בחודש מארס נמדד גירעון בפעילות התקציבית של הממשלה בסך 1.2 מיליארד שקלים. כך עולה מנתוני ביצוע תקציב והכנסות המדינה ממיסים לחודש מרץ 2015 שמפרסם הבוקר משרד האוצר, הכוללים בין היתר את סך גביית המסים לתקופה. על פי נתוני האוצר, הגירעון למימון בחודש מארס הסתכם ב 0.6 מיליארד שקלים. בחודשים ינואר – מארס 2015 היה לממשלה עודף בפעילותה התקציבי שהסתכם בסך 0.7 מיליארד שקלים לעומת גירעון תקציבי בסך 0.3 מיליארד שקלים בחודשים ינואר – מארס 2014. הגירעון המצטבר ב 12 החודשים האחרונים (אפריל 2014 – מארס 2015) הסתכם ב 2.63% מהתמ"ג.

על פי נתוני האוצר, סך גביית המסים בחודש מארס הסתכמה ב 23.9 מיליארד שקלים. בחודשים ינואר – מארס הסתכמה גביית המסים בסך של 69.4 מיליארד שקלים, עלייה נומינלית של 4.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הפקדות המוסד לביטוח לאומי הסתכמו ב 4.6 מיליארד שקלים. יתר ההכנסות הסתכמו בסך של 0.7 מיליארד שקלים.

הגירעון בפעילות התקציבית של הממשלה בפברואר הסתכם בסך של 3.5 מיליארד שקלים

בנוסף עולה מנתוני משרד האוצר כי בחודשים ינואר – מארס פעלה הממשלה ללא מסגרת תקציב מאושרת ובהתאם לחוק יסוד משק המדינה המאפשר לממשלה להוציא 1/12 מתקציב שנת 2014 בכל חודש. סך ההוצאות של הממשלה (ללא פירעון קרן) הסתכמו בחודש מארס ב 30.5 מיליארד שקלים. מזה: הוצאות משרדי הממשלה 21.7 מיליארד שקלים, תשלומי ריבית לציבור  2.7 מיליארד שקלים ותשלומי ריבית וקרן למוסד לביטוח לאומי 6.0 מיליארד שקלים. מתחילת השנה הסתכמו סך הוצאות משרדי הממשלה (ללא פירעון קרן וריבית) ב 57.8 מיליארד שקלים  – עלייה של 2.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לעומת התקופה המקבילה אשתקד הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב 3.1% בעיקר עקב גידול בהוצאות ועדת הבחירות לכנסת, מענק לניצולי השואה ותשלום מס הכנסה שלילי.  בנוסף הוצאות מערכת הביטחון עלו ב  2.1%.

האוצר מדווח גם כי בחודש מרס הסתכם גיוס ההון נטו (מקומי ובחו"ל) בסך של  5.6  מיליארד שקלים. תקבולי מכירת קרקע הסתכמו בסך 0.4  מיליארד שקלים.  יתרות הממשלה בבנקים עלו ב 5.5 מיליארד שקלים.

גירעון שווה להעלאת מיסים; הנגידה סבורה שאין מנוס מהעלאת מיסים

סך הדיבידנדים שחולקו ע"י החברות שמניותיהן נסחרות בבורסה בת"א הסתכם בשנת 2014 בכ-18.8 מיליארד שקל, עלייה של כ-1% לעומת שנת 2013 בה חולקו כ-18.7 מיליארד שקל. כך מדווחת הבוקר מחלקת המחקר של הבורסה. מספר החברות המחלקות ירד מ-177 חברות בשנת 2013 ל-169 חברות בשנת 2014. למרות קיטון זה, על פי בורסת ת"א משקל שוויין של המחלקות מסך שווי השוק של החברות הבורסאיות בסוף שנה עלה מ-71% אשתקד ל-76% ב-2014, בעיקר עקב הגידול החד בשוויין של מניות הפארמה טבע ופריגו.

תשואת הדיבידנד הממוצעת בשנת 2014 הסתכמה בכ-2.6%, לעומת כ-2.9% וכ-3.0% בשנים 2013 ו-2012, בהתאמה. הקיטון בתשואה נובע מהגידול בשווי השוק הממוצע של החברות הבורסאיות בשנת 2014 של כ-14% לעומת שוויין הממוצע בשנת 2013. על פי בורסת ת"א, כרבע מהחברות חילקו דיבידנד בכל אחת משלוש השנים האחרונות, וכחמישית מהן אף חילקו בכל חמש השנים האחרונות.

מזרחי טפחות: מוריד את יעד התשואה להון ל-13% לסוף 2017; יחלק דיבידנדים החל מ-2015

מחלקת המחקר של בורסת ת"א פילחה את נתוני חלוקת דיבידנדים – לפי מדדי מניות עיקריים. מהנתונים עלה כי 18 חברות שמניותיהן כלולות במדד ת"א-25 בסוף שנת 2014 חילקו בשנה זו כ-13.5 מיליארד שקל (כ-72% מסך כל הדיבידנדים), לעומת 16 מחברות המדד אשתקד שחילקו 12.3 מיליארד שקל בשנת 2013. בנוסף עלה מהנתונים כי 36 חברות מבין החברות שמניותיהן נכללו בסוף שנת 2014 במדד ת"א-75 חילקו כ-3.3 מיליארד שקל (כ-17% מסך כל הדיבידנדים), בעוד אשתקד חילקו 38 חברות המדד כ-3.8 מיליארד שקל.

בורסת ת"א מדווחת בנוסף כי תשואת הדיבידנד של מניות שני המדדים המשיכה במגמת הירידה, זו השנה הרביעית ברציפות. תשואת הדיבידנד של חברות מדד ת"א-25 הסתכמה בכ-2.6% בשנת 2014, לעומת 2.7%, 3.1% ו-3.3% בשנים 2013, 2012 ו-2011, בהתאמה. תשואת הדיבידנד של חברות מדד ת"א-75 ירדה באופן חד לכ-2.5% בשנת 2014 –  לעומת 3.3%, 3.1% ו-4.5% בשלוש השנים הקודמות, בהתאמה.

בורסת ת"א מדווחת כי תשואות הדיבידנד הגבוהות ביותר מבין חברות מדד ת"א-100 שייכות לבזק (כ-12%), דיסקונט השקעות (9.9%), דלק רכב (9.7%) ופז נפט (9.2%). בין חברות מדד ת"א-25 שלא חילקו דיבידנד בשנת 2014 בולטות שלוש חברות: בנק לאומי שלא שילמה דיבידנד לבעלי מניותיה מאז יוני 2011;  החברה לישראל, שחדלה מלשלם דיבידנדים במאי 2012; ואופקו שאינה נוהגת לחלק דיבידנדים.

מרץ בבורסת ת"א: פדיונות ענק בקרנות הכספיות; התגברות מכירות תעודות מטבע ע"י הציבור

מפילוח הנתונים לפי ענפים עולה כי תשואת הדיבידנד הענפית הגבוהה ביותר שייכת לענף הביטוח (5.6%) בזכות הדיבידנדים שחילקו "מגדל" ו"הפניקס" (ראה לעיל), וכן "הראל השקעות" (כ-320 מיליון שקל). תשואת הדיבידנד הענפית השנייה בגובהה שייכת לענף המסחר והשירותים (5.4%), בזכות הדיבידנדים הגבוהים ששילמה "בזק", כמוזכר לעיל.

בורסת ת"א מדווחת בנוסף כי בדומה לאשתקד, גם בשנת 2014 תשואת הדיבידנד הענפית הנמוכה ביותר שייכת לענף הבנקים (1.1%), לאחר שרק שניים מתוך חמשת הבנקים הגדולים(2) חילקו דיבידנד לבעלי מניותיהם – "בנק הפועלים" (המוזכר לעיל) ו"הבנק הבינלאומי" (285 מיליון שקל). יש לציין, כי דירקטוריון מזרחי טפחות עדכן בסוף שנת 2014 את מדיניות חלוקת הדיבידנד של הבנק ואף קיבל את אישור המפקח על הבנקים לחלק דיבידנד מדי רבעון בשנים 2015 ו-2016.

בנוסף מדווחת בורסת ת"א כי 28 מבין 34 החברות, שמניותיהן היו כלולות בסוף שנת 2014 במדד התל-דיב, חילקו דיבידנד בשנה זו. תשואת הדיבידנד של חברות המדד הסתכמה בכ-3.8%, לעומת תשואה של כ-5.7% ושל כ-7.1% בשנים 2013 ו-2012, בהתאמה. במרץ 2015 נוספו למדד 6 חברות, בראשן חברות המגזר הפיננסי הבנק הבינלאומי, הפניקס ומנורה מבטחים החזקות, שחילקו דיבידנד שנתיים ברציפות בשנים 2013 ו-2014. בין החברות שנגרעו מהמדד במרץ 2015 בולטות סלקום ופרטנר, שלאור הירידה ברווחיותן חדלו מלחלק דיבידנד.

למה משקיעים אוהבים דיבידנדים? ולמה זה ממש לא צריך להיות כך? איך מחלקים דיבידנדים אם יש הפסדים? ומה זה תשואת הדיבידנד (הנתון החשוב ביותר)?

הגופים המוסדיים בפרט והמשקיעים בשוק ההון בכלל אוהבים דיבידנדים, אפילו אוהבים מאוד דיבידנדים. הם מרגישים שהחברה משתפת אותם ברווחים שלה, הם מרגישים שהם מעין מחזיירם חלק מההשקעה באופן שוטף, הם מרגישים שזה מבטא חוזק ויציבות של החברה המחלקת.

חברות שמחלקות באופן קבוע, וכיום חברות רבות מחלקות באופן קבוע חלק מרווחיהם השוטפים (על פי מדיניות דיבידנד שנקבעת מראש), זוכות לנקודות זכות, אבל האם זה באמת משנה משהו? האם חלוקת הדיבידנד אכן תורמת משהו למשקיע? ורק כדי להמחיש את הדילמה של החלוקה – וורן באפט האגדי נגד חלוקות דיבידנדים, הטענה שלו היא שהחברה צריכה להשקיע את הרווחים שלה בעצמה כדי לייצר תשואה גבוה יותר למשקיעים ולא להחזיר להם חלק מההשקעה; אם הם רוצים להיפגש עם כסף, שימכרו חלק מההשקעה (יממשו מניות).

והנה עוד דוגמה – צ'קפוינט  הישראלית, חברת אבטחת המידע שנסחרת ב-15 מיליארד דולר מלאה במזומנים, אבל היא נגד חלוקות דיבידנדים – היא מעדיפה לעשות מהלכים אחרים (מעט רכישות של חברות בתחום, ומעט רכישות של מניות שזה יחסית קרוב לחלוקת דיבידנדים).

למרות הגישה הרווחת שחלוקת דיבידנדים זה נהדר למשקיעים, בפועל, זה לא ממש משנה (אלא אם מדובר על חלוקה בתשואת דיבידנד משמעותית מאוד). והנה הדגמה – נניח שחברה שמנייתה במחיר של 100 אגורות מחלקת דיבידנד של 4 אגורות. במקביל לחלוקה מחיר המניה יורד ב-4 אגורות ל-96 אגורות, ולמשקיע יש 4 אגורות (ברוטו, על זה יש גם לשלם מס!)  לכאורה (אם נתעלם מעניין המס) הוא נשאר אם אותו ערך. אז מה היתרון כאן? בפועל, אין יתרון, אפילו ההיפך – המשקיע הפרטי משלם כאמור מס. מנגד, אם החברה משקיעה את אותם 4 שהתכוונה לחלק ברכישה של חברות, ברכישת מכונות ועוד, צפוי שהיא תדע לייצר תשואה טובה יותר מהמשקיע. אחרי הכל,  התשואה האמיתית למשקיע לא מגיעה דרך תשואת דיבידנד אלא דרך עליית ערך המניה. תשואת הדיבידנד ברוב הגדול של המקרים מבטאת חלק קטן מאוד מעליית ערך המניה, ויעידו על כך נתוני הבורסה שמתפרסמים כעת. טבע חילקה 4 מיליארד שקל בשנת 2014, אבל 4 מיליארד שקל, מבטאים בערך 2% ממחיר המניה, שעלתה בתקופה זו ב-30% ויותר!

וכאמור, אם אותו משקיע רוצה להיפגש עם מזומנים הוא פשוט יכול למכור חלק ממנה, למה לקרוא לה דיבידנד, ולמה בעצם לכפות על המשקיע קבלת דיבידנד (וביחד עם הדיבידנד – מס!) , תנו לו להחליט. ובכל זאת, כאמור השוק אוהב דיבידנדים –  זאת פשוט האופנה עכשיו!

דיבידנדים מחולקים מרווחים. החלוקה בעצם מבטאת את הזכות של בעלי המניות ליהנות מהרווחים האלו. אבל מה קורה אם החברה מפסידה? ובכן, השאלה בחלוקת דיבידנדים היא אם לחברה יש כרית של רווחים צבורים לחלוקה. אם יש לה רווחים צבורים מהעבר, אז בהחלט ייתכן שבשנה מסוימת היא מפסידה ועדיין יכולה לחלק ובפועל מחלקת. זה לא "טבעי", אבל בהחלט אפשרי – זו בעצם חלוקה בהסתמך על רווחי העבר.

חלוקה בעייתית יותר היא חלוקה במצב שנגמרו הרווחים הצבורים/ הרווחים הראויים לחלוקה ואז מטעמים שונים (במקרים רבים בשל הצורך לשרת את החוב של בעל השליטה) מחלקים את ההון של החברה / מפחיתים את ההון העצמי. אז, צריך לבקש אישור מבית המשפט ולקבל את הסכמת הנושים, וזה כמעט תמיד מצליח – בזק של אלוביץ מחלקת באופן שוטף את כל רווחיה, אבל זה לא הספיק לה, והיא חילקה בשנים האחרונות 3 מיליארד שקל מההון – משמע, הפחיתה את ההון העצמי.

כשמתייחסים לדיבידנדים צריך להבין את ההגדרות הבסיסיות.  דיבידנד לרוב מחולק "באגורות" – חברה מדווחת לדוגמה כי היא מחלקת 30 אגורות; הכוונה היא שהיא מחלקת 30 אגורות לכל מניה (לכל מניה של 1 שקל ערך נקוב). חברות גם מדווחת על החלוקה הכוללת – לדוגמה, חברה מחליטה לחלק 10 מיליון שקל. מה חשוב לדעת ולהבין בחלוקות דיבידנד?

דיבידנד מתבטא לרוב בשני  אופנים – סכום הדיבידנד שחברה מחלקת ותשואת הדיבידנד. כשחברה מחליטה לחלק דיבידנד היא מחליטה על סכום הדיבידנד שיחולק לבעלי מניותיה, והמשמעות שכל בעל מניות זכאי לחלקו היחסי. לדוגמה – אם חברה מתכוונת לחלק 10 מיליון שקל ולחברה יש 20 מיליון מניות, אזי סכום החלוקה האבסולוטי הכולל הוא 10 מיליון וסכום החלוקה פר מניה הוא 0.5 שקל (10 מיליון שקל חלקי 20 מיליון מניות).

אבל, לסכום החלוקה ולסכום פר מניה אין משמעות כנתון בודד – אז מה אם מחלקים 0.5 שקל למניה? השאלה היא ביחס למה, ביחס לאיזה מחיר מניה?  אם המניה במחיר של 1 שקל, אז הדיבידנד שמחולק מהווה 50% ממחיר המניה (משולם 0.5 שקל למניה של 1 שקל) וזה כבר מאוד משמעותי, אבל אם מחיר המנה הוא 100 שקל, אז  מדובר על חלוקה יחסית קטנה שמהווה 0.5% ממחיר המניה (0.5 שקל חלקי 100 שקל).

ולכן, הנתון החשוב באמת הוא תשואת הדיבידנד – סכום הדיבידנד למניה חלקי מחיר המניה, ובדוגמאות שלנו – 50% לעומת 0.5%, ככל שתשואת הדיבידנד גבוה יותר כך המהלך של החלוקה נתפס כיותר אטרקטיבי מבחינת המשקיעים (המחזיקים במניות).

"צפי לשיפור בטווח הארוך בחברת אינרום, לאחר תקופה מאתגרת בשוק הבנייה" – כך כותבים הבוקר כלכלני לידר שוקי הון בסקירה שמפרסם בית ההשקעות. בסקירתם כותבים לידר שוקי הון: "אינרום פועלת בעיקר בייצור מוצרים ייעודים לתחום הבניה דרך חברות הבנות: נירלט, כרמית ואיטונג. 2014 הייתה שנה מאתגרת בשוק, לאור אי הוודאות סביב 'חוק מע"מ 0' וצוק איתן".

בלידר שוקי הון כותבים כי "לאחרונה תמונת המצב התבהרה ואנו סבורים כי שוק הבניה צפוי להנות מתנופה על רקע עודף הביקוש והמחסור בדיור. אמנם תהליך זה יתרחש באופן הדרגתי, כך ששנת 2015 עלולה להיות חלשה יחסית, אך בטווח הארוך יותר אנו מעריכים כי תחול צמיחה משמעותית".

לידר שוקי הון: סביר שמגמת העלייה במחירי הדיור תתעצם בחודשים הקרובים

לידר שוקי הון מתייחסים לפיזור בסוגי הפעילויות על פני תהליך הבנייה: "אחד מהיתרונות של אינרום נובע מהיותה בעלת מגוון פעילויות הפזורות על פני תהליך הבנייה: מהתחלת התהליך עם איטונג, דרך אמצע התהליך עם כרמית וכלה בנירלט שמוצריה מיועדים לשלבים הסופיים. כמו כן, מוצריהן של כרמית ונירלט מיועדים גם לשוק השיפוצים, כך שגם בעתות של ירידה בשוק הבניה, אינרום עשויה להנות מעלייה בשוק השיפוצים".

בנוסף מציינים לידר את הצמיחה העקבית תוך השיפור המתמיד ברווחיות על רקע צעדי ההנהלה שכללו חדשנות, השקעות משמעותיות והתייעלות. "בשנים האחרונות הציגה אינרום תוצאות מרשימות, אפילו במהלך 2014, שהייתה שנה מאתגרת. בין השנים 2011-2014 צמחו הכנסות החברה בכ-6.3% בממוצע מדי שנה. שולי הרווח התפעולי עלו מכ-12.2% ב-2011 לכ-15.8% ב-2014. השיפור בתוצאות נבע מחדשנות, התמקדות במתן שירות אמין ואיכותי, השקעות והתייעלות", כותבים לידר שוקי הון.

לידר שוקי הון: "צפויה ירידה של 10% במחירי הדירות"

לידר שוקי הון מציינים בנוסף כי "בין צעדי החדשנות ניתן לכלול חדירה לשוק הבנייה המתועשת, התמקדות במוצרים ופתרונות מיוחדים והרחבת הפרוטפוליו עם מוצרים בעלי תכונות ייחודיות. בין הליכי ההתייעלות ניתן להתייחס בעיקר להשקעות משמעותיות במיכון ואוטומטיזציה. כיום אינרום נמצאת לאחר תוכנית השקעות רחבה ולכן לא צפויה להדרש להשקעות נוספות משמעותיות בטווח הבינוני. מנגד, החברה צפויה להמשיך לקצור את פירות השקעותיה".

נקודה נוספת שמציינים לידר שוקי הון בסקירה, הינה מינוף נמוך ותשואת דיבידנד נאה: "אינרום הינה חברה בעלת מינוף נמוך, עם חוב פיננסי של כ-200 מ' ש"ח ויחס חוב נטו ל-EBITDA (נכון לשנת 2014) של כ-1.3. לאינרום מדיניות חלוקת דיבידנד של כ-75% מהרווח הנקי ותשואת הדיבידנד שלה עולה על 7%, כך שמדובר בחברה בעלת תשואת דיבידנד בין המרשימות בבורסת ת"א".

בשורה התחתונה, לידר שוקי הון סבורים כי "אינרום היא חברה תעשייתית מבוססת הנוכחת בכל תהליך הבנייה ובעלת מגוון רחב של מוצרים. לאינרום  הנהלה מצויינת והיא הצליחה להציג בשנים האחרונות צמיחה מרשימה בהכנסות וברווח. להערכתנו, בשנת 2015 אינרום עלולה להיות מושפעת מכך שההתאוששות של שוק הבניה, לאחר שחרור הפקק שנוצר עקב חוק מע"מ 0, תהיה איטית. יחד עם זאת, בטווח הארוך יותר אנו מניחים כי החברה תהנה מתנופה משמעותית בשוק הבניה, תוך מיצוי ההשקעות שביצעה בשנים האחרונות במיכון ואוטומציה".

לידר שוקי הון "ממליצים על אינרום בתשואת יתר במחיר יעד של כ-11.0 ש"ח למניה. אינרום נסחרת כיום במכפיל רווח של כ-12.3 ומכפיל EV/EBITDA של כ-8.4 על התוצאות החזויות ל-2015. לאור השיפור הצפוי בטווח הארוך, אינרום נסחרת להערכתנו מתחת לשוויה הכלכלי".

ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, קורא היום לממשלה לחשוב על חלופות אחרות לתמ"א 38, אשר לדבריו נכשלה.  כהן אומר כי: "הממשלה חייבת להודות באומץ שתוכנית תמ"א 38 למיגון כל בנייני מדינת ישראל מול רעידות אדמה נכשלה כשלון חרוץ. במהלך 10 שנות קיומה רק אלפים בודדים של בניינים מוגנו, זאת בשעה שעדיין קיימים מאות אלפי בניינים לא ממוגנים, כולל רוב רובם של בנייני הפריפריה, ובמיוחד השבר הסורי אפריקני, שם סכנת רעידות האדמה גדולה שבעתיים. על מנת שלא נעמוד חלילה במצב של רעידת אדמה קשה עם רבבות נפגעים, באחריות הממשלה לאמץ בהקדם האפשרי תפיסה חדשה שתאפשר מיגון נאות למיליוני בית ישראל".

תמ"א 38 , פינוי בינוי – איך מקבלים משכנתא?

כהן מציין נקודה נוספת: "תמ"א 38 נכרכה בשנים האחרונות, שלא בטובתה, בפתרון המחסור בדיור. נגרם כאן, לטעמי, נזק כפול ומכפול, גם למטרתה הראשונית של תמ"א 38, מיגון בפני רעידות אדמה, וגם לבעיית המחסור בדיור כשנוצר רושם מוטעה כאילו או טו טו, שתבוא התמ"א 38 ותייצר רבבות דיור חדשות מידי שנה בשנה. זהו , כמובן, מקסם שווא, משום שתמ"א 38 היתה ותשאר נישתית ואיננה יכולה או אמורה לייצר פתרון כולל למחסור בדיור. הפתרון יגיע מפינוי בינוי דווקא, שם קיים פוטנציאל של כ-500,000 יחידות דיור חדשות ומהפשרה מאסיבית של קרקע מדינה במיקומים מועדפים ובמחירים תחרותיים שיאפשרו גידול מכ-40 אלף יחידות דיור לשנה כיום לכ-60 אלף לפחות לשנה, שזהו היעד המינימלי לעשור הקרוב על מנת למאל את המחסור בדיור".

יוסי חסון, מנכ"ל החברה לחיזוק מבנים בישראל מתייחס גם הוא לנושא ואומר: "אינני מסכים לחלוטין עם הקביעה שתמ"א 38 נכשלה. בשנים האחרונות יש בהחלט שיפור במספר הפרויקטים ובמודעות לתמ"א 38, ובמיוחד מאז החלת תמ"א 38/3 המאפשרת תוספת שתיים וחצי קומות. עם זאת ניתן ואפשר בהחלט להגדיל משמעותית את מספר הפרויקטים הנבנים באמצעות תמ"א 38, זאת באמצעות תופת זכויות ליזמים עד כדי 4 קומות ויותר, החלטה שהינה בידי העיריות והרשויות המקומיות, וכן באמצעות ניוד זכויות, כלומר, מענק זכויות בנייה נוספות במרכז הארץ, לבנות בפריפריה, שם ערך הקרקע נמוך יותר. הבעייה איננה בתמ"א 38 עצמה, שהינה בהחלט תכנית טובה ונכונה, אלא ביישום שלה, ואם היישום שלה ישתפר, בסיוע משותף של מקבלי ההחלטות בממשלה וברשויות המקומיות, אני בטוח ומשוכנע שתמ"א 38 תגיע רחוק ותהפוך להיות לא רק פתרון כולל נגד בעיית רעידות אדמה, אלא גם תוספת משמעותית ביותר למספר התחלות הבנייה מידי שנה בשנה".

ארדן מציע שתמ"א 38 יכלול מבנים שהוקמו ללא ממ"ד; הקבלנים: "מכת מוות לתכניות פינוי בינוי"

גלעד יפרח, סמנכ"ל חברת גלעד מאי הבונה בפריפריה: "לצערי התמ"א 38, במקום ברכה, הפכה לסיוט של הפריפריה. במהלך העשור האחרון לא נבנתה בפריפריה, לא בגליל ולא בנגב, אפילו לא דירה אחת לרפואה במסגרת התמ"א 38, וכל הדירות נבנו רק באזורי הביקוש במרכז הארץ. עובדה זו השפיעה במישרין על הגדלת הפער בביקושים בין המרכז לפריפריה. חשוב לזכור שלפני 2005, עת החלה תכנית התמ"א 38, היו דווקא בפריפריה ביקושים נאים ביותר, הן בעיר דוגמת באר שבע, והן בערי הגליל דוגמת נצרת עילית, כרמיאל ועוד. כחברה הבונה כעת פרויקטים הן בחצור הגלילית והן בבית שאן אני פונה לממשלת ישראל ולכל מקבלי ההחלטות בבקשה "לשנות את הדיסקט" ולייצר פתרון משולב שיגדיל את הביקושים לפריפריה, הן באמצעות קידום מערך הכבישים והרכבות לכל מקום בפריפריה, כפי שמקובל בעולם הגדול, הן הגדלת הסיוע לאקדמאים ובעלי מקצועות נדרשים, הן הקמת עשרות "אינטלים" בגליל ובנגב, זאת על ידי תמיכה ממשלתית בחברות הייטק וביוטכנולוגיה. בד בבד הממשלה חייבת, ועכשיו, לקדם לאלתר תכנית מקיפה שתמגן כל דירה בפריפריה, זאת לפני שיהיה מאוחר מידי".

הקבלנים על ההחלטה להרחיב את תמ"א 38: "התכנית אינה פתרון כולל לבעיית הדיור"

סקר מנהלי הקרנות של מריל לינץ' לחודש אפריל 2015 מצא כי המשקיעים מודאגים מהיווצרות בועה מכיוון ששוקי המניות והאג"ח יקרים. לפי תוצאות הסקר החודשי של מריל לינץ', אחוז המשקיעים הסבורים כי שוקי המניות נסחרים בתמחור יתר הוא הגבוה ביותר מאז שנת 2000 – 25% לעומת 23% בחודש מרס ו-8% בלבד בפברואר 2015, אך עדיין מתחת לשיא של 42% שנרשם בשנת 1999.

סקר מנהלי הקרנות של מריל לינץ' לחודש אפריל 2015 מצא בנוסף, כי אחוז המשיבים הסבורים כי שוקי האג"ח יקרים רשם שיא חדש בהיסטוריה של הסקר. 84% ממנהלי הקרנות אמרו כי האג"ח נסחר בתמחור יתר, לעומת 75% בחודש מרס השנה. בנוסף, 13% מהמשקיעים סבורים כי "בועת מניות" היא הסיכון הגבוה ביותר בפניו עומדים השווקים, לעומת 2% בלבד בחודש פברואר 2015. המשתתפים בסקר מאמינים כי ההתמקדות בתמחור יתר היא בארה"ב – 68% מהנשאלים אמרו כי ארה"ב היא האזור היקר ביותר ואזורים אחרים ביניהם אירופה ויפן עדיין נסחרים בתמחור חסר.

מריל לינץ' – מחירי הדירות בישראל לא מנופחים!

הערכות אלה באות על רקע ההבנה של המשקיעים כי שיעורי הריבית בארה"ב יעלו בעוד שהבנק המרכזי האירופי והבנק של יפן עסוקים בעידוד מוניטרי. למרות שרוב המשקיעים אינם צופים כי הבנק הפדרלי האמריקני יעלה את הריבית לפני הרבעון השלישי של 2015, 85% מהם צופים כי שערי הריבית בארה"ב אכן יעלו בשנת 2015.

מריל לינץ' מעריכים כי לקראת סוף הרבעון הראשון של 2015 – בנק ישראל יאלץ להוריד את הריבית

סקר מנהלי הקרנות של מריל לינץ' לחודש אפריל 2015 שב ומוכיח כי המשקיעים הגלובליים מקדימים את המדיניות המוניטרית, אמר מייקל הארטנט, אסטרטג ההשקעות הראשי בבנק אוף אמריקה מריל לינץ'. "אנו רואים סוג של התלהבות באירופה שבה המלצה חיובית על מניות מגובה בנתונים אבל המשקיעים כבר לא מאמינים כי הן נסחרות בתמחור חסר", אמר מאניש קברה, אסטרטג המניות אירופה.

אתם חושבים שאתם משלמים דמי ניהול בשיעור מסיים, אבל האמת היא אחרת לגמרי – קוראים לזה כפל דמי ניהול וזה מגיע מהוצאות נוספות שיש לגוף המנהל, לקופת הגמל, לקרן הפנסיה לביטוח החיים שלכם. זה עובד כך – הקרן פנסיה לדוגמה מנהלת חלק מהכסף דרך קרנות גידור, לקרן הגידור משלמים דמי ניהול – הנה כפל בדמי הניהול – גם דמי הניהול שאתם משלמים לקרן הפנסיה עצמה וגם דמי הניהול שאתם משלמים בעקיפין לקרן הגידור. זה לא רק קרנות גידור.

קרנות השקעה שונות, קרנות נדל"ן, ועוד. לפני כשנה אישרה ועדת הכספים של הכנסת את הגבלת גובה "דמי הניהול הכפולים בפנסיה", אבל זו לא באמת הגבלה –  הוועדה קבעה ה רף להוצאות הישירות שמורשים המוסדיים לנכות מחשבונות החוסכים, נוסף על דמי הניהול, ברמה של עד 0.25% מהנכסים לשנה. זה המון! היה צריך להגביל את הרף בשיעור נמוך משמעותית.  בעולם שבו הריביות כל כך נמוכות – 0.25% זה המון, זה הרבה יתר מהתשואה בפיקדונות שקליים! זה בערך התשואה הצפויה באפיקים הפנסיונים בהינתן הריבית הנמוכה.

הרף הזה גבוה בעשרות אחוזים מהרף המקורי שאותו ביקשה לקבוע דורית סלינגר, המפקחת על שוק ההון הביטוח והחיסכון במשרד האוצר. הרף הזה לא כולל הוצאות שנובעות מעסקאות מימון פרויקטים של תשתיות ועסקאות נדל"ן שאינן נספרות להגבלה. הוראה זו תקפה לארבע שנים, ולאחר מכן תיבחן מחדש.

התשלומים הנוספים אמנם מאפשרים לממן הוצאות לשירותי השקעות חיצוניים, בין היתר בכוונה לשפר את התשואה לעמית ולהוביל את המוסדיים להשקיע כספים גם באפיקים בחו"ל ואצל מנהלים חיצוניים מתמחים. אבל, השיעור שלהם גבוה!

בפועל, כך מפרסם "גלובס" שיעור כפל דמי הניהול בשנת 2014 הוא 0.17% וזה הרבה מאוד – זה מייקר את דמי הניהול בפועל, וזה מפחית את התשואה, אלא אם מדובר בקרנות וגופים שייצרו תשואה. הנה בדיקת גלובס המלאה  הכוללת את כל הגופים הגדולים, קרנות הפנסיה וביטוחי החיים, ופרוט דמי הניהול הכפולים בכל קרן ואצל כל גוף.

ריבית המשכנתא באפריל ירדה! המשך הפחתת ריבית בנק ישראל   וההערכה כי הריבית אפילו עשויה להמשיך ולרדת, עשו את שלהם בשוק המשכנתאות, והריבית המשיכה לרדת. הריבית הצמודה ירדה בממוצע ל-2.12% ולמעשה היא ירדה לאורך כל הקו (לכל התקופות – ראו בטבלה). הריבית היורדת היא מגמה שהחלה עוד בעידן של פרופ סטנלי פישר כנגיד והמשיכה גם בשנה האחרונה כשההובלה של בנק ישראאל עברה לנגידה, ד"ר קרנית פלוג. פלוג היא פשוט תלמידה טובה של פישר, אבל מדוטבר בניסוי – אף אחד לא יודע באמת איך הניסוי הזה (ניסוי עולמי אגב) ייגמר – ריבית נמוכה כל כך למשך תקופה ארוכה כל כך, עוד לא היתה בהיסטוריה הכלכלית. החשש שבמקביל מתפתחות בועות – הן פשוט אוהבות להתנפח בעידן של ריביות נמוכות , אז למה שהפעם לא?

על כל פנים, הנה נתוני הריבית הצמודה לחודש אפריל –

טבלת ריבית משכנתא צמודה מעודכנת – נתונים של חודשים קודמים בחלוקה לתקופות המשכנתא (טווח ההלוואה) 

במקביל נרשמה ירידה רק בריבית המשכנתא הלא צמודה. טבלה אחת שווה אלף מילים, הנה הטבלה –

נתונים על ריבית משכנתא לא צמודה – חודשים קודמים וחלוקה לתקופות הלוואה (משך המשכנתא)

כפי שניתן להתרשם מהנתונים המעודכנים מדובר בנתוני שפל בריבית. דבר כזה לא היה כאן, ואולי זה זמן טוב, אפילו טוב מאוד לבדוק אם אפשר למחזר את המשכנתא, אפשר לחסוך באופן הזה הרבה כסף, הרעיון הוא פשוט – אם לקחתם הלוואה/ משכנתא ברייבת גבוה יותר (וזה כאמור מתחייב על רקע השפל בריבית הנוכחית) אזי המשמעות היא שאתם משלמים יותר  מאם הייתם לוקחים את המשכנתא עכשיו, ולכן יש מקרים רבים שכדאי לכם להחזיר את המשכנתא ולקחת חדשה. זה לא תמיד עובד, כ הבנקים מעט מקשים על סגירת משכנתאות – עמלות, ביטוחים, קנסות, אבל זה הולך ופוחת. העמלות נמוכות, אם כי יש מצבים שהם באמת הופכים את העניין ללא כלכלי, ואפילו הביטוח אמור , על פי הוראה חדשה של דורית סלינגר המפקחת על הביטוח, החיסכון ושוק ההון במשרד האוצר,  לעבור מהמשכנתא הישנה למשכנתא החדשה.

בקיצור, זה מאוד מתבקש לבדוק, אתם יכולים לחסוך כך לא מעט!

משה נחום, יו"ר ארגון הקבלנים מחוז דן, התייחס היום לשוק הנדל"ן, ואמר כי "מחירי הדיור היקרים מהווים נטל כבד על אזרחי ישראל רבים, אשר אינם יכולים לעמוד בו. בעיקר נכון הדבר ביחס לזוגות צעירים ממעמד הביניים וביתר שאת לזוגות מהמעמד הנמוך. יצירת תנאים המאפשרים לזוגות הצעירים, ובמיוחד לילידי הארץ, להקים בית בישראל צריכה להיות מטרה לאומית. אני סבור שבניית דירות במחיר בר השגה הוא גם האינטרס של הקבלנים, הן כבני הארץ והן כבעלי מקצוע המתפרנסים מתחום הנדל"ן. הפתרון, שאין עליו עוררין, הוא יצירת היצע שיעלה על הביקוש. כאשר הקבלנים ייבנו יותר מהביקוש, מחירי הדירות ירדו".

"כבוגר המיתון העולמי הכבד באירופה אני יודע ומעיד שמחסור בביקוש לדירות לצד עודף היצע, יביא לירידת מחירים. רובם המכריע של הקבלנים יורידו מחירים אם לא יצליחו למכור את הדירות המיותרות שבנו. בתחילה הם יקצצו מעט מרווחיהם ובסופו של יום על חלק מהשקעתם. למצער יהיו גם כאלה שיצטרכו לוותר על כל השקעתם. במצבים כאלה, היזמים מאבדים את אמונם בשוק ולעתים את יכולותיהם וגלגלי הייצור של הבנייה במדינה מאטים עד כדי עצירה", אמר משה נחום.

"דו"ח בנק ישראל שצופה כי מחירי הדיור ישמרו על יציבות – מנותק מהמציאות"

לדברי משה נחום: "הגידול הטבעי במדינת ישראל לצד עליית יהודי התפוצות מייצר ע"פ הלמ"ס מדי שנה כ-40,000 משקי בית חדשים. בלא הגדלת הבנייה החדשה, הגידול הזה יגרום לעודף ביקוש והמחירים ישובו ויעלו.  מכאן  שהתקווה להורדת מחירים המסתמכת רק על נדיבותם של הקבלנים והיזמים לוותר על רווחיהם והשקעותיהם, פשוט לא תתגשם לאורך זמן. על מנת לבצע הורדה אמיתית של ממש במחירי הדירות יש לגרום להוזלה אמיתית של התשומות המרכיבות את מחיר הדירה ולהגן על רווחיהם של היזמים והקבלנים. ללא תמריץ הקבלנים לא יחלו בבניית פרויקטים חדשים וההיצע לא יגדל. על מנת לממש את החובה של המדינה לספר דירות לבנייה במחירים שפויים, עליה להקצות קרקעות במחירים הוגנים לזוגות צעירים ומחוסרי דיור".

בנוסף אמר נחום, כי "מעבר להקצאת קרקעות על המדינה להקטין את המיסוי הכבד בענף הנדל"ן, מס רכישה, מס מכירה, היטל השבחה, מע"מ, מס שבח והיטלי הפיתוח מתגלמים במחירי הדירות הגבוהים. משימה נוספת המוטלת על המדינה היא הקצת הון במחיר ראוי וערבויות סבירות לענף הבנייה. נכון לעכשיו הבנקים גוזרים קופונים דמיוניים בתמורת להנפקת ניירות וטפסים ולצרכנים הקופון מסתכם בכ-50,000 שקל לדירה".

מדריכים בנושא: רכישת דירה

להערכתו של משה נחום, "בעיה נוספת המתקשרת באופן ישיר למחירי הדיור ודורשת פתרון מיידי היא היעדר כוח עבודה בענף. על המדינה מוטלת האחריות להגדיל את היצע כוח העבודה הזר בענף הנדל"ן ולהפחית את המיסוי על ייבוא עובדים. יתר על כן, על מנת להוריד את מחירי הדיור, על הממשלה הבאה לקצר הליכי מתן רישיון ותעודות אכלוס באמצעות האצלת סמכויות והטלת האחריות על הקבלנים והמתכננים. משימה אחרונה היא בחינה מדוקדקת וחשיבה זהירה ואחראית לגבי הסטנדרטים הנדרשים לדירות מגורים. המוצר המכונה "דירה", השתנה מקצה לקצה בעשורים האחרונים, בעוד שמחירי הדירות עלו בערכים של שכר עבודה ממוצע מאז 1970 ועד היום ב – 10 משכורות [מ 130 משכורות ל 140 משכורות] הרי שעלות הקמת דירה ממוצעת גדלה במעל 60 משכורות ממוצעות, עובדה המעידה על השחיקה ברמת הרווח יזמי קבלני.  . לכן, מדינת ישראל חייבת לשנות את הסטנדרטים הללו שכן לא כל האזרחים יכולים להרשות לעצמם, ולא כולם גם מעוניינים להקריב את חייהם והכנסותיהם לטובת דירה גדולה ומפוארת. אם הממשלה הבאה, תבצע את הפעולות הללו, או אפילו את חלקן, מחירי הדירות ירדו ויתייצבו לאורך זמן במחיר בר השגה לבני הארץ".

קסם תעודות סל ומוצרי מדדים דיווחה היום לבורסה בנוגע למדיניות דמי הניהול של החברה בתעודות סל על מדדי אג"ח בישראל החל משנת 2016.

מדריך: מה עדיף קרנות מחקות או תעודות סל?

החברה דיווחה לבורסה כי בתעודות סל העוקבות אחר מדדי אג"ח מדינה בישראל דמי הניהול יהיו בשיעור של 0.15%, למעט ביחס לתעודות סל העוקבות אחר מק"מ בהן שיעור דמי הניהול יהיה 0.05%. בנוסף מדווחת קסם תעודות סל ומוצרי מדדים, כי בתעודות סל העוקבות אחר מדדי אג"ח קונצרני בישראל דמי הניהול יהיו בשיעור של 0.2%.

על פי הודעת קסם תעודות סל ומוצרי מדדים לבורסה, המדיניות תהיה בתוקף החל מ-1 בינואר 2016 למשך שנתיים לפחות. החברה מבהירה, למען הסר ספק, כי היא מתחייבת שלא להעלות את דמי הניהול המפורטים עד ליום 31 בדצמבר 2017.

להלן פירוט התעודות אשר לגביהן תחול המדיניות המפורטת לעיל:

 אודות קסם תעודות סל

קסם תעודות סל מבית אקסלנס מנהלת כ 34 מילארד ₪ (נכון לסוף יולי 2014) בלמעלה מ-180 תעודות העוקבות אחרי מגוון רחב של מדדי מניות, סחורות ומטבעות מובילים בארץ ובעולם. קסם תעודות סל, אשר פועלת משנת 2003, שמה לה למטרה להחדיר את מוצרי המדדים לתודעה של ציבור המשקיעים בישראל ולהוביל את הסטנדרטים בענף באמצעות העמדת היצע נרחב של מוצרי מדדים, בסחירות, בנזילות, בעשיית שוק, ובאיכות הניהולית. פעילותה של קסם מקיפה מוצרי מדדים רבים, הכוללים: תעודות סל על מדדי מניות בבורסה בתל אביב, תעודות סל על מדדי אג"ח ממשלתי, תעודות סל על מדדי אג"ח קונצרני בארץ ובעולם, תעודות סל על מדדי מניות בפיזור גיאוגרפי עולמי, תעודות סל על סחורות, תעודות פיקדון וכן תעודות בחסר ותעודות ממונפות.

אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר השיק היום (ג') מחשבון להשוואה בין חברות הביטוח לצורך קבלת החלטה מושכלת בעת רכישת ביטוח דירה. ההשוואה תאפשר למבוטח לבחור את חברת הביטוח המתאימה לו ביותר.

המחשבון מאפשר השוואה בין חברות הביטוח השונות השונות לפי מחיר הביטוח ולפי ציון החברה במדד שירות לטיפול בתביעות, המספק מידע על איכות טיפול חברת הביטוח בתביעות. בנוסף, המחשבון מציג מידע חשוב לגבי הביטוח, כגון: השתתפות עצמית, כיסויים והרחבות שונים ללא עלות והנחות שונות.

25 מיליארד שקל בחשבונות פנסיה רדומים; סלינגר מנסה לאתר את הבעלים!

המחשבון מהווה כלי אובייקטיבי להשוואה בין חברות ביטוח, ומאפשר גישה מהירה לחברות בלחיצת כפתור. המחשבון כולל מידע רחב לגבי מושגים בביטוח דירה, והשימוש בו ידידותי, פשוט ומותאם לטלפון נייד.

ביטוח הדירה מספק הגנה למבנה הדירה ולתכולתה מפני רעידת אדמה, שריפה, הצפה, גניבה וסיכונים נוספים. האגף רואה חשיבות רבה בהגברת התחרותיות בענף ביטוח דירות, וכן בהגברת המודעות לביטוח דירה. סך הכספים שנגבו על ידי 13 חברות הביטוח הפועלות בענף בשנת 2014 עמד על כ-1.6 מיליארד ₪. קיימים כ-1.2 מיליון משקי בית המבוטחים בביטוח דירה, שהם כ-55% ממספר משקי הבית בישראל.

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר: "מחשבון השוואת ביטוחי הדירות הוא נדבך נוסף בתפיסת האגף המציבה את המבוטח במרכז. המחשבון יגביר את שקיפות וזמינות המידע לציבור ויעודד תחרות בין החברות השונות".

לחץ כאן לאתר המחשבון

הראל פיננסים מפרסמים הבוקר סקירה כלכלית שבועית, בה מתייחס עפר קליין לפרסום מדד המחירים לצרכן וכן למדיניות המט"ח של בנק ישראל. עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר, כותב כי "על פי סיכומי הדיון לקראת החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי הייתה פה אחד. צויין גם שחברי הוועדה מעריכים כי האינפלציה הנמוכה והציפיות הנמוכות לאינפלציה אינם מעידים על חולשות בפעילות הריאלית, אלא משקפים בעיקר גורמי היצע, ולכן, ללא זעזועים נוספים מכיוון זה, צפויה האינפלציה לחזור לתחום היעד".

הראל פיננסים כותבים בסקירתם: "להערכתנו, לנוכח האינדיקאטורים הטובים לצריכה ולתעסוקה ברבעון הראשון והעלייה בביקוש למשכנתאות, בשע"ח הנוכחי הסיכוי למדיניות מרחיבה ואגרסיבית יותר של בנק ישראל בחודשיים הקרובים – נמוך יחסית. במקביל, בנק ישראל ממשיך לפעול בזירת המט"ח; בנק ישראל רכש כ-535 מיליון דולר במרץ, כמחצית מהסכום שנרשם בפברואר, אך גבוה מהממוצע בחודשים האחרונים".

מיטב-דש מעריכים שאין סיכוי גדול להורדת ריבית או צעדים מרחיבים ע"י בנק ישראל

בנוסף כותבים הראל פיננסים: "להערכתנו, נראה שהבנק יעדיף להשתמש יותר בכלי רכישות המט"ח, ניתן להסיק על כך גם מהעלאת הגבול העליון המוצהר של יתרות המט"ח ל-110 מיליארד דולר לעומת 90 מיליארד דולר ב-2014."

בחברת הראל פיננסים מתייחסים בנוסף לשווקי חו"ל, וכותבים כי בארה"ב: "דוח התעסוקה החלש מצטרף למרבית האינדיקאטורים בחודשיים האחרונים שהיו חלשים מהצפי, והצביעו על האטה בקצב הצמיחה ברבעון הראשון של 2015 (בשל מזג האוויר, השביתה בנמלים, השפעת הירידה במחיר הנפט על התעשייה וחוזקו של הדולר). למרות זאת הפרסומים לא משנים את הערכתינו שהריבית בארה"ב תחל לעלות בספטמבר, כאשר אנו צופים שיפור בנתונים החל מהרבעון השני של השנה, אך ייתכן ותוואי הריבית העתידי יהיה מתון מהצפי של חברי הבנק המרכזי".

דיסקונט: "נחישות בנק ישראל לשמור על פיחות השקל מעלה את האג"ח המקומי"

נקודות מרכזיות נוספות מהסקירה: בארץ – על פי סיכום דיוני הריבית בנק ישראל לא היה קרוב להפחתת ריבית בהחלטה האחרונה.  הבנק ממשיך וימשיך לפעול בשוק המט"ח. רכישות בכרטיסי אשראי עלו בפברואר. בארה"ב – דוח התעסוקה לחודש מרץ היה החלש ביותר מאז דצמבר 2013. סקטור התעשייה ממשיך להתרחב בקצב הולך ופוחת, אך סקטור השירותים ממשיך להצביע על התרחבות חזקה. חברי הבנק המרכזי מתלבטים לגבי תזמון מועד העלאת הריבית.

בגוש האירו – תחזיות הצמיחה לגוש האירו ממשיכות לעלות.  מדדי מנהלי הרכש למרץ היו הגבוהים ביותר מאז 2011. שיעור האבטלה עדיין גבוה והמכירות הקמעונאיות ירדו בפברואר. בעולם – נתוני סחר החוץ בסין היו חלשים מהצפי.

היכנסו כאן למדד המחירים המעודכן

מדד המחירים לצרכן בחודש פברואר ירד ב–0.7%, ותחזית הכלכלנים שהמדד יחזור לעלות בחודש מרץ. קונסנזוס התחזיות הוא לעלייה של 0.3% עד 0.4%.

בנק לאומי – עליית מחירים מתונה במרץ

ב-12 החודשים האחרונים רשם המדד ירידה של 1% (פברואר 2015 בהשוואה לפברואר 2014) – מציינים כלכלני בנק לאומי, ומוסיפים כי – "בנטרול סעיף, הדיור המתבסס ברובו על מחירי שכר הדירה, המדד ירד בשיעור משמעותי יותר של 2.1%, דבר המשקף סביבת אינפלציה נמוכה ביותר. על פי הנתונים, ירידות המחירים המשמעותיות חלו בסעיפים הבאים: תחבורה ותקשורת, בעיקר בשל הירידה במחירי שירותי הסלולר (עדכון אשר מתבצע פעמיים בשנה), וירידה של 3% במחיר הדלק, על רקע ירידת מחירי הנפט בעולם בחודש ינואר; אחזקת דירה, בעיקר עקב הוזלה חד פעמית של 9.9% במחיר החשמל; והלבשה והנעלה, בעיקר בשל ירידת מחירים עונתית. מנגד, חלו עליות במחירי שכר הדירה ובסעיף המזון אשר עלה בעת האחרונה לאחר חודשים ארוכים של ירידות מחירים.

"במבט קדימה, מדד חודש מרץ צפוי להצביע על עליית מחירים מתונה, בין היתר בשל: גורמים עונתיים כמו עלייה במחירי השכירות (שירותי דיור בבעלות) ועלייה במחירי ההבראה והנופש; וכן עלייה במחיר הדלק אשר נקבעה בסוף חודש פברואר. להערכתנו, שיעור השינוי השנתי של המדד, המצוי כיום בסביבה שלילית, צפוי לעלות בטווח הקצר באופן הדרגתי (דהיינו, להיות פחות שלילי), בין היתר בשל: המשך העלייה במחירי הדיור; ציפיות להמשך מגמת ההתמתנות בקצב ירידת מחירי המזון; והעובדה כי בזמן הקרוב לא צפויות הוזלות חד פעמיות נוספות אשר איפיינו את המדדים של החודשיים האחרונים ותרמו משמעותית לירידתם. אנו מעריכים כי האינפלציה בשנה הקרובה תמשיך להיות מתונה ונמוכה ממרכז יעד יציבות המחירים, אולם לא צפויה להיות שלילית".

הראל – מדד מרץ עלה ב-0.3%; מדד יעלה אפריל ב-0.5%

כלכלני הראל סבורים שמדד מרץ עלה ב-0.3% ומדד אפריל יעלה ב-0.5%. בהראל מזהים התאוששות ושיפור במצב המשק, ומדגישים את מצב התעסוקה – "בפברואר מרבית הגידול בכמות המועסקים נרשם במשרה מלאה וזאת בניגוד למגמה בשלושת החודשים הקודמים. סקר המשרות הפנויות לפברואר שפורסם בשבוע שעבר הצביע גם הוא על גידול בביקוש לעובדים חדשים – דבר שתומך בהמשך שיפור בתעסוקה בחודשים הקרובים לצד התגברות הלחץ לעלייה בשכר. להערכתנו הנתונים הללו יחד עם העלאת שכר המינימום השבוע ל-4650 שקלים שחלק גדול ממנה ילך לצריכה מקטינים את ההסתברות שבנק ישראל יציג ריבית שלילית ו/או הרחבה כמותית בתקופה הקרובה".

בהראל סבורים שהמדד בשלשת החודשים הקרובים יהיה 1% והמדד ב-12 החודשים הקרובים יגיע ל-1.3%.

לידר – מדד אפריל יעלה ב-0.4%

לידר שוקי הון מעדכנים את תחזית מדד המחירים לצרכן באפריל ל-0.4% לעומת תחזית קודמת של 0.3%. בלידר מציינים כי העדכון כלפי מעלה נעשה עקב עלייה מתונה במחירי הדלקים.  "עדיין אנו צופים אינפלציה של 0.9% שנה קדימה כאשר רוב האינפלציה תגיע מסעיף הדיור, "מציינים כלכלני לידר ומוסיפים – "בנוסף, עדכון שכר המינימום צפוי להביא לעליה במחירי שירותי החינוך והבריאות. מנגד, המשך הגברת התחרותיות, בפרט בענף התקשורת תלחץ את המחירים כלפי מטה.

"מספר אינדיקטורים כלכליים שפורסמו לאחרונה בישראל מצביעים על התמתנות בצריכה הפרטית ברבעון א'. כך כותבים הבוקר לידר שוקי הון בסקירת מאקרו שבועית של בית ההשקעות. בלידר מציינים כי הרכישות בכרטיסי האשראי עלו ב – 3.3% בקצב שנתי בדצמבר פברואר, ירידה מ-8.5% לפני שלושה חודשים. מגמה דומה נצפתה במכירות ברשתות השיווק. גם קצב הגידול השנתי של מספר משרות השכיר התמתן ל – 0.6% נוב' ינואר.

הראל – מדד  אפריל יעלה

יצירות – מדד מרץ עלה ב-0.3%

בבית ההשקעות יצירות סבורים כי מדד חודש מרץ עלה ב-0.3% . איילנת ניר הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות מציינת כי יתרות המט"ח לחודש מרץ שפורסמו השבוע מגלות, כי כל רכישות המט"ח של בנק ישראל במרץ,  בוצעו תחת המטריה של תכנית הרכישות לקיזוז השפעת הפקת הגז על שער החליפין, ולמעשה, בנק ישראל לא רכש ולו דולר אחד בשל התנודתיות החדה שחלה בשער השקל/דולר בגין הפרסום של HSBC. "יתכן אפוא, כי בבנק ישראל מוכנים בתנאים החדשים שנוצרו (ואם אכן נוצרו נדע רק לאחר פרסום מדד חודש מרץ), לאפשר לשער השקל/סל לגלוש לרמה נמוכה יותר", טוענת ניר ומוסיפה – "מדד בציפיות (0.3% ומעלה) ידחה את ההחלטה להפחית ריבית במשק, כל עוד לא תחול הידרדרות משמעותית בשער השקל/סל".

איילון – המדד במרץ עלה ב-0.3%

יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון מעריך כי מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ 2015 שיפורסם ביום רביעי השבוע ( 15/4/2015) צפוי  לעלות בשיעור של 0.3% ולקטוע רצף של מדדי מחירים לצרכן שלילים. "מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ 2015 הוא מדד מחירים חיובי באופן עונתי ולראיה בעשור האחרון לא נרשמה קריאה שלילית במדד מחירים חודשי זה. היה ומדד המחירים לצרכן לחודש מרץ 2015 יהיה נמוך בניגוד לתוואי העונתי ובניגוד להערכה שלנו יהא זה איתות משמעותי למקבלי ההחלטות בבנק ישראל לשקול ביתר רצינות תמריצים נוספים וזאת במידה ופנינו לאינפלציית אביב וקיץ נמוכה", אומר פגוט ומפרט את סעיפי המדד העיקריים – "רכיב המזון כולל פירות וירקות במדד נותר ללא שינוי בחודש ינואר השנה ואילו בחודש פברואר עלה רכיב המזון ב- 0.4%. בחודשיים הראשונים של שנת 2014 ירד רכיב מדד זה בשיעור מצטבר של 1.2% ואילו בסיכום שנת 2014 ירד רכיב מדד זה ב- 3.6% והיה מהגורמים המרכזיים לאינפלציה השלילית החריגה. על אף שינוי המגמה הבולט בתחילת שנת 2015 ורינונים על שינוי מגמה בענף, אנו מעריכים כי בסיכום שנת 2015, לא יעלה רכיב המזון הפירות והירקות במדד המחירים לצרכן. פיקוח מוגבר על מוצרי מזון ומוצרי צריכה שוטפת תחת ממשלה חדשה  ו/או הפחתת המע"מ על מוצרי יסוד עשוי לטלטל רכיב מדד זה ולתרום לאינפלציה שלילית במשק כבר בשנת 2015.

"רכיב הדיור במדד עלה אשתקד ב- 3.1% ואילו במהלך 12 החודשים האחרונים עלה רכיב מחירים זה ב- 2.6%. בחודשיים הראשונים של שנת 2015 ירד רכיב מדד זה במצטבר בשיעור של 0.9%, מדובר בירידה דו חודשית חריגה יחסית לתקופות המקבילות בשנים האחרונות, אולם איננו סבורים כי פנינו לשינוי מגמה ברכיב מחירים זה בעתיד הנראה לעין.

"שקלול הנחות האינפלציה שלנו אם הנחות האינפלציה של בנק ישראל, ציפיות האינפלציה בשוק ההון, ציפיות האינפלציה הנגזרות מן המערכת הבנקאית ותחזיות האינפלציה של החזאים, מלמדת כי אנו מחזיקים בתחזית אינפלציה הנמוכה מממוצע האינפלציה של החזאים לשנה הקרובה ואולם הערכות האינפלציה שלנו גבוהות מאלו הגלומות בשוק ההון לשנה הקרובה, מה שמאזן את האלוקציה המומלצת שלנו בין האפיק השקלי לאפיק הצמוד. עמדתנו היא כי יש להחזיק 60% מתיק החוב באפיקים שקלים לא צמודים ו- 40% מתיק החוב באפיקים צמודי מדד מחירים לצרכן.