לאומי קארד משנה את ההטבות בתכנית ביטוח הנסיעות לחו“ל של AIG; לבדוק!
לאומי קארד מעדכנת את לקוחותיה כי החל מיום 1 באוגוסט 2017, יחולו שינויים בביטוח הנסיעות לחו“ל של AIG ,בין היתר, בשל שינויי רגולציה.
"לתשומת לבכם: יש להפעיל את ביטוח הנסיעות לחו“ל לפני כל נסיעה על מנת ליהנות מהכיסוי הביטוחי", מסבירים בלאומי קארד ללקוחות, "האמור נכון גם למחזיקי כרטיס אשראי פלטינה, זהב עסקי ו-FIRST. בנוסף לאמור, נערכו שינויים נוספים המפורטים בפוליסה, כמפורט באתר לאומי קארד ובתנאי הפוליסה המלאים בכפוף לאישור המפקח. לנוחותכם, להלן עיקרי השינויים:
- הטבת ביטוח נסיעות לחו“ל חינם תינתן ל-5 ימים, בלבד. לאחר מכן יהיה עליכם לשלם
פרמיה על כל יום נוסף, לפי יעד הנסיעה והכיסויים שנרכשו.
- גבולות האחריות ברובד הבסיסי (החינמי, עד 5 ימים) שודרגו. כך, למשל, הכיסוי הבסיסי
להוצאות רפואיות בחו“ל יהיה עד 1.25 מיליון דולר ללא הגבלה ליום אשפוז ולשכר מנתח.
- הגיל המקסימלי לזכאות להטבה יעלה מגיל 75 לגיל 85.
- בנוסף, תהיו זכאים להרחבות של ביטול נסיעה, קיצור נסיעה וכבודה בחינם למשך
5 ימי ההטבה. לאחר מכן, יהיה עליכם לשלם פרמיה על כל יום נוסף, לפי יעד הנסיעה
והכיסויים שנרכשו.
- לקוחות כרטיס בינלאומי וזהב: השתתפות עצמית במקרה של תביעה היא 75 דולר.
- לקוחות פלטינה, זהב עסקי ו-FIRST – ייהנו, בנוסף, מההטבות הבאות: פטור מהשתתפות
עצמית. והרחבות עם גבולות אחריות גבוהים יותר וכיסויים נוספים בחינם, הכל כמפורט
באתר ובפוליסה.
המידע לעיל הינו בכפוף לתנאי הפוליסה המלאים, כפי שיאושרו על ידי המפקח על הביטוח"
אז נכון, יש גם הטבות בתנאים, אבל שימו לב שיש גם חסרונות כמובן לעומת המצב הקודם. תבדקו תשוו ואז תחליטו איזה ביטוח נסיעות לחו"ל כדאי לעשות.
מעודכן ל-08/2021
בנק אגוד בחשבון – NOLIMIT, אין הגבלה על פעילות ניירות ערך; העמלה השנתית – 0.4% משווי התיק – זו בהחלט יכולה להיות הצעה אטרקטיבית, אבל חשוב לבדוק את דמי הניהול האחרים (לרבות דמי השמירה – לוודא שיש פטור), ואת העלויות הכוללות בכלל.
בדיקת הון – השוואה של עמלות ניירות ערך בברוקרים ובבנקים
התחרות בתחום הברוקראז' עולה מדרגה. הבנקים מאבדים לקוחות לטובת חדרי המסחר של הברוקרים הפרטיים שמציעים עמלות קנייה ומכירה נמוכות משמעותית מהבנקים, אם כי בנק ירושלים שרכש לפני מספר שנים את כלל פיננסים, מהווה תחרות לברוקרים הפרטיים. עכשיו גם בנק אגוד נכנס לתמונה עם הצעות שעשויות להיות מעניינות.
הבנק מציע לסוחרים שיש להם תיק בהיקף של 200 אלף ויותר, לשלם עמלה שנתית קבועה בסך של 0.4% מהיקף התיק וזהו. אתם יכולים לעשות כמה פעולות שתרצו, העמלה קבועה. לא ברור בינתיים (נרחיב כשיהיה מידע נוסף), אם מדובר על פעילות בכל סוגי ניירות הערך, או רק במניות ואג"ח בשוק המקומי (נראה שזו הכוונה). בכל מקרה, השאלה מתי ולמי זה כדאי?
החישוב כאן הוא כמובן חישוב גס, מבלי לקחת בחשבון עלויות נוספות ופרים נוספים, אבל תוכלו להבין מזה האם זה כדאי או לא. נניח שיש לכם תיק השקעות של 1 מיליון שקל, ונניח שאתם משלמים 0.1% על קנייה ומכירה. העמלה הזאת היא סבירה ואפילו נמוכה בבנקים, וגם בבתי ההשקעות מדברים על סדר גודל הזה (אולי מעט נמוך יותר). העמלה הזו בקניית תיק השקעות מסתכמת ב-1 אלף שקל, כלומר אם אתם קונים ב-1 מיליון אתם משלמים 1 אלף, אם אתם מוכרים ב-1 מיליון אתם משלמים 1 אלף סה"כ אם אתם קונים , מוכרים, קונים, מוכרים, אתם משלמים 4 אלף שקל שזה 0.4% מהתיק (בהנחה שהיקף התיק לא השתנה). ומכאן שאם אתם עושים שני סיבובים על התיק שלכם – כלומר קונים מניה או אג"ח בהיקף מלא, מוכרים וקונים עוד מניה/ מניות או אג"ח ומוכרים כבר אתם צריכים לשלם 0.4% מהיקף התיק. אם אתם עושים יותר מזה, העסקה של בנק אגוד כדאית לכם, אם אתם עושים מתחת לזה, אבל אם יגידו לכם שאין בעיה של עמלות תסחרו יותר, אז כדאי לכם. אם אתם עושים מתחת ואתם לא תסחרו יותר בגלל עמלות נמוכות – ההצעה הזו לא בשבילכם.
בכל מקרה, ההצעה הזו עשויה להשליך גם על ההצעות של הבנקים האחרים ובתי ההשקעות. פה ושם היו הצעות של סכום קבוע בעמלות, אבל ייתכן שהפעם זה יהיה מושרש יותר בגלל התחרות החזקה בין הגופים בתחום.
בדיקת הון – השוואה של עמלות ניירות ערך בברוקרים ובבנקים
בית ההשקעות אנליסט עובר בשנה האחרונה תקופה טובה, עם גידול משמעותי בהיקפי קרנות הנאמנות שהוא מנהל. אנליסט תמיד היה בית השקעות נישתי שהתמחה באנליזה ובבחירת השקעות שאמורות היו להשיג תשואה עודפת. במשך שנים זה עבד טוב, אבל היו גם תקופות חלשות (מאוד) כשנראה שההשקעות הגדולות בקבוצת החברות של פישמן, עלתה לבית ההשקעות ביוקר.
רוב הגידול בהיקפי הקרנות מגיע מהביצועים (עליית ערך דרך התשואה) ומכניסת כספים בזכות התשואות הטובות. אבל הנה מקרה (כנראה) אחר – לפני כשלושה חודשים העבירה אנליסט קרן שמשקיעה במניות יתר לקבוצת מניות כללי. הסיכון במניות יתר עולה על הסיכון בקטגוריית כללי, ובהתאמה התשואה שהיתה בקרן יתר היתה גבוה משמעותית מהתשואה בקטגוריית כללי.
מעבר של קרן מקטגוריה לקטגוריה גורר מחיקת העבר, אלא שבמקרה זה אנליסט הסבירה ושכנעה את רשות ניירות ערך לשמור על העבר, כלומר לשמור על ביצועי התשואות בעבר. הביצועים האלו היו גבוהים משמעותית מהביצועים של הקרנות בקטגוריית המניות כללי, וזה גרם לקרן של אנליסט להיות ראשונה בדירוגים בבנקים. הדירוגים בבנקים הם בשוק הקרנות – חזות הכל. ברגע שהקרן דורגה ראשונה היא זכתה לביקושים גדולים וגייסה מעל 120 מיליון שקל בפחות מ-3 חודשים.
ולמה רשות ניירות ערך הסכימה? מבחינתה בצדק – השינוי היה במקביל לרפורמת המדדים. במסגרת הרפורמה מדד ת"א 25 הפך לת"א 35; מדד ת"א 75 נהפך לת"א 90 ומדד יתר 50 נהפך לת"א SME60.
הרפורמה הזו הכריחה את תעודות הסל להתאים את אחזקות התעודות בהתאם לממדים החדשים (ולשיעור החדש של כל מניה במדד) ובמקביל גם קרנות הנאמנות נדרשו להתאמות, כדי להתאים את השקעותיהן למדדים החדשים. בעקבות כך רשות ניירות ערך אפשרה למנהלי הקרנות גמישות באחזקות מבלי שתראה בכך שינוי מדיניות מחייב. בפועל, היו שינויים לא מעטים, אבל חלק גדול מהם התרכז בקרנות היתר – מניות יתר רבות נכנסו למדד ת"א 90 וחדלו להימנות עם קטגוריית מניות היתר. ואז, מנהלי הקרנות היו צריכים להחליט אם להמשיך ולהיות באותה הקטגוריה או להחליף קטגוריה – למניות כללי. אנליסט יתר החליטה לעבור, כל היתר נשארו ביתר. המשמעות – אנליסט הפכה בן רגע לקרן המניות המובילה במניות כללי. תוך חודשים ספורים הגדילה הקרן את היקפה ב-120 מיליון שקל למעל 300 מיליון שקל.
זה כמובן לגיטימי וחוקי, אבל זה סוג של ניצול פרצה. בעקבות השינוי הזה, גם מיטב דש שנפגעה (אנליסט עקפה אותה בדירוג קרנות מניות כללי) העבירה את קרן היתר שלה לקטגוריית כללי.
קרן הפנסיה מנורה מבטחים החדשה היא הקרן הגדולה בשוק הפנסיה.
מנורה מבטחים היא מחמש קבוצות הביטוח והפיננסיים הגדולות בישראל.
סך נכסי קרנות הפנסיה, המנוהלים בקרן הפנסיה ליום 31 במרס 2017, הסתכם ב-91 מיליארד שקל, עבור כמיליון לקוחות מקרב 22 אלף חברות, מעסיקים וארגוני עובדים מהמובילים במשק.
סך דמי הגמולים בקרנות הפנסיה, ברבעון הראשון לשנת 2017, הסתכם ב-2.4 מיליארד שקל. נתח השוק של נכסי קרנות הפנסיה של קבוצת מנורה מבטחים עומד על כ- 34%.
השירותים של מנורה מבטחים:
שש חטיבות עסקיות הפרושות ברחבי הארץ
מערך סוכני הביטוח של מנורה מבטחים
מערך המתכננים הפנסיונים של מנורה מבטחים פנסיה וגמל
מרכז שירות טלפוני
אתר אינטרנט ומידע אישי מתקדם
בשנת 2016, שיעור דמי הניהול בממוצע מנכסים עמד על 0.24% ושיעור דמי הניהול הממוצע על הכנסות עמד בשנה זו על 2.75%.
מנורה מציעה מס' אפיקי השקעה לפנסיה :
מסלול כללי – לתשואות והרכב הנכסים במסלול– תיק כללי, שמרביתו מושקע באגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות ובחלקו במניות. כמו כן התיק כולל השקעות הן בארץ והן בחו"ל. (המסלול סגור למצטרפים חדשים)
מסלול הלכה– בעל מדיניות סולידית. מלבד התיק הכללי המושקע באגרות חוב מיועדות המונפקות ע"י מדינת ישראל, צמודות למדד ונושאות ריבית אפקטיבית של 4.86%. ינוהל התיק בהתאם להחלטות הנהלת החברה ובכפוף לכללי הסדר התחיקיתי ובהתאם לכללי ההלכה היהודית.
מסלול מניות– הקרן משקיעה בין 60% ל-70% מנכסיה במניות סחירות בארץ ובעולם. 30% מנכסי הקרן מושקעים באגרות חוב מיועדות
מסלול אג"ח– למסלול בקרן פרופיל השקעה סולידי, כאשר 30% מנכסיה מושקעים באגרות חוב המונפקות ע"י מדינת ישראל, צמודות למדד ונושאות תשואה של 4.86%. יתרת הנכסים מושקעת באגרות חוב סחירות בארץ ובעולם.
מסלולי יעד לפרישה– תשעה מסלולי השקעה אשר הנכסים המנוהלים בהם יושקעו בהתבסס על ההנחה כי הם מיועדים להמרה לפנסיה לפי הוראות פרק ז' לתקנון, במהלך השנה הנקובה בשם המסלול (יעד לפרישה 2020 עד יעד לפרישה 2060). המסלולים ינוהלו בצורה כזו, כך שככל וזמן הפרישה יתקרב תקטן רמת התנודתיות במסלול ויפחת אחוז ההשקעה במניות.
מנורה מציעה מספר מסלולי קופות גמל כאפיק השקעה.
התשואה הממוצעת של השנה האחרונה עמדה על 0.58%.
תקנון קרן הפנסיה של מבטחים החדשה, מעודכן ל דצמבר 2015.
ליצרת קשר ושירות לקוחות של מנורה מבטחים לחץ כאן.
אופציות בינאריות הוא תחום פעיל בשווקים הפיננסים בעולם, אם כי, הוא סוג של הימור, וככזה אנשים לרוב מפסידים בו הרבה כסף. לפני כשנה הוחלט על סגירת הזירות שפועלות בשוק המקומי, ועכשיו מתכוונים ברשות ניירות ערך לסגור את הפעילות של הזירות שמספקות שירותים ופלטפרומה של השקעות למשקיעים בחו"ל.
יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר: "מעבר לפגיעה הכלכלית החמורה באזרחי העולם, משווקי אופציות בינאריות גורמים לנזק תדמיתי והרסני חמור שהולך וגובר וצובר תאוצה ומלבה את האנטישמיות כלפי היהודים בכלל והישראלים בפרט. החוק יאפשר לרשות ניירות ערך לפעול באופן תקדימי נגד אותם גורמים הפועלים היום מישראל מול לקוחות מחוץ לישראל , תוך הטלת סנקציות אזרחיות ופליליות חמורות עד לכדי מאסר בפועל"
הממשלה וועדת השרים לענייני חקיקה, אישרו , את הצעת החוק של שר האוצר לתיקון חוק ניירות ערך, האוסר על זירות סוחר שפועלות מישראל להציע ללקוחות מחוץ לישראל מסחר באופציות בינאריות. הצעת החוק תועבר לאישור הכנסת ולאחר אישור הכנסת, החוק ייכנס לתוקף לאחר שלושה חודשים מיום פרסומו ברשומות.
לפני כשנה אסרה רשות ניירות ערך על זירות סוחר הפועלות מול לקוחות ישראלים לסחור באופציות בינאריות. לעמדת הרשות המסחר באופציות בינאריות דומה במהותו למשחק הימורים. מסיבה זו ומשיקולים נוספים אסרה הרשות על זירות אלה להציע ללקוחות ישראלים לרכוש אופציות בינאריות. ואולם, על פי המצב המשפטי הקיים, זירות סוחר שפעלו מישראל רק כלפי לקוחות זרים עדיין יכלו לסחור במכשירים פיננסיים שונים, ובכלל זה באופציות בינאריות, ללא כל הסדרה או פיקוח.
בעת האחרונה הגיעו לגורמי האכיפה השונים, ובהם רשות ניירות ערך, תלונות רבות וחמורות בדבר הפסדים כספיים רבים של לקוחות ממדינות שונות ברחבי העולם, כתוצאה מפעילות מסחר בזירות סוחר ישראליות הפועלות כלפי משקיעים בחו"ל, ובאופן מיוחד בקשר של פעילות באופציות בינאריות. תופעה זו צברה תאוצה רבה ויצרה הדים שליליים נרחבים בעולם, תוך גרימת נזק תדמיתי משמעותי לישראל בכלל, ולשוק ההון בישראל בפרט.
על רקע זה פעלו רשות ניירות ערך יחד עם משרד האוצר, היועץ המשפטי לממשלה, ומחלקת הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים לגבש את הצעת החוק. הצעת החוק מעניקה לרשות ניירות ערך סמכויות אכיפה מסוימות בנוגע לפעילותן של זירות הסוחר המנוהלות בישראל, אך פונות רק ללקוחות מחוץ לישראל. הצעת החוק אוסרת על זירות כאלה להציע ללקוחותיהם בחו"ל לסחור באופציות בינאריות והיא קובעת כי הצעת מסחר באופציות בינאריות, תהווה עבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, וזאת נוכח המאפיינים העברייניים שעשויים להתלוות לתעשייה זו.
חברת תעודות הסל – קסם מקבוצת אקסלנס מעוניינת להשיק תעודות הסל על מדד הפחד האמריקאי VIX , אבל נראה שברשות ניירות ערך לא ממש מרוצים מהמהלך – ויש להם סיבות טובות.
המדד האמור הוא מעין הימור על הפחד של המשקיעים. הוא נגזר מהתנודתיות של שוק המניות (בעיקר ביחס לS&P500 ) . המדד בעצם עוקב אחרי סטיית התקן של אופציות על מדד המניות , והפרמטר הזה מעיד על ציפיות המשקיעים ביחס לתנודתיות בשוק. ככל שהמשקיעים חוזים תנודה חדה יותר כך המדד גבוה יותר וההיפך.
על כל פנים, השקעה בתעודת סל על המדד הזה מבטאת הפסד גלום שלא בטוח שמובן למשקיעים. הצורך של תעודת הסל להתכסות באופן שוטף מגלמת הפסד של הפרמיה השוטפת על התעודה – הרחבה במדריך, וזו אחת הסיבות שרשות ניירות ערך מקשה על רישום התעודה בארץ. חברת קסם היתה מעוניינת להשיק תעודת שורט ולונג על מדד הפחד, אך ברשות טוענים כי הציבור יתקשה להבין את המוצר. הם צודקים, אבל זו סוגייה מעט פילוסופית – האם רשות צריכה להתייחס לציבור המשקיעים כבורים גמורים, או לתת להם להחליט בעצמם במה להשקיע בהינתן שכל המידע גלוי, שקוף וידוע להם. בעולם מתנדנדים בין שתי הגישות, כאשר בבורסה האמריקאית נוטים להציע שפע של מוצרים ולבטוח במשקיעים הבוגרים לקבל החלטות רציונאליות. כאן זה שונה, אבל האמת שבכל הקשור למדד הפחד – כנראה שבצדק. מדובר בתעודה שמחירה נשחק לאורך זמן ונכון שיש היגון הקיע בה, אך היא לא באמת מספקת לאורך זמן השקעה עם קורולציה למדד הפחד. היא תספק תשואה נמוכה מהשינוי במדד הפחד. אז אולי זה טוב למשקיעים לזמן קצר, אבל אז, זה הופך את ההשקעה למסוכנת מאוד (כמעט כמו סוג של הימור) – ומוצרים כאלו בטח שרשות ניירות ערך לא מעודדת.
מנהל קרנות הנאמנות של הראל הודיע בסוף השבוע שעבר כי מנהל הקרן – הראל פיא גמישה להעלות את שוויה של מניית ליברטי (מס' בורסה: 1085042) שהונפקה על ידי ליברטי פרופרטיס בע"מ ("המניה"), המוחזקת בקרן. ההחלטה האמורה התקבלה בעקבות פרסום מפרט הצעת רכש מלאה למניות החברה.
להלן מובאים פרטים בענין זה:
המחיר שנקבע למניה: 3,350 אג'.
המחיר האחרון שנקבע למניה על ידי מנהל הקרן: 3,000 אג'.
שיעור השינוי בשווי המניה: כ-11.67%.
שעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהשינוי האמור בשווי המניה: כ-0.53%.
שיעור ההשפעה המצרפית של כל השינויים בשווי המניה (כולל השינוי הנוכחי), שחלו מהיום בו היא שוערכה לראשונה על ידי מנהל הקרן, על השווי הנקי של נכסי הקרן: כ-1.54%.
ליברטי היא מניה לא סחירה במיוחד, והצעת הרכש בפרמיה של כ-12% מאוד קריטית לקרן מכיוון ששיעור האחזקה של הקרן במניה הוא גבוה- קרוב ל-5%. המהלך הזה גם תורם תשואה לקרן וגם נזילות – הקרן תיפטר מהשקעה לא סחירה ותקבל מזומנים.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים בחודש מאי נשאר ללא שינוי
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עמד בחודש מאי על 109.4 נקודות (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות).
מדד מחירי תשומה במגורים ללא שכר עבודה ירד ב-0.2% והגיע ל-103.3 נקודות.
ב-12 החודשים האחרונים (מאי 2017 לעומת מאי 2016) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב‑1.3% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-2.5%. המדד ללא שכר עבודה עלה ב-0.3% בתקופה זו.
חומרים ומוצרים – בחודש מאי 2017 ירד מדד מחירי חומרים ומוצרים ב-0.4%. מבין החומרים והמוצרים ירדו במיוחד מחירי מוצרים מוגמרים מעץ וחומרים אחרים (ב-3.0%), ברזל לבנייה ורשתות ברזל (ב-2.7% כל אחד), אבן (ב-1.4%) ושיש (ב-0.9%).
לעומת זאת, עלו מחירי חומרי מחצבה אחרים כגון: מצע א' (ב-1.2%), מוצרים למיזוג אויר ומוצרי מתכת אחרים כגון: קולטן לניקוז וכו' (ב-1.0%) וצבעים (ב-0.8%).
שכירת ציוד ורכב והוצאות כלליות – מדד מחירי שכירת ציוד ורכב עלה בחודש מאי 2017 ב-0.2% ומדד הוצאות כלליות עלה ב-1.8%.
שכר עבודה – מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה בחודש מאי 2017 ב-0.3%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, לפי פרקי הבנייה – מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה בחודש מאי 2017, יש לציין ירידת מחירים של 1.4% בפרק מסגרות ונגרות. לעומת זאת עלה פרק מעליות ב-0.6%.
בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד 0.5%.
מדד תשומות הבנייה מחושב ומפורסם מדי חודש (ב-15 בחודש) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). מדד תשומות הבנייה למגורים מודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה. נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים, החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה. המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה, לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.
משקלות המדד מבוססים על ממצאי סקר הוצאות בבניית בנייני מגורים שנערך בשנת 2003. בסקר נחקר הרכב התשומות של כ-125 פרוייקטים שבנייתם החלה בספטמבר 1998 ונסתיימה עד סוף ספטמבר 2002.
מדגם מוצרים ושיטת איסוף מחירים – במסגרת המדד נמדדים ישירות מחיריהם של חומרים ושירותים. מחירי החומרים והשירותים נאספים ממדגם של סיטונאים ויצרנים, המספקים חומרים ושירותים לקבלנים בכל אזורי הארץ. המחירים הנמדדים הם אלה שמשלמים הקבלנים הראשיים וקבלני המשנה למשווקים לסוגיהם.
עד כאן, ההגדרות והשיטה; ובקצרה – מדד תשומות הבנייה מודד כמה עולה לבנות; הסוקרים של הלמ"ס בודקים את המחירים יש להם את המשקולות של כל הרכיבים (125 רכיבים) ואז נקבע מחיר הסל. מחיר הסל הנוכחי ביחס למחירו בחודש הקודם מבטא את העלייה של המדד באחוזים ביחס לחודש קודם.
מדד תשומות הבנייה – עולה (לרוב) יותר מדד המחירים לצרכן
מדד מחירי תשומות הבנייה עלה בשנת 2011 ב-3.7% גבוה משמעותית מהעלייה במדד המחירים לצרכן שהסתכמה ב-2.2%; מדד תשומות הבנייה בשנת 2012 עלה ב-3.3% כפול ממדד המחירים לצרכן; מדד תשומות הבנייה ב-2013 עלה ב-1.4% בעוד מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.8%; בשנת 2014 עלה מדד תשומות הבנייה ב-0.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן דווקא ירד, וגם בשנת 2015 בעוד מדד תשומות הבנייה עלה ב-1% מדד המחירים לצרכן ירד. גם בשנת 2016 נשמר הפער הזה בין מדד תשומות הבנייה למדד המחירים לצרכן, וזה נמשך לתוך שנת 2017 – כאן תוכלו לבדוק את השינוי במדד תשומות הבנייה וכאן את השינוי במדד המחירים לצרכן.
מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...
מדד המחירים לצרכן בחודש מאי עלה ב 0.4%.
מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.4% במאי 2017, בהשוואה לאפריל 2017, והגיע לרמה של 100.7 נקודות (הבסיס: ממוצע 100.0 = 2016 נקודות). המדד ללא דיור עלה ב-0.6% והגיע לרמה של 100.6 נקודות. המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא אנרגיה עלו ב-0.3% כל אחד, והגיעו לרמה של 100.5 נקודות כל אחד.
עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה ב-10.9% וירקות ופירות ב-1.6%.
ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: תקשורת ב-0.6% ודיור ב-0.3%.
מתחילת השנה עלה המדד הכללי ב-0.7%, המדד ללא דיור עלה אף הוא ב-0.7%, המדד ללא אנרגיה עלה ב-0.5% והמדד ללא ירקות ופירות עלה ב-0.4%.
בשנים עשר החודשים האחרונים (מאי 2017 לעומת מאי 2016) עלה המדד הכללי ב-0.8%, המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא אנרגיה עלו ב-0.6% כל אחד והמדד ללא דיור עלה ב-0.5%.
על פי נתוני המגמה לתקופה שבין פברואר 2017 – מאי 2017, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-1.2%, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא דיור הגיע ל-1.5% וקצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור הגיע ל-0.9%.
מדד מחירי מזון ירד ב-0.3%. הוזלו במיוחד: מוצרים לאפייה וקישוט העוגה (ב-4.5%), גבינה (ב-3.9%), שמנת (ב-3.7%), לחם מיוחד, כגון: לחם דיאטטי ובגט (ב-3.4%), דגנים פריכים (ב-2.6%), קקאו (ב-2.3%), עופות (ב-2.2%), קפה נמס (ב-1.6%), בשר כבש (ב-1.1%), בשר משומר ומעובד (ב-1.1%), ביסקוויטים, עוגות וכדומה (באחוז אחד), קמח (באחוז אחד) ומוצרי בצק (באחוז אחד).
התייקרו במיוחד: טחינה (ב-3.7%), חומץ, חרדל ורטבים (ב-3.5%), אורז יבש (ב-3.2%), תה (ב-3.1%), ממתקים ושוקולד (ב-2.8%), משקאות קלים (ב-2.6%), סלטים מוכנים (ב-2.3%), שימורי דגים ודגים מעובדים (ב-2.2%), בשר חזיר (ב-2.1%), ביצים מיוחדות, אורגניות וכדומה (ב-2.0%), משקאות אלכוהוליים (ב-1.8%) אבקות מרק ותבשילים מוכנים (ב-1.7%), מיונז (ב-1.4%) ובשר בקר קפוא (באחוז אחד).
בנק ישראל מסדר את יחסי העבודה בין הבנקים לבין יועצי המשכנתאות. כזכור הבנקים טוענים כי יועצי המשכנתאות לא מספקים ערך ללקוחות, ובמקרים רבים גם מזיקים להם. הבנקים מנפנפים בחוסר ידע וניסיון של חלק מיועצי המשכנתאות, וכן מציגים מקרים של הונאה – בהם יועצי משכנתאות לכאורה הונו לקוחות. מנגד, טוענים יועצי המשכנתאות כי הם תורמים תרומה אמיתית ללקוחות. הם חוסכים להם כסף רב, וזו הסיבה האמיתית שהבנקים לא מעוניינים בהם. הבנקים מעוניינים להמשיך ולקחת ריביות גבוהות ולהרוויח יותר על הלקוחות. היועצים פוגעים ברווחים שלהם. יש בזה הרבה, אם כי מצד שני צריך לזכור כי יש גם הרבה יועצי משכנתאות לא מתאימים – ללא ידע והכשרה.
ועל רקע זה, בנק ישראל מתערב וקובע כי הבנקים יוכלו לפסול יועצי משכנתאות חיצוניים רק במקרה של הונאה. בנק ישראל מורה כי ייאסר על הבנקים לדרג את היועצים בהתאם לתרומתם לפעילות העסקית של הבנק. כלומר, לא יוכלו לאשר ליועצים שנוחים לבנק (איתם הבנק "מסתדר" בעמלות ובריביות), אלא יוכלו ויצטרכו לאשר את כולם, למעט מקרים של הונאה.
המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר פרסמה את ההנחיות האלו אחרי שלפני מספר חודשים שלחה מכתב לבנקים בנוגע לעבודתם עם יועצי המשכנתאות החיצוניים. המכתב העדכני היום גובש יחד עם רשות ההגבלים העסקיים, בעקבות בדיקה שביצעה הרשות. בבדיקה עלה כי הבנקים הצרו באופן שיטתי ומכוון את צעדיהם של יועצי המשכנתאות ובכך פגעו בתחרות, מה שתמך בעליית הריביות במשכנתאות בשנתיים האחרונות!
והנה חלקים מהמכתב – "למען הסר ספק, לא יילקחו בחשבון שיקולים הנוגעים לרווחיות פעילות היועץ עבור הבנק, סוגי העסקאות המבוצעות על ידו ומידת שיתוף הפעולה שלו עם הבנק ועסקים נוספים שהוא מביא לבנק…על הבנק ייאסר לשלם ליועץ טובות הנאה באופן ישיר או עקיף עבור הייעוץ במשכנתאות, וכן ייאסר להגביל את פעולת היועץ משיקולים שונים שאינם קשורים לחשש להונאה… הדירקטוריונים של הבנקים יקבעו את מדיניות הבנק בנושא הפעילות מול היועצים, שתוגש גם לפיקוח על הבנקים. המדיניות תכלול את הקריטריונים שיפסלו עבודה מול יועצים מסוימים. זאת ועוד, הפיקוח על הבנקים מטיל את האחריות על ניהול הסיכונים במשכנתאות על הבנק, גם כאשר הלקוח יפעל באמצעות היועץ, לרבות סיכונים משפטיים, פרטיות הלקוח והחובה לפעול בשקיפות והגינות מולו"
כך או אחרת, הלקוח ייצטרך לבוא לפחות פעם אחת אל הבנק במהלך תהליך קבלת המשכנתא. עם זאת, הבנק יאפשר ליועץ לקבל ללא נוכחות הלקוח את הצעת המשכנתא הראשונית, וזאת בניגוד למצב כיום לפיו חלק מהבנקים אוסרים על מתן פרטים והצעה ליועץ ללא נוכחות הלקוח.
בבנק ישראל מסכמים וכותבים כי העקרונות האלו נועדו להבטיח כי לקוחות המבקשים להיות מיוצגים על ידי יועץ משכנתאות יוכלו לעשות זאת ובצורה אפקטיבית, ומנגד לצמצם ככל הניתן את הסיכונים בכלל והסיכונים מפני הונאות בפרט אליהם הלקוחות והבנקים עלולים להיות חשופים בשל הייצוג של היועץ, שאינו חייב ברשיון ופעילותו אינה מפוקחת.
בתגובה למהלך בנק ישראל, אמר יונתן ברלינר, סגן יושב ראש התאחדות יועצי המשכנתאות בישראל, "אנחנו שמחים על הוראות בנק ישראל. זה ניצחון גדול, בראש ובראשונה לציבור הלקוחות בישראל. נגמרו הימים בהם הלקוח עמד אובד עצות מול תאגידים בנקאיים, עם תעריפים משתנים ומסלולים לא ברורים. המפקחת על הבנקים הודיעה היום באופן ברור שהבנקים לא יכולים למנוע מלקוחות להסתייע ביועץ משכנתאות אובייקטיבי ועצמאי. הכוח עובר ללקוחות ואנחנו קוראים לציבור להיעזר ביועצי משכנתאות ולעמוד על זכותו להשוות מחירים ולהשיג משכנתה בתנאים מיטביים. התאחדות יועצי המשכנתאות מברכת על פתיחת השוק לתחרות אמיתית וראויה".
מדד המחירים בחודש מאי צפוי להיות גבוה – כך מעריכים כלכלני הבנקים ובתי ההשקעות.
כלכלני בנק אגוד, סבורים שמדד מאי יהיה גבוה במיוחד – 0.5%, עם זאת להערכתם המדד לשנה קדימה יעלה ב-0.6% בלבד (לעומת תחזית קודמת לעלייה של 0.7%). הירידה בתחזית המדד מיוחסת לירידת מחירי הנפט בשבועות האחרונים. במקביל, מעדכנים כלכלני אגוד את מדד יולי ל-0% (בעבר העריכו עלייה של 0.1%).
בקבוצת איילון מספקים תחזית נמוכה מאוד ביחס למדד מאי. להערכתם, המדדים הנמוכים בחודשים האחרונים, מבטאים מגמה של מדדים נמוכים מהתחזית – "מדד המחירים לחודש אפריל 2017 היה נמוך הן מן התחזיות המוקדמות אשר העריכו עלייה חודשית של 0.3% וחשוב מכך נמוך ביחס למדדי ינואר הממוצעים בעשר שנים האחרונות אשר עמדו בממוצע ברמה של 0.66%. למעשה מלבד מדד אפריל 2014 לא נרשם מדד אפריל כה נמוך מאז אפריל שנת 2003. אין להתעלם מן העובדה שמדד המחירים לחודש מרץ 2017 הפתיע כלפי מעלה ועלה ב-0.3% ולפיכך בהתבוננות דו חודשית עלה מדד המחירים במצטבר ב-0.5%, אבל, מדובר בעלייה נמוכה מן הממוצע בעשור האחרון והיא גבוהה מהעלייה המצטברת אשתקד בעיקר בשל הירידה החדה במחירי האנרגיה בתקופה המקבילה.
"אנו מעריכים כי מדד המחירים לצרכן לחודש מאי 2017 יעלה ב-0.1%. כמו כן, אנו מעריכים כי האינפלציה בשנת 2017 תסתכם ב-0.7% בלבד והאינפלציה בשנה הקרובה תסכם ב- 0.5%. השקל החזק אשר להערכתנו צפוי להמשיך ולשמור על עוצמתו לצד מחירי הסחורות המרוסנים ושינויים מבניים במשק צפויים לשמר אינפלציה נמוכה בשנים הקרובות".
בקבוצת הפיננסים הראל סבורים שהמדד בחודש מאי יעלה ב-0.4%, אם כי הם מדגישים כי ציפיות השוק הן לעלייה של 0.3% (הציפיות הנגזרות ממחירי האג"ח בבורסה). להערכתם, הירידות בציפיות האינפלציוניות כפי שהן מתבטאות בשוק ההון, הן ציפיות מוגזמות וחדות מדי. עוד הם סבורים שמדד המחירים לצרכן בשלושת החודשים הקרובים (מאי, יוני, יולי) יעלה ב-0.6%.
יונתן כץ מלידר שוקי הון מסביר כי קיימים שני כוחות הפועלים לכיוון התמתנות באינפלציה בישראל – מגמת הייסוף המתמשכת בשקל והגברת התחרותיות. מנגד, במבט קדימה, לחץ לעליית השכר, אבטלה נמוכה, וביקושים מקומיים חזקים יחסית, פועלים להאצה באינפלציה.
"עיקר ההשפעה של הייסוף והגברת התחרותיות (e-commerce בפרט) נמצא במוצרים הסחירים (מוצרי תעשייה)", אומר כץ ומוסיף – "במשק הנמצא בצמיחה מהירה, היינו מצפים לראות האצה באינפלציה במחירי השירותים אשר מושפעים יותר מרמת הביקושים המקומיים במשק ומעליית השכר. מחירי השירותים מתחלקים לשתי קבוצות; שירותי דיור ושירותים אחרים. שירותי הדיור בהחלט מהווים גורם דומיננטי ביותר התורם לעליית האינפלציה, אך עדיין אין סימנים להאצה בקצב עליית המחירים.
"במשק בתעסוקה מלאה מלווה בלחצי שכר והוזלות במחירי המוצרים הסחירים, סביר לצפות ללחצי אינפלציה במחירי השירותים, אותם שירותים אשר אינם חשופים לתהליך של הגברת התחרות. בסביבת המאקרו הנוכחית סביר לצפות להמשך עלייה במחירי השכירות, ואפילו להאצה מסוימת -סביר להניח עלייה של 2.5% ב-12 החודשים הקרובים, לפחות".
מעודכן ל-03/2018
מדד מחירי הדירות של מכון גזית גלוב – מנותק מהמציאות (למרות הכוונות הטובות). אז איזה מדד הוא הנכון ביותר? ראו בהמשך
מכון גזית גלוב לנדל"ן, שנמצא במרכז הבינתחומי בהרצליה ומומן על ידי חברת גזית גלוב, מתיימר לספק מדד מיהמן על מחירי הדירות. המכון מפרסם מדי רבעון מדד מחירי דירות, כשברבעון הראשון של 2017 המדד עמד על עלייה של 2.3%, בניגוד אגב לנתוני הלמ"ס.
המדד של מכון גזית גלוב לנדל"ן מתבסס על המתודולוגיה של מדד קייס שילר בארה"ב. המדד בודק בניינים שבהן היו כמה עסקאות (והמטרה להגיע לדירות שבהן היו עסקאות פעמיים במהלך תקופת המדידה) וכך יהי אפשר לעקוב באופן הכי אמיתי אחרי מחירה של דירה – לדוגמה הדירה נמכרה בשנת 2011 ב-2 מיליון שקל, ועכשיו אותה דירה נמכרה ב-2.3 מיליון שקל – משמע מחירה של הדירה עלה ב-15%. זה מדד שעל פניו הוא הכי קרוב למציאות, אבל חשוב להבהיר שהדירה בכל אחת מהעסקאות יכולה להיות בכל זאת שונה – מרוהטת לעומת לא מרוהטת, משופצת לעומת לא משופצת ועוד.
ובכל זאת, המדד הזה נחשב אמין. אבל יש בעיה – המדגם של הדירות במדד הזה נמוך במיוחד ואפילו לא מייצג. המכון לקוח מדי רבעון פחות מ-200 עסקאות ומהם הוא מנתח את עליית המחירים/ שינוי המחירים במדד הדירות. זה היקף עסקאות אפסי ביחס להיקף בפועל, וזה וודאי לא מדגם מייצג. הקשר בין נתוני העסקאות שמדד זה מודד לבין המדד האמיתי, ממש לא מובהק.
מעבר לכך, עסקאות מכירה של דירות שנרכשו לפני שנת 2000 לא מקבלות ייצוג במדד. המשמעות היא שמראש ההתייחסות של המאגר היא למאגר מידע מצומצם, והמאגר הזה יש להתייחס רק לעסקאות חוזרות (בדירות שכבר היו בהן עסקאות) וכל זה עוד תחת מגבלה נוספת – עסקאות רק החל משנת 2000. זה משאיר כמות קטנה מאוד לחישובי המדד. עם זאת, ככל שכמות הנתונים תתרחב, וככל שיעבור זמן, היקף הנתונים הרלבנטיים והעסקאות שניתן לגזור מהם שינויים על מחירי הדירות יגדל, ואז אולי זה יבטא מדד אמיתי. בינתיים זה לא כך.
כך או אחרת, מדד מחירי הדירות של הלמ"ס הוא המיהמן ביותר (למרות שהוא לא חף מבעיות). אך שימו לב – זה מבלבל, יש מדד מחירי דירות ויש מדד הדיור, וזה ממש לא אותו הדבר. מדד מחירי הדירות מתייחס למחירי הדירות, מדד הדיור מתייחס לעלות הדיור באופן כללי, ולא רק למחירי הדירה. כאן, תוכלו להרחיב על העניין, וכאן תוכלו לקבל את הנתונים המעודכנים על מחירי הדירות