חתימת הסכם עם חברת טלדור – צילום: אגף הדוברות בהסתדרות

מעודכן ל-08/2021

ההסכם שתוקפו עד 2023 יחול על 124 עובדי החברה שאחראית על בחינות הנהיגה ממרכז הארץ ועד אילת ■ בין היתר סוכם על הגדרת שכר המינימום והגדלת דמי האש"ל

ההסתדרות, הנהלת "טלדור" וועד עובדי החברה חתמו היום (ג') על הסכם קיבוצי ראשוני לבוחני הנהיגה של החברה. ההסכם שיהיה בתוקף עד 2023 נחתם במעמד יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד.

ההסכם יחול על 124 העובדים, האחראים על קיום בחינות הנהיגה (טסטים) מאזור המרכז ועד אילת. מדובר על כמאה בוחני נהיגה ועל כ-24 מפעילים ומפעילות של אתרי הבחינות.

ההסכם, שאותו הוביל איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות בראשות, אבי אדרי, כולל בין היתר: הגדרת שכר מינימום לשעה בהתאם לסטטוס העובד – כאשר מפעילי האתרים יזכו להעלאה של 6% בשכרם; הסדרת מנגנון קביעות ומנגנון סיום העסקה פריטטי, והגדלת דמי האש"ל לעובדים שנדרשים לעבוד באילת. כמו כן, הוסדרה פעילות הוועד וסוכם כי כל העובדים יוכלו לעבוד בעבודה נוספת, בהתאם לדין.

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מסר: "העובדים הללו נושאים על כתפיהם אחריות אדירה בנושא הבטיחות בדרכים, ולכן חשיבות יתרה לדאוג לזכויותיהם. ההסכם שחתמה היום ההסתדרות מעגן את הביטחון התעסוקתי של בוחני הנהיגה ומשפר את תנאי ההעסקה שלהם – וזה לטובת כולנו, כל מי שכבר היום על הכבישים, וגם הדור שעתיד לעלות עליהם".

יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, אבי אדרי, אמר: "מדובר בעובדים שאחראים על מתן רישיונות הנהיגה לילדים של כולנו, ומכאן גם חלה עליהם אחריות יתרה. אנחנו גאים לחתום על הסכם ראשון ששומר על הזכויות של בוחני הנהיגה".

יו"ר ועד הפעולה שי דמרי: "דווקא בתקופה קשה ומרובת אתגרים, אנחנו – ועד העובדים בפרויקט בוחני הנהיגה טלדור וואן – שמחים שהגענו להסכם פורץ וראשוני זה. ברצוני להודות לאיגוד עובדי התחבורה ולכל מי שליווה אותנו בתהליך".

שי גואטה, מנהל חטיבה בחברת טלדור, סיכם: "גם עבור ההנהלה זה רגע היסטורי. ככל שנפגשנו עם הוועד ועם ההסתדרות, ניכר שיתוף פעולה אחראי שהוביל להסכם זה".

את ההסכם ליוו עורכי הדין עמית הלל ומור אבלה, מנהלי חטיבה ארצית באיגוד עובדי התחבורה, ועו"ד נטלי שוכוביצקי ממשרד עוה"ד אלעד מורג.

ההסתדרות הכריזה סכסוך עבודה כללי במשק על רקע המחלוקת בנושא תשלום ימי הבידוד לעובדים

 

 

מעודכן ל-08/2021

 

את סבב הגיוס של חברת הסטארט אפ, המפתחת מערכת לניבוי חיי מדף של פירות וירקות,  הובילו חממת טרהלאב והרשות לחדשנות

חברת הסטארט אפ Ripe-Guard (רייפגארד), המפתחת מערכת לניבוי חיי מדף של פירות וירקות, הודיעה היום על גיוס על גיוס Seed בהיקף של  כ-3 מיליון שקלים. את הסבב הובילו חממת טרהלאב והרשות לחדשנות.

רייפגארד הוקמה בחודש מאי האחרון על ידי ד"ר שאול נשיץ (חוקר ראשי) ואיתמר לופו (מנכ"ל). הטכנולוגיה של החברה פותחה במרכז לחדשנות בפוסטהארבסט של מיגל.

הטכנולוגיה של רייפגארד מאפשרת צמצום הפחת העצום בשוק הפירות והירקות העולמי. המערכת של החברה עוסקת בניבוי מועד ההבשלה ומועד הריקבון של הפירות והירקות. בעזרת המערכת ניתן לייעל את שרשרת הערך בקרב קניינים, קמעונאים וצרכנים.

הכסף שגויס מיועד לפיתוח מערכת לניבוי חיי מדף של פירות וירקות וכן לגיוס של עובדים נוספים לחברה בתחום ניהול פרויקטים, הנדסת מכונות והנדסת תוכנה.

איתמר לופו, מנכ"ל Ripe-Guard: "אחד הדברים שגורמים לתסכול בקרב קמעונאים המחזיקים פירות וירקות או צרכנים שכבר רכשו אותם היא העובדה שלא ניתן לאכול את הירק או הפרי ונאלצים לזרוק אותו לפח מכיוון שהוא לא מבשיל או נרקב (לדוגמה, אבוקדו שלא מבשיל או מלפפון שנרקב אחרי יומיים). הבנה מראש של מועד הבשלות של פירות וירקות מסייעת לנהל נכון יותר את שרשרת הערך ולחסוך הון ומשאבים רבים לקמעונאים, לצרכנים ולכדור הארץ".

מדאוריון משלימה סבב גיוס של 6 מיליון דולר בהובלת הקרן 10D

מעודכן ל-08/2021

שלחתם קורות חיים, זומנתם למבחן ואפילו עברתם ריאיון – ואתם עדיין ממתינים לתשובה מה עושים כעת, מהי ההתנהלות המקובלת בעת הליך מיונים לעבודה, ומה קורה כשהמעסיק אייש את המשרה ולא טרח לעדכן? המדריך שלפניכם יספק לכם מידע על התהליך ויסייע לכם להכיר את הזכויות שלכם

השתחררתם מהצבא? חזרתם משהייה בחו"ל? החלטתם לחשב מסלול מחדש ולהחליף עיסוק? למצוא עבודה ולהתקבל אליה זו משרה בפני עצמה, והיא כוללת כמה תחנות שצריך לעבור בדרך וכמה שלבים שהחוק מתייחס אליהם.

רגע לפני שנצלול לשלבים, חשוב להדגיש כי אפשר לחלק את מחפשי העבודה  לשתי קבוצות – אלו שעובדים ומחפשים עבודה ואלו שלא עובדים. לגבי אלו שעובדים, חיפוש עבודה אחרת הוא בהחלט לגיטימי, אבל חשוב לדעת מה מותר ובעיקר מה אסור לעשות (ראו הרחבה במדריך מחפשי עבודה שעובדים במקביל)

כחלק ממערכת חוקי העבודה המסדירים את זכויותיהם וחובותיהם של עובדים ומעסיקים, חוקק גם חוק המסדיר את נושא הקבלה לעבודה, חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב – 2002. אם אתם בדיוק בעיצומו של חיפוש עבודה, כדאי לכם מאוד להכיר אותו.

שליחת קורות חיים

אתם משוטטים באינטרנט חדורי מטרה ומלאי יוזמה ומבחינים במשרה. היא נראית לכם בדיוק כמו המשרה שחיפשתם כל חייכם. מרוצים וטובי לבב, אתם שולחים קורות חיים מהר-מהר, לפני שמשרת חלומותיכם תיחטף, ואז מגיע שלב ההמתנה הראשון – אתם מחכים ומחכים, נושמים עמוק וממתינים ולקינוח מחכים עוד קצת… עובר שבוע, עוברים שבועיים, בינתיים אולי קיבלתם תשובה, ואם לא, כאן אתם כבר מתחילים להבין שהטלפון שבושש להגיע אולי כבר לא יצלצל.

בשנת 2014 נוסף תיקון מספר 6 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב – 2002. התיקון הוא בבחינת צעד נוסף להסדרת זכויות עובדים והוא עוד עדות לשקיפות וליושר שהמחוקק מצפה מהמעסיקים לנקוט גם כלפי מי שאינם עדיין עובדיהם אלא רק מועמדים לעבודה.

אז מה קובע החוק – על מי הוא חל ומאיזה שלב?

על פי החוק, על מעסיק ליידע מועמד לעבודה על התקדמות הליכי המיון המתקיימים למשרה המוצעת אחת לחודשיים מיום תחילת התהליך. מה הוא היום הקובע לצורך כך? היום בו התקיים ראיון העבודה הראשון או מבחן המיון הראשון לצורך קבלה לעבודה.

למרבה הצער, אם שלחתם קורות חיים אך לא קיבלתם כל תשובה, לא זומנתם למבחן או לריאיון, עם כל עוגמת הנפש הכרוכה בדבר, האכזבה או תחושת הפספוס המתלווה לכך, אין המעסיק מחויב להשיב ולהגיב לכל קורות החיים הנשלחים אליו, אלא רק ליידע את המועמדים לגבי התהליך אם כבר החל בסוג של תקשורת עמם, דהיינו הזמין אותם לראיון או מבחן.

תהליך המיון

מועמדים רבים מתחילים בתהליך המיון, אך לא כולם יעברו אותו – ורק אחד ייבחר למשרה המוצעת בסופו. מי שייבחר יוזמן לדיון על שכרו ותנאיו, יחתום על הסכם עבודה ויתחיל לעבוד.

מה קובע החוק לגבי אלו שלא התקבלו?

החוק קובע כי על המעסיק ליידע את מי שהשתתף בתהליך המיון – כולו או חלקו – בכך שלא הוא זה שקיבל את המשרה המוצעת, וזאת תוך 14 ימים מיום שאדם אחר קיבל אותה. כלומר, החובה חלה על המעסיק לא מיום שבו התקבלה ההחלטה על קבלת מועמד אחד ודחייתו של אחר, אלא מיום בו חתם מועמד על הסכם ההעסקה, רק אז, תוך 14 ימים, עליו ליידע את המועמדים האחרים שלקחו חלק בהליך המיון על סיומו של ההליך ועל בחירת מועמד אחר.

ההודעה על כך שהמועמד לא קיבל את המשרה המוצעת, חייבת להכיל מידע מסוים – כגון שם המעסיק והמועמד, מועד תחילת הליכי המיון, הגורם הממיין, התפקיד המוצע ושם שולח ההודעה מטעם המעסיק.

את ההודעה יכול המעסיק להעביר למועמד שלקח חלק בהליך המיון בכל דרך שהיא ובלבד שיקבל אותה בתוך הזמן האמור (כולל אמצעים אלקטרוניים, או טכנולוגיים – כמו הודעת בווטסאפ, בדואר האלקטרוני וכדומה.

על מי חל החוק?

מצד המעסיק –

החוק חל על כלל המעסיקים וסוגי העבודה – מלבד:

מצד המועמד לעבודה –

החוק מגדיר מיהו אותו מועמד לעבודה הזכאי להיות מיודע לגבי הליך המיון:

מה קורה כשהמעסיק עובר על החוק ולא מעדכן?

אם עובד עבר ריאיון או החל בהליך מיון, ולא עודכן במתרחש למרות שחלף זמן, ולאחר תקופה גילה כי מישהו אחר החל לעבוד בתפקיד שאליו הוא התמודד, מדובר בעבירה פלילית (מצד המעסיק כמובן) וכן בעוולה אזרחית. עבירת אחריות קפידה פירושה שהמדינה, התובעת, אין לה צורך להוכיח כוונה פלילית או רשלנות. מספיק להוכיח את העובדות, להראות שהעבירה בוצעה ומעצם קיומה של העבירה היא עבירה פלילית.

מרגע שהוכחו העובדות והתבסס שהתקיימה עבירה פלילית, נטל ההוכחה עובר למעסיק להוכיח שלא עבר על הוראות החוק, דבר שיקשה עליו לעשות. כאשר מוכח בדיון הפלילי בבית הדין לעבודה כי אכן מעסיק לא קיים את הוראות החוק, הוא צפוי, לפי חוק העונשין, לקנס של עד 14,400 שקל לקופת המדינה.

בית הדין יכול גם לפסוק פיצויים לדוגמה למי שהעבירה בוצעה כנגדו. במישור האזרחי, אם השתתפתם בהליך מיון או הייתם בראיון עבודה, והמעסיק לא יידע אתכם על התקדמות ההליך או שלא קיבלתם הודעה על כך שלא התקבלתם לתפקיד תוך הזמן האמור, תוכלו לתבוע את המעסיק תביעה אזרחית בבית הדין לעבודה, בה יתחשב בית הדין גם בהרשעה הפלילית של המעסיק, ובה יוכל בית הדין לפסוק לכם פיצויים כספיים לפי נסיבות העניין, גם אם לא התקיים לכם נזק ממוני, כספי, עקב מחדלו של המעסיק.

המתנה לאחר ריאיון

התייצבתם לריאיון? לא משנה מה קרה במהלכו, וגם אם נראה לכם שדברים קצת השתבשו, הקפידו לצאת מהחדר בחיוך ולשדר הרגשה בטוחה ונעימה. כעת אתם נשלחים להמתין בביתכם, לפרק זמן לא מוגדר של כסיסת ציפורניים.

לעיתים הריאיון נגמר בהנחיה: "אין צורך להתקשר אלינו, אם תימצא מתאים ניצור עמך קשר", פעמים אחרות המעסיק מעדכן ש"אנחנו רוצים לראיין מועמדים נוספים לתפקיד לפני שנחליט" – למשפטים האלה אין משמעות אחידה או מקרא קבוע, וכל שנותר לכם לעשות הוא לחכות בסבלנות להןדעה המיוחלת מהמעסיק.

מה עושים בתקופת ההמתנה מרגע הריאיון ועד קבלת התשובה?

אם יש לכם איש קשר בחברה שבה רואיינתם, אתם יכולים לנסות לבקש ממנו שיברר בעדינות בנוגע לכוונות כלפיך. אך שימו לב – לא תמיד יצליח איש הקשר להשיג את האינפורמציה הנכונה ולפעמים עצם התערבותו בנושא עלולה להרגיז את הממונים ואף לרשום נקודות לחובתך, אז עשו זאת בזהירות.

תהליך מיון הוא תהליך שאורך זמן, ולכן כדאי לברר בנימוס בסוף הריאיון, איך התהליך מתקדם משם – שאלה שתעזור לכם לברר בעדינות לגבי תקופת הזמן שסביר לקבל בה תשובה. אם תקופת הזמן הזו חלפה, תוכלו להתקשר או לשלוח מייל ולברר אם התקבלתם. כמובן, לא מקובל להתקשר באותו היום וכמובן שטלפונים תכופים למזכירות או למחלקת משאבי אנוש, לא יעשו לכם יחסי ציבור טובים, אז היזהרו מהגזמות.

גם אם כיכבתם במיונים, הריאיון התנהל על הצד הטוב ביותר, ואתם מרגישים שהמשרה בכיס שלכם, אל תפסיקו את חיפוש העבודה, עד שתקבלו תשובה רשמית שהתקבלתם.

אחת הסיבות שבגללה מחפשי עבודה מבזבזים זמן היא ההמתנה לתשובה ממעסיקים. זה שאתם ממתינים לתשובה, לא אומר שמצופה מכם לשבת ולהמתין בחיבוק ידיים עד שזו תגיע. קבלת תשובה עשויה לקחת זמן רב – בין מספר ימים ועד לכמה שבועות, וזה זמן שבו תוכלו להמשיך לשלוח קורות חיים ולהתייצב לראיונות עבודה נוספים – אחרת אתם עלולים להחמיץ הזדמנויות פז שיכולות להיקרות בדרככם בזמן הזה ולצאת קירחים מכאן ומכאן.

מדריכים נוספים:

העתיד בהייטק- כמה מרוויח מתכנת בתחילת הדרך

מה כדאי ללבוש לריאיון עבודה והאם זה באמת ישפיע על סיכויי הקבלה שלכם?

רחפן סקיילינקס לסיטיזון פארק עתידים תל אביב – צילום: טאליס קלארק

מעודכן ל-08/2021

חברת SkylinX חוברת לעיריית תל אביב- יפו, בשיתוף פעולה ראשון מסוגו להקמת תשתית רב שימושית מנמל יפו לרידינג, כחלק מקידום פתרונות לעיר חכמה

אם תשכבו לכם מחר להשתזף באחר מחופי הים בתל אביב-יפו, ולפתע תבחינו מעל ראשכם בחפץ כלשהו מעופף – אל תיבהלו: זה לא עב"מ, לא מטוס וכנראה שגם לא ציפור, אלא רק רחפן שנושא עימו משלוח – ועל הדרך חוסך בזמן, בדלק ובשליח מיוזע. אבל מעבר לכך – הפיילוט של תוכנית סיטיזון שיחל מחר ויימשך כחצי שנה, טומן בחובו מלבד אפשרות למשלוחים מסחריים, גם חשיבות עצומה ביצירת תשתית רב שימושית, שיכולה לסייע לעירייה לנטר כל אירוע חריג שנמצא בסביבת הקו.

חברת SkylinX, היא אחת מחברות הסטארט אפ שזכו להשתתף בתוכנית סיטיזון, מעבדת החדשנות ושדה הניסוי שפארק עתידים תל אביב הקים בשיתוף העירייה ואונ' תל אביב, במטרה לקדם פתרונות לעיר חכמה.  SkylinX שמה לה כאתגר לפתח ולתפעל שדות תעופה לרחפנים מסוגים שונים במרחב האורבני, ובימים אלה מבצעת החברה פיילוט ראשון בשמי תל אביב- יפו של טיסות רחפנים המיועדות לייעל משימות לוגיסטיקה בעיר.

הפיילוט, שכולל פתיחת נתיב אווירי חדש לטיסת רחפנים לאורך קו החוף, יוצר לראשונה חיבור ישיר בין אזור רידינג בצפון, לנמל יפו בדרום. יחד עם SkylinX, תפעל גם AirwayZ האחראית על מערכת ההפעלה ששולטת ברחפנים וחברת Flytech IL שתתפעל את הרחפנים בנתיב.

בנוסף לכך, החברה משתפת פעולה עם חברת Flying Cargo שהיא חברה לוגיסטית מובילה ועם חברת Gett Delivery – שמסייעות בחיבור השירות החדש ללקוחות קצה.

גופים מסחריים נוספים שבוחנים להשתמש בתשתיות מסוג זה למטרות מסחריות, הן חברת Nespresso ישראל, צ.מ.ל. מדיקל ובית החולים אסותא. אורכו של הפיילוט חצי שנה והוא צפוי להתרחב לאזורים נוספים בעיר.

ראש עיריית תל אביב יפו רון חולדאי בירך על המהלך ואמר: "העתיד כבר כאן. אנחנו מתחילים בעיר תל אביב-יפו פיילוט שיבדוק בצורה מדודה ונכונה את היכולת בשימוש ברחפנים בצורה מסחרית במרחב העירוני. אנחנו עושים זאת בצורה מבוקרת, על מנת לאמוד את היכולת וגם למצוא את האיזון הנכון בנתיבי האוויר העירוניים פתוחים וחופשיים. רק לאחר תקופת המבחן נבחן את הממצאים בשיתוף כל גורמי המקצוע ונבדוק כיצד להמשיך קדימה בנושא".

חברת מועצת העיר סיגל ויצמן, ציינה: " אני מקדמת את נושא שימוש ברחפנים מתחילת הקדנציה שלי. אני רואה ברחפנים נושא שיכול לשרת את תושבי העיר תל אביב-יפו והמדינה בעתיד ובהווה. חשוב לשמור על התוויה של נתיבי טיסה בטוחים, ובחינת היבטים נוספים הנוגעים לפרטיות, לרעש ולאתגרים נוספים הנוגעים לטיסת רחפנים באזור מאוכלס.

כמו כן יש לעודד חברות סטרטאפ ליזמות טכנולוגית בשינוע אווירי של מוצרים, ובעתיד אף אנשים, בשת״פ עם סיטיזון. חשוב להדגיש כי משבר הקורונה העצים תהליכים חדשים ואני רואה איך שיתוף הפעולה יצר הזדמנות וחיבורים עם גופים בכל הארץ על אפשרות שהמשבר הוביל להמצאת דרכים יצירתיות להגיע ללב שכונות ולרכוש בעצמם מוצרים חיוניים. תודות לראש העיר רון חולדאי על התמיכה וקידום הפרוייקט, תודות לחברת סיטיזון שותפה לדרך".

עדו אטיאס, יו"ר חברת SkylinX, מסר: "שמנו לעצמנו אתגר לפתח את התשתיות האורבניות – שדות התעופה בעיר – שיאפשרו לסוג התחבורה החדש, הרחפנים לפעול בצורה בטוחה ויעילה בתוך העיר. יש לרחפנים פוטנציאל גדול מאד לפתור בעיות בעיר. שיתוף הפעולה שלנו עם עיריית תל אביב-יפו מאפשר לנו ללמוד איך לבנות את התשתיות האלו בצורה נכונה ומותאמת. החיכוך עם העיר והתושבים קריטי לתהליך. שינוע חבילות בעזרת רחפנים לא רק חוסך פקקים, מקצר טווחי אספקה, חוסך בדלק וזמן ומשפר את חווית השירות ללקוח, אלא גם מזהם פחות את הסביבה וזול הרבה יותר. בכל שכונה ימוקם האב, מרכז הפצה בו ינחתו הרחפנים אליו יגיע הלקוח לאסוף את החבילה. בעתיד הלא רחוק, תחום המשלוחים יהפוך לרובוטי וכל השרשרת תעבור ללא מגע ידי אדם כלל. אנו שמחים להיות אחת מהחברות שמובילות את המהפכה בשוק הישראלי והבינלאומי".

אייל צור, מנכ"ל אירוויז, אמר: "כמנכ"ל חברה המובילה בעולם התוכנה האוטונומית להטסת רחפנים וניהול שמיים  באופן דינאמי, אני מאוד מתרגש שהמערכת שלנו תטיס משלוחים ותנהל את שמי העיר התוססת ביותר בארץ. אני רוצה לשבח את עריית תל אביב על היוזמה לשיפור השירות לתושבים והאמון שנתנה בתעשייה הישראלית".

שוק הרחפנים יגדל פי שלושה

מעודכן ל-08/2021

עליות משמעותיות בכל ארבע קטגוריות הסחר המרכזיות: יבוא היהלומים המלוטשים נטו בשבעת החודשים הראשונים של השנה עמד על כ- 1.63 מיליארד דולרים – זינוק של כ- 145% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2020 ביצוא היהלומים המלוטשים נטו נרשמה ביולי 2021 עלייה של כ-68%  לעומת יולי אשתקד

המגמה החיובית שנרשמה בענף היהלומים מאז תחילת השנה נמשכה גם בחודש יולי, שהסתיים זה עתה וחתם שבעה חודשים מצוינים לענף, עם עליות משמעותיות בכל ארבע קטגוריות הסחר המרכזיות, בסיכום חודשי שפרסם הפיקוח על היהלומים במשרד הכלכלה והתעשייה.

יבוא היהלומים המלוטשים נטו בשבעת החודשים הראשונים של השנה עמד על סך של כ- 1.63 מיליארד דולרים, עלייה של כ- 145% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2020 (כשבחודש יולי לבדו נרשמה עלייה של כ-120% לעומת יולי אשתקד) ואילו ביצוא היהלומים המלוטשים נטו, שעמד על סך של כ- 2.02 מיליארד דולרים, נרשמה עלייה של כ- 69% לעומת שבעת החודשים האחרונים של שנת 2020 (כשבחודש יולי 2021 נרשמה עלייה של כ- 68% לעומת יולי אשתקד).

בסך הכול, בשבעת החודשים הראשונים של השנה, עמד היבוא נטו של יהלומי גלם לישראל על סך של כ- 1.15 מיליארד דולרים, עלייה של כ- 158% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (בחודש יולי לבדו נרשמה עלייה של כ- 89% לעומת חודש יולי 2020). יצוא נטו של יהלומי גלם באותה התקופה עמד על סך של כ- 1.05 מיליארד דולרים, עלייה של כ- 229% לעומת שבעת החודשים הראשונים של שנת 2020 (כשבחודש יולי לבדו נרשמה עלייה של למעלה מ- 230 אחוזים לעומת חודש יולי אשתקד).

בחודש האחרון עמד יצוא יהלומי הגלם לאיחוד האמירויות על סך של כ- 15.5 מיליוני דולרים, שהם כ- 11% מיצוא יהלומי הגלם הכללי של ישראל ביולי. בחודש זה יובאו מאיחוד האמירויות לישראל יהלומי גלם בסך של כ- 23 מיליוני דולרים, שהם כ- 15% מסך יהלומי הגלם שיובאו לישראל ביולי.

אופיר גור, מנהל מינהל יהלומים, אבני חן ותכשיטים והמפקח על היהלומים במשרד הכלכלה והתעשייה, מסר: "חודש יולי 2021 המשיך את מגמת הצמיחה החזקה בה חזינו בתעשיית היהלומים הישראלית מתחילת השנה. בראייה כוללת של השנה האחרונה ושל המצב בשוק העולמי, יש לתעשיית היהלומים הישראלית סיבות רבות לשמור על אופטימיות, כשבין העיקריות שבהן ניתן למנות את התאוששות ענף היהלומים העולמי, עליות המחירים וצניחת המלאים של חברות הכרייה הגדולות".

נסיקה בענף היהלומים: זינוק בכל המדדים במחצית הראשונה של 2021

מסילת אופניים ברחוב יפת – צילום: אורי להב, אי אם שגב תעשיות

מעודכן ל-08/2021

המהלך נועד להקל על הרוכבים להעלות ולהוריד את האופניים במורד גרמי מדרגות המצויים ברחבי העיר ולהנגיש עבורם את המרחב הציבורי

עיריית תל אביב- יפו ממשיכה לפעול למען רוכבות ורוכבי אופניים ולהפוך את המרחב הציבורי לנגיד ונוח יותר עבורם. בימים האחרונים הותקנו 14 מסילות להולכת אופניים על גרמי מדרגות ברחבי העיר – מיפו ועד צפון העיר – תוך שמירה על תקנות נגישות ובטיחות.

המיקומים נבחרו בקפידה, בהתייעצות עם הציבור, ולאחר פיילוט שהוגדר כהצלחה בכיכר אתרים, בכיכר ביאליק וברחוב גרשון שץ.

את המסילות החדשות תוכלו למצוא במיקומים הבאים:

כמו כן חודשו המסילות הקיימות במיקומים הבאים:

עיריית תל אביב- יפו מקדמת את החזון העירוני לרישות העיר בשבילי אופניים ולמעבר של תושבים לשימוש באופניים ככלי התניידות מרכזי.

העירייה ניצלה את הירידה החדה בשימוש בכלי-רכב פרטיים ותחבורה ציבורית בחלק מחודשי השנה עקב משבר הקורונה, והאיצה סלילה של שבילי אופניים, התקנה של מסילות אופניים על מדרגות במרחב הציבורי, והתקנה של תשתיות תומכות. בנוסף פרסמה העירייה מפה אינטראקטיבית משוכללת בה יוכל הציבור הרחב ללמוד אודות רשת שבילי האופניים העירונית המוצעת, ולהציע הצעות שונות לצוותי התכנון העירוניים. צעדים אלו הם חלק ממהלך כולל במסגרתו מתכוונת העירייה עד שנת 2025 להכפיל את היקף השימוש בכלים אישיים, ולמצב בו רבע מהנסיעות של תושבי העיר יתבצעו באופניים וקורקינטים, כמו גם הרחבת הפריסה של שבילי האופניים מ-140 ק"מ ל-310 ק"מ.

היעד העירוני לשנת 2025 הוא הגדלת שיעור הנסיעות שמתבצעות על אופניים וקורקינטים מ-11% ל-22%, והרחבת הפריסה של שבילי האופניים מ-158 ק"מ כיום ל-310 ק"מ.

תל אביב תכריע: האם האופניים המושכרים יוחלפו בחשמליים או שהשירות יבוטל?

מעודכן ל-08/2021

כשני שלישים מהנשאלים בסקר הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים דיווחו על ירידה ברווחיות העסק בתקופת הקורונה – 81% מהם קיבלו פיצוי כספי

סקר שערכה לאחרונה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בקרב 900 בעלי/ות עסקים, חושף

כי בקרב בעלי העסקים שמעסיקים עובד אחד ומעלה, הכוונה לסגור את העסק לאחר הקורונה דווקא ירדה – וזאת בהשוואה לסקר שנערך לפני הקורונה. כמו כן, שיעור גבוה מבין בעלי העסקים ציינו כי ביצעו שינויים בעסק בעקבות המשבר. לצד זאת, ממדי הפגיעה הגדולים של משבר הקורונה באו לידי ביטוי בקרב העסקים של עצמאים ללא מועסקים.

משבר הקורונה פגע במגזר העסקי באופן הטרוגני. בשעה שענפים מסוימים כגון ענפי התיירות, הסעדה ושירותים אחרים מקבלי קהל, נפגעו קשה, חלק מהענפים האחרים כלל לא נפגע.

מבין משיבי הסקר, 67% מהעסקים דיווחו על ירידה ברווחיות העסק בעקבות משבר הקורונה, 25% דיווחו שהרווחיות נשארה דומה ו-8% דיווחו שהרווחיות עלתה.

בפילוח של העסקים עולה כי ככל שהעסק גדול יותר, הירידה ברווחיות קטנה יותר. בפילוח על פי ענפים עולה כי בענף השירותים מקבלי הקהל חלה הירידה הדרמטית ביותר ברווחיות, ואילו בענף המסחר הסיטונאי, הדיווח על ירידה ברווחיות העסק היה הנמוך ביותר.

במהלך המשבר ניתנו חבילות פיצויים לעסקים שחוו פגיעה. 81% דיווחו כי קיבלו פיצוי עקב ירידה בהכנסות העסק, כאשר הענפים בהם שיעור העסקים שקיבלו פיצוי הוא הגבוה ביותר הם ענף השירותים וענף המסחר הקמעונאי.

בקרב העצמאיים ללא מועסקים, תמונת המצב שעלתה מהסקר הייתה עגומה יותר. הפרמטר המטריד שעלה מהסקר הוא כי עצמאים ללא מועסקים שוקלים בשיעור הגבוה ביותר לסגור את העסק שלהם לצמיתות (38%), שיעור הגבוה בהרבה משיעור העצמאים ללא מועסקים שדיווחו בסקר של 2019 שהם שוקלים לסגור את העסק שלהם (24%).  הסיבות לכך נעוצות ככל הנראה במספר גורמים:

הקטנת תעסוקהעסקים זעירים שגודלם 4 מועסקים ומטה דווחו על השיעור הגבוה ביותר של הקטנת תעסוקה, כאשר הם צמצמו מתחילת המשבר 56% מכוח העבודה השכיר שלהם. זאת לעומת צמצום של 20% בקבוצת העסקים הקטנים שגודלם 5 – 19 מועסקים וצמצום של 8% בקבוצת העסקים הבינוניים בגודל 20 – 100 מועסקים.

פיצוייםלמרות הפגיעה הקשה יותר בעצמאים שאינם מעסיקים עובדים, הרי שבקבלת פיצויים לא ניתן לראות שהייתה העדפה לעסקים אלו. למרות שבפיצוי עקב ירידה בהכנסות של העסק, שיעור העסקים של עצמאים ללא שכירים שקיבלו פיצויים דומה לשיעור בכלל האוכלוסייה, הרי שבפיצויים בגין אובדן עלויות קבועות או בהנחות בתשלום ארנונה עסקים אלו מקבלים פיצוי בשיעור נמוך יותר מעסקים גדולים יותר.

לקוחות וכוח אדםבדיווח של העסקים על החסמים העיקריים להצלחת העסק, שיעור גבוה של עצמאים ללא מועסקים מדווח על קושי במציאת לקוחות (42%). לעומתם, הקושי במציאת לקוחות לא מהווה חסם מרכזי בקרב עסקים בינוניים (מעל 20 מועסקים) שדיווחו שהקושי העיקרי שלהם הוא זמינות כוח עבודה או ניהול מיומן (35%).

התאמות מקוונות לעסק בעקבות הקורונהעצמאים ללא מועסקים גם משתתפים בשיעור הנמוך ביותר במסחר מקוון (8% לעומת 14% בקרב עסקים עם 5 מועסקים ומעלה) והם גם העסקים שביצעו בשיעור הנמוך ביותר שינויים בעסק לצורך התאמה למשבר הקורונה (29%). 55% מהעסקים הקטנים והבינוניים דיווחו על מעבר למודלים של עבודה מהבית בעקבות המשבר 32% דווחו שהם עברו למכירה באמצעות שליחויות או take away ו-29% דיווחו שעברו למתן שירותים מקוונים.

שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, מסרה: "הסקר מאפשר לנו להבין את הלכי הרוח של בעלי ובעלות העסקים, לזהות את הבעיות והקשיים עליהם הם מבציעים, ולחשוב כיצד יכולה המדינה לסייע לעסקים. כבכל שנה, ובמיוחד בשנת הקורונה, הנתונים בהחלט מהווים בסיס לגיבוש תכניות למען העסקים הקטנים והבינוניים".

משרד הכלכלה: יוארך מענק שימור עובדים לעסקים שנפגעו מהקורונה

מעודכן ל-08/2021

שווי סך ההעלאות – כ-110 מיליון שקל איגוד לשכות המסחר:  בשנת 2022 יעלה מס הארנונה ב 1.92%, שהם כ- 529 מיליון שקל, ויגיע לכ-28 מיליארד שקל; "אנו יוצרים תמריץ בלתי נכבש של הרשויות לבזבז את כספי הציבור ולא להתייעל"

 בשנת 2022 יעלה מס הארנונה שישלם כלל הציבור ב- 1.92%, שהם כ- 529 מיליון שקל (לא כולל אישורים חריגים), וסך מס הארנונה יגיע לכ-28 מיליארד שקל; כך עולה מניתוח אגף כלכלה ומסים באיגוד לשכות המסחר.

 

עוד עולה מהניתוח כי הרשויות הגישו 90 בקשות לאישורים חריגים בארנונה – הכוללות העלאות, הפחתות ושינויי סיווג לעסקים ולמגורים לשנת 2022. שרי האוצר והפנים צריכים לקבל החלטה בגין הבקשות עד לתאריך 15.12.2021.

מתוך סך הבקשות, 49 רשויות מקומיות הגישו בקשה להעלאה חריגה של מס הארנונה, 17 רשויות מבקשות גם העלאות וגם הפחתות, 12 רשויות ביקשו הפחתות בלבד.  שווי בקשות העלאות הכולל, עומד על כ-110 מיליון שקל, שווי בקשות ההפחתות הכולל, עומד על כ-30  מיליון שקל.

7 רשויות הגישו בנוסף בקשה לביטול ההעלאה האוטומטית שהיא בשיעור 1.92%.

עם הרשויות שהגישו בקשות להעלאה חריגה בתעריפי הארנונה נמנות: 

עם הרשויות שהגישו בקשות להפחתה חריגה בתעריפי הארנונה נמנות:

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, מסר: "הגיע הזמן לעקור ולבטל כליל את השיטה הפסולה של העלאת מס הארנונה בדרך של בקשות להעלאות חריגות. מס הארנונה מועלה אוטומטית בשכבה הראשונה בתוקף הוראת חוק המצמידה את מס הארנונה למחצית ממד השכר במגזר הציבורי ומחצית למדד יוקר המחיה. זהו מעגל שוטה המחייב את כל עם ישראל ואת המגזר העסקי להעלות מסים לרשויות מקומיות, אפילו אם הן מורידות את רמת השירותים. כך אנו יוצרים תמריץ בלתי נכבש של הרשויות לבזבז את כספי הציבור ולא להתייעל; ותופעה זו בולטת בעיקר בעיריית תל אביב".

לין דורש משרת הפנים איילת שקד, כי תדחה את כל הבקשות להעלאות חריגות, שמתווספות לשיעור העלייה השנתי: "על שרת הפנים להיות שומרת הסף של הציבור הרחב והמגזר העסקי מפני עושק מס הארנונה של הרשויות המקומיות. מס הארנונה הוא גורם קריטי ומהותי המשפיע ישירות על יוקר הדיור ויוקר המחייה, והוא גורם מרכזי בסגירת העסקים בישראל. כל העלאה בארנונה, המתבצעת הן על פי הנוסחה האוטומטית והן על פי האישורים החריגים, מהווה נדבך שעל בסיסו מחשבים את ההעלאה הבאה. כתוצאה מכך, נוצר מס שעולה בהתמדה ובשיעורים גבוהים מדי שנה".

מרחיבים את התמיכה: עסקים שנפתחו לאחר פרוץ משבר הקורונה יקבלו הנחה בארנונה

הנחות בארנונה לבעלי עסקים: מאות אלפי זכאים לא ממשו את זכותם

הריסת בניין ישן ביהודית 10 – פינוי בינוי של סופרין ויס וויתקין פרי – צילום: אלירן אביטל

מעודכן ל-08/2021

בתוך חודשיים נמכרו 75% מהדירות בפרויקט יהודית שבשכונת חרוזים ■ במקביל, בשלוש השנים האחרונות עלו מחירי הנדל"ן משמעותית, ב-20-10 אחוזים, בעיקר בשכונות הוותיקות שבהן יש פרויקטים רבים של פינוי-בינוי

פריחת התמ"א ברמת גן: למרות המהלכים להחלפת תוכנית תמ"א 38 בחלופה אחרת, במסגרת חוק ההסדריםזוכה התוכנית בשלוש השנים האחרונות לביקושים גבוהים בקרב תושבי רמת גן. על פי נתוני הרשות להתחדשות עירונית, בשלוש השנים האחרונות [2018-2020], מובילה העיר בצמרת העסקאות.

דוח הרשות להתחדשות עירונית שפורסם לאחרונה הראה כי בשנת 2020 לבדה נמכרו ברמת גן  606 דירות בהתחדשות עירונית, והיא מובילה מבין כל הערים. העיר תל אביב לדוגמה, הגיעה רק למקום השני, עם חצי מהכמות בלבד – 327 דירות.

המגמה הזו נמשכת עוד משני הדוחות הקודמים של הרשות. בשנת 2019 אז הובילה רמת גן עם מכירה של 429 דירות בהתחדשות עירונית [תל אביב אגב שיפרה ממקום שביעי עם 149 דירות, למקום שני עם 327 דירות]. גם ב 2018 הייתה רמת גן מקום ראשון במכירת דירות בהתחדשות עירונית עם 350 דירות –  לעומת תל אביב שמוקמה חמישית, עם 139 דירות.

כך למשל בפרויקט תמ"א 38/2, הריסה ובנייה, ברחוב יהודית בשכונת החרוזים ברמת גן, שאותו מקימות קבוצת סופרין, קבוצת וייס וחברת ויתקין פרי, נמכרו בתוך חודשיים מתחילת השיווק 75% מהדירות.

מדובר בפרויקט תמ"א 38/2, אשר במסגרתו נהרס הבניין הישן בשבוע שעבר בטקס חגיגי, בנוכחות היזמים והדיירים, ובמקומו יקימו החברות בניין בוטיק חדש הכולל 9 קומות ו-30 דירות. 10 דירות ימסרו לדיירים הוותיקים שכל אחד מהם יקבל דירת 5 חדרים הגדולה ב כ 25 מ"ר מהדירה שמסר.

לדברי שמאית המקרקעין והמשפטנית, נחמה בוגין, בשלוש השנים האחרונות עלו ברמת גן בצורה משמעותית מחירי הנדל"ן בשכונות הוותיקות, שבהן יש פרויקטים רבים של התחדשות עירונית. עליות המחירים נעות בין 10% ליותר מ-20% בחלק מהשכונות.

כך למשל, בשכונת החרוזים עלו מחירי הדירות בשנים 2018 -2021 בכ-12% , בשכונת הגפן בכ-27%, בשכונת הראשונים בכ-17.5%  וברמת שקמה בכ-20% .

השמאית נחמה בוגין, אומרת: "רמת גן הציגה עלייה של כ-5% במחירי הדירות בין השנים 2018 ל-2021. עם זאת, בבדיקה פרטנית וחלוקה לשכונות, ראינו קפיצה משמעותית יותר שמגיעה לעשרות אחוזים. לרוב מדובר בשכונות שבהן מקודמים פרויקטים רבים של התחדשות עירונית עם דגש על עירוב שימושים. במקרים כאלה ברגע שנכנסות יחידות דיור חדשות במקום הבתים הישנים רואים עלייה גבוה יותר במחירי הדירות. כיום, לאור המחסור החמור בקרקעות ואי העמידה ביעדי הבנייה השנתיים, התחדשות עירונית היא הפתרון הנכון והיעיל ביותר. יחד עם זאת, מכוון שעדיין ההיצע לא פוגש את הביקוש נמשיך לראות עליות מחירים בשנים הקרובות".

צחי סופרין, בעלים ודירקטור בקבוצת סופרין, הוסיף: "חידושן של שכונות אלה ותוספת הדירות החדשות, מאפשר בעיקר לזוגות צעירים ומשפחות צעירות שגדלו או חיים כבר שנים רבות בשכונה להישאר בסביבת המגורים שלהם,  קרוב לעבודה , למרכז העיר , להורים או להשאיר את הילדים במסגרות החינוך אליהם התרגלו. לכך מתווספת העובדה שרמת גן היא מהערים המבוקשות ביותר באזור המרכז – בעלת אופק תכנוני הן ברמת ההתרחבות שלה לשטחים פתוחים שברשותה והן מבחינת הרחבת שטחי התעסוקה, שדרוג הנגישות באמצעות הרכבת הקלה והמטרו ומבחינת המיקום שלה בסמוך לתל אביב כאשר מחירי הדירות עדיין נמוכים מאוד ביחס אליה".

גבעתיים נגד תמ"א 38: העירייה משכנעת תושבים לוותר על התוכנית בתמורה להלוואות מסובסדות

 

ענת בוגנר מנכ"לית דלתא ישראל מותגים – צילום: שי פרנקו

מעודכן ל-08/2021

החברה מציגה גידול משמעותי במכירות ובמדדי הרווח – עם זינוק של 48% ברווח הנקי ■ הכריזה על חלוקת דיבידנד בסך 10.4 מיליון שקל ומתכוונת להשיק 7 חנויות נוספות ואתר אינטרנט

חברת דלתא ישראל מותגים בע"מ פרסמה הבוקר (ד') את דוחותיה הכספיים לרבעון השני ולמחצית הראשונה לשנת 2021.

על פי הדוחות, המכירות ברבעון השני של שנת 2021 זינקו בכ-32% מכ-152.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד לכ-200.6 מיליון שקל. הצמיחה במכירות החברה נובעת בעיקר מגידול במכירות החנויות ברשתות החברה. בחציון הראשון של שנת 2021 המכירות זינקו בכ-31% לכ-393.9 מיליון שקל, לעומת כ-300.5 מיליון שקל בחציון המקביל אשתקד. הגידול במכירות בחציון הראשון של השנה נובע מגידול במכירות החברה בכל ערוצי המכירה.

כמו כן, הרווח הגולמי ברבעון השני לשנת 2021 גדל בכ-42% והסתכם בכ-134.1 מיליון שקל (המהווה 66.8% מהמחזור) לעומת כ-94.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (המהווה 61.9% מהמחזור). הגידול ברווח הגולמי נובע מגידול במכירות וכן, משיפור בשיעור הרווח הגולמי הנובע משיפור בתמהיל המוצרים הנמכרים בשיעור הרווחיות גבוה יותר ובשל התחזקות שער החליפין הממוצע של השקל מול הדולר, בקיזוז התייקרות בעלויות השילוח.

הרווח הגולמי בחציון הראשון לשנת 2021 גדל בכ-41% והסתכם בכ-249.1 מיליון שקל (המהווה 63.2% מהמחזור) לעומת כ-177.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (המהווה 59% מהמחזור). הגידול ברווח הגולמי נובע מגידול במכירות וכן, משיפור בשיעור הרווח הגולמי, כאמור.

הרווח התפעולי ברבעון השני לשנת 2021 זינק בכ-51% לכ-45.5 מיליון שקל (המהווה 22.7% מהמחזור) לעומת רווח תפעולי של כ-30.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (המהווה 19.8% מהמחזור).

הרווח התפעולי בחציון הראשון לשנת 2021 זינק בכ-123% לכ-84.7 מיליון שקל (המהווה 21.5% מהמחזור) לעומת רווח תפעולי של כ-38.1 מיליון שקל בחציון המקביל אשתקד (המהווה 12.7% מהמחזור).

הרווח הנקי של החברה ברבעון השני לשנת 2021 הסתכם בכ-34.7 מיליון שקל (המהווה 17.3% ממחזור החברה), גידול של כ-48% לעומת רווח נקי של כ-23.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (המהווה 15.4% מהמחזור).

הרווח הנקי של החברה בחציון הראשון לשנת 2021 הסתכם בכ-60 מיליון שקל (המהווה 15.2% מהמחזור), גידול של כ-115% לעומת כ-27.9 מיליון שקל בחציון המקביל אשתקד (המהווה 9.3% מהמחזור).

מכירות האונליין של החברה הסתכמו ברבעון השני לשנת 2021 בכ-14.1 מיליון שקל (7% מהמחזור) במקביל לגידול במכר בחנויות הזהות שעמד על 8.4% (בנטרול ימי הסגר והלחימה) לעומת כ-28.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד בו החנויות היו סגורות במשך כ-40 ימים.

בחציון הראשון לשנת 2021 הסתכמו מכירות האונליין בכ-79.2 מיליון שקל לעומת כ-42.1 מיליון שקל בחציון המקביל אשתקד. מכירות האונליין בשנת 2020 הסתכמו בכ-129.6 מיליון שקל.

החברה הכריזה על חלוקת דיבידנד בסך של 10.4 מיליון שקל המיועד לחלוקה ביום 18.8.2021.

בהתאם לתוכנית האסטרטגית, החברה פועלת להיכנס לקטגוריות מוצר חדשות באמצעות השקת מותג ספורט חדש, אשר נמצא בשלב של פיתוח הקולקציה והשלמת תהליך המיתוג והשקתו מתוכננת למרץ 2022. החברה מתכננת להפעיל עבור המותג החדש 7 חנויות ואתר אינטרנט ייעודי. בנוסף, החברה מקדמת משא ומתן לשכירת מרכז לוגיסטי בשטח של כ-16,000 מ"ר, שיכלול בין היתר, מרכיבים אוטונומיים, שיוקם בשנים הקרובות.

ענת בוגנר, מנכ"לית דלתא ישראל מותגים, אמרה: "דוחות הרבעון השני לשנת 2021 מבטאים את מגמת הצמיחה החזקה של החברה. אנו מסכמים רבעון שיא, נטול השפעות קורונה (ללא השפעות חל"ת והקלות בשכר דירה), המבטא את החוזק והיציבות של החברה. החברה מציגה המשך צמיחה חדה בהכנסות, שיעור רווח גולמי שהינו הגבוה ביותר ב-3 השנים האחרונות וצמיחה  חדה  ברווח התפעולי, זאת הודות לקידום מנועי הצמיחה, הרחבת הפעילות של מותגי החברה ותמהיל המוצרים המגוון".

עוד ציינה בוגנר כי בהתאם לתוכנית האסטרטגית, החברה פועלת להיכנס לקטגוריה חדשה באמצעות השקת מותג אקטיב ופתיחת כ-7 חנויות חדשות, בנוסף לאתר אינטרנט ייעודי.

דלתא תרכוש חברת חזיות הונג קונגית ביותר מ-105 מיליון דולר

מעודכן ל-08/2021

הפיקוח על הבנקים הטיל על החברה עיצום כספי בעקבות תלונה צרכנית, ודרש כי תתקן את הליקוי ותפעל למנוע הישנות מקרים דומים

הפיקוח על הבנקים החליט להטיל עיצום כספי בסך 900 אלף שקל על חברת מקס איט פיננסים בע"מ, לאחר שבעקבות תלונת ציבור שהתקבלה אצלו, בנושא חיוב בעסקאות בכרטיס חיוב מבוטל, עלה כי במקרים מסוימים כיבדה חברת כרטיסי האשראי חיובים שהתקבלו בגין הרשאה לחיוב כרטיס האשראי, וזאת חרף העובדה שהכרטיס בוטל.

מבדיקה שערך הפיקוח על הבנקים מול החברה עלה כי כאשר לקוח מבטל את כרטיס האשראי, עסקאות שמתקבלות בכרטיס זה, לאחר מועד הביטול, נחסמות כנדרש. אולם בבדיקה שבוצעה כתוצאה מבירור של תלונת הציבור, אותרו מקרים שבהם חויב הכרטיס חרף ביטולו. מהבדיקה עלה כי כאשר נחסם כרטיס אשראי בשל הונאה, אך התברר בדיעבד שלא בוצעה בכרטיס הונאה, התאפשרה קליטה של עסקאות מסוג הוראות קבע בכרטיס חרף ביטולו כאמור.

לפיכך, הפיקוח דרש מהחברה לתקן את הליקוי שנמצא ולמנוע הישנות מקרים מסוג זה. בנוסף, הפיקוח ממשיך בבדיקת הנושא ובוחן נקיטת פעולות נוספות מול החברה, לרבות החזר ללקוחות הרלוונטיים, ככל שנפגעו.

עמדת הפיקוח על הבנקים, אשר נמסרה לחברה, היא כי בנסיבות הנדונות החברה לא הייתה רשאית לאפשר קליטת עסקאות בחשבון הלקוח. פעולת החברה עומדת בניגוד לסעיף 11(א) להוראת ניהול בנקאי תקין מס' 470 שעניינה "כרטיסי חיוב", הקובעת כי "מנפיק לא יחייב חשבון לקוח בגין עסקאות שבוצעו לאחר סיום חוזה כרטיס חיוב, כאמור בסעיף 4 לחוק כרטיסי החיוב".

הואיל והפיקוח על הבנקים מצא ליקוי באופן התנהלות החברה כאמור, הוחלט על הטלת עיצום כספי על החברה בהתאם לסמכות המפקח לפי סעיף 14ח(א)(1) לפקודת הבנקאות, וזאת בסך של 900,000 שקל. סכום זה הינו לאחר הפחתה של 10% מהסכום המרבי של 1,000,000 ש"ח הקבוע בחוק[1]. ההפחתה בוצעה משום שהחברה הפסיקה את ההפרה אחרי פניית המפקח אליה באותו העניין.

עוד יצוין, כי מעתה יפורסמו במרוכז באתר בנק ישראל העיצומים הצרכניים שהוטלו על בנקים וחברות כרטיסי אשראי, בקישור הבא:

https://www.boi.org.il/he/BankingSupervision/Pages/Financialsanction.aspx

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, מסר: "הוגנות היחסים שבין הבנקים ללקוחותיהם היא בליבת עיסוקו של הפיקוח על הבנקים ואני מייחס לכך חשיבות רבה. למערכת היחסים החוזית עם הלקוח יש התחלה וסוף מוגדרים וברורים, כפי שנקבע במפורש בהוראות הפיקוח על הבנקים. על כן, לא ייתכן, כי לאחר סיום החוזה, חשבון הלקוח יחויב בגין עסקאות שבוצעו בכרטיס שבוטל. בכוונתנו להמשיך ולאכוף את קיומן של הוראות הפיקוח על מנת לוודא שלקוחות הבנקים וחברות כרטיסי האשראי מקבלים שירות ראוי והוגן".

משרד התקשורת יטיל עיצום כספי בסך 6 מיליון שקל על חברת הוט טלקום

מתחם המלבן – הדמיה: משרד גלור תכנון ואדריכלות בע"מ

מעודכן ל-08/2021

לטובת הפרויקט יפונו 150 יחידות דיור השוכנות במבנים ישנים נמוכים וכן "שוק הפריקסטים" שבמתחם –

ובמקומם ייבנו 15 בנייני מגורים, לצד שטחי ציבור ומסחר ושטחים פתוחים

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב, בראשות אדר' דניאלה פוסק, החליטה להפקיד תוכנית רחבת היקף להתחדשות עירונית באור יהודה.

מדובר בתוכנית על שטח כולל של כ-34 דונם, והיא ממוקמת בשכונה הוותיקה קרית גיורא, במתחם הרחובות – יוסף חיים במזרח, דוד אלעזר במערב, השוק בדרום והעצמאות בצפון. בשכונה מקודמות תוכניות רבות לפינוי-בינוי שחלקן כבר מאושרות.

התוכנית ביוזמת הרשות המקומית והרשות להתחדשות עירונית, כוללת 852 יחידות דיור שיוקמו ב-15 מבני מגורים חדשים בני 8 עד 23 קומות. מתוך כלל יחידות הדיור, התוכנית כוללת כ-170 דירות קטנות, במטרה ליצור תמהיל דירות מגוון באזור.

הבינוי לאורך הרחובות המרכזיים מלווה בחזיתות מסחריות ושטחים לצורכי ציבור, במטרה להנגיש מגוון שימושים לתושבי השכונה המתחדשת. לצד חידוש מרקם המגורים, התוכנית מגדילה את שטחי הציבור, מקצה כיכר עירונית לרווחת הציבור, מרחיבה את הרחובות הסובבים ויוצרת מערך חיבורים ושבילים חדש. כמו כן, התוכנית מאפשרת הקמת חניונים ציבוריים תחת מבני הציבור.

לטובת הפרויקט יפונו מהמתחם 150 יחידות דיור השוכנות ב-13 מבנים וותיקים בני 4 קומות לכל היותר, וכן "שוק הפריקסטים".

בהיבט התחברותי, ברחוב העצמאות מתוכנן ציר תחבורה ציבורית "מהיר לעיר" שישרת את תושבי השכונה והאזור.

התוכנית נערכה על ידי משרד גלור תכנון ואדריכלות בע"מ.

מתכננת מחוז תל אביב במינהל התכנון, ד"ר אדר' חוה ארליך, מסרה: "מדובר בתוכנית משמעותית המייצרת כיכר עירונית שתהיה מוקד עירוני חדש באחד הרחובות הראשיים של העיר. כמו כן, התוכנית מטפלת בפינוי שוק עירוני מוסדר למחצה, ונותנת מענה לצורכי הציבור בתוכה ומסביבה".

מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אלעזר במברגר, מסר: "המתחם המתוכנן הינו חלק מהתוכנית השכונתית לקריית גיורא, שהוכנה לפני שנתיים על ידי הרשות הממשלתית ועל ידי העירייה. הרשות הממשלתית משקיעה בתכנון ובארגון התושבים מעל 12 מיליון שקלים, ואנו שמחים לראות את פירות העבודה הקשה".

ירושלים ואור יהודה הערים המבוקשת בהגרלת המחיר למשתכן האחרונה