גורמים בשוק הדיור מגיבים הבוקר להחלטת שר האוצר כחלון להגדיל באופן דרמטי את מס הרכישה ולעודד המרת משרדים לדירות.

ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "זוהי מכת מוות ניצחת לשוק משקיעי הדירות. היא תגרום לכל המשקיעים למשוך את ידיהם מהדירות, תקטין באופן דרמטי את מלאי הדירות הנמצאות בשוק, ובמיוחד באיזור הביקוש בתל אביב וגוש דן ותגרום מיידית להאמרת מחירי השכירות. כחלון במו ידיו יפגע דווקא בצעירים וחסרי הדירה, אותה אוכלוסיה שהוא מבקש לעזור לה, כביכול. גם עצם העלאת מס הרכישה באופן דרמטי הינה פעולה לא סבירה בעליל שהציבור לא יוכל לעמוד בה והפיאסקו של המעמ אפס שהיינו עדים לו אשתקד, יהיה כאין וכאפס מול הנזק שהיא תגרום לשוק הדיור. התחזית שלי: עלייה מיידית במחירי הדירות באיזור הביקוש. עלייה מידית במחירי השכירות. מה טוב ייצא מכך?".

עפרה חדד, סמנכ"ל חברת יורו ישראל, סבור כי "מעבר לניסיון להגדיל את ההיצע, שלדעתי לא יקרה במיידי ולא יורגש, אין שום בשורה לזוגות שאין להם דירות. זוגות צעירים שהיום הם כבר לא צעירים, זוג עם שני ילדים וכדומה לא יכולים לקנות דירה כשישנה דרישה להון  עצמי של 30% על מנת לקחת משכנתא".

"כחלון לא נתן שום תקווה לרוכשים כגון מענק או הטבה לרוכשים בפריפריה  או  הקטנת הון עצמי, שום דבר מעבר להגדלת המיסוי והכבדה על אותם זוגות ששוכרים דירה.  מדוע שלא  יגלגל את כל  המיסים  שיגבה לחסרי הדיור?  מדוע רק לקחת? התוכנית מאכזבת ביותר.  בנוסף, קבלנים יעשו חשבון אם משתלם להם לגשת למכרזי מחיר למשתכן ואם לא אז הם לא ייגשו, ואז תישאל השאלה מי יבנה? ושוב – ההיצע הינו פחות מהביקוש", אומרת חדד.

לדברי רוני כהן, מנכ"ל אלדר שיווק נדל"ן "ראשית צריך להמתין ולראות אלו סעיפים מהתוכנית הרחבה הזאת אכן יתממשו. לצערי השר כחלון הוא לא השר הראשון שמציג תוכנית לפתרונות דיור אך אני מקווה שהוא יהיה השר הראשון שמצליח ליישום תוכנית אחת בתחום הדיור. אני שמח ששר האוצר מבין שקודם כל צריך להגדיל את היצע הדירות, להביא עובדים זרים ולהסיר חסמים קשים בתוכניות התחדשות עירונית. מצד שני אני לא חושב שהגברת נטל המס על משקיעים היא פעולה נכונה. חלק ניכר מרוכשי הדירות להשקעה הם אזרחי מדינת ישראל מהמעמד הבינוני שנאלצים לקנות דירה נוספת כדי לבטח את עתידם הפנסיוני. כל מס שיוטל על רכישת דירות אלה רק יפגע בפנסיה של ציבור רחב. מי שיש לו כיסים עמוקים ימשיך וירכוש דירות להשקעה ללא הפרעה ממס זה או אחר".

ד"ר רינה דגני, מנכ"ל מכון גיאוקרטוגרפיה: "נתוני מחלקת המחקר של גיאוקרטוגרפיה מצביעים בעליל על כך שהנתונים על 100 אלף דירות, כביכול , המשמשות למשרדים במקום דירות, הינם מוגזמים ביותר, ולכן אינני מבינה מדוע כחלון ומשרד השיכון רואים משום מה את המרת הדירות ממשרידם לדירות כאחד מנושאי הדגל שלהם. אחד, במקום זאת הייתי מצפה שסוף סוף יתמקדו ברעיון הנכון באמת – התחדשות עירונית כוללת, שם בהחלט אפשר וניתן להוסיף מאסה של מאות אלפי יחידות דיור באיזור הביקוש. שתיים, לטעמי זוהי התערבות שלא לעניין בכוחות השוק. אם מישהו רוצה לעשות משרד בדירה וטוב לו עם זה מכל הבחינות, וזה טוב גם לבעלהבית, למה מוכרחים לאכוף בכוח, אם כוחות השוק הולכים לכיוון אחר? הנסיון מלמד שבכל פעם שרצו לכפות מהלכים המנוגדים לכוחות השוק, התוצאה היתה במקרה הטוב חסרת אפקטיביות, במקרה הגרוע סתם גרמה לנזק ובזבוז זמן ומשאבים".

אלדד תמיר מנכ"ל תמיר פישמן  על תוכנית הדיור של כחלון: "התוכנית מאכזבת מאוד . היא אינה נוקטת ביעדים ומטרות ברורים תוך הצבת לוחות זמנים . לרוב, תוכניות שאינן ברורות,  אינן מדידות וצפויות לא להצליח . תוכנית שמורכבת מכל כך הרבה סעיפים קטנים מכסה לרוב על היעדר מהות . עוד הוסיף, התוכנית אינה מהפכנית , והיא יותר המשך של אותו דבר , ואותם דברים עליהם מדברים כבר הרבה זמן . העלאת מיסים  תגרור לטעמי לעליה במחירים, כל  עוד אין טיפול מהפכני ביצירת היצע גדול ומספק . לכן בסופו של יום, התוכנית כולה תקום וטיפול על היכולת להציף את השוק בכמויות גדולות של קרקעות במקומות הנכונים ובזמן מהיר . כל שאר הסעיפים בתוכנית חסרי משמעות במקרה הטוב , ורוב הסיכויים שכל מה שהם יעשו זה יותר בירוקרטיה  ולחצים להעלאת מחירים".

ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים על החלטת כחלון בנושא פיצול דירות: "אני מברך את השר כחלון על החלטתו להקל על הציבור בנושא פיצול הדירות. זה כלי מעולה שיכול להגדיל את היצע הדירות הקטנות בשוק, ובכך יסייע להוזלת מחירי השכירות ולהיטיב עם משוחררי צבא, סטודנטים וזוגות צעירים שרוצים לשכור דירה במחיר שפוי . התקנה שמחייבת את החתמת כל בעלי הדירות בבניין בכדי לפצל את הדירה מטרפדת כל אפשרות לפיצול דירה כזה או אחר, ולדעתי יש לבטלה".

עוד הוסיף כי "דרך נוספת להוזלת דירות יכולה להיות באמצעות חיוב קבלנים למכור דירות כמעטפת בלבד במקומות מסוימים ומוסכמים. את גמר הדירה יעשה כל דייר לפי תקציבו ולפי טעמו בצורה עצמאית, מה שעשוי בהחלט להביא להורדת מחיר הדירות, וגם יחסוך לקבלנים התעסקות ומשאבים רבים בכל הקשור לעבודות גמר הדירה, כולל אחריות ושנת בדק הכפוף לחוק מכר דירות. לדעתי, במידה והקבלן יסיר את אחריותו מגמר הדירה זה עשוי לחסוך כסף רב במרכיב הדירה, ואף יוזיל משמעותית את מחירה. כמו כן יחסך מהציבור נושא התוספות והשינויים – שאף הוא מייקר את מחיר הדירה".

שר האוצר, משה כחלון הכריז היום על תכנית הדיור. מטרת התכנית היא להגדיל את היצע הדיור, למתן את הביקוש לדירות להשקעה, ולגרום לירידת מחירי הדירות. התוכנית המוצגת כאן הינה שלב ראשון מבין מספר שלבים בתוכנית הדיור. השלב הראשון של התוכנית, לגישתו של משרד האוצר,  "כולל מספר רב של צעדים אשר נותנים מענה לשורה של חסמים ובעיות המאפיינים את שוק הדיור בישראל, כאשר המטרה היא למתן את עליות המחירים בשוק ולסייע לזוגות הצעירים המתקשים ברכישת דירה ראשונה"

הרפורמות להגדלת היצע הדיור: צעדים להגדלת היצע הדיור במרקם הבנוי :

עידוד המרת דירות משרדים לדירות למגורים
מסלול מקוצר לפיצול דירות להשכרה תוך שמירה על מרחב מגורים ראוי.
קידום בניה למגורים על קרקעות ביעוד ציבורי
הרחבת הגדרת בניה מקום בהקצאות רמ"י
הרחבת תכנית מחיר למשתכן והיצע קרקעות מוזל– העמקת ההנחות והרחבת הקריטריונים במחיר למשתכן לרוכשי דירה ראשונה.
הגברת הפריון בענף הבניה – מענקים ושינויי תקינה לטובת תיעוש חברות הבניה, הגדלת מספר העובדים בענף הבניה באמצעות הכשרת ישראלים ותוספת עובדים זרים.
רפורמה בפדיון הקרקע – העמקת הליכי הפדיון קרקע לטובת הגדלת היצע הדיור, בהתאם להמלצות צוות 90 הימים.
הקמת הרשות להתחדשות עירונית – הקמת רשות שתרכז את הסמכות והאחריות בתחום ההתחדשות העירונית שמטרתה הסרת חסמים לפרויקטים של פינוי-בינוי.
אימוץ מסקנות הצוות הממשלתי לבחינת הדיור ביישובי המיעוטים– הסרת חסמים לבנייה למגורים, ביישובי המיעוטים.
עידוד הבניה במרחב הכפרי – קידום בניה באמצעות יצירת תמהיל נכון בין שיווק לבנים ממשיכים לבין כלל האוכלוסייה ותמריצים נוספים ביישובי הפריפריה.
דיור לאוכלוסייה החרדית – הרחבת סל הפתרונות לדיור עבור האוכלוסייה החרדית.
גיבוש הסכמי גג והסכמים אסטרטגיים – קידום הסכמים להסרת חסמים למתחמים גדולים לדיור. סך הכל מתוכננות בהסכמים אלה כ- 95,000 יחידות דיור.

צעדים לריסון הביקוש להשקעה בדירות:

הגדלת מס רכישה למשקיעים ל- 8-10%. (כיום קיימות מספר מדרגות בין 5%-7% שיועלו ל- 8% ומדרגות 8%-10% יועלו ל- 10%)  צעדי מיסוי נוספים להרחבת היצע הדירות הזמינות.
צמצום הגדרת דירות בהמתנה ל- 12 חודשים. רשות המסים מאפשרת כיום לרוכשי דירה שניה שעדיין לא מכרו את דירתם הראשונה, משך זמן של 24 חודשים עד ליום המכירה (לצורך חיוב במס). על פי ההצעה, יצומצם משך הזמן ל- 12 חודשים מתוך מטרה לשחרר מלאי דירות בהמתנה לשוק בטווח הקצר, וכן לסייע בקידום מהיר יותר של עסקאות הדיור.
צמצום תקופת הפטור מס שבח עבור דירות בירושה – מקבלי דירה יחידה בירושה זכאים למכור אותה בפטור ממס שבח ללא קשר למספר הדירות שברשותם וללא הגבלת זמן. על פי ההצעה, תקופת הפטור ממס שבח על דירה יחידה שהתקבלה בירושה תוגבל ל- 24 חודשים מיום קבלת הדירה, או שנתיים מיום כניסת החוק לתוקף.

האם הצעדים האלו יעזרו? אנחנו מסופקים!

על כל פנים, כחלון אמר עם הצגת התוכנית "אנחנו לוקחים היום אחריות ומציגים רפורמה ממשלתית חסרת תקדים, וביחד עם זאת שקולה ומאוזנת שתטפל גם בצד ההיצע של שוק הדירות למגורים וגם בצד הביקוש לדירות מגורים".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו אמר עם פרסום התוכנית "שר האוצר, משה כחלון  ואני התחייבנו לאזרחי ישראל לעשות הכל בכדי להוריד את מחירי הדיור. אנחנו הולכים לטפל בשלושת אמצעי הייצור בשוק הדירות – הקרקע, כח האדם וההון. אם נטפל בשלושת הדברים הללו – נוכל להשיג תוצאה. אנחנו רוצים להעביר את התוכנית הזו, במהירות בממשלה ובכנסת. יש כאן בהחלט דרך חדשה, נועזת ולדעתי גם זו שתצליח".

מנגד, ח"כ איציק שמולי מהמחנה הציוני סקפטי – "אחרי עליות מחירים של כמעט 90%, הגיע הזמן לעבור מדיבורים למעשים. רק לפי זה יבחן כחלון. בתכנית הדיור שהציג ישנם בהחלט מספר צעדים חיוביים דוגמת הרחבת פרויקט דיור למשתכן, קידום הסכמי הגג מול הרשויות ויוזמה גם בצד של הביקוש מול רוכשי דירות להשקעה. אלה בהחלט צעדים שנוכל לתת להם רשת ביטחון פרלמנטרית בכנסת. מצד שני, מטרידה ההתעלמות מהדיור הציבורי ומהגדרה ברורה של הקריטריונים בפרויקט 'מחיר למשתכן'. לא נאפשר מצב שבו ינסו מחדש להגדיר קריטריונים מעוותים כמו ותק בשנות נישואים שיפלו לרעה את הדור צעיר שעובד ומשרת".

למדריך מס רכישה

למדריך מס שבח

אקסלנס לא מצליחה לגייס כספים לקרן הנאמנות –  אקסלנס 10-90 (1B) עד 3 שנים – קרן נאמנות (מספר קרן: 5120969) ולכן היא כנראה מחליטה על הפחתה ענקית בדמי הניהול מ-0.45% ל-0.07%. אבל לא צריך להתנפל על הקרן הזו. זו הטבה מאוד נחמדה, אבל היא זמנית.

אקסלנס מתחייבת  כי עד למועד 24.9.15 דמי הניהול לא יועלו. אבל לאחר מכן?  ובכן החל מתאריך 24.9.15 דמי הניהול בקרן יעמדו על 0.39%.

הקרן אקסלנס 10-90 (1B) עד 3 שנים הוקמה באמצע ינואר השנה, והיא מנהלת בסך הכל כ-2 מיליון שקלים (נכון לסוף מאי).

הראל קרנות נאמנות בניהולו של סמי בבקוב מעלה דמי ניהול בקרן הנאמנות –  הראל (2B) מדינה + 15% (מספר קרן: 5106422). דמי הניהול היו 0.45% מהיקף נכסי הקרן והם יועלו ל-0.55% מהיקף נכסי הקרן.

הקרן הראל (2B) מדינה + 15% מנהלת מעל 70 מיליון שקל. על פי מדיניות ההשקעה שלה – החשיפה לאגרות חוב שהונפקו על ידי מדינת ישראל לא תפחת מ-50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. החשיפה לאגרות חוב קונצרניות לא תעלה על 50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תפחת מ-(50%-) מהשווי הנקי של נכסי הקרן. החשיפה לאגרות חוב תעשה באופן סלקטיבי (Bond Picking), על סמך הערכותיו של מנהל הקרן, אשר יתבססו, בין היתר, על המלצות אגף כלכלה ומחקר של קבוצת הראל ביטוח ופיננסים ו/או המלצות המחלקה הכלכלית BUY SIDE של הראל פיננסים ו/או על עבודות כלכליות כתובות של גופי מחקר בינלאומיים ו/או על קריטריונים הנקבעים מעת לעת על ידי הדירקטוריון של מנהל הקרן. החשיפה למניות לא תעלה על 15% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תפחת מ-(15%-) מהשווי הנקי של נכסי הקרן. החשיפה לאג"ח שאינן בדירוג השקעה לא תעלה על 30% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תפחת מ-(30%-) מהשווי הנקי של נכסי הקרן. הקרן היא קרן מוגבלת בניירות ערך חוץ.

לאחרונה העלתה הראל גם את דמי הניהול בקרן הנאמנות הראל 95/5 וגם בקרן הראל פיא שקלית קצרה.

הביקוש לדירות לא עוצר וממשיך לשבור שיאים, בעיקר על רקע אי הודאות לגבי גיבושה של תוכנית ממשלתית בנושא הדיור, לצד סביבה של ריביות נמוכות. כך קובעים כלכלני בנק לאומי בסקירה שפרסמו.

בחודש אפריל השנה נמכרו 2,937 דירות חדשות שנבנו ביוזמה פרטית וציבורית (נתונים מנוכי עונתיות). מדובר בהיקף מכירות גבוה מרמת השיא של החודש הקודם, על אף שנתוני החודשים האחרונים עודכנו כלפי מעלה. דבר שמצביע על המשך הנסיקה בביקוש לדירות מתחילת השנה לרמת שיא בראייה היסטורית. קצב המכירות השנתי באפריל משקף היקף שיא של למעלה מ-35 אלף דירות חדשות (ראה/י תרשים) – עלייה חדה ביותר של כ-68% ביחס לאפריל אשתקד.

מתחילת השנה (ינואר-אפריל) חלה עלייה חדה במכירות לעומת התקופה המקבילה אשתקד (כ-44%), ואף ביחס לשנים קודמות. נתונים אלו, מעידים על תנודתיות בהיקף המכירות אשר הינה, בין היתר, תוצאה של אי הוודאות הנוגעת למדיניות הממשלתית בנושא הדיור ושיקולי משקיעים התרים אחרי חלופות להשקעות פיננסיות. במקביל, התגברות הביקושים לדיור הובילה לירידה במספר חודשי ההיצע (מספר החודשים שידרשו בכדי למכור את המלאי הקיים של דירות חדשות ביזמה פרטית בקצב המכירות הנוכחי) אשר עומד כיום על 8.1 – הנתון הנמוך ביותר מאז ינואר 2011, ובתוך הטווח בו ישנם לחצים לעליות מחירים.

במבט קדימה, נראה שהפעילות בחודשים הקרובים תוסיף להתאפיין ברמה גבוהה של אי וודאות עד לגיבוש המדיניות הממשלתית בנושא. לכן, אנו מעריכים כי תימשך מגמת הגידול בביקושים בשוק הדיור במהלך החודשים הקרובים (בין היתר, גם כפיצוי על הירידה בפעילות שחלה בחלק משנת 2014 ועל רקע רמת השפל של הריבית), דבר שצפוי להוביל לעלייה נוספת במחירי הדירות החדשות בתקופה הקרובה.

עלייה בהיקף התחלות הבנייה ברביע הראשון של השנה, תואמת את הציפיות לגידול בהיקף הבנייה ב-2015. ברביע הראשון של השנה הסתכמו התחלות הבנייה בכ-11.6 אלפי יחידות דיור (נתונים מנוכי עונתיות). רמה זו משקפת קצב שנתי של 46.5 אלפי יחידות דיור – גבוה מהממוצע הרב-שנתי, וגבוה בכ-9.5% בהשוואה לרביע הרביעי של שנת 2014, בו הסתכמו התחלות הבנייה בכ-42.5 אלפי יחידות דיור, במונחים שנתיים. מדובר בהיקף התחלות הבנייה הגבוה ביותר מאז הרביע הראשון אשתקד. מבחינה של נתוני המגמה (ממוצע נע, מנוכה עונתיות) עולה כי ההתחלות נמצאות במגמת עלייה בשני הרביעים האחרונים, לאחר שלושה רביעים רצופים של ירידות (ראה/י תרשים).

היקף התחלות הבנייה ביזמה פרטית (המהווה כ-80% מכלל הפעילות) היה גבוה בכ-11.4% ברביע הראשון של השנה בהשוואה לרביע הקודם, ומשקף רמת שיא מאז הרביע הרביעי של שנת 2012. עלייה זו בהיקף הבנייה, חלה במקביל לעלייה בביקוש לדירות חדשות מאז חודש ספטמבר 2014, אשר הגיע לרמות שיא בחודשיים האחרונים (כפי שהוצג בפסקה הקודמת). ייתכן שהביקושים הגבוהים תומכים בציפיות לעלייה במחירי הדיור, ועל כן מסייעים ביצירתם של פרויקטים חדשים בעלי היתכנות כלכלית, דבר שתורם להתעוררות מסוימת בקצב פעילות הבנייה. התפתחות זו, באה לידי ביטוי בשיפור הניכר במדדי הפעילות והציפיות של החברות הפועלות בענף הבינוי בחודשים האחרונים, כפי שעולה מסקר מגמות בעסקים של הלמ"ס. הנתון האחרון שפורסם (יוני 2015) הוא הגבוה ביותר מאז תחילת הסקר בדצמבר 2010.

החשיבות של הגברת קצב הבנייה בולטת על רקע העובדה כי הגורם הדומיננטי לעליית מחירי הדיור הוא המחסור בהיצע הדירות. למרות זאת, מבחינה כמותית, היקף התחלות הבנייה לא הגיע לרמתו הנדרשת לצורך מיתון עליית המחירים. יתרה מזאת, בשנת 2014 שוק הדיור התאפיין ברמת אי וודאות גבוהה, שנוצרה בעיקר בשל ההמתנה לצאתן לפועל של רפורמות ממשלתיות שונות (בעיקר בצד ההיצע), אשר תרמה להיקף התחלות בנייה נמוך מהרצוי (כ-44 אלף יחידות דיור) ולהיווצרותו של "וואקום" בהיצע הדירות, אותו יש למלא חזרה.

לסיכום, ברביע הראשון של השנה חל אמנם גידול בהיקף התחלות הבנייה, אולם עדיין היקף בנייה זה משקף היצע דירות נמוך ביחס להיצע הרצוי (לפחות 45-50 אלף יחידות דיור בשנה), דבר אשר עשוי לפגוע במידת ההצלחה למתן את קצב עליית המחירים בטווח הקצר. במבט קדימה, אנו מעריכים שבשנת 2015 יחול גידול בהיקף התחלות הבנייה (בין היתר, כ"תיקון" להיקף הנמוך ב-2014), אשר צפוי לעמוד על כ-45 אלף דירות בשנה זו

הממונה על שוק ההון והמפקח על הבנקים מודיעים על כוונתם לקבוע מדיניות תגמול ליו"ר דירקטוריון בגוף מפוקח והסדרים נוספים בנושא תגמול.

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר, דורית סלינגר, והמפקח על הבנקים, דוד זקן, סבורים כי גופים המנהלים כספי ציבור נדרשים לקיים אמות מידה גבוהות של ממשל תאגידי נאות. בהתאם, גופים מפוקחים כפופים למסגרת רגולטורית קפדנית והדוקה של ממשל תאגידי. לכן, בכוונת המפקחים לפרסם בקרוב הנחיות בנוגע למדיניות תגמול ליו"ר הדירקטוריון והסדרים נוספים. ההנחיות יוטמעו בהוראות הרגולציה לאחר השלמת הדיונים לגביהן.

עיקר ההנחיות:

התגמול ליו"ר הדירקטוריון בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי (להלן- גוף מפוקח) יהיה קבוע ולא יותנה בביצועים, זאת בכדי לשפר את יכולת הפיקוח של יו"ר הדירקטוריון ולחזק את עצמאות הדירקטוריון .בהתאם לכך, תגמול יו"ר הדירקטוריון יתבסס על מנגנון הגמול של דירקטורים חיצוניים.

במקרים חריגים בעלי תפקידים מרכזיים בגוף מפוקח יידרשו להשיב  את התגמולים המשתנים ששולמו להם, לדוגמה אם נגרם לגוף המפוקח הפסד משמעותי עקב קנסות או עיצומים שהוטלו עליו.

יוסדר נושא כהונה של בעל תפקיד בגוף מפוקח בתפקיד נוסף בקבוצה, ובכלל זה ייקבע שבעל תפקיד לא יכהן במקביל לתפקידו, גם בחברה מוחזקת  של גוף מפוקח למעט אם יש הצדקה עניינית לכך, וכי  גוף מפוקח לא יישא בעלויות העסקתו של בעל תפקיד בו בשל כהונתו בתפקיד בחברה אחרת בקבוצה. כמו כן, ייאסר על בעל תפקיד בקבוצת הגוף המפוקח לקבל תגמול מבעל היתר השליטה בגוף המפוקח.

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר: "ההוראות יחזקו את עצמאותו של הדירקטוריון וישפרו את איכות הממשל התאגידי בגופים המוסדיים".

המפקח על הבנקים, דוד זקן: "תאגידים בנקאיים כמנהלי כספי ציבור נדרשים לקיים אמות מידה גבוהות של ממשל תאגידי נאות והנחיות אלו  יסייעו בכך".

בנק ישראל מפרסם סקירה בנושא ההלוואות לדיור 2010-2013 – ניתוח לפי עשירוני ההכנסה והמחוזות הגיאוגרפיים, ומדווח כי  38% ממספר ההלוואות למטרת מגורים שניתנו על ידי הבנקים בשנים 2013-2010 וכמחצית מהיקפן ניתנו לשלושת העשירונים העליונים.  50% ממספר ההלוואות למטרת מגורים ו-43% מהיקפן ניתנו לשכבת הביניים; ו-13% ממספר ההלוואות למטרת מגורים ו-7.5% מהיקפן ניתנו לשלושת העשירונים התחתונים.

בנוסף מדווח בנק ישראל כי מספר חודשי ההכנסה הנדרשים למימון רכישת דירה באמצעות משכנתה ללווים מהחמישון התחתון הוא כ-130 – גבוה פי שניים מאשר ללווים מהחמישון העליון.  שיעור ההחזר מההכנסה הממוצע של הלוואות למטרת מגורים ללווים מהחמישון התחתון עומד על 40% לעומת שיעור ממוצע של 30% בחמישון העליון. שיעור המימון (ה-LTV) מתפלג באופן דומה בכל עשירוני ההכנסה, והוא ירד מ-54% בממוצע בשנת 2010 ל-52% בממוצע בשנת 2013.

"73% מהאוכלוסייה לא מאמינים כי מחירי הדירות יירדו בשנתיים הקרובות"

בנק ישראל מדווח כי כאשר בוחנים כיצד מספר ההלוואות והיקפן מתפלגים לפי עשירוני ההכנסה, מוצאים כי שלושת העשירונים העליונים קיבלו בתקופה הנסקרת כ-38% מההלוואות, והיקפן של הלוואות אלה מהווה כמחצית מהאשראי לדיור. שכבות הביניים (העשירונים הרביעי עד השביעי) קיבלו 50% מההלוואות, והיקפן מגיע ל-43% מהאשראי לדיור. שלושת העשירונים התחתונים קיבלו 13% מההלוואות, ואלה מהוות 7.5% מהיקף האשראי לדיור. כמו כן ניתן לראות כי התפלגות זו אף התחדדה במרוצת השנים שחלפו בין 2010 ל-2013: יותר הלוואות ניתנו לעשירונים העליונים בשנת 2013, הן מבחינת המספר והן מבחינת ההיקף, והעשירונים התחתונים קיבלו נתח קטן מאוד ממספרן הכולל של ההלוואות לדיור ומסך היקפן.

בשנת 2013 11% ממספר ההלוואות שניתנו על ידי הבנקים שימשו את הלווים לרכישת דירות להשקעה. מרבית הדירות להשקעה שמומנו בשנה זו באמצעות משכנתה נרכשו על ידי שלושת העשירונים העליונים (קרוב ל-8% מכלל ההלוואות. 19% ממספר ההלוואות שניתנו לשלושת העשירונים העליונים ב-2013 שימש לרכישת דירות להשקעה, בשעה שבשלושת העשירונים התחתונים – 4% ממספר ההלוואות שימש לרכישת דירות להשקעה.

השמאי הממשלתי: עליה של 4% במחירי הדירות; הקבלנים: אין פלא – אין דירות

המספר הממוצע של חודשי ההכנסה הנחוצים למשק בית מהחמישון התחתון  כדי לממן את הדירה שרכש באמצעות משכנתא – כ-130 – גבוה פי שניים ממספר החודשים הנחוצים למשק בית מהחמישון העליון, כ-65 . במהלך התקופה הנסקרת חלה עלייה במספר חודשי ההכנסה הנחוצים לרכישת דירה, במיוחד בקרב העשירונים התחתונים. הנתונים מעידים כי נטל החוב עולה עם הירידה בהכנסה: בחמישון העליון שיעור ההחזר מההכנסה עומד במהלך התקופה על כ-30% בממוצע, בשעה שבחמישון התחתון השיעור קרוב ל-40%. אשר לרמת הסיכון של ההלוואות, עם העלייה בעשירוני ההכנסה יורד משקלם של הלווים בסיכון גבוה ועולה משקלם של הלווים בסיכון נמוך. העשירונים התחתונים מתאפיינים אפוא בשיעור גבוה של החזר מההכנסה, ומספר חודשי ההכנסה הנחוצים להם לרכישת דירה גבוה בהרבה ממספר החודשים הנחוצים לעשירונים העליונים. על כן הנטל שהם לוקחים על עצמם גבוה יחסית לנטל שלוקחים העשירונים העליונים, והוא הדין ברמת הסיכון שלהם.

כאשר בוחנים כיצד מחירי הדירות שמומנו באמצעות משכנתא מתפלגים לפי עשירוני ההכנסה, מוצאים כי יש מתאם חיובי בין מחיר הדירה לבין רמת ההכנסה של הלווה, וכי השונות גדלה עם רמת ההכנסה. תמונה דומה מתקבלת כאשר בוחנים כיצד גובה ההלוואה מתפלג בתוך כל עשירון. מאחר ששיעור המימון של ההלוואות שווה ליחס בין המסגרת המאושרת של ההלוואה לבין שווי הנכס, הוא מתפלג באופן דומה בכל עשירוני ההכנסה (אם כי בעשירון התחתון ישנה שונות גדולה יותר) . כמו כן, שיעור המימון הממוצע במדגם כולו ירד במהלך התקופה מ-54% ל-52%.

ניתוח לפי מחוזות מעלה כי מחירי הדירות הגבוהים ביותר נרשמו בתל אביב, ובתקופה הנבדקת הם עמדו בממוצע על 2.23 מיליוני ש"ח לדירה. גם במחוזות המרכז, השרון, גוש דן וירושלים נאמדו מחירים גבוהים יחסית. שיעור ההחזר מההכנסה מתפלג לפי מחוזות באופן דומה: הנתון הגבוה ביותר נרשם במחוז תל אביב (36%) ואחריו במחוזות המרכז, השרון, גוש דן וירושלים (השיעור הממוצע במחוזות אלה נע בין 31% ל-33%). שיעור המימון הגבוה ביותר נרשם במחוזות הדרום, הקריות, הצפון וחיפה, והממוצע נע בין 58% ל-59%. ביתר המחוזות שיעור המימון הממוצע מעט נמוך יותר ונע בין 53% ל-54%.

לעדכונים במס רכישה

באוצר מעריכים כי  העלאת מס הרכישה ל-8% לא תגרור לירידה ניכרת בהיקפי העסקאות בשוק הדירות – כך מדווח הערב גלובס. באוצר מעריכים כי העלאת מס הרכישה תניב לקופת המדינה כ­-2.4 מיליארד שקל,­ מדובר בתוספת של כ­-600 מיליון שקל על ההכנסות הנוכחיות שמניב מס הרכישה על דירות להשקעה. באוצר טוענים כי העלאת המס לא נועדה להגדיל את הכנסות המדינה ממסים אלא להקטין את הביקוש לדירות מצד משקיעים.

כחלון מתכוון לערוך שינויים במס שבח כך שיצומצמו  התמריצים למכור דירות. בין היתר מתכוון כחלון להגביל לשנתיים את משך הפטור ממס שבח למי שקיבל בירושה דירת מגורים שהייתה דירה יחידה. בנוסף יצומצם הפטור למשפרי דיור שמוכרים את דירותיהם על מנת לרכוש במקומה דירה חדשה. כיום רשאים זכאים משפרי הדיור לפטור ממס שבח אם מכירת הדירה הישנה נעשתה עד שנה וחצי לפני רכישת הדירה החדשה. כחלון מציע לקצר את הפטור לשנה בלבד

לעדכונים במס רכישה

ברבע הראשון של 2015 הוחל בבנייתן של כ-12,390 דירות חדשות במשק, מתוכן כ-26% דירות נבנות בבניינים בני 2-1 דירות (בתים בודדים ובתים דו-משפחתיים). מספר הדירות שהוחל בבנייתן בתקופה זו היה נמוך ב-2.0% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2014. (לוחות 1 ו-3, ותרשים 1). כך עולה מסיכום מוקדם של נתוני סקר התחלת וגמר בנייה, המבוצע על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה –(הנתונים לשלושת הרבעונים האחרונים חלקיים, ועשויים להשתנות במידה ניכרת).  ברבע הראשון של 2015, על פי נתונים מנוכים עונתיות, חלה עלייה של 9.5% בהשוואה לרבע האחרון של 2014.

המספר הגדול ביותר של דירות שהוחל בבנייתן ברבע הראשון של 2015 נרשם במחוז המרכז המהווה כ-27% מכלל הדירות, ואילו במחוז ירושלים – כ-8% בלבד מסך הדירות. ברבע הראשון של 2015 נרשמה, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של כ-45% במחוז הדרום, של כ-19% במחוז הצפון ושל כ-6% במחוז תל אביב ושל כ-5% במחוז חיפה. לעומת זאת, נרשמה, באותה תקופה ירידה של כ-53% במחוז ירושלים ושל כ-16%במחוז המרכז. כמחצית מהדירות שהוחל בבנייתן במחוז הצפון, נבנו בבניינים בני 2-1 דירות, בהשוואה ל-8% במחוז תל אביב.

המספר הגבוה ביותר של דירות שהוחל בבנייתן, בתקופה זו, היה ביישובים: ירושלים (כ-670), באר יעקב (כ-570) תל אביב-יפו (כ-560). בתקופה זו הוחל בבנייתן של כ-420 דירות ביקנעם עילית, לעומת כ-15 דירות בממוצע, בתקופה המקבילה בשנים 2014-2012, כ-250 דירות בקריית אונו, לעומת כ-36 דירות בממוצע בשנים 2014-2013 וכ-210 דירות בנתיבות לעומת כ-19 דירות בממוצע בשנים 2014-2012. בחלק מהיישובים נרשמה עלייה במספר הדירות שהוחל בבנייתן: בהרצלייה – כ-134%, בראשון לציון – כ-123%, באשקלון – כ-117%, בבאר שבע – כ-90% ובנתניה – כ-64%, ובחלק מהיישובים נרשמה ירידה: בראש העין – כ-76%, בירושלים – כ-47%, בפתח תקווה – כ-36%, ובכל אחד מהיישובים חדרה ותל אביב-יפו – כ-23%.

גמר בנייה – ברבע הראשון של 2015 הסתיימה בנייתן של כ-11,030 דירות, כ-15.6% יותר מאשר בתקופה המקבילה ב-2014. כ-31% מהדירות נבנו בבניינים בני 2-1 דירות. המספר הגדול ביותר של דירות שבנייתן הסתיימה, ברבע הראשון של 2015, היה במחוז המרכז – כ-29% מכלל הדירות היו במחוז זה, בעוד שבמחוז חיפה כ-10% בלבד.

ברבע הראשון של 2015, במחוז תל אביב ובמחוז חיפה נרשמה עלייה של כ-64% ושל כ-55% במספר הדירות שבנייתן הסתיימה, בהתאמה, לעומת התקופה המקבילה ב-2014, ובמחוזות המרכז והצפון נרשמה ירידה של כ-13% ושל כ-7%, בהתאמה. דירות בבנייה פעילה – מספר הדירות בבנייה פעילה הסתכם בסוף מרס 2015 ב-94.3 אלף דירות לערך, והיה נמוך ב-2% לערך ממספר הדירות בבנייה פעילה בסוף מרס 2014.

שטח הבנייה: התחלת בנייה – ברבע הראשון של 2015 הסתכם שטח התחלות הבנייה לכל הייעודים בכ-2.9 מיליון מ"ר, בהשוואה ל-3.0 מיליון מ"ר בתקופה המקבילה ב-2014 – ירידה של כ- 3%. מכלל השטח שבנייתו החלה ברבע הראשון של 2015, 81% נועד למגורים ו-19% נועד לבנייה שלא למגורים (לוח 5). שטח הבנייה שלא למגורים ירד בכ-6%, בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2014.

גמר בנייה – ברבע הראשון של 2015 הסתכם שטח גמר הבנייה לכל הייעודים ב-2.9 מיליון מ"ר, בהשוואה ל-2.7 בתקופה המקבילה ב-2014 – עלייה של כ-8%. מכלל השטח שבנייתו הסתיימה ברבע הראשון של 2015, כ-29% נועד לבנייה שלא למגורים, עלייה של כ-25%, בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2014.

על רקע ההתפתחויות בשוקי ההון ותמונת המאקרו בישראל ובעולם, ועדת ההשקעות של בנק דיסקונט החליטה על הותרת תיק הועדה ללא שינוי. ההערכה היא כי מבנה התיק הקיים מאוזן ומתאים להתמודדות עם תנאי השוק, ההתפתחויות המאקרו-כלכליות וסיכוני השוק.

להלן הרכב תיק הועדה:
אג"ח ממשלתי-35%
אג"ח חברות ישראלי-25%
אג"ח חברות חו"ל-10%
מניות בארץ-12.5%
מניות חו"ל-12.5%
מזומן-5%
באפיק האג"ח חלוקה מומלצת 58% שקלי ו-42% מדדי.

1. 5% במזומן ופיקדונות פלוס – פיקדונות, ק. כספיות, מק"מ ופיקדונות פלוס
2. 35% אג"ח ממשלתי
ממשלתי צמוד (מח"מ 4 שנים).
ממשלתי שקלי בריבית קבועה (מח"מ 3 שנים בצורה סינטטית).
3. 25% – אג"ח חברות ישראלי
10% בקבוצת דירוג (AA) – (מח"מ 3 שנים).
5% בקבוצת דירוג (A) – (מח"מ 3 שנים).
5% בריבית משתנה.
5% מדד תל-בונד שקלי.
4. 10% – אג"ח חברות חו"ל
חברות מערביות בפריסה גלובלית.
אג"ח בדירוג BBB- (בינ"ל) ומעלה (מח"מ 4 שנים).
5. 25% – מניות
12.5% – בארץ – בדגש על ת"א 25, מניות יצואניות גדולות וכן סקטורים המומלצים על ידי מחלקת המחקר.
12.5% – חו"ל – בדגש על ארה"ב בחברות גלובליות ובשווקים מפותחים. החשיפה הגיאוגרפית המומלצת לרכיב המניות בחו"ל היא: 50% ארה"ב, 35% אירופה ופסיפיק, 15% מתעוררים.

להלן תקציר להמלצות הוועדה:  חשיפה לאג"ח ממשלתיות: ללא שינוי. עליית תשואות חדה בארה"ב וגרמניה דחפו את תשואות האג"ח הממשלתיות בישראל. כתוצאה מכך, נרשמו מאז דיון ועדת ההשקעות האחרון ירידות שערים חדות באג"ח ממשלת ישראל בטווחים הארוכים. בטווחים הקצרים, לעומת זאת, נרשמה יציבות יחסית. הועדה ממליצה על השקעה של 35% מתיק הלקוח באג"ח ממשלתיות, כאשר באפיק השקלי בריבית קבועה ממליצה הועדה על מח"מ של 3 שנים בצורה סינטטית (שילוב של אג"ח במח"מ קצר וארוך) ואילו באפיק הצמוד למדד הועדה ממליצה על מח"מ של 4 שנים.
חשיפה מדד/שקל: ללא שינוי. הציפיות לאינפלציה הנגזרות משוק האג"ח עומדות כיום על 1.4% בקירוב, בעוד שציפיות מחלקת מאקרו כלכלה נמוכות יותר ועומדות על 0.8%. לפיכך, הועדה רואה עדיפות לאפיק השקלי הלא-צמוד על פני האפיק הצמוד וממליצה על יחס של 58:42 לטובת האפיק הראשון על פני השני. דהיינו, השקעת 25% מתיק הלקוח באפיק הצמוד למדד ו-35% מתיק הלקוח באפיק השקלי (בריבית קבועה ומשתנה).
חשיפה לאג"ח חברות בארץ: ללא שינוי. במדדי התל-בונד 60 והתל-בונד השקלי נרשמו מאז דיון הועדה האחרון ירידות חדות של למעלה מ-1.5% כתוצאה מעליית תשואת הבסיס הממשלתית ופתיחת מרווחים. הועדה ממליצה על השקעה של 25% מתיק הלקוח באג"ח חברות בארץ, מתוכם: 5% מתיק הלקוח במדד תל-בונד שקלי, 5% מתיק הלקוח באג"ח חברות בריבית משתנה, 10% מתיק הלקוח באג"ח בקבוצת דירוג AA במח"מ קצר של 3 שנים ו-5% מתיק הלקוח באג"ח קבוצת דירוג A במח"מ קצר של 3 שנים. הועדה רואה עדיפות להשקעה באמצעות נכסים מנוהלים.
חשיפה לאג"ח חברות בחו"ל: ללא שינוי. בשבועיים החולפים נרשמו ירידות של 1.0% בממוצע במגזרי אג"ח חברות בדירוגי השקעה נקובות דולר ואירו (שניהם). מרווחי התשואה עומדים כיום בקירוב על 140 נ"ב במגזר הדולר (בממוצע) ו-85 נ"ב במגזר האירו. הועדה ממליצה על השקעה של 10% מתיק הלקוח באג"ח חברות בינ"ל בדירוג השקעה (BBB- בינ"ל ומעלה) במח"מ תיק של 4 שנים.
חשיפה למניות בארץ: ללא שינוי. מדד ת"א 100 רשם מתחילת 2015 תשואה חיובית של 14%. מתחילת השנה מדד תל אביב 25 ומדד ת"א 75 רשמו ביצועים של 15.8% ו-8%, בהתאמה. המגמה החיובית אשר אפיינה את המחצית הראשונה של 2015 הולכת ונחלשת. לפיכך, הועדה מותירה את משקל המניות בישראל זהה לזה שבמניות חו"ל, ברמה של 12.5% מתיק הלקוח (50% מסך החשיפה למניות).
חשיפה למניות בחו"ל: ללא שינוי. מדדי המניות הגלובליים תחת לחץ, לאחר ששוקי החוב הממשלתיים ברחבי העולם, רשמו עליית תשואות מהירה. זאת על רקע ההערכה כי העלאת הריבית בארה"ב הולכת וקרבה, בעקבות הנתונים החיובים משוק העבודה האמריקני. להערכתנו, התנודתיות צפויה להימשך בטווח הקצר, בין היתר, על רקע גורמי אי הוודאות מצד הריבית, התשואות וכמובן, יוון. משקל החשיפה המומלצת כיום למניות בחו"ל עומד כעת על 12.5%, והחשיפה הגיאוגרפית המומלצת לרכיב המניות בחו"ל היא: 50% ארה"ב, 35% אירופה ופסיפיק, 15% מתעוררים.
חשיפה של 5% למזומן ופיקדונות פלוס: ללא שינוי. הועדה ממליצה להותיר את רכיב המזומן והפיקדונות פלוס ברמה של 5%.
הועדה ממליצה כי החשיפה לאפיקי המט"ח תגודר באופן חלקי, אשר יתאים לצרכי כל לקוח ולקוח.

החובה להפריש כספים לפנסיה הוחלה על כלל השכירים במשק ועל מעסיקיהם ב-2008. תהליך ההחלה היה הדרגתי: בשנת 2008 נדרשו העובדים והמעסיקים להפריש 1.7% מהשכר (עד לרמת השכר הממוצע במשק), ושיעור זה עלה בהדרגה עד ל-11.5% בשנת 2014 ואילך. לפני שההסדר נכנס לתוקף, בשנת 2007, כ-60% מהעובדים (ומעסיקיהם) הפרישו לחיסכון פנסיוני, ועד 2012 עלה שיעור זה ליותר מ-80%. שיעור החוסכים בקרב העובדים שלא חסכו ב-2007 – רובם המכריע השתייכו לחלקה הנמוך של התפלגות השכר – השתווה במרוצת תקופה זו לשיעורם בקרב אלו שחסכו ב-2007.

מחקרים שבחנו את פנסיית החובה מצאו כי ההסדר פוגע בחלק ניכר מהעובדים שלא הפרישו לפנסיה לפני הפעלתו. זאת משום שההסדר מפחית את שכרם בשנים שבהן הוצאותיהם גבוהות והכנסתם (מותאמת לגודל משק הבית) נמוכה, ומאידך גיסא הוא מוסיף להם הכנסות מפנסיה בגיל שבו הכנסתם גבוהה יחסית מלכתחילה. עם זאת,  ההסדר גם עשוי להועיל לעובדים מכיוון שהוא מחייב את המעסיקים להפריש לחיסכון הפנסיוני שלהם סכום שעומד על 6% משכרם. הפרשה זו מתווספת לשכרו של העובד, והיא עשויה למתן את הפגיעה שגורמות הפרשותיו לחיסכון החובה, ואף להביא לכך שההסדר בכללותו ישפר את רווחתו. ואולם שיפור כזה יכול להתרחש רק אם המעסיקים לא יקזזו את התוספת להפרשותיהם משכר העובדים.

"בסקירה זו אנו בוחנים האם, ובאיזו מידה, התממש הסיכון לפגיעה בשכר בקבוצה העיקרית שפנסיית החובה נוגעת לה – העובדים שלא הפרישו משכרם לפנסיה לפני שההסדר נכנס לתוקף", כותבים חוקרי בנק ישראל ומוסיפים – "לשם כך אנו משווים את השינוי בשכרם ב-5 השנים שחלפו מכניסת ההסדר לתוקף לשינוי באותה התקופה בשכרם של העובדים שהפרישו לפנסיה לפני ההסדר, ואנו עושים כן תוך בקרה על תכונות העובדים ועל שינויים כלכליים וסטטוטוריים שעשויים להשפיע על השינויים בפערי השכר בין שתי הקבוצות. תוצאות הניתוח מלמדות כי ההסדר התבטא בהאטה בקצב הגידול בשכר העובדים שלא הפרישו לפנסיה ב-2007, טרם החלת ההסדר. שיעור ההאטה, בהשוואה לגידול בשכרם של העובדים שהפרישו לפנסיה ב-2007, דומה לשיעור הגידול בהפרשות המעסיק לפנסיה. כלומר העובדים נשאו בחלק הארי של הנטל בגין פנסיית החובה, ודאי אם מתחשבים גם בהפרשותיהם הישירות. כאשר משווים את שיעור העברת הנטל מהמעסיקים לעובדים לממצאים העולים ממחקרים על השפעתם של מסים ותשלומי חובה על השכר לעובד, מתברר שהוא גבוה במידת מה מהטווח שנמצא בספרות – בין 50% ל-80%.

"מהניתוח עולה שכאשר מטמיעים בשוק העבודה תכניות לטווח הארוך, יש לגבש הערכה מפוכחת לגבי כלל השלכותיהן, לרבות תגובת השוק אליהן. קביעות פורמליות לגבי חלוקת הנטל בין גורמים שונים עשויות להשפיע על התוצאות בטווח הקצר, אך יש לעצב את התכניות גם בהתאם לכיווני ההתפתחות הפוטנציאליים בטווחים ארוכים יותר – כאשר הכוחות הכלכליים באים לידי ביטוי. ללא תהליכים כאלה התכניות עשויות להניב תוצאות שיוזמיהן לא צפו ולא חתרו אליהן. כפי שממחישה פנסיית החובה, הטמעתה אכן הגדילה במידה ניכרת את שיעור העובדים החוסכים לפנסיה, אך בניגוד לכוונה המשתמעת ממבנהו הפורמלי של ההסדר, הנטל שלו נפל בסופו של דבר על כתפי העובדים ולא התחלק בינם למעסיקים"

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, דורית סלינגר, דורשת מהגופים המוסדיים להתריע בפני מעסיקים כי אם לא יעמדו בהוראות הדיווח על הפקדות פנסיוניות, ניתן יהיה להטיל עליהם עיצום כספי. הגופים המוסדיים יידרשו לדווח לממונה על מעסיקים שאינם עומדים בחובות הדיווח ובכך פוגעים בעובדים.

ביום 1.1.16 ייכנסו לתוקף תקנות המחייבות מעסיק לדווח על תשלומים לחיסכון הפנסיוני של העובדים באופן ממוכן במטרה לצמצם טעויות ברישום הזכויות הפנסיוניות של העובדים. התקנות מאפשרות למעסיק לבצע בקרה שוטפת אחר רישום זכויות העובדים בחיסכון הפנסיוני. בנוסף, המשוב המועבר למעסיק מאפשר לו לתקן ליקויים שנמצאו בדיווח תוך פרק זמן קצר מאוד.

דיווח תקין חיוני לרישום זכויותיו הפנסיוניות של העובד כנדרש ומאפשר שיוך מהיר של כספים לחשבונות החיסכון של העובדים. בהיעדר דיווח תקין קיים חשש שבקרות מקרה ביטוח לא יעמדו לרשות העובד הזכויות המגיעות לו. בנוסף, דיווח ממוכן ואחיד צפוי לייעל את תהליכי העבודה של המעסיקים ושל הגופים המוסדיים. כיום, דיווחים רבים מועברים באמצעות רשימות נייר ולכן רישום הזכויות חשוף לטעויות ועלול לפגוע בעובדים.

הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר: "שיתוף הפעולה של המעסיקים הכרחי להצלחת המהלך ולשמירה על זכויות העובדים. לכן בכוונתנו לאכוף את הוראות התקנות".