את הערת העסק החי.
אבל שימו לב המצב השנה (בהתייחס לדוחות השנתיים של 2016) לא כזה נורא ביחס ללפני שנתיים. אז ל-70 חברות היתה צמודה הערת עסק חי. כך עלה אז מבדיקה שערכה חברת המידע העסקי CofaceBdi. המשמעות היא של-70 חברות יש קשיים פיננסים ותזרימיים והן עלולות לקרוס ולא להחזיר את החובות שלהן. המספרים האלו נלקחו מדוחות הרבעון הראשון, והמספרים דומים מאוד גם לנתוני הרבעונים הקודמים.
עמלות הסוכנים צפויה להשתנות גם בפוליסות החיסכון
בתחילת אפריל, ענף הביטוח צפוי להשתנות. על פי הוראה של המפקחת על הביטוח, תגמול סוכני הביטוח ישתנה לעומת המצב בעבר. הגופים המוסדיים יהיו מחויבים לנתק את עמלות הסוכנים בחיסכון הפנסיוני מדמי הניהול שמשלמים הלקוחות עבור החיסכון. זה לא עניין של מה בכך, זו מהפכה של ממש בעולם הפנסיה והביטוח. עד עכשיו נהנו סוכני הביטוח מעמלה שקשורה להיקף העמלה/ דמי הניהול של הגוף המוסדי, והנתק הזה יצטרך לעשות חשיבה מחדש.
במקביל, גם רשות שוק ההון מנסה לקדם פתרון שימנע את הזיקה בין דמי הניהול לבין עמלת הסוכנים במכשירים נוספים – פוליסות חיסכון (פוליסות השקעה) וקופות גמל להשקעה. מדובר במכשירים שנמצאים תחת קטגוריה של פוליסות פרט ולא חיסכון פנסיוני. כלומר, ייתכן (מאוד) שגם במכשירים אלו עמלות הסוכנים תעבור מהפכה.
קרן המטבע דיווחה כי העלייה במחירי הדירות בישראל בשנת 2016 עמדה על 7.5%. קרן המנטבע פרסמה דוח מפורט על כלכלת ישראל, בהמשך לביקורה של משלחת הקרן בישראל בתחילת השנה. הנהלת הקרן אמנם משבחת את קובעי המדיניות בישראל על מדיניות כלכלית איתנה שהניבה ביצועים חזקים, אבל כלכלני הקרן מטילים ספק לגבי העתיד – התחזית שלהם עדיין חיובית לגבי הזמן הקצר, אבל הם מצביעים על סיכונים ואתגרים בהמשך – "אנו מכירים בכך שהכלכלה הישראלית ניצבת מול אתגרים מבניים חשובים, בעיקר מחירי הדיור הגבוהים, שיעורי העוני והאי השוויון הגבוהים, הפריון הנמוך ושיעור ההשתתפות הנמוך יחסית בעבודה בקרב קבוצות אוכלוסייה מסוימות".
כלכלני הקרן סבורים שנדרשים מהלכים שיובילו להגדלת היצע הדירות עבור זוגות צעירים ומשפחות מעוטות אמצעים. כמו כן, הם סבורים כי יש להמשיך ולהאיץ את הפעילות באמצעות ועדות התכנון והשלטון המקומי להגדלת מספר התחלות הבניה.
כלכלני קרן המטבע סבורים שהמחירים בישראל גבוהים אבל לא מנופחים – "מחירי הנדל"ן בישראל היו גבוהים ב-9% בלבד מהמחירים הריאליים, נכון לרבעון השלישי של 2016. מחירי הדיור למגורים בישראל גבוהים מאד, במיוחד בתל-אביב, אך עליות המחירים בדירות המגורים, אינן בגלל בועת אשראי אלא ממומנות באמצעות הגידול בהכנסות של משקי הבית וריבית בנק ישראל הנמוכה".
זה משפט קצת בעייתי – מה זה אומר? המחירים גבוהים, אבל לא מאוד, ומה זאת אומרת שאין בועת אשראי עם העליות במחירי הדירות כן קשורות לטענתם לריבית הנמוכה – הרי ריבית נמוכה מביאה לבועה.
כך או אחרת, בקרן מדגישים את חובות משקי הבית לדיור שגדלו ב-2016 ב-7.5%, כלומר בקצב העלייה במחירי הדירות. שיעור החוב הממוצע עומד על 74% מהכנסתו הפנויה של משק הבית, נתון יחסית נמוך ביחס לעולם, אך בקרן מזהים סימני חולשה – "בסוף 2016 הופיעו בשוק סימני חולשה ובהם האטה בקצב הגידול בנטילת המשכנתאות ובמכירת הדירות החדשות – סימנים שאפשר לייחס אותם למגבלות המקרו-יציבותיות (של בנק ישראל) על המשכנתאות שהובילו להתייקרות בריבית המשכנתאות וכן לצעדי מיסוי. קשה להעריך את המגמות בשוק הנדל"ן, שמורכבותו גדלה בגלל מעורבותם של משקיעי נדל"ן".
שר האוצר, משה כחלון, שמנצל כל צל של תמיכה כדי לזקוף נקודות, אמר בתגובה: "דוח קרן המטבע שם את מדינת ישראל בחזית הכלכלות המובילות בעולם. הדוח של קרן המטבע מצביע על כך שהכלכלה שלנו צומחת, חזקה, יציבה, עם אחוז אבטלה נמוך. המסקנות תואמות את דוח הכלכלן הראשי במשרד האוצר שהצביע על כך שהצמיחה הגבוהה של המשק הגדילה את ההכנסה הפנויה של האזרחים, וחלחלה גם לעשירונים התחתונים, ולא שירתה רק את העשירונים העליונים. דוח הקרן מעניק רוח גבית לרפורמות שהובלנו באוצר בתקציב האחרון ומציין שהן יסייעו להמשך צמיחת המשק והפחתת הריכוזיות. הדוח מציין לטובה את הפעולות שעשינו בתחום הדיור, כולל העברת כל הסמכויות תחת קורת גג אחת למשרד האוצר. המדיניות הכלכלית שאנחנו מובילים – כלכלה חופשית ורגישות חברתית, תוך כדי הצמחת המשק וניהול אחראי של התקציב, מוכיחה את עצמה כיעילה ונושאת תוצאות. אנחנו מתכוונים להמשיך בדרך הזאת לטובת הכלכלה הישראלית ולטובת אזרחי המדינה".
קרן קיסריה מקימה את שכונת אור ים; חלק מהבניינים יהיו במסגרת מחיר למשתכן
קרן קיסריה שיחד עם עיריית אור עקיבא מקימה את שכונת אור ים בעיר, מנהלת מגעים עם המדינה (רמ"י) במטרה להגיע להסכם בגין חובה של הקרן למדינה בהיקף עשרות מיליוני שקלים.
פרויקט אור ים שמקימה החברה לפיתוח קיסריה שהיא חברה בת של הקרן, הוא פרויקט על שטח של כ-1,000 דונם הנמצא בתחום השיפוט של עיריית אור עקיבא, בין כביש החוף לכביש מספר 4. במסגרת הפרויקט, שהינו אחד מהגדולים בארץ, מתוכננות להיבנות 3,500 דירות – חלק קטן צמודי קרקע וחלק גדול בבנייני מגורים של 15 קומות. רוב השטח המיועד לשכונה הוא בבעלות הקרן תוכנית הפרויקט אושרה בקיץ בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז חיפה, והפרויקט יחל להיות משווק בעוד כחודש. ראו פרטים מלאים בהמשך.
רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) טוענת שקרן קיסריה חייבת לה בגין דמי חכירה שנתיים סכום שעשוי להגיע ל-1 מיליארד שקל, וקיימת כוונה שהעלות הזו/ החוב הזה יוחזר דרך מחירי דירות נוחים במסגרת פרויקט מחיר למשתכן. ההנחה במחיר למשתכן היא (באזור זה) עשויה להגיע ל-150 אלף שקל, כך שמדובר במאות דירות (מאות רבות) שעשויים להיות במסגרת פרויקט מחיר למשתכן.
אלא שמדובר במחלוקת משפטית, ולא ברור כלל שקרן קיסריה לא תפנה לערכאות משפטיות, אם כי יש מגעים בין האוצר לבין הקרן
קרן רוטשילד קיסריה הוקמה על-ידי מדינת ישראל ומשפחת רוטשילד בהסכם מ-1962. בהסכם נקבע כי פירות הקרן ישמשו לפיתוח ההשכלה הגבוהה בישראל. לשם כך הועברו לקרן זכויות החכירה והבעלות על 30 אלף דונם באזור קיסריה וכן הבעלות על החברה לפיתוח קיסריה. מאוחר יותר הוקמה חברת בת נוספת בשם החברה לנכסי קיסריה.
לקרן הוענק פטור ממס, שבוטל רק בתחילת שנות האלפיים. עם זאת, ב-1989 הוארך ההסכם בין המדינה למשפחת רוטשילד עד לשנת 2022,ף כאשר לטענת הקרן הבטיח שר האוצר כי המדינה תפעל לחקיקת חוק שיעגן את הפטור שלה ממס.
שווי נכסי הקרן מוערך בלמעלה מ-2 מיליארד שקל.
ביולי 2007 ועדת השרים לעניני חקיקה אישרה הצעת חוק לאיחוד אור עקיבא עם קיסריה – מדובר היה בבשורה של ממש לתושבי אור עקיבא, אבל זה לא קרה.
אלא שממש עכשיו הושלם תכנון של שכונת אור-ים בקצה הדרומי של אור-עקיבא, מול קיסריה (מעבר לכביש 2), ובפועל מדובר על סוג של איחוד בין אור עקיבא לקיסריה. מדובר בשכונת ענק שעשויה להפוך את פני הסביבה, וכפי שמדגישים בקרן קיסריה (שהקרקעות בבעלותה) "השכונה החדשה תהווה שינוי ופריצת דרך לאופייה של אור-עקיבא, לעתידה ולמצבה הסוציו-אקונומי". זה עוד לא סופי, המדינה (רשות מקרקעי ישראל) לא מאפשרת שיווק הקרקע ליזמים, לפני שייסגר נושא הקצאת הדירות שישווקו במסגרת 'מחיר למשתכן'.
באור-עקיבא מתגוררים כ-17 אלף איש. העיר ממוקמת באשכול 4, מתוך 10, בדירוג חברתי-כלכלי, השכר החודשי הממוצע של שכיר נמוך באופן משמעותי מהממוצע הארצי, ועל פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, ביישוב יש 1.4% מקבלי קצבת אבטלה, שזה כמעט פי 2 מהממוצע הארצי. על רקע זה, הציפיות מהשכונה החדשה ברורות – השכונה החדשה ממוקמת בשטח מאורך וצר בין הכבישים 4 ל-2, וליד צומת פל ים. עד לאחרונה היה השטח בייעוד חקלאי. גודל האתר הוא כ-1,060 דונם, בערך כגודלה של שכונת רמת אביב ג' בת"א. בשכונה מתוכננות 3,480 יחידות דיור (בכל אור-עקיבא יש היום 5,450 יח"ד), שמתוכן כ-350 צמודי קרקע, והשאר בבנייה רוויה. על התוכנית של שכונת אור-ים חתום המשרד החיפאי הוותיק גורדון אדריכלים.
השכונה בנויה על פי הספר – קיים תמהיל דירות מגוון, הבנייה תהיה בעיקר עד לבניינים בני 9 קומות, לצד בנייה גבוהה יות ר- עד 15 קומות, כשבנוסף תהיה בנייה צמודת קרקע. כמו כן, יהיו ארבעה מרכזי מסחר ותעסוקה, וכמובן שיהיו תשתיות רחבות – גנים, בתי ספר, בתי כנסת ועוד. במרכז השכונה ולאורכה מתוכנן פארק שמשמר חלק מעצי האקליפטוס והחרוב הוותיקים, ובקצותיו שני אזורי איגום, שיאפשרו למי גשם לחלחל.
השטח כאמור שייך לקרן קיסריה, ורן אורן, הסמנכ"ל לתכנון, ייזום ופיתוח עסקי של החברה לפיתוח קיסריה, הסביר בראיון לגלובס – "עד קום המדינה היו בבעלותו של הברון רוטשילד 550 אלף דונם. הוא העביר 520 אלף דונם לתושבי המושבות (זכרון יעקב, ראשל"צ, גדרה ועוד), ואת השאר מנהלת החברה לפיתוח קיסריה. לקרן יש הסכם עם מדינת ישראל שהקרקעות יישארו ברשות הברון עד שנת 2148. האתר של שכונת אור-ים היה 'no man's land' עד לפני ארבע שנים. הקרן יזמה את שינוי יעוד הקרקע ובזכותה היא בשטח המוניציפלי של אור-עקיבא. הרציו שלנו בבסיס התוכנית היה להתחבר לשלד הישן של העיר הבנויה. הקשר הישיר הוא באמצעות השצ"פ ומוסדות החינוך ושני הרחובות המקשרים – רח' השקמים ורח' דוד המלך. באופן כללי, הרצון שלנו היה שכל אחד יוכל ליהנות ממה שמתאים לו. שטחי המסחר הם בחלק המערבי, מבני הציבור מפוזרים כמקבצים בכל המתחמים והפארק הליניארי רץ מצפון לדרום, אבל יש אונות לקיוסקים ובתי קפה ויש חדירות לתוך השכונה. לא שכחנו את עירוב השימושים. זה לא שאני עובד בת"א וחוזר לעלטה באור-ים. יש מענה להטרוגניות של צרכים".
אחרי שפורסם כי היקף המשכנתאות בחודש פברואר ירד ל-4.1 מיליארד שקל, ירידה של 15% ביחס לחודש המקביל ב-2016, נראה שההיקף עלה בחודש מארס, אבל לא בשיעור ניכר. על פי הערכת גורמים בענף היקף המשכנתאות צפוי להיות 4.2 מיליארד עד 4.3 מיליארד שקל. מדובר על היקף נמוך ב-20% -25% לעומת החודש המקביל ב-2016.
הסיבה לירידה היא התקררות בשוק המשכנתאות. סימנים לכך, מוצאים, בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שמצביעים על ירידה בהיקף הדירות הנמכרות, וכן בנתוני בנק ישראל על היקף המשכנתאות על חודש פברואר , וכאמור המגמה נמשכת גם לחודש מארס. מדובר בירידה משמעותית, שעשויה להעיד על ירידה בכמות העסקאות, אבל לא נראה עדיין שיש לזה השפעה על המחירים.
הירידה בהיקף העסקאות נובעת מכך שזוגות צעירים הזכאים למשכנתא בתנאי מחיר למשתכן יושבים על הגדר ומחכים לזכות בדירות במסגרת הפרויקטים שמשווקים בתוכנית. מעבר לכך, משקיעים הפחיתו את הרכישות בשוק בעיקר בגלל החוק – מס על דירה שלילית, למרות שהוא דעיין לא עבר באופן סופי, כשבכלל בשנה האחרונה נרשמה ירידה מצד משקיעים בגלל מס רכישה ובגלל החשש ששוק הדירות הגיע לרוויה מסוימת.