קופות הגמל הפכו בשנים האחרונות לכלי השקעה נחות לעומת קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים. על רקע ההחלטה למסות רווחים הוניים, ולא למסות את הקצבאות, המשמעות הפרקטית היתה שאפיק החיסכון העדיף לפנסיה הוא זה שמשלם לחוסך קצבה על פני זמן – קצבה שפטורה ממס (בהגבלות ובתנאים מסוימים). מנגד, קופות הגמל, שנחשבו לאפיק השקעה ארוך טווח ונהנו בעבר מפטור על המשיכות ההוניות, איבדו את מקומם – הפטור על המשיכות ההוניות בוטל, כך שהם הפכו כאמור לכל השקעה נחות. זה עומד להשתנות. במקביל לרפורמה בדמי הניהול – הצבת תקרה של דמי ניהול 1.05% על מכשירים לפנסיה לרבות קופות הגמל (אך במקביל העברת קנס חדש על העמיתים בקופות – דמי ניהול על ההפקדות ), הוחלט לאשר פטור ממס על רווחים בחיסכון בקופות הגמל, כלומר הוחלט לאפשר לחוסכים למשוך (משיכות הוניות) את החיסכון (בתנאים מסוימים) ולא להיות חייבים במס על הרווחים. מדובר בפטור ממס על משיכות הוניות מקופה שבה העמית חוסך מעל 15 שנה (כפי שהיה בעבר), כאשר במקביל הוחלט כי הסכום המקסימלי השנתי שניתן יהיה להפקיד הוא 17 אלף שקל ובכך לא לאפשר לחוסכים עשירים להפוך את המכשיר לכלי להפחתת מיסים. מעבר לכך, המשיכות ההוניות בפטור ממס יתאפשרו רק אחרי שבקופה יובטח סכום מסוים (רובד מסוים) שיאפשר קצבה שוטפת לפנסיה.
בכך, למעשה מחזירים מעט את הגלגל לאחרו, אבל לא בדיוק. עד שנת 2008 עמיתים בקופות הגמל יכלו לחסוך בקופה והם היו פטורים ממס על משיכות כספים בגיל פרישה. בשנת 2008 בוטל הפטור ממס על רווחי הון . במילים אחרות, כל ההפקדות מאז יועדו לקצבה חודשית עתידית בגיל פרישה. עוד לפני כן – ב-2005 בוטלה הטבת המס לכאלו שחסכו במשך 15 שנה ונהנו מפטור על רווחי הון בקופות. כלומר, בהדרגה כורסמו ההטבות בקופות הגמל – מפטור לאחר 15 שנה על רווחים הוניים לפטור על רוחים הונים רק בעת פרישה, ולאחר מכן פטור ממס רק כאשר מדובר על קצבה חודשית.עכשיו רוצים לתקן זאת, ולהחזיר את הטבות המס לחוסכים במסגרת קופות גמל במסלול הוני, וזה נכון וזה חשוב – לא כולם רוצים ומעוניינים לחסוך באפיק קצבתי. יש כאלו שרוצים את הכסף כסכום חד פעמי גדול – למה שאותם ימסו אות אלו שמקבלים את הכסף באופן שוטף על פני שנים, לא ימסו. זה סוג של תיקון עיוות, שעל הדרך עשוי לתרום לתעשיית קופות הגמל המדשדשת.
כמה צריך לעבוד בשביל דירת 4 חדרים ממוצעת ? מנתונים של משרד השיכון עולה כי עלות דירה שקולה לשכר ממוצע במשך 138 חודשים. זה עדיין לא אומר כמובן שזה הזמן שלוקח לקנות דירה או לשלם על דירה. ממש לא. זה בהנחה שכל השכר שלכם בתקופה הזו מופנה לדירה, אבל זה לא אפשרי – מה עם אוכל, הוצאות חשמל, ביגוד, רכב, ועוד ועוד. בקיצור, זה מעין מדד תיאורטי שלא מספר הרבה, אבל כן אפשר להבין ממנו על מגמות. עכשיו צריך 138 משכורות בממוצע כדי לקנות דירת 4 חדרים., בעוד שבסוף 2010 המדד הזה עמד על 133 דירות – כלומר אז היה "זול" יותר לרכוש דירה.
כך או כך, מדובר על דירות 4 חדרים ממוצעת. אם רוצים לבחון מה קרה לדירות חדשות, אז הרי שכיום לוקח 149 משכורות ממוצעות לרכוש דירת 4 חדרים חדשה, בעוד שלפני שנה (סוף 2010) כדי לרכוש דירת 4 חדרים חדשה היה צורך לעבוד 150 חודשים.
כדי לרכוש דירת 4 חדרים ביד שנייה צריך לעבוד, על פי נתוני משרד השיכון 133 חודשים (לפי שכר ממוצע) בעוד שלפני שנה (סוף 2010) היה ניתן לקנות דירה כזו אחרי 125 חודשי עבודה. הנתונים האלו ממחישים את השונות בין דירות חדשות לדירות יד שנייה – דירות חדשות יקרות יותר, אבל פחות מבעבר – הפער בינהן הצטמצם.
מדריך מס רכישה
בדיקת מהון להון, אתר המידע והמדריכים בתחום הצרכנות הפיננסית, על דמי הניהול בקרנות הנאמנות מעלה תמונה קשה – דמי הניהול בקרנות הנאמנות המנייתיות זינקו ב-70% מאז רפורמת בכר (שאמורה היתה בין היתר להוזיל את העלויות של הצרכנים הסופיים ובפועל גרמה כאמור לההפך). אמנם בשנה האחרונה, על רקע הגברת התחרות בתחום דמי הניהול ירדו, אבל מדובר בירידה של כ-6% בלבד ל-2.5% – עדיין גבוה מאוד.
למה דמי הניהול בקרנות נאמנות גבוהות מדמי הניהול בקופות הגמל?
דמי הניהול בקרנות הנאמנות המנייתיות הם חסרי פרופורציה לדמי הניהול בחיסכון לטווח הארוך שם כאמור הרגולטור התערב לאחרונה במטרה להגביל את דמי הניהול על הצבירה ל-1.05% מהנכסים. מתי הרגולטור יגיע לקרנות הנאמנות?
בנק מזרחי טפחות מציע פיקדון קוקוס שיכפיל את כספכם בטווח של 19 שנים וארבעה חודשים – מדובר על ריבית של 3.72% בשנה! זו ריבית טובה. מנגד, צריך לזכור שמדובר בתקופה ארוכה. מצד אחד הריבית מתישהו (כך אומרים כל המומחים) תתחיל מתישהו לעלות, אבל מצד שני הם אומרים את זה כבר הרבה זמן ולא קורה כלום. מעבר לכך, גם אם הריבית תתחיל לעלות, הרי שלהגיע ל-3.72% זה ממש לא טריוויאלי, ובטח שלא בטווח הקרוב. כלומר, מי שמאמין שהריבית אפילו אם היא תעלה, היא תעלה בהדרגה והיא תגיע לממוצע ההיסטורי של העשורים האחרונים, הרי שבעקיפין הוא סבור שהריבית תגרד את ה-3%-4%, ואז הפיקדון הזה יכול להיות אטרקטיבי לגביו. שוב – בהנחה שהוא מוכן לסגור את הכסף לטווח ממושך.
כאן תוכלו לקבל פרטים נוספים על פיקדון קוקוס (וגם להפקדה), אבל כדאי לכם גם לקרוא על הפיקדונות הנוספים ובמיוחד על הפיקדונות המובנים (זה לא מפחיד כמו שזה נשמע)
היכנסו כאן לפיקדון קוקוס קודם (יולי 2015)!
היכנסו למדריך – איך בוחרים פיקדון!
היכנסו לרשימה מעודכנת של פיקדונות מכל הבנקים
מדד משכן של בנק משכן (שהפך לזרוע המשכנתאות של בנק הפועלים) ירד בחודש ינואר 2011 ב-0.7%. הירידה מגיעה אחרי ארבעה חודשים של עייה במדד. ירידה במדד משמעה הרעה במצבם של רוכשי הדירות, בעוד שעלייה במדד משכן מבטאת שיפור במצב רוכשי הדירות. המדד נשען על פרמטרים כלכליים כמו – הריבית של בנק ישראל (שגוזרת את ריבית המשכנתאות), שיעור האבטלה, השכר הממוצע במשק ומדד מחירי הדיור. בחודש ינואר 2012 הריבית על המשכנתאות נותרה כמעט ללא שינוי (אפילו עלתה במעט) ונתוני השכר והאבטלה נותרו גם כן דומים למצב בסוף שנת 2011. עם זאת, מחירי הדירות, החלו לעלות מעט אחרי חודשים של ירידה. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) עולה כי בחודש ינואר 2012 (סקר מחירי הדירות) עלו הדירות ב-0.6% לעומת החודש הקודם. על פי הסקר של הלמ"ס בשנה כולה (שנת 2011) עלו מחירי הדירות ב-6.1% (שיעור נומינלי של כמעט 4%).
כך או אחרת, מדובר בבשורה רעה לרוכשים הפוטנציאלים – מצבם הורע ביחס לחודשים קודמים, ונראה שלמרות המאמצים מצד שר השיכון והבינוי, אריאל אטיאס להציף את השוק, יהיה קשה לראות ירידות מחירים משמעותיות בשוק הדירות – ראשית, הריבית אפסית ובריבית כזו לא סביר שמחירי הדירות יירדו; שנית – היצע הדירות עשוי לקטון על רקע מצוקת אשראי שמתחילה לתת אותותיה אצל הקבלנים. הבנקים בהתאם להוראות בנק ישראל מכביידם על מתן אשראי ליזמים (וגם כשהאשראי ניתן הוא משקף ריבית גדולה יותר בגלל הסיכון הגדול יותר). ומכאן, שהיצע הדירות עלול לרדת בחודשים הבאים וזאת לעומת גידול בהיצע הדירות בשנה האחרונה (עד לשיא של 80 אלף דירות).
מעבר לכך, לאחרונה זוכים שמכרזים של מנהל מקרקעי ישראל מבטלים את זכייתם, כך שאין משמעות פרקטית למכרזים – אמנם שר השיכון, אריאל אטיאס מנסה להציף את השוק בקרקעות, אבל אין באמת קונים. מה גם שרוב הקרקעות האלו לא באזורי הביקוש.
האמת שזה היה צפוי – בנק ישראל הגביל לפני כשנה את החלק מהמשכנתא שניתן לקחת בריבית פריים לעד שליש מהיקף המשכנתא. הוא למעשה, במילים פשוטות, אמר ללוקחי המשכנתאות – "אני בנק ישראל מייקר לכם את המשכנתא". הוא עשה זאת בגלל שהמשכנתאות בריבית פריים (ריבית משתנה) מסוכנות יותר – ברגע שהריבית עולה, ההחזרים גדלים. אבל מול הסיכון הזה יש בפועל ריבית נמוכה יותר מול סוגי המשכנתאות האחרות. בכל זאת, הנגיד שלנו, מר סטנלי פישר, שהוא גם פרופסור, החליט שזאת אחת הדרכים להילחם במחירי הדירות. הוא עשה נזק עצום – הלווים משלמים יותר, אין באמת ירידה משמעותית בערך הידרות. אם הוא , מר סטנלי, היה רוצה להוריד את מחירי הדירות הוא היה צריך להפסיק להוריד את הריבית. הוא עשה בעצם את ההיפך מהמצופה – הוא ציפה להעלאות ריבית (ולכן להתייקרות המשכנתא בריבית משתנה) בפועל הוא הוריד את הרבית ופגע פעמיים בלוקחי המשכנתאות – פעם אחרת, בכך שהמחירים של הדירות לא יורדים כאשר הריבית נמוכה ובמסלול יורד, פעם שנייה בכך שהלווים לא נהנים מריבית משכנתא פריים נמוכה אלא ריבית גבוה יותר ולא רק זה, אלא שהריבית פריים אפילו יורדת, אם הם היו לוקחים מרכיב גדול בפריים הם היו מרוויחים והרבה.
אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות אמר בפאנל של עיתון העסקים גלובס כי אין בשוק הנדל"ן בעיה של מחנק אשראי ואין בנק שהגיע למגבלת האשראי שלו. יונס מגיב למעשה לטענות הקבלנים שהבנקים מספקים פחות אשראי מבעבר . עם זאת, יונס אכן מסכים כי הבנקים זהירים יותר במתן אשראי על רקע ההאטה העולמית וכן הוא הדגיש כי עלות האשראי התייקרה. "כל הבנקים במערכת ממשיכים לתת אשראי, ליזמים וגופים בשוק הנדלן" אומר יונס, "אין שום בנק שנמצא במגבלת האשראי שלו . יש כיום פחות מכירות של דירות מאשר ב'הייפ' , בשיא של השנה שעברה, וכן – המוכנות לקחת סיכונים יותר קטנה מבעבר".
שר השיכון, אריאל אטיאס טוען שהמחירים של דירות למגורים ירדו בממוצע ב-7%, אבל זה לא מספיק; הוא מעוניין בירידה דרמטית יותר. בפאנל של עיתון גלובס בנושא הנדל"ן האשים אטיאס את בנק ישראל ששם מגבלות קשות ליזמי הנדל"ן והכביד על מתן אשראי בנקאי ליזמים אלו. אטיאס אמר שהמהלך של בנק ישראל כבר משפיע בשטח ופוגע בהמשך גידול ההיצע בשוק הדירות למגורים. "בנק ישראל מתייחס לכל ענף הנדל"ן כמקשה אחת ואני חושב שזה לא נכון. סיכונים שקיימים בבניית כבישים למשל הם לא אותם הסיכונים שיש בפרויקטי מגורים", אמר אטיאס וכיוון לנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר,. אטיאס אמר שיהוא ימשיך לשווק קרקעות כדי להגדיל את היצע הדירות למגורים בדומה למהלכים שעשה מאז כניסתו לתפקיד לפני שלוש שנים. אטיאס גם תקף את בנק ישראל על הריבית הנמוכה שמשליכה על הביקושים לדירות. ריבית נמוכה יוצרת קרקע נוחה לעליות מחירי דירות מכיוון שהביקוש למשכנתא עולה. בכך למעשה, מפנה אטיאס את הזרקור כלפי בנק ישראל והעומד בראשו שמייצרים סביבה נוחה לשוק המשכנתאות ובעקיפין להתאוששות במחירי הדירות. עם זאת, אטיאס גם רואה פירות – "יש גידול של 50% בהתחלות הבנייה והיקפי בנייה גבוהים ביותר ממה שנראה בעשור האחרון. כל הגופים – משרד האוצר, השמאי הממשלתי והלמ"ס – כולם טוענים שעליות המחירים פסקו. לפי הנתונים שלנו המשוקללים, אנחנו מדברים על ממוצע ירידות של 7% במחירי הדירות. זה לא מספיק וצריך יותר. צריך גם לטפל בצד של הקבלנים. קבלנים שכבר זכו במכרזי קרקעות ולא מצליחים לקבל מימון ומחזירים לנו את הקרקע – זו נורת אזהרה שאי אפשר לשבת בחיבוק ידיים. אני מנצל את הבמה הזו וקורא לראש הממשלה להתערב בנושא. יש שני בנקים גדולים שמחזיקים ב-70% מהאשראי וכמעט ולא נותנים אשראי לבנייה; זה לא צריך להיות כך. מחנק האשראי מביא לפגיעה בזוגות הצעירים".
אטיאס התייחס בפאנל גם לשווק קרקעות לבניית דירות להשכרה, לטווח ארוך. "אני שומע בזמן האחרון את הסקפטיות שעולה ביחס לדיור להשכרה לטווח ארוך כמו זו שנשמעה כשאמרנו שנגדיל את היצע הקרקעות והדירות. זה תלוי בנו, אנחנו צריכים לגרום לכך שזה כן ישתלם לקבלנים ואנחנו יכולים להפוך את זה לאטרקטיבי ליזם", אמר אטיאס ביחס לדיור להשכרה וכן התייחס לדיור בר השגה "אני מתכוון להיאבק על הצעת חוק שתחייב קבלנים להקצות מספר דירות בכל פרויקט לדיור בר השגה. אנחנו צריכים להיאבק על זה בממשלה וזה מאבק קשה; הכוונה שלי היא שהקבלן יקבל זכויות בנייה נוספות בקרקע בתנאי שהוא ימכור את הדירות במחירים הנמוכים ב-20% ממחיר השוק, וזה מופיע כבר בהצעת החוק שנתנו לממשלה. אני מתכוון להיאבק על זה בכנסת ויחד עם הגדלת היצע הקרקעות למען הזוגות הצעירים – זה הדבר המרכזי ביותר שיביא להורדת מחירי הדירות".
בפאנל בנושא נדל"ן של עיתן העסקים גלובס אמר, אוהד דנוס, יו"ר שמאי המקרקעין, "יש חוסר וודאות בענף הנדל"ן, לצד חוסר משילות משמעותי מאוד בנושא התכנון והבנייה בארץ. לפעמים נדמה שאנחנו חיים בניסיון מעבדה גדול שבו כולנו חיות ושמה שמאפיין את הנדל"ן המניב הוא תפוס כפי יכולתך. היתה פריחה מסוכנת בנדלן המניב. רשויות מקומיות הבינו את הרעיון של שטחי הנדל"ן המניב, המאפשרים הנבה מאוד משמעותית לרשות המקומיות, ולכן הרשויות דוחפות את הפרויקטים קדימה. מתוכננים 500 אלף מ"ר משרדים ו-2 מיליון מ"ר של מסחר, שמצטרפים ל-2.8 מיליון מ"ר הקיימים ב-300 מרכזים מסחריים ברחבי הארץ. בענף המשרדים בהחלט השמים מתחילים להתקדר אבל הייתי סומך על הממשלה שתיצור את אותם חסמים כמו בשוק הבנייה למגורים ותגרום לכך שלא יהיו מספיק ידיים עובדות והאשראי לא יגיע והתקווה תגיע מאותו כיוון של חסמים בהם אנחנו חשים בשוק הבנייה למגורים המצוי במצב של מחסור. השגשוג בענף המסחר והמשרדים יכול להטריד אותנו כי אולי לכולנו יהיה איפה לקנות ולעבוד, אבל לא בטוח שיהיה לנו איפה לגור".
אלון גלזר, סמנכ"ל בלידר שוקי הון והאנליסט הראשי של החברה, אמר בכנס נדל"ן של עיתון גלובס ביחס לשוק ההשכרה – "לדעתי שוק ההשכרה למגורים הוא יותר בטוח משוק ההשכרה למשרדים. אם אפשר לעמוד ב-7% תשואה והממשלה תיתן ביטחון, זה הנכס הכי טוב שיש, וזאת במידה ואכן יצליחו לקבל 7% תשואה". גלזר התייחס לכוונה של האוצר ומשרד השיכון להפוך את מקבצי הדיור להשכרה לטווח ארוך למכשיר פיננסי שישרת את הגופים המוסדיים. באוצר עשו בדיקות לאחרונה בכוונה לבדוק איזו תשואה תספק את המשקיעים המוסדיים ודובר שם על רמות של 6% עד 7%. "הבעיה היא שהיום השכירות למגורים מניבה 2.5% עד 3% תשואה", המשיך גלזר, " והשאלה היא איך מביאים את התשואה ל-7%? בתשואה כזו השכרה למגורים היא העסק הכי טוב שיש, זה עסק פנטסטי".
כלכלני לידר שוקי הון סבורים שבנק ישראל יעלה את הריבית עד לסוף השנה ל-3% לעומת ריבית של 2.5% כיום. הערכה זו מנוגדת לדעתם של כלכני פסגות ואי.בי.אי שסבורים שריבית בנק ישראל תהיה ללא שינוי ואפילו תרד.
בלידר סבורים כי מכלול גורמים לרבות האינפלציה העולה, הפיחות בשקל ועלייה חדה במחירי הנפט בעולם, יגרמו לבנק ישראל להפסיק את תהליך הורדות הריבית. הם סבורים שבנק ישראל יתחיל להעלות את הריבית ברבעון השלישי של השנה וברבעון הרביעי של השנה הריבית תגיע ל-3%.
חוסכים בקופות הגמל יכולים לקחת הלוואות כנגד קופות הגמל. זה כדאי מכיוון שכך לא שוברים את קופת הגמל ומושכים את הכסף במס בשיעור גבוה, ומעבר לכך – ההלוואות הן בתנאים יחסית טובים. עד כה האוצר אפשר לחברות המנהלות קופות גמל לספק הלוואות בשיעור של עד 50% מערך קופת הגמל (באם היא לא נזילה), ועל פי ההצעה שמגבש כעת משרד האוצר, שיעור ההלוואה מהחיסכון (מקופת הגמל) צפוי לרדת ל-30%.
כיום, היקף ההלוואות מקופות הגמל הוא להערכת גורמים בענף סביב 1% מערך קופות הגמל, אולי מעט יותר, כלומר מדובר על הלוואות של 3-5 מיליארד שקל.
הלוואות מחברות כרטיסי אשראי – כל מה שצריך לדעת
הלוואות חברתיות – יתרונות וחסרונות
הלוואות מקופות גמל וקרנות השתלמות – זה משתלם
הלוואה מבנק ירושלים – האם כדאי?