מדד מלניק למצב המשק עלה ב-0.2 אחוז בחודש ספטמבר 2014. התפתחות המדד משקפת המשך ההאטה בפעילות המגזר העסקי. צפוי כי ההשפעות של סיום מבצע "צוק איתן" תבואנה לידי ביטוי במלואן במדד חודש אוקטובר ובחודשים שלאחר מכן. הרמה הממותנת של הפדיון בענפי המסחר והשירותים משקפת חולשה בביקושים המקומיים ובעיקר בצריכה הפרטית. כמו כן הרמה הממותנת של מדד הייצור התעשייתי משקפת חולשת הביקושים מחו"ל הבאים לידי ביטוי בחולשת היצוא. גם במדד היבוא ניכרת חולשה המבטאת בעיקר ירידת יבוא תשומות לייצור המקומי וירידה במספר משרות השכירים במגזר העסקי – זו מסמנת חולשה בשוק העבודה.

 
רכיבי מדד ספטמבר כוללים: עלייה של 3.4% במדד הייצור התעשייתי בחודש אוגוסט, לאחר ירידה של 0.6% בחודש יולי; עלייה של 1.6% במדד הפדיון של ענפי המסחר והשירותים בחודש אוגוסט, לאחר ירידה של 3.5% בחודש יולי; ירידה של 1.6% במדד היבוא בחודש ספטמבר, לאחר עלייה של 1.2% בחודש אוגוסט, וירידה של 1.7% במספר משרות השכירים בסקטור העסקי בחודש יולי, לאחר ירידה של 0.2% בחודש יוני.

"העלייה בתוחלת החיים והגידול באחוז האזרחים הוותיקים מחייבים שינוי תפיסה של הממשלה בהיערכות המשקית בשנים הבאות", כך אמר היום (ג') השר לאזרחים ותיקים, אורי אורבך (הבית היהודי), בישיבה מיוחדת של ועדת הכספים במסגרת ציון יום האזרח הוותיק בכנסת. אורבך אמר, כי "אחת הממשלות הבאות תיאלץ להעלות את גיל הפרישה, אחרת כל מערכת הביטוח והפנסייה תקרוס, אך לצורך כך יש לבצע התאמות בשוק התעסוקה ולאפשר למי שלא עובד לקבל קצבת זקנה בטרם יגיע לגיל הפרישה". יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) קרא "לקדם פרויקטים ופעילויות שישלבו גמלאים ואזרחים ותיקים בכלל בקהילה על-מנת שירגישו שזקוקים להם, מעבר לערך המוסף שהם יכולים לתת למשק".

השר לאזרחים ותיקים, אורי אורבך (הבית היהודי): "לגיל הפרישה השלכות מרחיקות לכת על המשק. בשנים הקרובות תבוא ממשלה שבשנה הראשונה לכהונתה, שזה עוד זמן שניתן לבצע מהלכים קשים פוליטית, תעלה את גיל הפרישה. אך כמו בכל תחום במדינת ישראל, כשזה יקרה כולם יופתעו והמשק לא יהיה ערוך לכך. בדיוק כמו הגשם הראשון וההצפות בעקבותיו, כך גם גיל הפרישה יפתיע, כשעשרות אלפי ויותר אנשים יעמדו בפני שוקת שבורה ללא שכר וללא קצבה, מכיוון שמי שלא עובד לא זכאי לקצבה עד גיל הפרישה. המדינה חייבת להיערך לכך מבעוד מועד. הרבה נשים למשל, לא עובדות. כל עוד אין שוויון בשוק התעסוקה יש למצוא דרכים לפצות מי שלא עובדים או שעובדים בעבודות שוחקות. קבוצות חזקות בשוק התעסוקה מוצאות לעצמן סידורים איך להמשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה. יש לאפשר תעסוקה למי שרוצה בכך כבר כיום. כ- 10% מהאוכלוסייה הם ותיקים ובעוד עשר שנים כ- 15%. יידרש לנתק בין גיל הפרישה לזכאות לקצבה. למשל שמגיל 60 יתחילו לשלם חלק מקצבת הזקנה, כגון קצבת ילדים. כי מי אמר שקצבת הזקנה היא חלף עבודה. אולי יכולה להיות בגלל שצברת מספיק שנות עבודה". ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה) אמר בתגובה: "האוצר לא יסכים לכך לעולם".

ליצמן הוסיף, כי "הנושא של האזרחים הוותיקים מורכב והבעיה העיקרית שהטיפול בו מפוזר בין משרדים שונים: ביטוח לאומי, תמ"ת, עובדים זרים (משרד הפנים) ועוד. כשאדם מגיע לגיל פרישה, צריך שיידע מה מגיע לו ומה לא, מה יכול לקבל ומה לא. זה שונה מתחומים אחרים, כי אם אדם נזקק לאשפוז או לעובד זר צריך לפנות במקביל לכמה משרדי ממשלה וזה מקשה מאוד. ההתמודדות של אזרחים ותיקים מול הביורוקרטיה הממשלתית היא קשה עד בלתי אפשרית". ליצמן קרא לשר אורבך "לפעול על-מנת לאחד את הפונקציות הממשלתיות העוסקות בגמלאים, כך שיצטרכו לפנות לכתובת אחת".

מנכ"ל המשרד לאזרחים ותיקים, גלעד סממה: "גיל 70 של היום זה ה- 50 של פעם. ברור שככל שהאזרחים הוותיקים יהיו פעילים יותר כך ייטב להם אך גם למשק. יש להם ערך מוסף ומה לתרום. יש להגמיש את העסקת האזרחים הוותיקים. כיום, עובד בשירות הציבורי המגיע לגיל פרישה, מחויב על פי החוק לפרוש מעבודתו. אנחנו בשלבים מתקדמים של הקמת 'תקן אזרח ותיק'. בדומה לכך שיש במגזר הציבורי תקן לסטודנטים, כך אנחנו בונים תקן לאזרח הוותיק. בשונה מהסטודנטים, האזרחים הוותיקים מביאים את כל הניסיון האדיר שצברו במשך שנים רבות שיכול להביא לתרומה משמעותית מאוד. יש לנו הסכמה עם האוצר על כך ומפה אני הולך לנציבות שירות המדינה על מנת להסדיר יוזמה זאת. כשחברות פרטיות וכלל המשק יראו את המגזר הציבורי מאמץ את 'תקן האזרח הוותיק' ואת הצלחתו ותרומתו – אין לי ספק שיאמצו זאת מיד".

ח"כ אראל מרגלית (העבודה): "יש יצירתיות גדולה אצל אנשים מעל גיל 65 ואני מציע לממשלה לנצל את המשאב הזה. הדבר עשוי להתבטא בהגדלת הפיריון ובכלל בתרומה משמעותית למשק כולו. נדרש שינוי תפיסתי בנושא".

עוד בנושא חדשות

מדריך השקעות לזמן קצר שהכנו פורסם ב-YNET , מובא גם כאן –

משקיע הסולידי בבעיה – הריבית האפסית גורמת לכל אפיקי ההשקעה הסולידיים להניב תשואה נמוכה במיוחד (אפילו אפסית!), והבעיה מתנפחת כאשר מסביב ההשקעות המסוכנות יותר מניבות תשואה מרשימה – שוק האג"ח בשנה האחרונה חוגג וכך גם שוק המניות. המשקיע הסולידי עשוי להתפתות ולהעביר חלק מהשקעותיו לאפיקים מסוכנים יותר, אבל אולי העיתוי יתברר כאומלל. הרי, העליות בשוקי האג"ח ובשוקי המניות נובעות בראש וראשונה מכך שאין אלטרנטיבות וכספים רבים שנמצאים במכשירים סולידיים עוברים בהדרגה לאפיקים האלו. זה לא שאין מקום לאגרות חוב ומניות בתיק ההשקעות, כל משקיע ושיקוליו והסיכון שמתאים לו, אבל זליגת הכספים לאפיקים האלו בחודשים האחרונים, נובעת מחוסר אלטרנטיבה, וחוסר באלטרנטיבות מייצר בועות.

אז מה המשקיע הסולידי יכול לעשות? (בהנחה שהוא לא מסית כספים לאפיקים פחות סולידיים), ונתחיל בטור זה עם השקעות לטווח קצר. יש לכם סכום כסף, אתם מעוניינים להשקיע לטווח קצר, נניח למשך שנה. אתם רוצים השקעה סולידית שתשמור על הערך של הכסף, וכאן יש חדשות רעות – ההשקעה שלכם תישחק ריאלית, האפיקים הסולידיים מספקים תשואה נמוכה מהמדד הצפוי. כן, זאת כאמור הבעיה שהתחלנו בה, ובכל זאת מה עושים?

השקעה באפיקים השקלים, שבהם נמצא רוב הכסף הנזיל והכסף שמושקע לטווח של שנה, אפשרית בכמה מכשירים פופולאריים – פיקדון שקלי, מק"מ וקרנות האמנות כספיות ושקליות. פיקדון שקלי הוא פיקדון בנקאי המניב ריבית שקלית נקובה מראש. ישנן פיקדונות לתקופות שונות, כאשר עם השקת הפיקדון מוגדרים התנאים, כשלרוב מדובר בפיקדון לא נזיל – למשל פיקדון שקלי לשנה, ואין תחנות יציאה (אלא בקנס מסויים). הריבית השקלית יכולה להיות קבועה ויכולה להיותך משתנה (לרוב כתלות בריבית הפריים).

 מק"מ הוא מלווה קצר מועד המונפק על ידי המדינה (בנק ישראל) במעין ניכיון כשבסוף התקופה (שנה לאחר ההנפקה) יקבל   המחזיק את המלווה בשער 100. בפועל ההנפקה נעשית במחיר הנמוך מ-100 כדי לשקף את הריבית שהמשקיעים מעוניינים בה, כאשר המכשיר נסחר לאורך כל התקופה.

עוד בנושא מדריכי השקעות

קרנות כספיות הן קרנות נאמנות סולידיות שמהוות תחליף לפיקדון בבנקים ולמק"מים. הקרנות הכספיות מחזיקות בנכסים שונים עם אורך חיים קצר וסיכון נמוך מאוד, לרבות פיקדונות בבנקים ומזומנים, ניירות ערך לא מסחריים קצרי מועד ואגרות חוב קצרות מועד (עם דירוג גבוה ופדיון קרוב).  אפיק נוסף – קרנות שקליות, דומה במהותו לקרנות הכספיות, רק שהמח"מ (משך חיים ממוצע) של הנכסים גבוה יותר ולכן גם מסוכן יותר.

ומה ההבדל בין כל האפיקים הללו – היום בעידן של ריבית מאוד נמוכה, ההבדלים קטנים, אבל  ככלל ההבדלים העקרוניים בין האלטרנטיבות גדולים – היתרון של הפיקדון השקלי בבנקים הוא שאין בכלל עמלות (אין עמלת קנייה ומכירה, אין דמי ניהול). החיסרון הוא שהכסף לרוב סגור למשך התקופה ללא אפשרות יציאה.

היתרון הגדול של המק"מ הוא שמדובר בנכס סחיר שניתן לממש כל יום. אך, אליה וקוץ בה – בגלל סחירותו הוא גם יכול לרדת במהלך התקופה עד לפדיון (באם הריבית בשוק תעלה), למרות שבסוף הדרך (בסוף התקופה) המשקיע יקבל את התשואה/ ריבית כפי שהוגדרה/ חושבה בתחילת הדרך (ביום ההשקעה). החיסרון של המק"מ הוא בעמלות הקנייה והמכירה (לרוב 0.05% על קנייה ועל מכירה/ פקיעה).

לקרנות הכספיות יתרון מעצם היותן קרנות נאמנות – יש "מבוגר אחראי" שמנהל את הכסף. מדובר בניהול אקטיבי, שאמור לספק תשואה עודפת. מעבר לכך, נהנהות הקרנות הכספיות מיתרון לגודל, הן מרכזות סכומי עתק והכסף הגדול זוכה לריבית גבוה יותר בבנקים – כאשר אתם תלכו להשקיע בפיקדון תקבלו ריבית מסוימת, כשמנהל הקרן הכספית יפנה לבנק הוא ייקבל תשואה גבוה יותר. אבל מנגד, יש חיסרון גדול – עמלת דמי ניהול. על הניהול השוטף משלמים דמי ניהול שיחד עם דמי הנאמן מגיעים ל-0.1-0.15%, וזה נוגס בחלק גדול מהתשואה שגם כך בעידן הנוכחי נמוכה מאוד.

הבדל גדול נוסף בין שלוש האפשרויות האלו הוא במיסוי –  המס על הרווח בפיקדון בנקאי ומק"מ הוא בשיעור של 15% על הרווח הנומינלי (אלא אם מדובר בהשקעה דרך חברה, או כשיש תכנוני מס), בעוד שהמס הרלבנטי על קרנות נאמנות כספיות (בדומה לכל נייר ערך אחר) הוא 25% על הרווח הריאלי.  פרקטית, נכון לנתונים הנוכחיים, המכשירים האלו לא מניבים תשואה ריאלית, כך שאין מס על הרווח בקרנות הכספיות, בעוד שבפיקדון ובמק"מ יש מס בשיעור 15%.  כמו כן, בקרנות כספיות יש גמישות במימוש ההשקעה – אפשר לדחות את המס עם לא מוכרים את הקרן, ואילו בפיקדון ובמק"מ ברגע שמגיעים לסיום התקופה, יש לשלם את המס.

ועכשיו לנתונים –  קרן כספית אמורה להניב בשנה נטו כ-0.15-0.2% (אחרי דמי ניהול). המק"מ מניב בשנה נטו (אחרי מס) 0.15% פחות או יותר, והפיקדון מניב תשואה דומה נטו.  בקיצור, נכון לעכשיו התשואות נמוכות, ופחות או יותר דומות!

כדי להרוויח מעט יותר, צריך מט להסתכן, אפיק שעשוי להיות מעניין גם משקיעים סולידיים הוא הפיקדונות המובנים.

מדריכים וכלים פיננסים:
מדריך פיקדון – כל מה שצריך לדעת על פיקדונות לפני שמשקיעים בהם
מק"מ (מלווה קצר מועד) – כל מה שצריך לדעת והאם הוא מהווה אלטרנטיבה לפיקדוןנות שקליים?
פיקדונות הבנקים – עדכון של פיקדונות הבנקים
פיקדון מובנה – מדוע זאת אפשרות מעניינת  להשקיע את הכסף
פיקדונות מובנים – עדכון של פיקדונות מובנים
 מחשבון פיקדון – ככה תוכלו לדעת כמה יהיה לכם בסוף תקופת ההפקדה

 

 

השקעה במניות – כל מה שצריך לדעת

 

השקעה באג"ח כל מה שצריך לדעת

מסקר החברות והעסקים של בנק ישראל עולה כי בכלל ענפי המשק היו מאזני הנטו שליליים, כאשר הירידות החדות ביותר היו בפעילות בתי המלון

על פי הדיווח של החברות והעסקים שענו לסקר החברות והעסקים של בנק ישראל, נרשמה במהלך הרביע השלישי ירידה בפעילות המגזר העסקי, בין היתר על רקע מבצע צוק איתן. מהסקר עולה כי בכלל ענפי המשק היו מאזני הנטו שליליים, כאשר הירידות החדות ביותר היו בפעילות בתי המלון. הירידה בפעילות ברביע ניכרת הן במכירות המקומיות והן ביצוא. הציפיות המדווחות על ידי החברות בענפים הנסקרים אינן בכיוון אחיד: בענפי השירותים, התחבורה והתקשורת הציפיות הן להתאוששות בפעילות ברביע הבא בהשוואה לרביע הנוכחי, ואילו החברות בענפי התעשייה, המלונאות והמסחר צופות המשך ירידה בפעילות.

ניתוח של מגבלות ההיצע והביקוש בענפים השונים מלמד כי במרבית הענפים (מלבד ענף הבנייה) מגבלת הביקוש היא המגבלה העיקרית לביצוע הפעילות, כאשר בולטת העלייה במגבלה זאת בענפי המלונאות, המסחר והשירותים, כנראה בעקבות השלכות מבצע "צוק איתן". בהשוואה לרביע הקודם, קיימת עלייה קלה בחומרת מגבלת קשיי המימון בכלל סוגי החברות – קטנות וגדולות.

הניתוח על פי ענפים מלמד כי הירידה במאזני הנטו של חברות התעשייה משקפת ירידות הן ביצוא והן במכירות המקומיות. חברות התעשייה צפו כי ברביע הבא ימשכו הירידות, במיוחד במכירות ליצוא. בענף המסחר נרשמה במקביל לירידה במכירות עליה בגידול במלאי המוצרים. בענף הבנייה מאזן הנטו של היקף הביצוע ירד לצד המשך הגידול במדד מחירי התפוקה, דבר המתיישב עם המשך הדומיננטיות של מגבלות ההיצע בענף. הירידה בפעילות בענף המלונאות ברביע זה הייתה גדולה יחסית, זאת, כנראה, עקב הירידה החדה בלינות התיירים מחו"ל בזמן מבצע "צוק איתן. בדומה להשלכות של הרעה ביטחונית בעבר, שנמשכו גם לאחר סיום המבצע הביטחוני, צופים בתי המלון כי גם ברביע הבא תמשך ירידה בהזמנות של תיירים מחו"ל. גם בענפי התחבורה ותקשורת והשירותים העסקיים נרשמה ירידה בפעילות, אך הצפיות בענפים אלה הן לעליה נאה בפעילות ברביע הבא.

בחטיבת המחקר מבהירים, כי ממצאי סקר החברות לרביע השלישי של שנת 2014 מבוססים על תשובותיהן של כ-407 חברות ועסקים מענפי המשק השונים.

עוד בנושא חדשות

שאלות הסקר הן איכותיות; החברות מתבקשות לדווח על כיווני השינויים של המשתנים השונים- עליה, ירידה או יציבות – ולציין את עוצמת השינוי: "רב" או "מעט".

התוצאות מנותחות באמצעות "מאזן הנטו"- המוגדר כהפרש שבין אחוז החברות המדווחות על עלייה לבין אחוז המדווחות על ירידה, מכלל הדיווחים; בחישוב מאזן הנטו נלקח בחשבון כיוון השינוי על פי דיווחי החברות, אך לא עוצמתו. כך, מאזן נטו אפס מלמד על יציבות בפעילות, מאזן נטו חיובי על עליה ומאזן נטו שלילי על ירידה. על עוצמת השינוי ניתן להסיק מגודלו של מאזן הנטו.

בחטיבת המחקר מוסיפים, כי נתוני סקר החברות נמצאו מתואמים בדרך כלל עם מגמות הנתונים המקרו-כלכליים של המשק. יתרונם הוא בהיותם זמינים ומספקים מידע מהיר, יחסית למקורות הנתונים האחרים.

 

החלטתם להתייעץ עם סוכן ביטוח לגבי הפנסיה שלכם מול המעביד? כדאי שתדעו מה לשאול ואיך לבצע סימולציית פנסיה שתשרת אתכם בעתיד. קיימו פגישה שבמהלכה הקפידו על הפרטים שאתם מוסרים לסוכנים או ליועצים השונים. תדייקו כמה שניתן כי הטעויות הקטנות, גם אלו שנעשות בשוגג עלולות עלות לכם ביוקר. הקפידו על מילוי השאלון בצורה ברורה ומדוקית ובעיקר הקפידו על הפרטים הרפואיים שלכם. כל טעות הכי תמימה שיכולה להיות עלולה לעלות לכם בפרמיה ובחוסר תגמול ביום הדין אם וכאשר…

 

1. מסרו פרטים מלאים בכל הנוגע לנושא האישי הקפידו על – שם מלא, מין, ת.ז. תאריך לידה, מצב אישי ומשפחתי, תיבה להודעות, טלפון נייד, דוא"ל, כתובת וכל פרט מזהה אחר.

2. הקפידו על עדכון מוטבים – עשו זאת אצל כל היצרנים של התכנית הפנסיונית האישית של העובד.

3. בידקו אימות הגדרות – עיסוק, מקצוע ו-תחביבים מסוכנים כדי שלא תגלו הפתעות ביום בו תרצו לתבוע את דמי הביטוח שלכם.

עוד בנושא חדשות

4. בדקו אימות נכונות – אצל כל היצרנים של החרגות ו/או תוספות בריאותיות ו/או מקצועיות במצב בו אתם עוסקים בתפיקים שנחשבים מסוכנים/אתגריים כמו ניקוי חלונות בסנפלינג, בנוסף מאחר ונושא העישון הפך יותר ויותר בעייתי בשנים האחרונות אם אתם מעשנים בידקו אם קיימת הגדרת עישון.

5. בדקו את ניתוח הצרכים הפנסיוניים שלכם – במקרה מוות, נכות ופרישה. דרשו מאזן משפחתי מקוצר או תכנון פיננסי.

6. טבלה מרכזת – נסו לבדוק את הפרמטרים השונים שלכם בהצגת המצב הביטוחי/פנסיוני הקיים. נסו לארגן טבלה מרכזת הכוללת: שכר פנסיוני כולל רובדי שכר, פרוט נתוני כל התכניות (הון – קצבה, ביטוח מנהלים, קרנות פנסיה, קופ"ג), סכומי ביטוח בכיסוי מוות ו-אובדן כושר עבודה (א.כ.ע) וחסכון, נוכחי ותחזית צבירות עתידיות לגיל פרישה (הון וקצבה) – בכל תכנית וסה"כ.

8. הרחבות כיסויים מיוחדים – בדקו אם קיימות הרחבות כיסויים מיוחדים והטבות ייחודיות לעובדי החברה בעיקר אם אתם עובדים בחברה גדולה ומוכרת.

9. מקום עבודה חדש- אם אתם במשרה חדשה במקום עבודה חדש, בדקו התאמת התכנית הפנסיונית הקיימת – לצרכי ורצונות העובד במועד הבדיקה, כולל בחינת שיקולי מיסוי, מול האלטרנטיבות החדשות שכן אולי כדי להישאר עם פוליסות ישנות ולהמשיך אותן. בקשו סימולציות והשוואת תוצאות בהיבטים: כלכליים, איכותיים ומיסוי, בהשוואה למצב ביטוחי קיים ) כגון: סימולציה לשכר של 10,000 ₪ בקרן פנסיה מול ביטוח מנהלים – בתנאי התכנית המקורית – והשוואת התוצאות למקרה מות, נכות ופרישה(. דרשו  עריכת התאמות מוסכמות ונדרשות.

10. סיכום פגישה – תמיד תבקשו סיכום פגישה מפורט לאותו תוכלו להגיש לגורם שייקבע בחברה למעקב ביצוע, כולל טבלה מרכזת מעודכנת וטופס הנחיות מדויקות למעביד לאופן פיצול הפרמיות בדוח קופות של המעביד. זה יעזור לכם מאוד בקביעת תוכנית הפנסיה מול המעסיק וכמובן לכם באם תזדקקו בעתיד לאמת עובדות או שתגלו טעויות לאורך השנים.

 

 עוד טיפים לחוסכים לפנסיה

 

חלק מהנתונים ממאמר זה נלקחו ממצגת של מיק יועצים פנסיונים

לקראת הגשת ההצעות של קבלנים וקבוצות רכישה למכרז הענק לבניית 1,725 יחידות דיור בשכונת נופים מודיעין בעוד פחות משבועיים (ב-10 בנובמבר 2014) ויציאתם לדרך של מכרזי מחיר מטרה עם פתיחת כנס החורף של הכנסת, קרא מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון שלמה בן אליהו למשתתפים הפוטנציאליים במכרז במודיעין לקחת בחשבון את תכניות הדיור של הממשלה.

בן אליהו העריך כי הצעות המחיר של מכרז הקרקע במודיעין (בו 29 מתחמים בגדלים שונים של 6 עד 228 יח"ד) יהיו נמוכות והזוכים יזכו במחירי קרקע נמוכים יחסית לאור העובדה שהמשתתפים מודעים לכך שצפויות לצאת במודיעין אלפי יחידות דיור במסגרת מכרזי מחיר מטרה, מה שממילא ייצב את מחיר הדירות בעיר בכ-20% הנחה על המחיר בשוק כיום.

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון הוסיף כי "על הזכאים לפי תכניות הממשלה להטבות בדירות, לבחון את הכדאיות להצטרף לקבוצת רכישה ועמותות במודיעין ולוודא כי יש התחייבות משפטית שמחיר הדירה הינו סופי ואינו ניתן לשינוי. יש לבדוק עוד כי מחיר הדירה נמוך באחוזים נוספים ממחיר שמשקף הנחה של 15%-20% הנחה מערך הדירות הנוכחי בשוק, מאחר וזאת ההנחה המובטחת לדירות מוטבות שימכרו בעיר במסגרת הטבת מע"מ בשיעור 0% או במכרזי מחיר מטרה בתקופה הקרובה".

 

 

עוד בנושא חדשות

 

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים אומר בעקבות החלטת בנק ישראל שלא לשנות את הריבית: "  למרות הריבית הריאלית הגבוהה יחסית בישראל, נראה שהבנק העדיף להמתין ולבחון את ההשפעה של פעולותיו האחרונות, לפני שיחליט האם להרחיב עוד יותר את מדיניותו. על פי הבנק, הגורמים העיקריים להחלטה היו מעורבים; תמכו בהפחתה נוספת – הירידה באינפלציה ובציפיות, החולשה ברבעון השלישי בעקבות מבצע "צוק איתן" וחששות מהתמתנות נוספת בכלכלה העולמית (בעיקר מאירופה). מנגד, הפיחות בשקל והחשש מתמחור סיכונים חסר בשוק האג"ח הקונצרניות, תמכו בהותרת הריבית ללא שינוי.

להערכתנו, בנק ישראל לא ימהר להפעיל כלים נוספים גם בעתיד; חלק ניכר מהאינפלציה הנמוכה הצפויה בשנה הקרובה היא תוצאה של מדיניות הממשלה, לדוגמא ההורדה הצפויה במחירי החשמל, המים, וצעדים נוספים צפויים של ממשלת ישראל להפחתת יוקר המחיה, לצד התגברות התחרותיות במשק. אלו מגמות עליהן בנק ישראל לא צריך להגיב.

הכלי העיקרי שבנק ישראל כן ימשיך ויפעיל בחודשים הקרובים הוא כלי רכישות המט"ח על מנת לשמר ואף להעצים את הפיחות בשקל, שבתורו יתרום לעלייה באינפלציה ולשיפור ביצוא."

 

 

עוד בנושא חדשות

המדד המשולב למצב המשק בחודש ספטמבר עלה ב-0.2%. קצב גידולו של המדד מהיר מקצב גידולו בחודשים הקודמים, שבהם הושפע המדד בין השאר מהשלכות השליליות של מבצע "צוק איתן". המדד החודש הושפע לטובה מהעליות במדדי יצוא הסחורות והשירותים לספטמבר, מהגידול בהיקף התחלות הבנייה, ומהעליות במדדי הייצור התעשייתי והפדיון של ענפי המסחר והשירותים לאוגוסט. לעומת זאת, הירידה בהיקף היבוא של מוצרי הצריכה, והירידה בשיעור המשרות הפנויות מיתנו את קצב עליית המדד. המדד לחודש אוגוסט עודכן כלפי מעלה (לוח 1), בעקבות נתונים חיוביים מהצפוי על הייצור התעשייתי ועל הפדיון בענפי המסחר והשירותים . לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.

יש לכם עסק כלשהו ואתם רוצים לפרסם אותו. איפה עושים זאת? בעיתון? בפליירים? באינטרנט? זו שאלה פיננסית לחלוטין, וננסה כאן להתמקד במדיה הצומחת – באינטרנט, ולהבין את אפשרויות הפרסום, ההיקפים, והתועלת המרובה של הרשת לעומת מדיות אחרות.  

למעשה, האינטרנט הוא פלטפורמת פרסום אידיאלית המשנה לחלוטין את כללי המשחק. פרסום באינטרנט מתאים לבעלי עסקים קטנים ובינוניים, חברות גדולות ותאגידי ענק. היתרון הבולט והגדול ביותר של פרסום מן הסוג הזה הוא חשיפה למאות מיליוני לקוחות פוטנציאליים בכל רגע נתון. מעבר לכך, האינטרנט מקצר את זמן התגובה של הלקוח: בהשוואה למודעת פרסומת בטלוויזיה, בעיתון וברדיו, פרסום באינטרנט מניע לפעולה מיידית. אפשר להשתמש באינטרנט כדי לפרסם מוצרים או שירותים וניתן גם להשיק בעזרתו קמפיין שיווקי לשיפור התדמית או המוניטין.

סל האפשרויות של פרסום באינטרנט כמעט בלתי מוגבל ואפילו העלות אינה גבוהה. האינטרנט עושה לתחום הפרסום את מה שהצליחה הטלוויזיה לעשות בשנות ה-60, אולם ההשפעה שלו הרבה יותר דרמטית והיקפית. בנוסף, קשה לשער כיצד ייראה הפרסום באינטרנט בעתיד ולכן כל מה שאפשר לעשות הוא להצביע על היתרונות של הכלים הקיימים.

Email marketing, רשתות חברתיות ומנועי חיפוש

יש שלושה אפיקים מרכזיים באמצעותם ניתן להצביע על היתרונות של פרסום באינטרנט. הראשון נקרא email marketing ובו משתמשים כדי לפנות ללקוחות באופן ישיר. שיווק בדואר אלקטרוני באמצעות מערכת email marketing הוא ערוץ המועדף על בעלי עסקים בכל רחבי העולם. המאפיינים שלו הם אפקטיביות גבוהה מול עלות השקעה נמוכה. במונחים מקצועיים נהוג להתייחס למערכת של email marketing בתור פתרון אידיאלי עבור ROI – return of investment.

עוד בנושא חדשות

השני הוא פרסום ברשתות חברתיות. פרסום כזה מגלם יתרון בולט של האינטרנט מול ערוצי פרסום מסורתיים, בעיקר בהקשר של ניתוח שוק וזיהוי קהלי היעד. במקום לבזבז זמן ומאות אלפי שקלים על פנייה למכנה משותף רחב ככל האפשר, פרסום ברשתות חברתיות מתבצע לאחר סקירת המדיה ובחירה מושכלת של ערוצי חשיפה. המפרסם עורך את המסר השיווקי ומתאים אותו גם לפלטפורמה וגם לקהל היעד. אפשר לנהל את הקמפיין בטווח קצר או ארוך ולגייס לקוחות קיימים על מנת לחשוף את המוצר או השירות לאנשים חדשים.

אי אפשר לדבר על היתרונות של פרסום באינטרנט מבלי להזכיר את מנועי החיפוש. זהו האפיק השלישי והמפורסם ביותר של פרסום באינטרנט, המיוצג כיום על ידי חברת גוגל. אפשר להשתמש במנועי חיפוש בתור אפיק פרסום בצורה ממומנת או אורגנית. הפרסום הממומן מציע תוצאות מיידיות ומספק מעקב, ניטור ובקרה, בעוד קידום אורגני מחייב סבלנות ולעיתים גם שינויים טכניים באתר האינטרנט של הלקוח.

כיצד בוחרים אפיק פרסום?

בעל עסק המעוניין לנצל את היתרונות של פרסום באינטרנט צריך להשקיע זמן ומחשבה. עליו להגדיר את הצרכים והמטרות, להתייעץ עם אנשי מקצוע ולהחליט על מסגרת תקציב.

לסיכום, פרסום באינטרנט יכול להיות גמיש ודינאמי. אין סיבה להתחייב רק לסוג אחד של פרסום, אולם בהחלט כדאי לחשוב על הטווח הארוך ולהבין כיצד ההוצאות יכולות להחזיר את ההשקעה.

בעקבות החלטת האוצר להוריד את המ"ע ל-0 בפרויקטים של פינוי-בינוי אומר ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "מדובר בהחלט בהחלטה נקודתית טובה של הממשלה והאוצר, אולם לצערי לא תהיה לה משמעות מרחיקת לכת עבור יזמים העוסקים בהתחדשות עירונית, כולל תמ"א 38. צריך לזכור, למשל, שמי שרוכש דירה במסגרת תמ"א 38 איננו ברוב המכריע של המקרים אותו זוג צעיר בעל אפשרויות מוגבלות שעבורו המע"מ אפס משמעותי. אמנם היזמים יוכלו להזדכות על המע"מ אפס, וזוהי ללא ספק הטבה, אולם אין מדובר ב"שובר שיוויון" שייצר כעת "באזז" לתמ"א 38 ויביא לכך שמספר הפרויקטים יעלה באופן דרמטי".

שי רונן, המנכ"ל והבעלים של MY HOUSE, משווקי פרויקטים של תמ"א 38: "כל הטבה לטובה וזה צעד בכיוון הנכון, אולם אני מצפה שהממשלה תביא לידי יישום את תמ"א 38/4, שתכלול בתוכה שורה ארוכה של הטבות ליזמים, כולל תוספת שלוש וחצי קומות, במקום שתיים וחצי בלבד כיום, אפשרות לניוד זכויות ובנייה בפריפריה ובתמורה הענקת זכויות בנייה נוספות במרכז והטבות נוספות. רק חבילה שכזו תביא הרבה יזמים היושבים כיום "על הגדר" לקדם מאות פרויקטים כאלה בשנה. זהו צעד קטן חשוב, אבל צריך להיות חלק משורה ארוכה של צעדים".

אורן מור, מנכ"ל ובעלים של אייקום יזמות ובנייה , "לצערי בתחום של פינוי בינוי הטבה שכזו הינה ממש טיפה בים. הממשלה חייבת לבצע שידוד מערכות יסודי בנושא זה, כולל תמרוץ הערים והרשויות המקומיות המהססות בעשרות רבות של מקרים האם כדאי להן לקדם פרויקטים של פינוי בינוי, קיצור ביורוקרטיה, השקעת משאבים הסברתיים בדעת קהל מול המתפנים, מה שבפועל החברות היזמיות עושות כיום ובכלל, להכריז על הפינוי בינוי כ"פרוייקט לאומי מועדף". לכן, עם כל הכבוד ליישום המע"מ אפס, אני לא רואה איך הוא יביא את האור בקצה המנהרה".

למדריך פינוי בינוי

מדריך מס רכישה

עוד בנושא חדשות

מדריכי דירה ומשכנתא

 

 

מושג חדש מציף אותנו בחודשים האחרונים והוא חוק מע"מ אפס. לרגע זה נשמע יותר מידי טוב בכדי להיות אמיתי, אבל ככל שנכנסים לתוך הקרביים של החוק הזה אפשר להבין שהוא מצד אחד מאד יועיל ויוזיל לאכלוסיות מסוימות את מחירי הדירות, אך מאידך הוא עלול לגרור אחריו ספקות רבות לגבי הזכאות, כשבמקביל לא ברור כלל אם יהיו מספיק דירות שיעמדו בהתניות ובסכומים שהחוק מדבר ומתכוון אליהם.

פירוש החוק

אז מה הוא בעצם חוק מע"מ אפס ומהי משמעותו כלפי המדינה וכלפי אזרחיה. חוק זה יחול על מכירת דירות מגורים על פי מה שנקבע בחוק. הכוונה שקבלן שמכר דירות יוכל להזדכות על המע"מ תשומות שהוא שילם ולא יצטרך להעביר מע"מ עסקאות בגין אותן דירות שמכר.

התנאים הקובעים בעת מתן ההטבה הם:

זכאים

זכאים להטבות הללו יהיו בעיקר אזרחי המדינה אשר שרתו בצבא ההגנה לישראל או עשו שרות לאומי ותרמו את חלקם בהגנה על המולדת. כמובן שקיימים עוד סייגים בתוך הצעת החוק הזו והדיונים בה טרם הסתיימו.

תיאורטי מול מעשי

אין צל של ספק שחוק מע"מ אפס צפוי להשפיע באופן ישיר על שוק הדירות ועל ערכן. מעבר לתיאוריה אף אחד עדיין איננו יודע להגיד באופן בטוח והחלטי אם ההתנהלות הזו אכן תיתן פרי ומזור לכל אלו שטרם יכולים להרשות לעצמם לרכוש דירה. האמור פה מתייחס אך ורק לדירות מקבלן ולא לדירות יד שנייה, מהלך שיכול לפגוע בכל אלו שרוצים למכור את הנכס שלהם ולהתקדם לעבר נכס אחר. תהליך ההתמקחות על המחיר יהיה ארוך ובסוף תהיה מחויבות להתגמש במחיר שיפגע ביכולת התזרימים ברכישה דירה אחרת או לחילופין לא יגיעו כלל רוכשים במידה ולא תהיה התגמשות במחיר. האם בכל התהליך יהיה דירקטור אחד שיזהיר מפני ניוון ואיבוד שליטה? ספק גדול.

רעיון שיגעון או כישלון

חוק זה על פניו נותן תחושה שרק חלק מהאוכלוסייה ייהנה מההטבה, כמובן שהכוונה היא לאוכלוסייה הדתית ולהתנחלויות, אך אי אפשר להאשים כל הזמן את הנתח הזה של האוכלוסייה. גם כאשר יושב דירקטור כזה או אחר ומחליט החלטות הרות גורל עבור חברות גדולות ייתכן והוא ייגמר ככישלון גורף וייתכן שזו תהיה הצלחה מסחררת. כך גם הצעת החוק הזו שעל פניה היא תוכנית שיכולה להבטיח לזוגות צעירים חיים בדירה משלהם וחסכון תשלומי שכירות. אין ספק שהחוק מגיע בשלב שהוא חובה ועלינו לבדוק אותו ולתת לו הזדמנות להוכיח את עצמו.

הריבית לא ירדה. למרות שכלכלנים רבים העריכו שהריבית תרד. בבנק ישראל החליטו על רקע אוסף הנתונים הכלכליים שלא הפעם.

ומהם נתוני הרקע להחלטה?   נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן ירד בספטמבר ב-0.3%, למטה מתחזיות החזאים, שצפו בממוצע ירידה של 0.1%. ירידות משמעותיות נרשמו בסעיפי המזון והפירות והירקות, ובאף סעיף לא נרשמה עלייה. ב-5 מתוך 6 החודשים האחרונים היה המדד בפועל נמוך מהממוצע של תחזיות החזאים. ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה שלילית של 0.3%, לעומת אינפלציה אפסית ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט. הרכיבים המייצגים את המוצרים הסחירים במדד ירדו ב-12 החודשים האחרונים ב-2.5%; קצב עלייתם של מחירי המוצרים הבלתי סחירים ירד אף הוא אל מתחת לתחום יעד האינפלציה, והוא עומד על 0.8%.

תחזיות האינפלציה והריבית: הציפיות לאינפלציה משוק ההון (מנוכות עונתיות) לשנה הקרובה ירדו בחדות, לרמה של 0.6%, והציפיות לשנתיים ירדו אף הן, לרמה של 1.0%. ממוצע תחזיות החזאים ל-12 המדדים הקרובים ירד לרמה של 0.9%, והציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים ל-12 המדדים הבאים ירדו ל-0.5%. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים המשיכו לרדת גם החודש: בטווחים הארוכים חלה ירידה של כ-15 נ.ב יחסית לחודש הקודם, ובטווחים הבינוניים – ירידה של כ-10 נ.ב. חלק מהחזאים צופים הפחתה מסוימת של ריבית בנק ישראל במהלך שלושת החודשים הקרובים, וציפייה כזו עולה גם מעקומי המק"מ והתלבור.
הפעילות הריאלית: בשל החגים, חלק מהאינדיקטורים החודשיים לפעילות הריאלית לא התעדכנו מאז הדיון המוניטרי הקודם. האינדיקטורים שנוספו מצביעים ברובם על כך שבעקבות מבצע 'צוק איתן' הפעילות ברבעון השלישי האטה ואולי אף ירדה, אם כי ישנם סימנים להתאוששות בספטמבר. ביצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים) חל בספטמבר גידול מתון של 1.3%, לאחר שבאוגוסט הוא ירד ב-6%, והיבוא ירד ב-3.9%  (ללא או"מ, יהלומים וחומרי אנרגיה). יצוא השירותים העסקיים האחרים (ללא חברות הזנק) ירד ביולי ב-0.9% יחסית לרמות השיא של הרבעון השני. בכניסות התיירים חלה בספטמבר התאוששות קלה מאוד, לאחר השפל שנרשם ביולי-אוגוסט. סקר החברות של בנק ישראל לרבעון השלישי הציג ירידה בפעילות של המגזר העסקי, והיא מתבטאת בכך שמאזן הנטו המשוקלל שלילי באופן מובהק. כלל ענפי המשק הנסקרים בסקר החברות מציגים מאזני נטו שליליים, והירידה החדה ביותר התרחשה בפעילותם של בתי המלון. מדד האקלים של המגזר העסקי, המבוסס על סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לספטמבר, מבטא קצב צמיחה חודשי של 0.16%. זהו שיפור לעומת הקצב באוגוסט – 0.13% – אך הוא עדיין נמוך משמעותית מהקצב בחודשים לפני המבצע, 0.22%—0.27%. מדד מנהלי הרכש עלה בחודש ספטמבר ב-7.3 נקודות – ל-49.9 נקודות, הרמה המבחינה בין התכווצות להתרחבות – לאחר ירידה ניכרת ביולי ובאוגוסט. מדדי אמון הצרכנים מציגים תמונה מעורבת: המדד של הלמ"ס השתפר בספטמבר לעומת אוגוסט, המדד של בנק הפועלים ירד, והמדד של גלובס נותר כמעט ללא שינוי.
שוק העבודה: מספר משרות השכיר ירד ביולי ב-0.3% לעומת הרבעון השני: הוא ירד ב-1.1% במגזר העסקי, ואת הירידה קיזזה עלייה של 0.7% בשירותים הציבוריים. מספר המשרות המלאות ירד ביולי-אוגוסט בכ-0.8% לעומת הרבעון השני. תקבולי מס הבריאות גדלים בקצב יציב: התקבולים באוגוסט-ספטמבר היו גבוהים (נומינלית) ב-5.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בהשוואה ל-4.8% ביולי-אוגוסט. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו במאי-יולי ב-0.9% וב-0.7%, בהתאמה, יחסית לפברואר-אפריל (נתונים מנוכי עונתיות).נתוני תקציב הממשלה: הגירעון בפעילות המקומית של הממשלה (ללא אשראי נטו) הסתכם בינואר-ספטמבר בכ-7.2 מיליארדי ש"ח, והוא נמוך בכ-3.6 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי העקבי עם עמידה ביעד הגירעון ל-2014, משום שההוצאות היו נמוכות מהתוואי התואם ביצוע מלא של התקציב. הוצאות המשרדים גבוהות נומינלית ב-3.4% בלבד לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, בהמשך השנה צפויה האצה בהוצאות. ההכנסות המקומיות מתחילת השנה נמוכות בכ-1.5 מיליארד ש"ח מהתוואי העונתי התואם את תחזית התקציב. לפי נתוני המגמה, המע"מ על הפעילות המקומית ברוטו – אינדיקטור לצריכה הפרטית – עלה ברבעון השלישי בכ-0.6% יחסית לרבעון הקודם.
שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-21/9/14, ועד ל-24/10/14, נחלש השקל מול הדולר ב-4.1%, מול האירו ב-2%, ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי השקל נחלש ב-2.8%. מתחילת השנה נחלש השקל במונחי השער האפקטיבי ב-4.1%.
שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-21/9/14, ועד ל-24/10/14, ירד מדד ת"א 25 בכ-0.9%, פחות מהמגמה העולמית. בשוק האג"ח הממשלתיות נרשמה ירידת תשואות חדה, בעיקר על רקע ירידת התשואות בעולם: העקום השקלי ירד בשיעור שהגיע עד 35 נ.ב. תוך ירידה בתלילותו; התשואה על אג"ח שקלית ל-10 שנים ירדה בכ-35 נ.ב., לרמה של 2.1%; הירידה בעקום הצמוד הייתה מתונה יותר וביטאה ירידה באינפלציה הצפויה הגלומה בחלקו הבינוני והארוך של העקום; מרווח התשואות בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב נותר כמעט ללא שינוי, בשיעור שלילי של כ-15 נ.ב. לאורך עקום המק"מ נרשמה ירידת תשואות של כ-5—8 נ.ב, והתשואה לשנה עומדת על 0.17%. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, נותרה כמעט ללא שינוי, ברמה של 89 נ.ב.
כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-24.6%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-7.9%.
שוק האשראי: יתרת החוב של המגזר העסקי עלתה באוגוסט בכ-10.6 מיליארדי ש"ח (1.4%) – לרמה של 781 מיליארד. העלייה נבעה ברובה מפיחות השקל מול הדולר, אשר הגדיל את השווי השקלי של החוב הצמוד והנקוב במט"ח, אך היא משקפת גם גיוס חוב נטו של כ-2 מיליארדי ש"ח, בעיקר בשוק החוץ-בנקאי. באוגוסט הנפיק המגזר העסקי הלא-פיננסי אג"ח בהיקף של כ-4.1 מיליארדי ש"ח, לעומת ממוצע של 3.6 מיליארדים לחודש מתחילת השנה. נמשכת הצבירה בקרנות הנאמנות המתמחות באג"ח קונצרניות, אם כי בהיקף נמוך מזה שנרשם בחודשים הראשונים של השנה. המרווחים בשוק האג"ח הקונצרניות נותרו נמוכים, ורמתם עשויה להצביע על תמחור חסר של הסיכונים בשוק זה. יתרת החוב של משקי הבית גדלה באוגוסט בכ-1.9 מיליארד ש"ח (0.5%), לרמה של 425 מיליארדים; העלייה נבעה ברובה מהמשך הגידול בחוב לדיור, חוב שעלה ב-1.5 מיליארד ש"ח. בחודש ספטמבר הסתכמו הנטילות של משכנתאות חדשות בכ-3.9 מיליארדי ש"ח, לעומת ממוצע חודשי של כ-4.3 מיליארדים מתחילת השנה. הריבית על משכנתאות חדשות לא-צמודות (בריבית משתנה) ירדה בספטמבר בכ-0.17 נק' אחוז, על רקע ירידת ריבית בנק ישראל. הריבית הממוצעת על משכנתאות חדשות צמודות למדד, (בריבית קבועה ומשתנה) עלתה בכ-0.04 נק' אחוז וב-0.14 נק' האחוז, בהתאמה.  
שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) נותר בספטמבר ללא שינוי, לאחר שבמשך 7 חודשים רצופים הוא עלה בשיעור חודשי ממוצע של 0.5%. ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר עלה סעיף זה ב-2.1%. ובמהלך השנה מסתמנת מגמת ירידה בקצב גידולו. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, ירדו ביולי-אוגוסט ב-1%. קצב הגידול השנתי במחירים התמתן, וב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט עלו המחירים ב-5%, לעומת 6.5% ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי. היקף העסקאות בשוק הדיור מוסיף לרדת בחדות, וברבעון השני הוא היה נמוך בכ-20% יחסית לרבעון הראשון; מנתונים חלקיים עולה כי גם ברבעון השלישי חלה ירידה בהיקף דומה. הירידה הקיפה את כל סוגי העסקאות, אולם נראה כי היא הייתה חדה במיוחד בעסקאות בדירות שמחירן מגיע עד 1.6 מיליון ש"ח. ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי עמד מספרן של התחלות הבנייה על כ-45 אלף.
המשק העולמי: החודש גברו החששות מפני התמתנות נוספת בכלכלה העולמית על רקע גידול באי-הוודאות ובתנודתיות בשווקים השונים. קרן המטבע הבין-לאומית הפחיתה את תחזית הצמיחה העולמית ל-2015 ב-0.2 נק' אחוז, ל-3.8%. התחזית לצמיחת הסחר העולמי הופחתה ב-0.3 נק' אחוז, ל-5%, ובד בבד ירד הסחר העולמי באוגוסט. בארה"ב נמשכת ההתאוששות בצמיחה, אולם ברקע ניתן לזהות לא מעט סיכונים להחטאת התחזית כלפי מטה: למרות השיפור בשוק העבודה, מרבית המצטרפים לכוח העבודה משתכרים שכר נמוך, והשכר גדל בקצב מתון וממשיך להכביד על התאוששותה של הצריכה הפרטית; הדולר המשיך להתחזק  מול סל המטבעות העיקריים (DXY), והתפתחות זו עשויה אף היא להעיב על התאוששותה של הכלכלה האמריקאית. הסביבה הכלכלית בעולם, והתבטאויותיהם של ראשי ה-FED, הביאו לשינוי בהערכת השווקים לגבי המועד שבו יחלו להעלות את הריבית בארה"ב: כעת צופים כי הוא יידחה בכמה חודשים, לסביבות אוקטובר 2015. בגוש האירו ממשיכים להתקבל נתונים מאכזבים: כלכלת גרמניה נחלשת, וכלכלות צרפת ואיטליה מתקשות להתאושש. התחזית של קרן המטבע לצמיחת הגוש ב-2015 הופחתה ב-0.2 נק' אחוז, ל-1.3%. סקרי החברות ומדדי הציפיות ממשיכים להיחלש ולהצביע על סנטימנט שלילי. שיעור האבטלה נותר ברמה גבוהה – 11.5%. שיעור האינפלציה השנתי ירד לשפל חדש, של 0.3%, וגוברים החששות לדפלציה. ה-ECB פרסם את פרטיה של התכנית לרכישת הנכסים, וזו התקבלה בשווקים באכזבה מסוימת היות שהיא לא כללה יעדים כמותיים.  גם ביפן התפרסמו החודש נתונים מאכזבים בדרך כלל, והם הצביעו על היעדר התאוששות מאז העלאת המע"מ באפריל. הבנק המרכזי חזר על מחויבותו לנקוט מדיניות מרחיבה ככל שתידרש. קצב הצמיחה במשק הסיני מתייצב; לאחרונה נרשם שיפור גם בהרכב הצמיחה, כשברקע נמשכת הירידה במחירי הנדל"ן. בברזיל נמשך חוסר היציבות, בשעה שבהודו הצביעו הנתונים על מגמה מעורבת. החששות מפני היחלשות הכלכלה העולמית הביאו לתנודות חדות בשוקי המניות, ומדד MSCI World ירד בסוף התקופה בשיעור של כ-3.5%. על רקע החשש מהיחלשות בפעילות העולמית, ולמרות חוסר היציבות הגיאופוליטית באוקראינה ובמזה"ת, מחירי האנרגיה ממשיכים לרדת בחדות – מחירה של חבית נפט (ברנט) ירד ב-15% והגיע ל-$86. מחירי הסחורות החקלאיות, לעומת זאת, עלו החודש ב-5%.
הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להותיר את הריבית לחודש נובמבר ללא שינוי ברמה של 0.25%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.
הוועדה המוניטרית סבורה שהשפעות הפחתת הריבית האחרונות, שהביאו את הריבית לרמה של 0.25%, טרם באו לידי ביטוי מלא בפעילות ובאינפלציה, ולאור זאת החליטה להותיר החודש את הריבית ללא שינוי.
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.